הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

על קו הזינוק: כך סוגר גדעון סער את הקצוות בדרך לפיצול תפקיד היועמ"ש

פגישות חשאיות עם בכירי מערכת המשפט וביניהם אהרן ברק, דורית ביניש, מני מזוז ורבים אחרים במקום הקמת ועדה ציבורית שקופה. הבטחת "בלוק חוסם" בוועדה שתמליץ בחודשים הקרובים על היועמ"ש הבא. טשטוש דרישות הסף העתידיות לתפקידי היועמ"ש והתובע הכללי. והסוגיה החשובה מכל - מי יקבל את הכוח בהליך הבחירה. שר המשפטים גדעון סער מסיים את ההכנות לשיגור הרפורמה לפיצול תפקיד היועמ"ש, ואין לו שום כוונה להיכשל. חשיפת שומרים

שר המשפטים גדעון סער. צילום: רויטרס
שר המשפטים גדעון סער. צילום: רויטרס

פגישות חשאיות עם בכירי מערכת המשפט וביניהם אהרן ברק, דורית ביניש, מני מזוז ורבים אחרים במקום הקמת ועדה ציבורית שקופה. הבטחת "בלוק חוסם" בוועדה שתמליץ בחודשים הקרובים על היועמ"ש הבא. טשטוש דרישות הסף העתידיות לתפקידי היועמ"ש והתובע הכללי. והסוגיה החשובה מכל - מי יקבל את הכוח בהליך הבחירה. שר המשפטים גדעון סער מסיים את ההכנות לשיגור הרפורמה לפיצול תפקיד היועמ"ש, ואין לו שום כוונה להיכשל. חשיפת שומרים

שר המשפטים גדעון סער. צילום: רויטרס

פגישות חשאיות עם בכירי מערכת המשפט וביניהם אהרן ברק, דורית ביניש, מני מזוז ורבים אחרים במקום הקמת ועדה ציבורית שקופה. הבטחת "בלוק חוסם" בוועדה שתמליץ בחודשים הקרובים על היועמ"ש הבא. טשטוש דרישות הסף העתידיות לתפקידי היועמ"ש והתובע הכללי. והסוגיה החשובה מכל - מי יקבל את הכוח בהליך הבחירה. שר המשפטים גדעון סער מסיים את ההכנות לשיגור הרפורמה לפיצול תפקיד היועמ"ש, ואין לו שום כוונה להיכשל. חשיפת שומרים

חן שליטא

שר המשפטים גדעון סער. צילום: רויטרס

5.9.2021

תקציר הכתבה

1.

יועצים בסתר: עלי תאנה או לימוד אמיתי של סוגיה מורכבת?

שר המשפטים נפגש בחודשיים האחרונים בחשאי עם צמרת עולם המשפט הישראלית ושמע את דעתה על רפורמת היועמ"ש שהוא מתכנן. אהרן ברק, דניאל פרידמן, דורית ביניש, מני מזוז, אמנון רובינשטיין, אנשי אקדמיה ורבים נוספים הביעו את דעתם. האם מדובר בעלה תאנה או ברצון אמיתי ללמוד ללמוד את הנושא? מקורבי סער עונים כי לא ינצל את המפגשים לרעה וכי הופתע ממידת התמיכה

דורית ביניש (משמאל ועם כיוון השעון), מני מזוז, אהרן ברק ודניאל פרידמן. צילומים: משה מילנר, אבי אוחיון, עמוס בן גרשום, מארק ניימן - לע"מ

שר המשפטים גדעון סער נפגש מאז שנכנס לתפקידו ביוני עם שורה ארוכה של דמויות בכירות מעולם האקדמיה והמשפט במטרה לשמוע את הערותיהם לרפורמה שהוא מוביל לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. חלק מהפגישות היו קבוצתיות, אחרות פרסונליות; חלקן התקיימו בלשכתו ואילו אחרות בבתים הפרטיים של המשתתפים, אם מפאת כבודם ואם מחשש לדליפה לתקשורת.

רשימת המשתתפים בפגישות ארוכה ומפתיעה. חלק מוכרים כתומכים בפיצול התפקיד, אחרים כמתנגדים לו. בין הבולטים שבהם נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, היועמ"ש והשופט העליון לשעבר מני מזוז, הפרופסורים גד ברזילי מאוניברסיטת חיפה, ברק מדינה מהאוניברסיטה העברית, מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הלל סומר ויניב רוזנאי - שניהם מהמרכז הבינתחומי הרצליה. עם פרופ' אמנון רובינשטיין, כמו עם ברק ועם מזוז, נפגש סער ביחידות. פרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים, שניסה לקדם יוזמה דומה בעבר השיב כשנשאל אם נפגש עם סער: "אני לא נכנס לפרטים בנוגע לשאלה, עם מי אני מדבר ועם מי לא. זו לא שאלה שאני רוצה להתייחס אליה".

סער גם התייעץ גם עם פרופ' יובל אלבשן מהקריה האקדמית אונו, שתומך בפיצול סמכויות היועץ. סער, נזכיר, שימש כמרצה בקורס ל"ממשל משילות ורפורמות" בקריה האדמית אונו, בשנים שבהן היה מחוץ לפוליטיקה.

מפגש נפרד הוא ייחד למשפטנים בכירים שכיהנו בעבר בתפקידי יועץ או פרקליט מדינה, ביניהם נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש. כשביקשנו מביניש לשמוע את התרשמותה מהמפגש השיבה: "הייתה פגישה מקצועית מאוד, דיון ענייני בעניין עצמו. סער הקשיב לנו בכבוד".

אבל מה השפיע עליו?

"אין לי מושג. יצאתי עם הרגשה שאני לא יודעת. הוא לא פרסם עד כה עמדה ברורה, וגם לא נקט כזו בפנינו. כך שאין לי מושג איך הוא יעשה את זה ואני לא בטוחה שהוא יודע. לא שמעתי תכנית, כמובן שהוא לא חייב להציג לנו תכנית. צריך לראות מה יהיה השלב הבא אם בכלל. מבחינתך, באמת שאין מה לדווח. אין כאן איזה מסר ברור".

אנשי אקדמיה התרשמו שהוא מאוד נחוש לקדם את המהלך

"עם כל הכבוד לאקדמיה ויש לה מה לומר. צריך להכיר את המציאות ולשמוע מנסיון של מי שהיו בתפקידים הללו. זה תפקיד קונסטיטוציוני שקיים מקום המדינה, ולא פשוט לשנות אותו. יש פלוסים ומינוסים לכל דבר".

משפטן בכיר אחר שמסויג מהפיצול יצא מהפגישה עם אופטימיות זהירה, אבל גם מתקשה לנסח שורה תחתונה ברורה. "התרשמתי שזו לא הייתה פגישה לחינם. שהשר לא ביקש רק לסמן וי, כשדעתו כבר מגובשת. להבדיל מיעקב נאמן, שפיצול סמכויות היועץ היה הדגל כמעט בלבדי שלו כשר משפטים, לסער יש עוד רפורמות שהוא שואף לקדם, ויתכן שהוא יסתפק בסוף בתיקונים נקודתיים. יחד עם זאת פוליטיקאי לא בקלות ירד מעניין כזה שעליו גם הצהיר עם כניסתו לתפקיד, כי זה יראה כסימן לחולשה".

אולי הוא מגובש יותר משנדמה לך, ורק רצה לתת לך תחושה טובה, שאתה נשמע ומתחשבים בדעתך

"אני מודע לכך שסער הוא פוליטיקאי ותיק ומיומן והוא יכול להעביר לשומעיו איזה רושם שהוא רוצה. הרושם שאני קיבלתי זה שהוא פתוח לשמוע. מה הוא יעשה בסוף? אני לא מתיימר לדעת".

בסביבתו של סער מתנגדים לאפשרות שיעשה שימוש מניפולטיבי בהצגת הפגישות. מבחינתם, הוא מאזין למגוון דעות, לא רק למי שנוח לו, ואף אחד לא אמר לו שהוא מרגיש כעלה תאנה. במקביל, מציינים המקורבים לסער את הפתעתם ממידת ההתנגדות המועטה למהלך. לדבריהם סער התרשם שהרוב המכריע של אנשי האקדמיה מבין שהמערכת צריכה שינוי"

אגב, עדנה ארבל שכהנה כפרקליטת מדינה אחרי ביניש וסער שימש כעוזר משפטי שלה, הציעה בעבר כי ההחלטה הסופית לגבי העמדה לדין פלילי תועבר מהיועץ לפרקליטות, אבל היועץ ימשיך לקבוע את מדיניות התביעה הכללית, והמטרה היא רק להקל על העומס.

סער, מספרים המשתתפים, בא לפגישות האלה עם מחברת, מקשיב, שואל שאלות ורושם נקודות שעולות. שומעיו התרשמו ששר המשפטים נחוש להעביר את הרפורמה, אבל פתוח ללמוד מהערות המומחים. מוסד היועץ המשפטי לממשלה, מסביר לשומרים אחד המשתתפים את מורכבות הסוגיה, אינו מוסדר בחוק יסוד והגדרתו מבוססת על כ-170 חוקים ולצידם החלטות ממשלה ופסיקות בג"צ שיחד יצרו את החשיבות והנפח המשמעותי שיש לתפקיד כיום. פיצול התפקיד יחייב את המחוקק להתייחס לכל אותם סעיפים והחלטות ולנסח את מרביתם מחדש.

מה עוד מתכוון סער להשיג מהפגישות הללו? "אני מעריך את הנכונות להאזין לנו", אומר בנימוס אחד המשתתפים, "אבל אני לא בטוח שזו הדרך הנכונה".

מה זאת אומרת?

"סער אמנם רושם את הדברים שעולים, גם מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד ערן דוידי שנכח בחלק מהפגישות ישב עם פנקס. אבל לפגישות האלה אין שום תיעוד מבחינה ציבורית. הציבור לא עודכן על קיומן ולא יודע מה אמר כל אחד מהמשתתפים. ומאחר שאין לשר גם כוונה להקים בהמשך ועדה, ההסתייגויות למעשה ישארו אצלו. אחר כך שר המשפטים תמיד יוכל לטעון שהוא נפגש עם שורה ארוכה של אישים מעולם המשפט והגיע למסקנה שפיצול היועץ כפי שהוא בוחר לעשותו - הוא הדבר הנכון לעשות. זה מרגיש לי כמו להכין לעצמך סוג של אליבי".

אתה מתכוון לכך שהוא ישתמש במפגשים, בין אם נשמעה בהם תמיכה ובין אם התנגדות, כעלה תאנה ברוח "התייעצתי עם המומחים"?

"ועדה ציבורית כותבת דוח ובו מתועדים המפגשים שלה והציבור יכול לקרוא את הדו"ח ולגבש דעה. יש לו עם מה להתווכח. מה שקורה פה, הזכיר לי את הדברים שאמר שר המשפטים צחי הנגבי בישיבת הממשלה שבה הודיע על החלטתו למנות את רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה. הוא סיפר שעדכן את אהרן ברק בדרך לישיבה. חלק מהשרים התרשמו באותו מעמד שברק תמך במינוי, רק אחר כך התברר שברק התנגד לו בתוקף. הניסוחים הללו עלולים לתעתע".

עד שהוועדה תסיק מסקנות, סער כבר לא יהיה שר משפטים

"זה לא חייב לקחת הרבה זמן. אין כאן עדים לשמוע. אפשר להגיש גם עמדות כתובות, ולפרסם המלצות אחרי 3-4 חודשים". 

בסביבתו של סער מתנגדים לאפשרות שיעשה שימוש מניפולטיבי בהצגת הפגישות. מבחינתם, הוא מאזין למגוון דעות, לא רק למי שנוח לו, ואף אחד לא אמר לו שהוא מרגיש כעלה תאנה. מצד שני, מי יאמר כזה דבר לשר בפרצוף, ובכך יוציא עצמו מחוץ למעגל שותפי הסוד, אליו זומנו שאר הקולגות?


במקביל, מציינים המקורבים לסער את הפתעתם ממידת ההתנגדות המועטה למהלך. לדבריהם סער התרשם שהרוב המכריע של אנשי האקדמיה מבין שהמערכת צריכה שינוי, והדיונים הם יותר על אופי השינוי, כשכל אחד מציג הסתייגויות אחרות. אם צריך או לא שינוי - כמעט ולא נמצא על השולחן,

2.

החשש הגדול: פוליטיזציה במינוי התובע הכללי

סער שומר את פרטי השינוי שהוא מתכנן קרוב לחזה, אולם הצעת חוק שהגישה מקורבתו, ח"כ שרן השכל, כוללת פרטים שמעוררים חשש בקרב המתנגדים לרפורמה: דרישות סף מינימליות לתפקיד התובע הכללי ורוב לפוליטיקאים בוועדת האיתור

ח"כ שרן השכל. צלם: יצחק הררי, דוברות הכנסת

איך יראה השינוי? האם יפרד היועץ רק מסמכותו להגיש כתבי אישום נגד אישים פוליטיים או שתוקם רשות תביעה עצמאית לגמרי? ומי יהיה אחראי על מחלקת בג"צים? סער שומר את הקלפים קרוב לחזה. יכול להיות שהוא עצמו עוד לא ממש מגובש עם הפרטים אולם סביר יותר, שמי שהתגאה בפני שומעיו כי הוא מחזיק בתוכנית עבודה סדורה למערכת המשפט, כבר יודע מה הוא רוצה להשיג, אבל מעדיף לפעול בשקט. איילת שקד לפניו, כבר הוכיחה שבריתות ומהמהלכים שרקמה מאחורי הקלעים, כמו מינוי שופטים שמרנים, הצליחו יותר מאשר אלו שאותם ניסתה לקדם בעדינות של בולדוזר.

החשש המרכזי שמעלים המתנגדים למהלך הוא פוליטיזציה שתלווה בעתיד את בחירת שני התפקידים: היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה או התובע הכללי, במידה ויוחלט על בעל תפקיד נוסף. נכון לעכשיו, מסתמן שפרקליט המדינה, עמית איסמן ישמש גם כתובע הכללי, אבל בשיחות סגורות רמזו אנשיו של סער כי ישנם מודלים אפשריים נוספים שנבחנים. כך או אחרת, רפורמה בתפקידים הללו יכולה לכלול גם שינוי משמעותי בשיטת הבחירה, והנה דוגמה לשינוי אפשרי שמגיעה מסביבתו הקרובה של סער. במאי 2020 הגישה ח"כ שרן השכל, (כיום תקווה חדשה ובזמנו ח"כ ממחנה סער בליכוד) את הצעת חוק התובע הכללי שמטרתו "להפריד בין התביעה הכללית ליועץ המשפטי לממשלה".

במאי 2020 הגישה מקורבתו של סער ח"כ שרן השכל, את הצעת חוק התובע הכללי שמטרתו "להפריד בין התביעה הכללית ליועץ המשפטי לממשלה". התובע לפי הצעתה ימונה ע"י שר המשפטים, מבין מועמדים שעליהם תמליץ ועדה ציבורית. באותה ועדה, לפי ההצעה, יהיה רוב לנציגי הפוליטיקאים

התובע לפי הצעתה ימונה ע"י שר המשפטים, מבין מועמדים שעליהם תמליץ ועדה ציבורית. באותה ועדה, לפי ההצעה, יהיה רוב לנציגי הפוליטיקאים: בראש הוועדה, לפי ההצעה, יעמוד מנכ"ל משרד המשפטים (שהוא משרת אמון של השר) ולצידו נציג מטעם השר, שני חברי כנסת, שופט עליון בדימוס, נציב שירות המדינה ונציג לשכת עורכי הדין. בהרכב כזה יש בוועדה רוב לפוליטיקאים, מצב שונה מהמצב כיום. הממשלה אמנם נדרשת לאשר את מינוי פרקליט המדינה, אלא שהרכב הוועדה אינו מקנה לה רוב אוטומטי; בראש הוועדה כיום עומד היועץ המשפטי לממשלה ולצידו מכהנים מנכ"ל משרד המשפטים, נציב שירות המדינה, נציג דיקני הפקולטות למשפטים ונציג ציבור.

דרישות התפקיד בהצעת החוק של השכל מעניינות גם הן: לפחות עשר שנות ניסיון ייצוג צדדים בהליכים פליליים, כשלפחות מחציתם בישראל. דרישות הסף הללו כל כך נמוכות עד שהיו מאפשרות גם לעורך דין באמצע שנות השלושים שלו וותק של עשור במקצוע, להתמנות לאחד התפקידים המרכזיים במערכת המשפט הישראלית.

האם מדובר בסוג של מכרז תפור, חוסר מחשבה או בלון ניסוי שנשלח לאוויר כהצעת חוק פרטית? ואיך הדרישה המינימליסטית הזאת מתיישבת בכפיפה אחת עם החלטת הממשלה מ-2004 לפיה, מועמד לתפקיד פרקליט המדינה צריך להיות "כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון, בעל יושר אישי ואינטלקטואלי, ובעל רמה מקצועית גבוהה ביותר ובקיאות בתחומי דיני העונשין ובתחומי המשפט החוקתי והמנהלי, וכן בעל תכונות אישיות של מנהיגות משפטית ושל יכולת ארגון של המערכת"?

שומרים פנה להשכל ושאל מה הנחה אותה בהגשת הצעת החוק ובדרישות הסף הנמוכות שהציבה לתפקיד, והאם הצעת החוק הייתה בתמיכת סער.

השכל מסרה בתגובה: "את הצעת החוק אני כתבתי כפי שראיתי לנכון להכין אותה. בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה יש ניגוד עניינים מובנה, מצד אחד הוא אמור לתת ייעוץ משפטי ומצד שני לבחון הליכים לא ראויים. הבעיה המרכזית העולה ממילוי שני התפקידים הקריטיים האלה על ידי איש אחד היא שעקב ייעוצו השוטף של היועמ״ש, נוצרת קרבה בינו לבין נושאי המשרה השלטוניים והדבר גורם להטיל ספק בנוגע ליכולתו להעמיד לדין אם יהיה בכך צורך. ההצעה נועדה להגדיר את תפקידו של התובע הכללי כישות נפרדת ועצמאית שאינה כפופה ליועץ המשפטי לממשלה".

3.

האם היועמ"ש יהפוך למשרת אמון?

כיום היועמ"ש מייצג את הציבור הרחב ואמור להיות נקי משיקולים פוליטיים. האם בסיטואציה שבה הוא אינו אחראי על התביעה הוא יכול להתמנות כמשרת אמון פוליטית? איילת שקד וימינה ניסו לקדם בעבר הצעות דומות. שר המשפטים אומר בפירוש כי הוא עובד בשיתוף פעולה עם שקד

איילת שקד, שרת הפנים ואחרי הרוטציה אמורה לחזור אל משרד המשפטים. צילום: רויטרס

ההנחה הרווחת כיום גורסת כי היועץ המשפטי לממשלה, שאחראי גם על התביעה ולפיכך מייצג את הציבור הרחב, אמור להיות נקי לחלוטין משיקולים פוליטיים. אם לעומת זאת תוסר ממנו האחריות לתביעה האם ניתן יהיה להפוך את היועץ המשפטי למשרת אמון שתפקידה לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה?

רמז לכך שזהו כיוון אפשרי במסגרת הרפורמה ניתן לקבל מיוזמה שקידמה בשנים האחרונות ימינה, מפלגתו של ראש הממשלה נפתלי בנט, במסגרת הצעה שמוכרת כ"חוק היועמ"שים". תכליתה של הצעת החוק הייתה להפוך את היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה למשרות אמון וזאת במטרה "להשיב את המשילות לנבחרי הציבור".

סער אמנם משתמש בטרמינולוגיה הרבה יותר עדינה בכל הנוגע לרפורמה שלו ("לתקן, לא להרוס") אולם המתנגדים טוענים כי השוני סמנטי בלבד ובסופו של דבר החתירה של כל הפוליטיקאים מימין היא לעבר תוצר סופי זהה, או לכל הפחות דומה, שנתפס כדגל אידיאולוגי משותף למחנה כולו. אם סער לא יצליח לקדם את הרפורמה בעצמו, הם אומרים, תנסה לעשות זאת שקד שאמורה להחליף אותו בעוד שנתיים ולקצור בעצמה את הדיבידנדים הפוליטיים הנגזרים מכך.

שקד, כזכור, ניסתה להעביר את פיצול הסמכויות כשהייתה שרת משפטים, אך ראש הממשלה נתניהו מנע את המהלך. הוא טען בשיחות סגורות בזמנו כי שוכנע שהפיצול ייצור תביעה אקטיביסטית מדי, ושיועץ שמחזיק במלוא הסמכויות רואה תמונה מורכבת יותר ומהווה גורם מרסן של המערכת. הנימוק שלו היה מבוסס: מסוף שנות ה-80 ועד תחילת שנות האלפיים הייתה סדרה של כתבי אישום נגד אישי ציבור שהסתיימו בזיכויים. בתקופה הזו כיהנו פרקליטות מדינה דומיננטיות ויועצים משפטיים שנתפס חלשים יחסית. הזיכויים הללו פגעו באמון הציבור בפרקליטות. גם לגביו אישית הנימוק הוכח כנכון: אלמלא מנדלבליט, היה מגיש נגדו פרקליט המדינה הקודם, שי ניצן, שלושה כתבי אישום בגין שוחד ולא רק אחד כפי שהחליט לבסוף מנדלבליט.

שקד ניסתה להעביר את פיצול הסמכויות כשהייתה שרת משפטים, אך ראש הממשלה נתניהו מנע את המהלך. הוא טען בשיחות סגורות בזמנו כי שוכנע שהפיצול ייצור תביעה אקטיביסטית מדי, ושיועץ שמחזיק במלוא הסמכויות רואה תמונה מורכבת יותר ומהווה גורם מרסן של המערכת. לגביו, אישית, הנימוק הוכח כנכון

כיום סער מציין בנדיבות כי הוא מתואם עם שרת הפנים שקד לגבי בחירת היועץ הבא, ועדיין סביר להניח שהוא מעוניין בקרדיט הפוליטי על הפיצול לעצמו - כך הוא יכול להראות שבעוד האחרים רק מדברים, הוא גם עשה. מה עוד שמדובר ברפורמה קלה יחסית לביצוע - ודאי בהשוואה לרפורמה שהוא מתכנן בהליך מינוי השופטים שתכלול שימוע פומבי לשופטי העליון, ותערב התנגדות רחבה יותר מצד הרשות השופטת.

"הפיצול הוא רעיון שנתפס כימני", מסביר איש אקדמיה שמזוהה עם הימין, "אבל אחרי שתיקי נתניהו הוכיחו כמה בעייתי המצב שבו היועץ המשפטי נדרש להתמודד מול נתניהו החשוד בפלילים ובמקביל לייעץ לנתניהו ראש הממשלה, זו בהחלט יכולה להיות רפורמה חוצת מחנות. עכשיו אפשר לגייס לרפורמה כזאת גם את אותם שמאלנים שטענו בימי נתניהו, כשמערכת המשפט הייתה תחת מתקפה, שזה לא הזמן המתאים; עכשיו הרוחות מתונות וזה קמפיין שגם קל לנהל אינטלקטואלית, כי יש בו נימוקים מצוינים".

לצד הנימוקים עולות בפגישות שמקיים סער גם שאלות נוספות לגבי דרכי המינוי, כמו מה יהיה אורך הכהונה של היועץ. קדנציה קצובה ובלתי ניתנת להארכה, קריטית כשמדובר בתביעה הכללית - כך הממשלה לא יכולה להדיח תובע שפועל נגד שחיתות שלטונית וגם לא תוכל לתת לו פרס על 'התנהגות טובה' בדמות הארכת הקדנציה. אבל מה אם התפקידים יופרדו, וימונה יועץ שאמור להסתפק בייעוץ לממשלה?

אחת הסוגיות שעלו במפגשים עם סער הייתה האם ממשלה חדשה תוכל לפטר יועץ שמונה כדי להגשים את מטרותיה האידיאולוגיות של ממשלה אחרת, ששונות מאוד ממטרותיה של הנוכחית. האם במקרה כזה הלקוח הוא הממשלה או שהלקוח של היועץ המשפטי לממשלה ישאר כמו היום הציבור?

4.

 

בחירת היועמ"ש הבא והלו"ז הפוליטי

לרפורמה, בין אם תצא לפועל ובין אם לאו, תהיה לה השפעה משמעותית על זהותו של היועץ המשפטי לממשלה שיחליף את מנדלבליט בינואר

היועמ"ש אביחי מנדלבליט. צילום: רויטרס

לא במקרה מצהיר סער כי בכוונתו לפצל את הסמכויות עוד בטרם נבחרה ועדת האיתור למחליפו של אביחי מנדלבליט שיפרוש בסוף ינואר. מדובר באיתות לשתי חזיתות שונות: המועמדים והוועדה עצמה.

בכל הנוגע למועמדים מדובר באמירה ברורה שהסנטימנט הוא לבחור במומחה למשפט חוקתי ומינהלי ולא בהכרח פלילי. הביקוש לתפקיד לא צפוי להיפגע בגלל השינוי הזה. "את רואה מישהו שלא יקח תפקיד כזה, בגלל יוזמה שכרגע היא עוד על העץ? וגם אם תצא אל הפועל עדיין תשאיר אותו בפוזיציה מאוד משמעותית", אומר אחד המשתתפים בפגישות עם סער. "אם כבר זה יעודד אנשים להתמודד על תפקיד פרקליט המדינה שצפוי להיות עוד יותר אטרקטיבי.

ועדת האיתור מן הסתם תביא בחשבון שיהיה פיצול ולכן תחפש יועץ שיתאים לתפקיד החדש, ובמילים אחרות פחות פליליסט. פרקליט המדינה עמית איסמן (שנמנה על המצדדים בגישה המקלה, אותה אימץ מנדלבליט בתיקי נתניהו) יספק את הצד הפלילי

היועץ שייבחר ייכנס לתפקיד כמות שהוא היום, בידיעה שבעתיד תפוצל המשרה. לוח הזמנים הפוליטי מכתיב שההצעה תעלה בממשלה רק אחרי שהכנסת תאשר את התקציב בנובמבר. אחרי אישור הממשלה (ימינה, יש עתיד ותקווה חדשה הסכימו על הרפורמה במסגרת ההסכמים הקואליציונים), ההחלטה צריכה לעבור הליך חקיקה בכנסת והמגמה המסתמנת היא לנסות להשיג תמיכה נרחבת ככל האפשר, מה שאומר שההליך יכול להימשך אפילו כמה חודשים. מנדלבליט פורש כאמור בסוף ינואר.

ועדת האיתור מן הסתם תביא בחשבון שיהיה פיצול ולכן תחפש יועץ שיתאים לתפקיד החדש, ובמילים אחרות פחות פליליסט. פרקליט המדינה עמית איסמן (שנמנה על המצדדים בגישה המקלה, אותה אימץ מנדלבליט בתיקי נתניהו) יספק את הצד הפלילי.

סער, מספיק מתוחכם, כדי לסמן לעצמו לפחות מועמד אחד שהוא רואה לנגד עיניו, ולבנות את ועדת האיתור כך שתבחר באותו מועמד. האם זוהי עו"ד דינה זילבר, ידידתו מימי הפקולטה למשפטים, ששימשה עד לפני שנה כמשנה ליועמ"ש לענייני משפט ציבורי-מנהלי? לאחרונה פורסם כי סער צפוי להעלות את שמה כמועמדת לעליון, וכי בנט ושקד לא מתנגדים. שקד הגיבה שמדובר בפייק ניוז וזילבר מבחינתה ליברלית מדי.

האם יתכן שזילבר תמצא עצמה לבסוף כמועמדת לתפקיד היועצת? זילבר לא השיבה לשאלת שומרים בנושא. גם עו"ד אבי ליכט ששימש כמשנה ליועץ, פעם כמשנה לניהול ותפקידים מיוחדים, ולפני כן כמשנה בתחום הכלכלי-פיסקאלי, ושמו הוזכר כמועמד אפשרי, נשאל בעניין והשיב "אני באיסלנד. לא מעוניין להתראיין או לדבר על זה".

5.

מי יישב בוועדת האיתור ליועמ"ש?

במסגרת ההסכמים הקואליציונים הבטיח סער כי יהיה לו "בלוק חוסם" בדמות שניים מחמשת החברים בוועדה שתבחר את היועמ"ש הבא. זה לא אומר שהוא ויתר ביחס לחברים האחרים בוועדה

בוועדת האיתור ליועמ"ש מכהנים חמישה חברים. בראשה עומד שופט עליון בדימוס שימונה על ידי נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות בהסכמת השר. לצידו יכהנו ארבעה חברים ששניים מהם נציגים מובהקים של סער. כיוון שהמועמד נדרש לארבעה קולות כדי לקבל את המלצת הוועדה שני נציגיו של סער נותנים לו למעשה "בלוק חוסם".

הראשון מבין השניים הוא נציג הממשלה כלומר נציג שר המשפטים - שהינו יועץ משפטי לשעבר או שר משפטים לשעבר. היועצים המשפטיים לשעבר מתנגדים לפיצול ולכן סביר להניח שסער ימנה אדם שתומך ברעיון הרפורמה ויקדם מועמד שיתאים לה. שר המשפטים לשעבר, דן מרידור, הוא מועמד אפשרי. מרידור, משפטן ואיש ליכוד לשעבר, אינו חסיד נלהב של הפיצול אבל מכיר בניגוד העניינים שנוצר אצל היועץ במקרה של חקירה פלילית כנגד חבר ממשלה. היחסים בינו לבין סער טובים ולאחרונה אף נצפו השניים סועדים יחד. שאלת מינוי היועץ, אומרים מי ששאלו את מרידור לפשר אותה פגישה, לא עלתה בשיחה.

סער עם דן מרידור ב-2009. צילום: עמוס בן גרשום - לע"מ
שר המשפטים לשעבר, דן מרידור, הוא מועמד אפשרי לוועדה. מרידור, משפטן ואיש ליכוד לשעבר, אינו חסיד נלהב של הפיצול אבל מכיר בניגוד העניינים שנוצר אצל היועץ במקרה של חקירה פלילית כנגד חבר ממשלה. היחסים בינו לבין סער טובים ולאחרונה אף נצפו השניים סועדים יחד
סער עם ציפי ליבני ב-2009. צילום: אבי אוחיון - לע"מ
ציפי ליבני תמכה בעבר בהצעת החוק של חבר מפלגתה יואל חסון להסיר מסמכויות היועץ את חקירת השחיתות השלטונית ולהעבירה לידי שופט חוקר על תקן תובע מיוחד. ליבני מסרבת כיום להתראיין ולהתייחס לאפשרות שתשב בוועדה כמו גם לעמדתה העכשווית בסוגיית הפיצול

אפשרות נוספת, פחות צפויה היא של שרת המשפטים ציפי לבני. בעבר תמכה ליבני בהצעת החוק של חבר מפלגתה יואל חסון להסיר מסמכויות היועץ את חקירת השחיתות השלטונית ולהעבירה לידי שופט חוקר על תקן תובע מיוחד. ליבני מסרבת כיום להתראיין ולהתייחס לאפשרות שתשב בוועדה כמו גם לעמדתה העכשווית בסוגיית הפיצול.

הנציג השני הוא נציג ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. סער דאג להסדיר בהסכם הקואליציוני שחבר כנסת מטעם "תקווה חדשה" ישמש כנציג ועדת חוקה בוועדת האיתור. שני ח"כים מטעם המפלגה חברים בוועדת חוקה, השכל מהצעת החוק שהוזכרה קודם ובני בגין. השכל היא שליחה נאמנה של סער, בגין הוותיק והדעתן עוד עלול להפתיע עם עמדה עצמאית. מצד שני מבין השניים הוא יספק את המכובדות והיושרה לבחירה. בתשובה לפניית שומרים בנושא אמר בגין ש"לא אהיה בוועדת האיתור. לא שמעתי על כך, ואני מניח שלא אהיה. לא אמרו לי".

נציג נוסף הוא נציג לשכת עורכי הדין. בישיבה של המועצה הארצית השבוע (5/9) נסגרה רשימת המועמדים של הלשכה לתפקיד. השניים שיעמדו לבחירה הם עו"ד תמי אולמן, פליליסטית ותיקה, ששימשה כיו"ר ועדת האתיקה של הלשכה והמכהנת זו קדנציה שניה כראש ועד מחוז חיפה של הלשכה; ועו"ד ערן בן-ארי, היועץ המשפטי של תנועת "אם תרצו", בעל משרד פרטי "המתמחה במשפט מנהלי, אזרחי ודיני מקרקעין – בדגש על יהודה ושומרון". בן-ארי עבד כפרקליט במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, וכעוזר היועץ המשפטי למערכת הביטחון והיה אחראי על תחום יהודה ושומרון. ההערכה היא כי אולמן, נציגת הקואליציה שזוכה בתמיכת יו"ר הלשכה, עו"ד אבי חימי, תבחר ברוב גדול. מה שבטוח הוא שכל אחד מהמועמדים יביא עמו רוח אחרת לוועדה. אולמן, מטבע הדברים, עשויה לנהות אחר הניסיון הפלילי שמביא איתו המועמד ואילו בן-ארי לכיוון הפוליטי יותר. המועצה הארצית תבחר את הנציג ביום שני הקרוב ה-13/9, בהצבעה גלויה, בין חברי המועצה נמנים גם מנכ"ל משרד המשפטים ופרקליט המדינה; יהיה מעניין לעקוב אחר הצבעותיהם של השניים.

השניים שיעמדו לבחירה מטעם לשכת עורכי הדין הם עו"ד תמי אולמן, פליליסטית ותיקה, ששימשה כיו"ר ועדת האתיקה של הלשכה והמכהנת זו קדנציה שניה כראש ועד מחוז חיפה של הלשכה; ועו"ד ערן בן-ארי, היועץ המשפטי של תנועת "אם תרצו", בעל משרד פרטי "המתמחה במשפט מנהלי, אזרחי ודיני מקרקעין – בדגש על יהודה ושומרון"

החבר האחרון בוועדה הוא נציג האקדמיה, שנבחר ע"י נציגי הפקולטות למשפטים בהצבעה חשאית. לאור השיחות הרבות של סער עם נציגי האקדמיה, אפשר לשער שיש כאן גם סוג של אודישן לתפקיד, והוא עשוי לרמוז למשפטנים מי איש האקדמיה שהיה רוצה לראות במשבצת הזו.

6.

האם נתגעגע לשיטת הבחירה הנוכחית?

סער יגיע לכנסת עם טיעון פשוט: העמדתו לדין של ראש ממשלה מכהן היא תרחיש שהמחוקק לא צפה לפני תיקי נתניהו ולכן מעולם לא התקיים הדיון ההכרחי בניגוד העניינים שאליו יכול להיקלע יועמ"ש בסיטואציה הזאת

ועדת האיתור תחל את עבודתה באוקטובר לכל המאוחר. מנדלבליט, ויהודה וינשטיין לפניו, נבחרו בניגוד לדעתם של השופטים העליונים שעמדו בראש הוועדה. מנגד, מעולם לא נבחר יועץ שלא בהסכמת ראש הממשלה והשרים שכן ועדת האיתור יכולה להמליץ, אבל הממשלה לא חייבת לקבל את המלצותיה. ראש הממשלה יכול לדחות אותן ולבקש שתתכנס מחדש, עד שתגיע להמלצה שמקובלת עליו. האם פיצול התפקיד יוביל לשיטת מינוי שתהיה פוליטית יותר ותעורר געגועים לשיטה הנוכחית?

מנדלבליט עם יהודה וינשטיין ב-2016. צילום: קובי גדעון - לע"מ
ועדת האיתור תחל את עבודתה באוקטובר לכל המאוחר. מנדלבליט, ויהודה וינשטיין לפניו, נבחרו בניגוד לדעתם של השופטים העליונים שעמדו בראש הוועדה. מנגד, מעולם לא נבחר יועץ שלא בהסכמת ראש הממשלה והשרים שכן ועדת האיתור יכולה להמליץ, אבל הממשלה לא חייבת לקבל את המלצותיה
מנדלבליט עם בנימין נתניהו ב-2013. צילום: עמוס בן גרשום - לע"מ
עם הטיעון המנצח של ניגוד עניינים קשה בסופו של דבר להתמודד. גם אם השרים עובדים לרוב דרך היועצים המשפטיים של משרדיהם, גם אם היועץ אינו חייב להגיע לכל ישיבת הממשלה, זה כמעט לא אנושי לשמש תובע ויועץ לאותו אדם. העמדתו לדין של ראש ממשלה מכהן היא תרחיש שהמחוקק לא צפה ולפני תיקי נתניהו מעולם לא התקיים לגביו דיון. ועם הטיעון הזה, שמובן גם למי שאינו משפטן, ינסה סער לצלוח את הממשלה ואת הכנסת

הוויכוח על אופי התפקיד שעוצב בעיקר על ידי מאיר שמגר (פעם כיועץ משפטי בשנות השבעים ופעם כראש ועדת שמגר לבחינת דרכי מינוי היועץ ונושאים נוספים הקשורים לכהונתו) ילך ויתגבר בחודשים הקרובים. האם צבר התפקיד יותר מדי כח או שהפוליטיקאים שוב מקטרים על רגולטור שלא עושה להם הנחות?

עם מתנגדי הפיצול, נמנים רבים מהיועצים המשפטיים ופרקליטי המדינה לשעבר, שטוענים שאיש אינו מבין טוב מהם את חשיבות התפקיד המשולב - להיות המבוגר האחראי שמרכז את כל מערכות אכיפת החוק לכדי עבודה משותפת, ומתוקף תפקידו גם מבין את ה"תמונה הגדולה יותר". מהעבר השני טוענים התומכים כי הם מדברים מהפוזיציה ומסרבים לצמצום הסמכויות כדי לא לפגוע במעמדם, גם אם מדובר במעמד של פנסיונרים.

לטענה כי העברת הטיפול בתיקים של אישי ציבור תפנה ליועץ זמן, משיבים המתנגדים כי מדובר רק בעשרה אחוז מנפח התפקיד כיום. רק בתקשורת נראה כאילו היועץ עוסק בנושאים הללו כל הזמן. ואם תיקים מתעכבים שנים, הרי שמדובר ביועצים שמתקשים להחליט או בתיקים שהשלמות החקירה בעניינם לוקחות זמן, ולא בגלל שהיועץ סובל מעומס בלתי אפשרי.

בשנות התשעים פסק בג"צ כי חוות דעתו של היועץ מחייבת את הממשלה. המצב הזה אמור להישאר גם בשינויים שעל הפרק. רק שמתנגדי הפיצול טוענים כי גם אם רשמית חוות הדעת תישאר מחייבת, קיצוץ בסמכויות יחליש את היועץ וחברי הממשלה ירגישו פחות מחויבים כלפיה. בשלב הבא גם בית המשפט שנמנע מלהתערב בהחלטות שקיבלו גיבוי של היועץ, ירשה לעצמו להתערב יותר.

כיום, מסכימים שני הצדדים בוויכוח על נחיצות הפיצול - היועץ משתמש בכובע התובע כסוג של שוט כלפי חברי הממשלה. מצדדי הפיצול טוענים שהכרחי שאותו אדם יחזיק בשני הכובעים אחרת עלול להיווצר מצב שבו היועץ אישר מהלך והפרקליטות, שלא הייתה מסונכרנת, החליטה על העמדה לדין. ואילו תומכי הפיצול עונים שיועץ שצריך שוט כזה מתנהל "בצורה מאפיונרית".

אבל עם הטיעון המנצח של ניגוד עניינים קשה בסופו של דבר להתמודד. גם אם השרים עובדים לרוב דרך היועצים המשפטיים של משרדיהם, גם אם היועץ אינו חייב להגיע לכל ישיבת הממשלה, זה כמעט לא אנושי לשמש תובע ויועץ לאותו אדם. העמדתו לדין של ראש ממשלה מכהן היא תרחיש שהמחוקק לא צפה ולפני תיקי נתניהו מעולם לא התקיים לגביו דיון. ועם הטיעון הזה, שמובן גם למי שאינו משפטן, ינסה סער לצלוח את הממשלה ואת הכנסת.