ישראל שלחה בשנים האחרונות לחו"ל חיילים וקצינים בסדיר ובמילואים על מנת לאמן יחידות צבאיות של כמה מדינות זרות. האימונים הללו נערכו, לפחות בחלקם, במימון ישראלי, והתקיימו בין השאר גם במדינות שמרבית אוכלוסייתן מוסלמית. 

גורם המעורה בנושא סיפר שכדי לשמור על חשאיות, המדינות שבהן התבצעו האימונים קיבלו שמות קוד צה"ליים פנימיים והמשתתפים בהם נדרשו לחתום על הסכמי סודיות. בחו"ל החיילים הסתובבו בבגדים אזרחיים, והחליפו למדי צה"ל רק כשנכנסו לבסיסים שבהם התקיימו האימונים. 

לשומרים נודע כי במסגרת הפרויקט טסו אשתקד החיילים המאמנים מספר פעמים לחו"ל. המימון לפרויקט הגיע מתקציבי משרד הביטחון וצה"ל.

על פי המידע שבידי שומרים, חיילי מילואים בפיקודו של קצין מילואים בדרגת סא"ל המתמחה בלוחמה בטרור, טסו לאותה מדינה לפחות חמש פעמים. אנשי המילואים נבחרו על סמך מומחיותם בתחומים ספציפיים שנדרשו לאימון -ניווט, ירי, וכיו"ב

המטרה: חיזוק קשרים

צה"ל וחיל האוויר נוהגים לקיים מעת לעת אימונים משותפים עם צבאות זרים. כך לדוגמה, בשנת 2017 התאמנו בישראל אנשי יחידת החילוץ 669 עם עמיתיהם מהודו. ב-2021 התאמן חיל האוויר עם חילות האוויר של צרפת, איטליה וארצות הברית. ידוע גם כי הייצוא הביטחוני מישראל - שמבוצע על ידי גורמים פרטיים אך באישור משרד הביטחון - כולל בתוכו גם אימון של יחידות צבאיות; בעבר היו פרסומים שונים על אימון כוחות על ידי יוצאי מערכת הביטחון הישראלית, בין השאר באפריקה. על פי נתוני האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט) לשנת 2022, הפעילות הזו היא בהיקף של כאחוז מכלל הייצוא הביטחוני, סכום המסתכם בכ-450 מיליון שקל לשנה. 

אין מדובר על אימונים משותפים, אלא על אימון של צבאות זרים לעיתים כאמור במימון ישראלי. גורם ביטחוני המכיר את הנושא הסביר בשיחה עם שומרים שמטרת האימונים הללו היא חיזוק קשרים עם מדינות שונות שלמערכת היחסים עימן חשיבות מבחינת ישראל

אלא שמטרת הפעילות של כוחות רשמיים של ישראל מעבר לים שונה: אין מדובר על אימונים משותפים, אלא על אימון של צבאות זרים לעיתים כאמור במימון ישראלי. גורם ביטחוני המכיר את הנושא הסביר בשיחה עם שומרים שמטרת האימונים הללו היא חיזוק קשרים עם מדינות שונות שלמערכת היחסים עימן חשיבות מבחינת ישראל. 

"סיוע ביטחוני מסוג זה הוא לא מאוד נפוץ, אבל הוא מקובל", אומר גורם אחר המכיר את הנושא. לדבריו, עדיף עקרונית שהפעילות הזו תעשה על ידי גופים אזרחיים, אבל לעתים "מאוד חשוב ללקוח (הכוונה לצבא הזר. א"ב) נקודת ההסתכלות של צה"ל על הדברים, וזה גם משרת את האינטרסים של מדינת ישראל". 

כך למשל, אחד האימונים שהעבירו חיילי צה"ל במדינה זרה מסוימת נעשה ללוחמים של משמר הגבול המקומי. לדברי גורם המכיר את הפרויקט, היוזמה הגיעה מאותה מדינה שביקשה כי צה"ל ייקח חסות מקצועית על האימונים. למרות זאת, לדבריו, כבר בשלב תכנון הפרויקט בצה"ל ובמשרד הביטחון, הייתה כוונה "לאזרח" את הפרויקט לאחר תקופה שבה יינתנו האימונים על ידי חיילים. 

על פי המידע שבידי שומרים, חיילי מילואים בפיקודו של קצין מילואים בדרגת סא"ל המתמחה בלוחמה בטרור, טסו לאותה מדינה לפחות חמש פעמים. אנשי המילואים נבחרו על סמך מומחיותם בתחומים ספציפיים שנדרשו לאימון -ניווט, ירי, וכיו"ב.

גורם שהיה בשטח סיפר כי המשימה הייתה חשאית. לדבריו, "לא היית אמור להגיד לאן אתה נוסע ומה אתה עושה". הוא הוסיף שהוא וחבריו ישנו במלון באחת מערי המדינה. "בעיר עצמה לא היינו על מדים, אבל כשהגענו לבסיס החלפנו למדים". 

לדבריו במהלך השהות במדינה עלתה בין אנשי המילואים שאלת העברת הפרויקט לשוק הפרטי. בין המילואימניקים, לדבריו, היו גם כאלה שעוסקים באימון יחידות צבאיות במסגרת עיסוקם האזרחי והם הביעו עניין בהשתלבות במהלך אם וכאשר יתרחש. קצין מילואים אחר, שהיה בשטח ונשאל על כך, אמר כי "כל העולם הזה מאוד רגיש (…) יש הרבה דברים שרצים באוויר, אבל האחוז מתוכם שקורה בסופו של דבר הוא נמוך מאוד". 

תגובת משרד הביטחון: "ככלל משרד הביטחון אינו מתייחס לסוגיות של יצוא ביטחוני משיקולים מדיניים, ביטחוניים ואסטרטגיים".