הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

הפיילוט הסודי שהוריד את רמת הפשיעה ב-75% בשנתיים

נמהר לסייג: לא את כל הפשיעה ולא בכל מקום. שומרים חושפים, עד כמה שניתן במסגרת מעטה החשאיות הנדרש, פרויקט ייחודי לו שותפים המשטרה, הפרקליטות, הרשות המקומית, גורמי רווחה, חוקרים אקדמיים ועוד, שנלחם בפשיעה בדרך אחרת. מצד אחד, פוקוס על עבירה ספציפית באזור מוגדר והרתעה פרסונלית ומראש של העבריינים. מצד שני, השקעה ניכרת בתשתיות ומתן אלטרנטיבה נורמטיבית אמיתית. האם הפיילוט ימצא תקציב גם ברמה הארצית ויאומץ בקרוב במגזר הערבי? חשיפת שומרים

משטרת ישראל בפעולה. צילום אילוסטרציה: רויטרס
משטרת ישראל בפעולה. צילום אילוסטרציה: רויטרס

נמהר לסייג: לא את כל הפשיעה ולא בכל מקום. שומרים חושפים, עד כמה שניתן במסגרת מעטה החשאיות הנדרש, פרויקט ייחודי לו שותפים המשטרה, הפרקליטות, הרשות המקומית, גורמי רווחה, חוקרים אקדמיים ועוד, שנלחם בפשיעה בדרך אחרת. מצד אחד, פוקוס על עבירה ספציפית באזור מוגדר והרתעה פרסונלית ומראש של העבריינים. מצד שני, השקעה ניכרת בתשתיות ומתן אלטרנטיבה נורמטיבית אמיתית. האם הפיילוט ימצא תקציב גם ברמה הארצית ויאומץ בקרוב במגזר הערבי? חשיפת שומרים

משטרת ישראל בפעולה. צילום אילוסטרציה: רויטרס

נמהר לסייג: לא את כל הפשיעה ולא בכל מקום. שומרים חושפים, עד כמה שניתן במסגרת מעטה החשאיות הנדרש, פרויקט ייחודי לו שותפים המשטרה, הפרקליטות, הרשות המקומית, גורמי רווחה, חוקרים אקדמיים ועוד, שנלחם בפשיעה בדרך אחרת. מצד אחד, פוקוס על עבירה ספציפית באזור מוגדר והרתעה פרסונלית ומראש של העבריינים. מצד שני, השקעה ניכרת בתשתיות ומתן אלטרנטיבה נורמטיבית אמיתית. האם הפיילוט ימצא תקציב גם ברמה הארצית ויאומץ בקרוב במגזר הערבי? חשיפת שומרים

רוני זינגר

משטרת ישראל בפעולה. צילום אילוסטרציה: רויטרס

28.4.2021

תקציר הכתבה

ב

עונה השלישית של "הסמויה" מבית HBO, אחד ממפקדי המחוזות מייג'ור באני קולווין החליט שהוא מפסיק לשחק את משחק הורדת סטטיסטיקות הפשיעה שגזרו עליו מפקדיו על ידי ניפוח מעצרים חסרי תוחלת של עבריינים בדרג זוטר בשיטת הדלת המסתובבת, ופתח בפרויקט עצמאי לשינוי המציאות. קראו לזה "האמסטרדם", ובגדול מה שעשה באני קולווין היה לגליזציה של השימוש בסמים על ידי תיחומו למספר בלוקים של בניינים שאליהם השוטרים שלו קיבלו הוראה שלא להיכנס. הרחובות הקשוחים של מערב בולטימור מעולם לא היה שלווים יותר.

לאן התגלגל הניסוי המשטרתי הלא שגרתי אתם מוזמנים לעשות בינג' על אחת מסדרות הטלוויזיה הטובות שנעשו, אבל הלקח לענייננו הוא שיוזמה פיקודית וחשיבה מחוץ לקופסא הן כורח המציאות, ודאי כאשר שום דבר אחר לא עוזר.

בשבועות האחרונים פרסמנו כאן בשומרים ובשיתופי פעולה עם האתרים ynet ו-mako, סדרת תחקירים מקיפה הסוקרת את שטחי ההפקר הבלתי משוטרים של מדינת ישראל. מהמגזר הערבי שחווה ירי והרג על בסיס יומיומי כמעט ועד ליהודה ושומרון שבו החוק הוא בגדר המלצה בלבד; מהאוטונומיה של החברה החרדית שאת פורקנה חוותה המדינה בימי הקורונה ועד לדרום הפרוע - מגזרים ואזורים עליהם הציבור משוכנע שמשטרת ישראל ויתרה. כמו מפקדיו של באני קולווין במשטרת בולטימור, נדמה כי היא מסתפקת בנפנוף בדפי הסטטיסטיקה, כאשר אין ביניהם ובין תחושת חוסר הביטחון של התושבים היומיומית בשטח דבר וחצי דבר.

על הסיפור שאנו פורסים כאן הפעם אנחנו לא יכולים לספק פרטים מזהים, לרבות אפילו את זהות האדם שעומד מאחוריו - הבאני קולווין שלו - זולת שמדובר בגורם בכיר בפרקליטות המדינה. אנחנו לא יכולים לומר היכן הוא מתרחש ואף לא לחשוף פרטים מזהים על המשתתפים בו, מפאת רגישות הפרויקט והעבריינים שלקחו בו חלק. למעשה, למרות הצלחתו הופעלו לחצים גדולים על שומרים למנוע פרסום כתבה בנושא או לכל הפחות לצמצם עד כמה שניתן פרטים מזהים על מי שלקחו בו חלק. זו הסיבה שגם לא ניתן לומר איזה מחוז פרקליטות, איזה מחוז משטרה ואיזו רשות מקומית (כולל גורמי הרווחה שלה) הובילו אותו.

מה שאנחנו כן יכולים לומר, ועל כן אנחנו בוחרים בכל זאת לפרסם את הסיפור גם אם בגרסתו הרזה, הוא שאפשר גם אחרת. ישראל אינה המדינה הראשונה בעולם שמתמודדת עם פשיעה חמורה. השדות המחקריים בעולם והניסיון המצטבר הם כאלה שיש מה ללמוד מהם, ובאופן כללי נדמה כי הגיע הזמן להתקדם. המשטרה כמובן, אבל לא רק היא. מדובר במערכת שלובה שאכיפה היא רק נדבך אחד בה.

"היתה לנו הבנה שהגענו למצב שהאכיפה לבדה פשוט לא משיגה תוצאות טובות", אומר הגורם הבכיר בפרקליטות. "העומס על המשטרה ועלינו כפרקליטות, בתי המשפט ובתי הכלא היה רב מאוד ולא משנה מה נעשה - הבעיה לא נפתרה, אלא הלכה וגברה. חשבנו האם ניתן לעשות עוד משהו חוץ מלהמשיך לעצור אנשים ולהכניס לכלא שוב ושוב"  

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

זו גם הסיבה שאנחנו בוחרים לשפוך אלומת אור זעירה על פרויקט שלוקח דוגמאות מהעולם ואולי יהווה סנונית בהתמודדות אפקטיבית יותר עם שטחי ההפקר של החברה הישראלית. פרויקט ייחודי למאבק בפשיעה שבו שותפות רשויות המדינה ואשר משיא תוצאות יוצאות דופן באזור שבו הוא פועל, עם לא פחות מ-75% ירידה בשנתיים, בעבירה הפלילית הספציפית שעליה הוא התבקש לתת מענה. פרויקט שלאור נתוניו, נבחנת כעת האפשרות להעתיק אותו לפעילות במגזר הערבי הסובל מרמת פשיעה גבוהה במיוחד.

"זה פרויקט פיילוט מציל חיים ומשנה מציאות אמיתית, שהושקע בו חשיבה, משאבים ושולבו כוחות באופן יוצא דופן", אומר לשומרים הגורם הבכיר בפרקליטות שעומד מאחורי היוזמה. "הפיתוי לספר על הפרויקט החדשני והמצליח הוא גדול, אבל הכל כל כך רגיש שאנחנו מבקשים לשמור על חשאיות".

הניסיון של השכונות הקשות של אמריקה

ראשיתו של הפרויקט ב-2017 כאשר אותו גורם בפרקליטות המדינה זיהה כי במקום מסוים בארץ ישנה עבריינות גבוה במיוחד סביב סוג עבירה מסוים. למעשה, היא הייתה כל כך גבוהה עד ש"מפילוח שנעשה בפרקליטות עלה כי היקף העבירה הזו עומד על כמחצית מכלל כתבי האישום שמוגשים באותו אזור". בדיקה מדוקדקת אף יותר העלתה כי המבצעים הם במרבית המקרים עבריינים חוזרים.

"היתה לנו הבנה שהגענו למצב שהאכיפה לבדה פשוט לא משיגה תוצאות טובות", אומר הגורם הבכיר לשומרים. "העומס על המשטרה ועלינו כפרקליטות, בתי המשפט ובתי הכלא היה רב מאוד ולא משנה מה נעשה - הבעיה לא נפתרה, אלא הלכה וגברה. התמונה הייתה עגומה, הנזקים רחבים וחשבנו האם ניתן לשכלל את כלי העבודה שלנו ולעשות עוד משהו חוץ מלהמשיך ורק לאכוף את החוק בכלי העבודה הקיימים - כלומר לעצור אנשים ולהכניס לכלא שוב ושוב. בארה"ב האסטרטגיה הזאת מיושמת בשכונות קשות והרעיון היה לנסות גם כפרקליטות, לחשוב בצורה קהילתית יותר ולא רק דרך הגשת כתבי אישום".

השיטה, הממקדת לחץ כבד מאוד על עבריינים ספציפיים, נוסתה בהצלחה רבה בבוסטון לפני כשני עשורים אולם לא נוסתה עד כה באופן דומה בארץ. "אבל, וזה האבל הגדול", אומר פרופ' חסייסי, "אנחנו אומרים לעבריין שיש לו מפלט באמצעות אנשים של הפרויקט שנמצאים פיזית במקומות שבהם העבריינים נמצאים"

לסדרת הכתבות של שומרים בעקבות שטחי ההפקר של ישראל. צילומים: רויטרס, משטרת ישראל, ליאור בר

אחרי שהצעתו לפיילוט התקבלה בפרקליטות, פנה הפרקליט לרשות המקומית ורתם את הסכמתם תוך הוא מקבל תקציב מיוחד וכוח אדם לפרויקט. לאחר מכן החל להתגבש צוות פעולה ששילב את המשטרה, אנשי שירות המבחן, הרשות המקומית, נציגי הרווחה ותשתיות רלוונטיות וגם צוות אקדמי מהחוג לקרימינולוגיה ועבודה סוציאלית שילווה את התהליך. הוקם צוות היגוי ולאחריו גם צוות יישום. כל המשתתפים בקבוצת הפרויקט הוכנסו תחת ההבנה שמדובר בפרויקט חסוי שלא ניתן לחשוף בפני מי שאינו מעורב בו.

במשך כמה חודשים ישבו פרופ' באדי חסייסי, ראש החוג לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, שמכיר מקרוב את המיזם החשאי, ופרופ' מונא חורי-כסאברי גם היא מהאוניברסיטה העברית - ומיפו את האפשרויות שעומדים לרשות הצוותים. החוקרים צרפו מקבץ מחקרים לכדי תכנית אחת וקבעו את כלליה הקשיחים. סעיף ראשון הוא אכיפה מכוונת מטרה, כלומר הם גידרו את העבירה שבה יילחמו ורק בה. סעיף שני, אכיפה מבוססת מקום, הווה אומר פיילוט תחום גיאוגרפית לאזור מסוים בארץ שנבחר. "אם זה ערבים, בדואים או חרדים, המשותף הוא שהנוכחות של המדינה ובתוך כך המשטרה, חלשה באזורי המחיה שלהם", אומר פרופ' חסייסי.

סעיף שלישי, אכיפה והרתעה פרסונלית, ממוקדת אדם. מה שזה אומר בפועל הוא שהחוקרים מיפו את העבריינים באותו אזור ולא חיכו עד שהם יעברו את העבירה בשביל לדסקס איתם. ממש לא, הם "התיישבו" עליהם באופן אישי תוך שימוש באכיפה מבוססת קהילה. הם רתמו גורמים מובילים במשפחות של העבריינים, לרבות גורמים דת וחברה משפיעים. סעיף זה אגב אינו זר למשטרת ישראל שעושה שימוש רב באסטרטגיות של רתימת "נכבדי עדה" במגזרים בעלי בידול מגזרי בישראל.

במעטפת של הפרויקט, רושת אזור הפיילוט במצלמות אבטחה והושקע בטיפוח המקום באופן שמתכתב עם אחת התיאוריות המוכרות בתחום הקרימינולוגיה, תיאוריית החלונות השבורים, הקושרת בין הזנחה כללית להתנהגות עבריינית. החוק והסדר מתחיל בחלון השבור הראשון - ואותו יש לתקן. בתוך כך השקיעה הרשות המקומית הרלבנטית בטיפוח האזור שבו התקיים המיזם, טופלו מגרשי ספורט ואף הוגברה פעילות הניקיון.

שיטת הנבוט והגזר

מכלל המתודות הושקע הכי הרבה בהתמקדות בעבריינים אחד-אחד, כפי שמסביר פרופ' חסייסי. "בסופו של דבר", הוא אומר, "ישנה קבוצה קטנה באוכלוסיות הללו, בין אם זו האוכלוסייה הבדואית, בין החרדית וכן הלאה, שאחראית לנפח הפשיעה הגדול". הרשויות כמובן מכירות היטב את אותה קבוצה, שנכנסת ויוצאת מתאי המעצר ובתי הכלא. אלא שהפעם, בניגוד לשיטת הדלת המסתובבת, מגיעים גורמי האכיפה אל כל אחד ואחד מהעבריינים שמופו בשטח השיפוט של הפרויקט ומודיעים להם אפריורית, כי משלב זה כל ביצוע של פעילות עבריינית מצדם הולכת לקבל את הטיפול הקשה והמחמיר ביותר.

שיטה זו, הממוקדת בלחץ כבד מאוד על עבריינים ספציפיים, נוסתה בהצלחה רבה בבוסטון לפני כשני עשורים אולם לא נוסתה עד כה באופן דומה בארץ. "ההרתעה הממוקדת אכיפה היא הרתעה של נבוט על הראש של העבריין, עם כל הכוחות שרק אפשר לגייס לעניין", מסביר פרופ' חסייסי, "אבל, וזה האבל הגדול, אנחנו אומרים לו מנגד שיש לו מפלט. זו בעצם שיטת המקל והגזר ויש כל הזמן הצגת אינטרסים על ידי האנשים של הפרויקט, שנמצאים פיזית במקומות שבהם העבריינים נמצאים ומציגים להם אלטרנטיבה".

האלטרנטיבה מומנה על ידי הרשות המקומית שמעבר לכך שהעמידה כוח אדם לפרויקט גם מימנה מפגשים חברתיים מסוימים בין עבריינים שהחליטו לקחת חלק במיזם, וכן מימנה הכשרות מקצועיות כדי לייצר אלטרנטיבה נורמטיבית. כך, עבריינים שבשנים האחרונות ראו רוב הזמן את פנים הזינזאנות ותאי המעצר בעודם אזוקים, מצאו את עצמם בקורס בישול כהכשרה להיות טבחים או בקורס הכשרת נהיגה על משאית בדרך אולי לקריירת נהיגה מקצועית.

"שיתוף הפעולה עם המשטרה הדוק, אחרת זה לא היה מצליח", מספר הגורם הבכיר בפרקליטות. "כל צד עשה את שלו. צריך להבין, כל המיזם הזה בנוי על אינטרסים. אנחנו לא פנינו אל המצפון או אל המוסר של העבריינים, אלא להשפיע על מערך האינטרסים שלו כשהוא חושב לעבור את העבירה, כי אנחנו יושבים עליו מאוד חזק"

צילום של ביא בר קלוש מאום אל פאחם. האם הפרויקט יוכל לתת מענה לחברה הערבית שכפי שחשפנו בתחקיר שומרים שיעור מקרי הירי שובר שיאים

"שיתוף הפעולה עם המשטרה הדוק, אחרת זה לא היה מצליח", מספר הגורם הבכיר בפרקליטות. "כל צד עשה את שלו. צריך להבין, כל המיזם הזה בנוי על אינטרסים. אנחנו לא פנינו אל המצפון או אל המוסר של העבריינים, אלא להשפיע על מערך האינטרסים שלו כשהוא חושב לעבור את העבירה, כי אנחנו יושבים עליו מאוד חזק. הרעיון היה להעביר כל הזמן את המסר הקבוע – אנחנו מכירים אותך, רואים אותך, בשנייה שתעבור את העבירה אנחנו יודעים איפה אתה ושמים אותך בכלא".

"את המסר הזה העבירו גורמים מכל כיוון אפשרי לאותו העבריין וגם לבני משפחתו", מספר פרופ' חסייסי על תנועת המלקחיים שלא פוסקת. כאשר בצד המסרים התכופים האלה הושטה כל הזמן יד לעבריינים הספציפיים שאותרו. בשיטות קוגניטיביות ומבוססות טיפול CBT עשו מדריכי המיזם עבודה של רתימה לתהליך של אותם עבריינים, שהבינו כי האלטרנטיבה לפשיעה קיימת ואפשר לבחור בה, לטובתו.

לעבריינים הוצע "לבחור בדרך הנכונה", כלומר להיכנס לתוכנית, לקבל ליווי של עובד סוציאלי, הכשרה מקצועית והשתתפות גם במפגשים קבוצתיים לצד הליווי האישי. המשטרה והפרקליטות ליוו צמוד את ההתנהלות של כל עבריין שנכנס לתוכנית ובכל מקרה שבו זוהתה נסיגה או זליגה החוצה מממנה וחזרה אל דפוס של התנהגות עבריינית - נעשתה אכיפה נוקשה.

הפרויקט יזכה לתקציב במגזר הערבי?

בימים אלה סומנו שבעה ישובים במגזר הערבי שהוגדרו "נקודות אדומות" והחלה הכנה תשתית של פרישת כוח אדם שידע לתת מענה כולל - ולא רק את שוטרי מג"ב שיבואו לתגבר. לפי שעה, בניגוד לפרויקט הפיילוט שבו הושקעו מאות אלפי שקלים, הפרויקט אינו מתוקצב. "אני מנסה לגייס כסף ממשרדי הממשלה ומקווה לטוב", אומר פרופ' חסייסי. "אחוז השינוי שראינו לאחר שנתיים של פעילות במסגרת הפיילוט היה יוצא דופן. מעל 77% ירידה בפשיעה באופן כללי וגם מול קבוצות ביקורת בשכונות בעלות מאפיינים דומים. לא המצאנו שום דבר, אבל לקחנו את התורה הידועה ושילבנו לראשונה כוחות עם כל הגורמים הרלוונטיים. התוצאה לא הפתיעה".

גם בפרקליטות מביעים שביעות רצון מהצלחת הפרויקט. "אני רואה את תפקידנו ככזה שאינו מסתכם רק בהגשת כתבי אישום", אומר הגורם הבכיר. "הפרקליטות וגם המשטרה צריכה לעשות את מה שאפשר לשם הורדת הפשיעה ואני מאמין בעבודה קהילתית. אני נזהר מלומר שהמיזם יכול לעבור קופי-פייסט למקומות אחרים בארץ כיוון שכל מקום והמאפיינים שלו, אבל זה בהחלט נתון מעודד.

הרשות המקומית מימנה מפגשים חברתיים מסוימים בין עבריינים שהחליטו לקחת חלק במיזם, וכן מימנה הכשרות מקצועיות כדי לייצר אלטרנטיבה נורמטיבית. כך, עבריינים שבשנים האחרונות ראו רוב הזמן את פנים הזינזאנות מצאו את עצמם בקורס בישול כהכשרה להיות טבחים או בקורס הכשרת נהיגה על משאית

צילום של ביא בר קלוש מפרויקט החברה הבדואית שפורסם בשומרים. הגיע הזמן לפתרון

"עד היום שמענו על רעיונות של חינוך ושל שינוי תפיסה כפתרון לפשיעה או של הכנסת כוחות רבים למקום רווי פשיעה. זה כמובן מבורך, אבל זה לוקח זמן. אם רוצים לנטרל תופעה מסוימת צריך לפעול בכלים שאנחנו מכירים מהעולם ולא להמציא שום דבר חדש. מה שעבד בשכונות קשות בארה"ב עבד בשנתיים האחרונות גם בישראל וכעת צריך להרחיב את זה ולדעת לשמר את הפרויקט לאורך זמן".

גם בשכונות קשות בארה"ב וגם בארץ יגידו למשטרה, "אתם רואים אותנו כאויבים, אתם עושים עלינו שיטור יתר ואתם מיליטריסטיים מדי", אומר פרופ' חסייסי שאינו מקבל את הטענה הרווחת שעל גורמי האכיפה להתאים שיטת המאבק בפשיעה לכל מגזר, כדי לדעת להתמודד עם מאפייני דת, תרבות וכדומה. "בני אדם הם בני אדם והמכניזם שלהם זהה", הוא אומר. "התגובה לפחד היא זהה לא משנה מי אתה.

"זה מבורך כמובן לעשות הידברויות ומהלכים בין-דוריים כפי שמציעים בכל מיני תוכנית למיגור הפשיעה, למשל אצל הבדואים, אבל הפרויקט שלנו מראה שבסופו של דבר יש ארגז כלים ידוע ומוכר, ושימוש נכון בו מצד כל הרשויות, מביא לתוצאות".