הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

התורמים של רשות הטבע והגנים נחשפים: כיל, נובל אנרג'י ונשר

פקחים ידידותיים בשמורות? אג'נדה סביבתית? לרשות הטבע והגנים אין שום בעיה לקבל תרומות מחברות עם התנהלות סביבתית בעייתית. הבעיה אינה רק ה"גרינווש" התדמיתי שמקבלות חברות הגז, המלט, הכימיקלים וכדומה, אלא גם החשש לכאורה לניגוד עניינים של רט"ג שמחזיקה בעמדות השפעה משמעותיות בגופי התכנון ובסמכויות אכיפה. תחקיר שומרים

 אסדת לוויתן בצילום מהחוף (צילום: באדיבות עמיר בן דוד וויקיפדיה)
 אסדת לוויתן בצילום מהחוף (צילום: באדיבות עמיר בן דוד וויקיפדיה)

פקחים ידידותיים בשמורות? אג'נדה סביבתית? לרשות הטבע והגנים אין שום בעיה לקבל תרומות מחברות עם התנהלות סביבתית בעייתית. הבעיה אינה רק ה"גרינווש" התדמיתי שמקבלות חברות הגז, המלט, הכימיקלים וכדומה, אלא גם החשש לכאורה לניגוד עניינים של רט"ג שמחזיקה בעמדות השפעה משמעותיות בגופי התכנון ובסמכויות אכיפה. תחקיר שומרים

 אסדת לוויתן בצילום מהחוף (צילום: באדיבות עמיר בן דוד וויקיפדיה)

פקחים ידידותיים בשמורות? אג'נדה סביבתית? לרשות הטבע והגנים אין שום בעיה לקבל תרומות מחברות עם התנהלות סביבתית בעייתית. הבעיה אינה רק ה"גרינווש" התדמיתי שמקבלות חברות הגז, המלט, הכימיקלים וכדומה, אלא גם החשש לכאורה לניגוד עניינים של רט"ג שמחזיקה בעמדות השפעה משמעותיות בגופי התכנון ובסמכויות אכיפה. תחקיר שומרים

נורית מלכין

אסדת לוויתן בצילום מהחוף (צילום: באדיבות עמיר בן דוד וויקיפדיה)

24.3.2021

תקציר הכתבה

ב

ימים אלה, כשזפת שנפלטה ממקור עלום בלב ים עדיין מזהמת את חופי ישראל, כדאי לבחון מקרוב את תפקודם של שומרי הסף. האם הם עומדים על המשמר ועושים מה שנדרש כדי למנוע את האסון הסביבתי הבא? קחו למשל את רשות הטבע והגנים (רט"ג), הגוף שאחראי בין היתר על שימור הטבע בישראל. רט"ג נהנית בשנים האחרונות גם מתקצוב קבוע ומשמעותי ממשרד האנרגיה, לא בדיוק המשרד הכי סביבתי בממשלה. לתמיכה התקציבית הזו נלוות תרומות מחברות עסקיות, שגם במקרה שלהן האינטרסים אינם ירוקים במיוחד. ברשימת החברות התורמות לרט"ג אפשר למצוא את נובל אנרג'י (כיום בבעלות שברון), דלק ניהול קידוחים, רציו, אנרג'יאן, תרכובות ברום של כיל, נשר, נמל אילת, מנהרות הכרמל, אדמה פתרונות חקלאיים ודרך ארץ (כביש 6), שתרמו לטובת מגוון פרויקטים כמו תוכניות חינוכיות, פיתוח אתרים ארכיאולוגיים, שימור נשרים ועוד. בשנים 2017-2019 קיבלה רט"ג תרומות בהיקף כולל של כ-7.4 מיליון שקלים מחברות מסחריות ומגופים אחרים.

מה יכול להיות רע בעוד קצת כסף שמיועד לשמירה על אוצרות הטבע והסביבה? במילה אחת "גרינווש" ("כביסה ירוקה"), מונח שבא לעולם כדי לתאר התנהלות שנועדה למירוק התדמית הסביבתית של חברות שחלקן אולי אינן כאלה כלל וכלל. ואכן, חלק מהחברות ברשימת התורמות לרט"ג עומדות במרכזם של כמה מהמאבקים הסביבתיים הגדולים בישראל בשנים האחרונות. כאלה הן שותפויות הגז נובל אנרג'י ודלק, וקבוצת כימיקלים לישראל (כיל), שחקנית משמעותית בשוק הברום העולמי שעל שמה רשום בין היתר זיהומו של נחל אשלים בחומצה.

ניקוי החופים לאחר הזיהום החמור בזפת. הזמן לבחון את תפקוד שומרי הסף? (צילום: ביאה בר קלוש)

מרבית הציבור מכיר את פעילות רשות הטבע והגנים מעבודת פקחיה בשמורות. אבל השפעתה על שמירת הטבע והסביבה חורגת בהרבה מגבולות השמורות שעליהן היא מופקדת. רט"ג מעורבת באופן מעמיק ונרחב בהליכי תכנון, בין השאר, כחברה פעילה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, בוועדה לשמירה על הסביבה החופית ובוועדה לשמירה על שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים

אך התרומות לרשות הטבע והגנים, תאגיד ציבורי שיש לו גם סמכויות אכיפה והשפעה על הליכי תכנון, גיבוש מדיניות וקבלת החלטות, מעוררות תחושות לא נוחות מעוד סיבה - חשש מניגוד עניינים אפשרי.

מרבית הציבור מכיר את פעילות רשות הטבע והגנים מעבודת פקחיה בשמורות. אבל השפעתה על שמירת הטבע והסביבה חורגת בהרבה מגבולות השמורות שעליהן היא מופקדת. רט"ג מעורבת באופן מעמיק ונרחב בהליכי תכנון, בין השאר, כחברה פעילה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, בוועדה לשמירה על הסביבה החופית ובוועדה לשמירה על שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים. חטיבת המדע שלה מגבשת חוות דעת מקצועיות בשלל נושאים עבור משרדי ממשלה, וכך משפיעה על עיצוב המדיניות. כך למשל, על פי הדו"חות שלה, ב-2018 לבדה היתה רט"ג מעורבת בכ-15 תוכניות שנדונו בוועדה לתשתיות לאומיות. בנוסף, יש לה מעמד ציבורי יוצא דופן בשל הליווי ארוך הטווח שהיא מעניקה לפרויקטים אלה - מהתכנון ועד הפיקוח על הביצוע והניטור. במלים פשוטות, הסמכויות הרחבות ותחומי הפעילות המגוונים שבהם פועלת רט"ג עלולים להשפיע בעקיפין וגם במישרין על האינטרסים של חברות שתורמות לה. ואם לא די בכל זאת התחושה הלא נוחה למראה התרומות רק מתעצמת כשמתברר שהן לא תמיד גלויות במלואן, ומתפרסמות באופן שאינו נגיש דיו לציבור.

התרומה מחברות הגז

פרויקט הגז הישראלי נמצא במוקד של כמה מהמאבקים הסביבתיים הסוערים של השנים האחרונות. אסדת לוויתן עלתה לכותרות, בין השאר, בגלל תקלות מרובות בתקופת ההרצה, טענות לחוסר שקיפות מצד המשרד להגנת הסביבה, ולאחרונה גם קנס שהוטל על נובל אנרג'י־שברון בשל הפרת היתר פליטה לאוויר. על רקע התנהלות סביבתית כה בעייתית, נורת גרינווש הייתה אמורה להבהב מעל כל תרומה משותפויות הגז, אולם זה לא מנע מרט"ג לקבל ב-2019 תרומה של 200 אלף שקל משותפויות מאגר לוויתן, נובל אנרג'י, דלק קידוחים ורציו. בנוסף היא קיבלה תרומה בסך 38 אלף שקל מחברת אנרג'יאן שמחזיקה בזכויות על תגליות הגז במאגרי כריש ותנין.

הבעייתיות עם התרומות משותפויות הגז לא נגמרת בתדמית ונובעת גם מהסיטואציה הסבוכה בשטחה הימי של ישראל מאז גילוי שדות הגז, לפני יותר מעשור. לראשי משק הגז, כמו גם לראשי החברות, היה ברור משלבים מאוד ראשוניים שהתשתית שנבנתה להולכת גז עלולה להינזק כתוצאה מהשימוש בשטחים הימיים על ידי דייגים, או ליתר דיוק ספינות המכמורת שגוררות רשתות על קרקעית הים. תוכנית המתאר הארצית, לקבלה וטיפול בגז הטבעי, תמ"א 37ח, ניסתה להתמודד עם הבעיה באמצעות איסור על גרירת רשתות באזור תשתית הגז ודרישה מהספינות להרימן בכל חצייה שלה. האיסור הזה מעולם לא עוגן בחקיקה באופן שמאפשר את אכיפתו, ונשאר למעשה תלוי ברצונם הטוב של דייגי המכמורת. יש לציין שאפילו אם היה הדבר מוסדר בחקיקה - אכיפה של הרמת הרשת לאורך עשרות רבות של קילומטרים של תשתית, שדייגי המכמורת חוצים הלוך ושוב גם בלילה, היא כמעט בלתי אפשרית.

המצב שתואר כאן ביחס לדיג עלול להעמיד את רט"ג, שלמעשה נותנת בעקיפין שירותי שמירה לחברות הגז, בניגודי עניינים שראוי לתת עליהם את הדעת. לדוגמה, לחץ לא מודע לאכיפה מחמירה ומתן "שירות משופר" נגד המכמורתנים שמסכנים את האינטרסים של התורמים. או לחילופין התייחסות מקלה לאיום של הפקת גז על הסביבה הימית במסגרת הליכי התכנון

ב-2016 תוקנו תקנות דיג חדשות שהגבילו מאוד את השטחים המותרים לדיג מכמורת, עניין שהיה אמור לפתור את הצורך באכיפת הרמת הרשתות בעת חציית תשתית הגז שכן ספינות המכמורת הוגבלו לצד אחד שלה בשני אזורי מפתח. לתקנות היו אמנם נימוקים סביבתיים, אך הן עוררו מחלוקת מקצועית עזה וגם תהיות מהדהדות - למשל האם התקנות שמגבילות באופן ניכר את המכמורתנים ופוגעות בפרנסתם נועדו למעשה בעיקר כדי להרחיק אותם מתשתית הגז.

וכאן נכנסת לתמונה גם רט"ג. בסוף 2017 נחתם חוזה, שנחשף כאן לראשונה, בין משרדי האנרגיה, החקלאות, האוצר ורשות הטבע והגנים. בהסכם נקבע כי רט"ג תשמור על תשתית הגז באמצעות יחידת האכיפה הימית שלה, למרות שהיא מעולם לא הוסמכה לכך בחוק. החוזה מפרט את התקצוב של יחידת האכיפה הימית, ואת סכומי הכסף שתקבל ממשרדי הממשלה השונים בתמורה לשירותיה. לצד תפקידיה בתחום אכיפת תקנות הדיג, מופיע "השירות הזר" שנוגע לגז ושאינו חלק מסמכויותיה ותפקידיה על פי חוק. שירות זה שהוא חלק מהותי בחוזה מסביר את חלקו של משרד האנרגיה בתקצוב היחידה. על פי החוזה הוא מתחייב להעביר ליחידה 2.25 מיליון שקל בשנה, שהם כמחצית מתקציבה. את החצי השני מעביר משרד החקלאות שתחת אחריותו נמצא אגף הדיג. במעמד חתימת החוזה הובטח ליחידה גם סכום חד פעמי של 3.88 מיליון שקל לצורך רכש והצטיידות ממשרד האוצר.

החוזה הזה מחזק את טענותיהם של מי שגורסים שצמצום שטחי הדיג נבע בראש ובראשונה מהרצון להגן על תשתיות הגז. חיזוק נוסף לטענה הזאת מהווה גם הסירוב המתמשך של אגף הדיג לבצע סקרים שיבחנו את ההשפעה של סגירת חלק מאזורי הדיג. "מניעת סקרים מצפון לדור קטעה שגרה של סקרים ימיים שהתבצעו לאורך שנים", אומר גורם מקצועי. "סקרים אלה דרושים כדי להעריך באופן רציף את מידת ההתאמה של התקנות למצב הדגה, והם מהווים בסיס הכרחי לניהול ממשק דיג מיטבי". לפליאה והתסכול על הפסקת המחקרים והסקרים באזור זה שותפים כמה מהחוקרים הבולטים בתחום. מכלול הדברים מעלה חשש שאגף הדיג אינו מעוניין לאסוף מידע ונתונים שעלולים לחייב אותו לשנות את התקנות שמשרתות את החוזה שנחתם.

המצב שתואר כאן עלול להעמיד את רט"ג, שלמעשה נותנת בעקיפין שירותי שמירה לחברות הגז, בניגודי עניינים שראוי לתת עליהם את הדעת. לדוגמה, לחץ לא מודע לאכיפה מחמירה ומתן "שירות משופר" נגד המכמורתנים שמסכנים את האינטרסים של התורמים. או לחילופין התייחסות מקלה לאיום של הפקת גז על הסביבה הימית במסגרת הליכי התכנון.

התרומה של כיל

במהלך 2018-2019 הועברו לרשות הטבע והגנים 1.6 מיליון שקל מחברת תרכובות ברום שהיא חברה בת של כיל. באותה תקופה עסקה רשות הטבע בסוגיה הקשורה לתחומי פעילותה של כיל - תוכנית הכרייה של החברה הבת רותם אמפרט, בשדה בריר ליד ערד. רשות הטבע והגנים, בכובעה כחברת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, תמכה בתוכנית. על פי פרסומים בתקשורת, הנימוק הרשמי היה הרצון להגן על אזור כרייה אחר, הר נשפה, שנחשב בעל ערך סביבתי רב יותר.

במהלך 2018-2019 הועברו לרשותהטבע והגנים 1.6 מיליון שקל מחברת תרכובות ברום שהיא חברה בת של כיל. באותה תקופהעסקה רשות הטבע בסוגיה הקשורה לתחומי פעילותה של כיל - תוכנית הכרייה של החברה הבתרותם אמפרט, בשדה בריר ליד ערד. רשות הטבע והגנים, בכובעה כחברת המועצההארצית לתכנון ובנייה, תמכה בתוכנית. על פי פרסומים בתקשורת, הנימוק הרשמי היההרצון להגן על אזור כרייה אחר, הר נשפה, שנחשב בעל ערך סביבתי רב יותר

תוכנית הכרייה בשדה בריר שנויה במחלוקת, ונמצאת במרכזו של מאבק ציבורי שמנהלים נגדה תושבי האזור כבר שמונה שנים. המדינה לא הציגה לגבי התוכנית עמדה אחידה. לצדם של מתנגדי התוכנית התייצב משרד הבריאות שסבר שהכרייה מסכנת את בריאות התושבים. מהצד השני אישור הכרייה בשדה בריר קריטי לכיל שטוענת שעתודות הפוספטים בשטחים שבהם היא כורה כיום עומדות להיגמר. לאחר שנים של התדיינות, התוכנית קיבלה את אישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויצאה לדרך, אך התושבים עתרו לבג"ץ והתוכנית נתקעה .

רטג מפעילה פרויקטים חינוכיים בשיתוף כיל. הזיהום בנחל אשלים (צילום: רויטרס)

בין כיל לרשות הטבע והגנים יש שיתוף פעולה ארוך שנים, ונראה שלא כולו שקוף וגלוי לציבור. לדוגמה, מאז 2011 כיל שותפה עם רשות הטבע והגנים בהפעלת תוכנית חינוכית סביבתית בשם "רותם המדבר" בבתי ספר בדרום. חלק מהתרומה שהעבירה כיל לרט"ג ב-2018-2019 נועדה למימון פרויקט זה, אבל מסיבה כלשהי סכומי כסף שהעבירה החברה למימון הפרויקט קודם לכן אינם מופיעים בדו"חות הכספיים של העמותה שבאמצעותה מגייסת רשות הטבע והגנים תרומות. תרומה נוספת שלא הופיעה בדו"חות הכספיים היא מימון של פקח ושני כלי רכב עבור רשות הטבע והגנים. התרומה הזאת נחשפה בתחקיר של ניב חכלילי באתר המקום הכי חם בגהנום .

התרומה של חברות ההתפלה

בין השנים 2017-2019 קיבלה רט"ג תרומות מכמה חברות מתחום ההתפלה. למרות שחלק מהתרומות קטנות יחסית, ומסתכמות בעשרות אלפי שקלים כל אחת, העובדה שחלק נכבד מהשחקנים בתחום תרמו לרט"ג, מעוררת תהיות. בין התורמות נמצאות IDE, אחת השחקניות הגדולות בתחום שתרומות הועברו מהחברות הבנות שלה שורק חברה לתפעול, וי.אי.די, H2ID ואומיס מים. תרומות אחרות הגיעו מחברת דרך הים ומחברת סימנס העולמית, שעוסקת בטכנולוגיות של התפלה.

על פי הדו"חות השנתיים של רט"ג, בתקופה שבה דווח על קבלת התרומות היא היתה שותפה להליכי תכנון הקשורים למתקן ההתפלה בגליל המערבי בהיותה חברה במועצה הארצית לתכנון ובנייה ובולחו"ף

כמעט כל השחקנים בתחום תרמו לרט"ג. תחנת התפלה (צילום: IDE Technologies, GFDL)

על פי הדו"חות השנתיים של רט"ג, בתקופה שבה דווח על קבלת התרומות היא היתה שותפה להליכי תכנון הקשורים למתקן ההתפלה בגליל המערבי בהיותה חברה במועצה הארצית לתכנון ובנייה ובולחו"ף. רט"ג גם היתה מעורבת בהעברת ידע מקצועי בנושאים שנוגעים לתכנון מתקן ההתפלה. בירור העלה שהיא גם העבירה למשרד האנרגיה מידע מקצועי על ניטור הים. כדאי להזכיר שהתפלה אינה נחשבת לטכנולוגיה ידידותית לסביבה, בין השאר בשל התמלחת שמוזרמת לים. בנוסף, היקף ההתפלה העצום בישראל נתון במחלוקת סביבתית מזה שנים, ויש הסבורים שהמדינה מקדמת בהתלהבות רבה מדי הקמת מתקני התפלה, שמהם מרוויחים בעלי הון על חשבון טיפוח וטיהור מאגרי מי תהום קיימים.

התרומה של נשר מפעלי מלט

שתי תרומות בסך 150 אלף שקל של נשר מפעלי מלט ב-2018-2019 מעלות חשש לניגוד עניינים נוסף.

נשר היא יצרנית המלט הגדולה בישראל. בתהליך ייצור המלט נפלטים לא מעט מזהמים לאוויר, עניין המחייב את נשר בקבלת אישורי פליטה מהמשרד לאיכות הסביבה. לפי פרסומים בתקשורת, במחצית הראשונה של 2019 חרגה נשר לא פחות מ-19 פעמים בפליטת הכספית שלה. לפי פרסום אחר נשר דורגה ב-2019 במקום השני בדו"ח המפל"ס (מרשם פליטות לסביבה של המשרד לאיכות הסביבה) מבין "עשרת המפעלים שהעלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר מהם היא הגדולה ביותר".

לפי פרסומים בתקשורת, במחצית הראשונה של 2019 חרגה נשר לא פחות מ-19 פעמים בפליטת הכספית שלה. לפי פרסום אחר נשר דורגה ב-2019 במקום השני בדו"ח המפל"ס (מרשם פליטות לסביבה של המשרד לאיכות הסביבה) מבין "עשרת המפעלים שהעלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר מהם היא הגדולה ביותר"

התרומות מנשר הועברו לצורך פיתוח הגן הלאומי תל גזר שבאזור המפעל ברמלה. על פי הדו"ח השנתי, התרומה ניתנה בזמן שרשות הטבע והגנים דנה בתוכנית מחצבת נשר ברמלה שבליבה נמצאת מערה ייחודית שראויה לשימור. המערה התגלתה במהלך עבודות במחצבה לפני כשני עשורים, ובתוכה השתמרו במשך מיליוני שנים אורגניזמים ייחודיים שהתקיימו בניתוק מוחלט מהעולם.

המקום השני בדוח הפליטות של המשרד להגנת הסביבה. מפעל נשר (צילום: עפר וקנין)

על פניו, נראה שרט"ג ונשר אמורות להימצא משני צידי המתרס, שהרי האינטרס לשמר את המערה, לחקור את החיים שמתקיימים בה, ואולי אף לפתוח אותה לקהל הרחב - מנוגד לפעילות המחצבה. כיום אזור המערה סגור לעבודות, ועל פי רט"ג, בשל הסיכון והמורכבות בכניסה למערה שנמצאת במחצבה פעילה, היא לא תפתח למבקרים.

עניין נוסף המדגים את הבעייתיות שעלולה להתעורר כתוצאה מהחפיפה בין תחום הסמכויות של רט"ג לאינטרסים של מפעלי נשר מלט. מזה כמה שנים החברה מקדמת תוכנית למחצבה חדשה לחצץ מזרחית לבית שמש, בקרבת היישוב נחם ושמורת שורק, על שטח שנמצא בבעלות החברה. התושבים מתנגדים למחצבה מחשש לפגיעה בבריאותם, והתוכנית שמקודמת בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים נמצאת בשלב ההתנגדויות. במסגרת הליך התכנון נדונה התוכנית בוועדה לשמירה על שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים שבה חברה רט"ג. פרוטוקול הדיונים בוועדה מאשר שנציגי רט"ג היו חלק מצוות בין משרדי שהגיע לשטח ובחן חלופות שונות עד שהתקבלה חלופה מוסכמת על הצדדים. המצב הזה, שבו רט"ג עוסקת באופן ישיר באינטרסים של תורמת שלה ויכולה להשפיע עליהם מכוח חברותה בוועדת תכנון, נראה על פניו בלתי תקין ועלול להעמיד אותה בניגוד עניינים מובהק.

איך מפקחים על תרומות שמקבלים שומרי הסף?

רט"ג היא תאגיד ציבורי שפועל על פי חוק גנים לאומיים. ככלל תאגיד ציבורי הוא מעין יצור כלאיים שאינו כפוף ישירות למשרד ממשלתי ונהנה מעצמאות יחסית. רט"ג אמנם כפופה לביקורת של מבקר המדינה, ופועלת בכפיפות מסוימת לשר להגנת הסביבה שלו היא מחויבת להגיש דו"ח שנתי, אבל היא אינה חלק מהמשרד ובמרבית פעולותיה נשמרת עצמאותה המקצועית. תקציבה של רט"ג הוא כ-600 מיליון שקלים, וכשליש ממנו מגיע מתקציב המדינה והיתר מהכנסות עצמיות.

לאורך השנים מנסה המדינה להסדיר את פעילותם של התאגידים הציבוריים ולהגביר את הפיקוח והבקרה עליהם. בטיוטה לחוק תאגידים ציבוריים משנת 2014, משרד המשפטים הדגיש את הצורך בהסדרת סוגיית התרומות לתאגיד ציבורי ואת ניגודי עניינים שהן עלולות ליצור. בטיוטה מוצע לקבוע כי תאגיד ציבורי לא יוכל לקבל תרומות אם לא יוסמך לכך במפורש בחוק המקים שלו. כמו כן הוצע לחייב את התאגיד להגיש דו"ח שנתי שבו יתפרסמו התרומות. אלא שעד היום הטיוטה לא הבשילה לחוק ונשארה במגירה.

רט"ג מגייסת את התרומות באמצעות עמותה ייעודית - "הקרן לשמירת הטבע והמורשת" שמה, אבל עובדה זו אינה מופיעה בדו"ח השנתי שלה. כאמור מבדיקת שומרים עולה לכאורה שלא כל ההטבות הכספיות שהיא קיבלה מכיל רשומות כמתבקש בדו"חות הכספיים של העמותה. במענה לשאלה בעניין לא הבהירה רט"ג האם תרומות אלה נרשמו בדרך אחרת. תרומות שהוזכרו מחברות אחרות אמנם מופיעות בדו"ח הכספי של העמותה, אבל נדרש מאמץ ותחקיר כדי להגיע אליהן.

מה יכול להיות רע בעוד קצת כסף שמיועד לשמירה על אוצרות הטבע והסביבה? במילה אחת "גרינווש" ("כביסה ירוקה"), מונח שבא לעולם כדי לתאר התנהלות שנועדה למירוק התדמית הסביבתית של חברות שחלקן אולי אינן כאלה כלל וכלל

ניקוי החופים לאחר זיהום הזפת. רט"ג מפעילה יחידת אכיפה ימים (צילום: ביאה בר קלוש)

חשוב להדגיש שהתרומות שמקבלת רט"ג אינן מנוגדות ללשון חוק, אך האם הן ראויות? זאת כבר שאלה אחרת, וייתכן כי המקרה של התרומה שקיבלה המועצה אזורית חוף הכרמל יכול לרמוז להיכן יכול להגיע בירור משפטי בנושא.

מדובר בתרומה של חברת אנרג'יאן שמחזיקה כאמור בזיכיון על הפקה במאגרי הגז כריש ותנין, וחלק מפעילות הפיתוח של המאגר בשדות אלה אמור היה להתבצע בשטח השיפוט של המועצה ובשטחים הימיים הסמוכים לו. גובה התרומה היה 480 אלף דולר בפריסה על פני חמש שנים. לטענת עמותת שומרי הבית, שעתרה לבית המשפט, התרומה של אנרג'יאן יצרה מצב של ניגוד עניינים פוטנציאלי משום שהמועצה אזורית חוף הכרמל היתה יכולה, לשיטתם, להשפיע על האינטרסים של אנרג'יאן מכוח סמכויות שמוקנות לה בחוק.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בגלל השיהוי בהגשתה, והעותרים ערערו לעליון. למרות השיהוי, קיבל בית המשפט העליון את הערעור תוך מתן משקל מכריע לשיקול של שמירה על שלטון החוק והבטחת האינטרס הציבורי בבירור ניגוד העניינים, והחזיר את הדיון למחוזי. בטרם הדיון ובעקבות לחצים, החליטה חוף הכרמל לוותר על התרומה ובכך ייתרה את הדיון המשפטי.

תגובות:

רשות הטבע והגנים: רשות הטבע והגנים אמונה מתוקף תפקידה הממלכתי על שמירת ערכי הטבע, מורשת ונוף בשמורות הטבע והגנים הלאומיים ועל ערכי הטבע מחוצה להם. עיסוקה ופעילותה בכל מקום, בכל זמן ומול כל גורם מונחים על פי תפקידים ומטרות אלו ללא שום אינטרסים זרים אחרים.

במקרים הרלוונטיים הרשות מבצעת אכיפה נחושה ולוקחת חלק פעיל ומרכזי בתביעות אזרחית ופליליות במקרים של חריגה מהיתר ופגיעה בערכי טבע מוגנים כנגד גופים המפוקחים על ידה. טענות בדבר ניגוד אינטרסים משוללות כל יסוד.

בתוך כך הקרן לשמירת טבע מקדמת בברכה כל מי שרוצה לתרום מזמנו ויכולותיו למען שמירת הטבע והמורשת בישראל. פעילות הקרן מתבצעת בשקיפות וכל תרומה נבחנת ברמה מקצועית, משפטית ועניינית, בדומה גם לארגונים מקבילים בעולם.

כך גם הרשות כגוף ממלכתי חותרת לשקיפות מלאה מול הציבור ומגישה בכל שנה דוח דין וחשבון שנתי מפורט אודות פעילותה. זאת בנוסף לתחום פניות הציבור הפועל ברשות ונותן מענה ספציפי לפניות מגוונות במידת האפשר.

משרד האנרגיה: "משרד האנרגיה פועל בימים אלה מול משרד החקלאות לקדם את התיקון לפקודת הדיג כך שלא יתבצע דיג מכמורות בסביבות תשתיות הגז הטבעי בים. דיג מסוג זה סמוך לתשתיות המדוברות עלול להביא לפגיעה בדגה, הסביבה הימית ואף לגרום לאסון אקולוגי".

משרד החקלאות סרב להגיב לשאלה שהופנתה בעניין החוזה הבין משרדי.

בעניין מחקרים ימיים שאינם מבוצעים נמסר כי "אגף הדיג עורך מחקרים רבים במגוון רחב ובאספקטים השונים בענף ומתעדף את מחקריו בהתאם לעובדות בשטח, תוך איזון בין שמירה על משאב הדגה לבין הגנה על ציבור הדייגים. לנוכח המידע הקיים בנושא, אין בפרק הזמן שחלף (כ-3 שנים), כדי להוות אבן דרך מספקת שתביא לקביעת ההשפעה של הפסקת הדיג על שיקום בתי הגידול והדגים באזור".

שברון (נובל): שברון שמחה לחבור לישראל ולתמוך באסטרטגיה שלה לפיתוח משאבי האנרגיה לרווחת המדינה והאזור. אנו גאים ברקורד הסביבתי שלנו ובשיטות הרבות שאנו נוקטים בהן ברחבי העולם כחלק מהמחויבות שלנו לשמור על הציבור והסביבה. אנחנו מנהלים את עסקינו באחריות סביבתית וחברתית בכל הפרויקטים שלנו ומטמיעים תרבות של מצוינות תפעולית ששמה בראש סדר העדיפויות את הבטיחות והבריאות של העובדים שלנו ושמירה על ציבור והסביבה.

אנרג'יאן: מעורבות בקהילות המקומיות ותמיכה בפרויקטים קהילתיים הינה חלק ממדיניות האו״ם לפיתוח בר קיימא - ונעשית במסגרת מדיניות האחריות התאגידית של הקבוצה בכל מקום בו היא פעילה, בשקיפות מלאה ובכפוף לכל דין.

IDE: קבוצת IDE טכנולוגיות חרטה על דגלה שמירה על ערכי הסביבה. על פי תפיסה זו החברה פועלת לפיתוח טכנולוגיות לתכנון והפעלת מתקני התפלה הנחשבות סביבתיות ופורצות דרך בשמירתן על הסביבה. בין יתר הטכנולוגיות ניתן למצוא פטנטים רבים לשמירה על הסביבה הביולוגית הימית, טכנולוגיות לסיוע בצמצום שפכים בתעשייה והגנה על מי נהרות וטכנולוגיות רבות ואחרות השמות ליעד הגנה על הסביבה. בנוסף, חלק ממתקני ההתפלה שתכננה הקבוצה עושים שימוש בגז טבעי, הנחשב למקור האנרגיה המזהם פחות מבין הדלקים הפוסיליים, וזאת תוך שמירה מתחייבת על רציפות ההתפלה והפקת מים הראויים לשתייה כיאה למוצר חיוני ביותר. יודגש כי קבוצת IDE וחברות הבת שבבעלותה תורמות כמיטב יכולתן לגופים הנאבקים לשיפור איכות הסביבה ולמען מטרות ראויות וביניהן מטרות "ימיות" הקשורות בפעילותה כגון תרומתה למרכז הארצי להצלת צבי־ים הפועל לאורך חופי ישראל. תרומה זו כאמור נעשית משום החיבור המובנה בין פעילות הקבוצה בהתפלה וטיפול במים לבין הערכים המיוצגים על ידי גופי סביבה וטבע הקשורים בפעילות ימית.

נשר: נשר איננה תורמת לרשות הטבע והגנים או לקרן שלה. החברה נרתמה בעבר לסיוע כספי בפרויקט פיתוח הגן הלאומי תל גזר, הסמוך למפעל החברה ברמלה, מתוך מטרה לסייע בשיקום ובשיפור חזותי של אתר ארכיאולוגי חשוב בסביבת המפעל לטובת המטיילים והמבקרים באזור.

דלק, רציו וכיל בחרו שלא להגיב לכתבה.