הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

הנשים האבודות של מערכת הבריאות

א' בת 22. ע' עוד לא בת 17. מ' דחתה את החתונה. שלושתן נכנסו להריון לא רצוי בימי הקורונה, וכמוהן עוד נשים רבות שנותרו "לפתור את הבעיה בעצמן", לאחר שמשרד הבריאות הורה להפסיק במארס־אפריל פעילות "לא דחופה" בבית החולים. במקום זה, הוא גלגל את האחריות אל בתי החולים לעשות כל מקום דין לעצמו – ואת הנשים והנערות במצוקה וחשופות בצריח. תחקיר שומרים

צילומים: שאטרסטוק
צילומים: שאטרסטוק

א' בת 22. ע' עוד לא בת 17. מ' דחתה את החתונה. שלושתן נכנסו להריון לא רצוי בימי הקורונה, וכמוהן עוד נשים רבות שנותרו "לפתור את הבעיה בעצמן", לאחר שמשרד הבריאות הורה להפסיק במארס־אפריל פעילות "לא דחופה" בבית החולים. במקום זה, הוא גלגל את האחריות אל בתי החולים לעשות כל מקום דין לעצמו – ואת הנשים והנערות במצוקה וחשופות בצריח. תחקיר שומרים

צילומים: שאטרסטוק

א' בת 22. ע' עוד לא בת 17. מ' דחתה את החתונה. שלושתן נכנסו להריון לא רצוי בימי הקורונה, וכמוהן עוד נשים רבות שנותרו "לפתור את הבעיה בעצמן", לאחר שמשרד הבריאות הורה להפסיק במארס־אפריל פעילות "לא דחופה" בבית החולים. במקום זה, הוא גלגל את האחריות אל בתי החולים לעשות כל מקום דין לעצמו – ואת הנשים והנערות במצוקה וחשופות בצריח. תחקיר שומרים

דורון אביגד

צילומים: שאטרסטוק

5.5.2020

תקציר הכתבה

שומרים על קשר

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

הניוזלטר של שומרים:
נרשמים כאן בקליק - ולא מחמיצים אף תחקיר חשוב

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
י

מי השיא של מגפת הקורונה תפסו את א' בשבוע השישי להריון לא רצוי. רוב ניסיונותיה לקבוע תור לוועדה להפסקת הריון לא נענו, ומי שכבר ענו אמרו לה "עוד שבועיים, לפחות". התשובה הזו הכניסה אותה ללחץ גדול. בת 22, היא הבינה פתאום שכול התכנונים להפסקת הריון כמעט אגבית, בהליך תרופתי, יהיו בקרוב מאוד לא רלוונטיים. מהשבוע השמיני להריון היא כבר תצטרך גרידה בבית חולים – זה היה הסיוט הגדול שלה.

בשלב זה היא עוד לא ידעה שהיא לא לבד במהומה: לפי הערכות, נמנעו בישראל עשרות נשים ונערות בחודשים מארס־אפריל השנה מקידום הליכי הפסקת ההיריון שלהן. ובזמן שהן נאבקו בפחדים, המדינה בחרה, כפי שנראה בהמשך, להקשות עליהן עוד יותר. בחודשים הקרובים יתברר מה המחיר האישי שכל אחת מהן תשלם על חודשי השיא של משבר הקורונה.

ד"ר מתן אלעמי־סזין, רופא בכיר בהדסה עין כרם ומתנדב בעמותת "דלת פתוחה" לקידום מיניות בריאה, מחלק את זמנו בהדסה בין חדר הלידה לבין מרפאת מתבגרות בניהולו. במרפאה הוא מטפל בעיקר בנערות שנכנסו להריון לא רצוי, או שבחרו להיות במעקב רפואי כדי להימנע מכך.

ד"ר אלעמי־סזין: "מהיכרותי עם מצבים של נערות במשבר, אני לא חושב שפתאום נקלענו למצב שבו אין הריונות לא רצויים. אם יש ירידה, זה אומר שהן לא פונות ואז נגלה אותן בשלב יותר מאוחר, או שהן ינסו לעשות כל מיני דברים לא יעילים ואפילו מסוכנים על מנת להפסיק את ההיריון"

לדבריו, מאמצע מארס עד סוף אפריל, קרה משהו מוזר: "הן הפסיקו לבוא, המתבגרות. המרפאה שלי ממש עמדה כמעט ריקה. מימים מלאים תמיד, פתאום התחילו להגיע נערה או שתיים ביום. מהיכרותי עם מצבים של נערות במשבר, אני לא חושב שפתאום נקלענו למצב שבו אין הריונות לא רצויים. אם יש ירידה, זה אומר שהן לא פונות ואז נגלה אותן בשלב יותר מאוחר, או שהן ינסו לעשות כל מיני דברים לא יעילים ואפילו מסוכנים על מנת להפסיק את ההיריון. בכל מקרה, הן ישלמו מחיר. תמיד האוכלוסיות המוחלשות יותר משלמות את המחיר".

הן לא הגיעו בגלל הקורונה?

"חלק מזה נבע מהפחד להידבק בקורונה, אבל זה לא רק זה. בעקבות המגפה נסגרו מרכזי התמיכה שנערות במצוקה של הריון לא רצוי פנו אליהם. נחסמה בפניהן האפשרות לקבל תמיכה, דמות מבוגרת מלווה שתעזור להן מבחינה נפשית וגם בסבך הבירוקרטיה בדרך לוועדה להפסקת הריון ולטיפול עצמו. לפעמים זה המפגש הראשון של הנערות עם המערכת הרפואית, בסיטואציה מאוד מביכה, שבה גם לא נוח להן לשתף את ההורים".

היו עוד סיבות שגרמו לאותן נערות לא לצאת מהבית?

"כן. גם השירותים שהמדינה סיפקה צומצמו מאוד בשיא המשבר. אמנם, בתי החולים לא יודו בזה ומשרד הבריאות לא יצא בהצהרה רשמית בעניין זה, אבל ברגע שאמרו שם לגורמים המטפלים להפנות את המשאבים לכיוון אחר ולא לעשות פעולות שנחשבות אלקטיביות (לא דחופות) – המסר היה ברור.

"בכלל, הפסקת הריון היא לא בדיוק פעולה אלקטיבית, כי אם פעולה שיש לה חלון הזדמנויות שבו כדאי לבצע אותה. איחרת? יהיו לכך השלכות, כאלו או אחרות. ואני בטוח שנראה השלכות לתקופה הזו, של מארס־אפריל. אין מה לעשות, אנחנו לא אירופה, גם לא מבחינת הפסקות הריון. שם, במדינות רבות, אפשר לעשות הפסקת הריון עד שבוע 12 בלי שום ועדה. האישה אחראית על גופה וקובעת מה יקרה בשלב זה של ההריון. למה מדינת ישראל מכריחה נשים כאן לעבור ועדה מכל שבוע שהוא? אין לי תשובה טובה".

בוא נחזור לצעירות. איך חווית בחודש האחרון את העלייה ברמת החרדה אצלן?

"קיבלתי הרבה יותר פניות באמצעים אלקטרוניים כמו ווטסאפ, מייל ופייסבוק. גיליתי שהטלפון הפרטי שלי הגיע בדרכים לא דרכים לכל מיני מטופלות, גם בצבא, שם אני עושה מילואים במרפאת חיילות. זה כמעט בלתי אפשרי לתת לכולן מענה בטלפון, וגם לא את הכול ניתן לעשות מרחוק, אבל כן חשוב לומר להן שבטוח לבוא, שחולי הקורונה בבית החולים מופרדים מהשאר, ושאסור להן לדחות הגעה בגלל הקורונה".

"יכול להיות שבהמשך יוולד דור של ילדי קורונה, כי ברגע נשים פשוט נמנעות מלהגיע", מאשר גם גורם בכיר ב־TLV מדיקל, שמחזיקה בין השאר גם ב"בית הרופאים" בתל אביב. "האמת שציפיתי שתהיה עלייה בפניות אלינו, אבל בינתיים זה לא קורה. בדרך כלל פונות בשלבים מוקדמים, מיד לאחר הגילוי, בשבוע 5–6. עכשיו נראה לי שנשים מושכות את זה עד הקצה, לפעמים עד שבוע עשירי. אולי הן מחכות לרגע האחרון ונראה גל גדול של פונות בעוד שבוע או שבועיים".

משרד הבריאות מגלגל אחריות

קצת רקע לפני שנמשיך. בעיצומו של משבר הקורונה, כשבפריים־טיים של ערוצי הברודקאסט ניבאו ראשי מערכת הבריאות, לרבות ראש הממשלה, עשרות אלפי מונשמים ומתים גם בישראל, הפסיק משרד הבריאות כמעט לחלוטין את הפעילות האלקטיבית בבתי החולים הממשלתיים.

במכתב שהוציאה למנהלי בתי החולים ב–19 במארס, הורתה ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, להימנע החל מה–22 במארס מטיפולים אלה, למעט 12 סוגי ניתוחים וטיפולים שהוחרגו – ובהם גם טיפולי ההפריה החוץ גופית (שגם הם הופסקו בהמשך). טיפולי הפסקת הריון לא הוחרגו, וכאשר ארגוני הנשים שמו לב לכך הם שלחו מיד מכתב דחוף למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שבו התריעו כי המצב שנוצר עלול "לגרום לכך שנשים יפעלו מתוך ייאוש, בדרכים שיסכנו אותן".

בר סימן טוב הפנה בתגובה את ארגוני הנשים לפסקת הסיום במכתבה של ד"ר עזרא, שבה נאמר כי בכל בית חולים תוקם ועדה למקרים חריגים בראשות מנהל בתי החולים (או מי מטעמו), האחות הראשית (או מי מטעמה) ונציג ממנהלי המחלקות. ועדות החריגים האלו, הבהיר בר סימן טוב, יכריעו מעתה ועד להודעה חדשה את גורלן של כל הפסקות ההריון בכל בתי החולים. זאת בניגוד גמור למצב הרגיל, שבו מתכנסות ועדות להפסקת הריון מספר פעמים בחודש בכל בית חולים ומאשרות את למעלה מ–99% מהבקשות שנשלחות אליהן.

בכך למעשה סימן מנכ"ל משרד הבריאות את גבולות הגזרה לבלגן ישראלי ייחודי, שבו כל בית חולים הורשה לעשות כטוב בעיניו, בהתאם לחלוקת המשאבים הרצויה לו ובהתאם לחשיבות הטיפול בעיניו.

ב–21 באפריל, כמעט חודש לאחר שליחת מכתבה של ד"ר עזרא, אף שלח בר סימן טוב מכתב משלו למנהלים של בתי החולים הציבוריים, שבו חזר והזכיר להם את ההנחיות בנוגע לצמצום הפעילות האלקטיבית והשימוש בוועדות החריגים. הוא אף הרחיק לכת וכתב כי "הפרת ההנחיה כמוה כהפרת החוק, על כל המשתמע מכך" – כלומר, איים עליהם הלכה למעשה בסנקציות.

למחרת כבר דיווח יואב אבן, כתב הבריאות של ערוץ 12, כי בר סימן טוב התנצל על התבטאותו זו והבהיר שלא התכוון לאיים על מנהלי בתי חולים בעיצומו של משבר בריאות חסר תקדים.

דינה שלו: "זכויות נשים בדרך כלל נפגעות במצבי חירום. באקלים הפוליטי שאנחנו חיים בו, משרד הבריאות לא יכול להגדיר באופן רשמי את הפסקת הריון כהליך רפואי חיוני. זה הרבה יותר פוליטי מרפואי, יש כאן ניסיון שלא להעיר את הדוב ולא ללכת לאמירה פוליטית קיצונית מדי".

בפועל, כפי שמצא תחקיר "שומרים", בתי החולים הממשלתיים הגדולים אכן פעלו לפי ראות עיניהם (ראו פירוט תגובות בסיום הכתבה), במגוון רחב של היקפי פעילות. כך, לדוגמה, בעוד שבתי חולים כמו שיבא־תל השומר, וולפסון, רמב"ם, קפלן והדסה הר הצופים הקפידו על המשך פעילות הפסקות ההריון כרגיל, בתי חולים כמו ברזילי ובילינסון הפסיקו את הפעילות באופן זמני. איכילוב ושמיר ("אסף הרופא"), לעומת זאת, בחרו כנראה לציית להנחיות משרד הבריאות והפחיתו את הפעילות האלקטיבית ובכללה את הפסקות ההריון במידה ניכרת.

האם היו גם בתי חולים שלקחו לעצמם חירות לפרש את המצב בהתאם לאג'נדה מסוימת? קשה להוכיח זאת, אך למשל בפנייה שלנו אל מוקד הוועדה של בית החולים שערי צדק בירושלים, המוקדנית בחרה להתווכח עמנו מתי מתחיל גיל החיות של העובר. בשיחה עם אסותא כלניות אשדוד נעשה ניסיון לכוון, גם אם בעדינות ולא מיד, אל המסלול הפרטי בעלות של אלפי שקלים.

כך נשמעה פנייה טלפוניות שביצענו לאסותא כלניות אשדוד ב-26 באפריל.

שומרים: שלום, הגעתי לוועדה להפסקת הריון?

אסותא: הגעת לאסותא כלניות אשדוד, ונכון לעכשיו כבר חודשיים שאין לנו ועדות.

שומרים: מה אני עושה אם אני בהריון?

אסותא: את יכולה לפנות לבית חולים. את יכולה לנסות באסותא ברמת החיל.

שומרים: מה זה, בגלל הקורונה?

אסותא: אין ועדות.

שומרים: ואם אני עוברת ועדה במקום אחר ובאה אליכם?

אסותא: לאיזו קופת חולים את שייכת?

שומרים: כללית.

אסותא: אין לנו אפשרות דרך כללית.

שומרים: הבנתי שיש תורים מטורפים בגלל שזה הליך אלקטיבי ולא החריגו את זה, וחושבים שזה לא חשוב…

אסותא: זה כן חשוב. אם יש לך אישור של ועדה ומימון מקופת חולים – זה דבר אחד. אם אין לך מימון מקופת חולים, אז באופן פרטי אין שום בעיה לעשות אצלנו. עלות הפעולה היא 2,765 שקלים.

על שנעשה לא רחוק מאסותא כלניות אשדוד, בבית החולים ברזילי באשקלון כדאי להתעכב גם כן. כבית חולים קריטי בחשיבותו לאזור הדרום וליישובי פריפריה רבים, ניתן היה להניח שימשיכו בו את פעילות הפסקת ההיריון כרגיל. אבל בברזילי הפסיקו את פעילות הוועדות ואת הפעילות הרפואית הנגזרת מהן דווקא בשיא המשבר, ב–22 במארס.

לפי מידע שהגיע ל"שומרים", הפסקת הפעילות נמשכה קרוב לשבועיים, עד ה–5 באפריל. בברזילי מכחישים ומדברים על "בעיה נקודתית עם מזכירות הוועדה". בסופו של דבר, בלחץ של ארגוני נשים על משרד הבריאות, הוחזרה הפעילות בבית החולים הדרומי, אך התורים שם עדיין בעייתיים, כפי שניתן ללמוד משיחה שקיימנו עם מוקד הפניות לוועדה בברזילי ב–22 באפריל.

הפונה מטעם שומרים הציגה עצמה כמי שגרה בדרום ומבקשת תור לוועדה להפסקת הריון.

שומרים: אומרים לי שקביעת תור לוועדה אצלכם, שזה ייקח קצת זמן.

מוקד ברזילי: בהחלט. לנו יש (ועדה) רק בעוד שבועיים, במאי.

שומרים: רק במאי? ואז התהליך הוא ישר, או שגם שם יש.

מוקד ברזילי: הוועדה מחליטה.

שומרים: למה רק במאי? בגלל המצב, בגלל הקורונה?

מוקד ברזילי: יש הרבה פונות והימים מלאים. יש מכסה מסוימת שניתן לראות – וזהו.

אלימות, פחד והקפאת תקציבים

כאילו שהמצב לא מורכב דיו, ולא חסרות צרות, בעיצומו של משבר הקורונה המימון לעמותות שתומכות בנשים ונערות במצוקה, כמו לעמותות רבות אחרות, הוקפא ונעצר כמעט לחלוטין. עמותות המשמשות כמעין מגדלור לנשים, גם על רקע של כניסה להריון לא רצוי.

מ' פנתה לעזרה בעקבות הריון לא מתוכנן בעיצומם של ימי קורונה. המצב שלה היה מורכב: היא והארוס שלה עמדו להתחתן, אך החתונה נדחתה בעקבות התפרצות המגפה. הדחייה תפסה אותה לא מוכנה. הם קיימו יחסי מין לא מוגנים והיא כבר נאלצה לבצע הפסקת הריון אחת. היא חששה בעיקר שמשפחתה תגלה, בעיקר על רקע העובדה שבני הזוג לא הצליחו למצוא מועד חלופי לחתונה. במשך כשבועיים ידעה באינטואיציה שהיא בהריון, אבל לא הצליחה להביא את עצמה לעבור אפילו בדיקת הריון ראשונה, מחשש שתשובה חיובית תאלץ אותה לצאת לדרך מפותלת ומסובכת, בלי תאריכי יעד.

לאחר כארבע שיחות טלפון עם מתנדבות "דלת פתוחה", היא סוף סוף הצליחה לגשת לקופת החולים, לבצע בדיקת הריון שאישרה את חששותיה ולהתחיל בתהליך של הפסקת הריון. היא איבדה זמן יקר בחשש והיסוסים – ומצאה את עצמה נאבקת בשעון, בתקווה לסיים עם זה לפני השבוע השמיני, עם הפסקת הריון תרופתית, בלי צורך בגרידה. מ' חיכתה כמעט יותר מדי, אבל הצליחה ברגע האחרון. היא אומרת שהיה לה מזל.

מזל לא היה לע'. מאז שהיא התחילה לקיים יחסי מין תמיד חששה להיכנס להריון, אבל גם בסיוטים הכי גרועים שלה היא לא חשבה שזה יקרה לה לפני גיל 17, בעיצומה של מגפה עולמית. בתחילה פנתה לייעוץ המקוון של "דלת פתוחה", אחר כך התקשרה לקו הייעוץ הטלפוני של העמותה הפועל בשעות הלילה. היא הסבירה כי אין לה אפשרות לדבר בחופשיות, מאחר שהיא סגורה בדירה לא גדולה בפריפריה עם הוריה ואחיה. בהמשך השיחה סיפרה גם על פגיעה מינית שספגה כמה חודשים קודם לכן מנער בשכונה שלה.

היא נכנסה למצוקה נפשית קשה, כי לא ידעה איך ולאן לצאת מהבית, איפה להיבדק ומתי ואיפה תוכל לעבור הפסקת הריון. כל בתי החולים נראו לה כמו "מדגרות קורונה". יותר מכל חששה מה יקרה אם הוריה יגלו.

צילום: רון קדמי

ח"כ מרב מיכאלי: "מה שקרה עם הפסקות ההריון במשבר הקורונה קרה בגלל שר הבריאות, בגלל האג'נדה של ליצמן. זה קצת מזכיר את המאבקים שלו על המקוואות והתפילות בתחילת המשבר. מעבר לכך, זה מראה שהדמוקרטיה שלנו פגומה. דמוקרטיה שאין בה שוויון מלא למחצית האוכלוסייה היא פגומה"

המתנדבת שוחחה עמה ארוכות, הסבירה לה שהוריה דואגים לה ויתמכו בה בכל מצב. אחרי כמה ימים חזרה אל העמותה, יותר רגועה. היא עדיין לא ידעה מה יקרה איתה, אבל דיברה עם אמה, שיתפה אותה במצבה וקיבלה את תמיכתה. האם לקחה אותה לבדיקת ההיריון שממנה נמנעה עד עכשיו בגלל המצב. משם הדרך שלה רק התחילה. כל זה קרה עוד לפני שצלצלה לוועדה הרפואית הקרובה למקום מגוריה – ונענתה במענה קולי. רק אחרי שפנתה לעזרה וראתה כמה קשה להתקדם הלאה, הבינה עד כמה טעתה שחיכתה.

"אכן הייתה ירידה בפניות אלינו בחודשי השיא של המשבר", מאשרת שרון צ'רקסקי, מנכ"לית "דלת פתוחה", העמותה הגדולה בישראל בתחומה, המתמקדת בקידום הזכות למיניות בריאה וחינוך מיני מהימן. "בתחילת המשבר הייתה תחושה של כאוס בבתי החולים וזה הדהד החוצה. צריך להבין: אם נערה שחיה במשפחה בסיכון, עם אלימות בתוך המשפחה, נכנסת להריון ולא יכולה להפסיק אותו בדיסקרטיות, כפי שהחוק הישראלי מתיר לה, אז היא במצב של סכנת חיים".

"דלת פתוחה" מפעילה מרכזי ייעוץ שפועלים סביב השעון. "אנחנו בקשר עם כל העובדות הסוציאליות בכל בתי החולים – ומוצאות פתרונות", מסבירה צ'רקסקי. בזמנים רגילים נערה שנכנסה להריון הייתה יכולה לצאת מהבית, לקנות ערכה, לבוא למרכזי הייעוץ שלנו ולקבל בדיסקרטיות ליווי וייעוץ. בשיא משבר הקורונה, לעומת זאת, נוצרה תחושה של כאוס, גם בגלל המצב במערכת הרפואה וגם שאנשים היו הרבה יותר בבית והיו ממילא יותר מתחים ויותר אלימות במשפחה".

בעיצומו של המשבר הקפיאו כמה רשויות מקומיות תקציבים ל"דלת פתוחה", ושלחו את מערך העובדות הסוציאליות לחל"ת. "רשויות מקומיות שאנחנו עובדים מולן הודיעו לנו מהיום להיום שהפרויקט מוקפא", אומרת צ'רקסקי. "הקפיאו גם את התוכנית הלאומית לנוער בסיכון. גם ככה נערות רבות, שלא פונות אלינו, חשבו בעיצומו של המשבר איך הן יוצאות מפתח הבית ומה הן יכולות לעשות מלבד להמשיך את ההיריון. זה נורא בעיניי".

השטח בוער: "זו סכנת נפשות"

ניצן הכהן, ראש מערך הייעוץ ב"דלת פתוחה", מפעילה מערך סיוע לנשים עם כ–150 מתנדבות ומתנדבים ומלווה מקרוב נשים ונערות במצוקה. "הפסקות היריון הן לא משהו אלקטיבי, שאפשר פשוט לוותר עליו זמנית", היא אומרת. "נערה או אישה שנכנסה להיריון לא מתכונן נמצאת במצוקה קשה", אומרת הכהן. "להשאיר אותה במצב שבו היא נאלצת גם להמשיך בהריון, זה משהו לא נתפס מבחינתה וגם מבחינתי. זה לקחת מישהי שגם ככה נמצאת במצוקה ולהגביר את המצוקה שלה פי כמה וכמה. ברגע שהזכות להפסיק את ההיריון נלקחת מהן, נשים עלולות להגיע למצבים שהן פוגעות בעצמן. זו סכנת נפשות".

לפי הנתונים השנתיים האחרונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2018 נרשמו 17,869 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון (99% מהן אושרו). כמה נשים פנו עד כה ב–2020? מאגף המידע של משרד הבריאות נמסר כי "עדיין לא קיימים אצלנו נתונים על הפסקות הריון בחודשים מארס־אפריל. יהיו נתונים כאלה רק בסוף השנה".

"זכויות נשים בדרך כלל נפגעות במצבי חירום", אומרת דינה שלו, מנכ"לית עמותת "לדעת לבחור נכון", שהובילה את הפנייה של ארגוני הנשים למשרד הבריאות. "קיבלנו תשובה מהירה שזה עובר לוועדת החריגים בכל בית חולים, אבל מבחינתנו זו לא הייתה תשובה טובה כי אי אפשר לדעת מה יוחלט בוועדות האלו. דרשנו שיכניסו את זה להחרגות בתהליכים האלקטיביים, אבל זה לא קרה".

ניצן הכהן: "הפסקות היריון הן לא משהו אלקטיבי, שאפשר פשוט לוותר עליו זמנית. נערה או אישה שנכנסה להיריון לא מתכונן נמצאת במצוקה קשה. להשאיר אותה במצב שבו היא נאלצת גם להמשיך בהריון, זה משהו לא נתפס מבחינתה וגם מבחינתי"

למה לא בעצם?

"להערכתי, זה נובע בעיקר משיקולים פוליטיים. באקלים הפוליטי שאנחנו חיים בו, משרד הבריאות לא יכול להגדיר באופן רשמי את הפסקת הריון כהליך רפואי חיוני. זה הרבה יותר פוליטי מרפואי, יש כאן ניסיון שלא להעיר את הדוב ולא ללכת לאמירה פוליטית קיצונית מדי".

המצב שבו כל החלטה על הפסקת הייתה צריכה לעלות לוועדת חריגים בכל בית חולים, יצר למיטב ידיעתך בעיות אזוריות?

"מבדיקה שערכנו בעיצומו של משבר הקורונה נראה היה שיש בעיה באזור השרון, כי גם מאיר (בכפר סבא) וגם השרון (בילינסון) לא תפקדו כהרגלם בהפסקות הריון, שזה בעייתי לכל מי שגרה בין חדרה לתל אביב. יש לחץ, כי הזמינות של התורים ירדה, גם בעקבות חג הפסח שתמיד מאריך את התורים.

"אני מייחסת חשיבות עצומה לפריסה הארצית של בתי החולים, כי אם בית חולים אחד בתל אביב מושבת מהפסקות הריון ומוקדש כולו לטיפול בקורונה, תמיד יהיו שלושה אחרים במקומו. אבל, אם את גרה בקריית גת, בבאר שבע או באשקלון, אין לך הרבה אופציות. יש לך בדרך כלל בית חולים אחד שקרוב יחסית. לכן, כשסגרו את ברזילי הקמנו קול צעקה. מלכתחילה בפריפריה הנגישות נמוכה ואין מצב שכל אזור הדרום יסתמך על סורוקה בבאר שבע ועל אסותא באשדוד. ומה אם את ילדה בת 16 שאין לה רכב, או אישה במצב כלכלי קשה? זו בדיוק האוכלוסייה שנפגעת".

ב–22 באפריל, חודש בדיוק לאחר מכתבה של ד"ר ורד עזרא ממשרד הבריאות, סימנו ארגוני הנשים – ובהם גם "דלת פתוחה" ו"לדעת לבחור נכון" – ניצחון חשוב במהלך המשבר כשמשרד הבריאות אישר ביצוע של הפסקות הריון תרופתיות בבית (בשבועות הראשונים להריון) ובהמשך גם בקהילה, כלומר: במרפאות מפוקחות.

ההחלטה התקבלה, כתבה ד"ר עזרא, במכתב למנהלי בתי החולים ולמנהלי הוועדות להפסקות הריון, "בעקבות פניות שעלו שטח". מה שמלמד על כך שגם במשרד הבריאות הבינו כי ההחלטה שלא להחריג את הפסקות ההיריון יצרה לחץ רב ופגעה בנשים רבות.

"משרד הבריאות מדבר בשני קולות"

הטיפולים האלקטיביים בבתי החולים הוחזרו לפעילות רשמית ב–26 באפריל, יותר מחודש לאחר שהוחלט להפסיקם. במכתב למנהלי בתי החולים הסבירה ד"ר עזרא הפעם, כי לצמצום הפעילות האלקטיבית "יש השפעות רפואיות על בריאותו של הציבור ועל איכות חייו הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך".

תחילתה של תובנה חדשה? חברת הכנסת מרב מיכאלי, שעוקבת מקרוב אחר הנושא, לא מתרשמת. "מה שקרה עם הפסקות ההריון במשבר הקורונה קרה בגלל שר הבריאות, בגלל האג'נדה של ליצמן", היא אומרת. "זה קצת מזכיר את המאבקים שלו על המקוואות והתפילות בתחילת משבר הקורונה. עצם זה שבעידן שאנחנו חיות בו, אחרי מאה שנה של זכות בחירה לנשים, סוגיית ההפלות עדיין לא בשליטה מוחלטת של נשים על גופן – זה רק מראה שהשוויון עדיין רחוק מלהיות מלא. מעבר לכך, זה מראה שהדמוקרטיה שלנו פגומה. דמוקרטיה שאין בה שוויון מלא למחצית האוכלוסייה היא דמוקרטיה פגומה".

אז צריך פשוט להשלים עם המצב?

"לא, ממש לא. משרד הבריאות מדבר בשני קולות בעניין הזה. בזמנו פניתי לליצמן, לאחר שפורסם ששני בתי חולים חרדים לא מאפשרים לבצע הפלות, וגם אז קיבלנו מן תשובה פרוצדורלית כזו, מסוג הדברים שקשה להתמודד איתם. כשאומרים לך שזה עושה ככה וזה ככה וחלוקת עבודה היא כזו וכזו, זה הרבה יותר קשה להתמודדות מאשר כשאומרים לך 'נכון, אני לא עושה הפלות'.

"בסיבוב הנוכחי גיבינו פנייה של ארגון 'לדעת' למשרד הבריאות וביקשנו שיעדכנו אותנו אם הבעיות נמשכות, אבל לא שמענו מהם כך שהנחתי שהכול בסדר. עכשיו אבדוק את המצב שוב".

צילום: עמירם ציונוב

שרון צ'רקסקי: "בתחילת המשבר הייתה תחושה של כאוס בבתי החולים וזה הדהד החוצה. צריך להבין: אם נערה שחיה במשפחה בסיכון, עם אלימות בתוך המשפחה, נכנסת להריון ולא יכולה להפסיק אותו בדיסקרטיות, כפי שהחוק הישראלי מתיר לה, אז היא במצב של סכנת חיים"

לא חמור בעיניך שמסרבים להכיר רשמית בהפלות כטיפול דחוף וחשוב?

"העניין ההצהרתי בכל מה שנוגע להפלות מאוד־מאוד חשוב, אבל חשוב עוד יותר מכך שנשים תוכלנה לעשות הפלות. אני רוצה להימנע בכל מקרה מכניסה למלחמה שבה צריך 'להוכיח' – בטח שלא במצב הרגיש הנוכחי. הכי חשוב לי שנשים תוכלנה לעשות הפלות בלי חשש, בריאותי או אחר. שלא נגיע, חס וחלילה, למצב כמו בארצות הברית, עם שוק שחור להפלות".

ומה בכל זאת עם העיקרון? יש סיכוי לתיקון?

"הצעת חוק שלי, שהייתה במקור של זהבה גלאון, מונחת על שולחן הכנסת ורוצה לשנות את ההגדרות כך שהפלות לא יהיו תלויות בוועדות רפואיות".

הצעת החוק שמיכאלי מדברת עליה אכן מונחת על שולחן הכנסת כבר שלוש שנים, מ–2017. ההצעה דורשת להכפיף את ההחלטה האם לקיים הפלה בראש ובראשונה לרצונה של האישה, כאחראית בלעדית על גופה.

בהצעה נכתב בין השאר, כי ההסדר החוקי כיום "מטיל מגבלות מהותיות על האוטונומיה של נשים על גופן. הסדר זה מונע מאישה הרה שליטה ואחריות על גופה ועל פריונה ואינו נותן משקל לרצונה של האישה להפסיק את הריונה. מצב חוקי זה פוגע בזכותן של נשים לשוויון, לחירות, לכבוד ולבריאות ואינו תואם את המצב המשפטי הנהוג ברוב המדינות המפותחות... זכותה של אישה להפסקת היריון היא זכות חוקתית הנגזרת מהזכות לחירות וקשורה קשר בל ינתק לזכות לשוויון ולכבוד האדם".

בעקבות המצוקה במשבר הקורונה וממצאי תחקיר "שומרים", מצהירה ח"כ מיכאלי כי בכוונתה להגיש הצעת חוק מעודכנת שלדבריה, "תעגן את הזכות של אישה על הגוף שלה ואת הגישה לשירותי הפסקת הריון, באופן שלא יושפע ממשברים כאלה בעתיד, מתוך הכרה שמדובר בשירות דחוף וחיוני".

הכתבה מתפרסמת בשיתוף פעולה עם אתר mako

ניתן לפנות לעמותת "דלת פתוחה" לקבלת ייעוץ חסוי ודיסקרטי, ללא עלות בכל מה שקשור למצוקה ושאלות סביב מיניות וגיל ההתבגרות. מענה הלילה של העמותה פועל בימים א'-ה' בין השעות 20:00-00:00 בטלפון 03-7714327. לחלופין ניתן לפנות דרך הייעוץ אונליין בכתובת www.opendoor.org.il

תגובות

דובר משרד הבריאות, אייל בסון, סירב להתייחס לשאלות ולהגיב בטענה התמוהה ששומרים היא עמותה.

מבית החולים ברזילי נמסר: "הפעילות (של ההפלות) לא הופסקה. הייתה בעיה נקודתית עם מזכירות הוועדה בתחילת המשבר והנושא טופל מיידית".

מבית החולים שמיר ("אסף הרופא") נמסר: "במארס השנה בוצעו אצלנו 26 הפסקות הריון ואילו באפריל 19. זו כמחצית הכמות של הפסקות הריון בהשוואה לחודשים המקבילים בשנה שעברה".

מבית החולים איכילוב נמסר: " כעיקרון ירדה כל הפעילות הלא דחופה בזמן הקורונה לפי הנחיות משרד הבריאות".

מבית החולים וולפסון נמסר בתגובה: "אצלנו לא היה שינוי גדול".

מבית החולים בילינסון נמסר בתגובה: "על פי הנחית משרד הבריאות, לא התקיימה פעילות אמבולטורית. לכן, הוועדה להפסקת הריון פעלה רק במקרים בהם היה צורך רפואי להפסקת הריון".

מבית החולים שיבא תל השומר נמסר: "הוועדות להפסקת הריון פעלו כרגיל מאז תחילת השנה. בפברואר היו שמונה ימי ועדה, שזה פעמיים בשבוע, והיו 53 בקשות להפסקות היריון. בחודש מארס היו שמונה ימי ועדה ו–54 בקשות. ואילו באפריל, שהיה חודש עם חגים, היו שישה ימי ועדה ו–46 בקשות".

מבית החולים הדסה הר הצופים נמסר בתגובה: "אנחנו גאים לומר שבעוד שבכל בתי החולים מסביב חלה ירידה בהפסקות היריון במשבר הקורונה, אצלנו הוועדה להפסקות הריון לא הפסיקה לעבוד אפילו לא יום אחד. יש טיפולים שדחופים לגוף וגם לנפש".

מבית החולים קפלן נמסר: "עבדנו כרגיל".

מבית החולים הלל יפה נמסר: "הפסקות הריון לא נכללות במסגרת פעילות אלקטיבית, אלא מוגדרות כפעילות דחופה. לכן, בהינתן הצורך, ובהתאם לכל הכללים הנדרשים – ההתנהלות הייתה רגילה".

מבית החולים רמב"ם נמסר: "בתור בית החולים הגדול בצפון המשכנו לתת את השירות החשוב הזה בכל תקופת ההתמודדות עם הקורונה. היו ועדות כרגיל פעמיים בשבוע (פרט לשבוע של חג שהיייתה פעם בשבוע), תוך דגש על הגעה בטוחה למחלקה ולמרפאות".

מבתי החולים סורוקה ופורייה לא נמסרו תגובות.