שוטר אחד אסף מידע על בעלי הדירה שהוא שכר. שוטר אחר בלש אחרי בן הזוג של גרושתו, במקרה אחר מידע עבר לחוקר פרטי, ואלה רק מקרים בודדים שיש עליהם תיעוד לאחר שהגיעו אל בית הדין המשמעתי של המשטרה. מאגרי המידע שבידי המשטרה מכילים כמויות עצומות של מידע רגיש על כל אדם בישראל. מי דואג שהם לא ינוצלו לרעה על ידי מי שתפקידם הוא לשמור עלינו? בדיקת שומרים

אילוסטרציה: שאטרסטוק

שוטר אחד אסף מידע על בעלי הדירה שהוא שכר. שוטר אחר בלש אחרי בן הזוג של גרושתו, במקרה אחר מידע עבר לחוקר פרטי, ואלה רק מקרים בודדים שיש עליהם תיעוד לאחר שהגיעו אל בית הדין המשמעתי של המשטרה. מאגרי המידע שבידי המשטרה מכילים כמויות עצומות של מידע רגיש על כל אדם בישראל. מי דואג שהם לא ינוצלו לרעה על ידי מי שתפקידם הוא לשמור עלינו? בדיקת שומרים

אילוסטרציה: שאטרסטוק
אילוסטרציה: שאטרסטוק

פרצה קוראת לשוטר: החיפושים הפיראטיים של שוטרים במאגרי המידע של כולנו

שוטר אחד אסף מידע על בעלי הדירה שהוא שכר. שוטר אחר בלש אחרי בן הזוג של גרושתו, במקרה אחר מידע עבר לחוקר פרטי, ואלה רק מקרים בודדים שיש עליהם תיעוד לאחר שהגיעו אל בית הדין המשמעתי של המשטרה. מאגרי המידע שבידי המשטרה מכילים כמויות עצומות של מידע רגיש על כל אדם בישראל. מי דואג שהם לא ינוצלו לרעה על ידי מי שתפקידם הוא לשמור עלינו? בדיקת שומרים

שוטר אחד אסף מידע על בעלי הדירה שהוא שכר. שוטר אחר בלש אחרי בן הזוג של גרושתו, במקרה אחר מידע עבר לחוקר פרטי, ואלה רק מקרים בודדים שיש עליהם תיעוד לאחר שהגיעו אל בית הדין המשמעתי של המשטרה. מאגרי המידע שבידי המשטרה מכילים כמויות עצומות של מידע רגיש על כל אדם בישראל. מי דואג שהם לא ינוצלו לרעה על ידי מי שתפקידם הוא לשמור עלינו? בדיקת שומרים

אילוסטרציה: שאטרסטוק

דניאל דולב

יחד עם

8.8.2021

תקציר הכתבה

ש"כ, חוקר באחת מתחנות המשטרה בדרום, חשד שבן הזוג החדש של גרושתו פגע באחת מבנותיו. השוטר החליט לבצע חקירה "עצמאית", במסגרתה בדק את המידע שקיים על בן הזוג בכמה מערכות מידע משטרתיות. הוא לא הסתפק בזה, פנה לשוטרת בתחנה שהייתה לה גישה למערכות המודיעין המסווגות יותר, וביקש לבדוק איזה מידע קיים בהן על בן הזוג החדש. הוא לא גילה לאותה שוטרת שמדובר בבדיקה לצרכיו הפרטיים.

במסגרת הבדיקות נחשף ש"כ לרישום הפלילי של בן הזוג. הוא צילם אותו במכשיר הטלפון הנייד שלו, ובשלב מסוים פנה לגרושתו, להוריה ולילדיו, הציג להם את צילום המרשם הפלילי, והטיח בגרושתו שהיא מתרועעת עם עבריין. על פי כתב האישום המשמעתי בו הודה לימים ש"כ, הוא גם השתמש במידע כדי להוציא צו הרחקה מהבנות שלו, נגד בן הזוג של גרושתו בבית משפט השלום.

האירוע התרחש בסוף 2015, והגיע עד מהרה לידיעת מח"ש - המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים - שזימנו את ש"כ לחקירה. הוא הודה במעשה ומסר למח"ש את החומרים שהיו בידיו, אלא שהטיפול בתיק התארך ללא הסבר, ורק אחרי כמעט שלוש שנים, באוגוסט 2018, החליטה מח"ש לסגור את התיק הפלילי ולהעביר את הטיפול במקרה לידיה של מחלקת המשמעת של המשטרה.

ההשתהות הארוכה הייתה גם אחד השיקולים שהובילו את בית הדין המשמעתי של המשטרה לקבל את הסדר הטיעון שנחתם מול ש"כ ובמסגרתו נגזרו עליו נזיפה חמורה, קנס בגובה 2,500 שקלים, והורדת דרגה על תנאי לשלושה חודשים.

מידע רגיש על כל אדם בישראל

עד כמה נרחבת היא תופעת החיפושים "הפיראטיים" במערכות המשטרתיות, קשה לדעת וזאת משום שהמשטרה אינה מנהלת מעקב אחר מקרים שטופלו במישור הפיקודי (הכוונה למקרים שטופלו על ידי מפקדיו של השוטר, ולא הגיעו למחלקת המשמעת של המשטרה או למח"ש). אולם מה שכן ברור הוא הפוטנציאל ההרסני של החדירה לפרטיות העומד לרשותה.

מאגרי המידע שבידי המשטרה מכילים כמויות עצומות של מידע רגיש על כל אדם בישראל: החל ממידע בסיסי כמו כתובתו ומספר הטלפון שלו, דרך מידע "משטרתי" כמו הרישום הפלילי שלו, דוחות התנועה שניתנו לו והאם נעצר או נאסר בעבר, ועד אפילו למידע כלכלי דרך נגישות למאגרי ההוצאה לפועל. לכך נוספים גם מאגרים מסווגים, שהנגישות אליהם במשטרה אמורה להיות מצומצמת יותר, כמו מאגר המידע המודיעיני "מלאכת מחשבת" או מערכת "עין הנץ" שעליה כתבנו בעבר גם בשומרים, שבאמצעותה רישות של מצלמות מיוחדות יכולה לגלות היכן היה כמעט כל רכב בישראל בכל זמן.

מצלמות בכבישים. צילומים: שלומי יוסף
בשלוש השנים האחרונות הוגשו גם 11 כתבי אישום פליליים נגד שוטרים שעשו שימוש לרעה במערכות אלו. עם זאת, מבחינת התיקים שאינם חסויים עולה כי מח"ש נוהגת להגיש כתבי אישום על שימוש לרעה במערכות המידע רק כאשר יש בידיה גם אישומים חמורים יותר

המשטרה אמנם אינה מנהלת מעקב אחר מקרים של שימוש שלא כדין במערכות המידע שטופלו פיקודית, אך מה שבכל זאת מאפשר להציץ אל הטיפול המשטרתי בתופעה הוא גזרי הדין של בית הדין למשמעת המתפרסמים אחת לרבעון.

בדיקת שומרים מעלה כי מאז 2018 ועד היום הורשעו שבעה שוטרים בביצוע בדיקות במערכות המשטרתיות שלא במסגרת תפקידם. בארבעה מהמקרים, כמו זה של ש"כ שהובא בתחילת הכתבה, שוטרים בדקו בין היתר מידע על בני או בנות זוגם, או על אנשים שניהלו רומן עם בני או בנות זוגם.

מקרה שונה הוא של השוטר ע"ג, ששירת במחוז תל אביב והשתמש במערכות המשטרתיות כדי לבלוש אחר מי שהיו בעלי הדירה שלו באותו הזמן, ואחר בתו של בת זוגו. הוא ביצע לא פחות מ-144 בדיקות עליהם, החל ממידע דמוגרפי, דרך "פרופיל פלילי, מעצרים ומאסרים", ועד בדיקת התרעות הקשורות להוצאה לפועל ולהסעת שב"חים. גם הוא נידון לנזיפה חמורה, וכן להורדה לדרגה של שישה חודשים, מהם חודשיים בפועל וארבעה על תנאי.

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
בדיקת שומרים מעלה כי מאז 2018 ועד היום הורשעו שבעה שוטרים בביצוע בדיקות במערכות המשטרתיות שלא במסגרת תפקידם. בארבעה מהמקרים שוטרים בדקו בין היתר מידע על בני או בנות זוגם, או על אנשים שניהלו רומן עם בני או בנות זוגם

מקרה נוסף הוא של ל"ה, רכז מודיעין ובילוש בתחנה בצפון הארץ, שהיה במהלך משמרת כאשר מכרה שלו פנתה אליו ואמרה לו כי שני אנשים, קרן וברק, כתבו עליה פוסט "מאיים ומשמיץ" בפייסבוק. היא נתנה לו את מספר הטלפון של קרן, והוא התקשר אליה, הזדהה כשוטר, ואמר לה בין היתר: "ילדה חצופה... תקשיבי לי, קוראים לי ל' ואני רכז מודיעין במשטרה... ובאמת, אם תעלי לי את הסעיף אני אבוא עכשיו אליך הביתה ואקח אותך לתחנה... תפסיקי להטריד, את והחבר שלך את הבחורה".

בעקבות האירוע הגישה קרן תלונה במשטרה נגד רכז המודיעין. ארבעה ימים לאחר מכן, כששוב היה במשמרת, הוא השתמש במערכת המידע המשטרתית כדי לברר פרטים על התלונה שהוגשה נגדו, ואף הריץ בדיקות שונות בעניינם של קרן וברק. בית הדין למשמעת של המשטרה גזר עליו נזיפה חמורה וקנס של אלפיים שקלים.

המידע לא נשאר רק במשטרה

לא תמיד השימוש לרעה במערכות המידע המשטרתיות נשאר בידי המשטרה, ובשלוש השנים האחרונות הוגשו גם 11 כתבי אישום פליליים נגד שוטרים שעשו שימוש לרעה במערכות אלו. עם זאת, מבחינת התיקים שאינם חסויים עולה כי מח"ש נוהגת להגיש כתבי אישום על שימוש לרעה במערכות המידע רק כאשר יש בידיה גם אישומים חמורים יותר.

המקרה הבולט ביותר הוא כתב אישום שהוגש ב-2018 נגד השוטרים ביסאן יחיא ונזיה סעב, שמואשמים כי נהגו לגבות דמי חסות מעובדים זרים שהפעילו דירות הימורים בדרום תל אביב, ובכמה מקרים אף שדדו דירות של עובדים זרים. לצד סעיפי אישום כשוחד, שוד, הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט, גילו חוקרי מח"ש כי אחד מהשוטרים אף ביצע בדיקה במערכות המשטרתיות עבור ידידה שלו, והכניסו גם את המקרה הזה לכתב האישום.

בתיק אחר נהג שוטר לבצע באופן שיטתי בדיקות במערכות המידע המשטרתיות עבור חוקר פרטי שהכיר. גם במקרה הזה בחרה מח"ש לנהל נגדו הליך פלילי, ככל הנראה בשל המספר הרב של הבדיקות שביצע עבורו. הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של קשירת קשר להשיג מטרה אסורה, ובעבירה לפי חוק הגנת הפרטיות, ונידון לחודשיים של עבודות שירות.

להבדיל, דוגמה ל"טיפול פיקודי" של המשטרה אפשר למצוא בעברו של לא אחר מאשר מפכ"ל המשטרה הנוכחי, רב ניצב יעקב שבתאי. הפרשה, שאירעה בעשור הקודם, החלה כאשר שוטרת נחקרה במח"ש בחשד שהעבירה ללא אישור מידע ממערכות משטרתיות, לצרכיה הפרטיים. בחקירתה אמרה השוטרת כי בחלק מהמקרים העבירה מידע ממערכת "עין הנץ" לגורמים אזרחיים בהוראתו של שבתאי, אז מפקד מרחב שרון.

המפכ"ל יעקב שבתאי. צילום: משטרת ישראל
"כניסות למערכות ומאגרי המידע המשטרתיים במידה ואלו נעשו שלא כדין, יכול ויטופלו על ידי מח״ש במסגרת חקירה פלילית או בציר המשמעתי, זאת בהתאם לנסיבות וחומרת העניין", נמסר ממשטרת ישראל

התברר כי מידע מתוך המערכת הסודית, שעד לאחרונה המשטרה כלל לא הודתה בקיומה, הועבר לניצב בדימוס גבי גל, שכיהן כקב"ט בחברת השכרת רכב גדולה והכיר היטב את שבתאי. מח"ש לא חקרה את שבתאי, אלא העבירה את העניין לבירור פנימי במשטרה, שערך ממלא מקום סגן המפכ"ל, ניצב אלון לבבי.

לבבי ציין כי מכיוון שלא ערך חקירה של ממש, אלא רק בדיקה, מסקנותיו אינן חד משמעיות. הוא כתב כי מגרסתו של שבתאי בפניו עלה כי לא נתן הנחייה מפורשת להעביר מידע מסווג לניצב בדימוס, ולבבי מניח שאכן לא ניתנה הוראה כזו. עם זאת, הוא כן נתן הוראה כללית לסייע לניצב בדימוס גל, שייתכן שפורשה על ידי הכפופים לו כהיתר להעביר מידע כזה. בסופו של דבר הוחלט לא לנקוט כל צעד נגד שבתאי.

עו"ד פיני פישלר הביא את המקרה בפני ועדת גולדברג, שדנה במינויו של שבתאי למפכ"ל. שלושה מחברי הוועדה סברו כי לא נפל פגם בהתנהלותו של שבתאי, ואישרו את מינויו, חרף התנגדותו של יו"ר הוועדה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג.

תגובת משטרת ישראל

"משטרת ישראל רואה בחומרה רבה שימוש שלא כדין שנעשה במאגרי המידע המשטרתיים"

ב-29 ביולי 2021 פרסמה ראש מחלקת המשמעת במשטרה, נצ"מ עו"ד בתיה בן דוד, הנחיה לפיה כל שוטר שיבצע חיפוש שלא במסגרת התפקיד, יועמד לדין משמעתי. היא הדגישה שאסור לשוטר לבצע חיפוש במאגרים גם על עצמו, וגם לא עבור חבר או בן משפחה, אפילו אם מדובר במידע שאותו אדם היה יכול לקבל אם היה פונה לתחנת משטרה.

המסמך שהופץ לשוטרים בנושא

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לפניית שומרים: "כניסות למערכות ומאגרי המידע המשטרתיים במידה ואלו נעשו שלא כדין, יכול ויטופלו על ידי מח״ש במסגרת חקירה פלילית או בציר המשמעתי, זאת בהתאם לנסיבות וחומרת העניין.

"אופן הטיפול של כל כניסה מעין זו, תלויה במספר הכניסות, בסוג המידע שנבדק, האם המידע הועבר לצד ג', אם לאו וכן תלוי, בסוג המאגר בו נערך חיפוש המידע. משטרת ישראל רואה בחומרה רבה שימוש שלא כדין שנעשה במאגרי המידע המשטרתיים ואלו מטופלים במלוא חומרת הדין".

אתר המקום הכי חם בגיהנום מפרסם את בדיקת שומרים