ב

שבועות הקרובים צפויה הוועדה לבחירת שופטים להחליט מי יהיו ארבעת השופטים שיתמנו לבית המשפט העליון. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, ומי שעומד בראש המחלקה הכלכלית, השופט חאלד כבוב נחשב למינוי כמעט ודאי. הוא השופט הערבי היחיד מבין המועמדים, וצפוי להחליף את השופט ג'ורג' קרא הפורש. כבוב זוכה להערכה רבה ובשנים האחרונות שפט בתיקים כלכליים משמעותיים ובראשם ההרשעה המהדהדת של נוחי דנקנר, הרשעת אמיר ברמלי והרשימה עוד ארוכה.

משפטו של ברמלי לא עבר בשקט מבחינת כבוב: תוך כדי המשפט נפגש ברמלי עם בנו של השופט, וואליד כבוב ובהמשך, ועל רקע זה, ביקש לפסול את השופט מהדיון בתיק. בנו של השופט הגיש תלונה במשטרה בגין סחיטה באיומים והפרשה כולה התפוצצה בתחקיר של "המקור" ברשת 13 ששודר בתחילת אוקטובר והעלה שורה של תהיות ביחס להתנהלות המעורבים. הפרשה הסתיימה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט "ניקה" את כבוב וקבע שהמידע שמסר ברמלי על השופט נבדק על ידי המשטרה והפרקליטות, "ונמצא כי אין בו כדי לבסס את טענותיו לפיהן השופט כבוב קשור לביצוע עבירות".

כעת, בתחקיר של כלכליסט בשיתוף שומרים, צפה התנהלות של כבוב במישור האתי שמעוררת שאלות, וגם כאן ישנו קשר לפרשת ברמלי ולייצוג המשפטי שלקח השופט במסגרתה – עורך הדין צביקה בר-נתן סגן יו"ר פירמת הענק גולדפרב זליגמן וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית.

בר-נתן נשכר על ידי השופט בספטמבר השנה לצורך טיפול ב"משבר ברמלי". בין השאר הוא ישב באולפן המקור, בתור בא כוחו של כבוב ומי שהגיב בשמו. לצידו ישב גם עו"ד בעז בן צור (לגביו, ראו בהמשך), אשר ייצג בפרשה זו את וואליד כבוב, בנו של השופט. הייצוג נמשך גם לאחרונה כאשר בר-נתן הגיב בשם השופט לכתבת המשך ששודרה בערוץ 13 בנושא.

מבדיקת עשרות מהתיקים שהתנהלו ומתנהלים בשנים האחרונות אצל כבוב עולה כי בזמן שעו"ד בר-נתן ייצג את השופט, שותפיו במשרד גולדפרב זליגמן ייצגו בעלי דין בתיקים שנידונו בפניו. כבוב, לפי ממצאי התחקיר, נמנע מלתת גילוי נאות על כך בפני הצדדים. בכמה תיקים של המשרד גם נתן כבוב החלטות שונות - החלטות טכניות יש להדגיש - גם אחרי ההופעה של בר נתן בטלוויזיה. בנוסף ניהל כבוב דיונים בחלק מתיקים אלה, כולל שניים בשבוע החולף, וגם בהם נמנע מלתת כל גילוי על כך שהוא מיוצג בידי השותף של עורכי הדין המופיעים בפניו. חשוב להדגיש כאן שוב כי בר-נתן עצמו לא ייצג בפני השופט.

התנהלותו של כבוב אינה עולה לכאורה בקנה אחד עם כללי האתיקה של שופטים. אמנם מדובר בסוגייה עקרונית שנופלת ב"שטח אפור", בין היתר בשל גודלו של המשרד המדובר ומהות הייצוג שקיבל השופט, אך על פי תקדים עבר שנבחן על ידי נציבות התלונות על שופטים, כללים ופרשנויות (שיפורטו בהמשך), גם אם כבוב לא נדרש לפסול את עצמו, היה עליו לכל הפחות לתת גילוי נאות מלא לצדדים.

הסוגיה רק מתחדדת כאשר מתברר שלקשר בין השניים יש רבדים נוספים. כך מתברר (מתגובתו של השופט לכתבה) כי השניים חברים מאז לימודיהם המשותפים באוניברסיטת תל אביב, כי בר נתן ייצג את כבוב בסכסוך אזרחי שנמשך שש שנים ועד 2015, וכן כי בתו של השופט מרים עבדה בעבר במשך 6 שנים במשרד גולדפרב זליגמן, כפי שפרסמה שרון שפורר באתר המקום הכי חם בגיהנום.

יממה לאחר שהועברה לכבוב בקשת תגובה הוא עדכן את רשימת המניעויות שלו והכניס אליה את עו"ד בר-נתן ואת עו"ד בן-צור.

מבדיקת עשרות מהתיקים שהתנהלו ומתנהלים בשנים האחרונות אצל כבוב עולה כי בזמן שעו"ד בר-נתן ייצג את השופט, שותפיו במשרד גולדפרב זליגמן ייצגו בעלי דין בתיקים שנידונו בפניו. כבוב, לפי ממצאי התחקיר, נמנע מלתת גילוי נאות על כך בפני הצדדים. בכמה תיקים של המשרד גם נתן כבוב החלטות שונות - החלטות טכניות יש להדגיש - גם אחרי ההופעה של בר נתן בטלוויזיה. בנוסף ניהל כבוב דיונים בחלק מתיקים אלה, כולל שניים בשבוע החולף, וגם בהם נמנע מלתת כל גילוי על כך שהוא מיוצג בידי השותף של עורכי הדין המופיעים בפניו. חשוב להדגיש כאן שוב כי בר-נתן עצמו לא ייצג בפני השופט

20 תיקים של המשרד בשנה האחרונה

בדיקה שנערכה במערכת "נט המשפט" של הרשות השופטת, בין השאר בסיוע אתר "תולעת המשפט", העלתה שבשנה האחרונה התנהלו בפני כבוב קרוב ל-20 תיקים שבהם ייצגו עורכי דין מגולדפרב זליגמן את אחד הצדדים. חלקם נסגרו בפשרה מוסכמת ורובם ממשיכים להתנהל גם בימים אלה - לאחר שבר-נתן כבר החל לייצג את כבוב. באף אחד מהתיקים הללו לא ניתן גילוי נאות.

הדוגמאות מרובות. כך למשל עו"ד אהרון מיכאלי, שותף בכיר בגולדפרב זליגמן וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית, תובענות ייצוגיות וחדלות פירעון מייצג את אקו"ם בבקשה לתביעה ייצוגית ענקית. דיון ראשון בתיק, בו הופיע מטעם גולדפרב זליגמן שותף נוסף מהמחלקה, עו"ד רוני לפן, נערך בחודש יוני, ודיון נוסף נערך ביום חמישי האחרון. אף שהדיון התקיים כבר לאחר תחילת ייצוגו על ידי עו"ד בר-נתן, השופט כבוב לא נתן כל גילוי לצדדים על כך.

לקשר בין כבוב לבר-נתן יש רבדים נוספים. כך מתברר (מתגובתו של השופט לכתבה) כי השניים חברים מאז לימודיהם המשותפים באוניברסיטת תל אביב, כי בר נתן ייצג את כבוב בסכסוך אזרחי שנמשך שש שנים ועד 2015, וכן כי בתו של השופט מרים עבדה בעבר במשך 6 שנים במשרד גולדפרב זליגמן. יממה לאחר שהועברה לכבוב בקשת תגובה הוא עדכן את רשימת המניעויות שלו והכניס אליה את עו"ד בר-נתן ואת עו"ד בן-צור

בנוסף, בשבועות האחרונים נתן כבוב החלטות שונות בתיק, לגבי אורכות שביקשו הצדדים וכדומה. תיק גדול אחר שעו"ד מיכאלי מייצג בו מול כבוב הוא בקשה לתביעה ייצוגית נגד בזק. מיכאלי מייצג את מנכ"ל yes לשעבר רון איילון. הדיונים בתיק מעוכבים לאור ההליך הפלילי המתנהל כיום נגד החברה. עו"ד מיכאלי מייצג גם את החברה המרכזית למשקאות בבקשה לתביעה ייצוגית נגדה, ביחד עם עורכי הדין יהודה רוזנטל וחגית בלייברג, שני שותפים אחרים במשרד. בסוף ספטמבר קבע כבוב תאריך לדיון קדם משפט בתיק לתחילת 2022.

עו"ד בלייברג, העומדת בראש מחלקת ליטיגציה תאגידית, מנהלית ותובענות ייצוגיות, מייצגת בעוד תיקים שנדונים אצל כבוב. כך למשל בתביעה של חברת סטארט-אפ מסויימת נתן כבוב החלטות טכניות שונות בשבועות האחרונים. בתיק אחר בלייברג (ביחד עם עוד שותף מגולדפרב זליגמן, עו"ד רועי פדל) מייצגת את רמי לוי, אשתו ודירקטורים בחברה הציבורית שלו בבקשה לתביעה נגזרת נגדם. גישור בין הצדדים לא צלח והתיק הוחזר לכבוב, שנתן החלטה – אגב, יום לפני שבר-נתן התייצב בתוכנית הטלוויזיה כבא כוחו – על מתן ארכה לרמי לוי ושאר הנתבעים להגשת בקשה מסוימת בתיק. יצויין כי גם כאן מדובר בהחלטה טכנית במהותה המאושרת כבשגרה. עם זאת בתיק נערך ביום שני שעבר דיון באולמו של כבוב וגם במקרה זה הוא לא נתן במהלכו גילוי נאות לצדדים. כבוב קבע בתום הדיון שהצדדים יגישו לו סיכומים בתיק והמליץ להם להמשיך במו"מ.

עו"ד מייק יורק-ריד, לשעבר פרקליט ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין: "אין דין שונה בין עורך דין פרטני לפירמה. הרי ההכנסות שמגיעות לפירמה נחלקות בין השותפים. ברגע שאחד השותפים מייצג שופט כל המשרד נהנה כלכלית, והוא למעשה נגוע כלכלית. בעיני, לא מדובר כאן בשטח אפור, אלא בכללי מניעות וניגוד עניינים בסיסיים"

שותף נוסף מגולדפרב זליגמן שעוסק בליטיגציה מסחרית ומייצג מול כבוב הוא עו"ד עוז סאסי. הוא מייצג אל"מ במיל' שנתבע יחד עם שותפיו כחלק מסכסוך עסקי הקשור בחברת הסייבר ההתקפית שלהם. גם בתיק זה נתן כבוב בשבועות האחרונים החלטות לגבי מתן אורכות שונות, והדיון הבא קבוע לדצמבר.

עוד שותף בגולדפרב זליגמן המייצג מול כבוב הוא עו"ד מוטי ארד, שמייצג את קשת 12 בכמה בקשות שאוחדו לתביעה ייצוגית נגד כמה כלי תקשורת (גילוי נאות: גם קבוצת ידיעות אחרונות - בה מועסק כותב שורות אלה - היא צד בתיקים המתנהלים אצל כבוב).

תיקים נוספים ששותפים בכירים בגולדפרב זליגמן מייצגים בהם הסתיימו בחודשים האחרונים בפשרה שקיבלה תוקף בפסקי דין של כבוב.

בר נתן כאמור לא הופיע בעצמו מול כבוב אולם תיק שעסק בסכסוך מסחרי ואחד הצדדים בו יוצג על ידו ועל ידי עו"ד דפנה קפלניק מהמחלקה שבראשותו, הגיע לשופט. מדובר בהסכם פשרה שהושג בגישור, שהוגש לאישור בית המשפט בספטמבר 2020. התיק נותב אל השופט כבוב שנתן בו החלטה המאשרת את הסדר הפשרה. לא התקיים דיון בפני השופט ובר-נתן לא הופיע בפני כבוב - ולכאורה מדובר באישור טכני להסדר שהושג - אולם ניתן לראות שעל העמוד הראשון של ההסדר מתנוסס גם שמו של בר-נתן.

המומחים לאתיקה נחרצים

סעיף 15(ב)6 בכללי האתיקה לשופטים קובע כי "שופט לא ישב בדין ביודעו שעורך דין המייצג בעל דין מטפל בעניין של השופט או של בן משפחתו". בנוסף, על פי התקדימים שבחנו ולדברי שופטים בדימוס איתם שוחחנו, שופטים אמורים להתנהל גם לאור מה שמכונה "מראית פני הצדק", וחבים בגילוי נאות מלא ורחב.

הכללים הללו אינם מתייחסים ישירות לעורכי דין ממשרד בו שותף עורך הדין המייצג אולם בהקשר הזה ניתנה ב-2011 החלטה של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג. ההחלטה עסקה בשופט בדימוס יהודה זפט ובעו"ד יעקב וינרוט ז"ל שייצג אותו בענייניו האישיים. עצם הייצוג נחשף שנים אחרי שהסתיים במשפט הפלילי שהתנהל נגד וינרוט ועורר סערה שהובילה לבדיקת המקרים שבהם וינרוט או עורכי דין ממשרדו הופיעו בפניו של זפט מבלי שניתן גילוי נאות לצדדים.

גולדברג קיבל את התלונה נגד זפט. בהחלטתו התייחס גולדברג לעורך הדין ולמשרדו כאל מקשה אחת ובין השאר כתב לגבי חובת הגילוי הנאות כי "בתיקים בהם ייצג משרד עו"ד וינרוט את אחד הצדדים 'תקופת ההודעה' הסבירה היא של כ-5 שנים". ובמילים אחרות: חובת הגילוי הנאות חלה על השופט ובמשך חמש שנים לאחר תום הייצוג.

בשיחה עם הנציב לשעבר גולדברג על הסוגייה, ומבלי לציין את שם השופט או המשרד, הוא אומר כי "אני לא אשנה משפט אחד ממה שכתבתי, ואם זה היה נכון אז - זה כנראה נכון גם היום".

אם היום מגיע לייצג באולמו של שופט עורך דין השותף במשרדו של עורך דין שמייצג את השופט בעניין אישי, השופט לדעתך חייב לתת גילוי נאות על כך?

"אם אני זוכר נכון את ההחלטה שנתתי, אז התשובה כמובן צריכה להיות חיובית".

הכללים אינם מתייחסים ישירות לעורכי דין ממשרד בו שותף עורך הדין המייצג אולם בהקשר הזה ניתנה ב-2011 החלטה של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג. ההחלטה עסקה בשופט בדימוס יהודה זפט ובעו"ד יעקב וינרוט ז"ל שייצג אותו בענייניו האישיים. בהחלטתו התייחס גולדברג לעורך הדין ולמשרדו כאל מקשה אחת ובין השאר כתב לגבי חובת הגילוי הנאות כי "בתיקים בהם ייצג משרד עו"ד וינרוט את אחד הצדדים 'תקופת ההודעה' הסבירה היא של כ-5 שנים"

חשוב לציין כי ישנם הבדלים בין המקרים ובראש ובראשונה בכך שמשרד וינרוט הוא משרד בוטיק קטן בעוד גולדפרב זליגמן היא פירמה גדולה עם עורכי דין רבים. אולם, לדברי מומחים לאתיקה של המשפט, כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין והחלטות של ועדת האתיקה מתייחסים אל עורך הדין ומשרדו כיחידה אחת לכל דבר, וכי גם בכללי האתיקה של השופטים, במקום בו מצוין "עורך הדין", הכוונה וההתייחסות הנהוגה היא לכל המשרד.

שתי שופטות בדימוס שביקשו להישאר בעילום שם – אחת שכיהנה במחוזי והשנייה בעליון – איתן שוחחנו על הסוגייה, אמרו כי במקרה זה השופט חב לכל הפחות בגילוי נאות לצדדים ובדיקה עמם אם יש להם הסתייגויות מכך שינהל את התיק. אחת מהשופטות חשבה שכבוב נדרש גם להכליל את בר-נתן ברשימת המניעויות שלו הן בשל העובדה שהוא מייצג אותו והן בשל חברותם האישית. "הסוגייה שאתה מעלה חשובה מאוד ברמה הנורמטיבית, ומן הראוי שהנהלת בתי המשפט תיתן את דעתה על כך לטובת כלל השופטים", אמרה.

מי שנחשבת ל"אורים ותומים" בתחום האתיקה של שופטים ועורכי דין, ושמאמרה "ניגוד עניינים אצל שופטים: בין דיני פסלות שופט לאתיקה" מצוטט בעשרות החלטות של נציבות התלונות על שופטים (כולל בהחלטה של גולדברג), היא ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה על שם דיויד וינר, במסלול האקדמי המכללה למינהל.

זר-גוטמן נשאלה על הדברים מבלי שנחשפה לשם השופט ולמשרד עורכי הדין בו מדובר ואמרה חד משמעית כי "תמיד כשמדברים על ניגוד עניינים של שופטים בנוגע לייצוגם על ידי עורך דין, הכוונה וההתייחסות היא לא רק לעורך הדין עצמו אלא לכל המשרד. זה אותו דבר, וזו הלכה מאוד חזקה שהשופטים מכירים אותה וגם עורכי הדין"

זר-גוטמן נשאלה על הדברים מבלי שנחשפה לשם השופט ולמשרד עורכי הדין בו מדובר ואמרה חד משמעית כי "תמיד כשמדברים על ניגוד עניינים של שופטים בנוגע לייצוגם על ידי עורך דין, הכוונה וההתייחסות היא לא רק לעורך הדין עצמו אלא לכל המשרד. זה אותו דבר, וזו הלכה מאוד חזקה שהשופטים מכירים אותה וגם עורכי הדין. כשעורך דין נגוע, כל המשרד נגוע".

לשיטתה של ד"ר זר-גוטמן, שופט שיושב בתיקים של משרד עורכי דין, צריך לשקול זאת כאשר הוא פונה לעורך דין מאותו משרד, גם אם זו פירמה גדולה, כדי שייצג אותו בעניין פרטי. "זה בעייתי ששופט יילך למשרד עורכי דין שמנהל בפניו תיק", היא אומרת. "שופטים יודעים את זה, שכל עוד אותו משרד מייצג בתיק שמתנהל מולם הם לא יכולים ללכת לאותו משרד".

ואם בכל זאת אותו שופט לקח לצורך ייצוג אישי עורך דין – שהוא מפירמה גדולה - ובמקביל עורכי דין מאותו משרד כבר מייצגים צדדים מול אותו שופט, מה הוא מחוייב לעשות?

"לכל הפחות הוא מחוייב לתת גילוי נאות. זה המינימום הנדרש מהשופט. לגלות לצדדים על כך ולהגיד להם שיש להם אפשרות להגיש בקשת פסלות. ולדעתי, סיכוי טוב שבקשת פסלות כזו הייתה מתקבלת - כי בניגודי עניינים רואים את כל המשרד כיחידה אחת. גם לשכת עורכי הדין לא מוכנה לחומות סיניות - היא רואה את כל המשרד ביחד, כי בסוף זה אותו כיס. הכסף הרי נכנס למשרד מכל התיקים".

לדברים מצטרף עו"ד מייק יורק-ריד, לשעבר פרקליט ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין, "אין דין שונה בין עורך דין פרטני לפירמה. הרי ההכנסות שמגיעות לפירמה נחלקות בין השותפים. ברגע שאחד השותפים מייצג שופט כל המשרד נהנה כלכלית, והוא למעשה נגוע כלכלית. בעיני, לא מדובר כאן בשטח אפור, אלא בכללי מניעות וניגוד עניינים בסיסיים. חד משמעית, אותו שופט לכל הפחות חייב להודיע בגילוי נאות שייצג אותו בעבר או מייצג אותו היום עורך דין אחר מאותה פירמה".

עורך הדין של הבן דווקא טופל

בעוד כבוב נמנע ממתן גילוי נאות על אודות תיקים שמשרד גולדפרב מייצג בהם, דווקא בנוגע לעו"ד בעז בן צור, שייצג את בנו עו"ד וואליד כבוב בפרשת ברמלי – כבוב עשה מעשה. מהבדיקה עולה כי חמישה תיקים שונים שבהם בן צור או משרדו ייצגו מול כבוב – הועברו לשופטים אחרים, בחלק מהמקרים אחרי שהתיקים כבר התנהלו זמן רב. מעניין לראות כי בחלק מתיקים אלה מייצגים את חלק מבעלי הדין שותפים מגולדפרב זליגמן, אולם העברת התיק נעשתה דווקא בשל הזיקה לבן צור.

בן צור כאמור, הופיע גם הוא בתחילת אוקטובר בתוכנית "המקור" בתור בא כוחו של בנו של השופט. עוד לפני התוכנית, בסוף ספטמבר, העביר כבוב לשופט אחר את תיק הבקשה לייצוגית נגד חברת פרוטרום ונושאי משרה בה, שאחד מהם מיוצג בידי בן צור. בהחלטה שנתן כבוב הוא כתב כי "נוכח שינוי שחל לאחרונה לא אוכל להמשיך לדון בתובענה". יצויין כי עורכי הדין בלייברג ומיכאלי מגולדפרב זליגמן מייצגים גם כן בתיק נתבעים אחרים מפרוטרום.

בעוד כבוב נמנע ממתן גילוי נאות על אודות תיקים שמשרד גולדפרב מייצג בהם, דווקא בנוגע לעו"ד בעז בן צור, שייצג את בנו עו"ד וואליד כבוב בפרשת ברמלי – כבוב עשה מעשה. מהבדיקה עולה כי חמישה תיקים שונים שבהם בן צור או משרדו ייצגו מול כבוב – הועברו לשופטים אחרים, בחלק מהמקרים אחרי שהתיקים כבר התנהלו זמן רב

הנוסח המעורפל הזה – "נוכח שינויים מהעת האחרונה" - הופיע גם בהחלטות שנתן בסוף חודש אוקטובר על העברת תיקים אחרים שבהם עו"ד בן צור מייצג – תביעה של חברת אינמדיקה טכנולוגיות ותביעת הענק נגד חברת אורבנקורפ שקרסה. גם בתיק זה, אגב, עורכי הדין מיכאלי ורוזנטל מגולדפרב זליגמן מייצגים נתבעת אחרת.

בשני תיקים נוספים שהעביר כבוב לאחרונה שבהם בן צור מייצג, הוא דווקא כן כתב בהחלטתו את הסיבה המפורשת. כך בכתב האישום הפלילי בתיק "בזק ניירות ערך" נגד החברה, שאול אלוביץ ונושאי משרה בה, עו"ד בן צור מייצג את לינור יוכלמן, מי שהייתה יד ימינו של אלוביץ. כבוב נאלץ לוותר על ניהול תיק הדגל הכלכלי הזה ובהחלטה שנתן ב-27 באוקטובר הודיע על העברת התיק לשופטת מיכל אגמון גונן, "נוכח מניעות" – ודיון שנקבע ל-21 בנובמבר בוטל ונדחה לינואר הקרוב.

התיק השני שבו כתב כבוב בפירוש כי הוא מעביר אותו לשופט אחר "נוכח מניעות שנוצרה להמשך קיום דיון לפני" הוא באיחוד של כמה בקשות לתביעות ייצוגיות נגד חברות ביטוח ובתי השקעות. זאת מאחר שמשרד עו"ד בן צור מייצג בתיק את חברת מגדל. אגב, גם פה שותפים בגולדפרב זליגמן מייצגים כמה מחברות הביטוח האחרות הנתבעות. גם פה הדיון שיועד לסוף נובמבר בוטל ונדחה.

יצויין כי לאחר בקשת התגובה מהשופט כבוב, הוא הוסיף את בן-צור לראשונה באופן מסודר לרשימת המניעויות שלו.