הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

אחרי שתי ועדות ואינספור דיונים החליטה הכנסת להאריך את חלופת עבודות השירות לתשעה חודשים. המטרה: להפחית את מספר האסירים בבתי הכלא ואת נזקי הכליאה. אך מנתוני השנתיים הראשונות מתברר כי התוצאה היחידה של הרפורמה הייתה החמרת העונשים הקצרים ואילו מספר המאסרים בפועל לא השתנה. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על אחת הרפורמות המשמעותיות שמתכננת הפרקליטות - מאסרי בית. ניתוח שומרים

צילום אילוסטרציה: ביא בר קלוש
צילום אילוסטרציה: ביא בר קלוש

אחרי שתי ועדות ואינספור דיונים החליטה הכנסת להאריך את חלופת עבודות השירות לתשעה חודשים. המטרה: להפחית את מספר האסירים בבתי הכלא ואת נזקי הכליאה. אך מנתוני השנתיים הראשונות מתברר כי התוצאה היחידה של הרפורמה הייתה החמרת העונשים הקצרים ואילו מספר המאסרים בפועל לא השתנה. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על אחת הרפורמות המשמעותיות שמתכננת הפרקליטות - מאסרי בית. ניתוח שומרים

צילום אילוסטרציה: ביא בר קלוש

הפוך מהכוונות: רפורמת "עבודות השירות" הסתיימה בהחמרה של הענישה בפועל

אחרי שתי ועדות ואינספור דיונים החליטה הכנסת להאריך את חלופת עבודות השירות לתשעה חודשים. המטרה: להפחית את מספר האסירים בבתי הכלא ואת נזקי הכליאה. אך מנתוני השנתיים הראשונות מתברר כי התוצאה היחידה של הרפורמה הייתה החמרת העונשים הקצרים ואילו מספר המאסרים בפועל לא השתנה. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על אחת הרפורמות המשמעותיות שמתכננת הפרקליטות - מאסרי בית. ניתוח שומרים

דניאל דולב

צילום אילוסטרציה: ביא בר קלוש

10.11.2021

תקציר הכתבה

י

ובל (שם בדוי), מאזור ירושלים, נידון בשנה שעברה לתשעה חודשי עבודות שירות לאחר שהורשע בעסקת טיעון בעבירה מתחום טוהר המידות. בשל אילוצי הקורונה עבודות השירות שלו נחלקו בין כמה מקומות: מחסן של בית חולים, עמותה וסיוע לקשישים סיעודיים בבית אבות. "היחס אליי היה בסדר גמור בכל המקומות", הוא אומר. "אפילו חיובי. אף אחד לא הסתכל עליי בעין עקומה. כולם מכירים את המערכת ויודעים איך זה עובד. היה נגדי כתב אישום, ועורך הדין שלי הציע לי במקום ללכת למשפט שימשך שנים לסגור עסקת טיעון. אני לא מתחרט. הזמן שחסכתי במשפט, בשכר טרחה ובכאב ראש היה שווה את זה. אז תרמתי לציבור תשעה חודשי עבודות שירות".

יובל מוסיף כי כך הרגיש גם בזמן אמת ולא רק בדיעבד. "הלכתי כל יום בתחושה של שליחות, של תרומה. בכל מקום פגשתי גם אנשים שהתנדבו ולתפיסתי גם אני באתי בהתנדבות. אם הפרקליטות או השופט חשבו עליי לרעה – אלוקים חשב עליי לטובה".

אפשר להזדהות עם הדרך שבה יובל תופס את ההליכים נגדו ואת העונש שהוטל עליו, ואפשר שלא, אולם סיפורו נוגע במהלך שעבר בכנסת לפני כשנתיים ובמסגרתו הוארכה לתשעה חודשים תקופת המאסר שניתן להמיר לעבודות שירות.

המטרה הייתה להרחיב את כמות התיקים בהם שופטים יגזרו עבודות שירות במקום מאסרים קצרים, ובכך להקטין את הנזקים שנגרמים כתוצאה מכליאה וכן את הצפיפות בבתי הכלא. אלא שנתונים שהגיעו לידי שומרים מצביעים על כך שהשינוי לא הגשים את המטרה ולהפך.

המטרה: פחות כליאה

עבודות שירות מבוצעות במוסדות כמו בתי חולים, בתי אבות, מוסדות סיעודיים, או מוסדות ללא כוונת רווח שאישר השר לביטחון הפנים. את ההחלטה לשלוח עבריין מורשע לעבודות שירות במקום למאסר בפועל מקבל השופט שגוזר את דינו של העבריין, וזאת בהתאם להמלצת הממונה על עבודות שירות במשרד הבט"פ. הממונה הוא גם מי שאחראי לפקח על העובדים וכל הפרה של התנאים יכולה להביא לביטול עבודות השירות ושליחת המורשע להשלמת ריצוי עונשו בבית כלא.

האפשרות להמיר מאסר בעבודות שירות בצורתן הנוכחית קיימת מאז 1987. בדיון שהתקיים אז בכנסת הסביר שר המשפטים באותה תקופה, משה נסים, כי לעבודות השירות יש שתי מטרות: "ראשית, להקטין עד כמה שניתן את הצפיפות בבתי-הסוהר, על-ידי הרחבת חוג האנשים שיוכלו לרצות מאסר מחוץ לבית-הסוהר. שנית, למנוע מאותם אנשים שהחוק יחול עליהם את השלכותיו ההרסניות של עונש המאסר".

עשור לאחר מכן המליצה ועדת שבחנה את מדיניות הענישה בישראל, בראשות שופט בית המשפט העליון אליעזר גולדברג, להאריך משישה חודשים לתשעה חודשים את תקופת המאסר שניתן להמיר בעבודות שירות. ההמלצה לא התקבלה, אך ב-2015 הועלתה שוב, הפעם על ידי ועדה בראשות שופטת העליון בדימוס דליה דורנר.

אסיר בכלא איילון. צילום אילוסטרציה: קובי גדעון, לע"מ
עם כניסת התיקון לתוקף יצאה הנחייה של פרקליט המדינה, שהדגיש כי "מטרתו של החוק אינה 'להרחיב את הרשת' ולהאריך את תקופת עבודות השירות שהיתה מוטלת אילולא התיקון. לכן, במקום שלאור נסיבות המעשה והנאשם ניתן להסתפק בשישה חודשי עבודות שירות, אין לעתור לתקופה ארוכה מכך"

הוועדה ציינה כי היא ממליצה על ההארכה הזאת בחשש מסוים: "הניסיון במקומות אחרים מלמד כי כאשר מאמצים חלופות חדשות למאסר, רק בחלק מהמקרים העונשים החדשים באמת מחליפים מאסר", נכתב בדוח. "מתן האפשרות להמיר גם מאסרים לתקופות של למעלה מחצי שנה לעבודות שירות עלול להוביל לכך שנאשמים, שאלמלא השינוי היו נדונים לחצי שנת מאסר לריצוי בעבודות שירות, יידונו כעת לעבודות שירות לתקופה ממושכות יותר". התופעה הזו מכונה בשפה המקצועית "הרחבת הרשת".

הכנסת אימצה את המלצת הוועדה והחליטה להחיל אותה כהוראת שעה למשך כשנתיים. לאחרונה הוארך תוקף ההוראה בשנה נוספת.

עם כניסת התיקון לתוקף יצאה הנחייה של פרקליט המדינה, שהדגיש כי "מטרתו של החוק אינה 'להרחיב את הרשת' ולהאריך את תקופת עבודות השירות שהייתה מוטלת אילולא התיקון. לכן, במקום שלאור נסיבות המעשה והנאשם ניתן להסתפק בשישה חודשי עבודות שירות, אין לעתור לתקופה ארוכה מכך".

להנחיה של פרקליט המדינה הצטרף גם שירות בתי הסוהר, שלדברי גורמים שהיו מעורבים בהליכים בכנסת, הפעיל לחצים בפורומים מקצועיים שונים כדי לנסות ולוודא שהארכת עבודות השירות אכן תחליף מאסרים קצרים.

הנתונים מראים: עבודות השירות התארכו

נתוני שירות בתי סוהר, שנמסרו במסגרת בקשת חופש מידע שהגיש עו"ד יצחק בם והגיעו לידי שומרים, מראים שדווקא החששות התממשו, והתיקון לא משיג את מטרתו. הנתונים מתייחסים לשנים 2016-2020 וניתן לראות בהם בבירור את השינוי לאחר כניסת ההוראה לתוקפה. כך בשנת 2019 נגזרו 824 עונשי עבודות שירות לתקופות של שישה עד תשעה חודשים. ב-2020 קפץ מספר העונשים האלה לכ-1,200. במקביל נרשמה בין 2018 ל-2020 ירידה זהה - כ-1200 - במספרם של המורשעים שעליהם נגזרו עבודות שירות של 3-6 חודשים.

כלומר, נראה שהרחבת האפשרות להטיל עונש של תשעה חודשי עבודות שירות לא הגדילה את מספר הנאשמים שנשלחים לעבודות שירות, אלא בעיקר האריכה את משך העבודות של מי שממילא היה נשלח אליהן. מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה שהמספר הכולל של גזרי דין בעבודות שירות לא עלה בשנתיים האחרונות, ונמצא במגמת ירידה מובהקת זה חמש שנים.

נתון נוסף המאשר את "התרחבות הרשת" הוא מספר הכלואים אשר נידונו למאסר בפועל לתקופות קצרות. מנתוני שב"ס ניתן לראות כי ב-2019, שבה היה צפוי כי מספר האסירים האלה יצטמצם בשל הרחבת עבודות השירות – הוא דווקא גדל. ב-2020 דווקא ירד מספר הכלואים לתקופות קצרות לרמה נמוכה במעט מזו של 2018, אולם ככל הנראה מדובר בהשפעותיה של הקורונה ולא בשינוי מהותי בדפוסי הענישה.

"מה שאני מבין מהנתונים האלה", אומר עו"ד בם, "זה שבמקום ששופטים ישלחו לעבודות שירות נאשמים שאחרת דינם היה נגזר למאסר בפועל, כפי שוועדת דורנר התכוונה שיקרה, מה שקורה בפועל הוא ששופטים שלפני כן היו שולחים נאשם לשישה חודשי עבודות שירות – שולחים אותו לעבודות שירות לתקופה ארוכה יותר"

עו"ד יצחק בם. צילום באדיבות המצולם

"מה שאני מבין מהנתונים האלה", אומר לשומרים עו"ד בם, "זה שבמקום ששופטים ישלחו לעבודות שירות נאשמים שאחרת דינם היה נגזר למאסר בפועל, כפי שוועדת דורנר התכוונה שיקרה, מה שקורה בפועל הוא ששופטים שלפני כן היו שולחים נאשם לשישה חודשי עבודות שירות – שולחים אותו לעבודות שירות לתקופה ארוכה יותר".

"אנחנו לא מצליחים להמיר את עונשם של מי שנשפטו לתקופות קצרות לעבודות שירות ומצד שני אנחנו מחמירים עם אלה שלפני השינוי היו מקבלים שישה חודשי עבודות שירות", הוא מוסיף. "חשוב מאוד שהשופטים יהיו ערים לזה, ויכול להיות שהמחוקק צריך לקבוע בצורה מפורטת יותר מתי באמת ראוי להטיל יותר משישה חודשים".

עורכי הדין גיל שפירא וישי שרון מהסנגוריה הציבורית מסייגים ואומרים כי יש צורך במחקר מעמיק יותר כדי לגבש מסקנות חד משמעיות על בסיסם. זאת, גם משום ששנת 2020 הייתה חריגה בשל השפעות מגפת הקורונה, שהשפיעו גם על מערכת המשפט ובפרט על מועדי תחילת הריצוי של עונשי מאסר או עבודות שירות. לדבריהם, זו אחת הסיבות שהביאו את הסנגוריה להמליץ על הארכת הוראת השעה שמאפשרת להטיל עד תשעה חודשי עבודות שירות.

"הנתונים אכן מעלים את החשש ל'הרחבת רשת'", אומר עו"ד שרון ומוסיף: "אבל הם לא מספיקים כדי לבסס את החשש הזה. לכן גם המלצנו להאריך את הוראת השעה בעוד שנה (כפי שאכן קרה בסוף. ד"ד). כי בגלל הקורונה קשה להסיק מסקנות מהנתונים".

השניים מוסיפים כי במקור היה אמור ללוות את הארכת עבודות השירות מחקר שיאפשר להסיק מסקנות חד משמעיות מהנתונים. לשומרים נודע כי לאחר ששני מכרזים לביצוע המחקר לא צלחו, הוחלט שמשרד המשפטים יבצע אותו בעצמו, ולכן הוא התחיל באיחור. "היה צריך לעשות את המחקר מרגע שהוחל ההסדר הזה", אומר עו"ד שפירא, "אבל בגלל בעיות בירוקרטיות וחוסר תיאום בין הגופים לא הוכרע מי אחראי למחקר ומי יבצע אותו. היינו צריכים להיות היום במצב שיש מחקר מקצועי ומתוקף".

"התוצאה סותרת את מטרת החוק"

פרופ' אורן גזל אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ומי שהיה המרכז של ועדת דורנר, מסתייג גם הוא מהסקת מסקנות נחרצות עד להשלמת המחקר. עם זאת, גם הוא סבור כי בהחלט נראה שהחשש מ"הרחבת הרשת" התממש. "התוצאה סותרת את מטרת החוק", הוא אומר. "נראה בתי המשפט לא מחליפים מאסרים בעבודות שירות, אלא רק מאריכים את משך עבודות השירות. וכיוון שעבודות שירות לא מצמצמות את הכליאה, יש צורך לשחרר אסירים מוקדם יותר בשחרורים מנהליים בשל בעיית הצפיפות. אני מזכיר ששחרורים מנהליים נעשים בלי שום בדיקת מסוכנות, בלי שום ליווי של שירות המבחן ובלי שום הליך שיקומי או טיפולי. להפך, השחרורים האלה לפעמים מטרפדים הליך שיקומי, כי לאסירים אין מספיק זמן לעבור את ההליך בכלא".

"הסיבה שהצענו לקבוע ברירת מחדל הייתה בדיוק מה שאנחנו רואים עכשיו", אומר פרופ' גזל אייל. "שברור שאם מפתחים חלופת מאסר חדשה, היא רק מחליפה חלופות אחרות, ולא מאסרים. זו בדיוק התופעה שאנחנו רואים גם עכשיו, וזה גם מה שנראה עם 'מאסר הבית' במידה שתתקבל החלופה של משרד המשפטים גורמי האכיפה".

פרופ' אורן גזל אייל. צילום באדיבות המצולם

הן פרופ' גזל אייל והן עורכי הדין שפירא ושרון אומרים שהמסקנה העיקרית שעולה מהנתונים היא שכאשר מפתחים חלופה חדשה לעונשי מאסר, יש לקבוע בחוק שאותה חלופה תהיה ברירת המחדל בענישה.

לא מדובר בדיון תיאורטי בלבד: לפני ארבעה חודשים הוגשו מסקנות של ועדה בראשות המשנה ליועמ"ש, לעניינים פליליים, עו"ד עמית מררי, שבחנה חלופות חדשות למאסר. הוועדה המליצה על עונש חדש של מאסר בית באיזוק אלקטרוני (חלופה שהיום קיימת רק למעצרים, אך לא במאסר). כמו שקרה בוועדת דורנר, גם בדיונים הללו עלה החשש מ"הרחבת הרשת". כלומר, ש"מאסר הבית" יחליף עונשים קלים יותר, במקום לצמצם את השימוש במאסר בפועל.

פרופ' גזל אייל, יחד עם נציגי הסנגוריה הציבורית ומשרד האוצר, הציעו לקבוע כי "מאסר הבית" יהיה ברירת המחדל בהטלת עונשי מאסר קצרים, אלא אם יהיו נימוקים ספציפיים שיתמכו בהטלת מאסר בכלא, כמו למשל מסוכנות של הנאשם או חשש שיפר את תנאי מאסר הבית. מנגד, נציגי משרד המשפטים, הפרקליטות, המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, שב"ס ושירות המבחן סברו שאין לקבוע זאת כברירת מחדל.

"הסיבה שהצענו לקבוע ברירת מחדל הייתה בדיוק מה שאנחנו רואים עכשיו", אומר גזל אייל. "שברור שאם מפתחים חלופת מאסר חדשה, היא רק מחליפה חלופות אחרות, ולא מאסרים. זו בדיוק התופעה שאנחנו רואים גם עכשיו, וזה גם מה שנראה עם 'מאסר הבית' במידה שתתקבל החלופה של משרד המשפטים גורמי האכיפה".