קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

מחדל הפסולת: מטמנות פיראטיות פועלות באין מפריע סביב ירושלים

במשך כשבוע וחצי התקשו אנשי מקצוע לאתר ולתקן דליפת ביוב חמורה שזיהמה את ואדי קלט. הסיבה: פסולת פיראטית בגובה של כשישה מטרים שנערמה על תוואי הצינור מבלי שגורמי האכיפה יתערבו. לאחרונה נעצרו 23 איש בהפעלת עסק פיראטי לשפיכת פסולת במזרח ירושלים, בין היתר הם חשודים בעבירות של סחיטה באיומים. ראש המשטרה הירוקה: ארגוני הפשיעה זיהו את הפסולת הפיראטית כמקור הכנסה. מעקב שומרים

מזבלה פיראטית בסמוך למחסום קלנדיה. צילום: ביא בר קלוש
מזבלה פיראטית בסמוך למחסום קלנדיה. צילום: ביא בר קלוש

במשך כשבוע וחצי התקשו אנשי מקצוע לאתר ולתקן דליפת ביוב חמורה שזיהמה את ואדי קלט. הסיבה: פסולת פיראטית בגובה של כשישה מטרים שנערמה על תוואי הצינור מבלי שגורמי האכיפה יתערבו. לאחרונה נעצרו 23 איש בהפעלת עסק פיראטי לשפיכת פסולת במזרח ירושלים, בין היתר הם חשודים בעבירות של סחיטה באיומים. ראש המשטרה הירוקה: ארגוני הפשיעה זיהו את הפסולת הפיראטית כמקור הכנסה. מעקב שומרים

מזבלה פיראטית בסמוך למחסום קלנדיה. צילום: ביא בר קלוש

במשך כשבוע וחצי התקשו אנשי מקצוע לאתר ולתקן דליפת ביוב חמורה שזיהמה את ואדי קלט. הסיבה: פסולת פיראטית בגובה של כשישה מטרים שנערמה על תוואי הצינור מבלי שגורמי האכיפה יתערבו. לאחרונה נעצרו 23 איש בהפעלת עסק פיראטי לשפיכת פסולת במזרח ירושלים, בין היתר הם חשודים בעבירות של סחיטה באיומים. ראש המשטרה הירוקה: ארגוני הפשיעה זיהו את הפסולת הפיראטית כמקור הכנסה. מעקב שומרים

דניאל דולב

מזבלה פיראטית בסמוך למחסום קלנדיה. צילום: ביא בר קלוש

17.2.2022

תקציר הכתבה

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
ל

פני כחודשיים אירעה דליפת ביוב חמורה לנחל פרת (ואדי קלט) היורד מירושלים לאזור יריחו. על פי דיווח של רשות הטבע והגנים, הביוב זרם בנחל כשבוע וחצי עד שתוקן לקראת סוף דצמבר. למחרת התיקון הביוב שוב התפרץ ושוב זיהם את הנחל. הגורם לדליפות הייתה ככל הנראה פסולת בניין שהושלכה באופן לא חוקי על הקו באזור מזרח ירושלים. גם אם לא הייתה זו הפסולת עצמה שגרמה לפריצה, הערימות שעל קו הביוב הקשו מאוד על התיקון.

"הפסולת הפיראטית העלימה את קו הביוב", אומר לשומרים יואב גואל, סגן מנהל מחוז ירושלים במשרד להגנת הסביבה. "קו הביוב הזה יורד משכונות מזרח ירושלים למפעל טיהור שפכים במועצה האזורית מגילות. לגיחון (תאגיד המים והביוב של ירושלים. ד"ד) הייתה בעיה קשה לאתר בכלל את הקו במקום שבו היתה הפריצה העיקרית כי הייתה שם פסולת בגובה 6 מטרים שבתוכה הם היו צריכים לחפור. אני לא יודע אם הפסולת היא זאת שגרמה לסתימה, אבל בהחלט היה קשה יותר לתקן אותה בגלל זה".

"כשיש תחום מוסדר מלמעלה בחקיקה, יש לו אבא ואמא שיודעים לטפל בכל שלב ושלב", אומר יואב גואל מהמשרד להגנת הסביבה. "תחום פסולת הבניין הוא לא כזה. מי שאחראי על הטיפול בפסולת זה מי שמייצר אותה - הקבלנים. רוב האזרחים לא יודעים אפילו לשאול את הקבלן לאן הפסולת הולכת"

לאחרונה פורסם בשומרים כיצד אכיפה לוקה בחסר וחקיקה בעייתית הפכו אזורים חקלאיים רבים בישראל לאתרי השלכה פיראטיים של פסולת בניין ועודפי עפר. בעיר הגדולה בישראל התווספה לבעיות המתוארות בכתבה סוגייה נוספת – הקו הירוק וגדר ההפרדה. בפאתי שכונת בית חנינא הירושלמית כל הבעיות הללו מתבטאות במטמנה לא חוקית של פסולת בניין. הנוסעים על כביש בגין יכולים לראות לא רק את ערימות הפסולת אלא גם את המשאיות שמגיעות לאור יום ובלי חשש כדי לפרוק אותה.

המטמנה נמצאת כמה עשרות מטרים מחוץ לתחום השיפוט המוניציפלי של עיריית ירושלים, ולכן לפקחים העירוניים אין סמכות לפעול שם. מי שאמור לעשות זאת הם אנשי המינהל האזרחי, אך נראה שהם לא ממהרים לפעול בשכונה שנמצאת בצד הישראלי של גדר ההפרדה ומנותקת משאר שטחי C. לאחרונה אמנם הוחרמו כמה משאיות שהגיעו לשפוך פסולת באתר, אך כאשר שומרים ביקר בשבוע שעבר במקום, האתר פעל באין מפריע.

מטמנה פיראטית בבית חנינא. ברקע: ירושלים וגדר ההפרדה. צילום: ביא בר קלוש
תושב בית חנינא: "יש פסולת וסירחון ובנוסף יש את הפחד מהמשאיות שעוברות בשכונה יום ולילה. יש ליד שני בתי ספר ואפילו שביל אין. מדרכות אין. כדי להגיע לבית הספר צריך ללכת על הכביש ושם קיימת סכנה גדולה. עם כל העפר והאבק, הנהג יכול לא לראות ילד שנכנס לו מתחת לגלגלים. רק כשמישהו ייהרג אולי יתייחסו לנושא הזה"

"זיהום שמקורו בפסולת בניין יוצא מתחומי העיר ירושלים, תחת עיניה הפקוחות של עיריית ירושלים ובידיעתה, ומושלך ממש על מפתנה של העיר, מחוץ לגבול המוניציפלי", אומר סגן ראש העיר, אריה קינג. "לעירייה אין שם סמכות לבצע פעולות אכיפה. המינהל האזרחי לא פועל שם כיוון שמדובר באזור שכלוא בין הגבול המוניציפלי של העיר לבין הגדר, ולכן הוא לא מפנה לשם משאבים וכוח אדם למרות פניות של העירייה בנושא".

"כשאנחנו רואים מפגעים בשטח, אנחנו יכולים להוציא צו שיורה למשליך הפסולת לפנות אותו אם תפסנו אותו, ובד"כ זה לא קורה, או לבעל השטח ולרשות המקומית", מוסיף סגן מנהל המחוז גואל. "אבל בבית חנינא החוק לא חל (הכוונה למטמנה בשטח סי). זה הזוי, זה אבסורדי, אבל קח מילימטר שמאלה או ימינה, ואין לי שם סמכות. אני יכול להסתכל על זה מהכביש, אבל אין לי סמכות לעשות כלום. לכן ביקשנו ולחצנו שייכנסו לשם הגורמים הרלוונטיים שיכולים לאכוף, שזה המינהל האזרחי והמשטרה".

עד שהרשויות יגמרו את הסנכרון ביניהן מי שמשלם את המחיר הם תושבי השכונה. "אני גר בשכונה הזו מעל 20 שנה, והדבר הזה פועל סדר גודל של עשר שנים", אומר לשומרים א', תושב בית חנינא שביקש לא להזדהות בשמו המלא. "יש פסולת וסירחון ובנוסף יש את הפחד מהמשאיות שעוברות בשכונה יום ולילה. יש ליד שני בתי ספר ואפילו שביל אין. מדרכות אין. כדי להגיע לבית הספר צריך ללכת על הכביש ושם קיימת סכנה גדולה. עם כל העפר והאבק, הנהג יכול לא לראות ילד שנכנס לו מתחת לגלגלים. רק כשמישהו ייהרג אולי יתייחסו לנושא הזה".

אריה קינג במטמנה בסמוך לקלנדיה. צילום: ביא בר קלוש
"זיהום שמקורו בפסולת בניין יוצא מתחומי העיר ירושלים, תחת עיניה הפקוחות של עיריית ירושלים ובידיעתה, ומושלך ממש על מפתנה של העיר, מחוץ לגבול המוניציפלי", אומר סגן ראש העיר, אריה קינג. "לעירייה אין שם סמכות לבצע פעולות אכיפה. המינהל האזרחי לא פועל שם כיוון שמדובר באזור שכלוא בין הגבול המוניציפלי של העיר לבין הגדר"

המשאיות חוזרות תוך רבע שעה

סגן ראש העיר קינג אמנם מוכר לציבור הרחב בעיקר ממאבקי ההתנחלויות במזרח ירושלים, אך כמחזיק תיק הסביבה הוא פועל רבות בנושא השלכת הזבל הפיראטית. לדבריו, בדרום העיר פועלת עוד מטמנה פיראטית שכמו במקרה של בית חנינא כלואה גם היא בשטח סי אך בצד הישראלי של גדר ההפרדה. בנוסף, הוא מצביע על בעיה אחרת, בצד השני של הגדר: ממש בסמוך למחסום קלנדיה, בצד הפלסטיני, פועלת מזבלה פיראטית עצומה.

קינג מצביע בתסכול על הררי הפסולת, ואומר שמשאיות שמקורן בירושלים יוצאות מהמחסום, שופכות שם את פסולת הבניין, ויכולות לחזור לעיר בתוך רבע שעה כשהן ריקות. שם, מחוץ לגבולות העיר, הנהגים יודעים שאין שום סיכון. נ', עובדת עירייה שמוצבת סמוך למחסום, מוסיפה שמרגע שהתבססה במקום המטמנה – החלו גם פלסטינים לשפוך פסולת במקום.

"גם אם זה לא בגבול המוניציפלי, זה ממש הכניסה של התושבים (לעיר) ומה שהם רואים יום-יום", אומרת נ'. "יש את המחסום שהוא מאוד קשה, תושבים ממתינים הרבה זמן עם הפקקים, אז לפחות שיראו בדרך משהו סביר במקום עוגמת הנפש הזאת. אבל זה מה שהם רואים בדרך הביתה או ביציאה לעבודה. זה לא אנושי מבחינתי".

הבעיות הייחודיות של קו התפר הירושלמי, כאמור, הן רק קומה נוספת בתחום שממילא יש בו בעיות רבות. "כשיש תחום מוסדר מלמעלה בחקיקה, יש לו אבא ואמא שיודעים לטפל בכל שלב ושלב", אומר גואל מהמשרד להגנת הסביבה. "תחום פסולת הבניין הוא לא כזה. מי שאחראי על הטיפול בפסולת זה מי שמייצר אותה - הקבלנים. רוב האזרחים לא יודעים אפילו לשאול את הקבלן לאן הפסולת הולכת. ופה מתחיל כל הסיפור, כי יש פיזור בין המון גורמים שלא רוצים באמת להיות אחראים על הנושא. הם רוצים בעיקר לעשות כסף או לחסוך כסף".

ומה לגבי הרשויות? "לנו כמשרד אין שליטה על שום שלב מהבניה ושום כלי להבין לאן הולכת הפסולת. אם למשל זה שיפוץ, אז לא צריך היתר בניה ואנחנו והעירייה בכלל לא יודעים שיש עבודות. גם במקרים שמחייבים היתר, הקבלן אמור בסופו של דבר, לפני שהוא מקבל טופס 4 (טופס אישור לאכלוס המבנה), להראות לוועדה המקומית שהוא פינה את כל הפסולת. הם אמורים לבדוק ולאשר את זה, אבל לא כולם עושים את זה כמו שצריך וגם נורא קל להביא זיופים לאסמכתאות ביחס לפינוי מוסדר".

180 אלף משאיות, 260 דוחות

בדיון שנערך השבוע בוועדת הפנים של הכנסת, תחת הכותרת "מחדל הטיפול בפסולת בניין בישראל", עלה כי גם נבחרי הציבור מבינים שאין די אכיפה בכלים שהחוק מאפשר כיום וכן כי יש צורך בחקיקה שתסדיר את התחום. "במדינת ישראל 2022 משתלם לזהם", אמר ח"כ אלון טל (כחול לבן). "180 אלף משאיות שופכות פסולת בניין בכל שנה באזורים הפתוחים, ומטילים רק 260 קנסות. הסיכון של משאית להיתפס הוא לא רחוק מאחד לאלף".

ח"כ אלון טל. צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

"נושא פסולת הבניין הוא מהמשימות הבולטות בקדנציה הזאת", אמרה נטע אלול, מנהלת אגף פסולת במשרד להגנת הסביבה. "בימים אלה, אנחנו עובדים במשרד, יחד עם משרדי ממשלה נוספים ורשויות מקומיות, על חוק, שיסדיר את תהליכי השימוש והטיפול בפסולת בנייה. המשרד מתכנן להשלים את טיוטת החקיקה עד לסוף שנת 2022".

ראש המשטרה הירוקה, יוסי בר, אמר בדיון כי מה שהחל כעבריינות סביבתית זוהה על ידי ארגוני פשיעה למקור הכנסה. "הקנסות מיועדים לעבירות מזדמנות", אמר בר. "אנחנו כמעט לא משתמשים בקנסות אלא בכלים פליליים. אנחנו מטפלים גם באתרי פסולת פיראטית של ארגוני פשע. בשנתיים האחרונות הפכה הפסולת מנטל לנכס עבור ארגוני פשיעה. זה משאב להלבנת הון, ויהיה מגוחך להסתכל על זה רק תחת הפריזמה של הגנת הסביבה. אנחנו עובדים מול המשטרה שתגדיר את זה כיעד מפכ"ל".

בשבועות האחרונים נראו כמה יוזמות שעשויות לפתור מוקדים מקומיים של השלכת פסולת. כך, במבצע משולב של המשטרה, המשטרה הירוקה, הפרקליטות, רשות המיסים ורשויות נוספות נעצרו 23 חשודים בהפעלת עסק פיראטי לשפיכת פסולת במזרח ירושלים. על פי הודעת המשרד להגנת הסביבה, הם חשודים בעבירות של סחיטה באיומים, עבירות על החוק להלבנת הון, מרמה וזיוף בנסיבות מחמירות, עבירות איכות סביבה, השלכת פסולת ברשות הרבים, ניהול עסק ללא רישיון, תקיפת עובד ציבור ועוד.

אלא שכל עוד החקיקה אינה מספקת, מבצעים כאלו יהיו לכל היותר פלסטר מקומי. "היבט האכיפה הוא חשוב", אמר בדיון בכנסת יו"ר ועדת הפנים, ח"כ וליד טאהא (רע"ם), "אבל הנושא כולו לא ממש מוסדר בין הגורמים הרלוונטיים. לכן אני מציע להקים ועדת מנכ"לים בה יהיו חברים מנכ"לי המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד האוצר, ביטחון פנים וחקלאות והם ימצאו דרכים להתמודד עם הסוגיה הכל כך לא פתירה".

שכונת א-ראם, מול המטמנה של קלנדיה. צילום: ביא בר קלוש

מהמינהל האזרחי נמסר בתגובה: "המנהל האזרחי רואה חשיבות רבה במיגור מפגעים סביבתיים בכל אזור יהודה ושומרון, לרבות תופעת אתרי סילוק פסולת פיראטיים, ואף משקיע משאבים רבים בכך. בתוך כך, מדי שבוע מתבצעות פעולות פיקוח ואכיפה כנגד פעילויות בלתי חוקיות במרחב, אשר כוללות החרמת משאיות שנושאות פסולת במעברים באופן בלתי חוקי, וכן משאיות וביוביות אשר שופכות את הפסולות והביוב באתרים פיראטיים. בנוסף מתבצעות באופן שוטף כיבוי, פינוי וחסימה של האתרים. כמו כן, המנהל האזרחי מקדם אתרים מוסדרים לשפיכת הפסולת, כל זאת למזעור תופעת השלכת הפסולת הבלתי חוקית ושריפתה".