קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

גמרא בבוקר, מחשבים בצהריים: למה החינוך הממלכתי-חרדי לא מתרומם?

התנגדות רבנים ולחץ של ח"כים בחברה שמרנית שחוששת לאבד את מוקדי השליטה, מציבים מחסומים גבוהים בפני הורים חרדים, שרוצים השכלה רחבה לילדיהם ומוכנים לשלם את המחיר - כולל פגיעה בשידוך ודחייה מהזרם המרכזי. התוצאה: רק 12 אלף תלמידים (מתוך 300 אלף בגילאים הרלבנטיים) למדו אשתקד בזרם הממלכתי-חרדי. "יודע מה", אומר ח"כ פינדרוס מיהדות התורה, "אולי אתה צודק. אני שומר על עוני ועל מסכנות אם אני יודע שילדים יש יותר סיכוי שיישארו שומרי תורה ומצוות". דוח מיוחד של שומרים

צילום: רויטרס
צילום: רויטרס

התנגדות רבנים ולחץ של ח"כים בחברה שמרנית שחוששת לאבד את מוקדי השליטה, מציבים מחסומים גבוהים בפני הורים חרדים, שרוצים השכלה רחבה לילדיהם ומוכנים לשלם את המחיר - כולל פגיעה בשידוך ודחייה מהזרם המרכזי. התוצאה: רק 12 אלף תלמידים (מתוך 300 אלף בגילאים הרלבנטיים) למדו אשתקד בזרם הממלכתי-חרדי. "יודע מה", אומר ח"כ פינדרוס מיהדות התורה, "אולי אתה צודק. אני שומר על עוני ועל מסכנות אם אני יודע שילדים יש יותר סיכוי שיישארו שומרי תורה ומצוות". דוח מיוחד של שומרים

צילום: רויטרס

התנגדות רבנים ולחץ של ח"כים בחברה שמרנית שחוששת לאבד את מוקדי השליטה, מציבים מחסומים גבוהים בפני הורים חרדים, שרוצים השכלה רחבה לילדיהם ומוכנים לשלם את המחיר - כולל פגיעה בשידוך ודחייה מהזרם המרכזי. התוצאה: רק 12 אלף תלמידים (מתוך 300 אלף בגילאים הרלבנטיים) למדו אשתקד בזרם הממלכתי-חרדי. "יודע מה", אומר ח"כ פינדרוס מיהדות התורה, "אולי אתה צודק. אני שומר על עוני ועל מסכנות אם אני יודע שילדים יש יותר סיכוי שיישארו שומרי תורה ומצוות". דוח מיוחד של שומרים

ביני אשכנזי

צילום: רויטרס

7.12.2021

תקציר הכתבה

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
ב

ערב ראש השנה בישר העיתונאי החרדי ישי כהן, בציוץ טוויטר, על "קריאת קודש" של מועצת חכמי התורה של ש"ס: "חובה קדושה מוטלת על כל אחד לשלוח את בניו ובנותיו מראשית חינוכם אך ורק למוסדות החינוך התורניים אשר מחנכים בהם בדרך התורה הקדושה. וכל מי שמתפתה מתוך שיקולים כספיים או עניינים אחרים לשלוח את ילדיו למסגרות אחרות שאינם ע"פ ההשקפה התורנית הצרופה, כגון ממלכתי חרדי וכד', הריהו חוטא ופוגם בנפש ילדיו ונקרא כמועל בפיקדונו של הקב"ה אשא עוונו גדול מנשוא".

על הקריאה חתמו חכם שלום כהן, שנחשב למנהיגה הרוחני של ש"ס בעידן שאחרי הרב עובדיה יוסף, והרבנים שמעון בעדני, משה מאיה, ראובן אלבז ודוד יוסף. התנגדות הרבנים לזרם החינוך הממלכתי חרדי (ממ"ח) אינה דבר חדש, והיא נובעת בעיקר מהרצון לשמור על האוטונומיה של החינוך החרדי ככזה שמתנהל על טהרת לימודי הקודש בלבד, בניגוד לממ"ח שמחייב גם לימודי ליבה.

מי שהולכים בעקבותיהם הם נבחרי הציבור בסיעות החרדיות. ח"כ משה גפני (יהדות התורה) צוטט לפני כשנה באתר החדשות החרדי כיכר השבת: "לא ניתן סעד למי שרוצה ללכת לממ"ח (...) כשהילד שלי לומד בממ"ח, המשמעות שהפקיד החילוני הוא בעל הבית שלו".  

מהו אותו זרם חינוך, שמעורר את חמתם של הרבנים ושלוחיהם בכנסת? הוא הוכרז ב-2013 בהחלטת ממשלה, בתקופת כהונתו של שי פירון (יש עתיד) כשר החינוך, במטרה להטמיע את לימודי הליבה בקרב ילדים חרדים (בנות ובנים) כבר בבית הספר היסודי. שמונה שנים חלפו, אך הזרם הממלכתי-חרדי עדיין פועל מבלי שיוסדר בחקיקה או בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך. אשתקד למדו בו, לפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, רק 12,666 תלמידים: 4,139 ילדים ב-164 גני ילדים, ו-8,527 תלמידים ב-60 בתי ספר. רק כדי להמחיש עד כמה המספר הזה נמוך נציין כי מספר הילדים החרדים בגילאי גן ובית ספר יסודי מוערך בכ-300 אלף.

תקצוב הזרם דווקא גדל משמעותית (כ-77 מיליון שקלים בשנת הלימודים 2014-15, כ-133 מיליון כעבור ארבע שנים), אך הורים שמעוניינים בלימודי ליבה לילדיהם ולהקים בית ספר כזה נתקלים בקשיים רבים, הן בגלל התנגדות הרבנים והמפלגות החרדיות, והן משום שהנושא טרם הוסדר בחקיקה.

רבים מאותם הורים חששו להתראיין לשומרים בשמם, פן יבולע להם ובעיקר לילדיהם, שעלולים להידחות על ידי מוסדות החינוך החרדיים הטובים ולהיפגע בשידוכיהם בעתיד.

מה עשה שר החינוך נפתלי בנט?

זרם החינוך הממלכתי-חרדי הוא ספינת הדגל של ארגון "הציבור החרדי-ממלכתי", שאנשיו מנסים לקדם שינוי מדיניות במגזר. פנינה פויפר, מנכ"לית הארגון, אומרת כי הסיבות להתנגדות הפנימית להקמת ממ"חים הן "מעבר לאידיאולוגיה, שמטרתה לשמר זאת כך שהחינוך החרדי יהיה רק על טהרת הקודש ללא לימודי חול. יש גם את העניין של שימור הכוח - יש כאן מוסדות שמעסיקים הרבה אנשים".

מעצור נוסף, לדבריה, מגיע מהרשות המקומית. כל בית ספר צריך סמל מוסד מהרשות המקומית ומהעומד בראשה, מסבירה פויפר, "ואז מגיעה השאלה אם הוא מתנגד להקמת ממ"ח בגלל הפוליטיקה המקומית".

ואיפה משרד החינוך?

"אין עמדה רשמית של משרד החינוך בנוגע לממ"ח, אך ניתן להגיד שהייתה התנגדות מצד שרי החינוך האחרונים. כשנפתלי בנט היה שר החינוך הוא לא רצה לקדם את זה, וכך גם יואב גלנט, והסיבה שהם לא רצו לקדם את ההכרה בממ"חים על ידי המשרד ולהסדיר את הפעילות שלהם, היא בגלל שהם לא רצו להרגיז את הסיעות החרדיות. זה לא משהו שניתן להוכיח, מלבד לציין עובדה שבזמן בנט וגלנט, למרות הרבה פניות, הנושא לא קודם".

ילדים חרדים בכותל. צילום אילוסטרציה: רויטרס
העליון פסק שאם יש כיתה תקנית של לפחות 20 תלמידים שרוצים לפתוח ממ"ח, הרשות המקומית חייבת לאפשר זאת. בשטח זה אחרת. יהודה גרוביס, תושב בני ברק, ניסה להקים ממ"ח: "הבהירו לנו בעירייה שהפוליטיקאים יהיו שמחים לנהל מלחמה על זה, ושעל שמם יהיה רשום המאבק בהקמת הממ"ח"
יהודה גרוביס. צילום: דוד שפירו

מאבק להקמת ממ"ח במבשרת ציון, שפויפר ניהלה כמנכ"לית ארגון הציבור החרדי-ממלכתי, נחל כישלון אפילו בבית המשפט העליון. תלמוד תורה ביקש להפוך לממ"ח, בניהול עמותה שתפעיל אותו, אך מועצת היישוב (החילוני ברובו, כזכור) התנגדה. "ראש הרשות לא הסכים בגלל שזה דורש ממנו משאבים כלכליים", טוענת פויפר. "זאת לפחות הסיבה הרשמית".

בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים דחה את עתירתם של הורים שפנו אליו, ובינואר אשתקד הם ערערו לבית המשפט העליון. זה פסק, כי אם יש כיתה תקנית של לפחות 20 תלמידים שרוצים לעבור לממ"ח או לפתוח ממ"ח, הרשות חייבת לאפשר זאת. "בגלל שרוב הילדים לא היו מתוך הרשות עצמה אלא מיישובים סמוכיםֿ, אי אפשר לדרוש מהרשות להקצות משאבים".

פסיקת העליון מאפשרת אפוא להורים מאותו יישוב להתאגד כדי להקים כיתת ממ"ח תקנית, אך יש קשיים שגם היא לא יכולה להתגבר עליהם. יהודה גרוביס, תושב בני ברק, גילה אותם כשהעירייה סיכלה את ניסיונו להקים ממ"ח בעיר.

לדבריו, "התאגדנו כ-61 הורים, פנינו למשרד החינוך, הבאנו רישום של תלמידים, והתחילו למרוח. לחצנו וקיבלנו פגישה בעירייה, ושם כבר הפקידים נתנו לנו להבין שזה לא יקרה. אפילו כשאמרנו שנפנה לבג"ץ, הבהירו לנו בעירייה שהפוליטיקאים יהיו שמחים לנהל מלחמה על זה, ושעל שמם יהיה רשום המאבק בהקמת הממ"ח".

"הבנו היטב את רוח המפקד"

לכישלון של גרוביס היה לדעתו מחיר אישי גבוה: בתו לא התקבלה לבית הספר של החינוך העצמאי (הזרם המרכזי בחינוך החרדי). "מבין ההורים החרדים ששולחים את הילדים לחינוך החרדי הרגיל, האחוז שמסכים שלא ילמדו את הילדים שלו לימודי ליבה - אנגלית ומתמטיקה - הוא מזערי, אך בפועל ההורים ממשיכים לשלוח למוסדות חינוך ללא לימודי ליבה, והממ"ח הוא המזערי".

רחלי סלומון, פעילה חברתית ואושיית רשת חרדית, היא תושבת פתח תקווה. גם היא נתקלה בקשיים לפתוח בית ספר ממלכתי-חרדי, אף שהחוויה שלה חיובית יותר. בשנה שעברה הוקמו בפתח תקווה חמישה גני ממ"ח, "ואני סומכת שיוקם גם בית ספר בהמשך".

לדעתה, "בתי הספר של המגזר החרדי, הן החינוך העצמאי שמזוהה יותר עם יהדות התורה והן 'מעין החינוך התורני' שמזוהה עם ש"ס, הם בעצם בתי ספר ששייכים למפלגות. יש שם הרבה כסף והרבה כוח, שאיתם מגיעים הרבה אינטרסים, כך שהקמת הממ"חים לא נתקעת מצדיקות גדולה, אלא ממקום של אינטרסים ומקיומו של מונופול על חינוך החרדי".

חברי הכנסת גפני ומקלב בתפילה עם הרב קנייבסקי לפני סבב בחירות מספר 3 ב-2020. צילום: רויטרס
"בתי הספר של המגזר החרדי הם בעצם בתי ספר ששייכים למפלגות", אומרת הפעילה החברתית רחלי סלומון. "יש שם הרבה כסף והרבה כוח, שאיתם מגיעים הרבה אינטרסים, כך שהקמת הממ"חים לא נתקעת מצדיקות גדולה, אלא ממקום של אינטרסים ומקיומו של מונופול על חינוך החרדי"
רחלי סלומון. צילום באדיבות המצולמת

הורה שחשש להתראיין בשמו סיפר לשומרים על ניסיון כושל להקים ממ"ח בעיר מרכזית בארץ: "אני ועוד קבוצה של הורים חרדים ניסינו להקים ממ"ח. כמובן שלא הצלחנו. קיבלנו איום מפורש, בערך באלו המילים, יש לך ילדים בתוך מערכת החינוך החרדית או כאלה שממתינים לשיבוץ בתוך מערכת החינוך החרדית הרגילה. לא יקבלו אותם למוסדות אם תמשיכו לנסות להקים ממ"ח. אז תפסיקו לנסות לשנות כאן סדרי עולם -  ובאמת לא קיבלו את הילד שלי למוסד חרדי רגיל".

האם חברי הכנסת החרדים מונעים את הקמת הממ"ח? "זו היתממות להגיד שהם לא מתערבים, וזה בטח מה שהם אומרים", אומר אותו אדם, "אבל בשיחות שלנו איתם הבנו היטב את רוח המפקד. יכול להיות שהם לא מצלצלים לחברי המועצה החרדים ברשויות המקומיות ואומרים להם 'תתקעו את זה', אבל יש את רוח המפקד וברור מה צריך לעשות".

אישה שביקשה לשמור על אלמוניותה סיפרה על פגישות ושיחות בנושא עם חברי כנסת חרדים: "אני לא יכולה להגיד לך שחברי הכנסת החרדים לא מנסים לבלום את הממ"ח. לפוליטיקאים יש את הקשרים שלהם למנוע תקציבים. כשאין תמיכה בממ"ח זה גם מונע, ובוועדות תקציבים הפוליטיקאים מנסים הרבה פעמים לשים רגל ולהגיד עלינו שאנחנו כופרים ושאין צורך, אז כן, זוהי הדרך של חברי הכנסת החרדים לבלום את הקמת הממ"ח, ולא משנה מה הם יגידו לך".

בבוקר גמרא, בצהריים מתמטיקה ומחשבים

בניגוד לבנים החרדים שלא נחשפים ללימודי חול, הבנות כן לומדות אותם ברשת "בית יעקב". אלא שיש הורים חרדיים הטוענים כי רמת הלימוד נמוכה  ולכן הם יצאו למאבק על הקמת ממ"ח לבנות.

ביתיה מלאך, מנהלת בית הספר הממלכתי חרדי "בנות ירושלים", הצליחה אחרי מאבק ממושך לשכנע את משרד החינוך ואת עיריית ירושלים להקים ממ"חים בבירה לשני המינים. מלאך מגיעה מהמיינסטרים החרדי, אך זיהתה את הצורך בלימודי ליבה. לדבריה, "בסוף יולי 2014 הציעו לי לנהל את בית הספר, ובסוף אוגוסט הקמנו את הממלכתי החרדי הראשון לבנות, עם תשע תלמידות אמיצות".

ילדות חרדיות בפורים במאה שערים בירושלים. צילום: רויטרס
זרם החינוך הממלכתי-חרדי הוא ספינת הדגל של ארגון "הציבור החרדי-ממלכתי. פנינה פויפר, מנכ"לית הארגון, אומרת כי הסיבות להתנגדות הפנימית להקמת ממ"חים הן "מעבר לאידיאולוגיה, שמטרתה לשמר זאת כך שהחינוך החרדי יהיה רק על טהרת הקודש ללא לימודי חול. יש גם את העניין של שימור הכוח - יש כאן מוסדות שמעסיקים הרבה אנשים"
פנינה פויפר. צילום: שרון גבאי

מלאך רוחשת כבוד רב לזרם שבו צמחה, "אך ההבדל בין בית יעקב לממ"חים הוא לא רק מה לומדים - אלא איך לומדים. היום יש צורות למידה חדשות, שלא מגיעות למוסדות החינוך החרדיים הקלאסיים. אנחנו רוצות לראות בסוף הדרך תלמידה עם דעות עצמאיות, שאוחזת בידע עם בסיס רחב של מקצועות הקודש - תלמידה שיודעת גם הלכה וגם תורה וגם מוסר וגם היסטוריה יהודית ומקצועות חול ברמה גבוהה".

איך זה יצא לפועל בירושלים?

"בעיקר בגלל שניר ברקת, ראש העיר הקודם, לא התנגד. כדי להקים ממ"ח, צריך אבא ואמא שהם העירייה ומשרד החינוך. בערים אחרות, בגלל שהייתה התנגדות גדולה מצד העירייה -  ואני יכולה להגיד לך שזה לא רק העירייה שמתנגדת אלא גם חברי הכנסת החרדים שנותנים ברקס - הממ"חים לא קמו".

ניר ברקת, לשעבר ראש העיר ירושלים. צילום: רויטרס
"כדי להקים ממ"ח, צריך אבא ואמא שהם העירייה ומשרד החינוך", אומרת ביתיה מלאך, מנהלת בית ספר ממלכתי-חרדי בירושלים. "ניר ברקת, ראש העיר הקודם, לא התנגד. בערים אחרות, בגלל שהייתה התנגדות גדולה מצד העירייה - ואני יכולה להגיד לך שזה לא רק העירייה שמתנגדת אלא גם חברי הכנסת החרדים שנותנים ברקס - הממ"חים לא קמו"
ביתיה מלאך. צילום: טקנו ארט, סטודיו צלמים

לדברי מלאך, גם מנהלים של ממ"חים לא שולחים בהכרח את ילדיהם לזרם שהם מובילים, מחשש לפגיעה בהמשך דרכם החינוכית. "בכל הכבוד", היא אומרת, "מנהלת חייבת להאמין בבית הספר שהיא עומדת בראשו".

ואכן, הבן שלה, יאיר בן ה-16, לומד בישיבה תיכונית ששייכת לזרם הממלכתי-חרדי. "יש קשיים", הוא מספר, "אני לא יכול להגיד לך שאין. הלכנו כמה חברים לטייל בטבריה. דיברנו עם כמה בחורי ישיבה חרדים שפגשנו על החוף. כאשר סיפרנו להם איפה אנחנו לומדים, שמענו ביקורת מהם. הציבור החרדי לא ממש מקבל שבחורים ילמדו בישיבה תיכונית שעושים בה גם בגרות".

סדר היום של יאיר מלאך הצעיר עמוס למדי. הוא יוצא מהבית לתפילת שחרית בשבע וחצי בבוקר, ואחרי ארוחת בוקר הוא מצטרף לכ-30 חבריו לכיתה ויושב על ספסלי בית המדרש מתשע בבוקר עד 12 בצהריים, כדי ללמוד בסדר בוקר גמרא. לאחר מכן, את לימודי הקודש מחליפים לימודי החול.

אתה מתכוון ללמוד באוניברסיטה?

"כן".

כדי שזה יוכל להתרחש, מלאך לומד 5 יחידות אנגלית ו-4 יחידות מתמטיקה, אבל אם הוא רוצה להרחיב את ספקטרום המקצועות הנלמדים - הוא מוגבל: "אין את כל המגמות, וזה קצת מבאס. יש מתמטיקה, פיזיקה, מחשבים, מדעים, ספרות, וכמובן גמרא תנ"ך".

מה עם צבא?

"בהחלט זאת אפשרות, אבל אני מדבר פה בשם עצמי, ולא בשם המוסד שבו אני לומד".

אתה חושש מפגיעה בשידוך?

"להגיד לך שחשבתי על זה? לא ממש, אבל אני גם לא חושב שזה יקרה".

"לבנט היה חשוב לרצות את המפלגות החרדיות"

הרב מנחם בומבך הוא ראש ישיבת המדרשה החסידית בביתר עילית, ומנהל רשת המוסדות "נצח" שהיא חלק מהממ"ח. מדוע החליט להקים ישיבה תיכונית לחברה החסידית החרדית שנחשבת לסגורה יותר? "מאז קום המדינה, אפילו מתקופת הבעל שם טוב (אבי תורת החסידות, ב"א), לא הייתה ישיבה שמשלבת קודש וחול בחברה החסידית החרדית", הוא עונה, "אבל בתכלס, הקמתי את המדרשה בגלל שהייתי בחור ישיבה והיה לי קשה ללמוד כל היום גמרא".

ירושלים ב-2020, המצולם אינו קשור לכתבה. צילום: רויטרס
הורה שחשש להתראיין בשמו סיפר לשומרים על ניסיון כושל להקים ממ"ח בעיר מרכזית בארץ: "קיבלנו איום מפורש, בערך באלו המילים: "יש לך ילדים בתוך מערכת החינוך החרדית או כאלה שממתינים לשיבוץ בתוך מערכת החינוך החרדית הרגילה. לא יקבלו אותם למוסדות אם תמשיכו"

"אחרי שהקמתי את המכינה לחרדים באוניברסיטה העברית", ממשיך בומבך, "ראיתי שבחורים מוכשרים שהצליחו בלימודי הקודש בישיבה הרגילה התקשו להשלים פערים בלימודי החול. ב-2013, כשייסדתי את המכינה, הנתונים דיברו על 40% נשירה של סטודנטים חרדים. יש לדבר הזה השלכות רוחב על עתיד החברה הישראלית. לכן הרגשתי שהדבר הנכון לעשות הוא לפתוח ישיבה תיכונית חסידית, שלומדים בה גם לבגרויות".

הרב בומבך. צילום: עזריאל ש

מה לומדים אצלכם במדרשה?

"לפני הצהריים לומדים הלכה חסידות וגמרא. חלק מרכזי מהיום מוקדש ללימודי קודש. החל מ-14:30 לומדים לימודי חול באופן מלא לבגרויות. יש לנו הישגים יפים מאד, ברוך ה'".

כל המורים חרדים?

"המחנכים כן. חלק מהמורים המקצועיים באים מהציבור הדתי-לאומי, אבל כרגע יש הכשרה למורים מקצועיים חרדים, ולכן בקרוב לא יהיה מחסור".

אילו קשיים חווית?

"אנחנו קהילה שאחד ממנגנוני ההגנה שלנו הוא פחד, ובצדק. אני חושב שהקהילה שלנו חוששת לא רק משינוי כזה או אחר, אלא גם משינוי סדרי בראשית, למרות שאנחנו יודעים שהחל משנות ה-70 החברה החרדית הסתגרה, ובשנים של קום המדינה אמנם לא הייתה ישיבה חסידית ששילבה קודש וחול, אך הייתה פתיחות יותר גדולה, וברור שיש קשיים מצד החברה החרדית שהיא חשדנית כלפי הדבר הזה".

משרד החינוך שיתף אתכם פעולה?

"המשרד סייע מאוד, מה השאלה בכלל. נכון שיש אנשים שמילאו תפקיד כזה או אחר, שלא ממש הזדהו עם המטרות של הממ"ח, ולכן הממ"ח לא המריא".

ומה המצב כיום?

"אני לא יכול להגיד דברים שאני לא יודע, אבל שמעתי שהיה פחות עניין ואין עידוד מצד המשרד, ושלא העניקו את התמיכה הנדרשת למי שכן רצה להקים ממ"ח".

בומבך מציין, כי כניסת הסיעות החרדיות לקואליציה בחצי השני של העשור הקודם מיתנה את התנופה של הקמת הממ"חים. בנוגע לנפתלי בנט כשר החינוך, הוא אומר: "לבנט היה חשוב לרצות את המפלגות החרדיות. הוא הגיע עם אג'נדה פוליטית להסתדר עם הסיעות החרדיות, שלא רוצות לקדם את הממ"חים".

התלמידים ילכו לצבא?

"אנחנו לא יכולים לפתור את כל הבעיות של החברה הישראלית. אנו רואים חשיבות גדולה שהם ישתלבו בשוק העבודה דרך האקדמיה. לכן, אנחנו מעודדים אותם אחרי הלימודים במדרשה להתחתן, ללמוד בישיבה גבוהה, ואז להחליט אם הם הולכים לאקדמיה או לצבא או ממשיכים בישיבה".

רה"מ נפתלי בנט. צילום: רויטרס

"אולי אתה צודק, אני שומר על עוני ועל מסכנות"

יעקב מרגי (ש"ס), שכיהן בין היתר כיו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט בכנסת סירב להתראיין לשומרים בנוגע לעמדתו כלפי הממ"חים. מי שהסכים הוא ח"כ יצחק פינדרוס, איש יהדות התורה. "ההתנגדות העקרונית היא קודם כל על השליטה הממשלתית בתכני החינוך", אומר פינדרוס. "בשנה האחרונה ראינו שממשלה זה דבר נזיל: היא לטובתך, אחר כך היא לרעתך".

היית יותר מעשר שנים בקואליציה.

"וגם אז היא הייתה לרעתי. הנה, אמרת שאנחנו התנגדנו לממ"חים, ועובדה שזה קיים משנת 2013, אז אם אני מתנגד והייתי בממשלה - איך הם קמו?"

לא קמו כל כך הרבה. בכל אופן, בסופו של דבר חלק מהציבור שלך רוצה ממ"ח. למה למנוע את זה?

"אנחנו חושבים שצריך לתת פתרון לציבור שרוצה לימודי ליבה, והפתרון שלנו יהיה הקמת בתי ספר שמלמדים ליבה בתוך המוסדות שהם 'המוכר שאינו רשמי'. אנחנו מתעקשים בגלל שאנחנו רוצים שהשליטה על חומרי הלימוד תהיה בידי ההורים ולא בידי הממשלה. אני לא סומך על הממשלה. מחר בבוקר הממשלה תקבל החלטה אסטרטגית שמערכת החינוך תצטרך ללמוד מורשת רבין. הייתה כבר החלטה כזו, אני לא רוצה שיכפו עליי.

ח"כ יצחק פינדרוס. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
"ההתנגדות העקרונית היא קודם כל על השליטה הממשלתית בתכני החינוך", אומר ח"כ יצחק פינדרוס. "אני לא סומך על הממשלה. מחר בבוקר הממשלה תקבל החלטה אסטרטגית שמערכת החינוך תצטרך ללמוד מורשת רבין. הייתה כבר החלטה כזו, אני לא רוצה שיכפו עליי"

"גם הציבור הדתי לאומי מבין את זה, ועוזב לאט לאט ל'מוכר שאינו רשמי'. אני על ממשלה לא סומך גם אם אני שותף בה - לא סומך לא על ביבי ולא על בנט. אני כחרדי לא יכול להסכים שהממשלה, כעיקרון, תשתלט על החינוך החרדי בדרך כזו או אחרת. הורה שרוצה דרך פרטית - אני לא אשים לו רגליים".

אז למה הציבור שלך מתעקש על ממ"חים?

"לי יש 250 אלף מצביעים, והם מצביעים גם ברגליים והולכים לחינוך החרדי. בממ"חים, במקסימום יש 5,000 (בפועל יש כ-12 אלף, ב"א). להיות בחינוך החרדי זו מסירות נפש. אתה משלם שכר לימוד, ולא מקבל מבנה נורמלי. אני מבין שלהורים פרטיים יש בעיה עם זה, וברור שזה פיתוי ללכת לממלכתי, כדי לקבל מבנה נורמלי ומורים שמקבלים שכר גבוה".

והעוני? אתה מסכים שהיעדר לימודי ליבה יקשה על התלמידים להתפרנס?

"אני בשביל החינוך של הילדים שלי מוכן להקריב הרבה".

כולנו.

"כמה מהכיתה של הילדים שלך חזרו בשאלה"?

בני בכורי בגן.

"תבדוק בתיכונים הדתיים כמה חוזרים בשאלה".

אולי הם נשארים בגלל הפחד מפגיעה בשידוך טוב?

"יודע מה, אולי אתה צודק. אני שומר על עוני ועל מסכנות אם אני יודע שילדים יש יותר סיכוי שיישארו שומרי תורה ומצוות. אז אני מוכן, וגם הם מוכנים, שהם יאכלו לחם צר ומים לחץ".

תגובות

"משרד החינוך מייחס חשיבות רבה להרחבת מערך בתי הספר הממלכתיים חרדיים, תוך דיאלוג מתמיד עם הרשויות המקומיות ועם ציבור ההורים"

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לפניית שומרים: "המשרד מייחס חשיבות רבה להרחבת מערך בתי הספר הממלכתיים חרדיים, תוך דיאלוג מתמיד עם הרשויות המקומיות ועם ציבור ההורים. מאז נפתחו בתי הספר והגנים של הממח"ים, חל גידול מתמיד במספרם: בשנת תשע"ד היו בישראל 16 בתי ספר ממלכתיים-חרדיים, ואילו בשנה זו, תשפ"ב, פועלים 62 בתי ספר (6 מתוכם נפתחו בשנת הלימודים הנוכחית).  מדובר בגידול של כמעט פי 4 במספר מוסדות החינוך הממח"ים.  בנוסף לכל אלו, נפתחו השנה ארבע חטיבות ביניים חדשות.

"אשר למספר גני הילדים: בתשע"ד עמד מספרם על שני גני ילדים בלבד, וכיום עומד מספרם על 150 גני ילדים בפריסה ארצית. מדובר בגידול חסר תקדים בשיעור של פי 75 תוך שמונה שנים בלבד".

מעיריית בני ברק נמסר בתגובה: "לאחר עיון ובדיקה באגף החינוך, לא מכירים שום פנייה רשמית בנושא משום גורם. הנושא אינו מוכר, ובוודאי שלא מוכרת טענה על סירוב או עיכוב לפנייה שמעולם לא נתקבלה".

מטעמו של ראש הממשלה, נפתלי בנט, נמסר בתגובה: "בתקופת כהונתו של שר החינוך בנט גדלו מספר מוסדות הממ"ח שהוקמו".

מטעמו של ח"כ יואב גלנט נמסר בתגובה: "כל פנייה, לגבי כל סוג של מוסד, נדונה בפני הגורמים הרלוונטיים וסוכמה על פי שיקולים מקצועיים".