אם לא די בכך שהפשיעה המשתוללת בחברה הערבית גובה את חייהם של צעירים, העבריינים גם הופכים לגיבורי תרבות בקרב בני נוער. מנהלי בתי הספר התיכון מביטים בייאוש בנוער שנשמט להם מהידיים לטובת הכסף המהיר שעולם הפשע מציע. "אתה שומע מהם על 'ההוא' שאמרו לו, אם תירה תקבל 700 שקל וכל מה שצריך לעשות זה לשים קסדה ולירות. זה כמה דקות - ויש כסף״

כפר ברא, יישוב קטן במשולש, הוא שיאן ישראל במקרי הירי לנפש: פי 55 יותר מאשר בת"א. שלא במפתיע גם 13 הישובים הבאים אחריו בטבלת הירי הלא חוקי הם ערבים. התושבים המיואשים מספרים על ה"מחירון" העברייני - 5,000 שקל לשריפת מכונית, 50 אלף על ירי לעבר הרגליים. המשטרה? ״כל אלה שהעזו ללכת להעיד, כולם מתחת לאדמה״

26 מקרי רצח מתחילת השנה. 400 אלף כלי נשק. ושיעור בלתי נתפס של 82% מהרציחות בארץ. אחרי שנים של הפקרות המגזר הערבי מגיע לנקודת רתיחה. מתי נעלמה המשטרה מהשטח, איך זה קשור לארגוני הפשע, לאן נעלמו תקציבי הענק, והאם מתעוררת מחאת אימהות שתוביל שינוי?

את הציבור ואת נבחריו לא באמת מעניין מה שקורה בדרום. זה לא "חדשות", אלא אם כן קורה משהו מזוויע. לתושבי הדרום אין את הלוקסוס הזה: הם חיים בסיוט מתמיד. סדרת התחקירים של שומרים בעקבות שטחי ההפקר הבלתי משוטרים של ישראל, צוללת אל הפצצה המתקתקת בדרום

בניגוד ליהודים, בחברה הערבית דווקא לא הופתעו מהזעם שהפגינו הצעירים ברחובות. הרקע למהומות הללו, אומרים פעילים חברתיים ופוליטיים, כולל תערבות נפיצה של תחושות קיפוח וניכור, גזענות, העדר אמון בממסד ומאבקים לוקליים נקודתיים. צריכת המידע דרך הרשתות החברתיות המסיתות, וואקום מנהיגותי חסר תקדים, תרמו את חלקם