הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

72 שופטי עליון כיהנו ב-73 שנות קיומה של המדינה, למעלה מ-60% מהם גברים אשכנזים, רק 15% מזרחים ושיעור דומה של נשים. כשצוללים אל כלל השופטים שמונו בקדנציה האחרונה מגלים בנוסף שלמעלה מ-60% מהשופטים בישראל הגיעו מהמגזר הציבורי אל מול 36% מהשוק הפרטי. אחרי הפסקה ממושכת ובצלו של המשבר הפוליטי החריף, הוועדה לבחירת שופטים התכנסה ויש לה הרבה מאוד עבודה

שפטי בית המשפט העליון. צילום: רויטרס
שפטי בית המשפט העליון. צילום: רויטרס

הפינה לשיפוטכם

72 שופטי עליון כיהנו ב-73 שנות קיומה של המדינה, למעלה מ-60% מהם גברים אשכנזים, רק 15% מזרחים ושיעור דומה של נשים. כשצוללים אל כלל השופטים שמונו בקדנציה האחרונה מגלים בנוסף שלמעלה מ-60% מהשופטים בישראל הגיעו מהמגזר הציבורי אל מול 36% מהשוק הפרטי. אחרי הפסקה ממושכת ובצלו של המשבר הפוליטי החריף, הוועדה לבחירת שופטים התכנסה ויש לה הרבה מאוד עבודה

שפטי בית המשפט העליון. צילום: רויטרס

72 שופטי עליון כיהנו ב-73 שנות קיומה של המדינה, למעלה מ-60% מהם גברים אשכנזים, רק 15% מזרחים ושיעור דומה של נשים. כשצוללים אל כלל השופטים שמונו בקדנציה האחרונה מגלים בנוסף שלמעלה מ-60% מהשופטים בישראל הגיעו מהמגזר הציבורי אל מול 36% מהשוק הפרטי. אחרי הפסקה ממושכת ובצלו של המשבר הפוליטי החריף, הוועדה לבחירת שופטים התכנסה ויש לה הרבה מאוד עבודה

מיקי לוי ודוב מורל

שפטי בית המשפט העליון. צילום: רויטרס

11.8.2021

תקציר הכתבה

1.

התחום הראשון והמתבקש שבחנו הוא הייצוג של הציבור הישראלי לגווניו בבית המשפט העליון, לפי הרכב שדגמנו בכל עשור החל מקום המדינה. אין כאן יותר מדי הפתעות, אבל המובן מאליו - טוב שייאמר בנתונים: באופן מסורתי, ההרכבים של בית המשפט העליון אכלסו בעיקר גברים יהודים אשכנזים. אף שאפשר לראות מגמת שינוי בעשורים האחרונים, ישנה עוד דרך ארוכה לנשים ולערבים להגיע לייצוג בעליון לפי חלקם באוכלוסייה.

2.

כדי לבחון את הנושא בפרופורציה מצטברת לאורך השנים, הרצנו את בחינת הגיוון גם בתוך סך-הכול שופטות ושופטי העליון לדורותיהם - 72 במספר. גם פה אין הפתעות, אם כי אפשר לראות שבבחינה כזו הייצוג לבני עדות המזרח עולה מעט ומשתווה לנשים. חשוב מאוד לציין: ההגדרה של "מזרחי" היא חמקמקה מאוד וייתכן מאוד שישנם שופטות ושופטים ספורים שנענים להגדרה הרשמית (אלה שנולדו או שהוריהם נולדו במדינות המזרח התיכון או צפון אפריקה), אבל כיוון שהמספרים מובהקים והמגמות ידועות, אפשר להניח שהנתונים משקפים את המציאות.

3.

את הנתון המעניין ביותר שמרנו לסוף: האם הרשות השופטת בישראל היא הגמוניה שמקדמת את אנשיה ונותנת עדיפות למועמדות ומועמדים "מתוך המערכת"? הנתונים האלה, שנאספו על-בסיס קורות החיים של 61 שופטות ושופטים שמונו במהלך הקדנציה הקודמת (והקצרצרה תחת השר אבי ניסנקורן) של הוועדה לבחירת שופטים, מראים שהמצב מורכב. מבחינת מקום עבודה קודם, וגם מבחינת ההתמחות שעברו, ניכר שחלק הגדול וההומוגני ביותר הוא דווקא השופטות והשופטים שהגיעו מהמגזר הפרטי. היתר אכן מפוזרים במגזר הציבורי, שבו יש רוב יחסי לפרקליטות.

* הוועדה לבחירת שופטים 2021 כוללת שבעה חברים: שני נציגי הממשלה - שר המשפטים גדעון סער ושרת הפנים איילת שקד; שני נציגי הכנסת - ח"כ אפרת רייטן מהעבודה וח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, שלושה שופטי העליון - עוזי פוגלמן, יצחק עמית והנשיאה אסתר חיות; ושני נציגי לשכת עורכי הדין - עו"ד אילנה סקר ועו"ד מוחמד נעאמנה.