מ

אז שפרצה הקורונה לפני כמעט שנה היה המגזר החרדי בלב ליבו של הסיקור התקשורתי של המגפה. העובדה כי רבים מהחולים היו חרדים, לצד ההפרות ההמוניות במהלך הסגרים, עוררו עניין ציבורי כמו גם הרבה זעם. מנהיגי הציבור החרדי מצידם השיבו אש וטענו כי הסיקור מוטה, כי הטענות נגד החרדים כמפיצי המחלה הן אנטישמיות וכי החוקים והתקנות אינם מתחשבים בתרבות ובתנאי החיים השונים במגזר, שמקשים על היישום. פוליטיקאים חרדים, שקראו אחרי הסגר הראשון לחשבון נפש מעמיק, השתתקו או הושתקו, ועל רקע הבחירות שבפתח קשה לראות איך מישהו מהם חוזר על הדברים.

במהלך כל התקופה הזאת נותרה שאלה אחת פתוחה: האם להפרות הנרחבות של הסגר היה גם מחיר בחיי אדם או שמא בדרך פלא הצליחה הקהילה החרדית לחמוק מהמוות. לתשובה יש משמעות גם מבחינה מדעית אך בעיקר בהקשרים הפנים חרדיים. האם צדקו ראשי המגזר שתמכו בהמשך הלימודים בבתי הספר ובקיום טקסים ותפילות או שמא נדרשת הקהילה לחשבון נפש מעמיק מול הרבנים והפוליטיקאים שלה?

בדיקה מקיפה שערך שומרים מעלה תשובה חד משמעית. ממבט מהיר בנתונים אולי נדמה כי שיעור התמותה מהמחלה במגזר זהה לזה שבכלל האוכלוסייה, אולם ניתוח יותר מעמיק שלהם מצמרר: החרדים המבוגרים והקשישים נפטרו מקורונה בהיקפים בלתי נתפסים.

בהשוואה של קבוצות הגיל שבהם נרשמו רובם המכריע של המתים - 65 ומעלה - מסתבר כי שיעור החרדים שמתו מקורונה גדול פי ארבעה בהשוואה לאוכלוסיה החילונית. בתרגום למספרים של ממש הנתון מחריד: לפי ניתוח שומרים בשנה האחרונה אחד מכל 73 חרדים בני 65 ומעלה מת מקורונה, יותר מ-1.3% מכלל שכבת הגיל הזאת. באוכלוסיה היהודית הכללית עמדה התמותה על 1 מכל 373, או 0.27% מכלל קבוצת הגיל. באוכלוסיה הערבית, שגם בה לא הקפידו במיוחד על ההנחיות, עמדה התמותה בקבוצה על 1 מכל 113, 0.88% מכלל קבוצת הגיל.

הנתונים הרשמיים של משרד הבריאות אמנם נמוכים יותר, אך אינם משנים מהותית את תמונת מימדי הקטל - 1.2% מהחרדים בני ה-65 ומעלה. עוד ניתוח שנעשה על הנושא הוא של הפרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, מהבולטים שבמנתחי הקורונה בישראל, וגם ממצאיו קרובים למדי. סגל ניתח קבוצת גיל גדולה יותר (ומכאן אולי השוני בממצאים) של בני ה-60 ומעלה. לפי תוצאותיו 1 מכל מאה חרדים בקבוצת הגיל מת מקורונה וזאת בהשוואה ל-1 מכל 350 במגזר היהודי הכולל ו-1 מכל 140 במגזר הערבי.

המספרים היבשים

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף 2020 חיו בישראל כ-1.175 מיליון חרדים, כ-12.6% מכלל האוכלוסיה. קצב הגידול הטבעי של החרדים גבוה משמעותית משל כלל האוכלוסייה בישראל - 4.2% לשנה מאז 2009, לעומת 1.9% באוכלוסיה הכללת ו-1.4% בקרב האוכלוסייה היהודית הכללית. אם מגמות הגידול הללו יימשכו, האוכלוסייה החרדית תכפיל את גודלה מדי 16 שנים, לעומת 37 שנים ו-50 שנים בכלל האוכלוסייה ובאוכלוסייה היהודית הכללית.

הכיוון הדמוגרפי הברור הזה בא לידי ביטוי בכמה מישורים במשבר הקורונה. כך למשל המשפחות החרדיות הגדולות והצפיפות ביישובים ובדירות הביאו לשיעורי הדבקה גבוהים במגזר. משמעותית אף יותר הייתה העובדה שמדובר במגזר הצעיר ביותר בישראל עניין שהתרגם לשיעורי תמותה נמוכים במיוחד, בעיקר ביישובים החרדים "החדשים", שבהם מטבע הדברים יש הרבה זוגות צעירים ומעט מאוד מבוגרים.

וכאן גם נוצר הקושי בניתוח התמותה במגזר החרדי. בעיר חרדית מובהקת כמו בני ברק אפשר להניח שרוב המתים היו חרדים. בערים חרדיות "חדשות", עם אוכלוסיה צעירה, כמו אלעד או מודיעין עילית, התמותה הייתה נמוכה מאוד (למשל 23 אלף חולים אך "רק" 18 מתים במודיעין עילית) או אפילו אפסית, אבל איך מודדים ערים מעורבות עם אוכלוסיה חרדית משמעותית כמו צפת, נתיבות, אשדוד, נתניה, פתח תקווה וכמובן ירושלים? האחרונה אגב, משמעותית במיוחד שכן נכון ל-7.2 נרשמו בה לא פחות מ-729 מתים מתוך 5,113 בכל הארץ.

קבוצת בני ה-65 ומעלה באוכלוסיה החרדית זעירה ומונה בסך הכל 39,000 בני אדם בהשוואה לכ-1.1 מיליון ביתר האוכלוסייה בישראל. הקבוצה הקטנה הזאת שילמה את המחיר המלא והכבד של תחלואת הקורונה במגזר החרדי

כדי לנתח את המספרים בדק שומרים את התמותה לפי השכונות השונות בירושלים, נתונים שנמסרו באדיבותו של אלדד סיטבון ("מואיז הקטן" בטוויטר) העוסק בנושא ומפרסם נתונים מאז תחילת המגפה. החישוב לפי שכונות, צריך להדגיש, מטה את התמותה החרדית כלפי מטה שכן בשל העדר נתונים על התפלגות האוכלוסייה בשכונות עצמן, שכונות מעורבות בבירה (ובערים אחרות), נספרו כחילוניות לחלוטין. לפי החישוב הזה נרשמו בירושלים (כאמור עד ה-7.2) 255 מתים חרדים מקורונה. 192 מתים נוספים נרשמו בבני ברק, ו-167 (בהסתמך על ניתוחיו של סיטבון שמתבססים על פרסומים רשמיים של משרד הבריאות), בכל יתר הערים בארץ. לפי הנתונים הללו מספר החרדים שמתו מקורונה מגיע ל-614. ונדגיש שוב: המספר הזה מוטה כלפי מטה בשל הקושי בספירתן של שכונות מעורבות שנספרות כחילוניות.

הנתון הזה - כ-12% מכלל המתים בישראל - דומה למספר הכולל של החרדים באוכלוסייה אולם כאמור הוא רחוק מלשקף את המציאות. רובם המכריע של המתים מקורונה - 87% - הם מעל גיל 65. אם מורידים את רף הגיל ל-60, מספר המתים קופץ ליותר מ-93%. וכאן בדיוק הקאץ' סביב מספר המתים החרדי: קבוצת בני ה-65 ומעלה באוכלוסיה החרדית זעירה ומונה בסך הכל 39,000 בני אדם בהשוואה לכ-1.1 מיליון ביתר האוכלוסייה בישראל. הקבוצה הקטנה הזאת שילמה את המחיר המלא והכבד של תחלואת הקורונה במגזר החרדי.

שומרים פנה למשרד הבריאות וביקש את הנתונים שבידיו. לפי משרד הבריאות מתו מקורונה 550 חרדים, כ-64 פחות מהמספר שבידי שומרים. לפי החישוב הזה כ-1.2% מהחרדים בני ה-65 ומעלה מתו בשנה האחרונה מקורונה. זה אמנם פחות אבל לא משנה מהותית את התמונה.

"תחושה שליקוי ירד על ההנהגה שלנו"

כמות המתים העצומה בקרב בני ה-65 ומעלה במגזר שנותן בדרך כלל הרבה כבוד למבוגרים, מעלה לא מעט שאלות. הראשונה שבהם היא האם החרדים בכלל, והנהגתם בפרט, מודעים לגודל הקטל, והאם ייתכן שחלקם, בעיקר הצעירים אינם מבינים את השלכות המגפה.

"לצערי הם לא מבינים", עונה דודי זילברשלג, פרסומאי ועסקן חרדי ותיק. "כבר הרבה שנים אני מחשיב את עצמי כמי שיודע לקרוא נכון את המפה החרדית, אבל הפעם אני ממש לא מצליח לפענח את הסיבה לחוסר הפחד מהקורונה. הרבה ערכים חרדיים נשברו בגלל המגפה, וזה אולי אחד הערכים שהוקרב על המזבח".

זילברשלג מדגיש כי רובו של המגזר החרדי שומר על ההנחיות, "אפילו יותר מהחילונים", אבל מספק הסבר נוסף להפרות המתמשכות והנרחבות. "לכל אחד במדינה יש ציפור נפש. המפגינים בבלפור, לדוגמה, מוכנים למסור את נפשם כדי לסלק את מי שהם רוצים שיסולק, למען הדמוקרטיה. אצל הדתיים הלאומיים זה יישוב ילדים באזורים מוכי טרור והם מוכנים למסור את נפשם למען ארץ ישראל. אצל הציבור החרדי ציפור הנפש היא החינוך. אצל החילונים, בכל הכבוד, החינוך לא במקום הראשון. אבל החרדים מעולם לא השביתו את מערכת החינוך שלהם, הם מוכנים לבוא ללמד גם כשאין כסף לשלם משכורות. הם מוכנים להקריב הרבה מאוד למען החינוך".

יהודה משי זהב: "מנהיג אמור להוכיח את עצמו דווקא במצבים כאלה. ההיסטוריה תשפוט אותם על מעשיהם. גם המנהיגים הפוליטיים החרדים, כאילו תפס את כולם שיתוק, נהיו כולם אילמים. אני מבין אותם כי הם אומרים לעצמם 'מה אני צריך לעמוד בחזית מול הקיצונים?'"

גם את חייהם כקורבנות קורונה?

"כן, בהחלט. יש לזה את כל העוגנים ההיסטוריים של מסירת הנפש למען החינוך. האתוס החרדי רווי בסיפורים כאלה, מהאינקוויזיציה הספרדית ועד לרוסיה הסובייטית. יש אנשים שבשביל לימוד תורה מוכנים למסור את נפשם. אני רואה את זה גם אצל הילדים הצעירים שלנו, ואני סבא ל-50 נכדים".

במהלך חודש ינואר השנה איבד יהודה משי זהב, יו"ר ארגון זק"א, שלושה מבני משפחתו הקרובים - אחיו ואמו נפטרו לאחר שנדבקו בנגיף, אביו נפטר בימי השבעה על אמו. על רקע האובדן האישי הביקורת שלו, שנדיר לשמוע במגזר החרדי, נחרצת. "אין כמעט בית במגזר החרדי שאין בו מת", הוא אומר. "אני עומד במרפסת של ההורים שלי ורואה שעל כל בניין יש מודעות אבל, וכל שעתיים השמות על הלוחות מתחלפים. כשאבא שלי נפטר הדבקנו מודעות, אבל בבוקר למחרת כבר היו שם שמות אחרים. יש תחושה שליקוי ירד על ההנהגה שלנו.

"שמעתי חברים שלי בגלגול הקודם, חרדים קיצוניים, מדברים ביניהם. אחד אמר: 'מי מחליט בשבילנו מה לעשות? ועדת הקורונה? מי יושב שם, כמה ציונים? הם לא יחליטו בשבילנו'. הם גם שואלים את עצמם, איך זה שלנו, החרדים, אין אלפי מתים? ואני אומר להם: טיפשים, תשמחו שאין. חוץ מזה, אם יש כמה מאות או אפילו אחד, הוא לא מיותר?"

לא מעט חילונים חושבים שהחרדים מאמינים שאלוהים מגן עליהם.

"לא, מה פתאום. הרי אם קורה משהו למישהו במגזר שלנו הם רצים לטובי הרופאים והפרופסורים, לרב פירר, הופכים את העולם. כולם כאן יודעים שהתורה היא תורת חיים, ובחרת בחיים. ספק פיקוח נפש דוחה שבת, נוסעים מקצה העולם כדי להציל. נכון, עם זאת, שיש עכשיו זמירות חדשות, שלא שמענו קודם והן הזויות. פתאום אנשים אומרים לך שעדיף שימותו 50 איש מאשר לפגוע רוחנית ב-20 בחורי ישיבה".

אז מה בעצם קרה לדעתך למגזר החרדי?

"כולם זוכרים שבגל הראשון הרבנים נכשלו. הם לא הבינו את גודל הסכנה, אפילו לא הרב קנייבסקי. לקח זמן עד שהם הבינו והפנימו. אחר כך זה הפך לכבד עליהם, כי הם הבינו שהם מפסידים את החסידים שלהם שנמצאים מחוץ למסגרות, אז הם החליטו לדגול בחסינות העדר ודיברו על המודל השבדי.

"כיום זה מתחלק לשניים: קבוצה אחת הם הקיצוניים בירושלים, נטורי קרתא, שמבחינתם המטרה היא להרחיב את הפערים בין הישראליות לחרדיות. כמה שיותר רע, כמה שיותר שוטרים מכים ילדים חרדים - זה משרת אותם. איך כתוב בפשקווילים בשכונות שלהם? 'הקורונה היא מחלה ציונית'. מצד שני, יש פלג של המיינסטרים החרדי שמציג את עצמו כמי שנאבק על ערכים, אבל אין פה שום דבר מלבד מלחמה על אגו, על השאלה מי יוביל את המחנה".

דודי זילברשלג: "הרבה שנים אני מחשיב את עצמי כמי שיודע לקרוא נכון את המפה החרדית, אבל הפעם אני ממש לא מצליח לפענח את הסיבה לחוסר הפחד מהקורונה. הרבה ערכים חרדיים נשברו בגלל המגפה, וזה אולי אחד הערכים שהוקרב על המזבח"

זילברשלג מדבר על שתי הלוויות ההמוניות שהתקיימו במגזר החרדי לאחרונה, בניגוד גמור להנחיות הסגר, האחת לראש ישיבת בריסק, הרב משולם דוד סולובייצ'יק, והשנייה לראש ישיבת קמיניץ, הרב יצחק שיינר. משתיהן, הוא טוען, אפשר ללמוד משהו על התנהלות החרדים לנוכח סכנת התחלואה. "50-60 שנה אנשים למדו אצל הרב סולובייצ'יק, שהוביל קו של אפס אמון במדינה הציונית, והם היו מוכנים להקריב את נפשם כדי להיפרד ממנו. לעומת זאת, הרב שיינר מישיבת קמיניץ ממש התחנן ממרומי גילו לשמור על ההנחיות. והנה, ראה זה פלא, גם להלוויה שלו הגיעו אלפי אנשים. נשמע ממש לא נורמלי שהתלמידים המובהקים יתעלמו כך מבקשתו. איך אפשר להסביר את זה? אז אי אפשר. עם זאת, צריך גם להגיד שחסידות גור מקפידה באופן מטורף על הנחיות הקורונה ולא זזה אפילו כמלוא הנימה מההוראות".

משי זהב שוב נחרץ הרבה יותר. "בהלוויות הללו נפטרו כמה אנשים. אנחנו עוד לא יודעים מי נפטר או מתי, אבל ברור שזאת תהיה ההשלכה. ואני שומע כל מיני פוליטיקאים חרדים, ראשי ערים וחברי מועצה, מתראיינים בתקשורת ומתפלספים למה בבלפור מותר, ולמה בחוף הים יש אנשים ולמה משהו קורה באום אל פחם. מה אכפת לכם מה קורה שם? אם מישהו יקפוץ מהגג גם אתה תקפוץ? לכו תצילו את הערים שלכם, מה אתם מתפלספים ומתווכחים. אני לא מצליח להבין את זה".

משי זהב, שמחובר למאבק בקורונה דרך תפקידו בזק"א, מעריך שמספרי החרדים שנפטרו גבוהים משמעותית מהמספרים שהוצגו כאן. להערכתו כמעט שני שלישים מהנפטרים מקורונה בירושלים הם חרדים.

אז איך אתה מסביר את הנתונים בירושלים?

"שילוב של כמה דברים: קח את הדיבורים בהתחלה על התחסנות העדר, קח את הנטייה להתנגד לכל מה שהשלטון הציוני דוגל בו, קח את כל הפייק ניוז מסביב לחיסונים ולמחלה, קח את ההתנגשויות האלימות מול השוטרים - וקיבלת חגיגה אחת גדולה, רק שבמקרה הזה מדובר במתים. הבעיה היא שבימים האלה אין מנהיג בישראל, לא רק אצלנו, אלא גם בציבור הכללי. המנהיגים שלנו, ההיסטוריה תשפוט אותם כי מנהיג אמור להוכיח את עצמו דווקא במצבים כאלה. גם המנהיגים הפוליטיים החרדים - כאילו תפס את כולם שיתוק, נהיו כולם אילמים. אני מבין אותם, כי כל אחד מהם אומר לעצמו: מה אני צריך לעמוד בחזית מול הקיצונים".