הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

במקום הכי מופקר בישראל: מדוע המשטרה לא מסוגלת להעניק ביטחון לתושבי הנגב והדרום

את הציבור הישראלי ואת נבחריו לא באמת מעניין מה שקורה בדרום הארץ. זה לא "חדשות", אלא אם כן קורה משהו מזוויע במיוחד ואז מזדעזעים לרגע וממשיכים הלאה. לתושבי הדרום אין את הלוקסוס הזה: הם חיים בסיוט מתמיד, עם משטרה דלה בכוחות ובאמצעים, עם עבריינות גואה והולכת בקרב הבדואים, מאות אלפי כלי נשק לא חוקיים, שודים אלימים, פרוטקשן, גניבות יומיומיות ועם חוסר ביטחון גורף במרחב האישי והציבורי. סדרת הכתבות המיוחדת של שומרים, בעקבות שטחי ההפקר הבלתי משוטרים של מדינת ישראל, מאירה זרקור אל הנגב והדרום. לפני שיהיה מאוחר מדי

שוד תחנת הדלק של ליאור בר, סמוך לבאר שבע. מתוך מצלמת האבטחה
שוד תחנת הדלק של ליאור בר, סמוך לבאר שבע. מתוך מצלמת האבטחה

את הציבור הישראלי ואת נבחריו לא באמת מעניין מה שקורה בדרום הארץ. זה לא "חדשות", אלא אם כן קורה משהו מזוויע במיוחד ואז מזדעזעים לרגע וממשיכים הלאה. לתושבי הדרום אין את הלוקסוס הזה: הם חיים בסיוט מתמיד, עם משטרה דלה בכוחות ובאמצעים, עם עבריינות גואה והולכת בקרב הבדואים, מאות אלפי כלי נשק לא חוקיים, שודים אלימים, פרוטקשן, גניבות יומיומיות ועם חוסר ביטחון גורף במרחב האישי והציבורי. סדרת הכתבות המיוחדת של שומרים, בעקבות שטחי ההפקר הבלתי משוטרים של מדינת ישראל, מאירה זרקור אל הנגב והדרום. לפני שיהיה מאוחר מדי

שוד תחנת הדלק של ליאור בר, סמוך לבאר שבע. מתוך מצלמת האבטחה

את הציבור הישראלי ואת נבחריו לא באמת מעניין מה שקורה בדרום הארץ. זה לא "חדשות", אלא אם כן קורה משהו מזוויע במיוחד ואז מזדעזעים לרגע וממשיכים הלאה. לתושבי הדרום אין את הלוקסוס הזה: הם חיים בסיוט מתמיד, עם משטרה דלה בכוחות ובאמצעים, עם עבריינות גואה והולכת בקרב הבדואים, מאות אלפי כלי נשק לא חוקיים, שודים אלימים, פרוטקשן, גניבות יומיומיות ועם חוסר ביטחון גורף במרחב האישי והציבורי. סדרת הכתבות המיוחדת של שומרים, בעקבות שטחי ההפקר הבלתי משוטרים של מדינת ישראל, מאירה זרקור אל הנגב והדרום. לפני שיהיה מאוחר מדי

רוני זינגר

שוד תחנת הדלק של ליאור בר, סמוך לבאר שבע. מתוך מצלמת האבטחה

27.2.2021

תקציר הכתבה

ח'

תושב אחד הכפרים בפזורה בדואית שבאזור באר שבע, נסער עדיין כשהוא מתאר את הרצח שאירע מטרים ספורים ממנו לפני כשבועיים. "נסעתי ברכב שלי וראיתי אדם רץ ושלושה רעולי פנים רצים אחריו עם רובה. הם ירו בו ומזל שעצרתי את הרכב אחרת היו יורים גם בי", הוא משחזר. "הוא חצה את הכביש והם ברגל אחריו וכשהוא נפל הם נעמדו מעליו וירו בו עוד כדור אחד בראש. רגע אחרי זה הגיע רכב שחור שעצר לידם, הם נכנסו אליו וברחו".

ח' ברח מהמקום ולאחר מכן חזר לשם והודיע לקצין המודיעין של המשטרה האחראי על הכפר שלו, שהיה עד ראיה לרצח והוא מוכן למסור פרטים על האירוע, "אבל עד עכשיו", לדבריו, "שבועיים אחרי הרצח, אף אחד מהמשטרה לא התקשר לדבר איתי. הם גבו עדות ממי שהזמין אמבולנס אבל איתי שראיתי את הרצח ממרחק חמישה מטרים, אף אחד לא דיבר".

לא רחוק משם, בצומת מכתשים בבאר שבע נמצאת תחנת הדלק של ליאור בר. ביום שבת ה-23 בינואר, היא נשדדה זו הפעם העשירית. מצלמות האבטחה תיעדו את אותו ריטואל שחוזר על עצמו גם הפעמים הקודמות: אל התחנה נכנסו שלושה רעולי פנים דוברי ערבית, הם איימו על המוכר שעבד במקום - גם הוא צעיר תושב אחד היישובים הבדואים באזור וריססו אותו בגז פלפל - ואז במשך דקות ארוכות הם נראים אוספים כסף, סיגריות וציוד משרדי עד שהם עוזבים את המקום.

"תחנת הדלק שלי מככבת במקום הראשון של התחנות הנשדדות ביותר באזור באר שבע, אבל אין אף תחנת דלק אחת מכל 27 תחנות הדלק הציבוריות שיש באזור, שלא נשדדה", אומר ליאור בר לשומרים. השוד האחרון היה גם המקרה היחיד שהגיע לכדי פענוח כאשר לפני מספר ימים עצרה המשטרה חוליה של שלושה חשודים, שעל פי החשד ביצעו את השוד בתחנת הדלק עם רכב שנשדד כמה ימים קודם לכן מזוג צעיר בבאר שבע ובאמצעותו התבצע גם שוד נוסף. סוף סיפור? מעצרם של השלושה הוארך פעם אחת, אך בפעם השניה הם שוחררו בשל חוסר ראיות.

בר, מ"פ במילואים ומתנדב פעיל במשטרה בעצמו, מתייחס אל שחרורם בייאוש, יודע שהשוד הבא הוא רק עניין של זמן. "המצב בדרום כל כך קשה שהמדינה כרגע חייבת, פשוט חייבת לצאת למבצע כמו חומת מגן ביישובי הפזורה הבדואית", הוא אומר. "יש שם לא מעט אוכלוסייה נורמטיבית - ואני נזהר מאוד כשאני מדבר על פשיעה של בדואים - אבל העובדה היא שכל מעשי השוד שנעשו אצלי היו על ידי בדואים".

בר מספר ש"באחד השודים הקודמים, ב-2015, העבריין קיבל שמונה חודשי עבודות שירות לביצוע בבית החייל בבאר שבע. הסיבה? הוא התחתן ומשתקם. הוא כמובן לא הגיע לעבודות השירות, לא שילם את הקנס ואחרי שנתיים הוא נתפס על שוד אחר. בשוד הלפני האחרון שהיה אצלי, שוב התחשבו בנאשם כי הוא היה קצת אחרי 18 והוא השתחרר אחרי כמה חודשי מאסר למרות שביצע שוד מזוין. הגשתי נגדו תביעה אזרחית ובית המשפט גער בי על זה, כי הרי יש לי ביטוח שמשפה אותי".

אל מערכת בתי המשפט ואל חלקה בהתפוררות השיטתית של שלטון החוק בדרום הארץ, נגיע גם כן בהמשך. זו כתבה שלישית בסדרת הכתבות המיוחדת של שומרים הצוללת אל שטחי ההפקר הבלתי משוטרים של מדינת ישראל. לאחר שבשתי הכתבות הקודמות עסקנו באכיפה הנעדרת ביהודה ושומרון ובאוזלת היד של המשטרה בחברה החרדית, הפעם על הפרק, שטח ההפקר הגדול במדינת ישראל מבחינה גיאוגרפית: הנגב והדרום.

ח' מהפזורה הבדואית מספר על הקושי הרב לגדל נוער בכפרים במציאות כזו, "הם גדלים לתוך ההבנה שליהודים יש בתים יפים וכל מה שרוצים - ולהם אין. הפשע נמצא קרוב, ואני וגם אבות אחרים פה, נלחמים חזק לשמור טוב-טוב על הילדים. אני לא הולך לישון בלילה לפני שאני יודע שהבנים שלי חזרו הביתה"

צעירים ברהט במהלך עימותים עם המשטרה ב-2015. צילום: רויטרס

"המדינה הפקירה אותנו", אומר ח'. "המשטרה לא מסתובבת בכפרים, וגם כאן יש אוכלוסיה טובה שסובלת מאוד מהעבריינים שהולכים ומשתלטים".

פיני בדש, ראש מועצת עומר, כעוס ומתוסכל עד לשד עצמותיו: "אני כבר 25 שנה צועק והמצב רק הולך ונהיה גרוע יותר", הוא אומר לשומרים. "הפשיעה בדרום היא אסון. בתי המשפט, המשטרה, רשויות המס כולם מפחדים פחד מוות מהבדואים. אז אני אומר – אנחנו לא נעזוב את הדרום אבל אנחנו נקים כאן מיליציות כמו שהיו פעם, כי מטאטאים את הבעיה שלנו מתחת לשטיח ולא מגינים עלינו!".

בדש מתלונן בשיחה שאינו שומע טוב כי "אין קליטה סלולרית, שרפו לנו את כל האנטנות" מספר שיותר מ 5% מתקציב המועצה שבראשה הוא עומד, הולך על אבטחה יישובית בעומר. "בינתיים מי שמתבצר וחי מאחורי סורגים זה אנחנו, העבריינים מסתובבים חופשי", הוא אומר. "אף אחד לא רוצה להתעסק עם הנושא הזה. הנה, הגזבר שלי רק לא מזמן עקף אותו רכב בפראות, אז ברמזור הוא שאל אותו, למה אתה נוסע ככה. בתגובה נהג הרכב נסע רוורס ונגח בו וצעק שככה הוא נוסע".

"כל לילה יש מקרים"

כשל שלטון החוק והאכיפה בנגב, להלן המחוז הדרומי של משטרת ישראל, הוא מזמן לא "חדשות", אלא אם חלילה קורה אירוע חריג, קשה ונורא במיוחד כמו זה שקרה לאחרונה ובו פושעים תושבי הפזורה הבדואית, פרצו לבית ביישוב קהילתי בנגב ופגעו מינית בילדה בת 10 שישנה באחד מחדרי הבית, מבלי שהוריה התעוררו. כל אירוע פלילי "רגיל", שאין בו כדי לשקף אובדן מוחלט של צלם אנוש להזדעזע ממנו, נראה כי לא מסוגל לחדור את מעטה העניין של הציבור הישראלי. שלג מצטלם טוב יותר.

עשרות מרואיינים עמם שוחחנו כרקע לתחקיר פרשו אירועים שונים של פגיעה בביטחון האישי שחוו. הטרדות מיניות, פריצות וגניבות, גרימת נזק ועוד, שמתרגמים לכ-50 אלף תיקים שנפתחים בשנה ולמעל עשרת אלפים מעצרים בשנה. במשטרה דווקא אוהבים להתגאות בנתונים מסוג אלה ולהוכיח באמצעותם, כי הם מייצגים עבודה; בבחינת לא עובדים, לא תופסים. אבל איך זה מסתדר עם הדברים שצוטט מפקד מחוז דרום היוצא, ניצב יורם סופר, ביוני שעבר, כמי שאמר בשיחה עם תושבי רתמים שרמת הנגב כי האירועים הפליליים יימשכו, וכי "אנחנו לא נהיה כאן כל הזמן ולא נוכל לתת פה מענה מיידי כמו שאתם מצפים".

"אחרי ששמעתי את ניצב סופר, שהודה בפני התושבים שאין לו מספיק כוחות, התקשרתי אליו", מספר בדש. "התקשרתי כי שמעתי שהוא אמר שהתקשורת הוציאה את דבריו מהקשרם ואני ביקשתי ממנו – תעמוד מאחורי מה שאמרת! אתה צודק, מה שקורה כאן בדרום גדול על המשטרה, אני מרחם על המשטרה, אין לה את הכלים והאמצעים להתמודד עם מה שגדל כאן בדרום".

"הפשיעה בדרום היא אסון", אומר פיני בדש, ראש מועצת עומר. "בתי המשפט, המשטרה, רשויות המס כולם מפחדים פחד מוות מהבדואים. אז אני אומר – אנחנו לא נעזוב את הדרום אבל אנחנו נקים כאן מיליציות כמו שהיו פעם, כי מטאטאים את הבעיה שלנו מתחת לשטיח ולא מגינים עלינו!"

פיני בדש. צילום: שומרים

ומה שגדל הוא גידול פרא שיצא לחלוטין משליטה בשנים האחרונות, עם הסלמה פלילית קשה גוברת והולכת, בשטחי הספר כמו גם באזורים המיושבים. 14 אלף קמ"ר של המחוז המשטרתי הגדול בישראל הן מבחינת שטח והן מבחינת שיעור העבריינים היחסי בו, כך על פי נתוני המשטרה; עם מעט שוטרים באופן יחסי (בין 5,000 ל-6,000 לכיסוי שטח עצום), פערים בלתי נתפסים של חוסר שוויון בין התושבים היהודים לבדואים, היעדר תקציבים ומשאבים של שאר רשויות המדינה. כל אלה יצרו אזור רחב מימדים שבו הביטחון האישי והציבורי של תושביו מוטל רעוע.

בר מספר על בעל עסק באחד מיישובי הדרום המתמודד בימים האלה עם סחיטה ודרישות לתשלום שמירה - פרוטקשן - ולאחר שסירב נזרק רימון הלם לעבר בריכת הבית שלו, ולאחר מכן הגיעו גם שני בקבוקי תבערה ששרפו את רכבו. המשטרה מאבטחת אותו, גם חברה פרטית מאבטחת "ואני מכיר עוד עשרות כאלה", אומר בר.

"כזה חוסר ביטחון אישי במרחב האישי והציבורי לא היה", אומר לביא גוטקינד, בן 37 מבאר שבע שמעיד כי אינו זוכר את העיר במצב כזה. "ידידה שלי חזרה לפני כמה ימים הביתה ממגרש הכדורגל שבו התאמנה, ולאורך כל הדרך מכונית נצמדה אליה וצעירים שישבו בפנים לא הפסיקו להטריד אותה. אין ילדה או אישה בבאר שבע שלא עוברת הטרדות מיניות ממכוניות שנעצרות לידן ומציעים להן כסף לעלות למכונית.

"לפני כמה שבועות היה את שוד המכונית משני הצעירים בקניון טרנר, אחרי זה היה שוד מכולת בשמונה וחצי בערב ברובע י"א עם נשקים, כשבמכולת היו ילדים ואישה בהריון. אחרי זה היה את שוד תחנת הדלק. כל לילה יש מקרים של גניבות צמיגים וממירים קטליטים ממכוניות חונות. את רואה את הנהיגה הפרועה, ההיצמדות עם הרכבים, מעבר באור אדום".

"תחנת הדלק שלי מככבת במקום הראשון של התחנות הנשדדות ביותר באזור באר שבע, אבל אין אף תחנת דלק אחת מכל 27 תחנות הדלק הציבוריות שיש באזור, שלא נשדדה", אומר ליאור בר. "המצב בדרום כל כך קשה שהמדינה כרגע חייבת, פשוט חייבת לצאת למבצע כמו חומת מגן ביישובי הפזורה הבדואית"

גוטקינד תושב באר שבע, עושה מאמץ שלא להכליל. "אני מאוד משתדל לא לומר בדואים בהכרח", הוא אומר לשומרים, "אבל זה מה שקורה. נשים שמוטרדות כבר לא מתלוננות, כי אין מעצרים או אישומים. בואי לבאר שבע תרגישי את זה בעצמך".

י' תושב באר שבע שמבקש לשמור על אנונימיות, מספר שלפני מספר שבועות חזר לביתו עם רכבו כשראה רכב בשעה אחת וחצי בלילה עומד ומשמיע מוזיקה חזקה. "ניגשתי אליו וביקשתי שיחליש את הרעש ועליתי הביתה", הוא משחזר. "יום למחרת מצאתי את שמשות הרכב שלי שבורות. המשטרה אמנם באה ולקחה טביעות אצבע אבל לא עשתה עם זה כלום".

נבהיר כי אירועי אלימות דומים אינם תמיד מקושרים לפשיעה על ידי תושבים בדואים ורק לפני מספר שנים למשל, נדקר למוות תושב באר שבע, שירד לגינה והעיר לנערים תושבי השכונה שהרעישו בלילה.

"המדינה צריכה ללכת להסדרה"

המציאות המורכבת של אזור הדרום היא כמובן לא רק בעיה של משטרה, אלא של מדינה שבוחרת מאז הוקמה שלא לבחור ולא לטפל ולהסדיר את יישובם של תושביה הבדואים. רב-ניצב משה קראדי, לשעבר מפכ"ל המשטרה, היה מפקד מחוז הדרום בין השנים 2002 ל-2004, "ומה שהיה, נותר. שום דבר לא השתנה", הוא אומר בצער ומספר שעיקר העבודה שלו הייתה קשורה לפשיעה שיצאה מהמגזר הבדואי.

"אני מדבר על 80% מהעבודה של המחוז", אומר קראדי לשומרים. "זה המון. אבל חשוב להבין שזו לא פשיעה של מגזר, אלא מגזר שיש בו הרבה פשיעה. צריך להבין מה הוליד את זה והבעיות שנתקלתי בהן היכו אותי בתדהמה. למשל אותם 40 אלף מבנים לא חוקיים שמשרד הפנים טען שצריך לאכוף את הריסתם. בסדר גמור, אבל איש לא חשב לאן בדיוק יפונו כל מי שנהרס לו הבית.

"הקיפוח גדול מאוד", המפכ"ל לשעבר משה קראדי, "אתה רואה את הביוב הזורם, את הילדים ההולכים שעות לבית ספר, את היעדר מרכזים רפואיים. מדינת ישראל הקימה כל כך הרבה ועדות כדי למצוא פתרון לסוגיה ולא יצא מהן כלום. המשטרה אמנם חייבת להיות חלק מהפתרון אבל זה הרבה מעבר אליה"

הפערים בין הישובים הבדואים לישובים היהודים בולטים. צילום: רויטרס

"הקיפוח גדול מאוד", ממשיך קראדי, "אתה רואה את הביוב הזורם, את הילדים ההולכים שעות לבית ספר, את היעדר מרכזים רפואיים. מדינת ישראל הקימה כל כך הרבה ועדות כדי למצוא פתרון לסוגיה ולא יצא מהן כלום. המשטרה אמנם חייבת להיות חלק מהפתרון ואולי אפילו להוביל אותו, אבל זה הרבה מעבר אליה, וצריכה להיות כאן הסתכלות כוללת של המדינה".

מקרים כמו זה של אריה שיף ושי דרומי, אותם אנשים פרטיים שירו למוות באדם, בשני המקרים תושב בדואי, שפרץ לביתם או למכוניתם מעורר מחדש את המתח המתקיים ממילא בין תושבי הדרום היהודיים שנהנים מרשויות מתוקצבות ושירותים מלאים לבין תושבי הכפרים המוכרים והלא מוכרים שבשניהם אין תשתיות מינימליות. לדברי קראדי, "ראש מועצה של אחד היישובים היהודיים אמר לי שהוא לא מסכים שתוקם אצלו נקודה של קופת חולים מחשש שיבואו אליה תושביו הבדואים של הכפר הסמוך, וכך הוא יעלה את אחוז הגניבות אצלו. שילכו לבאר שבע, הוא אמר לי".

מפקד המחוז היוצא יורם סופר (שהחליף החודש תפקידים עם מפקד מחוז חוף ניצב פרץ עמר), דיבר גם הוא באותה שיחה עם תושבי רתמים על חוסר השוויון ותחושת הקיפוח אליה מתייחס קראדי. "יש פה תופעה שהדשא של השכן ירוק יותר וכדי למנוע את זה המדינה צריכה ללכת להסדרה", צוטט כאומר.

"כולם תמיד מאשימים את המשטרה, והיא באמת יכולה לעשות יותר", אומר בעל תחנת הדלק ליאור בר. "אבל סיפור הקיפוח הוא לא רק של הבדואים הוא גם שלנו, הדרומיים בחלוקת המשאבים. הם תמיד מועטים מדי וזה נכון גם לגבי כוח האדם במשטרה והתקציבים שנותנים עבור זה".

ליאור בר מספר על בעל עסק באחד מיישובי הדרום המתמודד בימים האלה עם סחיטה ודרישות לתשלום שמירה - פרוטקשן - ולאחר שסירב נזרק רימון הלם לעבר בריכת הבית שלו, ולאחר מכן הגיעו גם שני בקבוקי תבערה ששרפו את רכבו. המשטרה מאבטחת אותו וחברה פרטית, "ואני מכיר עוד עשרות כאלה", אומר בר

ליאור בר. צילום: שומרים

תחנת באר שבע, למשל, מונה כ-300 שוטרים האמונים על עיר של 200 אלף איש בדרך קבע ומדי יום נכנסים לצרוך בה שירותים עוד כמה עשרות אלפי אנשים נוספים. זה אומר שוטר אחד לאלף איש בזמן שהממוצע הארצי עומד על כ-3.5 שוטרים לאלף איש. "זה סדרי גודל של עולם שלישי", אומר בר. "אז אי אפשר לצפות ממשטרה כל כך מצומצמת להתנהג כמו בכל מקום אחר בארץ. זה כמו שתקחי יונדאי איי 10 ותשימי אותה על מסלול מרוצים ליד מכונית מרוץ ותצפי שהיא תתנהג בדיוק באותו האופן. זה לא עובד".

"כמות הכוחות כאן היא לא הגיונית", מלין גם בדש ראש מועצת עומר. "גודל המשטרה פשוט לא מתאים להיקף הפשיעה ולסוג הפשיעה שיש כאן בדרום. הנה, לא מזמן אמרו שמתגברים כוחות, הכל טוב ויפה אלא שמה שעשו זה לקחת שוטרים מהתחנה שבערוער (ערערה) ולקחו לתחנה אחרת. אז מה בדיוק עשו בזה? חצי תחנה לקחו לי מפה והעיקר שהשר והמפכ"ל עשו טקס יפה".

א' משרת כשוטר במחוז הדרומי ונדמה כאילו התסכול שהוא חש מעבודתו מתחרה רק בתסכול של תושבי הדרום שמקבלים שירות מהמשטרה. "לקחו שוטרים מתחנת ערוער ומרהט והעבירו למקום אחר, שזה כמו להזיז שערה מצד אחד של הראש לשני", הוא מחזק את דבריו של בדש קודם לכן. "לא מוסיפים כוח אדם ואין תקציבים או תקנים. השוטרים מתוחים עד קצה גבול היכולת שלהם, ותאמיני לי שאין פה אחד שיגיד לך שהוא מפחד להיכנס ולעבוד. זה רק שאם עושים עבודה בערוער אז אין כוחות לעשות עבודה גם בחורה. כשאני מדבר עם חברים שלי, שוטרים ממחוזות אחרים, הם תמיד אומרים לי 'יאללה איזה בלאגן הולך במחוז אצלכם".

220 אלף כלי נשק לא חוקיים

ואכן, אינספור פעמים נשמעו בשיחות המילים "השמיכה הקצרה" מצד שוטרים ששוחחנו איתם לכתבה, בניסיון להסביר את חולשת המשטרה בדרום. מנגד, על פי ההערכות בתוך המשטרה ישנם כ-220 אלף כלי נשק שמוחזקים במקומות שונים בתוך הפזורה הבדואית. "המשטרה יודעת טוב מי מחזיק נשק ומי סוחר בסמים. אם רוצים יודעים לעשות מבצע", אומר ח' איש הפזורה, ואילו ליאור בר, המתנדב בזמנו הפנוי במשטרה מעריך כי "העבריינות מתוך המגזר הבדואי מתבצעת על ידי 10%-15% מהאוכלוסייה, רובם צעירים שאפשר ויודעים מי הם".

קצין משטרה בכיר, שפרש לאחרונה מהמשטרה ושירת כמה שנים טובות במחוז הדרומי, מונה חלק מהפעולות האקטיביות שעשה עם אנשיו: "במשך השנים שהייתי במחוז אספנו נשק בלי סוף, רדפנו אחרי טרקטורונים ומכוניות גנובות, אכפנו צווי הריסה ותפסנו בלי סוף סמים. יזמנו ויזמנו אבל תמונת המצב נותרה גם היום דומה. כפי שהיה לפני 15 שנים כך נראה גם עכשיו. בסוף, גם אם יש דיווחים על תגבור של פלוגת יס"מ; בפועל' מפלוגה של 80 איש יש 20 שוטרים במשמרת והם התגבורת שאמורה לכסות את כל המרחבים".

א' משרת כשוטר במחוז הדרומי ונדמה כאילו התסכול שהוא חש מעבודתו מתחרה רק בתסכול של תושבי הדרום שמקבלים שירות מהמשטרה. "השוטרים מתוחים עד קצה גבול היכולת שלהם, ותאמיני לי שאין פה אחד שיגיד לך שהוא מפחד להיכנס ולעבוד. זה רק שאם עושים עבודה בערוער אז אין כוחות לעשות עבודה גם בחורה"

שוטרי המחוז במהלך התמודדות עם מהומות ב-2009. צילום: רויטרס

"כשאני נכנסתי לתפקיד הייתה אגדה בחציה נכונה ובחלקה אולי לא, שהמשטרה מפחדת להיכנס ליישובים במרחב הבדואי", אומר מפקד המחוז לשעבר קראדי. "אני אומר לך שבתקופתי לא היה דבר כזה והיינו בכל מקום. אלא שבהיעדר מספיק כוח פרוש על פני השטח, אי אפשר לייצר הרתעה ולתת מענה מהיר".

כששוטרי המחוז מציגים את הנתונים הגבוהים של עבירות החשיפה המצביעות על עבודה בשטח, אומר על כך קצין המשטרה הבכיר לשעבר, "הנתונים מאוד יפים, הניתוח הצליח אבל החולה מת. הרי המצב בשטח לא משתנה". בסוף זהו מחוז עצום עם מעט מדי כוח שיטור ובלי גיבוי ממשי מהמדינה בפיתוח ובחיזוק האוכלוסייה המוחלשת. "עצם העובדה שבעיה כה מורכבת נמשכת כל כך הרבה שנים רק מלמדת שאין לה פתרון רק באזור אכיפת החוק", הוא מבהיר. "המשטרה היא רק מקל אבל חייב להיות כאן גם גזר".

"כשאני נכנסתי לתפקיד הייתה אגדה בחציה נכונה ובחלקה אולי לא, שהמשטרה מפחדת להיכנס ליישובים במרחב הבדואי", אומר מפקד המחוז לשעבר קראדי. "אני אומר לך שבתקופתי לא היה דבר כזה והיינו בכל מקום. אלא שבהיעדר מספיק כוח פרוש על פני השטח, אי אפשר לייצר הרתעה ולתת מענה מהיר"

המפכ"ל לשעבר משה קראדי. צילום: משה מילנר, לע"מ

קשה לעקוב אחר מספר הוועדות, המנהלות וההחלטות שקיבלה ממשלת ישראל על זרועותיה השונות בנוגע לסיוע למגזר הבדואי בכלל ולתגבור הביטחון והאכיפה הפלילית באזור הדרום בפרט. ובכל זאת, בדיקה חוזרת של החלטות הממשלה לאורך 20 השנים האחרונות (החלטה שהתקבלה בממשלת שרון ב 2003 ועד להחלטת ממשלה בדבר תכנית פיתוח במגזר הבדואי מ-2017)  מעלות תת ביצוע של החלטות בנושאים אלה. דוח מבקר המדינה מ-2017 התייחס לפשיעה במגזר הערבי בכלל ישראל הנשען על בדיקה גם במחוז הדרום ומצא כי "ניכרת הלימה בין אפקטיביות נמוכה של טיפול המשטרה בעבירות ובין חוסר האמון של כ 50% מהציבור הערבי ביכולות המשטרה להתמודד עם תופעות הפשיעה החמורות".

כחלק מהחלטת ממשלה שהתקבלה לפני חמש שנים, שעניינה שיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי וניסיון להילחם בפשיעה בחברה הערבית בישראל בכללותה, שהפזורה הבדואית היא חלק ממנה, הוקצו שני מיליארד שקל להקמת תחנות משטרה ביישובים ערבים ברחבי הארץ, לחיזוק מערכים במשטרה ולגיוס תקנים. אלא שמיד לאחר מכן יושמה גם תוכנית קיצוץ תקציבי במשטרה ולא נמצא המקור התקציבי למימוש בפועל של ההחלטה.

התוכנית אמנם כללה הקמה של תחנות משטרה ברחבי הארץ ורבות מהן אף קמו, אבל בהשוואה לכלל המדינה במחוז דרום כמעט ולא הוקמה אף תחנה. למעשה מארבע נקודות משטרה שהיו אמורות לקום, קמה רק אחת בערוער.

אם עלתה בראשכם המחשבה שאולי הפתרון הוא להכניס לתמונה את צה"ל, שפרוש ממילא בבסיסים רבים באזור הדרום, אתם לא לבד. יחד עם זאת כדאי שהצבא יתחיל בהתמודדות עם הפשיעה כלפיו; אל הביטחון האישי ברחובות באר שבע, הביטחון של בעלי עסקים הסובלים מסחיטת דמי חסות ופריצות, ועבירות התחבורה הקשות והיומיות על כבישי הדרום מצטרפים גם תקריות רבות של גניבות ופריצות לבסיסי צה"ל באזור. זו תופעה מוכרת וידועה, שאף ועדת החוץ והביטחון של הכנסת נדרשה אליה ודנה פעמיים רק בשנתיים החולפות, בתופעה שאיש לא באמת נוקט באמצעים כלפיה.

בשנה החולפת נגנבו לפחות 80 כלי נשק מבסיסי צה"ל בדרום, "והיקף התופעה האמיתי הוא הרבה הרבה יותר גבוה מכפי שאת מעלה על דעתך. גם לצה"ל לא נוח להוציא את המידע האמיתי", אומר קצין משטרה בכיר ששירת במחוז.

ביוני האחרון פורסם סרטון בו נראו חיילי מילואים מותקפים על ידי ג'יפים ובהם תושבי הפזורה הבדואית, שהחיילים ביקשו להבריח לאחר שנחשדו בפעילות של גניבת אמצעי לחימה. אין זה המקרה הראשון של עימותים בין חיילי מילואים המשרתים בבסיסי הדרום לתושבים בדואים והצבא חידד את ההוראה, כי במקרים של חשד לפלילים יש לקרוא למשטרה ולא לטפל בעניין לבד.

"אני לא מבין את זה", אומר קצין משטרה לשעבר, "נכנסים לבסיס צה"ל וגונבים ואף אחד לא עושה דבר? איך זה יכול להיות ואיזו הרתעה בדיוק אנחנו מייצרים לזה? היום זה בסיס צה"ל ומחר זה בית של מישהו".

ליאור בר מספר, כי לפני שבועיים נתפסו שלושה תושבי הפזורה הבדואית בבסיס צבאי של הפלוגה שבה שירת, באזור שדה תימן. "החיילים בבסיס תפסו שלושה פורצים ואז הגיע אדם רביעי וזרק עליהם רימון הלם. אבל גם הוא נתפס, והגיעה משטרה שעצרה את כל הארבעה. יום למחרת בית המשפט שיחרר אותם למעט האחד שזרק את הרימון בנימוק שכולם היו רעולי פנים ואין לדעת אם זה אכן הם. ואלה אותם שלושה שנתפסו בבסיס עצמו!".

לתושבים נמאס לחכות לפתרון

בימים האחרונים החליטה קבוצה של תושבי באר שבע ובהם לביא גוטקינד להקים את "מחאת הביטחון והפיתוח בנגב". "קראנו לזה ביטחון ופיתוח כי אנחנו מבינים שזה לא רק דרישה מהמשטרה, אלא עבודה משותפת למען שוויון", אומר גוטקינד. "הצטרפתי כשראיתי התארגנות פייסבוק למשמרות שכונתיות, אבל אמרתי להם שצריך לקחת את זה למקום של הגברת עירנות ועבודה משותפת ולא להקמת פלאנגות. אני יודע שהמשטרה קורסת, שמעתי על בלשים שישנים בלילה במכוניות ויש כאן שילוב ידיים למשמר שכונתי. בשבת הקרובה נעשה תהלוכה ובמחאה הזו לוקחים חלק גם בדואים מהסביבה שהמצב נמאס להם".

"אנשים, בדואים שהם חברים שלי מהיישובים הסמוכים, אומרים לי תצילו אותנו מעצמנו. כל יום יריות, הרבה פשע ואני לבי על המשטרה", אומר גם בדש. "כשתקף אותי בדואי והיכה אותי בערב הוא כבר שוחרר הביתה על ידי בית המשפט. מפקד תחנת המשטרה אומר לי, 'פיני, השוטרים שלי עם מצלמות חזה חטפו מכות ורואים את זה ובכל זאת בית המשפט שיחרר'. בתי המשפט מפחדים!", הוא קובע.

תחנת באר שבע מונה כ-300 שוטרים האמונים על עיר של 200 אלף איש, לא כולל עשרות אלפי מבקרים מדי יום. "זה סדרי גודל של עולם שלישי", אומר בר. "זה כמו שתקחי יונדאי איי 10 ותשימי אותה על מסלול מרוצים ליד מכונית מרוץ ותצפי שהיא תתנהג בדיוק באותו האופן. זה לא עובד"

מעמד חילופי מפקדי המחוז החודש, ניצב פרץ עמר (מימין) מחליף את ניצב יורם סופר. צילום: משטרת ישראל

בעבר אף היה ניסיון של המשטרה לרתום את רשות המסים לעבודת אכיפה משותפת באזורי פשיעה מתוך רצון לתקוף את העבריינים דרך הכיס, אולם גם הניסיון הזה לא צלח. "למה אין חקיקה לעזאזל? הרי זה לא המשטרה זה הרבה מעלינו, מישהו צריך לתת עדיפות, להחליט שזה מספיק חשוב. להחליט למשל, שפריצה לבסיס צה"ל היא עונש קבוע בחוק ולא עוד פריצה", מכוון את האש אל בתי המשפט קצין משטרה בכיר לשעבר, וגם המפכ"ל לשעבר קראדי נזכר בדוגמה אחת מרבות משירותו במחוז.

"עבדנו קשה מאוד על מישהו שנחשב לגנב כלי רכב מאוד גדול ובסופו של דבר בית המשפט גזר עליו עונש מגוחך", הוא משחזר. "באתי אל השופט המחוזי להבין למה, והוא אמר לי 'כשהוא עשה את העבירות הוא היה בן 18 ועכשיו הוא בן 23 עם ילדים ואני צריך לעזור לו להשתקם".

"זה תסכול מאוד גבוה לשוטרים לעבוד חזק על חוליה ולראות אותה משתחררת הביתה", מכוון אל בתי המשפט גם א', השוטר שמשרת כיום במחוז דרום. "גם כשמשחררים למעצר בית עבריין שגר באום באטאן, איך אני כמשטרה אדע בדיוק איפה הוא נמצא? אין באמת כתובת, לך תחפש אותו".

"כזה חוסר ביטחון אישי במרחב האישי והציבורי לא היה", אומר לביא גוטקינד מבאר שבע. "ידידה שלי חזרה לפני כמה ימים הביתה ולאורך כל הדרך מכונית נצמדה אליה וצעירים שישבו בפנים לא הפסיקו להטריד אותה. אין ילדה או אישה בבאר שבע שלא עוברת הטרדות מיניות ממכוניות שנעצרות לידן ומציעים להן כסף לעלות למכונית"

לביא גוטקינד. צילום: שומרים

מנגד, בבתי המשפט אפשר למצוא לא פעם ביקורת חריפה על עבודת המשטרה הלוקה בחסר. הנה, רק בשבוע שעבר נרשמו שני מקרים בהם שיחררו שופטי בית משפט השלום בבאר שבע עצורים תוך ביקורת חריפה על היחידה החוקרת. בתיק שבו נעצר תושב רהט בגין תקיפה של אדם אחר, הוארך מעצרו ואז הובא להארכת מעצר שניה גילתה השופטת שרה חביב, כי בארבעת ימי המעצר המשטרה לא ביצעה אף פעולת חקירה. "כשהשופטת שאלה את טוען המשטרה מדוע", מספר עו"ד פלילי שנכח באירוע, "הוא לא ידע לנמק. אם תשבי באולם המעצרים מינוס 2 תפגשי מקרים כאלה לפחות פעם בשבוע".

בהחלטתה כתבה השופטת, "נראה שהיחידה החוקרת אינה מסוגלת לנהל את התיק בשקידה הראויה בעוד המשיב במעצר. בנסיבות אלה אין לי אלא להורות על שחרורו".

במקרה אחר, שאירע גם כן לאחרונה עצרה המשטרה אדם שהיה מעורב בקרב יריות ומעצרו הוארך פעמיים, אך בפעם השלישית כאשר הובא להארכת מעצר התברר, כי במשך חמישה ימים המשטרה לא ביצעה פעולות חקירה; "בית המשפט החליט לדחות את בקשת המעצר בשל מחדלי היחידה החוקרת...לא ניתן הסבר חסוי או גלוי למחדל", כתב השופט אלון אינפלד. ואלה הן רק שתי דוגמאות אקראיות מהימים האחרונים.

זעקה מתוך החברה הבדואית

התחלנו עם ח', שהיה עד ראיה לרצח וגם נסיים עמו. הוא שירת בצבא ומגדל את ילדיו באחד הכפרים של הפזורה. בשיחה עם שומרים הוא מספק נקודת מבט על תהליכים פנימיים המתרחשים בתוך החברה הבדואית, שאל למדינה להתעלם מהם. דבריו נוקבים: "המדינה איבדה אותנו", הוא אומר. "צריך להבין שהמצב היום לא דומה למה שהיה לפני 20 שנה. אין יותר לדבר עם נכבדים ושייחים כדי להגיע להרגעה. הצעירים של היום שמים פס על הנכבדים האלה ועושים מה שבראש שלהם. אולי המדינה אומרת טוב, זה בדואים שהורגים בדואים אז שיסתדרו לבד - אבל אם רוצחים יהודי מתברר שהמשטרה יודעת להגיע תוך 24 שעות לרוצח".

ח' מספר על הקושי הרב לגדל נוער בכפרים במציאות כזו, "הם גדלים לתוך ההבנה שליהודים יש בתים יפים וכל מה שרוצים - ולהם אין. הפשע נמצא קרוב, ואני וגם אבות אחרים פה, נלחמים חזק לשמור טוב-טוב על הילדים. אני לא הולך לישון בלילה לפני שאני יודע שהבנים שלי חזרו הביתה. אני לא מרשה להם להסתובב בכל מקום".

"המדינה איבדה אותנו", אומר ח' מהפזורה הבדואית. "צריך להבין שהמצב היום לא דומה למה שהיה לפני 20 שנה. אין יותר לדבר עם נכבדים ושייחים כדי להגיע להרגעה. הצעירים של היום שמים פס על הנכבדים האלה ועושים מה שבראש שלהם. אולי המדינה אומרת טוב, זה בדואים שהורגים בדואים אז שיסתדרו לבד"

חמור בכניסה לשטח אש של צה"ל. צילום: רויטרס

בסוף השבוע החולף התקיימו מחאות בבאר שבע למען ביטחון התושבים וכאלה צפויים גם בסוף השבוע הקרוב. באחד הכפרים הסמוכים לבאר שבע ימתין ח' שהבנים שלו יחזרו הביתה לפני שילך לישון, תוך שהוא שומע את היריות הבלתי פוסקות ליד ביתו. הוא גם יחכה לקבל טלפון מבלשי המחוז הדרומי שאולי סוף-סוף יגבו את עדותו, איך ראה אל מול עיניו צעיר בן 24 חוטף כדור בראש לצד הכביש לאור יום.

"עלייה של 37% השנה בכתבי אישום נגד מעורבים במעשי שוד"

תגובת משטרת ישראל

"במסגרת המאבק המתמשך בפשיעה באזור, המשטרה מבצעת כל העת פעילות מניעה ואכיפה יזומה, בכדי למנוע מקרי שוד וגניבות ולהקשות על עברייני הרכוש. בזכות פעילות המשטרה במרחב נגב, בשנה החולפת נעצרו חשודים רבים והוגשו למעלה מ-500 כתבי אישום בגין עבירות רכוש, זאת לצד עלייה של 37% בכתבי אישום שהוגשו נגד מעורבים במעשי שוד.

"באזור הנגב מפעילה המשטרה מגוון כוחות ואמצעים להילחם בעבריינים ולספק הגנה וביטחון לאזרחים. 

"כל מקרה פשיעה שמדווח למשטרה, מטופל ונחקר ביסודיות בכדי למצות את הדין עם העבריינים ואך לאחרונה נעצר סמוך לשעת מעשה תושב רהט והוגש כנגדו כתב אישום חמור, לאחר שביצע מעקב רכוב והטריד אישה בבאר שבע.

"בנוסף הוקמו שני כוחות משימה - בבאר שבע וברהט - נמשיך לפעול בנחישות באזור, ולהשקיע את מירב המאמצים והאמצעים העומדים לרשותנו למאבק בלתי מתפשר בעבריינים באשר הם, הכל למען שלום הציבור ורכושו".

מדוברת בתי המשפט ביקשו שלא להגיב.