הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

הקרב על הוועדה למינוי שופטים: בשנתיים הקרובות ימונו נשיא ושישה שופטים חדשים לבית המשפט העליון

לא במקרה התעקשה איילת שקד על הקדנציה הראשונה ברוטציה בוועדה למינוי שופטים. המינויים הצפויים בשנתיים הקרובות - נשיא ושישה שופטים מה-15 המכהנים - צפויים לעצב את דמותו של בית המשפט העליון לשנים רבות. בקדנציה של מרב מיכאלי, לעומת זאת, ימונה רק שופט אחד. ניתוח שומרים

מרב מיכאלי (משמאל), איילת שקד ושופטי בית המשפט העליון. צילומים: יצחק הררי, עדינה ולמן - באדיבות דוברות הכנסת, רויטרס
מרב מיכאלי (משמאל), איילת שקד ושופטי בית המשפט העליון. צילומים: יצחק הררי, עדינה ולמן - באדיבות דוברות הכנסת, רויטרס

לא במקרה התעקשה איילת שקד על הקדנציה הראשונה ברוטציה בוועדה למינוי שופטים. המינויים הצפויים בשנתיים הקרובות - נשיא ושישה שופטים מה-15 המכהנים - צפויים לעצב את דמותו של בית המשפט העליון לשנים רבות. בקדנציה של מרב מיכאלי, לעומת זאת, ימונה רק שופט אחד. ניתוח שומרים

מרב מיכאלי (משמאל), איילת שקד ושופטי בית המשפט העליון. צילומים: יצחק הררי, עדינה ולמן - באדיבות דוברות הכנסת, רויטרס

לא במקרה התעקשה איילת שקד על הקדנציה הראשונה ברוטציה בוועדה למינוי שופטים. המינויים הצפויים בשנתיים הקרובות - נשיא ושישה שופטים מה-15 המכהנים - צפויים לעצב את דמותו של בית המשפט העליון לשנים רבות. בקדנציה של מרב מיכאלי, לעומת זאת, ימונה רק שופט אחד. ניתוח שומרים

חן שליטא

מרב מיכאלי (משמאל), איילת שקד ושופטי בית המשפט העליון. צילומים: יצחק הררי, עדינה ולמן - באדיבות דוברות הכנסת, רויטרס

3.6.2021

תקציר הכתבה

ר

ק ברגע האחרון נפתרה המחלוקת בין איילת שקד למרב מיכאלי סביב זהות השרה שתשב בוועדה לבחירת שופטים לצד שר המשפטים המיועד גדעון סער. מיכאלי הסכימה לוותר, ולקבל את הקדנציה השנייה בוועדה לבחירת שופטים בתמורה לראשות ועדת החוקה ותפקיד סגן שר למפלגתה. שקד זכתה בראשונה.

לא במקרה התעקשה שקד על חברות בוועדה גם בקדנציה הראשונה (בקדנציה השנייה, לפי ההסכם הקואליציוני המסתמן היא תחליף את סער כשרת משפטים ומתוקף התפקיד תעמוד בראש הוועדה). שקד רצתה להראות לבייס שלה שהיא נאמנה למאבק באקטיביזם של מערכת המשפט, והשינויים שעתיד לעבור בית המשפט העליון בשנתיים הקרובות דרמטיים לסוגיה שכן יעצבו את דמותו שנים רבות קדימה. זאת בהנחה כמובן ששקד תשכיל לכרות את הבריתות הנכונות, כדי להוציא אותם לפועל.

הנה מה שהולך לקרות: בבית המשפט העליון אמורים לכהן 15 שופטים. כיום מאוישים רק 13 כיסאות לאחר שהשופטים חנן מלצר ומני מזוז פרשו באפריל השנה, ואיש לא מונה במקומם. בחלוקה בין שופטים ליברלים ושמרנים, מלצר ובעיקר מזוז נמנים על הצד הליברלי. סביר להניח ששקד תפעל כדי למנות במקומם שופטים בעלי השקפת עולם שמרנית יותר. אבל זה לא נגמר בזה.

בשנתיים הבאות ימלאו שבעים לעוד ארבעה שופטים בבית המשפט העליון, מה שיאלץ אותם לפרוש לגמלאות. ניל הנדל חובש הכיפה יפרוש ראשון באפריל הקרוב. חודש אחריו יפרוש ג'ורג' קרא. הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון הנחשבת לליברלית מאוד, יפרשו אמנם רק באוקטובר 2023, אבל הוועדה תדרש לבחור את מחליפיהן כמה חודשים קודם לכן, זאת אומרת עוד בקדנציה של שקד, בנימוק שלתפקיד נשיא בית המשפט העליון יש גם צד מינהלי נרחב שמחייב חפיפה מסודרת.

שורה תחתונה - מינויים של שישה שופטים מתוך 15 שופטי בית המשפט העליון נמצא על הפרק בשנתיים הקרובות. בשנתיים שלאחר מכן, אם ממשלת השינוי בכלל תקום ותצליח למלא ימיה, צפוי מינוי אחד בלבד.

מרב מיכאלי ונפתלי בנט השבוע בכנסת. צילום: רויטרס
שקד רצתה להראות לבייס שלה שהיא נאמנה למאבק באקטיביזם של מערכת המשפט, והשינויים שעתיד לעבור בית המשפט העליון בשנתיים הקרובות דרמטיים לסוגיה שכן יעצבו את דמותו שנים רבות קדימה. זאת בהנחה כמובן ששקד תשכיל לכרות את הבריתות הנכונות, כדי להוציא אותם לפועל
איילת שקד ונפתלי בנט השבוע בכנסת. צילום: רויטרס

סוגיית הנשיא

יש משקל חשוב למספר השופטים שיתחלפו, אבל הקרב האמיתי יסוב סביב זהות הנשיא הבא, מתוך הנחה שלרוחו ולמנהיגותו יש השפעה על יתר חברי הבית.

את חיות עתיד להחליף עוזי פוגלמן שכן הנוהג המקובל הוא שהבחירה נעשית בשיטת הסניוריטי, לפיה ממונה לנשיא השופט הוותיק ביותר, בעת שהנשיא היוצא עוזב את תפקידו. פוגלמן, שנחשב לליברל מובהק, אמור לכהן שנה בלבד עד שיפרוש באוקטובר 2024. האם ירצה לכהן בתפקיד למשך שנה אחת? מצד אחד השפעה, כבוד ואולי גם משאת נפש, מצד שני קשה להניע תהליכים משמעותיים ולהותיר חותם בתקופה כה קצרה.

קצת היסטוריה: חוק הקדנציות שנחקק בתקופתו של דניאל פרידמן כשר המשפטים קבע ששופט לא יוכל להתמנות לנשיא של ערכאת שיפוט, אם אין לו "יתרת שירות", של לפחות שלוש שנים בתפקיד, כיוון שמדובר גם בתפקיד ניהולי, ושנה היא זמן קצר מדי מכדי להניע תהליכים. בהמשך שונה החוק במה שקיבל את הכינוי "חוק גרוניס". זה קרה כיוון שלשופט אשר גרוניס חסרו שבועיים כדי להשיג כהונה של שלוש שנים, ושר המשפטים דאז, יעקב נאמן, הוביל חקיקה שאיפשרה את בחירתו.

ההערכה היא שחיות תרצה שפוגלמן יחליף אותה בין היתר גם כדי לשמר את שיטת הסניוריטי. אם פוגלמן יחליט לוותר על התפקיד, או שאחד השופטים בעליון יבקש להתמודד מולו ובפעם הראשונה לאתגר את הנוהג שאינו מעוגן בחקיקה - הרי ששאיפתה של שקד לבטל את שיטת הסניוריטי תתממש. וכאן יש חשיבות לניואנסים: לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון די ברוב רגיל בוועדה לבחירת שופטים - חמישה חברים מתוך תשעה, וזאת בניגוד לבחירת שופט עליון חדש שמצריך רוב של שבעה מתוך תשעה, רוב שיהיה לשקד הרבה יותר קל להשיג (ועוד על כך בהמשך). מספיקה בחירה אחת שלא לפי שיטת הסניוריטי כדי לקבוע תקדים. כך היה בעבר עם מנהגים אחרים שהיו מקובלים בעליון כמו מינוי שופט מהמחוזי רק אחרי שישב בעליון שנה כמינוי זמני. התנאי הזה נשבר פעם אחת, ומאז הוא כבר אינו הכרחי.

גורמים במערכת המשפט מסבירים שהכי נכון יהיה לשבור את השיטה עם בחירה שאינה "מנקרת עיניים". אלכס שטיין, השופט האולטרה שמרני שמונה לעליון בתמיכת שקד, אמנם יכול להציע מועמדות לתפקיד הנשיא, אבל לפי הגורמים דווקא יצחק עמית, שצפוי ממילא להתמנות כשפוגלמן יפרוש, יחליק טוב יותר לתפקיד ועם פחות התנגדות. יש שיגדירו את עמית שמרן מתון, יש שיעדיפו להציגו כ"משפטאי", שופט שצמח מהשלום והמחוזי ונחשב בעל תפיסת עולם "מרכזית". אם עמית יבקש או יתבקש להתחיל את הקדנציה שלו מוקדם יותר, זו כבר דרך לניפוץ הסיניוריטי ובהמשך למינוי של דמות פחות קונצנזואלית.

לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון די ברוב רגיל בוועדה לבחירת שופטים - חמישה חברים מתוך תשעה, וזאת בניגוד לבחירת שופט עליון חדש שמצריך רוב של שבעה מתוך תשעה, רוב שיהיה לשקד הרבה יותר קל להשיג
צילומים: דוברות בתי המשפט
מספיקה בחירה אחת שלא לפי שיטת הסניוריטי כדי לקבוע תקדים. כך היה בעבר עם מנהגים אחרים שהיו מקובלים בעליון כמו מינוי שופט מהמחוזי רק אחרי שישב בעליון שנה כמינוי זמני. התנאי הזה נשבר פעם אחת, ומאז הוא כבר אינו הכרחי.

חזרה למספרים ולניואנסים: בבחירת שופט עליון נדרשת כאמור תמיכה של שבעה חברים מבין תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים. בחלוקה גסה, שקד וסער, שני השרים בוועדה שחולקים תפיסת עולם דומה, יוכלו לשתף פעולה עם חבר הכנסת הימני מהאופוזיציה שימונה לוועדה, ושלושתם יוכלו לנטרל כל מהלך מינוי. מצד שני ללא הסכמה רחבה הם יתקשו לקדם מינויים שיביאו לוועדה גם אם יגייסו לצדם את נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה - עו"ד אילנה סקר, שכן שלושת שופטי העליון (הנשיאה חיות והשופטים פוגלמן והנדל המצביעים כמקשה אחת) יוכלו להטיל וטו על כל בחירה.

כדי להשלים את התמונה נציין שבוועדה יהיו עוד שני חברים: ח"כ מטעם מפלגת העבודה והנציג השני של לשכת עורכי הדין, עו"ד מוחמד נעאמנה, המזוהה עם מחנה השמאל בלשכה. הבנות ועסקאות מאחורי הקלעים יהיו הכרחיים כדי לא להשאיר את בית המשפט ללא שופטים.