הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

גז מדמיע וגז פלפל מוגדרים בחוק כ"אמצעי הגנה אישיים" וכל אדם יכול לרכוש אותם ללא רישיון וללא פיקוח. תוצאת המדיניות הזאת הם ילדים שמסתובבים עם תרסיסים בתיק, מרססים שנראים בדיוק כמו אקדחים, ריכוזים מסוכנים ואסורים של החומר הפעיל ובעיקר הרבה מקרי תקיפה קשים. על המפגין שהותקף לאחרונה כנראה שמעתם, על 12 הילדים שנזקקו לטיפול רפואי אחרי מסיבת יום הולדת כנראה שלא. דוח שומרים

"היה לו רצח בעיניים". קדוש לאחר שנפגע בפניו בהפגנה (צילום: נדין וול)
"היה לו רצח בעיניים". קדוש לאחר שנפגע בפניו בהפגנה (צילום: נדין וול)

מרססים ובוכים: אמצעי ההגנה הפכו לאמצעי תקיפה

גז מדמיע וגז פלפל מוגדרים בחוק כ"אמצעי הגנה אישיים" וכל אדם יכול לרכוש אותם ללא רישיון וללא פיקוח. תוצאת המדיניות הזאת הם ילדים שמסתובבים עם תרסיסים בתיק, מרססים שנראים בדיוק כמו אקדחים, ריכוזים מסוכנים ואסורים של החומר הפעיל ובעיקר הרבה מקרי תקיפה קשים. על המפגין שהותקף לאחרונה כנראה שמעתם, על 12 הילדים שנזקקו לטיפול רפואי אחרי מסיבת יום הולדת כנראה שלא. דוח שומרים

"היה לו רצח בעיניים". קדוש לאחר שנפגע בפניו בהפגנה (צילום: נדין וול)

גז מדמיע וגז פלפל מוגדרים בחוק כ"אמצעי הגנה אישיים" וכל אדם יכול לרכוש אותם ללא רישיון וללא פיקוח. תוצאת המדיניות הזאת הם ילדים שמסתובבים עם תרסיסים בתיק, מרססים שנראים בדיוק כמו אקדחים, ריכוזים מסוכנים ואסורים של החומר הפעיל ובעיקר הרבה מקרי תקיפה קשים. על המפגין שהותקף לאחרונה כנראה שמעתם, על 12 הילדים שנזקקו לטיפול רפואי אחרי מסיבת יום הולדת כנראה שלא. דוח שומרים

רוני זינגר

"היה לו רצח בעיניים". קדוש לאחר שנפגע בפניו בהפגנה (צילום: נדין וול)

13.8.2020

תקציר הכתבה

שומרים על קשר

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

הניוזלטר של שומרים:
נרשמים כאן בקליק - ולא מחמיצים אף תחקיר חשוב

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
ב

שבת האחרונה של יוני התכנסה הפגנת המחאה הראשונה באזור בנימינה־גבעת עדה. 50-70 מפגינים, רבים מהם מבוגרים, התפזרו על המדרכות וסביב הצומת. "עמדתי ליד זוג בני 70 מגבעת עדה. לא חסמנו ולא הפרענו לאף אחד. בשלב מסויים הגיעו למקום שני כלי רכב. הראשון ובו הרבה אנשים שהזדהו כביביסטים, חסם את הכביש. מהשני יצא אדם אחד שהתקרב אלינו והתחיל לקלל בטירוף. 'בוגדים, אין לכם מה לעשות פה' ועוד. היה לו ממש רצח בעיניים", מתאר ים קדוש בן ה-21 מבנימינה.

קדוש ענה לאותו אדם שיפסיק עם המסרים המוכתבים מלמעלה וביקש ממנו לעזוב את המקום. "מיד אחרי שאמרתי לו את זה ראיתי שהוא מוציא אקדח ופחדתי שזה אקדח אמיתי. הוא עמד במרחק של פחות מ-100 מטרים ממני ואז ירה לכיוון הפנים שלי. הרגשתי כמו סטירה חזקה והבנתי שעין שמאל שלי נפגעה ממה שהתברר ככדור של גז מדמיע. מיד אחרי זה הרגשתי בעירה בכל הגוף. הוא ריסס אותי, ואת בני הזוג המבוגר שעמד לידי, ואז נכנס לרכב ונמלט מהמקום", משחזר קדוש. האנשים שסביבו הגישו לו עזרה ראשונה ואמבולנס פינה אותו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים. בהמשך נעצר התוקף ובימים הקרובים יוגש נגדו כתב אישום. במקרה אחר בגל המחאה הנוכחי, חודש לאחר מכן, הותקפו בצומת ניר־עם מפגינים בגז פלפל ובסכין. הנפגעים בתקיפה נזקקו לטיפול רפואי, התוקפים נעצרו והוגש נגדם כתב אישום. ברשתות ובכלי התקשורת היו עוד כמה דיווחים על שימוש בתרסיסי גז מדמיע וגז פלפל במהלך ההפגנות, אך כיוון שלא היו פגיעות פיזיות משמעותיות, ולא הוגשו תלונות במשטרה, אין מידע רשמי ביחס אליהם.

"זה סיוט. הרגשת בעירה בכל הגוף. בהתחלה בכלל לא יכולתי לפתוח את העיניים. רק כעבור כשעה, כשכבר הייתי בבית החולים, פגה ההשפעה", מתאר קדוש את רגע הפגיעה בו

בכל המקרים הללו נעשה שימוש באמצעים שמוגדרים בחוק כ-"אמצעי הגנה אישיים" כדי לתקוף מפגינים. אלו רחוקות מלהיות התקיפות הראשונות שנעשות באמצעים הללו, ומקרים נוספים כולל תקיפת ילדים במסיבת יום הולדת יפורטו בהמשך הכתבה, אך בניגוד לעבר החשיפה התקשורתית המשמעותית דחפה את המשטרה לחקור במהירות ולהגיש כתבי אישום.

דווחו כמה מקרים של שימוש בתרסיסים נגד מפגינים. הפגנת מחאה בירושלים (צילום: ביאה בר קלוש)

אמצעי הגנה אישיים נועדו לשימוש עצמי כאשר אדם חש מאויים והחוק מתיר לכל המעוניין לרכוש ולהסתובב ללא הגבלה עם גז פלפל וגז מדמיע. בניגוד למדינות מערביות רבות, הרגולטור הישראלי בחר (בניגוד למנהגו הקבוע) שלא להטיל פיקוח על מכירתם של האמצעים ולא לקדם חקיקה ביחס לשימוש בהם. בשל המדיניות הזאת לאף רשות אכיפה אין מושג כמה אמצעי הגנה כאלה מסתובבים בשוק, מי מחזיק בהם וכמה שימוש נעשה בהם. כך ישנן לא מעט עדויות שגם ילדים בגילאי בית ספר מסתובבים עם גז פלפל בתיק, במיוחד במגזר הערבי (ר' תיבה בסוף הכתבה).

המצב הזה יחסית חדש. עד שנות השמונים נדרש גם בישראל רישיון לקניית גז מדמיע ואחזקתו אך הדרישה הזאת בוטלה מתוך מחשבה שהיא מרתיעה חלק מהזקוקים להגנה, כמו למשל נשים הסובלות מאלימות. קשה להתווכח עם ההיגיון הזה אך כל המרואיינים לכתבה הזאת מסכימים שהיעדרו המוחלט של פיקוח יוצר בעיות מורכבות משלו.

"מי שרוצה לפגוע באדם אחר ימצא את הדרך לעשות זאת זה", אומר לשומרים עו"ד פרי נובוטנוי המתמחה באבטחה וכלי נשק. "הוא יכול להשתמש עם מגוון רחב של חומרים - מחומצה ועד ספריי ריסוס נגד צרעות. הבעיה בישראל היא עודף רגולציה ומיעוט אכיפה כך שלא בטוח שמה שצריך במקרה של אמצעי ההגנה האישיים זה דווקא חקיקה ולא אכיפה".

כמה זה מסוכן?

אמצעי ההגנה האישיים הנפוצים בישראל הם תרסיסי גז פלפל וגז מדמיע. על פי ההתוויה המחייבת תרסיס להגנה עצמית יגיע במיכל של לא יותר מ-30 גרם והוא "חומר המותז באמצעות מרסס אשר גורם לנפגע ממנו תעוקה לזמן מוגבל באמצעות גירוי העיניים, מערכת הנשימה והעור. החומר עשוי לגרום צריבה בעור, גודש באף, שיעול, עיטוש וקשיי נשימה, וכן תחושת צריבה בעיניים ודמעות, ואפילו לגרום לעיוורון זמני".

ההבדל בין שני התרסיסים הוא ברכיב הפעיל בהם. גז פלפל מורכב מהחומר הפעיל בפלפלים חריפים והוא גורם לכאב גופני מיידי במקום החשיפה ונעלם בתוך כחצי שעה. גז מדמיע מבוסס לרוב על גז בשם cs4 שהוא חומר שמגרה את העיניים, העור ומערכת הנשימה. הגירוי מיידי ונעלם בתוך כחצי שעה.

"על פי החוק כלי ירייה מוגדר ככלי שיורה קליע או ככלי שפולט חומר שנועד להזיק לאדם. תרסיסי הגז המדמיע ותרסיסי הפלפל הוחרגו מהחוק על ידי השר לביטחון פנים ובתנאי שמדובר בתרסיס במשקל של עד 30 גרם ובריכוז חומר של 2%. כלומר, כל תרסיס שהוא גדול ומרוכז מכך ייחשב לכלי ירייה לכל דבר ועניין. אלא שבישראל כמו בישראל אף אחד לא מכיר את החוק וממילא אף אחד לא אוכף אותו" אומר עו"ד נובוטנוי. לדבריו בחנויות ניתן למצוא גם תרסיסים בריכוזי חומר גבוהים ומסוכנים הרבה יותר ובמיכלים גדולים. בסוגריים נציין כי גם המשטרה משתמשת בריכוזים גבוהים יותר.

"מי שרוצה לפגוע יימצא איך". עו"ד נובוטנוי

"זה סיוט. הרגשת בעירה בכל הגוף. בהתחלה בכלל לא יכולתי לפתוח את העיניים. רק כעבור כשעה, כשכבר הייתי בבית החולים, פגה ההשפעה", מתאר קדוש את רגע הפגיעה בו.

התרסיסים, לפחות אלה בריכוזים המותרים, אינם נחשבים לאמצעים מסוכנים אבל יש מי שמאתגר גם את התפיסה הזאת. "כאשר מאבטחי בתי ספר עוברים הכשרה מקצועית הם לומדים גם איך להשתמש בתרסיסי גז", מספר מי שהיה ראש אגף אבטחה במשטרה, תנ"צ בדימוס מאיר בן ישי. הלימוד הזה, הוא מוסיף, מתמקד באיך לא לגרום איתו בטעות לפגיעה משמעותית.

"פעם קראו לתרסיסים האלה אל־הרג אבל היום שינו את ההגדרה ל'נשק פחות קטלני' כי כבר ברור שימוש לא נכון בתרסיס יכול בהחלט לפגוע", אומר עו"ד נובוטני. "היו למשל מקרים שבהם מאבטחים, או אנשי משטרה, ריססו אדם עם תרסיס פלפל ולאחר מכן עשו שימוש גם בשוקר חשמלי. בגלל הריכוז של החומר השוקר גרם להצתה שלו. מעבר לזה התרסיס הוא מיכל בלחץ גבוה ואם אתה מרסס מישהו מטווח קרוב מדי, אתה עלול לגרום לפגיעה ממשית למשל בעיניים או לתגובות קיצוניות אחרות שאנשים עלולים לפתח".

הילד קונה גז

עד כמה קל לרכוש את התרסיסים תלמד השיחה הבאה שניהלנו עם סניף של רשת שמוכרת בעיקר ציוד מחנאות אך גם תרסיסים להגנה עצמית. המוכרת נשאלה בטלפון אם ניתן יהיה לשלוח נערה צעירה לרכוש תרסיס. לאחר בירור עם מנהלת החנות היא חזרה עם תשובה: "האחראית מעדיפה לא למכור ישירות לילדה, אבל אם את מגיעה אז אין שום בעיה. הרבה הורים קונים לבנות שלהם תרסיסי גז כדי שיהיו מוגנות". אחרי שהתעקשנו שלא נוכל להגיע עם הנערה, הסבירה המוכרת שאמנם אין חוק אבל מנהלת החנות "מפעילה שיקול דעת עצמי לגבי המכירה לילדים".

מדוע מאבטחים בבתי ספר ובמוסדות ממשל נדרשים להכשרה מיוחדת בעוד כל ילד יכול להחזיק תרסיס ללא כל מגבלה? שאלה טובה עונים המרואיינים לכתבה, אבל תשובה אין. הנושא דווקא עלה בעבר בכנסת אך ירד מסדר היום לאחר זמן קצר.

ב-2012 הזמינה חברת הכנסת דאז, רוחמה אברהם בלילא, תסקיר מהמרכז למחקר ומידע של הכנסת בנוגע למכירת תרסיסי גז מדמיע לילדים. ככל הידוע התסקיר לא הוביל לקיום דיון וגם לא לחקיקה וממרחק השנים אברהם־בלילא כלל לא זוכרת למה הנושא עלה בזמנו. כך או אחרת התסקיר מצא כי ישראל נמצאת בבדידות כמעט מזהרת מול מדינות המערב בכך שאין שום פיקוח או בקרה על מכירת תרסיסים או החזקתם בידי ילדים או מבוגרים. מתוך 27 מדינות מערביות שנבדקו, 18 אוסרות על רכישה ושימוש בתרסיסי גז מתחת לגיל 18 וחלקן דורשות גם לאחר גיל 18 רישיון. עוד 5 מדינות מאשרות מכירה ושימוש אך רק מגיל 14. רק 4 מדינות חוץ מישראל, מקדוניה, גיאורגיה, פלורידה וטקסס, מתירות לכל הרוצה לרכוש ולהשתמש בתרסיסים.

הכי בעייתי נראה כמו אקדח

ישנם כאמור כמה סוגי תרסיסים אך הסוג הבעייתי ביותר דומה בצורתו לאקדח ובשוק ניתן למצוא לפחות שני יבואנים של תרסיסים כאלה. "המכירה של תרסיס בצורת אקדח מאוד מסוכנת משום שהיא עלולה ליצור אשליה כאילו האדם שאוחז בתרסיס שלף נשק חם ובהתאמה ליצור תגובת נגד לנשק חם", אומר עו"ד נובוטנוי ומצביע על חוק אחר לגמרי, חוק צעצועים מסוכנים, שאוסר על שיווק או מכירה של צעצועים שדומיפ לנשק חם.

המוכרת נשאלה בטלפון אם ניתן יהיה לשלוח נערה צעירה לרכוש תרסיס. לאחר בירור עם מנהלת החנות היא חזרה עם תשובה: "האחראית מעדיפה לא למכור ישירות לילדה, אבל אם את מגיעה אז אין שום בעיה. הרבה הורים קונים לבנות שלהם תרסיסי גז כדי שיהיו מוגנות"

באתר של אחד משני היבואנים מוצג אישור משטרתי משנת 2014 למכירת המוצר שלהם עליו חתום סנ"צ יוני זייטק ראש מדור רישוי במטה הארצי. זייטק מבהיר באישור כי אסור שהתרסיס דמוי האקדח יהיה בצבע ש"דומה לנשק חם" אך האתר מציע למכירה לצד אקדחים ורודים וצהובים, גם אקדח בצבע כחול כהה. "ראיתי אקדחי תרסיס של חברות אחרות שנראים בדיוק כמו אקדח גלוק והם נמכרים בחנויות לקהל הרחב", אומר נובוטנוי "ואני אומר בזהירות שייתכן ויש עם זה בעיה". קדוש, שנפצע בהפגנה, זוכר שהתרסיס שפגע בו נראה כמו אקדח שחור.

המשטרה מיהרה להגיש כתב אישום נגד התוקף. ההפגנה בה נפגע קדוש (צילום: נדין וול)

גז פלפל במסיבת יום הולדת

הבעיות עם תרסיסי ההגנה מתחילות לצוץ כאמור כאשר הם הופכים לכלי נשק התקפיים ודוגמאות יש בשפע. כך למשל ב-2017 הוגש כתב אישום נגד נער בן 16 שריסס בגז פלפל נהג אוטובוס מסיבות גזעניות. "לאחר שעלה הנאשם לאוטובוס הוא שאל את הנהג האם הוא יהודי או ערבי, תוך שהוא מחביא מאחורי גבו את תרסיס גז הפלפל. נהג האוטובוס השיב שהוא ערבי. בתגובה ריסס הנאשם את פניו של הנהג בגז פלפל, ומיד לאחר מכן נמלט מן המקום" נכתב בכתב האישום. לפי כתב אישום אחר, ב-2018 נכנס אדם למסיבת יום הולדת שהתקיימה במתנ"ס נווה דוד בחיפה וריסס קבוצת ילדים קטנים. 12 ילדים פונו לטיפול בבית חולים.

גורמים בחברה הערבית אמרו לשומרים כי המצב שם בעייתי אף יותר. התרסיסים, שמותרים בחוק וקלים יחסית לנשיאה, הם אומרים, הפכו לתחליף לסכינים ואלות ונפוצים גם בין תלמידי חטיבות הבינים והתיכונים. הגורמים הזכירו כי בכמה תגרות שפרצו לאחרונה בישובים ערבים בצפון על רקע פוליטי נעשה שימוש נרחב בתרסיסים. גורמים במשטרה שהתבקשו להתייחס לכך אמרו כי המשטרה אינה מודעת לשימוש יתר בתרסיסים בחברה הערבית אולם סייגו את הדברים ואמרו כי ייתכן שהמידע בעניין פשוט אינו קיים.

"הבסיס לשימוש בתרסיסים הוא הסעיף בחוק שלמעשה מסיר במקרים של הגנה עצמית אחריות פלילית מהמתגונן", מסביר נובוטנוי. מכאן גם יכול לנבוע קושי ראייתי מסויים. כך למשל לפני מספר שבועות פורסמו תמונות של תקיפת מפגינים בעת צעדת מחאה בתל אביב. במהלך האירוע הושלכו אבנים ובוצע שימוש בגז פלפל. השאלה האם השימוש בגז היה הגנה או תקיפה מסתבר, חמקמקה: "שימוש בין מפגינים בלי תקיפה קודמת זה בעייתי. אם לעומת זאת רודפים אחריי ומאיימים עליי עם פטיש, אז נשמע שהשימוש בגז פלפל יהיה סביר", אומר נובוטנוי .

מקרה אחר שנרשם לאחרונה אירע בהפגנת מחאה ברמת גן. המפגינים רוססו על ידי אדם שעבר במקום והיו משוכנעים שזהו תרסיס גז. המרסס לעומתם טען במשטרה כי השתמש בתרסיס לניקוי חלונות.

הסיפור הזה מדגים לא רק את הקושי הראייתי אלא גם את הקושי שעלול לעלות אם וכאשר יהיה ניסיון להסדיר פיקוח על התחום. "אני לא בטוח שחקיקה נגד תרסיסים תשנה. אם אדם רוצה לתקוף הוא יגיע עם חומצה, פטיש או עם כל דבר נגיש אחר. נדרשת כאן אכיפה של החוק הקיים ולא חקיקה נוספת", מסכם נובוטנוי.

סייע בכתיבת הכתבה: באכר זועבי