קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

מחדל הפסולת האסורה במושבים: "מטנפים לנו את הקרקע ברמות מטורפות"

מול עיניהם הכלות של תושבים בהרי ירושלים, נחלים ואדמות חקלאיות מתמלאים בגיבוב של פסולת מאתרי בנייה. מי שמעז להתלונן נתקל מאלימות, ניסיונות לקנוס קבלנים הם טיפה בים וגם במשרד להגנת הסביבה מודים שהם אובדי עצות. "חורבן הבית", אומר בזעזוע איציק תושב כפר אוריה, כשהוא מצביע על סוללת עפר עצומה החוסמת את נתיב הנחל, שמתחתיה הטמינו חומר בניין מלוכלך. "יש פה מערב פרוע", אומר טל המושבניק. תחקיר שומרים


איציק בן אהרון ניצב על ערימת פסולת בשטחים החקלאיים של כפר אוריה. צילום: ביא בר קלוש
איציק בן אהרון ניצב על ערימת פסולת בשטחים החקלאיים של כפר אוריה. צילום: ביא בר קלוש

מול עיניהם הכלות של תושבים בהרי ירושלים, נחלים ואדמות חקלאיות מתמלאים בגיבוב של פסולת מאתרי בנייה. מי שמעז להתלונן נתקל מאלימות, ניסיונות לקנוס קבלנים הם טיפה בים וגם במשרד להגנת הסביבה מודים שהם אובדי עצות. "חורבן הבית", אומר בזעזוע איציק תושב כפר אוריה, כשהוא מצביע על סוללת עפר עצומה החוסמת את נתיב הנחל, שמתחתיה הטמינו חומר בניין מלוכלך. "יש פה מערב פרוע", אומר טל המושבניק. תחקיר שומרים


איציק בן אהרון ניצב על ערימת פסולת בשטחים החקלאיים של כפר אוריה. צילום: ביא בר קלוש

מול עיניהם הכלות של תושבים בהרי ירושלים, נחלים ואדמות חקלאיות מתמלאים בגיבוב של פסולת מאתרי בנייה. מי שמעז להתלונן נתקל מאלימות, ניסיונות לקנוס קבלנים הם טיפה בים וגם במשרד להגנת הסביבה מודים שהם אובדי עצות. "חורבן הבית", אומר בזעזוע איציק תושב כפר אוריה, כשהוא מצביע על סוללת עפר עצומה החוסמת את נתיב הנחל, שמתחתיה הטמינו חומר בניין מלוכלך. "יש פה מערב פרוע", אומר טל המושבניק. תחקיר שומרים


דניאל דולב

איציק בן אהרון ניצב על ערימת פסולת בשטחים החקלאיים של כפר אוריה. צילום: ביא בר קלוש

11.1.2022

תקציר הכתבה

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
ל

צד עצי הפרי, הכרמים וגידולי החממות בשטחים החקלאיים שסובבים את נחל הראל ליד בית שמש, החלו לצוץ בשנים האחרונות גידולים מסוג שונה: ערימות עפר. המציאות הכלכלית, יחד עם אוזלת יד של המדינה, הפכו את הטמנת העפר לענף משתלם. מי שמשלם את המחיר הם הנוף, הסביבה והציבור כולו. "חורבן הבית", אומר בזעזוע איציק בן אהרון, תושב כפר אוריה, כשהוא מצביע על סוללת עפר עצומה החוסמת את נתיב הנחל. מתחתיה, הוא מסביר, הטמינו חומר בניין מלוכלך. "זה היה שדה", הוא מספר.

יחד עם בן אהרון מלווים אותנו שלושה מתושבי המושבים הסמוכים, שביקשו להישאר בעילום שם. נכנה אותם שלומי, אורן וטל. הם חברים בקבוצת הווטסאפ "העמק הוא חלום", יחד עם עוד כ-150 מתושבי האזור, שמעבירים זה לזה דיווחים בזמן אמת ותיעוד של משאיות ששופכות עפר. בזמן הסיור שלנו מקבל שלומי דיווח על שתי מכוניות שמסתובבות בצורה חשודה ליד ערימה של פסולת בניין. הוא מרגיע את האשה המדווחת שמדובר בנו, והסיור ממשיך.

"מטנפים לנו פה את הקרקע ברמות מטורפות", אומר אורן. "עכשיו קם הגוף הזה (קבוצת הווטסאפ, ד"ד), ויש יותר עיניים שמסתכלות על משאיות. היום כל משאית שעוברת היא חשודה, לא משנה מה. וזה מעולה". הוא מנע, לדבריו, פריקת פסולת בניין לא פעם ולא פעמיים, גם על חשבון שעות העבודה שלו: "אתה יודע כמה משאיות החזרתי פה? אנחנו עוצרים פה המון, גם בעבודה שעשיתי מול קבלנים מאחורי הקלעים".

התופעה החמורה והבולטת ביותר בשטח היא השלכה של פסולת בניין: ערימות לבנות ובהן שברי קירות בטון, ברזלים, ולפעמים חומרי בנייה אחרים כמו אסבסט מסוכן. מלבד פסולת הבניין, רואים היטב את תופעת פריקת העפר. קבלנים משלמים לבעלי נחלות, כדי שיסכימו לשפוך בשטחם עודפי עפר מפרויקטי בנייה. לדברי שלושת הפעילים, התשלום נע בין 100 שקלים ל-300 שקלים למשאית, ופרויקטים גדולים יכולים להגיע למאות ואף אלפי משאיות.

זאת עסקה משתלמת לקבלנים, מסביר לשומרים גורם מתחום הבנייה: "המחירים שהזכרת, אפילו 300 שקל למשאית, זה לא דברים שקיימים בשוק החוקי. משאית פול-טריילר אמורה לפי חוק להיות מועמסת עד 36 טונות. לרוקן במטמנה חוקית או בתחנת מעבר מורשית משאית שמלאה בפסולת בניין או עודפי עפר - יעלה באזור 1,300-1,500 שקלים. וזה עוד לפני שדיברנו על זה שבפועל, לפעמים מעמיסים על המשאיות האלה 50-60 טונות".

"יש פה מערב פרוע", אומר טל המושבניק. "המועצה לא מפקחת בגלל כל מיני סיבות, וגם יש עמימות מה מותר ומה אסור. יש פרשנות של בעלי חלקות מה הם רוצים לעשות, כל אחד על פי אמת המוסר שלו. מי שמוסרי לא עושה את זה, או עושה את זה כראוי, ומי שלא - עושה מה שבא לו. עד לפני שנה זה היה בעיקר בתוך החלקות, ועכשיו מתחילים לגדל פה ערימות עפר. הורידו אפילו עצים בשביל זה. ואז אתה רואה פגיעה בנוף הבראשית. יש פה פגיעה בנחלים. על זה התלבשה עבריינות חריפה, עד לרמה שעבריינים מגיעים ושופכים בבית של אישה זקנה, במשק שלה. חופרים בור, שמים, מכסים והיא לא יודעת מה לעשות".

לאחרונה גלשה התופעה לאלימות של ממש. כתב אישום, שהוגש לבית משפט השלום בירושלים, מתאר אירוע שהתרחש באחד הערבים בספטמבר האחרון. א׳, תושבת כפר אוריה, הבחינה במשאית שעומדת בכניסה למושב. בהכירה את התופעה של השלכת העפר, היא ניסתה לצלם את המשאית, אלא שאז ניגש אליה אחד מ׳, אחד מחברי המושב. על פי כתב האישום, הוא שאל אותה מה הבעיה שלה עם המשאית, והיא השיבה כי הוא שופך עפר בצורה לא חוקית. "בשטח שלי אני אעשה מה שאני רוצה", השיב לה. א' ענתה לו כי זו לא אדמה שלו אלא אדמת מינהל, וכי בכל מקרה הוא צריך אישור. אז, על פי כתב האישום, חבט מ' בפניה, וכשנפלה על האדמה בעט בה בכל חלקי גופה. משפטו עדיין מתנהל.

אדמה שנשפכה לתוך תוואי נחל הראל. צילום: ביא בר קלוש
ערימות של פסולת בניין בשטחים חקלאיים באזור כפר אוריה. צילום: ביא בר קלוש
פסולת בניין בין המושבים גיזו וכפר אוריה. צילום: ביא בר קלוש

ערימות שחוסמות את זרימת הנחל

תושבים באזור מפנים אצבע מאשימה כלפי המועצה האזורית מטה יהודה, שלטענתם מתעלמת מהתופעה ומתחמקת מלפעול נגדה. ואכן, במכתב תשובה לפניות תושבים, שהגיע לידי שומרים, כתבה לאחרונה מהנדסת המועצה, מיכל נאור וורניק, כי פקחי המועצה אינם אוכפים את מניעת התופעה, בנימוק ש"מדובר באדמה חומה – אדמת גן שאינה עולה על גובה מטר ועומדת בתנאי פטור מהיתר".

מהנדסת המועצה מסתמכת על סעיף בחוק התכנון והבנייהֿ שמאפשר לבצע ללא היתר בנייה, "חיפוי קרקע וריצוף חצר (...) ובלבד שעבודות הפיתוח אינן כוללות מסלעות או קירות פיתוח בגובה העולה על מטר אחד, ואינן פוגעות בניקוז הקיים ובערכי טבע".

בעוד שנאור וורניק רואה "אדמת גן" בגובה מטר, בשטח קל לראות כי הדברים שונים לגמרי. חלק מטראסות העפר שנערמו גבוהות ממטר, והן מכילות סוגי אדמה שונים ופסולת בניין. הפעילים המקומיים טוענים, כי לא פעם קבלנים שופכים פסולת בניין או קרקע שמעורבבת עם פסולת בניין, ומכסים אותה בשכבה אחת של אדמה "נקייה" כדי שתיראה תקינה. אפשר גם לראות שחלק מערימות העפר חוסמות את תוואי נחל הראל, ומפריעות לניקוז הטבעי.

בחודש מאי השנה פרסם מבקר המדינה דוח חמור על הטיפול בפסולת בניין בישראל. על פי הדוח, בשנת 2019 יוצרו בישראל 6.2 מיליון טונות של פסולת בניין, וכשליש מהכמות נשפכה בשטחים פתוחים. המבקר מתח ביקורת חריפה על המשרד להגנת הסביבה, שעוד ב-2003 הוטל עליו להסדיר את הנושא מבחינה חוקית. המשרד קידם שתי הצעות חוק בנושא, אך המשימה שלא הושלמה עד היום. עוד נמצא כי על פי ההערכות, מדי שנה כ-180 אלף משאיות שופכות פסולת בניין בשטחים פתוחים. למרות זאת, בשנת 2019 חילק המשרד 260 קנסות בלבד בשל כך. הדוח לא התייחס במפורש לעודפי עפר, אלא רק לפסולת בניין, ובמשרד להגנת הסביבה מבחינים בין שני המקרים.

"כשמדובר בפסולת, בין אם מדובר בפסולת בניין, ביתית או חקלאית – כל סוגי הפסולת הברורה, אנחנו עושים אכיפה", אומר לשומרים שוני גולדברגר, מנהל מחוז ירושלים במשרד להגנת הסביבה. "כשתופסים על חם משאית שופכת, אנחנו לא רק נותנים קנס, ורק לאחרונה הפעלנו באזור שער הגיא שלוש משאיות של המשטרה הירוקה של המשרד. אנחנו גם מוציאים צווים שמחייבים את מי ששפך את הפסולת לנקות. אבל זה ספורדי".

הבעיה, לדברי גולדברגר, היא שהשלכת עודפי עפר נאכפת דרך חוקי התכנון והבנייה שנמצאים בסמכות הרשויות המקומיות, ובמקרים מסוימים בסמכות משרד הפנים. הוא מפנה את האצבע המאשימה אל מועצת מטה יהודה, ובפרט אל הפרשנות של מהנדסת המועצה. "זה מכתב של הסרת אחריות", הוא אומר על תשובתה למתלוננים. "אני יודע שרשויות, יישובים, ועדים ואגודות נותנים לעצמם את הזכות לשפוך חומר בשטח ולאפשר לקבלנים לעשות את זה, אבל זו זכות שעל פניו לדעתי אין להם. זו פרשנות גמישה ומרחיבה שהם נותנים לסעיף מסוים בחוק התכנון והבנייה, ולצערי הרשות המקומית משתפת איתם פעולה, בין אם בהסכמה ובין אם בקריצה".

"פנינו לרשויות המקומיות לא פעם", ממשיך גולדברגר. "עד היום המועצה (מטה יהודה, ד"ד) לא ממש נקטה פעולות למנוע את התופעות האלה. במקום שיפעילו את סמכותם על פי חוק, הם מוצאים איזה פרצה בחוק".

ראינו שזה קורה בתוך שטחי המושבים, אפילו בנחלות של אנשים.

"זה לא משנה. נגיד שאתה קונה שטח של עשרות דונמים ואתה מחליט לשפוך בו פסולת – אסור לך. זה לא משהו שאתה יכול לעשות בקרקע. בחוק התכנון והבנייה אין לך זכות לעשות מה שאתה רוצה. אתה צריך אישור מפורש, אלא שיש פעולות שיש להן פטור. וזה העניין. בדקתי את הסעיף וישבתי עם היועצים המשפטיים, ובאמת הוא כתוב בשפה קצת עמומה - שאם זה לפיתוח תשתיות, או אם אתה בונה דרך חקלאית ואתה רוצה לייצב אותה עם אדמת כורכר, אז זה שימוש הגיוני. אבל לקחת את כל השדה, לשפוך עליו עודפי עפר ולהגביה אותו? זה הזוי".

במועצה האזורית מטה יהודה דוחים את הטענות. דובר המועצה סירב לבקשת שומרים לראיין את ראש המועצה, ניב ויזל, או את אחד מבעלי התפקידים הרלוונטיים. תחת זאת, נשלחה התגובה הבאה: "מטה יהודה דוגלת בשמירה על השטחים הפתוחים, ותנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה למיגור תופעת שפיכות עפר ופסולת בנייה אסורות ותמשיך לעשות כך. לאחרונה אף הוציאה המועצה צווי ניקיון למספר יישובים. מועצה אזורית מטה יהודה ובעלי התפקידים בה מתייחסים בחומרה ובכובד ראש לפעולות שפיכות עפר ופסולת בשטחים הפתוחים, המהוות עבריינות  חמורה.

"חשוב לציין כי כאשר אין תיעוד למבצעי העבודות קשה מאוד לנקוט בהליכים. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שבמקרים בהם ממצאי הקרקע מצביעים על פעילות עבריינית ושפיכה שבוצעה מעבר למותר בפטור, הוועדה המקומית פועלת מול הגורמים הרלוונטיים לאכיפת מקרקעין ונמשיך לפעול כך. לגבי מכתבה של המהנדסת, הוא אינו מהווה פרשנות מרחיבה, כי אם שיקוף התואם את חוק התכנון והבניה".

איציק בן אהרון, תושב כפר אוריה. צילום: ביא בר קלוש
"עד לפני שנה זה היה בעיקר בתוך החלקות, ועכשיו מתחילים לגדל פה ערימות עפר", אומר טל המושבניק. "הורידו אפילו עצים בשביל זה. ואז אתה רואה פגיעה בנוף הבראשית. יש פה פגיעה בנחלים. על זה התלבשה עבריינות חריפה, עד לרמה שעבריינים מגיעים ושופכים בבית של אישה זקנה, במשק שלה. חופרים בור, שמים, מכסים והיא לא יודעת מה לעשות"
אדמה עם שאריות פסולת שהונחה כ"גדר" של חלקה. צילום: ביא בר קלוש
"פנינו לרשויות המקומיות לא פעם", אומר שוני גולדברגר, מנהל מחוז ירושלים במשרד להגנת הסביבה. "עד היום המועצה (מטה יהודה) לא ממש נקטה פעולות למנוע את התופעות האלה. במקום שיפעילו את סמכותם על פי חוק, הם מוצאים איזה פרצה בחוק. בדקתי את הסעיף וישבתי עם היועצים המשפטיים, ובאמת הוא כתוב בשפה קצת עמומה"
ערימות של פסולת בניין בשטחים חקלאיים באזור כפר אוריה. צילום: ביא בר קלוש
במועצה האזורית מטה יהודה דוחים את הטענות. דובר המועצה סירב לבקשת שומרים לראיין את ראש המועצה, ניב ויזל, או את אחד מבעלי התפקידים הרלוונטיים. תחת זאת, נשלחה התגובה הבאה: "מטה יהודה דוגלת בשמירה על השטחים הפתוחים, ותנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה למיגור תופעת שפיכות עפר ופסולת בנייה אסורות ותמשיך לעשות כך"

דיירי המגדלים מתקשרים לדווח

הבעיה אינה מאפיינת רק את מועצת מטה יהודה. גולדברגר, מנהל מחוז ירושלים כאמור, מסביר שזו תופעה ארצית ונפוצה: "אני מטפל ברשויות המקומיות שבמחוז שלי, אבל גם מנהלי מחוזות אחרים נתקלים בזה".

ליזי דלריצ'ה, סגנית יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש המועצה המקומית גני תקווה, מאשרת את דבריו. "ברמה הארצית, אני חושבת שזה קיים בכל מקום שיש בו שטח פתוח. תמיד קבלנים יאתגרו איך להוזיל עלויות פינוי פסולות, כי אלו עלויות מאוד גבוהות – השינוע, ההטמנה. אני בטוחה שבמקומות שיש יותר שטחים פתוחים ומרוחקים, זה קיים יותר".

"הרבה פעמים אנחנו מקבלים דיווחים בזמן אמת מתושבי המגדלים הגבוהים שמודיעים לנו", ליזי דלריצ'ה, אומרת סגנית יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש המועצה המקומית גני תקווה. "שמנו גם מצלמה באזור פתוח שקרוב אלינו, והתקבלו שם תלונות של שפיכת פסולת. זו די מכת מדינה, והנושא די פרוץ, ואני לא לגמרי יכולה להגיד לך שיש פתרון ברמת המדינה"

ליזי דלריצ'ה, ראש מועצת גני תקווה. צילום: עמית אחאבן

דלריצ'ה מכירה מקרוב את תופעת שפיכת העפר ופסולת הבנייה הפיראטית, גם ביישוב שהיא עומדת בראשו. "גם לנו יש בשטח המוניציפלי שטחים פתוחים ושטחים חקלאיים של בעלי קרקע פרטיים", היא מסבירה. "הרבה פעמים אנחנו מקבלים דיווחים בזמן אמת מתושבי המגדלים הגבוהים (שצופים על השטחים הפתוחים, ד"ד) שמודיעים לנו. שמנו גם מצלמה באזור פתוח שקרוב אלינו, והתקבלו שם תלונות של שפיכת פסולת. זו די מכת מדינה, והנושא די פרוץ, ואני לא לגמרי יכולה להגיד לך שיש פתרון ברמת המדינה".

אחד הפתרונות שהזכירו גולדברגר ודלריצ'ה הוא לחייב קבלנים להציג אישורים שפינו את כל פסולת הבניין ועודפי העפר, כתנאי לקבלת היתר אכלוס שיאפשר לחבר את המבנה לחשמל ולמים (טופס 4). למעשה, יש כבר רשויות שעושות זאת. לדברי גולדברגר, "ממש לאחרונה פנה אלינו קבלן שאיים שיתבע אותנו, כי הוא לא קיבל טופס 4 מהרשות, כי לא היה אישור של איכות הסביבה. ולמה? כי הוא פינה את העפר לקרקע חקלאית באזור לטרון. אז ענינו, שעם כל הכבוד זו ההחלטה הנכונה. הוא לא פינה את הפסולת לאתר מוסדר, אז שיתכבד ויקח את הטרקטורים והמשאיות שלו, ויעמיס את כל מה שהוא שם בשטחים פתוחים, ייקח לאתר מוסדר, יביא משם קבלה ויקבל טופס 4".

דלריצ'ה אומרת שגם בגני תקווה דורשים מהקבלנים היתרי פינוי כתנאי לאכלוס המבנה, אבל לדבריה יש פרצות רבות בשיטה, ולרשויות אין כלים כדי לוודא שהאישורים אותנטיים. היא סבורה שפתרון אמיתי צריך ליצור ערך ביקוש וערך כלכלי לפסולת הבניין הממוחזרת, ובכך יפחית את התמריץ להיפטר ממנה. "ניסינו לחשוב על דברים ברמת המאקרו, למשל שפרויקטים לאומיים יידרשו להשתמש בפסולת בניין ממוחזרת כחומר גלם. אנחנו למשל לקחנו אספלט גרוס והשתמשנו בו בפרויקט. זה יכול לפתור את הבעיה, אבל זה אתגר גדול".

שטחים חקלאיים באזור כפר אוריה. צילום: ביא בר קלוש
ערימות של פסולת בניין בשטחים חקלאיים באזור כפר אוריה. צילום: ביא בר קלוש
ערימות של פסולת בניין בשטחים חקלאיים באזור כפר אוריה. צילום: ביא בר קלוש