קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

חשיפה: ענקית הטלקום העולמית אריקסון שילמה דמי חסות לבכירים בדאעש

לפי דוח פנימי של החברה השוודית היא שילמה כדי שציוד שלה ימשיך לעבור בשטחים שבשליטת הארגון הרצחני. במקרה אחר ביקשה החברה מדאעש אישור להמשיך לפעול בעיר מוסול. בכיר באריקסון סרב להצעה להשהות את הפעילות באזור בנימוק ש"זה יהרוס את העסק". הדוח מציג שורה של תשלומי שוחד נוספים בעיראק וכן תשלומים החשודים כשוחד שבוצעו בעשר מדינות נוספות. אריקסון בתגובה: מתקנים את הליקויים שנמצאו, חלק מהעובדים המעורבים פוטרו. תחקיר בינלאומי של ICIJ, כאשר שומרים הוא הנציג הישראלי בפרויקט

Illustration: Rocco Fazzari - ICIJ
Illustration: Rocco Fazzari - ICIJ

לפי דוח פנימי של החברה השוודית היא שילמה כדי שציוד שלה ימשיך לעבור בשטחים שבשליטת הארגון הרצחני. במקרה אחר ביקשה החברה מדאעש אישור להמשיך לפעול בעיר מוסול. בכיר באריקסון סרב להצעה להשהות את הפעילות באזור בנימוק ש"זה יהרוס את העסק". הדוח מציג שורה של תשלומי שוחד נוספים בעיראק וכן תשלומים החשודים כשוחד שבוצעו בעשר מדינות נוספות. אריקסון בתגובה: מתקנים את הליקויים שנמצאו, חלק מהעובדים המעורבים פוטרו. תחקיר בינלאומי של ICIJ, כאשר שומרים הוא הנציג הישראלי בפרויקט

Illustration: Rocco Fazzari - ICIJ

לפי דוח פנימי של החברה השוודית היא שילמה כדי שציוד שלה ימשיך לעבור בשטחים שבשליטת הארגון הרצחני. במקרה אחר ביקשה החברה מדאעש אישור להמשיך לפעול בעיר מוסול. בכיר באריקסון סרב להצעה להשהות את הפעילות באזור בנימוק ש"זה יהרוס את העסק". הדוח מציג שורה של תשלומי שוחד נוספים בעיראק וכן תשלומים החשודים כשוחד שבוצעו בעשר מדינות נוספות. אריקסון בתגובה: מתקנים את הליקויים שנמצאו, חלק מהעובדים המעורבים פוטרו. תחקיר בינלאומי של ICIJ, כאשר שומרים הוא הנציג הישראלי בפרויקט

סידני פ. פרידברג ומגי מייקל (ICIJ) ואורי בלאו (שומרים)

Illustration: Rocco Fazzari - ICIJ

27.2.2022

תקציר הכתבה

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
ב

שנים האחרונות הגיעו לכותרות כמה וכמה חברות ענק בינלאומיות בעלות תדמית מצוחצחת לאחר שנתפסו כשהן משלמות שוחד; אך גם על הרקע הזה נדמה כי החשיפה הנוכחית קובעת רף חדש של ציניות: ענקית הטלקום השוודית אריקסון, לפי דוח פנימי שלה, שילמה מיליוני דולרים בשוחד ובדמי חסות כדי להמשיך ולקיים את עסקיה בעיראק. חלק מהכספים הללו הגיעו לאנשי דאעש, ארגון הטרור האיסלאמי שלפי הערכות רצח עשרות אלפי בני אדם, ואולי אף יותר. הדוח מתמקד בהתנהלותה של אריקסון בעיראק אך מצורף אליו גיליון אקסל של תשלומים המעלה חשד לתשלומי שוחד של החברה ב-10 מדינות נוספות וביניהן אנגולה, אזרבייג'ן, בחריין, ברזיל, סין, קרואטיה, לוב, מרוקו, ארצות הברית ודרום אפריקה.

הדוח הפנימי דלף לארגון התחקירנים הבינלאומי (ICIJ) שחלק אותו לצורך התחקיר עם 28 גופי תקשורת בעולם, וביניהם הוושינגטון פוסט, תאגיד השידור השוודי (SVT) ואחרים. שומרים, באמצעות העיתונאי אורי בלאו, היה הנציג הישראלי בתחקיר.

חלק נכבד גם מהתשתיות בישראל

אריקסון השוודית היא אחת מחברות הטלקומיניקציה הגדולות בעולם ומהבודדות שמייצרות את התשתיות של רשתות סלולריות. מחזור המכירות השנתי שלה נע סביב 25 מיליארד דולרים והיא מעסיקה יותר מ-100 אלף עובדים בכ-180 מדינות. בישראל פועלת החברה באמצעות חברה בת שנרשמה בשנת 1997. החברה, המחזיקה ברישיון מטעם משרד התקשורת למתן שירותי בזק, היא שחקן משמעותי מאוד בישראל. בין היתר היא מספקת את התשתית לרשתות הסלולריות של פלאפון, פרטנר וחלקית גם לסלקום. בשנת 2017 היא זכתה במכרז בשווי 60 מיליון שקלים לאספקת מונים חכמים לחברת החשמל. יצוין, שהדוח שנחשף כאן לא מאזכר את הפעילות בישראל או את חברת הבת המקומית.

במהלך שני העשורים האחרונים התמודדה אריקסון עם תחרות קשה מצד חברות טלקומוניקציה סיניות. חששות ביטחוניים בארה"ב ובמדינות אחרות באירופה (וגם בישראל) מהיצרניות הסיניות, אמנם סייעו לאריקסון בתחרות אולם לא גרמו לה להפסיק להשתמש בשיטות פסולות. כך ב-2019 מצאה חקירה של הממשל האמריקאי כי בחמש מדינות שונות בעולם אריקסון שילמה שוחד, הנפיקה חשבוניות כוזבות ועוד. כדי לסיים את החקירה ללא הליך משפטי שילמה אריקסון קנס של יותר ממיליארד דולרים. החקירה האמריקאית וההסדר שבעקבותיה לא נגעו במה בהתרחשויות בעיראק כפי שנחשפות בדוח.

העיר מוסול, עיראק. צילום: Amir Musawy - ICIJ
בעת שדאעש שרף בתים במוסול וערף את ראשיהם של בני ערובה (בחלק מהמקרים בשידור חי באינטרנט), הציעו שני עובדים של אריסון להפסיק את הפעולות במוסול ובמקומות אחרים בעיראק. בכירים בחברה דחו את ההמלצה והדו"ח מצטט את הנימוק שלהם: "עזיבה תהרוס את העסק שלנו בעיראק" 

שוק הסלולר האחרון בעולם

עד הפלישה האמריקאית ב-2003 הוגבלה האחזקה של טלפונים ניידים בעיראק לאליטה מצומצמת שתמכה בסדאם חוסיין. האיסור הזה הפך את עיראק לאחר הכיבוש האמריקאי לאחד משווקי הסלולר הבתוליים האחרונים בעולם וליעד נחשק עבור חברות הטלקומוניקציה. אריקסון, שפעלה במדינה מאז שנות ה-60 בתחומים אחרים, לא החמיצה את ההזדמנות העסקית: היא זכתה בשורה של מכרזים של כמה ספקים סלולרים לבניית תשתיות טכנולוגיות חדשות, לאספקת מגדלי אנטנות ולשדרוג ציוד ורשתות. לפי הדוח שדלף, מכירות החברה בעיראק, בין 2011 ל-2018 לבדן הסתכמו ב-1.9 מיליארד דולרים.

לאורך התקופה הזאת נדרשה אריקסון לתמרן בפוליטיקה הפנימית של עיראק שטולטלה במאבקי כוח בין קבוצות אתניות ודתיות, בקרבות עם דאעש ובבחישה איראנית מתמשכת. שיטות הפעולה שלה, כפי שמתוארות בדוח, רחוקות מלעמוד בקוד האתי שבו היא ממשיכה להתהדר גם כיום.

הדוח נכתב באחד מאגפי הבקרה שמפעילה אריקסון ובסיועו של משרד עורכי הדין הניו יורקי "סימפסון תאצ'ר אנד בארטלט" שייצג את החברה בחקירת הממשל האמריקאי. אורכו 73 עמודים והוא כולל ניתוח של עסקי החברה בעיראק, 28 ראיונות שהתקיימו עם עובדי החברה ואחרים, ו-22.5 מיליון הודעות דואר אלקטרוני. מלבד אלה מצורפים אליו תרשימים, מפות ונתונים פיננסיים.

הממצאים חד משמעיים. אריקסון באמצעות קבלני משנה שילמה דמי חסות כדי להעביר ציוד דרך שטחים שבשליטת דאעש בין היתר בנתיב המכונה "הדרך המהירה". במקרה אחר היא ביקשה (באמצעות מפעילה סלולרית בשם "סלולר אסיה") אישור מבכירים בדאעש לעשות עסקים בעיר מוסול לאחר שהארגון השתלט עליה ב-2014. הבקשה, אגב, הובילה לפי הדוח לחטיפתו בידי דאעש של ראש צוות המשמש כקבלן משנה של אריקסון. "סלולר אסיה" סרבה להגיב לכתבה.

Illustration: Rocco Fazzari - ICIJ
דאעש לא היה לבד בחגיגת התשלומים של אריקסון בעיראק. הדוח מתייחס לשורה של מתווכים, בעלי קשרים פוליטיים, פקידים, קבלני משנה ואחרים שקיבלו כספים באמצעות חוזים מומצאים, חשבוניות מנופחות ודוחות כספיים מזויפים

מה היה כל כך דחוף לאריקסון במוסול ובשטחים שהחזיק דאעש? הדוח כולל תשובה ברורה. בעת שדאעש שרף בתים במוסול וערף את ראשיהם של בני ערובה (בחלק מהמקרים בשידור באינטרנט), הציעו שני עובדים של אריסון להפסיק את הפעולות במוסול ובמקומות אחרים בעיראק. בכירים בחברה דחו את ההמלצה והדו"ח מצטט את הנימוק: "עזיבה תהרוס את העסק שלנו בעיראק".

כותבי הדוח קובעים שאינם יכולים לשלול את האפשרות שהחברה מימנה טרור באמצעות התשלומים שהועברו באמצעות קבלני המשנה שלה אך מסתייגים ומציינים כי הם גם לא יכלו לזהות "מעורבות ישירה" של אף עובד של אריקסון.

כך או אחרת דאעש לא היה לבד בחגיגת התשלומים של אריקסון. הדוח מתייחס לשורה של מתווכים, פקידים, בעלי קשרים פוליטיים, קבלני משנה ואחרים בעיראק שקיבלו כספים באמצעות חוזים מומצאים, חשבוניות מנופחות ודוחות כספיים מזויפים. כך למשל היה עם משפחת ברזאני הכורדית, שנחשבה לפחות לאורך חלק מהתקופה לבעלת בריתם של האמריקאים במאבק נגד דאעש. למשפחה, שאחד מבניה הוא מנהיג האזור הכורדי האוטונומי, היו אינטרסים כלכליים בחברת סלולר בשם "קורק", שהיא לקוחה משמעותית של אריקסון. לפי הדוח אריקסון העבירה בכמה הזדמנויות כספים למשפחה בהיקף של 1.2 מיליון דולרים תמורת "מידע עסקי" וכן כתרומות ליו"ר קורק שהיו מיועדות למטרות שונות כולל אגב, לחימה בדאעש. חלק מהעברות הכספים הללו אושרו בידי בכיר באריקסון שכיהן בהנהלת החברה לפחות עד 2019. עורכי הדוח מציינים כי לא ניתן היה לבדוק להיכן הגיעו בסופו של דבר הכספים הללו. הם גם קובעים כי קורק התחמקה מתשלומי מס ותשלומים אחרים בהיקף של מאות מיליוני דולרים ואיימה על חברות אחרות שניסו לפעול באזור הכורדי כי תהרוס את מגדלי התקשורת שלהם.

מלבד כספים, לפי הדוח, אריקסון חילקה גם מתנות. בכירים במשרד ההגנה העיראקי נשלחו לטיולים בספרד ובשוודיה, כולל הוצאות נדיבות, ושורה של גורמים אחרים קיבלו יצירות אמנות, עטים של מון-בלאן, שעונים, אייפדים, בגדים והרשימה עוד ארוכה. רשימת התשלומים והמתנות בדוח נחתמת בקביעה נוקבת כי לא ניתן היה לאתר תשלומים נוספים בהיקף של מיליוני דולרים שיצאו מהחברה ולא ברור לאן הגיעו.

אנטנה בעיר מוסול, עיראק. צילום: Amir Musawy - ICIJ
מלבד כספים, לפי הדוח, אריקסון חילקה גם מתנות ובכלל זאת יצירות אמנות, עטים של מון-בלאן, שעונים, טיולים לחו"ל, אייפדים, בגדים והרשימה עוד ארוכה. אולם השורה הנוקבת ביותר אינה נוגעת למתנה כזאת או אחרת: הדוח מציין כי לא ניתן היה לאתר תשלומים והעברות נוספות, בהיקף של מיליוני דולרים, שיצאו מהחברה ולא ברור לאן הגיעו

תרגיל ביחצ

ארגון התחקירנים הבינלאומי וכלי התקשורת שהיו שותפים לתחקיר העבירו לאריקסון שורה של שאלות לתגובה. אריקסון בחרה שלא לענות. במקום, ועוד לפני הפרסום, פירסמה החברה הצהרה בה היא מתייחסת לדוח. בהצהרה מאשרת החברה כי "נמצאו הפרות חמורות של הכללים ושל הקוד האתי של החברה", ומוסיפה כי כותבי הדוח מצאו "עדויות להתנהגות בלתי הולמת הקשורה לשחיתות, כולל מתן תרומות כספית ללא מוטבים ברורים; תשלומים לספקים עבור עבודה ללא היקף ותיעוד; שימוש בספקים לביצוע תשלומים במזומן; מימון נסיעות והוצאות לא ראויות; ושימוש לא נכון בסוכני מכירות ויועצים". דאעש מוזכר כבדרך אגב בפיסקה בה טוענת החברה כי עורכי הדוח לא יכלו לקבוע בוודאות להיכן הגיעו בסופו של דבר כספים ששולמו.

בהמשך ההצהרה טוענת החברה כי היא פועלת לתיקון הליקויים שנמצאו וכן כי חלק מהעובדים שהיו מעורבים פוטרו. החברה לא הסתפקה בהצהרה הכתובה ומנכ"ל החברה בורג' אקהולם, גם העניק כמה ראיונות לגופי תקשורת שלא היו חלק מהפרויקט. באחד מהם הוא נשאל מדוע אינו חושף את הדוח במלואו וענה ש"הממצאים לא מצדיקים חשיפה".

לא רק עיראק. חקירות הממשל האמריקאי (צהוב), חשיפות הפרויקט (אדום), וגם וגם (אפור). תרשים: ICIJ
לאתר הפרויקט