הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

זרקור אל הגיהנום: הנתונים הקשים של מגפת האלימות

הקורונה והסגרים הממושכים הקפיצו את קריאות המצוקה במאות אחוזים. 23 אלף הוא מספר התיקים שנפתחו במשטרה על אלימות מצד בן הזוג. 13 נשים נרצחו על ידי בן זוגן ב-2020. מבקר המדינה פרסם היום דוח חשוב ומטלטל העוסק באלימות בין בני זוג, וזו הזדמנות ראויה להציף מחדש את הסיקור המתמשך של שומרים את הנושא לאורך השנה. אנחנו מתחייבות ומתחייבים להמשיך להציב את הנושא במעלה סדר העדיפויות

איור: מורן ברק, אינפוגרפיקה: שרון רודניק
איור: מורן ברק, אינפוגרפיקה: שרון רודניק

הקורונה והסגרים הממושכים הקפיצו את קריאות המצוקה במאות אחוזים. 23 אלף הוא מספר התיקים שנפתחו במשטרה על אלימות מצד בן הזוג. 13 נשים נרצחו על ידי בן זוגן ב-2020. מבקר המדינה פרסם היום דוח חשוב ומטלטל העוסק באלימות בין בני זוג, וזו הזדמנות ראויה להציף מחדש את הסיקור המתמשך של שומרים את הנושא לאורך השנה. אנחנו מתחייבות ומתחייבים להמשיך להציב את הנושא במעלה סדר העדיפויות

איור: מורן ברק, אינפוגרפיקה: שרון רודניק

הקורונה והסגרים הממושכים הקפיצו את קריאות המצוקה במאות אחוזים. 23 אלף הוא מספר התיקים שנפתחו במשטרה על אלימות מצד בן הזוג. 13 נשים נרצחו על ידי בן זוגן ב-2020. מבקר המדינה פרסם היום דוח חשוב ומטלטל העוסק באלימות בין בני זוג, וזו הזדמנות ראויה להציף מחדש את הסיקור המתמשך של שומרים את הנושא לאורך השנה. אנחנו מתחייבות ומתחייבים להמשיך להציב את הנושא במעלה סדר העדיפויות

מיקי לוי

איור: מורן ברק, אינפוגרפיקה: שרון רודניק

30.6.2021

תקציר הכתבה

דוח מבקר המדינה שראה אור היום (רביעי, 30.6.21) עוסק בשלל נושאים בתחום השלטון המקומי. זהו מסמך מאיר עיניים ולעתים גם מהפך קרביים – בייחוד החלק מתוכו שמוקדש לטיפול באלימות במשפחה בשנתיים החולפות (2019-2020). בחטיבה זו מציג הדוח עובדות רבות בשפה נגישה ובהדמיית נתונים בהירה. חלק גדול מהנתונים הללו יפורסם ככל הנראה בזמן הקרוב בכלי התקשורת, אך מומלץ לעיין בדוח כולו כדי לקבל את התמונה הכוללת. והתמונה הכוללת מטלטלת למדי. אצלנו בשומרים זו הזדמנות לחזור אל מאגר הנתונים המתעדכן שהשקנו בדיוק לפני שנתיים בנושא אלימות במשפחה, ולפרסומים מתוכו שהופצו לאורך שנת 2020. השוואתם עם עיקרי הנתונים העולים מדוח המבקר יכולה לסייע לקבל תמונה רחבה יותר של התופעה, שאפשר להגיד בביטחון שלא נעשה מספיק, אפילו לא קרוב למספיק, כדי למגר אותה.

1.

מסגרות שיקום? רק לאחד מחמישה

שימו לב לתרשים מס' 37 מתוך דוח המבקר הנוכחי. המציאות העולה מהתרשים הזה לא משתמעת לשני פנים: בשנת 2019, מרביתם המכרעת של הגברים האלימים, כ-80%, חזרו אל החברה (או יותר גרוע: הביתה) בלי לעבור במסגרות סוציאליות שיקומיות. אלה המסגרות החשובות, שכן ישנה הסכמה שבתחום כל-כך רגיש הטיפול במישור הפלילי אינו מספיק.

מתוך דוח המבקר

באינפו שפרסמנו בתחילת מאי בשנה שעברה, הצגנו עיבוד לנתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), שפירק את מנגנון הסינון הזה לשלל "נקודות היציאה" ממנו, והראה איך בסופו של דבר, מעט מאוד גברים נשארים במסגרות השיקומיות שיכולות לתת מענה ולמנוע את הרצח הבא. בצד האופטימי: בשנת 2019, לפי דוח המבקר, כ-20% מהגברים כן עברו במסננות השיקום הסוציאלי – מה שמשקף (בניכוי הבדלים באיסוף הנתונים) עלייה מה-12% של 2018.

2.

דרושים פתרונות יצירתיים

בתרשים 6 של דוח המבקר מופיע המאזן – או יותר נכון היעדרו של איזון – בין התקציב שהושקע במניעה ראשונית לעומת זה שהושקע במניעה שלישונית. "מניעה ראשונית", כך לשון הדוח, "משמעה אלימות בזוגיות עוד לפני תחילתה, להבדיל ממניעה שניונית שנועדה למנוע את החרפת האלימות לאחר גילוי ביטוייה הראשונים, וממניעה שלישונית של האלימות לאחר התרחשות המקרה האלים שגרם לנזק".

בסוף מאי 2020 פרסמנו תרשים זרימה שמתאר אסטרטגיה המכונה "הזכות לדעת" ו"הזכות לשאול", שמטרתה היא לאפשר לנשים או חברות לשעבר של גברים אלימים, להזהיר מפניהם את החברות או הנשים הנוכחיות. כך זה נראה.

3.

פחדו להתלונן, ואז נפרץ הסכר

עם ניצני ההקלות של הסגר הראשון, והחריף ביותר, של תקופת הקורונה, פרסמנו נתון שנראה בהתחלה מפתיע: לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בימי הסגר הקשים ביותר (מארס 2020), הפניות למוקד 118* לאלימות במשפחה דווקא היו בירידה מצד נשים וקשישים (ובעלייה מצד ילדים). זה הוביל אותנו לשאול אם ייתכן שדווקא במציאות איומה של סגר, כשהקורבן והתוקף למעשה כלואים באותו בית, היה חשש לפנות לרשויות ולהתלונן.

תרשים מס' 8 מתוך דוח המבקר הנוכחי עשוי אולי לספק תשובה חלקית. אכן נראה שבמארס לא נרשם מספר רב יותר של פניות (אם כי יותר מהתקופה המקבילה ב-2019), אבל במאי וביוני, החודשים שבהן המדינה נפתחה שוב בהדרגה – מספר הפניות זינק בחדות. [הערה: ישנם פערים קלים בין נתוני הממ"מ לאלה של דוח המבקר, ככל הנראה מתוקף מועד איסופם וניתוחם וכן המתודולוגיה של בחינתם.]

4.

משתחררים בלי פיקוח

בנובמבר 2020 פרסמנו ניתוח שמאיר צד לא מדובר סביב אלימות במשפחה, הנובע מאילוץ פרוצדורלי. האילוץ הזה מכונה "שחרור מינהלי". לפי דוח המבקר (וגם בהסבר המופיע בניתוח של שומרים), שחרור מינהלי נובע "מעומס על בתי הסוהר כשמצבת האסירים עולה על תקן הכליאה", ומשמעותו שחרור "בלא שמתכנסת ועדת שחרורים ונבחנת מידת מסוכנותם ובלא ששב"ס מודיע לנפגע העבירה על שחרורו הצפוי של האסיר".

בצד החיובי, לפי דוח המבקר נראה שיש קשב לבעיה זו בקרב הגורמים האחראים:

"משב"ס נמסר כי החל מאוקטובר 2020 הוא מוסר למשטרה את כל המידע הרלוונטי על האסיר שבועיים לפני שחרורו המינהלי וביום השחרור בפועל. במהלך הביקורת קידם המשרד לביטחון הפנים הצעת חוק למתווה חדש למנגנון השחרור המינהלי, שבמסגרתו יוחרגו ממנגנון השחרור המינהלי, בין היתר, אסירים שנאסרו עקב עבירות אלימות במשפחה (אלמ"ב). יצוין בהקשר זה כי בתקנות שעת חירום נגיף הקורונה החדש (חופשה מיוחדת לאסיר), התש"ף - 2020 נקבע כי יימנעו חופשות מיוחדות מאסירים שהורשעו בין השאר בעבירות אלימות במשפחה, על מנת לצמצם את הסיכון לפגיעה בבנות זוגם...

"עוד ציין שב"ס כי הוא פועל להכנת האסיר לשחרור ככל אסיר אחר, ואם הדבר מתאפשר מבחינת סד הזמנים, מתקיים דיון של ועדת אלמ"ב לצורך גיבוש הערכת מסוכנות ומתן המלצות היערכות לקהילה.

"עוד ציין שב"ס כי לא אחת כאשר ההתרשמות היא כי מידת המסוכנות הנשקפת מהאסיר גבוהה, פונה ועדת אלמ"ב ישירות לגורמי הטיפול בקהילה ומעדכנת אותם בדבר מסוכנותו ובצורך להיערכות עם נפגע העבירה לצורך הבניית תוכניות מוגנות.

המשרד לביטחון הפנים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי במחצית הראשונה של שנת 2020 הוא קיים עבודת מטה משותפת עם משטרת ישראל ושב"ס בנושא העברת מידע על אסירים על ידי שב"ס, ואושרה רשימה של חמישה סוגי אסירים, ובהם אסירים השפוטים בגין עבירות אלימות במשפחה ואסירים המוּעדים לבעיית אלימות במשפחה, אשר לגבי שחרורם יועבר מידע למשטרה.

"משרד המשפטים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי נושא שיקום האסירים מצוי בליבת העשייה והוא מוביל עבודה בשיתוף עם גורמי ממשלה רלוונטיים שתכליתה להביא להגדלת שיעור האסירים הפונים לאפיק שיקומי באמצעות הרחבה וגיוון של היצע המענים השיקומיים,באופן שיאפשר התאמה של תוכניות השיקום והליווי לצרכיו של האסיר המשוחרר."