הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

אנחנו יודעים איפה נסעת בקיץ האחרון

בזמן שמעקבי השב"כ אחר הטלפונים הסלולריים של חולי הקורונה מסעירים את המדינה, פועלת מתחת לרדאר מערכת משטרתית חודרנית בשם "עין הנץ", שעוקבת אחר כלי רכב ונהגים ואוגרת עליהם הרים של מידע. המטרה הראויה: בעת הצורך, לשלוף את מסלול הרכב ולפענח פשעים. הבעיה שממתינה למענה: המערכת אינה מוסדרת בחוק, וגם לא הפיקוח עליה | תחקיר שומרים

צילומים: שלומי יוסף
צילומים: שלומי יוסף

בזמן שמעקבי השב"כ אחר הטלפונים הסלולריים של חולי הקורונה מסעירים את המדינה, פועלת מתחת לרדאר מערכת משטרתית חודרנית בשם "עין הנץ", שעוקבת אחר כלי רכב ונהגים ואוגרת עליהם הרים של מידע. המטרה הראויה: בעת הצורך, לשלוף את מסלול הרכב ולפענח פשעים. הבעיה שממתינה למענה: המערכת אינה מוסדרת בחוק, וגם לא הפיקוח עליה | תחקיר שומרים

צילומים: שלומי יוסף

בזמן שמעקבי השב"כ אחר הטלפונים הסלולריים של חולי הקורונה מסעירים את המדינה, פועלת מתחת לרדאר מערכת משטרתית חודרנית בשם "עין הנץ", שעוקבת אחר כלי רכב ונהגים ואוגרת עליהם הרים של מידע. המטרה הראויה: בעת הצורך, לשלוף את מסלול הרכב ולפענח פשעים. הבעיה שממתינה למענה: המערכת אינה מוסדרת בחוק, וגם לא הפיקוח עליה | תחקיר שומרים

רוני זינגר

צילומים: שלומי יוסף

2.7.2020

תקציר הכתבה

שומרים על קשר

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

הניוזלטר של שומרים:
נרשמים כאן בקליק - ולא מחמיצים אף תחקיר חשוב

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
ב

–17 ביוני 2019, סביב השעה שמונה וחצי בערב, נורה למוות וסים איבראהים אבו שולדום בן ה–18, בעירייה הבדואית חורה שבדרום. שלושה כדורים שפגעו בבטנו וצווארו שמו קץ לחייו. היורים נמלטו מזירת הרצח במכונית וכמה דקות לאחר מכן דווח על הצתה בפאתי העיירה של מכונית מאזדה. (ראו בסרטון ממצלמת אבטחה שפעלה במקום).

צוותי החקירה של היחידה המרכזית במרחב הנגב שהגיעו למקום, העלו עד מהרה את הסברה שהאירועים קשורים. לוחית הזיהוי של הרכב שעלה באש הייתה עדיין במצב קריא, והחוקרים מיהרו להקליד את המספרים אל מחשבי המשטרה. מהנקודה הזאת פענוח מסלול החשודים במעשה היה מהיר מאוד. שלושה חשודים נעצרו וחודשיים לאחר מכן הוגש נגדם כתב אישום המשרטט בפירוט את המסלול שעשו לכאורה בימים שקדמו לרצח. הפירוט הדקדקני -עד לרמות השעה והדקה - איפשר לדעת היכן בדיוק הייתה המאזדה עד שבוצע הרצח. בין היתר, נטען בכתב האישום, שכמה ימים לפני הרצח נסעו הנאשמים לטול כרם עם רכב מסוג ב.מ.וו ומשם חזרו כעבור זמן מה בשני רכבים – אותו ב.מ.וו והמאזדה. עוד נטען כי שניים מהנאשמים נסעו במאזדה לחורה אך הפלאפונים שלהם נותרו בלוד. החשוד השלישי, לפי האישום, הצטרף אליהם בחורה לאחר זמן מה עם הב.מ.וו.

עו"ד עלי אבו־לבן מהסנגוריה הציבורית במחוז הדרום, המייצג את אחד הנאשמים, לא הופתע לגלות בחומרי החקירה את הראיות הרבות הנוגעות לאיכוני הטלפונים הניידים של השלושה, כמו גם את יתר האיתורים  הדיגיטליים. אחרי הכל בעידן הנוכחי, תיקים פליליים רבים מפוענחים בזכות טביעות האצבע הדיגיטליות שמשאירים העבריינים. "אבל אז", מספר אבו־לבן, "בקצה של אחד העמודים שבהם הייתה תמונת הרכב ראיתי את המילה 'המערכת', והבנתי שלא מדובר בעוד מערכת צילומים של כביש 6 או של מע"צ".

המערכת אליה נחשף אבו לבן, מכונה במשטרה "עין הנץ" ופועלת בצורה זו או אחרת משנת 2013. בתחילה היא יועדה לשימוש כנגד עבירות תנועה, אבל די מהר עברה המשטרה לעשות בה שימוש לצורכי מודיעין וחקירות – ונדגיש כי אין מדובר במערכת מצלמות הנמצאת בשירות אגף התנועה, שעושה שימוש במצלמות אך אינה אוגרת מידע.

מה "עין הנץ" יודעת לעשות? בהפשטה זוהי מערכת שמייצרת מאגר מידע אדיר על כל כלי הרכב והנהגים שנסעו בצירים שבהם היא פרושה. כך, כמו במקרה הרצח בחורה, כאשר מבקשת המשטרה לשחזר לאחור תנועות של חשודים המעורבים בפשיעה, מספר הרישוי שמוזן במערכת מעלה את כל המסלולים שבהם נסע הרכב זמן רב לאחור.

במסמך משטרתי שהגיע לידי "שומרים" מוסבר כי "המערכת המשטרתית מנהלת את כלל הקבצים המתקבלים מהמצלמות במרכז אחד הכולל גם מערכת שליטה ובקרה. המרכז הזה מקבל אחת לדקה אותות מכל אחת מהמצלמות המעיד על כך שהמצלמה פועלת, מקושרת לרשת, מקבלת ושולחת מידע ובכלל זה גם סנכרון השעה". עוד נאמר במסמך כי המערכת שולחת מיקום וזמן שלא ניתנים לשינוי, ומסתנכרנת מול שרת אמריקאי.

עו"ד עלי אבו־לבן, הסנגוריה הציבורית: "קחי את הדיון שהיה על איכוני השב"כ, ולא רק בבג"צ אלא גם בכנסת ובתקשורת. כמה מילים וכמה אנרגיה בנושא, והנה כאן יש לנו מערכת שפועלת כבר שנים בלי חוק ובלי בקרה וכולנו במעקב על ידה. אני רוצה לדעת מי עוקב אחריי ובאיזה תנאים"

מצלמות המערכת מותקנות נמוך יחסית למצלמות אחרות, כך שאף שהן מיועדות לצילום לוחיות רישוי, בפועל נקלטים היטב גם פניהם של הנהגים. "היה מקרה שתפסנו חשוד בגניבת רכב והוא טען שזה לא הוא נהג אלא חבר שלו, אבל הייתה לנו תמונה שבה ראינו בבירור שהוא משקר", מספר ל"שומרים" קצין משטרה שמכיר את המערכת, ומוסיף בגאווה כי "הנה רק הלילה נגנבה מכונית מבני ברק שאיתרנו באמצעות המערכת".

המערכת שלא קיימת

עד כאן הכל מרשים טכנולוגית ומשטרתית ויכול גם היה להישאר כך אלמלא בעיה מהותית אחת: פעילותה של "עין הנץ" אינה מוסדרת בחוק. למעשה, היא "אינה קיימת" רשמית ואינה רשומה כמאגר מידע כפי שמחייב החוק. הנהלים שלפיהם נעשה השימוש במערכת אינם ברורים, וככל הידוע המשטרה טרם גיבשה כאלה, כך שלא ברור מי מורשים לעשות בה שימוש, מי לא ובאילו נסיבות. לא ברור גם האם המערכת מבצעת מחיקת מידע מעת לעת, כיצד מאובטח המידע הרגיש כל כך על תנועותיו של כל אזרח ואזרח במדינה, וזאת נדגיש רק רשימה חלקית של תהיות ושאלות. נציין בהקשר זה שרק בימים האחרונים חזר אל סדר היום הדיון הסוער בנוגע לתקנות החירום שהופעלו בצל משבר הקורונה, ואשר אפשרו לשב"כ לאכן את הטלפונים הסלולרים של אזרחי ישראל. השב"כ קיבל בזמנו אישור מעקב שהיה מוגבל בזמן. בין היתר נקבע מנגנון שמסדיר את איסוף המידע, כמו גם חובת דיווח ליועץ המשפטי לממשלה. "עכשיו", אומר אבו־לבן מהסנגוריה הציבורית, "קחי את הדיון שהיה על איכוני השב"כ, ולא רק בבג"צ אלא גם בכנסת ובתקשורת. כמה מילים וכמה אנרגיה בנושא, והנה כאן יש לנו מערכת שפועלת כבר שנים בלי חוק ובלי בקרה וכולנו במעקב על ידה. כשרוצים להוציא צילום ממצלמות בכביש 6 פונים לקבל צו שופט, אבל מערכת עין הנץ לא פועלת לפי נוהל מוסדר. עוקבים נון־סטופ אחרי אנשים וזה אולי בסדר, אבל אני רוצה לדעת מי עוקב אחריי ובאיזה תנאים".

"באופן עקרוני אין לי בעיה עם המערכת הזו ואני אפילו חושב שהיא חשובה", מוסיף אבו־לבן, שבמסגרתה המשפט המתנהל בתיק הרצח שבו הוא מייצג מבקש לפסול את הראיות שהוצגו באמצעות המערכת בטענה שאינן חוקיות. "העובדה שהיא לא מסודרת משפטית ואין לנו מידע מי נגיש אליה, מי יכול לעשות בה שימוש, מי אחראי על המערכת ובודקת את האבטחה שלה או כל כמה זמן מוחקים מידע – כל זה מאוד מטריד אותי".

לא מדובר במקרה יחיד. אל בתי המשפט מטפטפים לאחרונה תיקים שבהם נטען כי ראיות שהושגו על ידי "עין הנץ" אינן קבילות פשוט משום שהמערכת עצמה אינה חוקית, והמשטרה עושה בה שימוש במשך שנים מבלי שטרחה להסדיר אותה.

רק בשבוע שעבר (ב–24/6) נדרש לנושא השופט נאיל מהנא, סגן נשיא בתי משפט השלום לענייני תעבורה בירושלים, כאשר אל אולמו הגיע המקרה של איברהים דענא שנהג ברכבו באזור ירושלים באופן תקין וחוקי, אך נעצר על ידי ניידת משטרה כיוון שזו זיהתה כי דענא נוהג בזמן פסילה. כיצד ידעו זאת השוטרים? בבית המשפט טען דענא, כי הוא מבקש לקבל את חומרי המערכת ולהבין מאיזה תוקף היא פועלת שכן נעצר לטענתו, בלא שביצע עבירה לנגד עיני השוטרים.

אף שהשופט מהנא בחר שלא להיעתר לבקשתו של דענא, הוא הניף דגל אדום. "המשטרה", כתב בהחלטתו, "עושה שימוש במערכת המופעלת על ידה ללא קבלת צו מבית המשפט. לא זו בלבד, המשטרה לא מציגה את הסמכות החוקית המאפשרת לה להשתמש במערכת זו באופן נרחב שכזה, כפי שנהוג ביחס למאגרים אחרים המוחזקים על ידה".

משטרת ישראל: "האמצעים מתוקפים משפטית ונעשה בהם שימוש מוקפד בעת הצורך". צילום: שאטרסטוק

"המקרה בפנינו מעלה חשש לפגיעה בזכויות יסוד ולכן ראוי הוא כי השימוש במערכות אלו יוגדר בחוק או על פי חוק. המטרה מכך היא כמובן לשמור, ככל הניתן, על הזכות לפרטיות ועל ערכי הדמוקרטיה", המשיך השופט. "אמנם סעיף 19 לחוק הגנת הפרטיות מעניק פטור למשטרה מאחריות על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת מילוי תפקידה. אולם פטור מאחריות אין משמעו פטור מחובת הסדרת מאגר המידע ורישומו. נעיר כי החוק לא החריג את משטרת ישראל מחובתה לרישום מאגרי המידע. אין חולק כי אותה מערכת יכולה לשמש כלי אפקטיבי למאבק בפשיעה. אולם נראית בעיניי בעייתית העובדה שהשימוש בה נעשה עד כה ללא שהעניין הוסדר בחקיקה כלשהי".

"המשטרה עושה שימוש במערכות שונות ואני מצדד מאוד במרביתן שמוכיחות עד כמה הן חשובות", מתייחס קצין בכיר במשטרה לשעבר שמכיר היטב את פעילות המערכת המדוברת. "במדינות אחרות שבהן נושא הגנת הפרטיות מאוד חשוב עושים שימוש במערכות נרחבות אפילו יותר, כמו למשל בגרמניה. זכויות הפרט זה עניין של משקלות – האם את רוצה לדעת באיזה רכב נוסע אדם שביצע אונס? את רוצה. המשטרה עושה את האיזונים מתי להשתמש במערכת ומתי לא. במשטרה יש הרבה מידע רגיש שמגיעים גם ממקורות אחרים. אנחנו יודעים להתמודד עם זה, ולא כל אחד יכול לקבל ולראות מה שבא לו".

על צירי התנועה המרכזיים

כשמדובר בניטור ובמעקב אחרי תנועת כלי הרכב, ישראל מרושתת מכף רגל ועד ראש: החל במצלמות התנועה של משטרת ישראל, עבור במצלמות מע"צ, מצלמות כביש 6 והנתיב המהיר, מצלמות רכבת ישראל ואגד, מצלמות הערים הבטוחות, החניונים הפרטיים ועד כמובן למצלמות האבטחה של חנויות ועסקים פרטיים. "עין הנץ" הצטרפה כאמור לחגיגת הצילום הזאת ב-2013 כאשר נרכשו מחברה סינית בשם Hikvision  מצלמות בטכנולוגיית LPR שיודעת לקרוא לוחיות זיהוי. בזמנו המערכת הותקנה בדרום הארץ אולם מאז הורחבה הפעילות וכעת היא פרושה על צירי תנועה מרכזיים.

"בעבר המערכת פעלה רק עבור אגף המודיעין וכשהוגשו לבית המשפט תמונות תיעוד של עבריינים שצולמו בעין הנץ המשטרה נהגה להוציא על זה תעודות חיסיון", טוען עו"ד אבו־לבן. אבל בשנה וחצי האחרונות ניכר ששינתה המשטרה את הגישה והחלה להגיש את הצילומים כחלק מחומר הראיות. גם האחריות המשטרתית על המערכת השתנה והיא כפופה כיום לאגף הלוגיסטיקה, האחראי על הטכנולוגיות במשטרה.

"המערכת הזו מנוהלת במטה ארצי בתקשוב מאחורי דלת מוגנת והחבר'ה של הטכנולוגיות מטפלים בה", אומר ל"שומרים" קצין משטרה מתחום המודיעין. "זה מאובטח יחסית והם עובדים מול המחוזות השונים, אבל האמת היא שבעבר זה היה מאובטח יותר. קצין במחוזות שנזקק למידע היה מגיש בקשה, אבל גם ממלא טופס שמסביר לאיזה צורך. היום הנגישות קלה וכמעט כל שוטר יכול להוציא מידע".

אל הנקודה הזאת התייחס בשבוע שעבר גם השופט מהנא. "חשיפת המידע לפני מאות או אלפי שוטרים, ללא כל בקרה בדבר המידה שבה הם זקוקים לו, אם בכלל, נראית בעיני בעייתית", הוא כתב. "הדבר עלול לעורר חשש לשימוש לא מבוקר שיש בו כדי לגרום לפגיעה בזכויות הפרט לרבות הזכות לפרטיות. במקרה זה הסיכון לפרטיות אינו תיאורטי".

השופט נאיל מהנא: "המשטרה עושה שימוש במערכת המופעלת על ידה ללא קבלת צו מבית המשפט. לא זו בלבד, המשטרה לא מציגה את הסמכות החוקית המאפשרת לה להשתמש במערכת זו באופן נרחב שכזה, כפי שנהוג ביחס למאגרים אחרים המוחזקים על ידה"

עד כדי כך לא תיאורטי הנושא, שהוא כבר עלה לדיון בעבר, לפני כשנתיים, במסגרת דיון של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנוגע לקפיצת המדרגה שעשתה המשטרה בתחום הטכנולוגי בעשור האחרון. רוב הדיון היה עתיר מחמאות ליכולות המשטרה ולטכנולוגיה שהיא מאמצת, אולם הייתה גם מי שהעלתה לסדר היום את נושא הגנת הפרטיות. "מדובר באיגום כמויות אדירות של מידע באמצעים שונים", התריעה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "כל הסנסורים שהמשטרה משתמשת בהם, כולל כמובן חברות פרטיות, יוצרים כמויות אדירות של מידע, שלא היה לו אח ורע בהיסטוריה האנושית, ולכן אפשר גם אחר כך לייצר תובנות שאי אפשר היה לייצר בעבר".

ראש אגף לוגיסטיקה במשטרה, ניצב שי קופרמן, השיב כי "אני חייב להגיד שאנחנו מאוד מקפידים על הכללים, מאוד חשובה לנו העמדה של גופים שעוסקים בצנעת הפרט, חוקים, אנחנו מאוד מייחסים לזה. המשטרה היא גוף שהנושא הזה הוא בדמה, אין מצב שמשטרת ישראל מנהלת מידע שלא על פי חוק, שלא עושה את זה במידתיות הראויה". עוד אמר הניצב כי "אסור לנו להירתע משימוש בטכנולוגיה הזאת, צריך להשתמש בה במשורה, לא לנצל את העוצמות ואת הכלים האלה, אבל כן לפצח פרשיות, כן להגיע למקומות שהיום אנחנו לא יכולים להגיע אליהם".

האמנם מידתיות ראויה? דניאל דולב מאתר "וואלה" פרסם לאחרונה את סיפורו של גיל וינרב, שנסע בינואר השנה שעברה לחופשה משפחתית באילת, כאשר במחסום הכניסה לעיר נעצר על ידי שוטרים שזיהו במסוף הממוחשב, כי וינרב "דרוש לעדות". וינרב זומן אכן למתן עדות במשפט כלשהו שמועד קיומו טרם הגיע, ועוכב במשך זמן מה עד שבירר השוטר את העניין ושיחרר אותו. לאחר האירוע וינרב תבע את המשטרה וקיבל פיצוי של 3,000 שקלים בגין עיכוב שלא כדין.

"משטרת ישראל מפעילה מגוון אמצעים טכנולוגיים"

את הצד שכנגד, מציג קצין המשטרה הבכיר לשעבר שצוטט קודם לכן. "אני זוכר היטב מקרה שבו נהגת יצאה לזמן קצר מהרכב שלה והשאירה את התינוק בתוכו כאשר נכנס גנב ונסע עם הרכב", הוא מספר. "הפאניקה הייתה גדולה והמשטרה נכנסה לפעילות מהירה כדי לאתר את הרכב עם התינוק. אלמלא מערכת 'עין הנץ' שבה הסתייענו לא היינו מאתרים במהירות כה גדולה את הרכב ומחזירים את התינוק לאמו".

אותו קצין, שהיה אחראי בין היתר גם על השימוש במערכת, משוכנע שאין סיבה לחשוף את מיקומי המצלמות או את האופן שבו המערכת עובדת. "אני בדעה שכמה שפחות העבריינים ידעו כך אנחנו נצליח יותר", הוא אומר. "זו מערכת חשובה המסייעת בפתרון פשעים".

"במדינות אחרות שבהן נושא הגנת הפרטיות מאוד חשוב עושים שימוש במערכות נרחבות אפילו יותר, כמו למשל בגרמניה", אומר קצין משטרה בכיר לשעבר. "זכויות הפרט זה עניין של משקלות – האם את רוצה לדעת באיזה רכב נוסע אדם שביצע אונס? את רוצה. המשטרה עושה את האיזונים מתי להשתמש במערכת ומתי לא"

עד כמה היא מסייעת? בהיעדר נתוני משטרה ברורים ניתן להסתמך רק על נתוני מחוז משטרתי אחד שבו הצליח "שומרים" להשיג מידע ולפיו נטען כי 35% מהתיקים הפליליים שבהם היה מעורב רכב ונעשה שימוש במערכת,  היא הביאה לפענוח. "את מבינה את גודל השירות שהמערכת נותנת לאזרח? הנתונים מראים שמערכת כזו עוזרת לנו להגיע במהירות למי שצריך", אומר קצין משטרה שעושה שימוש במערכת.

"שומרים" לא הצליח לקבל תשובה מוסמכת לכמה זמן נאגר המידע, מתי הוא נמחק, מה רמת האבטחה ומי מפקח עליו. קצין בכיר שנשאל על כך אומר ש"המערכת שומרת מידע. האם היא שומרת חמש שנים או רק יומיים? זה אני לא יודע אבל היא בהחלט שומרת מידע לאחור". קצין אחר אומר ל"שומרים" שהמערכת שומרת מידע חודשים רבים אחורה, וכי בדיקה מהירה של מספר המכונית יודעת להציף איפה ביקר הרכב גם לפני שנה.

בתשובה לשאילתא של עמותת "הצלחה" בנושא השיבה משטרת ישראל לפני מספר חודשים, כי הנוהלים עדיין בתהליך גיבוש (אף שהמערכת נמצאת כאמור כבר בשימוש זה שנים).

בתגובה לפניית "שומרים" נמסר ממשטרת ישראל: "משטרת ישראל מפעילה מגוון אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לה הגנה מיטבית לאזרח הנורמטיבי, ושיפור הטיפול המשטרתי בתחומי האחריות – מניעת עבירות וחשיפתן, גילוי עבריינים ושמירה על שלום הציבור ובטחונו. האמצעים מתוקפים משפטית ונעשה בהם שימוש מוקפד וסדור בעת הצורך. מטבע הדברים איננו מפרטים אודות אמצעים אלה המסייעים בשמירה על שלומו ובטחונו של הציבור".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מבדיקה שנערכה ברשות להגנת הפרטיות נמצא, כי לא קיים מאגר מידע בשם 'עין הנץ'. יחד עם זאת, ייתכן כי המאגר רשום תחת שם אחר".