הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

כלכלת בחירות: הקמפיין למיזם תלושי המזון בעיצומו אבל חלק מנפגעי הקורונה הכלכלית לא יכולים אפילו לבקש סיוע

העתירה לבג"צ עוד מחכה לתשובה, הרשויות המקומיות לא קרובות לביצוע, לבעיית הפרטיות אין פתרון ואת החשש מרכישת מזון דל או אפילו אלכוהול, סיכמו באמצעות המלצה באינטרנט. אבל למרות כל אלה משרד הפנים מנסה בכל מחיר לקבוע עובדות בשטח ודוחף באגרסיביות חלוקה של 700 מיליון שקלים בתלושי מזון לפי קריטריונים שנטען כי מיטיבים עם האוכלוסייה החרדית. ביטחון תזונתי או ביטחון המנדטים? מעקב שומרים

שר הפנים אריה דרעי. צילום: רויטרס
שר הפנים אריה דרעי. צילום: רויטרס

העתירה לבג"צ עוד מחכה לתשובה, הרשויות המקומיות לא קרובות לביצוע, לבעיית הפרטיות אין פתרון ואת החשש מרכישת מזון דל או אפילו אלכוהול, סיכמו באמצעות המלצה באינטרנט. אבל למרות כל אלה משרד הפנים מנסה בכל מחיר לקבוע עובדות בשטח ודוחף באגרסיביות חלוקה של 700 מיליון שקלים בתלושי מזון לפי קריטריונים שנטען כי מיטיבים עם האוכלוסייה החרדית. ביטחון תזונתי או ביטחון המנדטים? מעקב שומרים

שר הפנים אריה דרעי. צילום: רויטרס

העתירה לבג"צ עוד מחכה לתשובה, הרשויות המקומיות לא קרובות לביצוע, לבעיית הפרטיות אין פתרון ואת החשש מרכישת מזון דל או אפילו אלכוהול, סיכמו באמצעות המלצה באינטרנט. אבל למרות כל אלה משרד הפנים מנסה בכל מחיר לקבוע עובדות בשטח ודוחף באגרסיביות חלוקה של 700 מיליון שקלים בתלושי מזון לפי קריטריונים שנטען כי מיטיבים עם האוכלוסייה החרדית. ביטחון תזונתי או ביטחון המנדטים? מעקב שומרים

צאלה קוטלר הדרי

שר הפנים אריה דרעי. צילום: רויטרס

3.3.2021

תקציר הכתבה

מ

אז שיצא לדרכו, לווה מיזם תלושי המזון של משרד הפנים בטענות על היותו מיזם פוליטי שבמסגרתו מתכנן המשרד להעביר 700 מיליון שקל בתלושים לנזקקים לפי קריטריונים שנותנים עדיפות לחרדים. בתחקיר מקיף שפרסם שומרים לפני כחודש וחצי עלו תהיות ביחס לקריטריונים האלה, ביחס להרחקתם מהמיזם של משרדי ממשלה וגורמי מגזר שלישי, ביחס לזוכים במכרז החלוקה וגם ביחס למאמץ הגדול של משרד הפנים לדחוף מיידית את הפרויקט. הברכות הפומביות הנלהבות שהרעיפו פעילי ש"ס על "מיזם תלושי המזון האדיר של השר הרב אריה דרעי" לצד לוגואים בולטים של המפלגה, לא תרמו להרגעת החששות.

בשבועות האחרונים, כשברקע הבחירות המתקרבות, העלה משרד הפנים עוד הילוך במאמציו להוציא את המיזם לפועל. בין היתר נבחרו זוכים חדשים במכרז (פתחון לב ואשל ירושלים) במקום אלה שפסל בית המשפט המחוזי והושק קמפיין תקשורתי בהשתתפות השחקן קובי מימון. הפעלתנות הממשלתית יוצאת הדופן הזאת פסחה רק על התשובה שהמדינה הייתה אמורה להגיש לבג"צ בעתירה נגד המיזם ויש האומרים שממש לא במקרה. עוד על כך בהמשך.

כך או אחרת, ברשויות המקומיות עדיין מגרדים את הראש ולא מבינים איך התגלגלה אליהם האחריות לניהול מיזם לוגיסטי אדיר עם השלכות סוציאליות משמעותיות מבלי שניתנו להם הכלים או הזמן להיערך כראוי. התוצאה היא שבעוד משרד הפנים שורף תקציבים על קמפיין שמשגר את הציבור לרשויות, בחלק גדול מהרשויות, אם לא בכולן, פשוט לא מסוגלים לספק את הסחורה.

ברושורים בתל אביב ובאלעד. עושים כבוד לשר

כך למשל בירושלים, שבה מספר משמעותי של נזקקים, ההודעה המוקלטת הראשונה ששומעים התושבים שפונים למוקד העירוני היא "תושבים יקרים, נכון לרגע זה מענק ביטחון תו תזונתי עדיין לא הוסדר בעיר. עם יציאת ההסדר תפורסם הודעה באתר העירוני ובאמצעי התקשורת".

בעיר דרומית שדוברה העדיף שלא להזדהות נאמר לנו כי "אנחנו עדיין מחכים להנחיות מסודרות. עוד לא פעלנו בעניין מול התושבים ולא יצאנו בפרסום כדי לא להטעות ולא ליצור בלבול. זה שמשרד הפנים מפרסם פרסומים בטלוויזיה בזמן שהרשות המקומית לא יודעת איך להתנהל זאת בעיה רצינית".

בבאר שבע ניכר שהמוקדן העירוני מכיר היטב את הסוגיה. "את ממש לא הראשונה שמתקשרת", הוא אומר ומסביר ש"עדיין לא הגיעו ההנחיות לרשויות. כשזה יקרה יעדכנו את מי שמגיע לו לקבל את תלושי המזון".

גם בעיר גדולה בגוש דן העדיפו שלא להזדהות בשם. "יש הרבה מאד בעיות עם הפרויקט הזה, אבל הבעיה העיקרית היא שפרסמו לאזרחים לפנות לרשויות המקומיות, בעוד שאפילו לא הועברו אלינו הפרטים. יש עוד מהמורות בדרך שיש לטפל בהן - כמו החוק להגנת צנעת הפרט ועוד שלא מאפשרים לנו להעביר מידע מבחינה משפטית", אמרו שם.

גם בקריית שמונה העירייה כנראה מתקשה עם ריבוי הפניות וסגן ראש העיר, יורם ממן, ניסה להבהיר את הדברים בפוסט בפייסבוק. "לאור ריבוי הדיסאינפורמציה, וריבוי הפרסומים בכל מדיה אפשרית, אני מביא בפניכם את המידע הנכון כמו שהוא", כתב ממן, פירט את הקריטריונים לזכאות וקבע כי "נכון לרגע זה אין זמני חלוקה של תווי המזון. סביר להניח שפעימה ראשונה תהיה לפני חג הפסח".

סגן ראש עיריית חדרה שיתף בעמוד הפייסבוק שלו צילום של כרטיס המזון הנטען. הכיתוב שמתחת לא הותיר הרבה מקום לספק למי צריך להודות: "דאגה לחלשים זו מסורת! מיזם תלושי המזון האדיר של השר הרב אריה דרעי יצא הערב לדרך". האמנם הצליחה חדרה להתמודד עם הקשיים? מפתחון לב, אחת מזוכות מכרז החלוקה, נמסר לשומרים שהארגון אמנם החל בחלוקת התלושים לזכאים, אבל בחדרה דווקא לא

צילום מסך מתוך סרטון קמפיין משרד הפנים, שמגלגל את הטיפול אל הרשויות המקומיות

דווקא בחדרה היה נדמה לרגע דרך פריזמת הרשתות החברתיות כי העירייה הצליחה להתמודד עם הקושי. סגן ראש העיר בועז ביטון, יו"ר סיעת ש"ס בעיר, שיתף בעמוד הפייסבוק שלו צילום של כרטיס המזון הנטען ווידאו שבו הכרטיס מוענק לזכאי. הכיתוב שמתחת לא הותיר הרבה מקום לספק למי צריך להודות: "דאגה לחלשים זו מסורת! מיזם תלושי המזון האדיר של השר הרב אריה דרעי יצא הערב לדרך, למעלה ממיליון משפחות אמורות לקבל עד לביתם כרטיס נטען". מפתחון לב, כאמור אחת מזוכות מכרז החלוקה, נמסר לשומרים שהארגון אמנם החל בחלוקת התלושים לזכאים, אבל בחדרה דווקא לא.

במשרד הפנים צריך לומר, מודעים לכל זאת בשל פניות רבות, חלקן זועמות, של הרשויות. מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, אף ניסה להרגיע את הרוחות באמצעות מכתב ששיגר בסוף שבוע שעבר לרשויות ובו הבטיח כי "אנו עושים מאמצים רבים בכדי להביא לתחילת חלוקת הכרטיסים לזכאים בימים הקרובים ובהקדם האפשרי". למרות הדברים המאוד ברורים האלה רשמית מעדיפים לטעון במשרד שהמיזם מתקדם כמתוכנן. "הפעימה הראשונה יצאה לדרך", מסר המשרד בתגובה רשמית לשומרים. "מדובר על כ – 130,000 בתי אב המוגדרים באזור 2 בלבד (במחוזות תל אביב, חיפה והצפון). בפעימה הבאה יתווספו הזכאים שהגישו בקשה לקבלת כרטיסי המזון (מדובר בבקשה ידנית שתיבדק על ידי הרשות המקומית)".

רק התגובה לבג"צ נשכחה

ב-24 לדצמבר 2020, פחות מ-24 שעות לאחר שהכנסת ה-23 של ישראל פוזרה בשל אי העברת תקציב המדינה ל-2021, יצא מלשכת מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן, חוזר מיוחד אל הרשויות המקומיות תחת הכותרת, "מיזם ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות יוצא לדרך!". לא פחות מ-700 מיליון שקל הוקצו למיזם בהול לחלוקת תלושי מזון. הון עתק במונחים של פרויקט הזנה בישראל, פי 12 אם להכניס לפרופורציה אל מול ה-60 מיליון השנתיים, שהקציבה ישראל עד אז.

בעקבות חוזר המנכ"ל עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"צ נגד המיזם. רשימת הטענות בעתירה הייתה ארוכה וכללה בין היתר אפליה אסורה שמטיבה עם האוכלוסייה החרדית, תעמולת בחירות אסורה של השר דרעי תוך ניצול לרעה של הקופה הציבורית, הפעלת לחץ פסול על רשויות כדי שיעבירו מידע אישי על התושבים לתאגיד מסחרי, פגיעה בפרטיות התושבים ועוד. המדינה קיבלה כחודשיים כדי להגיב לטענות ותשובה הייתה אמורה לנחות בבג"צ בתחילת השבוע הנוכחי, אולם במקום הגיעה בקשה להארכת מועד של שבועיים נוספים.

שר הפנים דרעי וראש הממשלה נתניהו. צילום: רויטרס

עו״ד חן שופן, מהתנועה לאיכות השלטון, אומרת כי התנועה התנגדה לבקשתה של המדינה. "ההארכה התבקשה אחרי שמשרד הפנים עשה הכל על מנת לחלק את הכסף לפני הבחירות, למרות הפגיעה החמורה בזכאים. מצד שני המשרד לא טרח להשקיע עשירית מהמשאבים בכתיבת תגובה מקדמית לבית המשפט כדי להתמודד עם הבעיות שבקריטריונים לחלוקת המענקים וזאת למרות שניתנו לו באופן חריג למעלה מ-60 ימים על מנת לעשות כן".

עו״ד שופן: "ההארכה בתשובה לבג"צ התבקשה אחרי שמשרד הפנים עשה הכל על מנת לחלק את הכסף לפני הבחירות, למרות הפגיעה החמורה בזכאים. מצד שני המשרד לא טרח להשקיע עשירית מהמשאבים בכתיבת תגובה מקדמית לבית המשפט כדי להתמודד עם הבעיות שבקריטריונים לחלוקת המענקים"

עו"ד חן שופן. צילום: שומרים

עו"ד שופן מוסיפה כי בעייתיות אחרת נובעת מכך שמשרד הפנים ממשיך במאמצים לחלק את המענקים בהתאם לקריטריונים שכנגדם עתרה בתנועה לבג"צ. "נזכיר שהקריטריונים והמועדים לחלוקת התלושים (בשלוש פעימות שונות. צ' ק') מעלים חשש כבד שמא מדובר בשוחד בחירות באמצעות קריטריונים תפורים. כך, משרד הפנים מתעלם באופן כמעט ציני מקיומו של הליך תלוי ועומד בפני בית המשפט. ברור כי מענקי ביטחון תזונתי הם חשובים ביותר, אך חשוב כי אלה יגיעו למי שזקוק להם באופן אמיתי – נפגעי הקורונה. ועל מנת לוודא כי כך יעשה יש לברר את העתירה בהקדם ולהימנע מבקשות ארכה כדוגמת הבקשה לדחיית המועד".

סוגיה משפטית אחרת נוגעת להתנגדות שקיימת בחלק מהרשויות להעברת שמות ופרטים של התושבים הזכאים לקבל את תלושי המזון לשני הגופים שזכו במכרז החלוקה. ברשויות הללו טוענים כי לפי החוק מדובר במידע פרטי הנוגע גם למצבם הכלכלי של הזכאים והן אינן רשאיות להעביר אותו. גם לבעיה הזאת מודעים במשרד הפנים - והמנכ"ל כהן התייחס אליה במכתבו לרשויות - אולם פתרון אין. מה שכן יש הוא דרישה שהועברה לשופרסל (שזכתה בסבב המכרז הראשון וכאמור נפסלה לאחר עתירה לבית המשפט המחוזי) למחוק את המידע שהעבירו לה חלק מהרשויות לפני פסילתה.

טפסים? בינתיים אין

חוסר השוויון אליו מתייחסים בתנועה לאיכות השלטון בעתירה נובע מהקריטריונים שקבע משרד הפנים. התלושים, ששווים יכול להגיע בשלושת הפעימות של החלוקה עד ל-7,200 שקלים למשפחה ברוכת ילדים, אמורים להגיע אוטומטית עד לדלת ביתם של תושבים שזכאים להנחה בארנונה. ישראלים אחרים לעומתם, למשל כאלה שנפגעו בשנה האחרונה ממשבר הקורונה אך אינם זכאים להנחה בארנונה, נדרשים לפעול למיצוי זכויותיהם דרך מילוי טופס בקשה בצירוף מסמכים המעידים על פגיעה בהכנסותיהם.

עו"ד כהן-קשת: "יש הבדלים עצומים בין הרשויות. יש מעט רשויות שטיפלו בנושא ויש כאלה שאין להן לא טפסים אינטרנטיים וגם לא קבלת קהל בגלל הקורונה. נכון לעכשיו כ-240 רשויות צריכות לשלם לספק כזה או אחר כדי שיפתח להם טופס אינטרנטי. זה בזבוז כספים משווע וחוסר אחידות בטיפול באזרחים"

עו"ד בקי כהן-קשת. צילום באדיבות המצולמת

"בהיבט הזה יש תוהו ובוהו", מתייחסת עו"ד בקי כהן-קשת מרבנים למען זכויות אדם שמסייעת למיצוי זכויות בקרב אוכלוסיות מוחלשות. "משרד הפנים החליט להעביר את האחריות לרשויות מתוך הנחה שהרשות תרצה לעזור לתושבים שלה ותפעל בצורה יעילה וטובה. ובמילים אחרות הם הם העבירו לרשויות נוסח בסיסי לטופס והנחיות לפרסום, ומכאן שחררו את עצמם מאחריות. לא הכינו טופס אינטרנטי או אפליקציה לשימוש הרשויות, לא מספקים מרכז טלפוני לסייע לאזרחים, לא מתקצבים את הרשויות להפעיל מערך מתאים. אלא שיש הבדלים עצומים בין הרשויות: יש מעט רשויות שטיפלו בנושא ויש כאלה שאין להן לא טפסים אינטרנטיים וגם לא קבלת קהל בגלל הקורונה. נכון לעכשיו כ-240 רשויות צריכות לשלם לספק כזה או אחר כדי שיפתח להם טופס אינטרנטי. זה בזבוז כספים משווע וחוסר אחידות בטיפול באזרחים".

גלישה באתרי הרשויות השונים מדגימה היטב את הטענה של כהן-קשת. באתר של עיריית חיפה, למשל, אין זכר לטופס ורק דרך חלון החיפוש אפשר למצוא קובץ PDF שלא לגמרי ברור מה עושים איתו. באתר של עיריית נהריה המצב דומה. והמצב בשתי אלה עוד טוב בהשוואה לעיריית רמת גן שבה אין זכר לשום טופס - לא אינטרנטי ולא מודפס.

"ברוב הרשויות את לא תצליחי למצוא את הטפסים הללו", אומרת כהן-קשת. "יש בישראל תת מיצוי מזעזע של זכויות בקרב אוכלוסיות מוחלשות באופן כללי, וכך גם במיזם זה. חלק גדול מנפגעי הקורונה עלולים לא לקבל את תלושי המזון בגלל שהאמצעים והבירוקרטיה מקשים עליהם. זה מוביל לחוסר שוויוניות מובהקת". כהן-קשת מוסיפה כי במצב העניינים הנוכחי האוכלוסייה שעבורה נועד המיזם על פי חוק - אותם נפגעי קורונה - פשוט לא תוכל לקבל את הסיוע. קבוצה נוספת שעדיין לא מטופלת, היא אומרת, הם הבדואים שחלק לא מבוטל מהם חיים בישובים לא מוסדרים. "במשרד הפנים כותבים שבהמשך יפורסם נוהל ובינתיים אין להם טופס או כתובת להגיש בקשה לזכאות. יש רצון טוב אבל השאלה איך זה יתממש".

השאלה היא גם אם בכלל יישאר כסף לחלק לזכאים לפי מבחני הכנסה שיצלחו את הגשת הבקשה לזכאות.

"במשרד הפנים אומרים שאותם זכאים לפי מבחן הכנסה שלא מקבלים את המענק באופן אוטומטי יקבלו את תווי הקניה רטרואקטיבית, אם יישאר כסף והם עומדים על כך שיישאר".

מזון בריא? יש המלצות ברשת

טענה משמעותית אחרת שעלתה ביחס למיזם הייתה כי הוא אינו עונה על צרכי הביטחון התזונתי של הנזקקים שכן הכרטיס הנטען יכול לשמש לרכישת מוצרים רווי שומן וסוכר או אפילו (באמצעות קבלת זיכוי על מוצרים שנקנו והחוזרו) לרכישת אלכוהול וסיגריות. הפתרון המקורי של משרד הפנים היה להוסיף קישור לרשימת קניות של מזונות בריאים. האם זה מה שיגרום לנזקקים לנטוש את הפחממות הריקות, השומן הרווי, הסוכר והניקוטין לטובת ירקות טריים? המומחים מסופקים.

פרופ' טרואן: "לצד הנגשת מזון יש לנקוט במדיניות מסודרת לביטחון תזונתי ולבחון אפשרות לשלב תמריצים בתוכנית ממשלתית מסוג זה, שתאפשר רכישה של פירות וירקות בהנחה באמצעות הכרטיס הנטען, כמו שנעשה במקומות אחרים בעולם, לצערנו זה לא נעשה"

פרופ' אהרון טרואן. צילום באדיבות המצולם

"זוהי המלצה בלבד וזה המינימום שנדרש בעקבות לחץ של משרד הבריאות לתכלל שיקולי בריאות במדיניות ביטחון תזונתי", מתייחס פרופ' אהרון טרואן מהאוניברסיטה העברית שמתריע על בעיית הביטחון התזונתי והעדר המענה של המיזם. "ידוע שכח קניה נמוך מביא להעדפת מזון זול בערך תזונתי נמוך והימנעות מפירות וירקות יקרים, מה שמוביל לעודף תחלואה מטבולית. לצד הנגשת מזון יש לנקוט במדיניות מסודרת לביטחון תזונתי ולבחון אפשרות לשלב תמריצים בתוכנית ממשלתית מסוג זה, שתאפשר רכישה של פירות וירקות בהנחה באמצעות הכרטיס הנטען, כמו שנעשה במקומות אחרים בעולם, לצערנו זה לא נעשה".