הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

גאווה מקומית? מאות מסמכים מעידים על מעורבותם של ישראלים בסחר באופציות בינאריות

מסמכי פנדורה מציפים את התפקיד המרכזי שמילאו ישראלים בהקמה ובתפעול של פלטפורמות בינלאומיות למסחר באופציות בינאריות. ברבות ממדינות העולם המסחר באופציות הללו הוצא אל מחוץ לחוק וחלק מהישראלים המעורבים נחקרו או הואשמו בגין הונאות לכאורה בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. הנה שלושה סיפורים אקראיים העולים מההדלפה. חשיפת שומרים במסגרת מסמכי פנדורה: סדרת תחקירים עולמית

אילוסטרציה: שאטרסטוק
אילוסטרציה: שאטרסטוק

מסמכי פנדורה מציפים את התפקיד המרכזי שמילאו ישראלים בהקמה ובתפעול של פלטפורמות בינלאומיות למסחר באופציות בינאריות. ברבות ממדינות העולם המסחר באופציות הללו הוצא אל מחוץ לחוק וחלק מהישראלים המעורבים נחקרו או הואשמו בגין הונאות לכאורה בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. הנה שלושה סיפורים אקראיים העולים מההדלפה. חשיפת שומרים במסגרת מסמכי פנדורה: סדרת תחקירים עולמית

אילוסטרציה: שאטרסטוק

מסמכי פנדורה מציפים את התפקיד המרכזי שמילאו ישראלים בהקמה ובתפעול של פלטפורמות בינלאומיות למסחר באופציות בינאריות. ברבות ממדינות העולם המסחר באופציות הללו הוצא אל מחוץ לחוק וחלק מהישראלים המעורבים נחקרו או הואשמו בגין הונאות לכאורה בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. הנה שלושה סיפורים אקראיים העולים מההדלפה. חשיפת שומרים במסגרת מסמכי פנדורה: סדרת תחקירים עולמית

אורי בלאו

אילוסטרציה: שאטרסטוק

3.10.2021

תקציר הכתבה

ה

דלפת מסמכי פנדורה חושפת את היקף השימוש העצום שעשו ישראלים במקלטי מס לצורך הפעלת פלטפורמות לסחר באופציות בינאריות, מכשיר פיננסי מפוקפק שהוצא בשנים האחרונות אל מחוץ לחוק. במאות מהמסמכים מככבים ישראלים שחלקם היו ועודם יעדים לחקירות משטרה ורשויות כלכליות בעולם. ישראלים אחרים הורשעו בהונאות בהיקף של מאות מיליונים.

אופציה בינארית מאפשרת למשקיע להרוויח או להפסיד מתנודות במחיר נכסי בסיס שונים - מטבעות, מניות, סחורות וכו'. בכל השקעה יש רק שני תרחישים אפשריים (ומכאן השם "בינארי"): רווח או הפסד, שנגזרים מהימור על עלייה או ירידה בשער. בניגוד לרכישת מניה או סחורה, כאשר ההימור נכשל המשקיע מפסיד את כל כספו. תעשיית האופציות הבינאריות פרחה בישראל בעשור הקודם והעסיקה מאות רבות של עובדים שהפעילו שורה של פלטפורמות סחר שיועדו בעיקר לתושבים זרים. החברות שעסקו בתחום הרוויחו סכומי עתק שנגזרו לרוב מתוך ההפרש בין ההפקדות למשיכות, כלומר הרוויחו מההפסדים של הלקוחות. החגיגה הסתיימה כאשר תיקון לחוק ניירות ערך מ-2017 אסר על המסחר באופציות בינאריות. התיקון אסר למכור אופציות בינאריות לא רק לישראלים, אלא גם לזרים מחוץ לישראל.

בשנים האחרונות התנהלו ברחבי העולם, ועדיין מתנהלות, חקירות כנגד מי שעמדו מאחורי פלטפורמות בינאריות, וגם הוגשו כתבי אישום. בארצות הברית, למשל, נידונה ב-2019 לי אלבז, מנכ"לית חברת יוקום תקשורת ל- 22 שנות מאסר בגין הונאת משקיעים. מסמכי פנדורה חושפים זוויות חדשות ביחס למעורבתם - המוכרת בחלק לא מבוטל מהמקרים - של כמה ישראלים בתחום.

הדלפת הענק, המכונה 'מסמכי פנדורה', כוללת יותר מ-12 מיליון מסמכים מ-14 חברות שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות אוף שור בכל העולם. המסמכים הגיעו לארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ, שחלק אותם עם כ-600 עיתונאים חוקרים מ-117 מדינות ומעשרות כלי תקשורת וביניהם הוושינגטון פוסט, הגרדיאן, לה מונד, ה-BBC ועוד. שומרים, באמצעות העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב, היה השותף הישראלי בפרויקט. בזווית המקומית נמצאו בהדלפה כ-40 אלף מסמכים ובהם המילה 'ישראל' ובאלפים נוספים הופיע הצירוף "דרכון ישראלי". לא פחות מ-565 אזרחים ישראלים אותרו כמוטבים הסופיים של חברות במקלטי המס, מספר שאינו רחוק ממספרם של מוטבים שהם אזרחי ארצות הברית, שעמד על 617. יש להדגיש כי החזקת נאמנות או חברה במקלט המס אינה עבירה על החוק הישראלי, ואיזכורם של הישראלים במסמכים אינו נובע מכך שביצעו עבירה כלשהי.

לדף הפרויקט באתר ICIJ
1.

אילן צרויה והקשר עם ה"זאב מסופיה"

מסמכי פנדורה מבססים קשר עסקי בין שתי דמויות שנחשפו בעבר: אילן צרויה וגל ברק. בכמה חברות היו השניים שותפים גם עם אזרח גרמני בשם Uwe Karsten Lenhoff, שמת בתא מעצר אחרי מעצרו ב-2020

גל ברק (בחליפה כחולה) בבית המשפט בסופיה, בולגריה. צילום: Dimitar Kyosenarliev

בפברואר השנה דווח כי הרשויות באוסטריה רואות בישראלי בשם אילן צרויה, העומד מאחורי פלטפורמת Tradologic, כמי שעומד מאחורי רשת שהונתה לכאורה לקוחות בהיקף של כ-200 מיליון אירו. בתגובה לדברים אמר צרויה ל-Times of Israel (שסיקר את הנושא בהרחבה) כי אין בהאשמות דבר והן תוצר של טענות של יריב עסקי שלו.

מסמכי פנדורה כוללים מאות איזכורים של צרויה וחברות שונות שלו שנפתחו במקלטי מס שונים וביניהן Krypton Investments באיי מרשל, וכן Opera Intelligence Ltd, Elsona Assets Limited ו-Dreams Technology Solutions Ltd באיי הבתולה. יודגש כי ברוב המקרים המסמכים אינם מציינים את תחום עיסוקה המדויק של החברה וכן כי אין קשר בין החברות הללו לחשדות לכאורה של הרשויות האוסטריות.

כמה מהמסמכים מפרטים פנייה יוצאת דופן מרשות המסים באיי סיישל ב-2016 לקבל מידע אודות חברה של צרויה בשם Global Media Partners Ltd, שפעלה מהמדינה.

חברת Alpha Consulting, ששימשה כסוכנת של Global Media, השיבה לרשויות בסיישל ופירטה את אשר ידוע לה על החברה ובכלל זאת שצרויה הוא הבעלים. התשובה לא סיפקה את נציגי רשות המס הסיישלית שביקשו פרטים וחומרים נוספים. לא ברור אם המסמכים הועברו או לא, אולם ב-2019 הודיעה הסוכנת לרשויות בסיישל כי היא מתפטרת מייצוג החברה של צרויה. במכתבה נאמר במפורש כי "הסיבה להתפטרות היא שהחברה איננה ממלאת אחר הוראות החוק". בהמשך למכתב פנו הרשויות ישירות ל-Global Media Partners Ltd והזהירו אותה כי אלמלא תמנה סוכן חדש היא תימחק, ועד שתעשה זאת היא כפופה לתשלום קנסות מצטברים.

לצידו של צרויה מופיע בחלק מהמסמכים ישראלי אחר, גל ברק, שלפי פרסומים שונים זכה לכינוי "הזאב מסופיה". ברק עמד בראש רשת שחבריה, על פי סדרת תחקירים שפורסמה באתר Fintelegram.com ובכלי תקשורת נוספים, כינו את עצמם בשם "המשפחה". הם גילגלו מאות מיליוני דולרים, עסקו לפי החשד בהלבנת הון וגרמו להפסדי עתק למשקיעים ברחבי העולם. ברק, על פי תחקירים שונים, עמד מאחורי פלטפורמות מוכרות וביניהן XtraderFX SafeMarkets Golden Markets .OptionStarsGlobal.

ברק וצרויה אינם שמות חדשים בעולמות האופציות הבינאריות. בשנים האחרונות עמדו שניהם במרכזם של תחקירים שונים שחשפו אספקטים שונים ובעייתיים של פעילותם, ולמרות זאת חברות פיננסיות, עורכי דין ואחרים המשיכו לספק להם שירותים

ברק, שנחשב מקורב לקהילה היהודית בבולגריה (בצילום שהתפרסם באחד התחקירים הוא מופיע עם רב חב"ד במדינה ועם ראש הממשלה שלה) נעצר בבולגריה בפברואר 2019 הוסגר לאוסטריה והועמד לדין. לפי חומרי החקירה האוסטרית המערך שהקים התבסס על מעין פירמידה שבסיסה חברות שמשכו את המשקיעים, במרכזה חברות אוף שור שסיפקו לכאורה שירותים לחברות שבבסיס הפירדמידה כמו ייעוץ, פרסום וכיו"ב. הקומה העליונה של הפירמידה הורכבה לכאורה- לפי החקירה האוסטרית -מחברות שנמצאו בשליטת ברק וחילקו דיבידנדים.

ברק נידון בספטמבר אשתקד לארבע שנות מאסר ותשלום של 2.5 מיליון אירו לקורבנותיו. ככל הידוע הוא השתחרר מהכלא לאחר שעונשו קוצר ונוכו ימי מעצרו, וחזר לארץ במאי השנה במטוס פרטי.

מסמכי פנדורה מבססים קשר עסקי בין צרויה לברק: הם כוללים חברות (שוב, לרוב ללא פירוט של תחומי עיסוקן) שברק וצרויה החזיקו בשותפות, לעיתים גם בשיתוף עם אזרח גרמני ששמו Uwe Karsten Lenhoff. המסמכים ממפים את הקשרים העסקיים ביניהם ומוזכרים בהם גם נכסים פיננסים שונים. Lenhoff, יצויין, מת בתא המעצר בגרמניה לאחר מעצרו בשנת 2020.

ברק וצרויה אינם שמות חדשים בעולמות האופציות הבינאריות. בשנים האחרונות עמדו שניהם במרכזם של תחקירים שונים שחשפו אספקטים שונים ובעייתיים של פעילותם, ולמרות זאת חברות פיננסיות, עורכי דין ואחרים המשיכו לספק להם שירותים. אחד המסמכים בהדלפה, למשל, הוא חוות דעת משפטית שניתנה לסוכנות Alpha בחודש אפריל 2020, והעוסקת בשאלת החייאת אחת החברות שבהן היו ברק וצרויה שותפים, ובאפשרות להחליף את אחד מבעלי המניות האחרים של החברה. מסמך אחר, מפברואר 2020, נשלח מטעמו של ברק על ידי עורך דין מוסקבאי לסוכנות ניהול חברות בהונג קונג. עורך הדין שלח לחברה מכתב המלצה עבור ברק, ואישר שהוא מכיר אותו אישית ועובד עימו. עוד חברה שמוזכרת כמי שנתנה שירותים היא חברה חיפאית שסיפקה את פלטפורמת המסחר.

שומרים העביר לצרויה בקשת תגובה אולם הוא בחר שלא להגיב. לברק הועברה בקשת תגובה ביחס לנושאים המוזכרים משותפי פרסום בפרויקט, אולם גם הוא בחר שלא להגיב.

2.

המורשע מספיחי פרשת הבנק למסחר שנתן שירותי תוכנה לחברות הבינאריות

המסמכים המודלפים כוללים את הרישום של חברה בשם 'ספוט' באיי הבתולה. בעליה לפי המסמך הוא פנחס פטרקזישווילי (המוכר גם כפיני פטר) שהורשע בעבר בישראל. באפריל השנה הגישה רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) תביעת ענק כנגד החברה בגין הונאת משקיעים בהיקף של 100 מיליון דולר

מלחז פנחס פטרקזישווילי, המוכר גם כפיני פטר

ההדלפה מספקת צוהר לא רק לבעלי פלטפורמות המסחר באופציות בינאריות, אלא גם לחברות טכנולוגיה, סוכנים ועורכי דין שסיפקו להן שירותים מקצועיים. הדוגמא הבולטת ביותר היא חברת ספוט אופשיין (Spot Option) שפעלה מרמת גן, וסיפקה את הטכנולוגיה הנדרשת להפעלת זירות מסחר.

מייסדי החברה המדוברת היו מלחז פנחס פטרקזישווילי (המוכר גם כפיני פטר) ורן עמירן. פטרקזישווילי הורשע בעבר באחד הספיחים הקשורים לקריסת הבנק למסחר: עסק להמרת מט"ח שהיה בבעלותו (יחד עם שותף) פדה חלק מהצ'קים שהנפיקה אתי אלון. בית המשפט קבע כי פטרקזישווילי אמנם לא ידע שהצ'קים נגנבו וזוייפו, אולם הרשיע אותו בשני סעיפים אחרים וגזר עליו מאסר בפועל של שנה. למרות גזר הדין פטרקזישווילי לא הגיע לכלא לאחר שהנשיא דאז שמעון פרס המתיק את עונשו מה שאיפשר את המרת המאסר בעבודות שירות.

חזרה לספוט אופשיין: באפריל השנה הגישה רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) תביעת ענק כנגד החברה בגין הונאת משקיעים בהיקף של 100 מיליון דולר באמצעות "מכירות מרמה מקוונות ולא רשומות של ניירות ערך מסוכנים הידועים כאופציות בינאריות". על פי התביעה ספוט מכרה ללקוחותיה שירותים שאיפשרו להם לנהל את המסחר באופציות הבינאריות. השירותים הללו כללו מערכת ניהול תוכן, אתר ידידותי למשתמש, אירוח וניהול פלטפורמות ועוד. לפי כתב התביעה שיווקה ספוט את שירותיה תוך הצגת הרווחיות הפוטנציאלית ואזכור העובדה ש"המשקיע הממוצע מפסיד 80% מהשקעתו בתוך חמישה חודשים". נזכיר כי רווחיהחברות העוסקות באופציות בינאריות נגזרו לרוב מהפסדיהם של המשקיעים.

התביעה בארה"ב אינה היחידה. אשתקד הגישה גם רשות המסים בישראל תביעה נגד ספוט אופשן ונגד פטרקזישווילי אישית, בטענה כי לא הוגשו דוחות מס כנדרש. פטרקזישווילי ואשתו נתבעו השנה גם על ידי עיריית הרצליה, בחשד לעבירות בנייה בביתם בעיר בנוגע לשיפוץ בריכת השחייה. בתים פרטיים ברחוב בו בם מתגוררים, נמכרו בשנים האחרונות בסכומים של עד עשרות מיליוני שקלים.

עסק להמרת מט"ח שהיה בבעלותו של פטרקזישווילי (יחד עם שותף) פדה חלק מהצ'קים שהנפיקה אתי אלון. בית המשפט קבע כי הוא אמנם לא ידע שהצ'קים נגנבו וזוייפו, אולם הרשיע אותו בשני סעיפים אחרים וגזר עליו מאסר בפועל של שנה. למרות גזר הדין פטרקזישווילי לא הגיע לכלא לאחר שהנשיא דאז שמעון פרס המתיק את עונשו מה שאיפשר את המרת המאסר בעבודות שירות

המסמכים המודלפים כוללים רישום של חברת ספוט באיי הבתולה, שם מוצהר כי פטרקזישווילי הוא המוטב הסופי של החברה ועמירן הוא דירקטור בה. אחת ההתכתבויות המעניינות בקשר לחברה היא משנת 2016, אז פנתה הסוכנת המקומית של החברה,חברה בשם Trident, בבקשה דחופה לקבל טפסים מעודכנים שבהם יובהר מי הם בעליה של ספוט. התשובה שנשלחה לסוכנת יכולה להעיד על החשש מהשאלה: "האם יש סיבה מיוחדת שאתם מבקשים את הטפסים האלה כעת? האם התבקשתם להעביר אותם לרשויות כלשהן?".

ב- Trident לא מיצמצו וענו כי הם לא יכולים לחשוף את הסיבה לפנייתם. הם הוסיפו כי כסוכני החברה הם רשאים לדרוש את החומר בכל רגע נתון. בסופו של דבר ולאחר חלופת מיילים ארוכה, קיבלה Trident את המסמכים שביקשה, שכללו צילום דרכון של פטרקזישווילי, מכתב המלצה של עורך דין מטעמו וחשבון חשמל על שמו בתל אביב.

התכתבויות אחרות עוסקות ברישום של חברה בת של ספוט בבליז ובדרכים לקבל רישיון לעסוק במסחר פיננסי במדינה. הבעלים של החברה הבת נרשם כראובן פטרקזישווילי. אדם בשם זה הופיע בכנסת כבעלים של ספוט אופשן בשנת 2017, במהלך דיונים על תיקון חוק ניירות ערך. עשרות מסמכים אחרים עוסקים בהקמה של חברה בשם SPOTOPTION TECHNOLOGIES LIMITED באיי הבתולה. בצורה יוצאת דופן המסמכים אודות החברה לא כוללים את שם המוטב הסופי שלה.

ספוט, כך נראה, כבר איננה פעילה. הטלפון במשרדה מנותק, והחברה לא הגישה כתב הגנה לתביעת מס ההכנסה נגדה ולא לתביעה ייצוגית אחרת שהוגשה נגדה השנה. שומרים העביר פנייה לפטרקזישווילי אך הוא סרב להגיב.

3.

הקנס שספג עידו פישמן והפעילות בבליז

פישמן הפעיל בישראל את אתר iTrader. מסמכי פנדורה מגלים כי לפני שסגר את האתר בהוראת רשות ניירות ערך, הוא החל לפעול גם בחו"ל

אילוסטרציה: שאטרסטוק

ישראלי אחר המופיע במאגר הוא עידו פישמן, שהיה הבעלים והמנכ"ל של אתר iTrader. פישמן ומנהלים נוספים בחברה שהפעילה את האתר נחשדו בישראל בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומתן ייעוץ השקעות ללא רישיון בהקשר למסחר בפלטפורמת המסחר באופציות בינאריות. עוד על כך בהמשך.

מהמסמכים בהדלפה עולה כי פישמן החל לפעול גם בחו"ל: חברה שהיתה בבעלותו בבליז, FM Marketing Ltd, קיבלה מהרגולטור במדינה רישיון לעסוק בתחום. בבקשת הרישיון הוערך שהיקף המסחר בחברה יעמוד ב-2016 על 9 מיליון דולר. מסמכים שהוגשו בהמשך מצביעים על כך שהיקף הפעילות אכן הגיע לסכומים קרובים לכך, ורווחי החברה עלו על מאה אלף דולר בחודש. בין המסמכים יש חוזים שחתמה החברה עם גופים שונים בארץ ובעולם לצורך סיוע בפעילותה. כך למשל חתמה החברה חוזה עם מי שהוגדר כ"ילד הפלא של שוק ההון" בישראל, רועי חיון, שהורשע ב-2016 בעבירות מס והלבנת הון ונידון למאסר. חיון, על פי הסכם ייעוץ עם FM Marketing, נהנה משכר חודשי של 15 אלף דולר.

ההצלחה של פישמן נקטעה באמצע 2016. ב-14 ביוני החליטה רשות ניירות ערך על דחיית בקשת הרישיון לניהול זירות סחר שהוגשה ע"י גל מדיה טרייד בע"מ (החברה שהפעילה iTrader), מטעמים הנוגעים למהימנות החברה. המסמכים המודלפים מגלים שהייתה לכך השפעה גם על הפעילות בחו"ל: באוגוסט 2016, שלח פישמן מכתב לרשויות בבליז ובו דיווח כי הוא מעביר את הבעלות על FM Marketing Ltd לאדם אחר, דיוויד פרץ שמו, שעבד עימו בחברת גל מדיה טרייד. חודשים ספורים אחר כך, במרץ ואפריל 2017, הגיעו לידי הרשויות בבליז תלונות מניו זילנד ובלגיה לגבי התנהלות החברה ושידול לקוחות להשתמש בשירותיהם ללא רישיונות הולמים.

בינואר השנה פישמן והחשודים הנוספים בפרשה חתמו על הסדר מותנה להפסקת ההליכים הפליליים במסגרתו שילמו עיצומים כספיים בהיקף כולל של 815 אלף שקל, סכום זניח בהתחשב בסכומים שגלגלו החברות שהיו בשליטתו. פישמן, לפי דיווח של הכלכליסט, הודה במסגרת ההסכם ש"התווה את שיטות העבודה מבלי לנקוט אמצעים סבירים למניעת ייעוץ השקעות ללא רישיון".

את תגובתו של פישמן לא ניתן היה להשיג.