הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

למהומות שהשתוללו בלוד, כמו גם בערים מעורבות אחרות, יש גם שורשים מקומיים. התושבים הערבים מצביעים על הגרעין התורני שפועל בעיר כאחד ממחוללי הזעם העיקריים ולתפיסתם הגעתם של מאות יהודים בעת המהומות מוכיחה כי "מדובר בהתנחלות שמנסה לדחוק אותנו מהעיר". ראש העיר בתגובה: "קורא לבחור בהידברות, ידידות ואחווה"

ספרי תורה מחולצים מבית כנסת שנשרף בלוד השבוע (12.5). צילום: רויטרס
ספרי תורה מחולצים מבית כנסת שנשרף בלוד השבוע (12.5). צילום: רויטרס

למהומות שהשתוללו בלוד, כמו גם בערים מעורבות אחרות, יש גם שורשים מקומיים. התושבים הערבים מצביעים על הגרעין התורני שפועל בעיר כאחד ממחוללי הזעם העיקריים ולתפיסתם הגעתם של מאות יהודים בעת המהומות מוכיחה כי "מדובר בהתנחלות שמנסה לדחוק אותנו מהעיר". ראש העיר בתגובה: "קורא לבחור בהידברות, ידידות ואחווה"

ספרי תורה מחולצים מבית כנסת שנשרף בלוד השבוע (12.5). צילום: רויטרס

המהומות בלוד: הזעם הערבי מופנה כלפי הגרעין התורני

למהומות שהשתוללו בלוד, כמו גם בערים מעורבות אחרות, יש גם שורשים מקומיים. התושבים הערבים מצביעים על הגרעין התורני שפועל בעיר כאחד ממחוללי הזעם העיקריים ולתפיסתם הגעתם של מאות יהודים בעת המהומות מוכיחה כי "מדובר בהתנחלות שמנסה לדחוק אותנו מהעיר". ראש העיר בתגובה: "קורא לבחור בהידברות, ידידות ואחווה"

דניאל דולב

ספרי תורה מחולצים מבית כנסת שנשרף בלוד השבוע (12.5). צילום: רויטרס

14.5.2021

תקציר הכתבה

ב

כניסה ללוד, בדרך לסוכת האבלים של מוסא חסונה, שנורה למוות על ידי יהודים במהומות שפרצו השבוע, עוצר אותנו נהג עם טנדר שחור. כשמאחוריו שורה של מכוניות עם צעירים ערבים, איברהים רוצה לוודא שאנחנו לא מתנחלים.

הוא יוצא מהרכב ומתחיל לדבר איתנו, העיתונאים. ״יש פה חבורה של מתנחלים״, הוא מתלונן, ״הגרעין התורני שיושב לנו פה בהנהגה של רביבו (יאיר רביבו, ראש העירייה). תאר לך שיש לך נציגים בעירייה שמקבלים תקציבים, למשל לגן ילדים עם צרכים מיוחדים, ופתאום יש התנגדות. רק לערבים מתנגדים".

ההתפרעויות בלוד פרצו בתחילת השבוע, כאשר מפגינים ערבים הציתו עשרות כלי רכב והשליכו בקבוקי תבערה על סמלים יהודיים כמו בית כנסת ומכינת ״מעוז״. גם תושבים יהודיים הותקפו, ורבים נותרו נצורים בבתיהם בפחד. בתוך המהומה הכללית יהודים ירו למוות בחסונה, ואחר כך טענו כי היו בסכנת חיים.

האלימות לא נפסקה גם בהמשך השבוע, רק שאז הייתה בה גם מעורבות יהודית משמעותית לאחר שמאות יהודים, רבים מהם מתנחלים חמושים בנשק חם, נהרו ללוד. הם הסתובבו במשך הלילה בעיר וניסו להתעמת עם ערבים. חוץ ממותו של מוסא חסונה מאזן חלקי מאוד של המהומות, נכון לשעת פרסום הכתבה, כלל גם עשרות פצועים באורח קל ובינוני, שני בתי כנסת שרופים, רכוש רב שניזוק, מסגד שנרגם באבנים ודו קיום שידרשו שנים כדי לשקם.

׳׳המואזין פוגע בצביון היהודי׳׳

המהומות בערים המעורבות החלו בד בבד עם ההסלמה הביטחונית הנוכחית בירושלים ובעזה, אך שורשיו של גל המחאה סבוכים יותר. מעורבבים בהם מגמות כלליות ששכיחות בחברה הערבית בישראל, סמלים כמו אל אקצא ושייח ג'ראח ונסיבות מקומיות שמשתנות מעיר לעיר (להרחבה ראו את כתבתה של רוני זינגר בשומרים). כל אלה יצרו מחאה שהפכה את הערים המעורבות לשדות קרב, שלא נראו כמותם מאז מהומות אוקטובר 2000.

במקרה של לוד, מספרים התושבים הערבים, אחת הסיבות המרכזיות לזעם הוא הגרעין התורני. התגבורת הפתאומית והבלתי קרואה שבאה לסייע ליהודי לוד (חלקם, כולל ראש העיר, ניסו להדוף את התגבורת הזו, כפי שיתברר מיד) חיזקה את התחושה בקרב התושבים הערבים, כי הגרעין התורני הוא התנחלות שמנסה לדחוק אותם מהעיר, בגיבוי של גורמים רשמיים. ברקע, נזכיר, מרחפים האירועים בשייח' ג'ראח.

בעת המהומות ברביעי בלילה, בראיונות לכמה כלי תקשורת, הזכיר ראש עיריית לוד יאיר רביבו את הגעתם של יהודים קיצונים לעיר כאחד הגורמים המתסיסים שליבו את האש, וקרא להם לעזוב. בתגובה לכתבה הזאת הוא אינו מתייחס לכך או לשאלת הגרעין התורני, טוען כי העירייה בראשותו עשתה ועושה מאמצים גדולים לשפר את מצבם של התושבים הערבים ומייחס את המהומות לסוגיות לאומיות ואחרות

יאיר רביבו השבוע בעירו הבוערת. צילום: ביא בר קלוש

מהא אלנקיב, פעילה חברתית בעיר ולשעבר חברת מועצה, טוענת כי האלימות של התושבים הערבים היא "לא נגד יהודים. זה נגד ההתנחלות בתוך לוד שבאה לגרש ערבים פלסטינים אזרחי המדינה, שהם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. המתנחלים האלה נכנסו לשכונות, והם לא מפסיקים עם הפרובוקציות. יש מלחמה על מה שנקרא ׳לשמור על צביון יהודי בעיר׳, וזה אומר ששלט של חנות בגדים לנשים דתיות מוסלמיות, שכתוב בערבית, פוגע בצביון היהודי. המואזין פוגע בצביון היהודי. זה מאבק יומיומי, וזה צובר כעסים".

"לגיטימי להתפרע", טוען אברהים. "אנשים יצאו מתוך כעס. לא רק על הרצח של הילד, אלא על שבע שנים של הצקות. אנחנו חיים פה בהרגשה שרוצים לגרש אותנו מחר. אל תעשה פה נדל"ן על חשבוני. תהיה בנאדם". שתי נשים, מבוגרת וצעירה, שירדו מביתן מול סוכת האבלים של משפחת חסונה, מביעות הסכמה לדברים, אך אזעקה קוטעת את הראיון. קבוצת צעירים ערבים שעומדים בסמוך מוחאת כפיים ושורקת, תזכורת לקשר בין המצב בעיר לבין המצב במדינה, ובאזור כולו.

ד"ר מוחמד ח'לאילה, תושב מג'ד אל כרום שבגליל, חוקר את המערכת הפוליטית בישראל ואת היחסים בין מהלכים אזוריים לבין ההתנהלות הפוליטית בארץ. לדבריו, יש לראות את האירועים הנקודתיים בכל ישוב וישוב גם דרך פרספקטיבה רחבה יותר.

מאז שהאביב הערבי "נתקע" והפך לשורת מלחמות אזרחים מדממות ברחבי המזרח התיכון, דעך השיח הלאומי בחברה הערבית בישראל, ובמקומו התגבר השיח האזרחי. במקום התמקדות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ורצון לשנות את זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, התחזק השיח הקורא להשתלבות בסדר הפוליטי, והמתמקד בהשגת שוויון לערבים כאינדיבידואלים.

ד״ר ח׳לאילה: "מה שקרה בימים האחרונים הוא בעצם נקודת מפנה, או תחילתו של שינוי, ואני חושב שזו תגובת נגד לשיח האזרחי שגורמים בחברה הערבית ניסו להוביל כל העשור האחרון. הבינו עד כמה השיח הזה מוגבל ולא אפקטיבי. אי אפשר לתת משאבים כלכליים חומריים בלי לתת משאבים סימבוליים. אי אפשר לתת תקציבים ולשלול לגיטימציה פוליטית. וזה מה שקרה בצל שלטון נתניהו בעשור האחרון"

ד״ר ח׳לאילה חושב שזו משאלה בלתי אפשרית, כפי שמוכיח השבוע האחרון: ״האזרחים הערבים הם חלק מקולקטיב לאומי, הם מיעוט לאומי שיש לו זכויות קולקטיביות. מה שקרה בימים האחרונים הוא בעצם נקודת מפנה, או תחילתו של שינוי, ואני חושב שזו תגובת נגד לשיח האזרחי שגורמים בחברה הערבית ניסו להוביל כל העשור האחרון. הבינו עד כמה השיח הזה מוגבל ולא אפקטיבי. אי אפשר לתת משאבים כלכליים חומריים בלי לתת משאבים סימבוליים. אי אפשר לתת תקציבים ולשלול לגיטימציה פוליטית. וזה מה שקרה בצל שלטון נתניהו בעשור האחרון".

למה זה קורה דווקא עכשיו?

"כי השיח האזרחי נתקל בתקרת זכוכית. חוקקתם את חוק הלאום. נתתם לנו סטירת לחי וקיבעתם חוקית את מעמדנו כאזרחים בדרגה שנייה. אמרתם שיש כאן עליונות יהודית עם זכויות יתר. במקביל צמחו בינינו אליטות חדשות, בעיקר בנושא השלטון המקומי, ולאחרונה זו גם הגישה של מנסור עבאס, שזנחה את ההיבט הלאומי ואמרה שבדרך הזו אפשר למלא את האינטרסים של החברה הערבית. ומה קיבלנו בסוף? הימין הישראלי, שהוא השולט וההגמוני והדומיננטי, לא מוכן לקבל אותנו כשותפים לגיטימיים. יש עדיין הרבה דיונים במערכת הפוליטית הישראלית שמחבלים בלגיטימציה הפוליטית שלנו, וקוראים תיגר על ההשתתפות הפוליטית שלנו".

׳׳הם רואים באזרחים הערבים תקלה״

להערכתו, שני גורמים עשויים לקבוע אם המהומות הנוכחיות ידעכו: הראשון הוא התנהלות המשטרה, והשני הוא הגרעינים התורניים שהוקמו בערים מעורבות, בעיקר ביפו ובלוד, ושנתפשים על ידי האוכלוסייה הערבית כאצבע בעין.

"אני לא מכליל״, מסייג החוקר, ״אבל יש בתוך הקבוצה הזו אלמנטים רדיקליים שמערערים את החיים המשותפים בערים המעורבות, ורואים באזרחים הערבים תקלה, גיס חמישי. והם מזמינים עימותים. בלוד זה מתחיל בהסתה נגד קריאת המואזין בחודש הרמדאן, ומגייסים גם את ראש העיר למשימה, ובן גביר וסמוטריץ' מגיעים לישיבות אצלו. זה מייצר אווירה מורעלת שיש בה פוטנציאל נפיץ. מה שמדאיג בלוד שזה מתחיל להיות אזרחים מול אזרחים. אנחנו אמרנו שהמשטרה אלימה כלפי האוכלוסייה הערבית, אז בנוסף לזה יש עכשיו עוד גורם שמגיע מלמטה. שמעת גם על מקרים שיהודים הותקפו ביישובים ערביים. זה מדאיג".

תוך כדי השיחה עם איברהים, מתפרץ אחד מתושבי העיר היהודים על שלושה יהודים שהגיעו לעיר מבחוץ. "אני גר פה 17 שנה, וזה יצהרניקים חארות שבאו לפה לעשות פרובוקציה״, הוא כועס. ״הם מנצלים את הסיטואציה והם רק הורסים לנו". זאת הייתה עדיין שעה רגועה, אבל גם כעבור כמה שעות, כשאדי הדלק באוויר התלקחו והמהומות השתוללו ברחובות, יצאה מביתה יהודייה עם כיסוי ראש לעבר מאות יהודים שצעדו כשהם מחפשים ערבים, וצעקה "תפסיקו! מאיפה הבאתם את כל המשוגעים האלה? אני גרה פה, אחרי זה יפגעו בי".

נריה, סטודנט שמתגורר בלוד זה שלוש שנים, סיפר ש"בעקבות הלילות האחרונים, לילות של מציאות הזויה של אנשים נצורים בבתים, יש ממש תחושות קשות מתקופות אחרות. מתוך רצון שזה לא יחזור הלילה, אנחנו עושים פה איזושהי התארגנות כדי שיהודים לא יפחדו במקום שהם גרים

עימותים בלוד השבוע. צילום: ביא בר קלוש

נריה, סטודנט שמתגורר בלוד זה שלוש שנים, סיפר ש"בעקבות הלילות האחרונים, לילות של מציאות הזויה של אנשים נצורים בבתים, יש ממש תחושות קשות מתקופות אחרות. מתוך רצון שזה לא יחזור הלילה, אנחנו עושים פה איזושהי התארגנות כדי שיהודים לא יפחדו במקום שהם גרים. מתארגנים בקבוצות, מתוך הבנה של להראות נוכחות ולהראות שהם לא נרתעים מההתארגנות המפלצתית שהייתה פה. יש פה גם הרבה חבר'ה עם נשק, למקרה שיהיה מצב מסכן חיים כמו שהיה פה בלילות האחרונים, ובתקווה שלא יהיה בזה צורך".

אלנקיב רואה בפגישה של ראש העירייה רביבו עם בן גביר וסמוטריץ׳, הוכחה נוספת לעמדה שלו כלפי ערביי העיר. ״הוא מדבר על 'לטפל בטרור הערבי בלוד'. כשאתה שואל מה הטרור, האם מישהו מהתושבים היהודים חס וחלילה נפגע – אין כלום (הכוונה היא לתקופה שלפני המהומות. ד"ד). מה שקורה זה שבעיקר בחודש הרמדאן יש תופעה מציקה ורעה שנערים משחקים בזיקוקים באמצע הלילה. זה נורא. אבל לקרוא לזה טרור ערבי? זו הסתה", היא אומרת.

"אני לא תמימה", ממשיכה אלנקיב. "המצב שלנו כערבים ויהודים בערים המעורבות הוא מורכב. אבל זה כמו לשבת על הר געש. אדם חכם יכול להרגיע, ואדם אחר יכול לחפור ולהוציא את הלבה. והוא מוציא את הלבה הזו, ביתר שאת, וזה הביא להתפוצצות".

כששוחחנו איתה ביום רביעי בבוקר, רוב הדיווחים מלוד עסקו באלימות מהצד הערבי. "זה לא משהו חד צדדי, שרק נערים ערבים תוקפים יהודים״, היא טוענת. ״יש ערבים שמותקפים. יש בית קברות מוסלמי שנשרף. היה ירי חי על בית של משפחה ערבית אתמול, והיה יכול להיות עוד הרוג. האלימות עכשיו מטורפת ומסוכן לכולם להסתובב בחוץ, וכולם לצערי חוטפים. אם אתה ערבי ואם אתה יהודי".

"לגיטימי להתפרע", טוען אברהים. "אנשים יצאו מתוך כעס. לא רק על הרצח של הילד, אלא על שבע שנים של הצקות. אנחנו חיים פה בהרגשה שרוצים לגרש אותנו מחר. אל תעשה פה נדל"ן על חשבוני. תהיה בנאדם". שתי נשים, מבוגרת וצעירה, שירדו מביתן מול סוכת האבלים של משפחת חסונה, מביעות הסכמה לדברים, אך אזעקה קוטעת את הראיון

רכב שרוף בעיר לוד השבוע. צילום: רויטרס

"אני לא יודעת מה יהיה בהמשך", אומרת אלנקיב. "מה שאני יודעת זה שאם הימין הקיצוני הישראלי ימשיך לשלוט פה בצורה הזאת, זה יהיה רע לכולם. כי לא נראה לי שמלחמת אזרחים זה משהו טוב. ולצערי הרב נכון שיש המון נשק לא חוקי - שאנחנו אומרים כל הזמן, שצריך לאסוף אותו. המדינה הייתה שותפה לזה שיהיה נשק, במטרה שהחברה הערבית תתפורר ואחד ירצח את השני, וזה המצב. כשיש פלילים נרצחים כמאה ערבים כל שנה, זה משהו איום ונורא, אבל הנשק הזה נמצא ויכול לשמש גם למלחמת אזרחים. הממשלה צריכה להתעשת".

ראש העיר בתגובה: "זאת בעיה ארצית"

בעת המהומות ברביעי בלילה, בראיונות לכמה כלי תקשורת, הזכיר ראש עיריית לוד יאיר רביבו את הגעתם של יהודים קיצונים לעיר כאחד הגורמים המתסיסים שליבו את האש, וקרא להם לעזוב. בתגובה לכתבה הזאת הוא אינו מתייחס לכך או לשאלת הגרעין התורני, טוען כי העירייה בראשותו עשתה ועושה מאמצים גדולים לשפר את מצבם של התושבים הערבים ומייחס את המהומות לסוגיות לאומיות ואחרות.

"אירועי האלימות בלוד כמו בכל הארץ הנם על רקע לאומני מצד צעירים מוסלמים קיצוניים פורעי חוק. זאת איננה בעיה רק של לוד אלא בעיה ארצית. מדינת ישראל חייבת לפעול להחרמת כמויות הנשק האדירות במגזר הערבי, לבצע מעצרים של כל מי שהשתתף בפרעות בימים האחרונים ולהשיב את ההרתעה והביטחון לרחובות ישראל", מסר דוברו.

"אשר לטענות השקריות על אפליה או קיפוח, הרי שבשבע השנים האחרונות פועלת עיריית לוד לשיפור איכות החיים במגזר הערבי באופן שלא זכור דוגמתו מאז הקמתה של העיר, תוך השקעות חסרות תקדים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. בתקופה זו הוקמו מוסדות חינוך חדשים, בתי ספר, גני ילדים, מתנ"ס ענק בשכונת הרכבת, מועדון נוער, מגרשי ספורט, תשתיות, הרחבה וסלילת כבישים, גנים ומתקני משחקים, השקעות בחינוך ובאירועי תרבות מתוך אמונה שהתוצרים שלהם יובילו שתהיה פה חברה ערבית מתקדמת יותר שתזכה לאיכות חיים טובה יותר ונטולת פשע.

"הדרך שלנו במלחמה הזאת בפשיעה ובאלימות, היא בהמשך הבנייה והפיתוח בלוד, בהמשך דבקות בעקרונות וערכים, בהמשך בניית קהילה משגשגת, ובהמשך גינוי ומאבק עיקש בפשע והאלימות", נמסר בתגובת העירייה. "ראש העיר קורא בכל הזדמנות להרגעת הרוחות ומבקש מכל תושבי העיר החפצים חיים להימנע מאלימות, לבחור בהידברות, ידידות ואחווה ולקדם את הדן-קיום והשכנות הטובה"

ראש העיר לוד יאיר רביבו בשיחה עם תושבי עירו השבוע. צילום: ביא בר קלוש

"העיר לוד השקיעה בקידום תכניות ובתשתיות בשכונות הערביות תקציבים חסרי תקדים והצליחה לא רק לאשר תכניות לכל השכונות הערביות בעיר אלא גם להגיע להסדר קנייני חסר תקדים שאושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל לפני מס' חודשים שיאפשר לרוב הפולשים בשכונות ס"ח-ס"א לרכוש את הקרקע עליה ביתם בנוי ולהסדירו. ואכן התחלנו בחודשים האחרונים לקבל בקשות להיתרי בניה גם בשכונות אלה. מעבר לכך, הועמדו תקציבי פיתוח משמעותיים מכוח הסכם הגג לפיתוח השכונות הערביות אך לצערנו דווקא מקרב התושבים מוערמים קשיים על הקבלנים להיכנס לשכונות ולבצע את עבודות התשתית וזאת עקב סכסוכים פנימיים. אנו נחושים לפתח את השכונות הערביות בעיר ולייצר עתיד טוב יותר למשפחות וילדי העיר מכל המגזרים והדתות.

"הדרך שלנו במלחמה הזאת בפשיעה ובאלימות, היא בהמשך הבנייה והפיתוח בלוד, בהמשך דבקות בעקרונות וערכים, בהמשך בניית קהילה משגשגת, ובהמשך גינוי ומאבק עיקש בפשע והאלימות.

"ראש העיר קורא בכל הזדמנות להרגעת הרוחות ומבקש מכל תושבי העיר החפצים חיים להימנע מאלימות, לבחור בהידברות, ידידות ואחווה ולקדם את הדן-קיום והשכנות הטובה".

בעת סיור בלוד לצורך הכנת הכתבה הזאת, נפצע עיתונאי שומרים, דניאל דולב, מרימון הלם שהשליכו שוטרים לעבר מפגינים. הוא טופל בבית החולים אסף הרופא וכעבור מספר שעות שוחרר לביתו