הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

האוכלוסיה בישראל, ובמיוחד הערבים והחרדים, סובלת מזה שנים ממחסור חמור בויטמין D. דו"ח חדש של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה סוקר את כלל המחקרים שנערכו על הקשר שבין הוויטמין לקורונה, וממליץ לכלל האוכלוסיה בארץ לקחת תוספים או להיחשף לשמש. ואיפה משרד הבריאות? מסתבר ששם אמנם הכירו את הנתונים אך למרות התחלואה העודפת של ערבים וחרדים לא חשבו שכדאי לעדכן את הציבור. המשרד בתגובה: פרסמנו המלצה באפריל, עוד אחת תפורסם בקרוב

מחלקת הקורונה בבית החולים בנהריה (צילום: ביאה בר קלוש)
מחלקת הקורונה בבית החולים בנהריה (צילום: ביאה בר קלוש)

האוכלוסיה בישראל, ובמיוחד הערבים והחרדים, סובלת מזה שנים ממחסור חמור בויטמין D. דו"ח חדש של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה סוקר את כלל המחקרים שנערכו על הקשר שבין הוויטמין לקורונה, וממליץ לכלל האוכלוסיה בארץ לקחת תוספים או להיחשף לשמש. ואיפה משרד הבריאות? מסתבר ששם אמנם הכירו את הנתונים אך למרות התחלואה העודפת של ערבים וחרדים לא חשבו שכדאי לעדכן את הציבור. המשרד בתגובה: פרסמנו המלצה באפריל, עוד אחת תפורסם בקרוב

מחלקת הקורונה בבית החולים בנהריה (צילום: ביאה בר קלוש)

ויטמין D: למרות הממצאים משרד הבריאות לא עדכן את הציבור

האוכלוסיה בישראל, ובמיוחד הערבים והחרדים, סובלת מזה שנים ממחסור חמור בויטמין D. דו"ח חדש של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה סוקר את כלל המחקרים שנערכו על הקשר שבין הוויטמין לקורונה, וממליץ לכלל האוכלוסיה בארץ לקחת תוספים או להיחשף לשמש. ואיפה משרד הבריאות? מסתבר ששם אמנם הכירו את הנתונים אך למרות התחלואה העודפת של ערבים וחרדים לא חשבו שכדאי לעדכן את הציבור. המשרד בתגובה: פרסמנו המלצה באפריל, עוד אחת תפורסם בקרוב

צאלה קוטלר הדרי

מחלקת הקורונה בבית החולים בנהריה (צילום: ביאה בר קלוש)

12.10.2020

תקציר הכתבה

שומרים על קשר

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

הניוזלטר של שומרים:
נרשמים כאן בקליק - ולא מחמיצים אף תחקיר חשוב

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
"

הכל התחיל כשסטודנטים של פרופ' אהרון טרואן מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית סיכמו את המחקרים על ויטמין D", מספרת פרופ' צופיה איש־שלום. "הם באו אליו ואמרו 'תראה, כדאי לטפל בנושא ויטמין D במשבר הקורונה'. ואז התכנסנו כולנו בזום, יחד עם פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה ורפואה מונעת במשרד הבריאות ועם פרופ' עמיתה מארצות הברית, דוסון יוז, שחוקרת את הנושא, ובאפריל פרסמנו את המסמך הראשון בנושא".

איש־שלום, סגן יו"ר העמותה הישראלית לאוסטופורוזיס ומחלות עצם, היא מומחיות באנדוקרינולוגיה וכבר שנים נחשבת לאחת החוקרות המובילות בכל הנוגע לויטמין D. כבר בשנת 2011, למשל, הובילה מחקר שמצא כי בקרב עובדי תעשיית ההייטק נרשמו רמות נמוכות של ויטמין D ובחנה את השפעות התוספים על אוכלוסיה זו. בחודשים האחרונים היא מלווה את משרד הבריאות בכל הקשור להנחיות לציבור בנושא. בימים הקרובים צפוי להתפרסם מסמך חדש של המשרד עם המלצות בנושא לציבור, שעבר את הערותיה.

איש־שלום רחוקה מלהיות החוקרת היחידה שעוסקת בויטמין D ויחסי הגומלין שלו עם נגיף הקורונה. מאז שפרצה המגפה התגברו מאוד הקולות שטענו כי הוויטמין יכול להועיל במאבק בנגיף, הן בכל הנוגע להיקף ההדבקה והן בחומרת התסמינים. בסוף השבוע האחרון הנושא עלה מדרגה עם פרסומו של דו"ח מקיף של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, הסוקר את כלל המחקרים שעוסקים בקורלציה שבין מהלך המחלה והתמותה אצל נדבקים בקורונה. השורה התחתונה של הסקירה הזאת ברורה: יש צורך בהסברה שתמליץ לציבור על צריכה של תוספי ויטמין D לפי ההוראות של משרד הבריאות .

רפואה מונעת היא אבן יסוד בניהול בריאות הציבור והודעה ראשונה של משרד הבריאות הממליצה על צריכת ויטמין D פורסמה כבר בחודש אפריל והתאיידה במהירות בין שלל הדיווחים על המשבר. מאז חלפו חודשים, הגל הראשון שכח וגם הסגר שהוטל בשל הגל השני לקראת שחרור חלקי, אולם למרות אינספור עדויות שהמשיכו להצטבר ביחס לוויטמין D משרד הבריאות לא יזם מהלך הסברתי ברור. בשונה מתשדירי ההסברה שמתריעים ומאיימים מסכנות הקורונה עם מוזיקת רקע דרמטית ומעודדים את הציבור לעטות מסיכה, להימנע מהתקהלויות ולשמור מרחק, לא נרשמה הסברה אפקטיבית הקוראת לציבור להיחשף במתינות לשמש או ליטול תוספי ויטמין D על מנת לחזק את החוסן הגופני (והנפשי). ייתכן שהתוצאה הם אזרחים מסוגרים שאיבדו את החופים והפארקים דווקא בזמן שבעולם מתגברות העדויות על חשיבות החשיפה לשמש והשהייה במרחבים פתוחים בשעות החמות.

חשיפה קצרה לשמש בין 11:00-16:00 פותרת את הבעיה. צעירים בתל אביב בעת הסגר הראשון (צילום: ביאה בר קלוש)

גם אצל החרדים נמצאו חוסרים משמעותיים אם כי נמוכים מעט בהשוואה לערבים. כך, בקרב 57.3 מהנשים החרדיות ו-51% מהגברים  היה חסר או חסר חמור. גם כאן המספרים גבוהים משמעותית בהשוואה לאוכלוסיה הכללית ובמיוחד בכל הנוגע לחסר חמור, שם הם יותר מכפולים: 23.3% מהחרדיות בהשוואה ל11.2%, ו-16.7% מהחרדים בהשוואה ל8.2%

כך או אחרת, הוואקום ההסברתי של משרד הבריאות התמלא במהירות על ידי גורמים שונים שלפחות חלקם אינם מוסמכים לנושא והציבור הצביע ברגליים בבחינת לא יועיל־לא יזיק. וכך, באתרי ממכר של ויטמנים וברשתות ניתן לראות כיצד קיים מחסור בחלק מתוספי הויטמין D הנחשבים למבוקשים יותר. גם הצריכה לפי המלצות של מומחים מטעם עצמם יכולה להיות בעייתית ואף מסוכנת ועוד על כך בהמשך.

"אפשר להיחשף לשמש עם זרועות חשופות גם במרחק של אלף מטרים מהבית", אומרת מנהלת אגף התזונה ורפואה מונעת במשרד הבריאות, פרופ' אנדוולט ומשתפת שגם היא צורכת ויטמין D כתוסף. "מי שכמוני לא רואה שמש ויושב במשרד מומלץ לו לקחת תוסף. הוצאנו נייר עמדה בנושא כבר בחודש אפריל ובימים הקרובים נוציא המלצה מעודכנת נוספת. מה שחשוב להדגיש זה שחשוב לשמור על סטטוס תזונתי תקין ולא רק ויטמין D. אלא לשמור על חוסן תזונתי, לאכול בריא ולא להיות עם משקל עודף או תת משקל, כי יש לזה מרכיב משמעותי בסיכויי החלמה מקורונה".

אז מה תהליך ההסברה שאתם עושים בנושא?

"אנחנו נוציא את ההמלצה בימים הקרובים ומה שאתם עושים בתקשורת חשוב".

על השאלה האם מתוכנן תשדיר בנושא או קמפיין מסודר עונה אנדוולט שהיא תעביר את הנושא לבחינתם של אנשי ההסברה במשרד. על השאלה כיצד אנשים ידעו האם יש להם חוסרים בויטמין D עונה אנדוולט שניתן לבקש בדיקת דם מהרופא, "אבל לרוב האוכלוסייה יש חוסר בויטמין D", היא מבהירה. "החוסר קיים בטווח של בין חמישים לשבעים אחוז מהאוכלוסיה, תלוי במי מדובר. לכן לרוב האנשים זה לא מזיק לקחת תיסוף של ויטמין D".

משרד הבריאות יודע, הציבור לא

העובדה כי לכ-70% מכלל הציבור בישראל חסר ויטמין D מוכרת לרשויות שנים רבות. הנתון הזה אינו יוצא דופן במיוחד: חלק ניכר מאוכלוסיית העולם סובל מחסר בוויטמין משתי סיבות מרכזיות - חשיפה לא מספקת לקרינת על־סגול (שמש) וצריכה לא מספקת של ויטמין D בתזונה. החסר לעיתים הוא כה גדול, עד כדי כך שהוא חושף את האוכלוסייה למגוון פתולוגיות כמו רככת עצם בילדים צעירים, אוסטאומלציה במבוגרים וסיכון מוגבר ללקות בזיהומים נשימתיים ומחלות ויראליות (כמו הקורונה).

הסקירה האחרונה של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, שפורסמה בסוף השבוע האחרון, מתייחסת נקודתית לקשר שבין חסר בוויטמין D לתחלואה בקורונה. כך למשל מזכירה הסקירה שהחסר בוויטמין שכיח בארצות הברית בכלל האוכלוסייה ובפרט בקרב האוכלוסייה השחורה וההיספנית, שתי קבוצות המיוצגות ביותר בקרב חולי קורונה סימפטומטיים. בישראל, חסר של ויטמין D שכיח במיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית, וגם הן המיוצגות ביתר בקרב חולי הקורונה.

אלא שבשל התנהלות יומיומית שונה של האוכלוסיות הללו בהשוואה לאוכלוסיה הכללית לא מספיק לגזור מכך מסקנות ויש לפנות אל המחקרים שבחנו את הקשר שבין רמות ויטמין D לקורונה בהיבטים שונים. בין ההיבטים שנבחנו, הקשר שבין רמות הוויטמין בדם לתגובות מערכת החיסון (הדבקה), והקשר שבין רמות הוויטמין בדם להתפתחות מחלת הקורונה (עוצמת המחלה, היקף אשפוזים ותמותה). לא פחות מ-19 מחקרים שונים נסקרים במסמך של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, מחקרים שהתבצעו בחצי השנה האחרונה במדינות שונות; אירלנד, איטליה, ספרד, גרמניה, פיליפינים, בריטניה, ארצות הברית ואיראן. שני מחקרים נעשו גם אצלנו - אחד באונ' בר אילן בשיתוף קופ"ח לאומית ומחקר נוסף שנעשה בקופ"ח הכללית ופורסם בספטמבר, אך לא קיבל הד תקשורתי.

המחקר של אוני' בר אילן וקופ"ח לאומית מצא כי יש קורלציה בין רמות נמוכות של ויטמין D להידבקות בקורונה. גם לאחר ביצוע התאמה לגיל, מגדר, מצב סוציו־אקונומי ומחלות רקע, הסיכון המוגבר לחלות בקורונה הוא פי 1.5. וזה לא נגמר שם: המחקר מצא כי בעלי רמות נמוכות של הוויטמין נמצאו בקורלציה לסיכון להתאשפז ולפתח מחלה קשה יותר, בסיכון מוגבר של יותר מפי 2

כיתוב: פרופ' צופיה איש שלום (צילום: פיוטר פיטלר)

במחקר נבדקו נתונים שנאספו בין השנים 2010-2019 מ- 1,359,339 מטופלים של הכללית שבדקו את רמות ויטמין ה-D בדמם. החוקרים בחנו את היקף וסוג האוכלוסייה שביטאו מחסור בוויטמין D (פחות מחמישים ננומול לליטר) ואת אלה שביטאו מחסור חמור בוויטמין D (פחות משלושים ננומול לליטר). החוקרים מצאו כי החוסרים קיימים בכלל האוכלוסיה (ר' טבלה בהמשך) אך נפוצים יותר באוכלוסיה הערבית והחרדית ובמיוחד אצל נשים ערביות, שם נרשם חסר בויטמין אצל 81.5% מהנשים שנבדקו כש-59.1% מהן ביטאו חסר חמור. לשם השוואה החסר החמור בנשים באוכלוסיה הכללית עמד על 11%, פחות מחמישית בהשוואה לנשים הערביות. אצל הגברים הערבים הגיע מספר הסובלים מחסר ל-60.8% מהנבדקים כמעט כפול בהשוואה לגברים באוכלוסיה הכללית (34.1%). גם אצל החרדים נמצאו חוסרים משמעותיים אם כי נמוכים מעט בהשוואה לערבים. כך, בקרב 57.3% מהנשים החרדיות ו-51% מהגברים  היה חסר או חסר חמור. גם כאן המספרים גבוהים משמעותית בהשוואה לאוכלוסיה הכללית ובמיוחד בכל הנוגע לחסר חמור, שם הם יותר מכפולים ( 23.3% מהחרדיות בהשוואה ל11.2%, ו-16.7% מהחרדים בהשוואה ל8.2%). גם אם לא הוכחו זיקות חד משמעיות בין הנתונים הללו להיקפי התחלואה העודפת בשני המגזרים ברור שהסברה על חשיבות ויטמין D נחוצה בדחיפות,  במיוחד בקרב אוכלוסיות הסובלות יותר מהמחסור.

המחקר שבוצע באוניברסיטת בר אילן בשיתוף קופת חולים לאומית, ואשר פורסם בירחון למדעי החיים הביוכימיים, התאיים והמולקולריים, כלל 7807 ישראלים שהיה מידע ביחס לרמות ויטמין D בדמם ושנבדקו גם לקורונה. מתוך כלל הנבדקים 782 (כ-10%) נמצאו חיוביים לקורונה. המחקר מצא כי רמות נמוכות של ויטמין D בדם (הנמוכות מ-20 ננוגרם למיליליטר) נמצאו בקורלציה חיובית להידבקות בקורונה, והיוו גורם סיכון נבדל ומובהק סטטיסטית (סיכון מוגבר של פי 1.5 ללקות במחלה גם לאחר ביצוע התאמה לגיל, מגדר, מצב סוציו־אקונומי ומחלות רקע). וזה לא נגמר שם: המחקר מצא כי בעלי רמות נמוכות של הוויטמין נמצאו בקורלציה לסיכון להתאשפז ולפתח מחלה קשה יותר, זאת בסיכון מוגבר של יותר מפי 2. החוקרים מציינים כי תוצאות המחקר תואמות למחקרים דומים אשר בוצעו בעבר, אך מנגנון הפעולה וההגנה של הוויטמין טרם הוברר.


מקור: המחקר של קופת חולים כללית

המחקרים הללו הדגימו קשר נסיבתי בין רמות ויטמין D נמוכות לתמותה ולתחלואה במחלת הקורונה, אולם חולשתם נובעת מכך שרובם ככולם תצפיתיים ולא התערבותיים. מחקר תצפיתי הוא כזה שמצביע על צורך במחקר התערבותי (זאת אומרת התערבות אקטיבית של מתן תוסף ויטמין D ובחינת השפעתה) אך אלה, כאמור, כמעט ולא נעשו. "אין תחום שלא נעשה בו מחקר על הקשר לוויטמין D; מבריאות העצם, דרך ביוץ ופוריות ועד מחלות ויראליות וקורונה, אבל אלה מחקרים תצפיתיים, הם רק רמז לצורך לחקור, כמו שבית משפט לא קובע גורלות על פי נסיבות בלבד", מסבירה איש־שלום, "לצערנו היות ומדובר ברכיב תזונה או רכיב אורחות חיים, אין מאחוריו השקעות מאוד גדולות במחקר ולכן המחקרים הם תצפיתיים בעיקרם".

מחקר אחד שמופיע בסקירה של המרכז הוא כן התערבותי. הוא נעשה בבית חולים ריינה סופיה שבקורדובה בספרד על קבוצה קטנה של 76 חולי קורונה שחולקו לשתי קבוצות שאחת קיבלה ויטמין D והשנייה לא. המחקר מצא כי בקבוצה שנטלה ויטמין נרשם 96% פחות צורך באשפוז בטיפול נמרץ. אלא שעל מחקר זה נשמעת ביקורת אם משום המדגם הקטן של חולים וגם משום שהתוסף שניתן במחקר זה הוא תוסף משופעל ואיננו התוסף הנמכר לציבור ברשתות הפארם השונות או זה שנספג מקרני השמש.

בימים אלו, מציינת הסקירה, מתנהלים 35 ניסויים קליניים, חלקם התערבותיים, העוסקים בקשר בין רמות הויטמין לחומרת מחלת הקורונה, מהלכה, הטיפול בה ומניעתה.

מחקר אחד שמופיע בסקירה של המרכז הוא מחקר התערבותי. הוא נעשה בבית חולים ריינה סופיה שבקורדובה בספרד על קבוצה קטנה של 76 חולי קורונה שחולקו לשתי קבוצות שאחת קיבלה ויטמין D והשנייה לא. המחקר מצא כי בקבוצה שנטלה ויטמין נרשם 96% פחות צורך באשפוז בטיפול נמרץ

למרות היעדר המחקרים ההתערבותיים מציגה הסקירה רשימה ארוכה של המלצות שניתנו בעולם (וגם בישראל) בכל הקשור לנטילת תוספי ויטמין D במשבר הקורונה. בישראל, ללא קשר למגפת הקורונה הנוכחית ממליץ משרד הבריאות על תוספת של ויטמין D לתזונה היומיומית למבוגרים מעל גיל 65, ולתינוקות, ילדים ומתבגרים. באפריל כאמור, ואחרי פריצת המגפה, פרסם משרד הבריאות הנחיות תזונתיות מעודכנות לכלל האוכלוסיה שבהן, הומלץ על שמירת רמת ויטמין D תקינה באמצעות יציאה לשמש למשך 20 דקות מצטברות ביום בשעות השמש, בין השעות 11 ל-16, או באמצעות נטילת תוסף של 1000-800 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ליום, בעיקר לקשישים ולמי שאינו חשוף לשמש.

ההנחיות הללו מפנות גם לנייר עמדה הממליץ בשל המגפה על מתן תוספת ויטמין D לכלל האוכלוסייה, במינון של 2000-1000 יחידות בינלאומיות ליום. בנוסף, נייר עמדה בנושא שפרסם האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בסוף אפריל, ממליץ על חשיפה יומיומית קצרה לשמש ועל נטילת ויטמין D במינון של 1000 יחידות בינלאומיות ליום לכלל הילדים החל מגיל שנה, למשך 6 שבועות. וכן, על אימוץ מדיניות של העשרת החלב בויטמין D.

השורה התחתונה של הסקירה הזאת מדכדכת במהותה. משרד הבריאות מכיר כבר שנים רבות את הסוגיה, מומחיו ורופאים אחרים בארץ ממליצים על נטילתו אך המידע החשוב הזה הגיע בקושי רב לציבור ורוב האוכלוסיה אינה מודעת לו או חמור מזה, תופסת את הנושא כשנוי במחלוקת.

זהירות נדרשת במינונים

משום שוויטמין D הוא תוסף שאינו מחייב מרשם, וניתן לקחת אותו בכמויות לא מבוקרות, הצורך להסביר לציבור בצורה זהירה וברורה את היקף השימוש בו מקבל משנה תוקף. כך גם לגבי החשיפה לשמש.

"יש חוסר נוראי בוויטמין D בציבור בישראל, אין בזה ספק", אומרת חוקרת שעוסקת בנושא. "אני כחוקרת שעוסקת בבריאות הציבור יכולה להראות הרבה מאמרים פרסומים ומחקרים אבל זה שונה מהמלצה רשמית של משרד הבריאות לכלל הציבור שצריכה להיות זהירה מאוד. אם הם ימליצו לאנשים על ישיבה בשמש אנשים יכולים להבין מזה שכדאי להם לשבת ארבע שעות בשמש עם שמן תינוקות. התוצאה היא שמה שידוע למדע לא מתרגם תמיד ליישום באוכלוסייה, וכך אנחנו מגיעים לרמות מאוד נמוכות של ויטמין D באוכלוסייה".

איש־שלום, שכאמור מלווה את המשרד בפרסומיו, מחזקת את הדברים: "הציבור תופס את הנושא של ויטמין D ככל המרבה הרי זה משובח וזה לא כך - עודף נטילה, ולקיחת מנות העמסה, מסוכן. למשל, יש לנו קבוצת ווטסאפ של האנדוקרינולוגים הבכירים בארץ ואחת הרופאות סיפרה בקבוצה שהגיעה אליה מטופלת שכל יום שתתה בקבוקון ויטמין,D כי הבינה שזה טוב בזמן משבר הקורונה, והגיעה לרמת עודפות".

יותר מ-80 אחוז מהנשים החרדיות סובלות ממחסור בוויטמין.  בני ברק בסוכות (צילום: ביאה בר קלוש)

זה קורה כי ההנחיות לא ברורות, נוצר בלבול.

"כן. אחד הדברים הבעייתיים במדינת ישראל היא ששתי הקופות משתמשות בשני סטים של יחידות מידה של ויטמין D מה שמוביל לבלבול. אדם עושה בדיקת דם ומקבל תשובה אבל לא שם לב מהי יחידת המידה, הוא נלחץ והולך לקרוא מאמר באינטרנט, המידע שמופיע במאמר יכול להיות ביחידת מידה אחרת ונוצרת אנדרלמוסיה.

"אנחנו המלצנו לאנשים במשקל תקין לצרוך 800-1000 יחידות ויטמין D ביום אם הם לא נחשפים לשמש ו-2000 יחידות לאנשים עם השמנת יתר כי ויטמין D נאגר ברקמת שומן. הויטמין שאנחנו צורכים נבלע ברקמת שומן ומשם נודד לכבד, הוא עובר תהליך שפעול ומשם לכליה ועובר עוד תהליך שפעול, זה תהליך מורכב. זה לא שאם בלעת ויטמין D סידרת את העניינים. מצד שני אם החומר נאגר ברקמת שומן יהיה קשה להפטר ממנו כי הוא נשאר שם שלושה חודשים. לכן, המלצנו על מינונים שפויים. מה שקורה הוא שבבתי מרקחת כנראה יותר משתלם למכור תכשירים בריכוזים הגבוהים יותר, ואז אם את עוברת מלקחת חמש טיפות של 200 יחידות לטיפה, לבקבוק בו כל טיפה היא 400 יחידות, הכפלת את המינון. וזה עוד לפני שהזכרתי שיש גם ריכוזים של 1000 יחידות לטיפה. זה כבר לא מומלץ".

מה לגבי חשיפה לשמש?

"זה הכי פשוט. הייתה לי מטופלת שאיבדה את המעי שלה בגלל שילוב של גלולות ועישון והמעי עבר נמק. זה מקרה נדיר שגרם לחוסר בוויטמין D. אז אמרנו לה שבי במרפסת רבע שעה שלוש פעמים בשבוע בשעות המסוכנות וככה היא העלתה את הרמה של הוויטמין D. היא אישה צעירה עם עור בהיר, וצריך להגיד שככל שעולה הגיל זה יותר מסובך כי בגילאים מבוגרים יעילות הייצור של ויטמין D בגוף יורדת בחמישים אחוז ולאדם מבוגר קשה להיות בשמש, בטח במדינה שלנו. מה גם שיש אנשים שכשהיו צעירים נחשפו לשמש ויש להם שינויים עוריים טרום סרטניים למיניהם ולהם זה לא מומלץ. לאוכלוסייה המבוגרת כדאי לתת תוסף, כדי להיות על הצד הבטוח".

איש־שלום, שכאמור מלווה את משרד הבריאות בפרסומיו: "הציבור תופס את הנושא של ויטמין D ככל המרבה הרי זה משובח וזה לא כך - עודף נטילה, ולקיחת מנות העמסה, מסוכן. למשל, יש לנו קבוצת ווטסאפ של האנדוקרינולוגים הבכירים בארץ ואחת הרופאות סיפרה בקבוצה שהגיעה אליה מטופלת שכל יום שתתה בקבוקון ויטמין,D כי הבינה שזה טוב בזמן הקורונה, והגיעה לרמת רעילות מאוד גבוהה"

מה לגבי החרדים, שם ניכר חוסר משמעותי בוויטמין D בין היתר משום שהם לא חושפים עור לשמש. איזה עבודת הסברה נעשית במגזר הזה?

"אני בזמנו יצרתי קשר עם אחד הרבנים ועשינו כנס לנשים בחיפה בנושא, גם פעלתי דרך ארגון אמונה שזה ארגון דתי וניסיתי לקדם את כל הנושא של ויטמין D. אני לא יודעת כמה הצלחתי. בקרב האוכלוסייה החרדית יכול להיות בהחלט חסר כי הם לא נחשפים לשמש והם מאוד מכוסים. אף אחד לא מדבר איתם שכדאי לקחת ויטמין D. המסרים האלה צריכים להיות מועברים על ידי אנשים מתוך הקבוצה ועל ידי בקרי הבריאות שלהם ולאו דווקא על ידי הממסד הרפואי".

גם מינון יתר יכול להיות מסוכן. מחלקת הקורונה באיכילוב (צילום: ביאה בר קלוש)

במאמר מוסגר יש להוסיף כי העדר חשיפה לשמש אינה הסיבה היחידה לחסר בוויטמין. פרופ' טרואן מציע עוד הסבר, במיוחד בקרב החרדים והערבים. "בזמנו קיבלנו מקופות החולים לאומית מאוחדת ומכבי (כללית לא הסכימו להשתתף) את כל תוצאות בדיקות הויטמין D שנערכו במשך שלוש שנים. כשהסתכלנו על הנתונים ראינו שבסדר גודל של 80 אחוז מהבדיקות היה חוסר בוויטמין D, ושקיים מדרג סוציו-אקנומי ברור בחוסרים הללו". ובמילים אחרות אוכלוסיות עניות שתזונתן דלה יותר, וביניהן ערבים וחרדים, סובלות יותר מחסר.

בלבול נרשם גם סביב המותגים השונים שמוצעים על המדף והתצורות השונות לצריכת התוסף. "זה כמו נעליים, את יכולה לקנות נעל נורמלית שהיא לא בהכרח מותג ואת יכולה לקנות נעליים יקרות", אומרת איש־שלום. "הרוקחים צריכים להסביר לרוכשים איזה טיפות הם קונים ומבדיקת ספיגה שאנחנו עשינו תוספי ויטמין D בטיפות שעולים עשרה שקלים נספגים טוב באותה מידה כמו התוספים היקרים יותר".

השלב הבא, מדווחת איש־שלום, הוא בחינה של תוספי ויטמין D במזון, כך שיכנס למטבח שלנו. "במחקר שנעשה בטכניון על ידי פרופ' יואב לבני נבדקה האפשרות להכניס את הוויטמין D כתוסף למזון ולהעשיר אותו. בדקנו יציבות וספיגה ואפילו כשהתוסף היה עטוף בחלבון חלב הוא נספג נפלא. עכשיו משרד הבריאות והגופים שעוסקים בקיימות מדברים על תיסוף והעשרה של מזונות ומוצרי חלב. בעיקר כשהפרות שלנו לא מסתובבות בשדות אלא ברפת עם גג ולא מייצרות ויטמין D. הצורה של התיסוף שהוצע במחקר טעימה, עשינו יוגורטים שהכילו את הוויטמין D וזה נספג נהדר, אבל גם כאן צריכים להיות זהירים - מה יעשה מי שאוהב לאכול חמישה יוגורטים? הוא עלול לצרוך כמות גדולה מדי של ויטמין D".

דגש מעניין שעולה מהסקירה של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה הוא תפקידו של המגנזיום בשפעול של ויטמין D בגוף האדם. "החוקרים אף ממליצים על נטילת מגנזיום במשולב עם ויטמין D לאור העובדה שמגנזיום מסייע לשפעל את הוויטמין, וכי כל האנזימים המעורבים בעיבוד הוויטמין דורשים מגנזיום", נכתב בסקירה. איש־שלום מתייחסת ואומרת שהוויטמין יכול להיות משופעל גם ללא תוספי מגנזיום, אך ההתייחסות למגנזיום מעניינת במיוחד על רקע החוסר במגנזיום שיש לציבור בישראל.

גם תופעה זו מוכרת שנים ארוכות לרשויות ונובעת מכך שרוב המים בישראל - כ-80% מהצריכה הביתית - מותפלים. תהליך ההתפלה מוציא את המגנזיום ממי הם והתוצאה היא חסר במינרל החיוני לגוף האדם. הוספת מגנזיום למי השתיה רחוקה מלהיות בעיה מורכבת אולם ויכוח על תקציבים - תקציבים זעומים יש להוסיף - מנע בעשור האחרון את הוספת המינרל למים.

פרופסור טרואן אומר כי רשימת החוסרים התזונתיים של הציבור בישראל לא נגמרת בויטמין D ומגנזיום  וכוללת גם חוסרים בחומצה פולית, ברזל, יוד ועוד מינרלים וויטמנים שחשובים לבריאות הציבור. לדבריו, למרות שהוא פועל בנושא כבר משנת 1996 רק בשנה שעברה התקבלה הסכמתם של שר הבריאות ומנכ"ל המשרד לפעול לקידום המלצות להעשרת מלח ביוד, להעשרת קמח בברזל, חומצה פולית ו-B12 ולהעשרת חלב בסידן ובוויטמין D. "מקובל בעולם להעשיר חלב בוויטמין D וזה כלי זמין לאוכלוסיה ואפשר להגיע לשיפור ספיגת הויטמין D והתיסוף בלי לשנות את הרגלי הצריכה. חלק מהמטרה של העשרה תזונתית שזה לא יהיה וולנטרי אלא מנדטורי וחובה כדי שזה לא יהפוך לכלי מסחרי, כמו שאנחנו רואים עכשיו שמשווקים אומרים - הנה תאכלו, זה יהיה לכם טוב לקורונה". בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הקורונה בכנסת בהשתתפות טרואן עלתה ההערכה כי בישראל יש בין 250 ל-500 אלף משפחות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי.


"מה שקורה הוא שבבתי מרקחת כנראה יותר משתלם למכור תכשירים בריכוזים הגבוהים יותר, ואז אם את עוברת מלקחת חמש טיפות של 200 יחידות לטיפה, לבקבוק בו כל טיפה היא 400 יחידות, הכפלת את המינון. וזה עוד לפני שהזכרתי שיש גם ריכוזים של 1000 יחידות לטיפה. זה כבר לא מומלץ"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לכתבה ש"משרד הבריאות מקדם את נושא תיקון מחסורי המגנזיום באוכלוסייה באמצעות קידום חקיקה, אשר תחייב השבת מגנזיום למי השתייה. הנושא נבחן בשנים האחרונות ואף מבוצע פיילוט יישום בשלבים מתקדמים".

בתגובה להסברה על צריכת תוספי ויטמין D במשבר הקורונה, מסרו במשרד: "המלצה לחשיפה מבוקרת לשמש או לשימוש בתוספי ויטמין די קיימת בקישור הבא באתר מזה מספר חודשים . בהודעה נאמר כי 'בנוסף יש המלצה לשמור על סטטוס ויטמין D תקין באמצעות יציאה לשמש בזרועות חשופות למשך 20 דקות מצטברות ליום בשעות השמש, בין השעות 11:00-16:00, או לקיחת תוסף של 800-1000 יחידות ויטמין D ליום בעיקר לקשישים ולמי שאינו חשוף לשמש'.

בנוסף גם נייר העמדה המלא של המשרד בנושא מופיע באתר".

ביחס לסוגיית ההסברה נמסר מהמשרד כי "בימים אלו תצא הבהרה נוספת של אגף התזונה במשרד הבריאות יחד עם איגודים מקצועיים רבים בארץ הן לגבי מבוגרים והן לגבי ילדים. אכן, הסגר מאפשר פחות חשיפה לאור השמש במקומות המרוחקים מן הבית. ניתן להיחשף לקרני השמש גם ללא יציאה לשפת הים, באמצעות שהייה מחוץ לבית בטווח המותר על ידי התקנות. במקרים של אנשים הנמצאים בבידוד או שהם מסוגרים בביתם לתקופות ממושכות, ניתן להמליץ על שימוש בתוספי ויטמין D במינון המומלץ".