הצדק אבד בתמלול

למה נעלם שם סנגורו של שאול אלוביץ' מתמלול חקירת בנו במשטרה? האם תמלול מרושל של הקלטות בפרשת הרפז גרם לכך שהיועמ"ש מנדלבליט נחקר באזהרה? מה בדיוק אמר נוני מוזס לבנימין נתניהו בהקלטות הנפיצות שבלב תיק 2000? טעויות חמורות בתמלול מובילות לעיוותים משפטיים שנעים בין הגשת כתבי אישום מיותרים לשחרור חשוד שהודאתו ברצח לא תומללה. "הייתי מאזין בעצמי להקלטות", מספר שופט לשעבר ואחר מאשר שמדובר בבעיה מערכתית קשה. "לא יהיה מנוס מלהקשיב לאלפי שעות הקלטות כדי להשוות את השמע לתמלילים", אומר סנגורו של אלוביץ' ז'ק חן. תחקיר שומרים

"גם אני בסוף אהיה עוד עד בסיפור הזה". מנדלבליט (צילומים: שלומי יוסף, שאטרסטוק)
"גם אני בסוף אהיה עוד עד בסיפור הזה". מנדלבליט (צילומים: שלומי יוסף, שאטרסטוק)
איתי רום
22.7.2020

שומרים על קשר

תקציר הכתבה

ס

נגוריו של שאול אלוביץ' הגיעו ביום ראשון השבוע לבית המשפט המחוזי בירושלים כשהם מצוידים בטיעון מפתיע שתפס את אנשי הפרקליטות לא מוכנים; בימים האחרונים, אמרו הפרקליטים לשופטת רבקה פרידמן־פלדמן, הם גילו פערים דרמטיים בין התמלול המשטרתי של אחת מחקירותיו של אור אלוביץ', בנו של בעל השליטה לשעבר בבזק, לבין הדברים שנאמרו בה בפועל. "התוודענו לאירוע חמור", אמרה עו"ד מיכל רוזן־עוזר, "וזו הסיבה שמר אלוביץ' התעקש להגיע לדיון היום...מסתירים מאיתנו את האמת. לא נשלים עם הדבר הזה...אנחנו לא ננהל את התיק במשחק של 'פרה עיוורת'. עוצמים לנו את העיניים".

הפערים המדוברים נגעו לטענה ששאול אלוביץ' העלה כבר לפני מספר חודשים ולפיה המשטרה הפעילה לחץ פסול על בנו אור כדי שישכנע אותו להחליף את הסנגור שלו, עו"ד ז'ק חן. לפי הטענה שהעלה אלוביץ' האב החוקרים סברו שעו"ד חן מונע ממנו להתפשר או להפוך לעד מדינה ולכן רצו שהוא יוחלף ולחצו על בנו לקדם את המהלך. בפרקליטות הכחישו את הדברים ובתמלול המשטרתי של החקירה שמו של עו"ד חן אכן כלל לא נזכר. לעומת זאת בתמלול עצמאי של הקלטות שערכו הסנגורים שמו של חן דווקא נזכר כמה פעמים:

אור אלוביץ': עורכי הדין שלי דיברו עם ז'ק

חוקרת: וז'ק לא בדעה שלכם?

אור אלוביץ': לא רוצה לערבב אותך בזה אני לא..אני עם ז'ק יש לי בעיה...

חוקרת: יש לך גם רצון

אור: אני לא יודע...אני לא אעשה את זה...רק יודע שעורכי דין שלי אמרו לי שאם תהיה עסקה ז'ק לא יכול לעשות את זה, אז לא יעשו אותה

עו"ד רוזן־עוזר טענה כי מהתמלול המדויק של ההקלטה עולה כי בניגוד להכחשת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, המשטרה כן לחצה על אור אלוביץ' לשכנע את אביו להחליף ייצוג משפטי. על הפרשנות הזאת אפשר להתווכח, אולם מה שבטוח הוא שמהתמלול המשטרתי נשמטו באורח פלא כל האזכורים של עו"ד ז'ק חן – ובמקומם הופיעו שלוש נקודות. מאחר ורק בקטעים הללו אותרו טעויות תמלול, טענה הסנגורית, הרי שניתן להסיק כי "זה לא מקרי. יש פה הסתרה".

עו"ד ליאת בן ארי. השופטת לא השתכנעה: "צריך להיות הכל. כשמשהו לא ברור כותבים 'לא ברור' ולא עושים שלוש נקודות" | צילום: יונתן בלום עבור גלובס

התובעת בתיק, עו"ד ליאת בן־ארי, הבטיחה לבדוק את הדברים אולם הכחישה בתוקף כוונת זדון. "הרבה פעמים יש שלוש נקודות", היא אמרה לשופטת, "גבירתי שמעה חקירות כאלה ואחרות שמקליטים. זה לא פשוט לתמלל. שואלים שאלות ונותנים תשובות ונכנסים האחד לדברי השני. את עיקר הדברים שומעים וזה נמצא בתמלילים". השופטת לא ממש השתכנעה: "צריך להיות הכל. כשמשהו לא ברור כותבים 'לא ברור' ולא עושים שלוש נקודות. האם יש עוד תמלילים חסרים? אולי יש משהו חשוב בתמלילים או באחד מהם?". רוב הסיכויים שהתשובה לשאלה שהעלתה השופטת חיובית, והוויכוח הזה לא יהיה האחרון על ים התמלולים והקלטות בתיקי האלפים.

מתברר ששיבושים וטעויות שנפלו בתמלול הקלטות, האזנות סתר ותוצרי חקירה שונים אינם דבר נדיר. פנו לסנגור פלילי – ויש סיכוי טוב שתשמעו סיפור כלשהו על מילה שנשמטה, ייחוס דברים לאנשים הלא נכונים, ואפילו ציטוטים שלא היו. אפילו מילה או שתיים, נדגיש כאן, יכולות לעשות את ההבדל בין זיכוי להרשעה, בין מאסר של שנים לבין עונש מינורי, בין משפט צדק לעיוות דין.

האיזכור נעלם מהתמלול. שאול אלוביץ' ועו"ד ז'ק חן | צילום: שלומי יוסף

בשבועות האחרונים בחנה מערכת "שומרים" שורה של תמלולים שגויים בתיקים פליליים. ניתוח המקרים מעלה כי מדובר בתופעה שפוגעת לעיתים בתביעה ולעיתים בנאשמים. ניתן למצוא לה דוגמאות בתיקים רחבי היקף ועתירי משאבים של נאשמים רמי דרג – וגם בחקירות של עבריינים "קטנים" שהושלמו בחופזה. "זו בעיה מערכתית", אומר השופט (בדימוס) שלי טימן, ששפט בתיקים פליליים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, "האם זה נעשה במכוון או מתוך חוסר אכפתיות? אינני יודע".

צבי סגל, לשעבר סגן נשיא וראש הרכב פשעים חמורים וערעורים פליליים בבית המשפט המחוזי בירושלים, סבור שמדובר בטעויות אנוש, בעצלנות וחוסר תשומת לב במנות גדושות. "יושב פקיד ומאזין ומתמלל – הוא בן אדם. כשופט, אפילו אם אף צד במשפט לא העלה טענה לגבי התמלול, לא הייתי מוכן לסמוך עליו. הייתי מאזין בעצמי להקלטה או נותן לעוזר המשפטי או למתמחה שלי להאזין, כדי לבדוק האם התמליל מדויק".

צבי סגל, לשעבר סגן נשיא וראש הרכב פשעים חמורים וערעורים פליליים בבית המשפט המחוזי בירושלים: "יושב פקיד ומאזין ומתמלל – הוא בן אדם. כשופט, אפילו אם אף צד במשפט לא העלה טענה לגבי התמלול, לא הייתי מוכן לסמוך עליו. הייתי מאזין בעצמי להקלטה או נותן לעוזר המשפטי או למתמחה שלי להאזין"

עד כמה היו טעויות בתמלול שכיחות?

"זה קרה לי בלי סוף, עם ראיות שהתבססו עליהם במהלך המשפט".

בדברים מהותיים?

"דברים מהותיים מאוד. הרי ברגע שהתביעה או ההגנה מגישים הקלטה לבית המשפט, זה בהגדרה חומר חשוב".

בסוף הכתבה מובאות כמה וכמה דוגמאות של טעויות תמלול משמעותיות אולם רגע לפני שנצלול לפרטים נזכיר שמי שמכיר את הבעיה הזאת היכרות אינטימית וקרובה הוא לא אחר מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

האם תמלול מרושל של הקלטות בפרשת הרפז, הובילו לכך שהיועמ"ש נחקר באזהרה בפרשה? ובכן, מתברר שכך לפחות סבור מנדלבליט עצמו. על קצה המזלג נזכיר כי בועז גולן, מגיש בערוץ 20 והבעלים של אתר אינטרנט בשם 0404, שהיה חלק מהקמפיין שניהלו לאחרונה ראש הממשלה ומקורביו נגד מנדלבליט, פנה באמצעות עורך דין לאמיר אוחנה, שכיהן כשר המשפטים, בבקשה להקים ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש. הבקשה נומקה בחומרים שהגיעו לידי גולן מתוך הקלטות של מנדלבליט בפרשת הרפז. בבקשה הובאו כמה ציטוטים קטועים וחלקיים מתמלולי ההקלטות. אחד מהם היה זה:

"לא נראה לי להתחיל לחפור איפה זה (הכוונה ל"מסמך הרפז" – א"ר)...גם אני בסוף אהיה בסיפור הזה".

דניאל הרפז, בעל עסק לתמלולים ופענוח קול: "פעמים רבות בתאי המעצר המדובב יושב קצת רחוק מהחשוד, יש תהודה של החדר, לפעמים יש אנשים שנכנסים אחד לדברי השני. זה מקשה על התמלול ומוביל לכך שטעויות קורות"

המשפט יוצר את הרושם כי מנדלבליט עצמו קשור באופן פסול למסמך הנפיץ, ואולי חושש כי הדבר יתגלה. יש רק בעיה אחת עם הדברים הללו - זה לא בדיוק מה שמנדלבליט אמר. המילים המדויקות שלו היו:

"גם אני בסוף אהיה עוד עד בסיפור הזה".

שתי המילים הנוספות, "עוד עד", יכולות לעשות הבדל גדול. למשל להוביל לפרשנות המעידה על התנהלות לגיטימית לחלוטין. לטענת מנדלבליט, הוא ניסה להסביר לבן שיחו מדוע לא רצוי שהוא יחפש את המסמך באופן אקטיבי בין קציני צה"ל הבכירים.

הנוסח המטעה של המשפט הופיע בתמלול המשטרתי, כנראה בשל טעות אנוש. כשמנדלבליט פנה ב–2015 לוועדת האיתור שבחנה מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הוא התייחס לכך: "ההשמטה של המילה 'עד' מהתמלול", כתב, "שינתה באופן דרמטי את משמעות המשפט, ועוררה את החשד שאמרתי לעוזר הרמטכ"ל כי אני אהיה בסוף מעורב או אף מסובך בסיפור הזה. ולא היא". הוא אף טען כי זו לא היתה הטעות היחידה בתמלול שפגעה בו קשות.

לאור המשמעות הקריטית של כל מילה, כתב מנדלבליט, "ניתן היה להניח, או למצער לקוות, שרשויות החקירה יקדישו תשומת לב מיוחדת לתמליל הכתוב... על מנת להבטיח את דיוקו...למרבה הצער, לא כך נעשה".

טעויות בתמלול: מי דיבר על אביגדור ליברמן?

בעוד שבעבר תמלולים רבים בוצעו על ידי אנשי משטרה, כיום ההקלטות הנאספות בחקירות מועברות לחברות תמלול חיצוניות שמתמחות בכך, מה שאמור לשפר את המצב. משטרת ישראל משלמת על שירותי תמלול ותרגום מקצועיים מיליוני שקלים מדי שנה. הבעיה, אומרת עו"ד זיוה אגמי־כהן, לשעבר ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה וכיום סנגורית פלילית, שלא כל החברות הללו מקצועיות כפי שהן מציגות את עצמן. "הגוף שמתמלל צריך להיות מאוד מקצועי, ומצויד באמצעי שמע טובים. אני לא משוכנעת שזה מה שקורה בפועל. יש הרבה שגיאות בתמלולים. זה נובע משילוב של גורמים, כמו העובדה שהמשטרה לוחצת שהתמלולים יתבצעו במהירות, כי זה חשוב בשביל קידום החקירה". לעיתים, אומרת אגמי־כהן, "אם זה תמלול קצר ובגלל שחייבים לדעת במהלך החקירה מה קורה, מבקשים מהחוקרים לתמלל בעצמם".

אביגדור ליברמן. בתמליל כלל לא מופיעים שמות, והדוברים מכונים צד א' וצד ב' | צילום: שאטרסטוק

דוגמה לתמלול מרושל שביצעו שוטרים נמצאת בתיק שמתנהל בחודשים האחרונים בבית המשפט המחוזי מרכז נגד שמעון אזולאי, פעיל ליכוד מוכר שבעבר אף שימש כעוזר פוליטי לנתניהו. במארס שעבר הוגש נגד אזולאי כתב אישום בגין תיווך בשוחד. אזולאי שימש כסמנכ"ל בחברת ביבי כבישים, חברת קבלנות שביצעה פרויקטים עבור מע"צ, ולטענת הפרקליטות החברה שיחדה במזומנים גורמים שונים, כשאזולאי משמש כבלדר.

ראיה מרכזית בתיק היא הקלטת שיחה שנערכה בין ישראל בר, שהיה אחד הבעלים של החברה, לבין קבלן עפר בשם בן־ציון סולימני. בר מספר בשיחה בפתיחות ובמעין התרברבות מבודחת על תשלומי השוחד הרבים שהחברה בבעלותו נהגה לכאורה לשלם לגורמים שונים. בין השאר הוא נשמע אומר כי מנכ"ל מע"צ לשעבר, אלכס ויז'ניצר, דרש כספים מהסמנכ"ל שמעון אזולאי – במטרה להעבירם לכיסו של מנהיג "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן. כך התנהלה השיחה:

בר: "היה בא ויז'ניצר, אומר לשמעון 'תשמע, ליברמן צריך חצי מיליון שקל'

סולימני: ככה הוא היה אומר לשמעון?

בר: כן...יעני זה הגיע כאילו לליברמן"

ההקלטה, שהוגשה בשנה שעברה לבית המשפט המחוזי במסגרת משפטו של אזולאי, היא באיכות שמע טובה. היא לא נשלחה לתמלול חיצוני מקצועי, ואיש המשטרה שתמלל אותה כנראה לא היה מרוכז מספיק בעבודתו. בתמליל כלל לא מופיעים שמות, והדוברים מכונים "צד א'" ו"צד ב'". בשלב מסוים המתמלל מתבלבל בין הצדדים. התוצאה: התמליל ייחס את הסיפור על העברת הכספים לליברמן – דווקא לקבלן העפר סולימני ולא לבר שאמר אותם. יש לכך משמעות מהותית: סולימני לא היה קשור לנפשות הפועלות ואין לו עליהן שום ידע ממקור ראשון. אם הוא מספר את הדברים, הרי שזו קרוב לוודאי סתם רכילות. בר, לעומת זאת, היה שותף בחברה שעבדה מול מע"צ. כשהדברים נאמרים על ידו – יש כאן משהו שחשוב לבדוק (יובהר כי הטענות המוזכרות כאן לגבי ליברמן לא נחקרו ולא הוכחו). במקרה הזה, בזכות ערנות עורכי הדין, הטעות תוקנה לבסוף.

עו"ד שי רודה: "החברה החיצונית שמתמללת לא מעידה בבית המשפט. התמלולים שלה לא מגיעים עם תצהיר שבו הם מתחייבים שהתמלול תואם את ההקלטה. אין להם אינטרס לפגוע בלקוח אבל לפעמים הם פשוט עושים עבודה לא טובה. לכן אני שומע בכל תיק את הכל בעצמי"

במקרה של ש"א, חייל שהוגש נגדו במאי 2018 כתב אישום בגין אחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, חקירה אחת תומללה על ידי חברת תמלול מקצועית, וחקירה שנייה על ידי חוקרי מצ"ח. רק כחודשיים לאחר הגשת כתב האישום קיבל הסנגור, עו"ד שי רודה, את התמלילים לידיו – וגילה כי התמלול של השוטרים היה רחוק מלהיות מדויק. רודה פנה לבית המשפט בדרישה להורות על ביצוע תמלול מחודש.

לדברי רודה, שגיאות מהותיות מתגלות הן בתמלולים שמבצעים שוטרים והן בתמלולים המקצועיים יותר לכאורה שמבצעות חברות חיצוניות. "החברה החיצונית שמתמללת לא מעידה בבית המשפט", הוא אומר, "התמלולים שלה לא מגיעים עם תצהיר שבו הם מתחייבים שהתמלול תואם את ההקלטה. אין להם אינטרס לפגוע בנאשם אבל לפעמים הם פשוט עושים עבודה לא טובה. לכן אני שומע בכל תיק את הכל בעצמי, צופה בקלטות חקירה של שעות ואף פעם לא סומך על התמלול שלהם".

איכות הסאונד: עשרה חודשים בכלא בלי סיבה

לא תמיד האשמה בתמלול הלקוי מוטלת רק על המתמלל. באפריל האחרון, למשל, נפסלה הודאתו של נאשם בסחר בסמים שייצג עו"ד רודה – בין השאר על רקע תמלול חלקי שנבע מאיכות הקלטה ירודה שלה אחראית היחידה החוקרת. "למרבה הצער, חלק מהאמירות בחקירה לא נקלטו היטב במערכת השמע של התיעוד החזותי", נכתב בפסק הדין, "אנו השתדלנו להאזין בעצמנו, וככל שהדבר היה אפשרי, השלמנו את החסר... נעיר כי יש מקום לשפר את מערכת ההקלטה שבה משתמשים החוקרים, כדי לשפר את איכות השמע".

השופטים הסבירו כי התברר להם שההודאה הושגה בין השאר באמצעות פגיעה מהותית בזכותו של החשוד להתייעץ עם עורך דין, כשהתוצאה היא "ספקות משמעותיים בנוגע לאמיתותה". כשהנאשם טען שהחוקרת התנתה בין מתן זכות התייעצות לבין שיתוף פעולה איתה, החוקרת הכחישה והתמלול היה לא ברור, אך "עיון מדוקדק בסרטון" לימד את השופטים כי הצדק, בעניין זה, עם הנאשם.

תמלול שיחות עם מדובבים משטרתיים הוא עוד משימה שמזמנת אתגרים לא פשוטים. בשיחות רבות החשודים מדברים עם המדובב בצורה לא ברורה ובלחישות, מתוך מודעות מסוימת לאפשרות שהם מוקלטים. ההודאה המפורסמת ברצח של רומן זדורוב בפני המדובב שלו, למשל, מלאה בלחישות שהופכות את עבודת התמלול למאתגרת במיוחד. "הקלטות של שיחות עם מדובבים הן הרבה פעמים לא איכותיות", אומר דניאל הרפז, בעל עסק לתמלולים ופענוח קול שמעניק שירותים לסנגורים פליליים. "פעמים רבות בתאי המעצר המדובב יושב קצת רחוק מהחשוד, יש תהודה של החדר, לפעמים יש אנשים שנכנסים אחד לדברי השני. זה מקשה על התמלול ומוביל לכך שטעויות קורות". הרפז מספר, מבלי להיכנס לפרטים, על תיק שבו אדם אמר את המילים "אני אנצח אותך" – ובתמלול המשטרתי נכתב "אני ארצח אותך".

המצב חמור עוד יותר במצבים כשהחוקרים כלל לא טורחים לבצע תמלול להקלטות. לאחרונה הורשעו בבית המשפט המחוזי מרכז שני עובדי חקלאות תאילנדים, סארארט טאנארק וטהנהדראי ווטהיפונג, ביבוא לישראל של חבילה ובה עשרות גרמים של סם מסוכן מסוג קריסטל מת'. ההרשעה הושגה במסגרת הסדר טיעון, שנחתם לאחר כעשרה חודשים שבהם השניים היו במעצר. בהסדר הטיעון נקבע כי תקופת המעצר בתוספת של כמה ימים תהווה את עונש המאסר שלהם.

בתחילת הדרך ההאשמות שייחסה להם הפרקליטות היו חמורות בהרבה. מנגד הנאשמים טענו כי המתורגמן מתאילנדית מעוות את דבריהם. באופן אירוני למדי רק אחרי שהמתורגמן נעצר בחשד למעורבות בעסקות סמים אחרות, הסכימו בפרקליטות לבחון את הטענות ולשלוח את הקלטות לתמלול. מכאן ואילך התרחשה פארסה של ממש: "פנינו לחברת התמלול ונאמר לנו שיש להם קושי בגלל שחסרים להם מתורגמנים", אמרה נציגת הפרקליטות בדיון בבית המשפט בראשית מארס 2020. השופט עמי קובו חייב את הפרקליטות להשלים את התמלולים עד סוף מרץ, אולם ב–26 למאי, דיווחה לו התובעת כי היא עצמה טרם קיבלה אותם. כשהתמלול הגיע סוף סוף, הטעויות הקריטיות נחשפו, והסדר הטיעון נחתם.

עו"ד איתי רוזין, סנגורו של טאנארק, סיכם את הדברים בבית המשפט: "הוא ישב עשרה חודשים סתם ובחינם, כאשר לא נחשפנו במשך חודשים רבים לחקירה האמיתית שלו ולדברים האמיתיים שמסר".

העלות מול ההחמצה: המתמלל לא קלט הודאה ברצח

"מדובר בדיני נפשות", אומר עו"ד ירון קוסטליץ, מהסנגורים הבולטים בתחום הצווארון הלבן, שייצג בעבר גם את בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן. "לכן, למרות שזו עבודה סיזיפית, בכל תיק המשרד שלי מקפיד להקשיב לכל ההקלטות. הניסיון מלמד שבכל תיק שיש בו הרבה תמלולים יהיו טעויות – וכמעט תמיד אני מגלה שמדובר בטעויות משמעותיות".

השופט בדימוס סגל מסכים שזו הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה. "לכל נאשם שיש נגדו הקלטות הייתי מייעץ להאזין להן ולא לסמוך בעיניים עצומות על התמלול המשטרתי".

עו"ד ירון קוסטליץ: "כמעט תמיד אני מגלה שמדובר בטעויות משמעותיות" | צילום: רובי קסטרו

אבל לפעמים מדובר בכמויות עצומות של הקלטות.

"מה זה עצומות? אדירות! אבל אין לך ברירה, אתה לא יכול לקחת סיכון אם אתה מייצג נאשם".

בדיון השבוע בעניין הטעויות בתמלול חקירת אלוביץ', אמר הסנגור עו"ד ז'ק חן כי "ככל הנראה לא יהיה מנוס ונצטרך להקשיב לאלפי, אם לא עשרות אלפי, שעות הקלטה בתיק כדי להשוות את השמע לתמלילים". השופטת שאלה את התובעת בן־ארי: "האם גברתי הקשיבה לכל ההקלטות? מי אמור לבדוק את התמלילים ולראות שהם מדויקים?". בן־ארי השיבה כי היא עצמה לא האזינה להקלטות, אולם הצוות שלה כן. "אם נראה שיש במקום מסוים חוסר מסוים, מיד נודיע להגנה".

בתיקי ראש הממשלה ייתכן וההקלטות אכן ייבחנו, לפחות כעת, בשבע עיניים – אולם זה בוודאי לא מה שקורה בשגרה. סנגורים שלא סומכים על הפרקליטות ושולחים את ההקלטות לתמלול מחדש בחברות פרטיות, מגיעים לעיתים לגילויים משמעותיים.

מקור בחברת תמלול פרטית מספר על מקרה שבו גילה בהקלטה כי הלקוחות של עורך הדין שהזמין ממנו את העבודה, מודים ברצח. הסניגור הודה לאלוהים שבתמלול המשטרתי לא שמעו את הדברים, ובהמשך הלקוחות שלו אף זוכו בבית המשפט. "אני מחויב להסכמי סודיות", אומר המקור, "אבל אני יכול להגיד לך שזו לא הייתה הפעם היחידה שבה גילינו טעויות בתמלולים, שהיו להן משמעויות דרמטיות מבחינת הראיות בתיק".

שאלת המשאבים הכספיים שהפרקליטות והנאשמים יכולים להשקיע בתמלולים עלתה לא פעם בכנסת ובבתי המשפט. בתיק רונאל פישר, שעדיין מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, סירבה הפרקליטות לתמלל את כל הקלטות החקירות. כשבית המשפט המחוזי חייב אותה "לתמלל כל הקלטה או תיעוד שיכול להיות רלוונטי לשני הצדדים, ובפרט ראוי להקפיד על כך שיתומלל כל החומר שיכול לסייע לנאשמים בהגנתם" – בפרקליטות ערערו לעליון בטענה שזו דרישה בלתי סבירה מבחינת עלויות.

תגובה מעניינת מסרה לערעור רות דוד, אחת הנאשמות בתיק ופעם פרקליטת מחוז תל אביב, שטענה כי אם תתקבל עמדת הפרקליטות – ניהול ההגנה בהליכים פליליים יהפוך לעסק יקר במיוחד והסיכון להרשעת חפים מפשע – יגבר. בעוד שהפרקליטות והמשטרה יודעות בגדול מה יש בהקלטות שכן הן אספו את המידע בזמן אמת, הצד השני "מצוי בנקודת האפס".

אולם העליון קיבל את עמדת הפרקליטות, ולכן כיום נאשם אמיד שמסוגל לשלוח את כל ההקלטות לתמלול פרטי, נמצא במקום הרבה פחות פגיע מנאשם דל אמצעים שנאלץ לתמלל בעצמו או פשוט לסמוך על הפרקליטות.

לדברי השופט המחוזי בדימוס סגל, "ברגע שהמדינה מגישה נגד אדם כתב אישום, יש לה גם את האמצעים, היא בלתי מוגבלת במשאבים ויכולה לבצע את התמלול. זה בעייתי להפיל דבר כזה על נאשם שיכול להיכנס לבור תקציבי בלתי נתפס. בסוף זה הכל עניין של מידתיות".

פנינו למשטרה בבקשת התייחסות לדברים שעלו בכתבה. דוברות המשטרה בחרה להסתפק בתגובה הבאה:״משטרת ישראל מקבלת שירותי תמלול מחברה אזרחית הפועלת תחת נורמות קפדניות ובקרת איכות גבוה בכל שלבי ההליך. בכל מקרה בו לא ניתן להשלים את הליך התמלול בשל תקלה טכנית, החברה מעדכנת את היחידה החוקרת. ככל שנדרש לקיים תמלול חוזר, הרי שהדבר מבוצע וזאת על מנת שלא לפגוע במהלך החקירה.

״חלק מהתמלילים נעשים ע"י יחידות השטח במסגרת חקירה שוטפת בהתאם לדחיפות העניין ושיקול הממונה על החקירה. במקרה זה הפיקוח והבקרה על איכות התמלול ייעשו ע"י היחידה החוקרת״.

חורים שחורים בתמלול

שבעה סיפורים של טעויות שלא היו צריכות לקרות

1. מתכנן הרצח לא נחקר

הסיפור בתיק הזה מעורר חשש שבגלל שיחה שלא תומללה במלואה עם מדובב משטרתי – עבריין בכיר ומוכר למשטרה חמק מחקירה בחשד לרצח.

צעיר בשם אשרף אבו ליטאף הורשע ברצח צעיר מרמלה בשם מרטין זערור, כאשר שיחה בין אדם מסוים לבין המדובב המשטרתי הייתה ראיה מרכזית בתיק. רק בשלב הערעור גילו עורכי הדין של אבו ליטאף כי משפטים שלמים לא הופיעו בתמלול המקורי של אותה שיחה. באחד מהם הבחור מעיד על עצמו כי ידע מראש על הרצח ומגדיר את עצמו כ"שותף לרצח", ובקטע נוסף הוא נוקב בשמו של אדם ממשפחת פשע ידועה כמי ש"תכנן" את הרצח (השמות שמורים במערכת).

"לתמליל המתוקן היתה משמעות דרמטית", אומר עו"ד גיל עשת, שייצג את הנאשם בתיק. "בעוד שלפי התמליל המקורי נקבע כי העד המפליל לא ידע ולא היה שותף לרצח המתוכנן, הרי שבתמליל המתוקן הוא עצמו הודה בכך. מכאן שניתן חיזוק למניע שהיה לו, בשיחה עם המדובב, להרחיק אחריות מעצמו ולהפילה על מישהו אחר. שנית, בתמליל המתוקן עלו שמות מעורבים נוספים וכיווני חקירה שלא נבחנו כלל בחקירה". הכיוונים גם לא נבחנו מאז – והאדם שתואר בהקלטה כמתכנן הרצח לא נחקר על כך מעולם.

"הערתי על כך פעמים רבות", כתב השופט שלי טימן, ששימש כראש ההרכב במשפט, "וקבעתי שהוויכוחים וההשערות סביב אותם מקומות בלתי ברורים, במקרים שבהם לא נעשה מאמץ מינימלי כדי להגיע לחקר האמת, אינם אלא תוצאה של רשלנות מקצועית בלתי נסבלת".

2. של מי היה האקדח?

רשלנות "בלתי נסבלת" סייעה לדודו מגידיש, תושב אשדוד שהואשם בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כי קשר עם אחרים לרצוח את היעד המשטרתי הבכיר, שלום דומרני. מלאכתה של הפרקליטות בסיפור הזה היתה אמורה להיות פשוטה יחסית: אחד האנשים עימם קשר מגידיש לכאורה את הקשר, הפך לסוכן משטרתי, הקליט את שיחותיהם וסיפק ראיות מספקות לכאורה.

בין השאר הוקלט במסגרת החקירה הסמויה מפגש בביתו של מגידיש, שבו נכחו ארבעה: דודו, אחיו מאור, הסוכן המשטרתי ושותף נוסף לקנוניה לכאורה. השיחה בין החברים נסובה על האקדח שלטענת הפרקליטות ארגן מגידיש לטובת הפגיעה בדומרני, ובאפשרות שהתקלקל. לפי התמליל המשטרתי, דודו מגידיש מתייחס בה לאקדח כאל כלי שמוכר לו ואף מספר כי שבועות ספורים לפני כן השתמש בו. זו היתה ראיה חזקה ביותר נגדו – עד שהתברר שלא הוא אמר את הדברים. לאחר הגשת כתב האישום הגישה ההגנה חוות דעת של מומחה הסאונד דניאל הרפז, שהצביעה על כך ששורה של אמירות שיוחסו בתמלול המשטרתי למגידיש – נאמרו בפועל על ידי אחרים.

בפרקליטות בדקו את עצמם, וגילו לחרדתם כי הטענות נכונות. "ניתן לומר, לשון המעטה, שמלאכתנו לא נעשתה קלה יותר בשל התמלול השגוי", כתבו השופטים. התקלה, ציינו, "מכבידה על הבנה לעומק של ההתרחשויות ועל קביעת העובדות ופרשנותן. לא רק שאותו תמליל שגוי עמד לפני מכיני כתב האישום, ועליו התבססו מנסחיו, אלא שחקירת הנאשם במשטרה ובעדות בבית המשפט נעשו לאורו".

הבלבול בין מגידיש לאחיו היה רק חלק מהפארסה. נוספה עליו בחירת המתמלל המשטרתי שלא לתמלל חלק מסוים באחת ההקלטות, שנשמע לו לא רלוונטי. מדובר, כתב, ב"שיחה על מצלמות שמותקנות על הבית של דודו". אלא שבלילה שלפני החקירה הנגדית, הבחינה התובעת מטעם הפרקליטות בכך שהמתמלל טעה: השיחה נסובה על המצלמות שמותקנות בביתו של דומרני במושב עוצם, ולכן הן רלוונטיות מאוד לאישומים. זה כבר היה מאוחר מדי, ובגלל פרוצדורה משפטית מגידיש לא נחקר על ההקלטה הזו.

מגידיש, כתבו השופטים, פעל בדרכים שונות כדי "למנף את הספקות בזיהוי הדוברים לצורך ערפול מוחלט של התמונה". זה עבד: התמונה הסופית שהצטיירה היתה כה מעורפלת, שבית המשפט זיכה אותו מחמת הספק.

3. מה בדיוק אמר נוני מוזס?

לעיתים ההקלטות עצמן לא מבוצעות על ידי המשטרה, אלא מגיעות אליה ממקורות אחרים. כך לדוגמה בהקלטות הנפיצות שבלב תיק 2000, בין ראש הממשלה נתניהו לבין מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, חלק מהקטעים קשים לתמלול – מה שמייצר ספקות. באחד התמלולים המשטרתיים להקלטות האלה נכתב כי מוזס אומר לנתניהו "אתה ואיווט זה חיבור מתבקש", כשהכוונה המשתמעת היא לאביגדור ליברמן. כשהקלטות הגיעו לידי מערכת תוכנית התחקירים "המקור", שמעו המתמללים במערכת משפט שונה: "אתה ו'ידיעות' זה חיבור מתבקש".

אם זה אכן מה שנאמר, הרי שיש בדברים בכדי לחזק במשהו את התזה שלפיה מוזס ביקש לכרות ברית לא בהכרח קדושה עם ראש הממשלה.

4. תום לב או שיבוש הליכים?

פסק דין מאוקטובר 2017 מספק דוגמה מקוממת במיוחד שבה דברים שאמר החוקר יוחסו לנחקר. נהג הסעות תלמידים שהואשם בביצוע מעשי אונס בתלמידה, מאז היתה בת פחות מ–12, לא הכחיש כי קיים עימה יחסי מין – אך טען כי זה היה בהסכמה וכאשר הייתה בת יותר מ–16. בדיוק בנקודה הקריטית הזו חלו טעויות. כך זה נראה בתמלול שהציגה המשטרה:

חוקר: פעם ראשונה שעשית איתה יחסי מין מתי זה היה?

נחקר: אמרנו לפני שנתיים וחצי

אלא שלאחר שסנגורו של הנאשם שלח את קלטת החקירה לתמלול פרטי, התברר שבמציאות התנהל שיח שונה לחלוטין:

חוקר: פעם ראשונה שעשית איתה יחסי מין מתי זה היה?

נחקר: פעם ראשונה?

חוקר: אמרנו לפני שנתיים וחצי

בתמלול של המדינה דבריו של החוקר יוחסו לנחקר. הטעות הזו וטעויות נוספות הביאה לזיכוי הנאשם מעבירות המין בהן הואשם. פרופ' בועז סנג'רו מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן התייחס למקרה במאמר שפרסם: "אלמלא גילה הסנגור את הטעות/הטעיה – ומאוד לא קל לגלות זאת – ואלמלא הגיש תמליל מדויק מטעמו ובית המשפט היה מכריע על בסיס התמליל המוטעה והמטעה של המשטרה, הנאשם היה כנראה מורשע בעבירות מין חמורות ונשלח למאסר ממושך... הגיעה העת שהשופטים יפסיקו להניח שכל טעות של המשטרה נעשית בתום לב. חלקן משקפות זיוף ושיבוש מהלכי משפט...להערכתי, הרשעות לא מעטות של חפים מפשע מבוססות על 'טעויות' של המשטרה".

5. מה עשה נוחי דנקנר במשך תשע דקות

טענה חמורה במיוחד על תמלול חסר ולקוי העלה נוחי דנקנר, פעם הטייקון החזק במדינה, נגד רשות ניירות ערך. באוגוסט 2018 החמיר בית המשפט העליון בעונשו של דנקנר וגזר עליו שלוש שנות מאסר בפועל. פסק הדין שכתב השופט ניל הנדל משתרע על פני 140 עמודים, ואחד הפרקים בו עסק ב"שתיקתו" של דנקנר בחקירה. "תשע דקות ספציפיות בחקירתו של דנקנר ברשות ניירות ערך, ראויות לתשומת לב מיוחדת", כותב הנדל, "מדובר באפיזודה שבתחילתה נשאל דנקנר שאלה פשוטה ביותר...'ביקשת מאיתי שטרום שיפעל במניה?'". שטרום הוא איש שוק ההון שהורשע לצידו של דנקנר כמי שסייע לו בביצוע הרצת המניות. הנדל החמיר עם דנקנר בין היתר לאור התרשמותו שהוא נמנע מלהשיב על השאלה במשך תשע דקות תמימות: "זוהי שאלה פשוטה שהתשובה עליה אמורה להיות בינארית – כן או לא...במהלך תשע הדקות דנקנר עבר לסירוגין בין שתיקה רועמת, לבין אמירות מתחמקות ששברו את השתיקה...העובדה שבמשך תשע דקות הנחקר לא מצליח להשיב לשאלה פשוטה, הנמצאת בלב הסוגייה הפלילית, אומרת דרשני".

נוחי דנקנר. התשובה ניתנה אבל לא הופיעה בתמלול | צילום: שלומי יוסף

לטענת עו"ד מיכל רוזן־עוזר, לשעבר הממונה על עבירות כלכליות בפרקליטות וחברה בצוות הערעור של דנקנר, שופטי העליון התעלמו מהעובדות שהוצגו בפניהם וקבעו כי דנקנר שתק "למרות שהובאה בפניהם הוכחה חד משמעית לכך שדנקנר כן השיב, ממש מיד, לשאלת החוקר". בדיוק כמו בתיק הנוסף שבו היא מייצגת, תיקו של שאול אלוביץ', גם כאן גילתה הסנגורית כי היכן שבתמלול של הרשות החוקרת כתוב "שלוש נקודות" – דווקא נשמעות מילים, ומילים משמעותיות.

בדיון בעליון באפריל 2018 הציגה רוזן־עוזר את התמלול של הרשות, שם נכתב מפיו של דנקנר "אני לא...", והסבירה: "אני אספר מה מופיע תחת השלוש נקודות – זו אמירה ישירה ומיידית של הנאשם. הוא אומר 'לא ביקשתי משטרום שיגן על שער מניה או משהו כזה'...בית המשפט לא הלך לבדוק את התביעה, הדבר הזה נשאר חבוי תחת שלוש נקודות בתמליל שהגישה התביעה לבית המשפט". כשהתובעת בתיק המשיכה לטעון כי דנקנר שתק בחקירה רוזן־עוזר תמהה בפניה איך אפשר להמשיך לטעון כך למרות הדברים שנשמעים בהקלטה: "מר דנקנר שקוף?".

בהופעה בכנס שערך העיתון "גלובס" בדצמבר 2018 סיכמה הסנגורית את הדברים כך: "בעניינו של דנקנר נראה שהספק הסביר הלך לישון, וזה לא קשור לכסף".

6. התעלומה של צ'רנוי

המקרה של איש העסקים מיכאל צ'רנוי מוכיח שלא מומלץ לתת אמון עיוור במערכת, ושהשקעה כספית גדולה בתמלול יכולה להשתלם. ב–2004, עשור בדיוק לאחר שעלה לישראל והשתקע בסביון, הוגש כתב אישום נגדו ונגד איש העסקים גד זאבי: הפרקליטות טענה כי השניים רכשו במשותף 20% ממניות בזק, תוך הסתרת חלקו של צ'רנוי.

האוליגרך טען שהוא וזאבי כרתו ביניהם עסקה לגיטימית לחלוטין: הוא הלווה לו את הכסף שאיפשר לו לקנות את המניות, ובתמורה קיבל אופציה לקנות את המניות בעתיד. תזכרו את המילה הזאת: אופציה.

אוקציון (מכרז ברוסית) או אופציון (אופציה)? צ'רנוי (צילום: ויקיפדיה)

להגשת כתב האישום קדמה חקירת משטרה מאומצת במיוחד וחובקת עולם, שכללה גם כמות עצומה של האזנות סתר – 58 אלף. צ'רנוי לא ידע אז מילה בעברית, כך שלצורך התמלול נדרשו מתורגמנים. אלא שבצוות ההגנה של צ'רנוי לא סמכו על התמלול המשטרתי – ומתברר שבצדק. עו"ד יבגני טרספוב, דובר רוסית, החליט להאזין לכל השיחות בעצמו וגילה כי התמלילים המתורגמים לעברית רצופים שגיאות. טרספוב הגיש לבית המשפט תמלילים מתוקנים של עשרות האזנות, ובין השאר תיקן תמליל שבו דיבר צ'רנוי על "מכרז" כלשהו ועל הפרקליט שייצגו בעסקת בזק, עו"ד גד נשיץ. כך זה נראה בתמלול המשטרתי:

"נשיץ הסתכל...שם מכרז, מכרז...מכרז לפי המחיר שאנחנו קנינו"

תחילה התקשו צ'רנוי וסנגוריו להבין על איזה "מכרז" מדובר, שכן לא התקיים מכרז בפרשה. התעלומה נפתרה בהאזנה להקלטה עצמה: התברר כי צ'רנוי כלל לא דיבר על "מכרז" (ברוסית – "אוקציון") אלא על "אופציה" (ברוסית – "אופציון"). מכיוון שצ'רנוי טען לכל אורך הדרך כי בינו לבין זאבי נכרת הסכם אופציה, הרי שהשגיאה בתמלול מנעה ממנו לכאורה ראיה משמעותית שתמכה בגירסתו.

לדברי הסנגור, עו"ד ירון קוסטליץ, "המדינה טענה שצ'רנוי וזאבי אמנם קראו להסכם ביניהם 'הסכם אופציה' אבל שבפועל מדובר בעבודה בעיניים, ושכוונתם היתה להסתיר את מעורבותו של צ'רנוי ברכישת המניות. בשיחה הזאת מתברר שצ'רנוי מדבר על הסכם אופציה, וזה כשהוא לא מודע לכך שמקליטים אותו. המשמעות היא שהתזה של הפרקליטות קורסת".

ב–2015, לאחר אין סוף ישיבות ומשאבים עצומים שהשקיעה הפרקליטות בתיק הזה, הסתיימה הפרשה בזיכוי מהדהד מאשמה של צ'רנוי ושאר הנאשמים. קשה שלא לתהות האם הפרקליטים שהחליטו להגיש כתב אישום נגד צ'רנוי – שאינם דוברי רוסית ולכן נאלצו להסתמך על התמלול השגוי – היו מקבלים החלטה אחרת אלמלא הטעות, ואולי חוסכים למדינה את ההתבזות.

7. הרצח הפך לעסקת טיעון

טעויות בתמלול שיחות בין החשוד ברצח למדובב המשטרתי פגעו מאוד בכתב האישום שהגישה הפרקליטות בתיק הרצח של החלפן אריה גזית בתחנה המרכזית, שהסתיים לבסוף בהסדרי טיעון.

ספיר ורטון, שלווה ציציאשווילי וסרגיי שיצינין היו מתאבקים מקצועיים, שב–2010 ביקשו להשתלט על עסקי החלפנות באזור התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. כדי להשיג את מטרתם, הם רצחו את גזית, בן 65, שעבד כאחראי בעסק להעברת כספי עובדים זרים לחוץ לארץ. גזית הותקף ונשדד, ובבוקר שלמחרת נמצא כפות כשעל גופו סימני אלימות קשה. כעבור 11 ימים בבית החולים, מת מפצעיו.

פענוח הרצח הושג, במידה רבה, בזכות דברים שאמר שיצינין לכאורה למדובב המשטרתי. זה נראה כמו תיק סגור, אך כשנתיים לאחר הגשת כתב האישום נדהמו בני משפחתו של הנרצח לראות שהפרקליטות סוגרת הסדרי טיעון מקלים עם ורטון וציציאשווילי – בין השאר בגלל טעויות רשלניות בתרגום ותמלול. התובע מטעם הפרקליטות, עו"ד אלי שוורץ, הסביר בבית המשפט כי בתמלול שיחותיהם בשפה הרוסית עם המדובב המשטרתי, התגלו "אי דיוקים משמעותיים...מהם ניתן ללמוד שגרסת המדובב אינה נקיה מספקות, בלשון המעטה".

הטעויות בתמלול גרמו למצב אבסורדי שבו הסנגורים חקרו את המדובב שעות ארוכות על בסיס תמליל לא נכון, פארסה שגרמה לעיכובים משמעותיים ושיבשה את המשפט כולו. "אני מזכיר לבית המשפט שהדיסקים הם ברוסית", אמר אז בבית המשפט אחד הסנגורים, עו"ד משה שרמן, "הדו־שיח הוא ברוסית, לא נותר לי אלא להסתמך על התמליל של המדינה. חזקה שהתמליל של המדינה הוא נכון". כפי שמוכיחות הדוגמאות שבכתבה ועוד רבות אחרות – ההנחה האופטימית הזאת רחוקה מהמציאות.