הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

"החיסון יעזור נגד הקורונה, אבל לא נגד המגפה הנפשית"

תרחישי האימה להדבקה של מחלקות פסיכיאטריות שלמות בקורונה נמנעו בזכות אמצעי זהירות מחמירים שננקטו בזמן. לעומת זאת עלייה של 20-30% במספר הפונים לקבלת טיפול פסיכיאטרי וזינוק בהיקף השימוש בתרופות, מעלה את סף החרדה אצל ראשי תחום בריאות הנפש שמזהירים: המערכת לא ערוכה להתמודד עם המחיר הנפשי שיגבה המשבר הבריאותי והכלכלי. תוספת תקנים ותקציב? "אנחנו מקבלים מאוצר תשובות לא רלוונטיות". שומרים עוקבים

תמונת אילוסטרציה: שאטרסטוק
תמונת אילוסטרציה: שאטרסטוק

תרחישי האימה להדבקה של מחלקות פסיכיאטריות שלמות בקורונה נמנעו בזכות אמצעי זהירות מחמירים שננקטו בזמן. לעומת זאת עלייה של 20-30% במספר הפונים לקבלת טיפול פסיכיאטרי וזינוק בהיקף השימוש בתרופות, מעלה את סף החרדה אצל ראשי תחום בריאות הנפש שמזהירים: המערכת לא ערוכה להתמודד עם המחיר הנפשי שיגבה המשבר הבריאותי והכלכלי. תוספת תקנים ותקציב? "אנחנו מקבלים מאוצר תשובות לא רלוונטיות". שומרים עוקבים

תמונת אילוסטרציה: שאטרסטוק

תרחישי האימה להדבקה של מחלקות פסיכיאטריות שלמות בקורונה נמנעו בזכות אמצעי זהירות מחמירים שננקטו בזמן. לעומת זאת עלייה של 20-30% במספר הפונים לקבלת טיפול פסיכיאטרי וזינוק בהיקף השימוש בתרופות, מעלה את סף החרדה אצל ראשי תחום בריאות הנפש שמזהירים: המערכת לא ערוכה להתמודד עם המחיר הנפשי שיגבה המשבר הבריאותי והכלכלי. תוספת תקנים ותקציב? "אנחנו מקבלים מאוצר תשובות לא רלוונטיות". שומרים עוקבים

דורון אביגד

תמונת אילוסטרציה: שאטרסטוק

18.1.2021

תקציר הכתבה

"אני נשוי+2 ילדים ומתקשה למצוא עבוד הקבועה. המצב כלכלי נעשה גרוע מיום ליום. אני לחוץ, חסר אונים, אין בי שום שמחת חיים. אני חייב לעבוד אבל לא מצליח להחזיק מעמד בשום עבודה. אני קם במצב רוח גרוע, הולך לעבודה בייאוש, חוזר הבית מותש ומיואש. אחרי כמה ימים אני פשוט כותב להם סמס שאני לא מרגיש טוב ולא אגיע יותר לעבודה. אני חושב על התאבדות כל הזמן"

(ר', פורום דיכאון וחרדה של עמותת ער"ן)

במארס השנה, רגע אחרי שפרצה הקורונה לחיינו, היו עסוקים אנשי מערך בריאות הנפש בישראל בעיקר במאמץ למנוע התפרצות של המחלה במחלקות הפסיכיטריות. המשימה הזאת, כפי שהסביר בזמנו בראיון לשומרים  ד"ר צבי פישל, ראש איגוד הפסיכיאטרים ומנהל מחלקה בבית החולים גהה,  הייתה מורכבת וסבוכה, אולם המערכת הצליחה לעמוד בפרץ.

"נקטנו צעדי מנע שמנעו את התרחישים האלה", אומר עכשיו פישל, "לא היתה הדבקה של מחלקות שלמות כי איתור החולים היה מיידי. זה קרה בזכות מחלקות השהיה, בדיקה לקורונה למטופלים שמגיעים לאשפוז, ביקורים ממוגנים, בדיקות לצוותים ולאחרונה גם חיסונים". פישל מספר שבעקבות לחץ שהפעיל איגוד הפסיכיאטריה, כיום המטופלים הפסיכיאטריים נמצאים בעדיפות ראשונה בקבלת החיסונים.  

"הרמנו מבצע חיסונים מטורף, תוך הקפדה על זכויות החולים", מוסיפה ד"ר טל ברגמן, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות."לא הכרחנו אף אחד ועדיין היו אחוזי סירוב מאוד קטנים. יש לי, לדוגמה, בית חולים עם 82% מתחסנים. ברוב המקומות הגענו ליותר מ-70%,גם בשפעת וגם בקורונה".

ד"ר צבי פישל, ראש איגוד הפסיכיאטרים: "הזעקהשלנו היא שמעגל האנשים שנזקקים לטיפול פסיכיאטרי מתרחב. יש עלייה של 20%-30%בפניות למרפאות הפסיכיאטריות. יש גם עלייה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה.במחלקות הפתוחות אנחנו רואים יותר אנשים חדשים, וזה לב העניין"

החששות כיום בקרב ראשי מערך בריאותה נפש בישראל שונים לחלוטין. לצד התקווה שנותנים החיסונים גם לשיפור במצב הנפשי ולהקלה על המערכת, לאנשי המקצוע ברור שגם אם המגפה תיעצר, ההשלכותיה ימשיכו לתת את אותותיהן בנפשם של רבים. מערך בריאות הנפש, אומרים רבים מהם, נמצא כבר שנים רבות על הקצה ועומס נוסף יפגע משמעותית ביכולת לטפל כמו גם באיכות הטיפול.

"בסיטואציות מהסוג שבהן אנחנו נמצאים כיום, ההיבט הפסיכולוגי תמיד יגיע בשיהוי אחרי הפיזי. אני לא יכולה לקבוע בוודאות אם נחווה בהמשך קטסטרופה נפשית, אבל אפשר להעריך שהחששות של אנשי המקצוע מקטסטרופה כזאת, מוצדקים" אומרת ד"ר ברגמן. "כשאדם נפצע בתאונת דרכים, למשל, הסימפטומטולוגיה הנפשית תופיע במקרים רבים רק בחלוף כמה חודשים. אני לא נביאה ויכול להיות שלציבור הישראלי יש חוסן נפשי, אבל אין ספק כי כאשת מקצוע אני צריכה לחשוש שהלחץ הנוכחי בפניות למערכת בריאות הנפש יימשך עוד חודשים ואולי אף שנים, ועלול אף להתגבר". 

בכתבה שפרסמנו במארס אנשי בריאות הנפש הביעו דאגה מפני העלייה במפלס החרדה של הציבור וההשפעות הנפשיות שיהיו לשגרה של אי ודאות וסגרים. הדאגה הזאת שבה ועולה בשיחות שקיימנו עמם בימים אלה, ועתה גם מתבססת על המציאות בשטח. "הזעקה שלנו היא שמעגל האנשים שנזקקים לטיפול פסיכיאטרי מתרחב", אומר פישל. "אנחנו רואים עלייה של 20%-30% בפניות למרפאות הפסיכיאטריות - בבתי החולים, במרפאות הקהילתיות ובמרפאות העצמאיות של קופות החולים. יש גם עלייה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה ובסטימולנטים (תרופות מעוררות כמו ריטלין). במחלקות הפתוחות אנחנו רואים יותר אנשים חדשים, וזה בעצם לב העניין".

ד"ר ברגמן: "ההיבט הפסיכולוגי יבוא תמיד בשיהוי אחרי הפיזי. אני לא יכולה לקבוע בוודאות אם נחווה בהמשך קטסטרופה נפשית,אבל אפשר להעריך שהחששות של אנשי המקצוע מקטסטרופה מוצדקים"

"מספר הפניות אלינו כמעט הכפיל את עצמו לעומת השנה שעברה", אומרת ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן שנותנת עזרה נפשית ראשונה בטלפון ובאינטרנט. "ער"ן מתפקדת כחדר מיון קדמי של הנפש במדינת ישראל וזו מחויבות אדירה. אנחנו מטפליםב-900 עד 1,000 פניות ביום. בכל 2019 נתנו מענה לכ-200 אלף פניות, ואילו בימי הקורונה, מתחילת מארס עד סוף דצמבר, טיפלנו ביותר מ-300 אלף פניות".

דניאלס מדווחת על עלייה משמעותית בפניות הנובעות מבדידות וגם מקונפליקטים במשפחה. "עבור רבים מהפונים זו הפעם הראשונה שהם מתמודדים עם מצוקה נפשית בעוצמה כה גדולה. הפניות שלהם כרוכות במבוכה ואי נעימות שקשורות גם לסטיגמה שיש על בריאות הנפש. אנחנו גם רואים שהבדידות, הלחץ והחרדה משותפים לכל קבוצות הגיל, ממתבגרים עד קשישים". 

החשש מ"אפקט הדומינו

"אני רק ילדה בת 18 וכל כך מפחדת מהחיים. עד לא מזמן היה לי בית ספר, ואחר כך מצאתי עבודה. ואז הקורונה הגיעה ולקחה ממני את העבודה ועוד הרבה דברים, וגם את השמחה. במקומה הגיעו חרדה, כאב, דיכאון. אני כל כך בודדה ומרגישה שאין לי אף אחד בעולם חוץ מעצמי, וגם עם עצמי אני לא מסתדרת. אני פוחדת שיגיע עוד התקף חרדה בלילה. אני לא אשרוד את זה. אני לא אדם אובדני ואין לי אומץ ורצון לפגוע בעצמי, אני פשוט אומרת שאם היתה לי בחירה, הייתי בוחרת לא לקום בבוקר, פשוט ללכת לישון ולא לקום".

(ד', פורום דיכאון וחרדה של ער"ן)

 לדברי ברגמן, מול זינוק של כ-30% שנרשם בפניות למרפאות בריאות הנפש בקהילה, בבתי החולים הפסיכיאטריים ההשפעה של הקורונה, לפחות בינתיים, פחות מובהקת. "אני לא רואה שינוי מהותי בתמהיל האשפוזים בבתי החולים הפסיכיאטריים.אולי לאחרונה יש עלייה, אבל בגלים הראשונים של הקורונה היתה ירידה, כך שעכשיו זו בעצם חזרה לנורמה. בבתי החולים מתאשפזים בדרך כלל בגלל מחלות קשות. סכיזופרניה לא מתפתחת בגלל קורונה. המגפה השפיעה על הנפש האנושית בעיקר באספקטים של מתח, לחץ, חרדה ודיכאון - והם בדרך כלל לא מובילים לאשפוז. עם זאת, אוכלוסיות יותר חלשות ופגיעות עלולות להגיע עכשיו גם לאשפוז פסיכיאטרי, בעיקר בגלל שהפחד מהידבקות גרם לרבים להתרחק עד כה מבתי החולים ולהישאר יותר מדי זמן בבית".

ד"ר שירי דניאלס: "פגיעה בתעסוקה מהווה, לצד המשבר הכלכלי, גם משבר נפשי ששום מענק כספי לא יוכל לפתור. מעבר לכך, בימי סגר, סיר הלחץ המשפחתי מייצר או מעצים קונפליקטים סביב זוגיות והורות ומתבטא באופנים שונים בקרב ילדים, מתבגרים ובוגרים. התופעהה משתקפת במקרים לא מעטים היא של חוסר אונים נרכש: האמונה שלא משנה מה אעשה, אין לי השפעה על מהלך חיי"

פישל מביט על זרם הפונים והמטופלים וחושש מאפקט דומינו שעלול להוציא משליטה את המערכת שגם ככה כבר מתוחה עד הקצה וקרובה לגבול היכולת שלה."המצטרפים החדשים יקבלו טיפול כי מצבם בדרך כלל דחוף, אבל צריך לזכור שהם דוחקים תורים של אנשים שכבר נמצאים במערכת. וזו מלכתחילה מערכת ענייה במשאבים, עם תורים רחוקים וזמני המתנה לא סבירים".

המטופלים החדשים בעצם מחמירים את מצבם של הוותיקים?

"לא הייתי מנסח את זה כך, על אף שזה בבסיס נכון. הייתי אומר שכתוצאה מהצפת המערכת במטופלים חדשים, המטופלים של המערכת נדחים למועדים יותר רחוקים, וזמני המתנה יותר ארוכים בין טיפול לטיפול. במקביל, הלחץ על הצוותים הולך וגדל, ובסופו של דבר השחיקה גדולה". 

לדברי פישל יש צורך בתוספת של 30% שעות מטפל למרפאות החוץ והמרפאות הקהילתיות, וגם בתוספת של 10% במיטות אשפוז בטיפול יום ובמחלקות. "הדרישות הללו מתקבלות באהדה באגף לבריאות הנפש, במשרד הבריאות ואצל השר אדלשטיין. לצערי, ממשרד האוצר אנחנו מקבלים תשובות לא רלוונטיות, כמו 'כבר נתנו כסף לער"ן' או 'נתנו שלושה טיפולים טלפוניים חינם'. מה הקשר? מדובר בגופים אחרים ובצרכים שונים". 

"ואז פתאום אתה נשבר"

"שלום, אני עוברת כבר זמן תקופה לא קלה. אשמח לדעת יותר לגבי אשפוז פסיכיאטרי. איך זה? האם מותר להשתמש בטלפון נייד? ואיך זה מבחינת חדרים?"

(ס', פורום דיכאון וחרדה של ער"ן)

מי הם בעצם האנשים שפונים לראשונה לעזרה ומצטרפים למעגל מטופלי בריאות הנפש? "הסטרס גורם לאנשים לחפש דרכים להתמודד", אומר פישל. "אנחנו רגילים להתמודד בכל מיני צורות: ללכת יותר לעבודה, לקחת יום חופש, לנסוע לחו"ל, לפגוש חברים. דברים שאנחנו לא יכולים עכשיו לעשות בגלל הסגר והקורונה. ואז פתאום אתה נשבר, מנגנוני ההתמודדות קורסים. הגמישות שלך נעלמת".

בין הנשברים יש גם אנשים שהיו לגמרי נורמטיביים לפני משבר הקורונה?

"כן. השבר מתבטא אצל כל אחד בצורה אחרת. פתאום יש הצפה של חרדה, או הצפה של דיכאון, והאדם מאבד את היכולת לתפקד כמו שצריך, את שלוות הנפש ואת שמחת החיים הבסיסית שלו".   

לדברי ברגמן, הנפילה עלולה לקרות לכל אחד. "אם נסתכל לרגע עליי ועליך, ברור שהיו לנו במהלך משבר הקורונה ימים לא קלים. הילדים בבית, החל"ת, הדאגות הכלכליות והקיומיות, הפחד מהווירוס עצמו. לרובנו יש חוסן ויכולת הסתגלות, אבל שינויים תמיד קשים, כמעט לכולם.

ד"ר פישל: "אנחנו נראה בהמשך השנה את הפצועים שהשארנו בשטח ואת האנשים שנפגעו. דרושה כאן עבודת שיקום נרחבת, שכרגע אין לנו מספיק שעות מטפל לבצע אותה. גם המגפה הכלכלית תתורגם בסופו של דבר למצוקה נפשית. אדם שירד מנכסיו, הבעיות העיקריות שלו הן הבושה, תחושת הכישלון והדיכאון שבאים יחד עם זה"

"רובנו נשענים במאמצי ההסתגלות על המעגל הקרוב - הורים, בני זוג, חברים. מתי אנחנו פונים למערכת המקצועית? כשאנחנו מרגישים שהמעגל הקרוב לא מספיק. אז בעצם האנשים האלה הם אני ואתה, לאחר שעברו סף מסוים. הסף הזה אמנם שונה מאדם לאדם, אך ככל שהטריגר חזק יותר והתקופה ממושכת ומאתגרת, כך יותר אנשים מגיעים אליו. תיאורטית, זהי כול לקרות לכל אחד. כשהעולם מפסיק לפעול וקופא למשך כמעט שנה, החיים משתנים וכל מה שהתרגלנו שעוזר נעלם, ברור שרבים מאיתנו יגיעו לקצה יכולתם. אני מקווה שהם יבחרו לקבל עזרה".  

דניאלס מבקשת להתעכב על האנשים שמצאו את עצמם במצב חדש שבו הם כבר לא קמים בבוקר ויוצאים לעבודה. "פגיעה בתעסוקה מהווה, לצד המשבר הכלכלי, גם משבר נפשי ששום מענק כספי לא יוכל לפתור", היא אומרת. "אבטלה ממושכת ומשבר תעסוקתי ארוך עלולים להוביל להפרעות בריאותיות ורגשיות הכוללות דיכאון, חרדה ופגיעה בערך העצמי של אדם. מעבר לכך, בימי סגר, סיר הלחץ המשפחתי מייצר, או מעצים, קונפליקטים סביב זוגיות והורות ומתבטא באופנים שונים בקרב ילדים, מתבגרים ובוגרים. חוסר השליטה עלול להוביל לתחושת אין מוצא. התופעה המשתקפת במקרים לא מעטים היא של חוסר אונים נרכש: האמונה שלא משנה מה אעשה, אין לי השפעה על מהלך חיי. המשימה שלנו היא לעקור את התפיסה שמובילה לייאוש ובמקביל לטפח תקווה".

תוכלי לתת דוגמאות לפניות שמגיעות אליכם?

"פנתה אלינו אישה בשנות ה-30 שפוטרה מעבודתה וחזרה לגור עם ההורים. היא משתפת שהיא השתנתה וכבר לא מזהה את עצמה במראה. 'פעם הייתי חזקה', היא אומרת. 'מי היה מאמין שאגיע למצב הזה ואיך יוצאים מכאן?' בפנייה אחרת, אם לילדים מספרת על בן זוגה שהשתנה. הוא חסר סבלנות, צועק ומתפרץ והיא מוצאת עצמה חוששת בפעם הראשונה לילדים ולעצמה. היא כלואה בבית, מרגישה דיכאון ובקושי מוצאת כוחות לקום מהמיטה".

"החיסון יעזור נגד הקורונה, אבל לא נגד המגפה הנפשית שהקורונה מביאה", מוסיף פישל. "אנחנו נראה בהמשך השנה את הפצועים שהשארנו בשטח ואת האנשים שנפגעו. דרושה כאן עבודת שיקום נרחבת, שכרגע אין לנו מספיק שעות מטפל לבצע אותה. גם המגפה הכלכלית תתורגם בסופו של דבר למצוקה נפשית. אדם שירד מנכסיו, הבעיות העיקריות שלו הן הבושה, תחושת הכישלון והדיכאון שבאים יחד עם זה".

האם אתה צופה גם עלייה באובדנות? 

"אני מקווה שלא, אבל מניח שכן. אני רוצה להשאיר מקום לאופטימיות. התאמה של המערכת לצרכים הגדלים עקב הקורונה ופנייה שלאנשים לקבל בזמן טיפול פסיכיאטרי - יוכלו לצמצם ואפילו למנוע את העלייה הצפויה בסכנה האובדנית".

לדברי דניאלס, "מצבי חירום כמו מלחמות גדולות או אסונות טבע גדולים, מביאים לרוב דווקא לירידה בשיעור האובדנות שכן מרבית הכוחות הנפשיים מושקעים בהישרדות ופחות בכאב הנפשי הפנימי. עם זאת, יש עלייה משמעותית באובדנות אם פורץ משבר הכלכלי בעקבות מצב החירום. המסר החשוב ביותר הוא שאובדנות ניתנת למניעה בקבלת תמיכה רגשית וסיוע מקצועי (בשירות הטלפוני 1201 או בשירות האונליין באתר עמותת ער"ן). ברוב המקרים, האדם יצליח להתמודד בסיוע גורמים תומכים בסביבתו ויחזור לשגרת חייו".