המסמך של המועצה האזורית מטה אשר קובע כי תושבי חמשת יישובי קו העימות שבתחומה, ובהם ראש הנקרה, בצת וחניתה, ידרשו לפתרונות דיור לשנה עד שנתיים נוספות

בתקציב המדינה לא הוקדשה אף שורה לשיקום הצפון, במוסדות החינוך מתכוננים לנטישת הלמידה בגליל העליון, עסקים נסגרים ואחד מכל שני תושבים שוקל שלא לחזור

27 אלף אנשים עם מוגבלויות, 17 אלף נזקקים לשירות הרווחה, 7,000 בחינוך המיוחד, ומחצית מהשכירים מרוויחים שכר מינימום

לאחר ה-7 באוקטובר חלחלה במנהלת תקומה ההבנה שאחת הסוגיות הנפיצות תהיה הפיצויים שיקבלו תושבים שיחליטו לא לחזור. אלא שלמדינה אין שום אינטרס לעודד עזיבה

בסיר הלחץ של בתי המלון אפילו התרומות הפכו להיות מוקדי מריבה שהפכו גם לקטטות אלימות. שומרים עם תמונת מצב עגומה מאלפי המפונים שב"שגרת המלחמה" אף אחד לא סופר

בלחץ המלחמה מפגינה המדינה נכונות נדירה לפתוח את הכיס ולשלם, ויש מי שנהנה מזה. במקרה אחר קיבלה חברת בנייה ארבעה מיליון שקל עבור הקפאה זמנית של שיווק פרויקט שלה

למעלה משלושה שבועות מאז פונו תושבי שדרות אל בתי מלון ברחבי הארץ והריחוק מהבית, המלווה בתחושת אי הוודאות וחוסר המעש, מתחיל לתת את אותותיו. "זה כמו בית כלא כאן"

ביישובי העוטף עוד לא סיימו לקבור את המתים כאשר שאלות היום שאחרי מרחפות כעננה שחורה: האם יהיה להם לאן לחזור, באיזה מחיר - כלכלי ואישי - ואיך מתגברים, אם בכלל

כ-35 אלף ילדים פונו מבתיהם בשל המלחמה, אחד מכל עשרה לומד במסגרות החינוך המיוחד. כמו כן, 2023 היא שנת שיא בבקשות להיתרי פיטורים של נשים בניגוד להגנות החוק

גם לפני אתגר המלחמה, למעלה ממאה אלף המפונים והשיקום המאסיבי הנדרש, הפריפריה הישראלית נאבקה להדביק את המרכז. הנה הנתונים

שלושה חודשים ל-7 באוקטובר: העסקים בדרום מתחילים להתאושש, אבל בצפון לא, וגם לא בירושלים וביו"ש. משק במלחמה - תמונת מצב

מצד אחד, התושבים שפונו כקהילות מאורגנות, מצליחים לפתוח מסגרות חינוך ולהיות יחד בשעה הקשה. מצד שני, מפוני הערים פוזרו בכל הארץ ומתקשים למצוא את עצמם