הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

האם חסרים מורים בישראל? תלוי את מי שואלים

כעשרת אלפים מורים חדשים מצטרפים למערכת החינוך מדי שנה, ועוד עשרות אלפים לומדים בתוכניות הסבה להוראה, ועדיין, כאשר מגיע ה-1 בספטמבר התקשורת מתמלאת בכותרות על כך ש"חסרים מורים". האומנם חסרים? דוח מיוחד של שומרים צולל בעקבות הנושא הטעון ומצא לצד מסד נתונים חסר, שמחסור אומנם יש, אבל במורים בעלי הכשרה מתאימה, ודווקא במרכז הארץ ולא בפריפריה

ה-1 בספטמבר 2021 בבית ספר יסודי בתל אביב. צילום אילוסטרציה: רויטרס
ה-1 בספטמבר 2021 בבית ספר יסודי בתל אביב. צילום אילוסטרציה: רויטרס

כעשרת אלפים מורים חדשים מצטרפים למערכת החינוך מדי שנה, ועוד עשרות אלפים לומדים בתוכניות הסבה להוראה, ועדיין, כאשר מגיע ה-1 בספטמבר התקשורת מתמלאת בכותרות על כך ש"חסרים מורים". האומנם חסרים? דוח מיוחד של שומרים צולל בעקבות הנושא הטעון ומצא לצד מסד נתונים חסר, שמחסור אומנם יש, אבל במורים בעלי הכשרה מתאימה, ודווקא במרכז הארץ ולא בפריפריה

ה-1 בספטמבר 2021 בבית ספר יסודי בתל אביב. צילום אילוסטרציה: רויטרס

כעשרת אלפים מורים חדשים מצטרפים למערכת החינוך מדי שנה, ועוד עשרות אלפים לומדים בתוכניות הסבה להוראה, ועדיין, כאשר מגיע ה-1 בספטמבר התקשורת מתמלאת בכותרות על כך ש"חסרים מורים". האומנם חסרים? דוח מיוחד של שומרים צולל בעקבות הנושא הטעון ומצא לצד מסד נתונים חסר, שמחסור אומנם יש, אבל במורים בעלי הכשרה מתאימה, ודווקא במרכז הארץ ולא בפריפריה

צאלה קוטלר הדרי

ה-1 בספטמבר 2021 בבית ספר יסודי בתל אביב. צילום אילוסטרציה: רויטרס

31.8.2021

תקציר הכתבה

ל

א פחות מ-22 תוכניות ייחודיות פועלות בישראל להסבת אקדמאים להוראה; מתוכנית ייעודית לבוגרי הטכניון שמבקשים לעשות הסבה להוראה במדעים, דרך תוכניות העוסקות בשילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודיים, ועד לתוכנית ייעודית לפורשי מערכת הביטחון שמעוניינים בקריירה שנייה בהוראה. לצד תוכניות אלה ישנם כשלושים אלף סטודנטים להוראה  באוניברסיטאות ובמכללות ועוד כעשרים אלף סטודנטים להוראה בסמינרים ובמכונים חרדים. על פי משרד החינוך, מדי שנה מצטרפים למערכת החינוך כעשרת אלפים מורים חדשים, גידול של 3% בממוצע בשנה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

אז איך זה ששוב, עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ב, מתריעים שורה של ארגונים וגופים שקיים בישראל מחסור חמור במורים? הנה מדגם: "מחסור של 10,000 מורים: "מתפשרים על האיכות, סותמים חורים", התריע יו"ר התאגדות מנהלי בתי ספר רק לפני כשבועיים. בתי ספר יסודיים לא מצליחים לגייס מורים התריעו גורמים שונים במערכת החינוך לפני שלושה שבועות. ומזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד מתחה קו ברור בין קשיי המקצוע למצוקת כוח האדם. כותרות אחרות עסקו במורים וגננות שאינם מחוסנים ויהיה קושי בהחלפתם בכיתות.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
כמו הרבה מהבעיות בישראל, גם הבעיה הזאת - כמו גם המחלוקת עליה - מתחילה בהיעדר מסד נתונים מסודר. עוד ביוני 2004 נכתב בדוח מבקר המדינה, כי "למשרד החינוך אין מאגר מסודר ומעודכן של נתונים על צורכי מערכת החינוך, אלא אומדנים ונתונים חלקיים בלבד, המצביעים, לכאורה, על מחסור במורים במקצוע מסוים"

אז יש מחסור או לא? האם הקונספציה על מחסור בכוח אדם בתחום ההוראה בכלל נכונה? המומחים אינם תמימי דעים. על פי נחום בלס, ראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, שחוקר את תחום החינוך בישראל זה 45 שנים ומילא בעבר תפקידים שונים במערכת החינוך, התשובה היא חד משמעית לא. "אין מחסור במורים בישראל והאמירות הללו אינן משקפות את הנתונים". בלס מפתיע ומסביר: "מנתוני הלמ"ס בסקר שפורסם השנה ועסק בכוח האדם בהוראה ונשען על נתוני משרד החינוך רואים שמספר המורים גדל בשיעור גבוה יותר מקצב הגידול של מספר התלמידים". 

"זה נכון", מסכים איתו שמואל אבואב, שכיהן מנכ"ל משרד החינוך תחת השרים יולי תמיר, נפתלי בנט, רפי פרץ ויואב גלנט. "בראיית המאקרו אין מחסור במורים. יש חוסר במורים במקומות ספציפיים באזור המרכז ויש חוסר במקצועות ספציפיים. גם כשמסתכלים על מספר האנשים שמוכשרים בסמינרים להוראה לא רואים ירידה". 

"כשאומרים מחסור במורים צריך להבחין בין המקצועות", מסכימה באופן חלקי ד"ר תמי הופמן, ראש תוכנית רג"ב למצטיינים במכללת סמינר הקיבוצים, חוקרת ומרצה בתחומי חינוך ומדיניות חינוך במכון הישראלי לדמוקרטיה. "יש מקצועות שאין בהם מחסור במורים ויש מקצועות שיש בהם בעיה גדולה של מורים, כמו למשל מורים לתנ"ך בחינוך הממלכתי. 

"מצד אחד המערכת רוצה כוח אדם איכותי של מורים ועושים כל מיני תוכניות להשיג את זה, ומצד שני מדובר במקצוע שהוא 'מאס-פרודקשן'. אנחנו צריכים הרבה מורים כי יש הרבה ילדים בישראל בהשוואה ל-OECD, לכן יש מתח מובנה".

תופעת "המחסור האיכותי"

סוגיית המחסור בעובדי הוראה בישראל מוכרת כבר למעלה מ-15 שנים וכיכבה לפחות בשני דוחות של מבקר המדינה. הבעיה, אגב, לא ייחודית רק לישראל וקשורה קשר הדוק לשינויים כלכליים וחברתיים, שינויים בסגנון ההורות ואלמנטים סוציולוגיים, שהפכו את ההוראה למקצוע מתגונן. 

כמו הרבה מהבעיות בישראל, גם הבעיה הזאת - כמו גם המחלוקת עליה - מתחילה בהיעדר מסד נתונים מסודר. עוד ביוני 2004 נכתב בדוח מבקר המדינה, כי "למשרד החינוך אין מאגר מסודר ומעודכן של נתונים על צורכי מערכת החינוך, אלא אומדנים ונתונים חלקיים בלבד, המצביעים, לכאורה, על מחסור במורים במקצוע מסוים… ולכן לא ידוע כמה מורים חדשים יהיה צורך להכשיר בכל מקצוע".

וכשאין מסד נתונים מסודר קשה להבין איפה הבעיה ולמצוא לה פתרון. בפברואר 2007 נכתב במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שכותרתו "טענות בדבר מחסור במורים", כי "עמדת משרד החינוך בסוגיית המחסור במורים בישראל כיום היא שאין במערכת החינוך מחסור במורים אלא בשלושה מקצועות בלבד: אנגלית, מתמטיקה ומדעים". 

כמה שנים לאחר מכן, ב-2013, הממצא העיקרי שעלה ממסמך נוסף שנכתב על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת היה כי על פי התחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במערכת החינוך צפוי מחסור של 7,669 מורים בשנת 2018. כמה שנים לאחר מכן, ב-2019, היריעה התרחבה. דוח נוסף של מבקר המדינה התמקד במחסור במורים בעלי הכשרה מתאימה להוראת מקצועות. במסגרת בדיקת המבקר התבקשו מנהלי בתי ספר, מתמחים ומורים חדשים לענות על שאלונים שעסקו בנושאי תכנון כוח אדם בהוראה, הכשרת בוגרים ומורים חדשים ותהליך ההשמה להתמחות ולהוראה. 

צילום אילוסטרציה: שלומי יוסף
מדוח המבקר עלה שבחינוך היסודי מספר המורים למתמטיקה עמד על כ-9,500 מורים, אך רק 40% מהם היו בעלי הכשרה להוראת המקצוע. בחינוך העל-יסודי מספר המורים המוכשרים להוראת המתמטיקה עמד על 39% בלבד. "המשמעות היא כי חלק ניכר מהתלמידים לומדים מתמטיקה ממורים חסרי הכשרה מתאימה", נכתב

שאלון אחד הופנה לכלל מנהלי בתי הספר (4,000), והשיבו עליו 1,344 מנהלים. השאלון השני הופנה ל-24,565 מתמחים ומורים חדשים, ו-5,050 מהם השיבו עליו. נוסף על כך, מבקר המדינה קיים בארבע מכללות להוראה קבוצות מיקוד, בהן השתתפו מורים ומתמחים חדשים.

מהשאלונים עלתה תופעה חדשה שיכולה להסביר את הפער בין הנתונים בהם נאחז בלס לבין הקריאות בשטח: תופעת "המחסור האיכותי", המתייחסת למורים למתמטיקה, עברית ואנגלית. כלומר, מורים לא חסר, אבל כמה מהם מוכשרים מספיק להעביר את הידע הלאה בצורה מיטבית?  

מדוח המבקר עלה שבחינוך היסודי מספר המורים למתמטיקה עמד על כ-9,500 מורים, אך רק 40% מהם היו בעלי הכשרה להוראת המקצוע. בחינוך העל-יסודי מספר המורים המוכשרים להוראת המתמטיקה עמד על 39% בלבד. "המשמעות היא כי חלק ניכר מהתלמידים לומדים מתמטיקה ממורים חסרי הכשרה מתאימה", נכתב. 

"בראיית המאקרו אין מחסור במורים", אומר שמואל אבואב, שכיהן מנכ"ל משרד החינוך תחת השרים יולי תמיר, נפתלי בנט, רפי פרץ ויואב גלנט. "יש חוסר במורים במקומות ספציפיים באזור המרכז ויש חוסר במקצועות ספציפיים. גם כשמסתכלים על מספר האנשים שמוכשרים בסמינרים להוראה לא רואים ירידה"

שמואל אבואב. צילום באדיבות המצולם

המצב לא היה טוב יותר בהוראת העברית, שם נמצא כי מתוך 8,150 המורים לעברית בחינוך העל-יסודי, לכ-64% אין כלל הכשרה להוראת המקצוע. ובאנגלית? מתוך כ-13,300 המורים המלמדים אנגלית בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי, לכ-40% מהמורים אין הכשרה מתאימה ללמד את המקצוע. התופעה רחבה במיוחד בחינוך היסודי, שם כמחצית מן המורים הם נטולי הכשרה להוראת אנגלית. 

"נכון, יש חוסרים ספציפיים במקצועות מסוימים", מתייחס אבואב. "לכן, הצורך הוא לטפל ברמת הפינצטה וזה תפקיד משרד החינוך ליצור את ההכשרה ואת עתודות כוח האדם וליצור וויסות נכון. בתקופתי הזמנו את חברת דלויט שתעשה את הבדיקה הזאת עבורנו ברמת הישוב. צריך לערב בזה גם את הרשויות. אם לרשות אין מורה למדעים הוא יכול לייצר תמריצים לעובדי הוראה, כמו שיש תמריצים לעובדי הוראה בפריפריה, זה תפקידה של המערכת". 

"משרד החינוך מודע למחסור במורים", נמסר בתגובה לפניית שומרים בנושא, "ולנוכח זאת הוא מקדם שורה של תוכניות ופעולות במקומות בהם קיים המחסור. חלקן נוגעות לטווח הארוך וחלקן האחר לטווח המידי. בתוך כך, ניתוח הנתונים מעלה כי עיקר המחסור קיים באזור מרכז הארץ". תגובת המשרד המלאה מובאת בהמשך. 

בעתיד הלא רחוק: שלושה מיליון תלמידים

על פי תחזית מספר התלמידים הצפוי בישראל בשנים 2050-2025, שפרסמה הלמ"ס במאי האחרון, בשנת 2050 מספר התלמידים הכולל בבתי הספר צפוי להגיע לכ-3.052 מיליון תלמידים, לעומת כ-1.789 מיליון תלמידים בשנת 2020 (גידול של 70.6%). הביקוש למורים צפוי לגדול על פי התחזית ולהגיע לכ-304 אלף מורים בכל המגזרים, לעומת כ-190 אלף כיום. 

"כשהנתונים כללים זה תמיד מחפה על בעיות נקודתיות ומחסורים נקודתיים במקומות ובמקצועות מסוימים", אומר בלס. "כן, אפשר להיתקל במחסור במורים לעברית בחינוך היסודי, וכנראה שנתקלים במחסור במורים למתמטיקה, כימיה ופיזיקה בחינוך העל היסודי, בייחוד בפריפריה המרוחקת. אני לא מכחיש את זה. מספיק שתדברי עם מנהל אחד שחסרים לו שניים-שלושה מורים באנגלית או במתמטיקה והוא ישבור את הראש כל הקיץ מאיפה להשיג את המורים האלה. אולי הוא לא ימצא ובסוף יבקש ממורה אחרת, שזה בכלל לא תחום ההוראה שלה, למלא את המקום. אבל זה לא אומר שיש מחסור של מורים במערכת החינוך. הגוף בריא גם אם יש כאב בציפורן".  

איך זה מתיישב עם ההצהרות של יפה בן דויד או של יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מנשה לוי, שטוענים שחסרים במערכת מורים?

"זה לא מתיישב. הם מדברים מבלי שיש להם נתונים. אני רוצה לראות נתון שיראה לי בדיוק אם וכמה מורים חסרים. כל מה שאני אומר מבוסס על הנתונים של הלמ"ס שמבוססים על נתוני משרד החינוך. הדבר היחיד שאומרים זה שיש מקצוע אחד או יותר שיש בו ירידה במספר המורים המתאימים למקצוע, אבל זה מקצוע אחד בסך הכל ולאורך השנים מספר המורים שעוזבים את ההוראה די קבוע - בסביבות 4% - ומספר המורים המצטרפים מדי שנה די קבוע. הנתונים מצביעים על כך שיש עליה במספר המורים ומקצוע ההוראה הוא בסך הכל מקצוע מבוקש גם משום נושא הקביעות והביטחון התעסוקתי". 

"אין מחסור במורים בישראל והאמירות הללו אינן משקפות את הנתונים", אומר נחום בלס, ראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב. "מנתוני הלמ"ס בסקר שפורסם השנה ועסק בכוח האדם בהוראה ונשען על נתוני משרד החינוך רואים שמספר המורים גדל בשיעור גבוה יותר מקצב הגידול של מספר התלמידים"

נחום בלס. צילום: אתר מרכז טאוב

על פי תחזיות של הלמ"ס ב-2050 נצטרך עוד 122 אלף מורים. אתה רגוע? אנחנו צועדים בדרך הנכונה?

"אני אספר לך משהו על תחזיות. אני הייתי בוועדת דברת לרפורמה במערכת החינוך ועסקתי בעצמי בתחזיות של מספרי מורים. חשבנו אז שאם נעלה את היקף המשרה של המורים נוכל באותו מספר שעות לימוד להסתפק בפחות מורים שילמדו יותר שעות, ואז נצטרך פחות מורים. ומה קרה בפועל? התברר שנתנו יותר שעות, מה שהוביל לכך שמורים לא פרשו, אלא הצטרפו מורים חדשים. להפתעתי, למרות שאני ערכתי את התחזיות - כולן הופרכו. לא רק שמורים לא פרשו אלא גם הצטרפו מורים חדשים למערכת, כי הייתה עליה בשכר".  

אז אם זה כך ויש במערכת מספיק מורים, למה לא מפצלים כיתות? למה הילדים שלנו לומדים בצפיפות ובדוחק?

"זאת בדיוק הטענה שלי. משרד החינוך צריך להבין את זה ולתת מענה - צריך לחלק את הכיתות לקטנות יותר ולא בטוח שצריך לבנות בשביל זה עוד כיתות לימוד, אפשר להשתמש בחדרי הספח או במתקנים החיצוניים, אפשר לסגור כיתות קטנות בתוך המבנים ובמקום להושיב בהם שלושים ילדים אפשר להושיב 20-15. 

"מבחינת כוח האדם במערכת החינוך אפשר להתארגן לכך, ודאי בחינוך היסודי, וזה יהיה טוב לכולם. למה משרד החינוך לא עושה את זה? אני לא יודע. אם 50% מבתי הספר היו יכולים לעבור ללמידה בכיתות של 20-25 תלמידים הינו עושים צעד אדיר קדימה".  

"יש ניתוק מטורף בין מערכת התגמול לבין השטח", טוענת מורה שעשתה הסבה אקדמאית להוראה בשנים האחרונות. "אין תגמול דיפרנציאלי", אומר גורם נוסף בתחום החינוך, "השכר ההתחלתי נמוך ולא אטרקטיבי. אין קשר בין ההשקעה לבין התגמול בשכר". "המחסור העיקרי במורים הוא במקצועות הליבה והוא נובע משכר נמוך", מתעקשת מנהלת נוספת מבית ספר במרכז הארץ

יפה בן דויד. צילום מתוך עמוד הפייסבוק שלה

ואולי זה רק עניין של חידוד מסרים. הנה, בוועדת החינוך בכנסת שעסקה באוגוסט בהערכות משרד החינוך לפתיחת שנת הלימודים אמרה שוב מזכ"לית הסתדרות המורים בן דויד, באופן נחרץ: "יש מחסור גדול מאוד של עובדי הוראה, ואני אומרת לשר האוצר אם לא נטפל בשכר של ציבור עובדי ההוראה גם של מורה מתחיל וגם של מנהלים, נשאר בלי מורים או מנהלים איכותיים למערכת. אנחנו רוצים לקבל אנשים איכותיים למערכת וגם לשמור עליהם, בחמש השנים הראשונות יש עזיבה של 28% מעובדי ההוראה שנקלטים". 

כלומר, על פי בן דויד המחסור הוא כללי, אקוטי, והסיבה לו היא השכר ותנאי העבודה. מובן שזה תפקידה של בן דויד לייצג את האינטרס של המורים בישראל, אך האם הטענה הזאת מייצגת את המציאות?

"בכל הקשור לשכר אני יכול להעיד שבקדנציה הקודמת שלי אכן היה קושי בהכשרת מורים ולא הייתה הרשמה לסמינרים גם בגלל תנאי השכר", מתייחס אבואב, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך. "אבל 'אופק חדש' שינתה את השכר של המורים והנה נולדה תופעה של אנשי אקדמיה שעושים הסבה להוראה. כמעט 50% מהנקלטים במערכת החינוך באים כהסבה לאקדמאים, ויש גם תופעה מעניינת של אנשי צבא שעושים הסבה להוראה, זאת תופעה של השנים האחרונות. הדור הצעיר רואה במקצוע תפקיד חשוב ומשמעותי. זה לא כמו לפני 13 שנים אז המודל היה ללכת להייטק או לעסקים". 

מהו הפיל שבחדר?

את עובדי ההוראה בשטח שעמם שוחחנו כל זה לא מאוד משכנע. "יש ניתוק מטורף בין מערכת התגמול לבין השטח", טוענת מורה שעשתה הסבה אקדמית להוראה בשנים האחרונות. "אין תגמול דיפרנציאלי", אומר גורם נוסף בתחום החינוך, "השכר ההתחלתי נמוך ולא אטרקטיבי. אין קשר בין ההשקעה לבין התגמול בשכר. זו עדיין העבודה הכי מרתקת ומרגשת שיש, אבל כדי להעסיק מורים ומורות איכותיים, צריך לשנות גם את הנושא הזה. לא רק תוכניות וניירות עמדה - גם שכר".

"המחסור העיקרי במורים הוא במקצועות הליבה והוא נובע משכר נמוך", מתעקשת מנהלת נוספת מבית ספר במרכז הארץ. מורים שעמם שוחחנו מספרים על השלמת הכנסה כדרך קבע ולא רק בתחום השיעורים הפרטיים; בין היתר בקוסמטיקה ובבייביסיטנג.

בלס מצדו לא מתרשם. "ההוראה היא כמעט המקצוע היחיד, אולי חוץ מאחיות, שתמיד יהיה בו ביקוש", הוא אומר לשומרים. "אם אתה בסדר, יש לך ביטחון עד סוף הקריירה המקצועית שלך. מקבלים בהוראה שכר דומה לאנשים שיש להם השכלה דומה במדעי החברה והרוח". 

צילום אילוסטרציה: דוד וינוקור
"כשהנתונים כללים זה תמיד מחפה על בעיות נקודתיות ומחסורים נקודתיים במקומות ובמקצועות מסוימים", אומר בלס. "מספיק שתדברי עם מנהל אחד שחסרים לו שניים-שלושה מורים באנגלית או במתמטיקה והוא ישבור את הראש כל הקיץ מאיפה להשיג את המורים האלה. אבל זה לא אומר שיש מחסור של מורים במערכת החינוך. הגוף בריא גם אם יש כאב בציפורן"

"זה הפיל שבחדר", טוענת הופמן מסמינר הקיבוצים. "נכון שיש שלל תוכניות שמכניסות אנשים מאוד איכותיים למערכת לעומת תוכניות שרק מבקשות דופק, תעודת זהות ובגרות מינימלית. רואים שמשרד החינוך ממש מנסה וגם עושה ומגדיל את מספר עובדי ההוראה. אבל באותו הזמן מתעלמים מהפיל בחדר שהוא מעמד המורים, השכר שלהם ותנאי העבודה. 

"אנחנו חברה שמקדשת מקצועות יוקרה", ממשיכה הופמן, "נכון שהטבלאות מראות על עליה מטורפת בשכר המורים מאז הרפורמות של 'אופק חדש' ושל 'עוז לתמורה', שהקפיצו את השכר. אבל בפועל זה נתקל בהיגיון של עולם ישן, ומורה עובד יותר שעות ופר שעה מקבל פחות ועוד ממשיך לעבוד בבית".  

לצד המחלוקת על סוגיית שכר עולה גם השאלה, עד כמה התוכניות להכשרת מורים מכניסות למערכת עובדי הוראה ששורדים לאורך זמן. על פי נתוני הלמ"ס משנת 2019 שיעורי העזיבה בקרב עובדי הוראה חדשים כעבור שלוש שנים עמד על 19% בממוצע בשנים 2014-2012. עוד עולה, כי שיעורי העזיבה בקרב עובדי הוראה חדשים שלא עברו התמחות, גבוהים פי שניים ויותר בהשוואה לעובדי הוראה שעברו שנת התמחות במסגרת הכשרתם להוראה. 

"אנחנו חברה שמקדשת מקצועות יוקרה", אומרת הופמן, "נכון שהטבלאות מראות על עליה מטורפת בשכר המורים מאז הרפורמות של 'אופק חדש' ושל 'עוז לתמורה', שהקפיצו את השכר. אבל בפועל זה נתקל בהיגיון של עולם ישן, ומורה עובד יותר שעות ופר שעה מקבל פחות ועוד ממשיך לעבוד בבית"

ד"ר תמי הופמן. צילום: אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

"יש לא מעט מחקרים על למה עובדי הוראה לא נשארים במערכת ונמצא שהגורם המרכזי לנשירה זה לא השכר אלא ההתנפצות מול המערכת", מתייחסת הופמן. "בהכללה גסה אנחנו לא יודעים לטפל ולקבל מורים חדשים למערכת כמו שצריך". 

למה זה קורה?

"יש ויכוח בעולם  הכשרת המורים ששואל מה זה בכלל מקצוע ההוראה – פרופסיה או פרקטיקה. האם זה מקצוע ייחודי שצריך לו ידע מיוחד או הכשרה מיוחדת. זה ויכוח שלא נשמע למשל במקצועות הרפואה, שם ברור שהתשובה היא כן. על הרקע הזה את יכולה לראות שיש תוכניות הכשרה שהרגל הפרופסיונלית שלהן יותר משמעותית, כי הן ארוכות יותר ומעבירות את הסטודנטים תהליכים מורכבים. ולעומתן, יש תוכניות של זבנג וגמרנו וקפצו למים". 

אילו תוכניות למשל?

"למשל, 'חותם' זאת תוכנית נחשבת שעושה מיון מדוקדק ומכשירה בוגרי תארים שונים להוראה במשך חמישה שבועות ועוד יום בשבוע במשך שנה תוך כדי עבודה. תוכנית אחרת שנפתחה בשנה שעברה היא 'קיוון חדש' שפנתה למפוטרי קורונה והזמינה אותם לעבור הכשרה מואצת להוראה. הם למדו שלושה חודשים מהבוקר עד הערב בזום ואחר כך עוד יום ליווי כשהם בתוך השדה. 

"כשאת סופרת את השעות את מגיעה לשעות המתווה של משרד החינוך להכשרת מורים, השאלה אם זאת תוכנית נכונה". 

מה את חושבת?

"אני באה מהקצה הפרופסיונאלי של ההוראה, אני חושבת שהוראה זה פרופסיה. לדעתי, גם מורים צריכים להתייחס לעצמם כפרופסיה. משום מה, חינוך הוא נושא שלכולם נדמה שהם מבינים בו. הרי כולם היו תלמידים או שיש להם ילדים, לא ראיתי מקצוע כזה שכולם מדברים עליו, פועלים בו ומעצבים אותו, רק לא אנשי המקצוע שלו. למשל, התקיימה החודש הועידה הלאומית לחינוך של מרכז השלטון המקומי ובין הדוברים היו כמה מנהלי בתי ספר בודדים וכל השאר היו נציגים של רשויות מקומיות, פוליטיקאים או אנשי עסקים, ככה זה כבר שנים".

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

אולי מה שהמקצוע זקוק לו הוא תהליכי הסברה?

"בהחלט. מדינת ישראל לא משכילה להבין שהדרך לפתור את הבעיות במערכת החינוך היא לא דרך עוד שינוי מבני או איזה אוטונמיה שמטשטשת הפרטה או מבחנים או הישגים, אלא זה סיפור של אמון במקצוע. אפשר להסתכל על פינלנד, הם עשו מהפך בתוכנית הכשרת המורים שלהם והיום עומדים אליה בתור עם רשימות המתנה".  

בואי נסיים עם קצת השראה: מה עשו בפינלנד?

"מדדי האמון במקצוע ההוראה אצלם היו מאוד נמוכים, אז הם התחילו תהליך איטי של בניה מחודשת של הכשרת המורים והפיכתה לתוכנית של חמש שנים עם תואר ראשון ושני משולבים. הם התחילו תהליך של מנטורינג בתוך ההכשרה ובעקבות זה ובהדרגה הרימו את המעמד של המקצוע, זה לא משהו שקורה בשנה אחת. מה שמאוד מאפיין את מערכת החינוך בפינלנד זאת גם האוטונומיה הפדגוגית של המנהלים והמורים, מה שבישראל לוקה בחסר. הסיפור של עובדי ההוראה בישראל הוא לא הכסף אלא היוקרה, המעמד והאמון במקצוע". 

פתרון אפשרי?

שילוב מורים מהמגזר הערבי והכשרות פנימיות

בעוד שמערכת החינוך סובלת ממחסור במורים המוכשרים להוראת מקצועות וכן ממחסור במורים שמתבטא בערים ואזורים מסוימים, דווקא במגזר הערבי נרשם עודף של עובדי הוראה. "השאלה המתבקשת היא למה לא להעביר?", אומרת ד"ר תמי הופמן. "אמנם יש תוכניות שעוסקות בשילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודיים דוגמת יוזמת אברהם ועמותת מרחבים, שמקדמות את זה ביחד עם משרד החינוך, אבל זה לא קורה בסקייל גבוה בגלל הסוגיה הפוליטית-חברתית של החברה בישראל וחבל כי אין יותר דו קיום מזה, שמורה עם חיג'אב תלמד את הילד שלי אנגלית או מדעים".

דוגמה חיה לעד כמה הדרך ארוכה התרחשה ממש לאחרונה בהרצליה, כאשר הורי תלמידי בית הספר היסודי בשכונת נוף ים הביעו זעם על כוונת המנהלת למנות מחנכת ערבייה לכיתה ב' בבית הספר. הם שכרו עורך דין, חתמו על עצומה וטענו כי "מחנכת ערבייה לא יכולה להעניק מעטפת של אהבת ישראל, החגים וימי הזיכרון". עיריית הרצליה מצדה נתנה גיבוי למנהלת בית הספר.

אפשרות נוספת לשילוב מורים, על פי הופמן, היא במיצוי ההכשרה המתאימה למורים הקיימים במערכת והרחבת ההסמכה שלהם. "למשל, אם מורה לאמנות כבר עובדת במערכת 10-15 שנים, אפשר לעשות איתה פיתוח מקצועי להרחבת הסמכה להוראת תנ"ך, למשל. כלומר, זה תלוי גם במורים - הם צריכים להסתכל על המקצוע כעל קריירה, כאל מקום שאפשר להתפתח בו. משרד החינוך חייב לדבר עם המורים בשטח ולמצוא ביחד איתם את הפתרונות למחסור בעובדי ההוראה האיכותיים. במנהל עובדי הוראה במשרד החינוך יושבים אנשים נהדרים שמכירים את השדה, אבל זאת מציאות קשה וצריך להסתכל עליה בעוד צורות".

תגובת משרד החינוך

"המשרד מקדם שורה של תוכניות ופעולות במקומות בהם קיים המחסור"

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לשומרים: "משרד החינוך מודע למחסור במורים, ולנוכח זאת הוא מקדם שורה של תוכניות ופעולות במקומות בהם קיים המחסור. חלקן נוגעות לטווח הארוך וחלקן האחר לטווח המידי. בתוך כך, ניתוח הנתונים מעלה כי עיקר המחסור קיים באזור מרכז הארץ.

"תוכניות והפעולות, הכוללות, בין היתר, פתיחתה של מערכת מיוחדת שנועדה לאתר מועמדים ומשרות פנויות, ולסייע למנהלי בתי הספר בשיבוצם של מועמדים ראויים ומתאימים. עד עתה נרשמו במערכת יותר מ- 4,000 מועמדים. נוסף לזאת, במסגרת ההסבות המקצועיות שעושה המשרד נוספו בשנה האחרונה (תשפ"א-תשפ"ב) מאות (823) אקדמאיים אשר בחרו לעשות הסבה להוראה ולעבוד במערכת החינוך. לצד אלה במסגרת התוכנית 'משלבים ומשתלבים' בוחן המשרד את עתודות ההון האנושי הקיימות במחוזות עתירי מועמדים, והוא פועל לשלבם במקומות בהם קיים מחסור גדול.

"שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, מודעת אף היא לנושא ומכירה את נתוני המחסור. בכוונתה לקדם פעולות ותוכניות נוספות להסבות מקצועיות שיהיה בהן כדי להשביח את איכות ההוראה ולהגדיל את מספר המועמדים שיגיעו להוראה".

שומרים פנה לגברת יפה בן דויד והסתדרות המורים לתגובה אך זו לא התקבלה.