הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

האפליקציה שמכריעה את הבחירות וכל האמצעים כשרים. כמעט

מנדט וחצי הביאה אפליקציית האלקטור לליכוד בבחירות שעברו, והפעם הרשימות מעודכנות אף יותר עם ממשק מלא בין רשימות אנשי הקשר לפנקס הבוחרים. כן כן, כל אחד ואחת מהמצביעים רשום ומקוטלג באפליקציות מעקב שפועלות עמוק בשטח האפור של חוק מיושן שלפוליטיקאים אין שום דחיפות לעדכן. ביום הבחירות יפרסו בקלפיות אלפי פעילים שיעדכנו בזמן אמת, מי הצביע ואת מי צריך להוציא מהבית. הפרטיות שלכם? רק מאחורי הפרגוד. והשמאל? לא רק המנדטים נשארו בשנות ה-90, גם הטכנולוגיה. תחקיר שומרים

צילומי הקולאז': רויטרס, צילום מסך מסרטון אלקטור
צילומי הקולאז': רויטרס, צילום מסך מסרטון אלקטור

מנדט וחצי הביאה אפליקציית האלקטור לליכוד בבחירות שעברו, והפעם הרשימות מעודכנות אף יותר עם ממשק מלא בין רשימות אנשי הקשר לפנקס הבוחרים. כן כן, כל אחד ואחת מהמצביעים רשום ומקוטלג באפליקציות מעקב שפועלות עמוק בשטח האפור של חוק מיושן שלפוליטיקאים אין שום דחיפות לעדכן. ביום הבחירות יפרסו בקלפיות אלפי פעילים שיעדכנו בזמן אמת, מי הצביע ואת מי צריך להוציא מהבית. הפרטיות שלכם? רק מאחורי הפרגוד. והשמאל? לא רק המנדטים נשארו בשנות ה-90, גם הטכנולוגיה. תחקיר שומרים

צילומי הקולאז': רויטרס, צילום מסך מסרטון אלקטור

מנדט וחצי הביאה אפליקציית האלקטור לליכוד בבחירות שעברו, והפעם הרשימות מעודכנות אף יותר עם ממשק מלא בין רשימות אנשי הקשר לפנקס הבוחרים. כן כן, כל אחד ואחת מהמצביעים רשום ומקוטלג באפליקציות מעקב שפועלות עמוק בשטח האפור של חוק מיושן שלפוליטיקאים אין שום דחיפות לעדכן. ביום הבחירות יפרסו בקלפיות אלפי פעילים שיעדכנו בזמן אמת, מי הצביע ואת מי צריך להוציא מהבית. הפרטיות שלכם? רק מאחורי הפרגוד. והשמאל? לא רק המנדטים נשארו בשנות ה-90, גם הטכנולוגיה. תחקיר שומרים

ענת ציגלמן

צילומי הקולאז': רויטרס, צילום מסך מסרטון אלקטור

18.3.2021

תקציר הכתבה

א

ריה, מזכיר הקלפי בבני ברק שבו התנדבתי להשקיף בבחירות לפני שנה, הוא חרד גבוה ומרשים. במשך שעות ארוכות צפיתי בו מצדו השני של החדר, מנהל ביעילות ובאלגנטיות את ההצבעה ואת הספירה. הוא הקפיד על קטנה כגדולה בהלכות הקלפי, וכשיצאתי משם באחת בלילה, גמורה מעייפות, הרגשתי שביצעתי את תפקידי היטב. פעלתי לפי ההנחיות שקיבלתי ממשמר הבחירות האזרחי: בדקתי שאיש לא נכנס אל מאחורי הפרגוד שלא לצורך, וידאתי שכל הפתקים מונחים במקומם, עקבתי בעיני נץ אחרי הספירה וצילמתי את הפרוטוקולים. קלאסיקה של מניעת זיופים.

אבל ספק שהחל לנקר בי במהלך המשמרת לא הרפה, עד שהבנתי, ורק בדיעבד, למחרת, מה עוד ראיתי שם. נציגת הליכוד בוועדת הקלפי, והמשקיף מטעם יהדות התורה, אברך צעיר שישב לידי, רשמו שניהם והזינו אל הטלפון שלהם כל מצביע ומצביע שהגיע לקלפי לממש את זכותו האזרחית. בתחילה חשבתי (אוי, התמימות) שמדובר במעקב הדוק במיוחד, לשם טוהר הבחירות. בחלוף השעות הבנתי שהם מתפעלים אפליקציה לניהול יום הבחירות, ומדווחים, בשידור חי כמעט, למטות של המפלגות שלהם.

אחר הצהריים העלו פעילי השטח הילוך, ואל הקלפי החלו לזרום בקצב מרשים מצביעים שלפי הרשימות עדיין לא טרחו ובאו, כשאריה המזכיר דואג לשמור על ערנותו של המשקיף מטעם יהדות התורה. "רשמת"? היה מזכיר לו מהצד השני של החדר שוב ושוב, ולא מוסיף, שכן במסגרת תפקידם אסור על מזכירי קלפיות לעסוק בעניינים מפלגתיים.  

באמצעות האלקטור, כל פעיל ליכוד מקבל גישה לפנקס הבוחרים הארצי. על שכבת המידע הרחבה הזו – החשופה לעיני כל – מוסיפה המפלגה שכבות נוספות של מאגרי מידע. הארץ למשל גילה שאחד המאגרים שהוכנסו לאלקטור הוא זה של אפליקציית השיחות המזוהות Truecaller

הקלפי בבני ברק בבחירות 2020

כשננעלה הקלפי אפשר היה להתגאות שם באחוזי הצבעה גבוהים במיוחד. ולא רק שם: ''זו ביצת זהב", אמר לכלכליסט יומיים אחרי הבחירות נמרוד אלירן סבח, מי שהפך את אפליקציית ''אלקטור'' לחלק מהותי בקמפיין המפלגה. ''התרנגולת שמטילה את הביצים זה כמעט 60 אלף תומכי ליכוד, שלא הצביעו בבחירות הקודמות והגיעו לקלפי. ידענו שהם לא הצביעו, הגענו אליהם, ובהסכמתם דאגנו שהמערכת תנדנד להם בצורה נכונה ומבוקרת כדי שיבואו להצביע".

לא במקרה סבח בחר במילים האלה. שאלת ההסכמה והפיקוח על המידע היא שאלה מהותית לגבי הלגיטימיות של דרך הפעולה הזו, אבל לכך נגיע בהמשך. עוד קודם נזכיר ש-60 אלף קולות הם יותר ממנדט וחצי. בבחירות שתוצאותיהן תלויות בכל מנדט, כשבאים לשקול את הגושים, אין לזלזל באפקט. שימוש נכון באפליקציות לניהול בחירות, בייחוד אם הוא נעשה בעיקר רק בידיו של אחד משני הגושים, יכול להכריע אותן.

השמאל מאחור גם בדיגיטציה

איך זה עובד? בניגוד לשיטת ההצבעה לכנסת, שעדיין מבוססת על פתקים, מעטפות ורשימות ידניות, ב-20 השנה האחרונות רשימות התומכים והפעילים של המפלגות עברו דיגיטציה. למשחק נכנסו אפליקציות שמשתכללות כל הזמן ומציעות פיצ'רים חדשים כדי לתת למפלגות יתרון על המתחרות, מבחינת ניהול עבודת השטח שלהן.

בתקופת ההכנה ליום הבחירות, הדגש מושם על היערכות הפעילים ועל סימון תומכים פוטנציאלים במפלגה. לכל אפליקציה יש ז'רגון שמותאם לקהל היעד שלה. בזו של אלקטור המיועדת לליכוד, למשל, הפעילים מקבלים דרגות: מי שמכניס לאפליקציה עשרה שמות של תומכי המפלגה מקודם מטוראי לרב''ט, מי שמגיע ל-200 שמות הוא כבר רב אלוף. ומי לא רוצה להיות רמטכ''ל?

הפעילים-חיילים מתבקשים לשלב כמה שיותר מידע על התומכים שאותם סימנו ושילבו במערכת. למשל, קרובי משפחה וחברים שכדאי לפנות אליהם, או פרטים כמו מצב משפחתי, תעסוקתי או בריאותי. המידע הזה חשוב להמשך, וישמש לטרגוט נכון ולדיוק במסרונים הנשלחים.

ביום הבחירות משתנה האפליקציה. כבר אי אפשר להכניס אליה תומכים, והמאמץ מתרכז בדבר אחד בלבד: לדעת מי מהתומכים המסומנים כבר הגיעו להצביע, ו''להמריץ'' את האחרים לקלפי.

לשם כך נדרש הדיווח השוטף של חברי ועדת הקלפי והמשקיפים מטעם המפלגות, וכאן חשובה היערכות השטח. איש מטה אלקטור בליכוד סיפר שבתשע בבוקר, יום הבחירות, מתוך 8,000 קלפיות ברחבי הארץ היו לו נציגים מחוברים בכמעט 7,100. זו היעילות שהביאה לליכוד את אותם 60 אלף קולות שאלירן סבח התגאה בהם.

אל שומרים הגיעה השבוע ראיה שמוכיחה את קלות הראש שבה לוקחים את סוגיית הפרטיות. איש מטה אלקטור של הליכוד מרגיע פעיל מודאג: "אין פה שום בעיות של אבטחה ופרטיות", הוא אומר לו, יש לנו את השם שלו במערכת. אתה פשוט צריך לחפש אותו דרך אנשי הקשר ולהוסיף אותו כתומך"

צילומי מסך מתוך אתר אלקטור ומתוך סרטון הדרכה שהוציאה החברה לפעילי הליכוד

''אין לי בעיה אם תצביעו לסמוטריץ''', אמר השבוע נתניהו, והסיבה פשוטה: כשיגיע הזמן לספור מנדטים ולשקול את הגושים, הציונות הדתית חיונית לראש הממשלה. ההמלצה יוצאת הדופן הזו אינה הגב היחיד שהוא נותן עכשיו לבצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר: הציונות הדתית רוכבת על הלינק של אפליקציית אלקטור לליכוד, ו''שגריריה'', כפי שהפעילים נקראים במטה המפלגה, מתבקשים להוריד מחנות האפליקציות את אותו יישומון שמשרת את פעילי הליכוד. גם מפלגת ימינה משתמשת באלקטור, אך לה יש יישומון נפרד.

ישראל ביתנו שכרה את שירותיה של החברה הוותיקה יאיא סופט (yayasoft), כך גם תקווה חדשה של גדעון סער, וגם יהדות התורה, שעובדת עם יאיא סופט כבר לא מעט שנים. סער נעזר גם בקנבסיר, בפיצ'ר ספציפי המאפשר גישה לאנשי הקשר של הפעילים (כי את זה יאיא סופט אינה מאפשרת).

מפלגת יש עתיד מסרבת למסור מידע על הקמפיין שלה. בניגוד לפרסומים ולשמועות, מנכ''ל יאיא סופט אמר לנו השבוע שיאיר לפיד אינו משתמש בשירותי החברה שלו. גם כחול לבן, בשונה מלפני שנה, אינה נעזרת בו.

ומה לגבי מפלגת העבודה? "אנחנו עובדים כמו פעם, עם רשימות אקסל וטלפונים'', אומרים גורמים בקמפיין של מיכאלי. "ההתארגנות הפעם היתה מאוד קצרה, עובדים עם מה שהצלחנו לבנות ולסדר. יכול להיות שאם היה לנו יותר זמן היינו עושים דברים יותר מתקדמים טכנולוגית''.

גם מרצ לא משתמשת באפליקציה, וכך מצטיירת תמונת הגושים: שימוש נרחב בימין והמפלגות החרדיות, במרכז ובשמאל – פחות.

"רק פלטפורמה" או "סיווג מצביעים"?

בסוף יום הבחירות הקודמות ''בכיתי כמו תינוק'', סיפר סבח, מנהל מטה אלקטור בליכוד, ''יאיר רביבו (מנהל מטה הבחירות של הליכוד) הסתכל לי בעיניים ואמר לי: 'תראה מה זה, אם היו מאמינים בנו מהקמפיין הראשון היינו חוסכים את כל מערכות הבחירות האלה'''.

השופט ניל הנדל פסק ב-18.2.2020 כי נכון לשקול ועדה ציבורית שתבחן לעומק נושאים בדיני הבחירות תוך התייחסות גם לפיתוחים הטכנולוגיים שהפכו דומיננטיים במערכות הבחירות בשנים האחרונות. ועדה כזו לא הוקמה, ''נוכח לוחות הזמנים הצפופים בין הבחירות לכנסת ה-23 לבחירות לכנסת ה-24"

הכנות לבחירות 2021. צילום: רויטרס

יובהר מיד: נוהל הדיווחים ו''המרצת'' המצביעים חוקי. במשחק הדמוקרטי מטה יעיל, משאבים ופעילים נחושים תמיד היו פקטור מכריע. מי שעבד כמו שצריך, מיקסם את פוטנציאל המצביעים שלו. לכן, למשל, ועדת הבחירות המרכזית אינה אוסרת על חברי ועדת הקלפי לדווח למפלגתם על מצביעים. לשוחח בטלפון בקלפי אסור (זה מפריע), אבל להזין נתונים לטלפון מותר. פעם היו מסמנים על נייר ויוצאים החוצה לדווח, היום הכל בלחיצת כפתור.

אז איפה הבעיה? לכאורה אין בעיה, כל עוד המידע מאובטח כראוי והבוחרים מסכימים לאיסוף המידע עליהם. "בעצם, לקחנו את שיטת הבחירות שהייתה נהוגה פה תמיד והבאנו אותה למאה ה-21. זה כל מה שעשינו", אמר צור ימין, מנכ''ל אלקטור, בראיון לזמן ישראל. "משקיפים בקלפי תמיד סימנו – אמנם על דף נייר – מי הגיע ומי לא. זה התפקיד שלהם. בעבר היה מגיע מישהו ממרכז המפלגה, לוקח, מביא את זה למנהל המטה, כדי שימריצו את האנשים שאנחנו יודעים שהם תומכים בנו ועדיין לא הגיעו להצביע. אנחנו פשוט עשינו את זה אוטומטי ויעיל יותר. זה הכול''.

ימין קצת מיתמם. באמצעות האפליקציה שלו, כל פעיל ליכוד מקבל גישה לפנקס הבוחרים הארצי. על שכבת המידע הרחבה הזו – החשופה לעיני כל – מוסיפה המפלגה שכבות נוספות של מאגרי מידע. שתי דוגמאות התפרסמו בשבועות האחרונים: הארץ גילה שאחד המאגרים שהוכנסו לאלקטור הוא זה של אפליקציית השיחות המזוהות Truecaller; דה מרקר פרסם שאתר מאקו מכר למפלגות את המידע שנאסף באמצעות ''מצפן הבחירות'' שלו. וכך, גולשים שהשתעשעו בשאלון, גילו להפתעתם שהם מטורגטים על ידי המפלגות שסימנו.

צילום מסך מתוך אתר מאקו

ולא רק גופים מחוץ לממשלה: בשבוע שעבר סיפרה האדריכלית והפעילה הסביבתית אורנה אנג'ל, על חבר שהגיע לארץ ונכנס לבידוד. בלא מספר טלפון מקומי נתן למשרד הבריאות את המספר שלה, כדי שתעביר לו הודעות. להפתעתה, החלה לקבל מהליכוד מבול הודעות שכוונו אליו. ''הכל על שמו של החבר'', כתבה בפוסט בדף הפייסבוק שלה, ''שכמובן המום ומזועזע. כי הוא מסר את מס הטלפון שלי רק למשרד הבריאות. אז מסתבר שגם הם מוסרים בנק נתונים על אזרחים – לליכוד כמובן. הייתי הולכת עם זה למשטרה, אבל לא נראה לי שהם יעשו עם זה משהו''.

"אנחנו רק מספקים פלטפורמה. כמו גוגל-דרייב", טען צור ימין באותו ראיון לזמן ישראל באפריל 2020. ''אני לא מבקר את הדאטה של הלקוחות שלי. זה כמו שאם אתה, לדוגמה, תעלה מחר את תוכנית האטום של ישראל לגוגל-דרייב, לא יאשימו בזה את גוגל".

בעמוד הבית של החברה שלו היא משווקת את עצמה בין היתר כך: ''התממשקות מלאה עם רשתות חברתיות: מערכת חכמה המסתנכרת עם גוגל, פייסבוק, רשתות חברתיות ודפי נחיתה מיועדים בשילוב עם צ'ט בוטים, סיווג מצביעים ועוד''. כלומר, עוד מידע על בוחרים, לפעמים אישי ביותר.

''נניח שבאפליקציה כתוב שלבוחרת מסוימת יש בן בצבא, או דודה חולה'', אומרת החוקרת ד''ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. ''אפשר לשלוח לה מסרים ממוקדים אישית. הבן שלך חייל בעזה – מי ישמור על חייו יותר טוב, ביבי או בנט? ביבי הביא לנו את החיסונים, באותה מידה הוא ידאג שהתרופה שהדודה שלך זקוקה לה תיכלל בסל התרופות''.

גם חשאיות הבחירות נמצאת תחת איום, היא מוסיפה. ''תארי לעצמך שהבוס מתקשר ואומר לעובד שלו, מספרים לי שעוד לא הצבעת".

החוק מ-1969, הטכנולוגיה מ-2021

לקראת מערכת הבחירות הקודמת, לפני כשנה, הגישו עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם עתירות לוועדת הבחירות המרכזית ולבג''ץ, בטענה לפגיעה בחשאיות הבחירות ובחוק הגנת הפרטיות, וביקשו צווי מניעה לשימוש באפליקציות.

"הייתי רוצה שהרשות להגנת הפרטיות תוציא גילוי דעת מפורש שקובע שהיישומונים כפי שהם, פוגעים בפרטיות", אומרת ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר. "לו היו עושים זאת, היינו יכולים ללכת לגוגל ולאפל ולבקש להסיר את האפליקציות מחנות ההורדות''

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר

יו''ר ועדת הבחירות המרכזית בבחירות הקודמות, השופט ניל הנדל, פסק כי ''מתן צו מניעה ביחס לשתי הסוגיות אינו מצוי בסמכותי העניינית (...) עם זאת, הסוגיות מעלות שאלות מעוררות מחשבה בדבר התאמת הדין למציאות הטכנולוגית. חוק הבחירות נחקק בשנת 1969, ומאז נכתבו אפליקציות ושורות קוד רבות, גם בקשר עם מערכת הבחירות. ניתן לומר שהטכנולוגיה שינתה את פני הבחירות, במובנים ישירים ועקיפים, גלויים וסמויים (...) אין לגזור בהכרח גזירה שווה בין נתונים המופיעים על גבי דף ונייר, שיש לצלמם ולהעבירם באופן פיזי, ובין נתונים שניתן לשלוח לכל קצווי תבל בלחיצת כפתור (...)

''בנסיבות העניין אין מקום לפעול בעניין כבר בבחירות הקרובות'', סיכם השופט. ''סבורני אפוא כי נכון שאשקול למנות לאחר מערכת הבחירות הקרובה ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס של בית המשפט העליון, שתבחן לעומק נושאים בדיני הבחירות המקיימים ממשק עם דיני הגנת הפרטיות על כל ענפיה, לרבות חשאיות הבחירות, תוך התייחסות גם לפיתוחים הטכנולוגיים שהפכו דומיננטיים במערכות הבחירות בשנים האחרונות. הוועדה, ככל שתוקם, תגיש את המלצותיה לכנסת, לשם בחינת הליכי חקיקה בעקבות מסקנותיה''.

ועדה כזו לא הוקמה, "נוכח לוחות הזמנים הצפופים בין הבחירות לכנסת ה-23 לבחירות לכנסת ה-24", נמסר מוועדת הבחירות בתגובה לפניית שומרים.

"השופט הנדל קבע שהוא מכיר בבעיה, אבל ידיו קשורות'', מסבירה ד''ר שוורץ-אלטשולר. "ליו''ר ועדת הבחירות אין יכולת לתת צווים לגבי מה שאינו בחוק הבחירות. כל הנושא של להשפיע על בוחרים באמצעות איסוף דאטה – אינו נמצא בחוק הבחירות, כי זהו חוק מיושן. ולכן ליו''ר הוועדה, גם אם הוא מאוד רוצה, אין סמכות לאסור על כך. גם בג''ץ הכיר בבעיה, אבל אין יכולת לטפל בה, אלא באמצעות חקיקה. אבל בשנה האחרונה לא עושים שום דבר מלבד חקיקות קורונה".

נניח שלבוחרים לא אכפת מה המפלגה יודעת עליהם, מה לגבי אבטחת שכבות המידע? בפברואר שנה שעברה התגלתה פרצת אבטחה באלקטור, ופנקס הבוחרים דלף לרשת, יחד עם מידע רגיש נוסף שהוזן לאפליקציה.

כמעט שנה לקח לרשות להגנת הפרטיות לחקור, ולפני כחודשיים קבעה שאלקטור, הליכוד וישראל ביתנו הפרו את חוק הגנת הפרטיות, וכי הן אחראיות ל''אירוע אבטחה חמור''. ד''ר שוורץ-אלטשולר חושבת שזה לא מספיק. "הייתי רוצה שהרשות תוציא גילוי דעת מפורש שקובע שהיישומונים כפי שהם, פוגעים בפרטיות. לו היו עושים זאת, היינו יכולים ללכת לגוגל ולאפל ולבקש להסיר את האפליקציות מחנות ההורדות''.

"אפשר לחפש כמעט כל אדם"

זוכרים את הדגש ששם אלירן סבח מהליכוד על שאלת ההסכמה? הרשות להגנת הפרטיות לא הסתפקה בדברים שבעל פה, ופרסמה הנחיות שבהן התייחסה לפיצ'ר בעייתי במיוחד באפליקציות, שמבקש מהפעילים גישה לאנשי הקשר שלהם, ועל הדרך גם לתייג אותם אם הם תומכי המפלגה. הרשות קבעה כי אי אפשר לקחת מידע של צד ג' אלא בהסכמתו המפורשת, ורצוי כזו שמתועדת.

באלקטור עקפו את המכשול בקלילות: בתהליך הורדת היישומון מופיע דיסקליימר פשוט, המטיל את האחריות על הפעילים עצמם. "שימו לב'', נכתב שם, ''בעת כניסתכם לאפליקציה אישרתם כי התומכים הפוטנציאלים, אשר אתם מצרפים בעזרת היישומון, הביעו את הסכמתם המלאה לכך".

הדיסקליימר של אלקטור

הרשות להגנת הפרטיות מצדה כנראה מודעת לגיחוך ולאוטומטיות של הפתרון, וגם לשיווק האגרסיבי של האפליקציה בין הפעילים. "לא ברור כיצד המפלגה מקבלת את הסכמת המשתמשים", ציטט דה מרקר פנייה של מחלקת האכיפה ברשות אל הליכוד בדרישה לספק הוכחות לכך שהמידע נאסף על אזרחים כחוק. בתגובה לפניית שומרים הרשות להגנת הפרטיות לא הסכימה לאשר או להכחיש את הדברים. שומרים פנה אל הליכוד בבקשה לתגובה אולם משם הפנו אל חברת אלקטור. באלקטור מסרו שאליהם לא הגיעה בקשת הבהרה מהרשות אבל אם כזאת הגיעה אל הליכוד, יש לפנות אליו. עוד מסרו כי "חברת אלקטור עובדת בשיתוף פעולה עם הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר הלאומי, ועובדת על פי החוק".

אל שומרים הגיעה השבוע ראיה שמוכיחה דווקא את קלות הראש שבה לוקחים את ההנחיה. בקובץ הקול הבא נשמע איש מטה אלקטור של הליכוד מרגיע פעיל מודאג. אין צורך לבקש את הסכמתם של אנשי הקשר אם אתה יודע שהם תומכי ליכוד, הוא אומר לו, עזוב, הכל בסדר, "אין פה שום בעיות של אבטחה ופרטיות. יש לנו את השם שלו במערכת. אתה פשוט צריך לחפש אותו דרך אנשי הקשר ולהוסיף אותו כתומך". האזינו.

פרופ' ענת בן דוד, חוקרת טכנולוגיה וחברה מהאוניברסיטה הפתוחה, עוקבת מקרוב אחרי ההתפתחויות. מהמעט שכבר בדקה בסבב הבחירות הנוכחי, היא אומרת, ''עדיין, לכל זב חוטם שמקבל סיסמה לאלקטור, כולל משתמשים בחו''ל, יש גישה לפנקס הבוחרים. כלומר אפשר לחפש כמעט כל אדם, לראות את הכתובת שלו, איפה הוא מצביע, לפעמים גם בני משפחה. זה כולל שופטים, תובעים ואנשי ביטחון''. (מאלקטור נמסר בתגובה לכך, כי המערכת מגבילה את החיפושים ל-50 וכי אין גישה למערכת מחו"ל).

מה שהשתנה לרעה לעומת השנה שעברה, היא אומרת, הוא הממשק עם כל אנשי הקשר של מי שמורידים את היישומון. ''בפעם שעברה הממשק היה עם שמות בודדים שהפעילים סימנו מרשימת אנשי הקשר שלהם. רוב מספרי הטלפון שבהם השתמשו באו מדאטה קודם שהיה ברשותם, או מאגרים שקנו – והתגלה שרבים מהם היו ישנים, או לא נכונים. הפעם לא יהיה ברדק, כי יש אפשרות לשאוב את כל אנשי הקשר ולהצליב את שמותיהם עם פנקס הבוחרים".

מה שהשתנה לרעה לעומת השנה שעברה, אומרת פרופ' ענת בן דוד, הוא ש''בפעם שעברה התגלה שהרבה מספרים שהיו ברשותם מדאטה קודם, או מאגרים שקנו – היו ישנים, או לא נכונים. הפעם לא יהיה ברדק, כי יש אפשרות לשאוב את כל אנשי הקשר ולהצליב את שמותיהם עם פנקס הבוחרים"

פרופ' ענת בן דוד

בנוסף, אומרת פרופ' בן דוד, ''אין מנגנון שמונע מאנשים שיש להם גישה לאפליקציה לעשות שימוש לרעה במידע הזה. למשל, אישה במקלט לנשים מוכות, אם הגבר שלה יודע באיזה קלפי היא אמורה להצביע – האם היא תוציא את האף שלה מחוץ למקלט ותצא להצביע? מבחינתם, המטרה מקדשת כל אמצעי. ואני טוענת שהאמצעים האלה הם פגיעה קשה בעקרונות הדמוקרטיה.

"זה נכון שטהרנות דיגיטלית היום היא כמעט בלתי אפשרית. זה האקלים הדיגיטלי שבו אנחנו חיים כיום – שירות תמורת מעקב. השאלה אם נכון שהסטטוס קוו שהיום מושל באינטרנט יחלחל אל המשחק הדמוקרטי. זה אומר שאנחנו משנים את הפרוצדורה הדמוקרטית".

אבל זה חוקי.

''לא בדיוק. שתי העתירות שהוגשו נדחו לא על בסיס המהות, אלא על בסיס פרוצדורלי. בג''צ טען שהם לא הערכאה הנכונה בשלב הזה, הנדל טען שלא בסמכותו. כרגע אנחנו נמצאים במצב ביניים, של לימבו, שבו החוק לא מעודכן כדי שהוא יוכל להתמודד עם ההפרות שאותרו, ולפוליטיקאים אין אינטרס לעדכן את החוק.

''הקשר עם הבוחר הוא חשוב ולגיטימי, אבל לא בדרך שמבוססת על פיקוח חברתי. דרכנו הוציאו משהו שנקרא הדמוקרטור. כל אחד מסמן לעצמו את האנשים שהוא רוצה להמריץ, והמידע לא עובר הלאה לאף אחד אחר. זו תרבות פוליטית שמבוססת על אחריות אישית ופעולה שבין אדם וחברו, לא על הלשנה''.

מפלגת יש עתיד מסרבת למסור מידע על הקמפיין שלה. במפלגת העבודה, "אנחנו עובדים כמו פעם, עם רשימות אקסל וטלפונים'', אומרים גורמים בקמפיין של מיכאלי. גם מרצ לא משתמשת באפליקציה, וכך מצטיירת תמונת הגושים: שימוש נרחב בימין והמפלגות החרדיות, במרכז ובשמאל – פחות

מתוך סרטון ההדרכה של הדמוקרטור

"זו האבולוציה"

בניגוד לאלקטור הצעירה, הפרועה והידועה יותר (גם לשמצה) – האפליקציות של חברת יאיא סופט משמשות במערכות בחירות כבר 20 שנה. "היינו הראשונים לעשות הצבעות ממוחשבות, ב-99 באוניברסיטת ת''א'', מספר המנכ''ל יאיר חן. ''מה שקורה הוא שהמערכות עוברות אבולוציה, ועכשיו גם הרגולציה מגיעה. שני פקטורים גרמו לכך שהרגולציה התעוררה בבת אחת: הראשון הוא המודעות של האזרחים לכך שהמידע עליהם מפוזר בהרבה מקומות וניתן לעשות בו שימוש לרעה, והשני הוא קלות משיכת המידע בעולם הסייבר''.

איזה סוג של אבולוציה עברו המערכות?

''פעם עמוד מודעה בעיתון המודפס היה מספיק. היום האנשים לא נמצאים שם. הקרב על הדעות הפך יקר יותר ופזור יותר. אי אפשר להתחרות על דעת הקהל באמצעים של מודעת רחוב. אפילו סמסים כבר לא אפקטיביים. זו האבולוציה, ואי אפשר לעשות אותה ללא מערכות ממוחשבות. זו בעיה אחת, שצריך לתת עליה את הדעת.

"החוק קובע שמפלגה רשאית לפנות לכל האזרחים, ולו לצורך הבחירות. מפלגה עובדת בקמפיין עם זרוע המדיה הדיגיטלית – זו הארטילריה הכללית – וזרוע שהיא הקרב האמיתי, ברגע שנאבקים על מנדטים בודדים. מי שיכול להכריע כזה דבר אלה לא החדשות ולא הפייסבוק, אלא רק זרוע השטח והאפליקציות שמדברות עם זרוע השטח''.

מה הרשויות יכולות לעשות?

''הרגולציה כוונתה טובה, אבל בגלל תכיפות הבחירות האחרונות, יש לה שתי בעיות: הם מציגים כללים שקשה ליישם בצורה מהירה, כי יש כל הזמן תקנות חדשות ופרצות חדשות. ושנית, בלי לאסוף פרטים על אנשים – אין למפלגה קיום. האימות שמבקשים לעשות לאדם, ששואלים אותו אם הוא באמת תומך ואם הוא מסכים שיוסיפו אותו למאגר המידע, היא סוג של פתרון, אבל אין לזה זמן בקצב של הבחירות האחרונות. צריך להפעיל שכל. איך מפלגה יכולה להרחיב את הבייס שלה בתנאים העכשוויים? זה תהליך''.

יאיר חן, מנכ"ל יאיא סופט: "מפלגה עובדת בקמפיין עם זרוע המדיה הדיגיטלית – זו הארטילריה הכללית – וזרוע שהיא הקרב האמיתי, ברגע שנאבקים על מנדטים בודדים. מי שיכול להכריע כזה דבר אלה לא החדשות ולא הפייסבוק, אלא רק זרוע השטח והאפליקציות שמדברות עם זרוע השטח"

גדעון סער שעובד עם יאיא סופט. צילום: רויטרס

יאיא סופט, בשונה מאלקטור, דורשת הרשאות לפעילים, כדי לראות מספרי תעודות זהות, למשל. בנוסף, לא כל פנקס הבוחרים פתוח בפני כולם, אלא רק הפרטים של מי שנמצאים באזור הגיאוגרפי של הפעיל. האפליקציה גם חסומה לכניסות מחו''ל.

ההבדל, לדברי חן, נובע מניסיונם הבינלאומי. ''לקוחות בחו''ל מחויבים בתקן GDPR, תקן הגנת פרטיות מאוד מחמיר של האו''ם והאיחוד האירופי. גם אנחנו לא לגמרי עומדים בו, אבל אנחנו בדרך לשם. בארץ לא מחויבים לתקן הזה''.

לגבי האפשרות לשלוח קוד אימות, הוא אומר, ''תחשבי על מפלגה שצריכה להעמיס על קהל המתנדבים שלה, רבים מהם מבוגרים. רק הפעלת תהליך של 'אימות כפול', מפיל בין 20% ל- 25% מהמתנדבים''.

שוב, מה עושים?

''חד משמעית יותר נכון להגן על המאגרים, אבל כדי למצוא פתרונות צריך זמן, צריך פיתוח. עדיין לא באמת נוצר שיח אמיתי בין המפלגות והצורך שלהן לבין חובת ההגנה על הפרטיות. מפלגות לא מעוניינות במידע כדי למכור אותו לקוקה קולה. השימוש לא מסחרי, והמפלגות לא אוספות מידע כדי לחטט לך בחיים. הן רוצות יותר קולות והן צריכות יותר אנשים שיצביעו להם ויותר מתנדבים שימריצו מצביעים''.

מה הקווים האדומים שלך?

''בתור אזרח ממש לא אכפת לי אם שומרים עלי מידע בסיסי. אני לא ניזוק מזה. ואם יש שכבות מידע יותר רציניות, בסדר, אז הם יודעים עלי יותר דברים. תחומי עניין זו שכבת מידע מעניינת וחיונית לאג'נדה של המפלגות. הבעיה היא כמה הם מסוגלים להגן על המידע הזה, שלא ייפול לידיים הלא נכונות. וגם – תנו לי את זכות הבחירה, להחליט אם העובדה שאני תומך בעמודי חשמל סגולים הוא מידע שאני מעוניין שהמפלגה תשמור או לא.

יאיא סופט, בשונה מאלקטור, דורשת הרשאות לפעילים, כדי לראות מספרי תעודות זהות, למשל. ''לקוחות בחו''ל מחויבים בתקן הגנת פרטיות מאוד מחמיר של האו''ם והאיחוד האירופי", אומר המנכ"ל יאיר חן. "גם אנחנו לא לגמרי עומדים בו, אבל אנחנו בדרך לשם. בארץ לא מחויבים לתקן הזה''

בחירות 2021 כבר יצאו לדרך. צילום: רויטרס

''יש לי היום שני סטארט-אפים שכל המטרה שלהם היא איך להיות עם תומכים בקשר גם בין מערכות הבחירות, שהקשר יישמר לאורך זמן. יש למפלגות אג'נדות והמטרה היא לשכנע אנשים בהן, ואי אפשר לעשות את זה רק במערכת בחירות. לשם הולך העולם''.

''לכל המפלגות יש מערכים דיגיטליים", מסכימה פרופ' בן דוד. "אבל ההבדל הוא שאצל רובן הגישה למערך הזה מוגבלת למספר מצומצם של פעילים, שגם חותמים על הסכם סודיות. הפתיחה ההמונית של פנקס הבוחרים ושאיבת אנשי הקשר ייחודיות למפלגות מסוימות".

מי מכריע את הבחירות?

''קלפיות מאוזנות פוליטית הן קריטיות לשמירה על טוהר הבחירות. תראו מה קורה ללא השגחה". אומרת רננה רז בסרטון החדש של משמר הבחירות האזרחי, שמבקש לגייס עוד משקיפים לקלפיות.

גם ועדת הבחירות המרכזית נוקטת הפעם צעדים משמעותיים להידוק הפיקוח: בכל קלפי יהיו לא אחד כי אם שני מזכירים, כדי למנוע תיאומים לא ראויים, וגם מפקח על טוהר הבחירות, שהפעם יהיה צמוד לקלפי אחת לאורך היום כולו (כלומר 15 אלף מפקחים – פי שלושה מאשר בבחירות הקודמות). המפקח יצלם את ספירת הקולות ואת הפרוטוקולים. אלה צעדים חשובים למניעת זיופים. ''בסופו של דבר, ועדת הבחירות המרכזית היא גוף לומד. הביקורת שלנו התחלפה בהערכה", אומר פרופ' יועד צור, ממקימי משמר הבחירות האזרחי. ''הם עובדים תחת לחצים איומים''.

רננה רז מתוך סרטון של משמר הבחירות האזרחי

אבל בזירה הדיגיטלית, שהשפעותיה על תוצאות הבחירות מתעצמות והולכות ממערכה למערכה – ידיה של ועדת הבחירות המרכזית כבולות. המחוקקים אינם מתערבים, והרשות להגנת הפרטיות בעיקר נובחת. בניגוד לזיופים הוותיקים והמוכרים, האפליקציות הן חוקיות, והשפעות השימוש בהן על הבחירות עוד לא ממש נקלטו ברדאר הציבורי.

מי באמת מכריע את הבחירות: המערכות הדמוקרטיות המבולבלות או כותבי שורות הקוד? שאלה טובה.