קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

בישראל, הכול מתחיל בצה"ל: "אושר יודעת שיש לה אבא לוחם, שנפל למען המדינה. ועצוב שמודדים אותו ואת הבת שלו בכסף"

במשרד הביטחון לא מכירים כיתום צה"ל בילד שנולד לאישה שלא הייתה בת הזוג הקבועה של החלל. בבתי המשפט מתנהלים בחוסר עקביות וגוררים רגליים כאשר מתבקשים לספק תשובות. אל שולחן הכנסת הוגשו הצעות חוק פרטיות בנושא לאורך השנים, אבל המדינה נמנעת מחקיקה ומותירה את המשפחות להתנהל בתוך הכאוס. על החיים ועל המוות: כתבה שנייה בפרויקט שומרים

על החיים ועל המוות. איור: מורן ברק
על החיים ועל המוות. איור: מורן ברק

במשרד הביטחון לא מכירים כיתום צה"ל בילד שנולד לאישה שלא הייתה בת הזוג הקבועה של החלל. בבתי המשפט מתנהלים בחוסר עקביות וגוררים רגליים כאשר מתבקשים לספק תשובות. אל שולחן הכנסת הוגשו הצעות חוק פרטיות בנושא לאורך השנים, אבל המדינה נמנעת מחקיקה ומותירה את המשפחות להתנהל בתוך הכאוס. על החיים ועל המוות: כתבה שנייה בפרויקט שומרים

על החיים ועל המוות. איור: מורן ברק

במשרד הביטחון לא מכירים כיתום צה"ל בילד שנולד לאישה שלא הייתה בת הזוג הקבועה של החלל. בבתי המשפט מתנהלים בחוסר עקביות וגוררים רגליים כאשר מתבקשים לספק תשובות. אל שולחן הכנסת הוגשו הצעות חוק פרטיות בנושא לאורך השנים, אבל המדינה נמנעת מחקיקה ומותירה את המשפחות להתנהל בתוך הכאוס. על החיים ועל המוות: כתבה שנייה בפרויקט שומרים

חן שליטא

על החיים ועל המוות. איור: מורן ברק

25.3.2022

תקציר הכתבה

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
ה

ציבוריות הישראלית מקדשת את כל מה שקשור בחללי צה"ל. אבל האם הצבא מעדכן את המשפחות שארע להן הנורא מכל, כי קיימת אפשרות של קצירת זרע בנם ב-24 השעות לאחר מותו, ומה בכלל אומר הנוהל הצה"לי? ניצה שמואלי, אמו של בראל שנהרג בגבול עזה באוגוסט 2021, סיפרה לשומרים, בחלקו הראשון הפרויקט, כי היא בכלל שמעה על האפשרות מהספר של בנה.

"מערך הנפגעים מסייע במסירת מידע למשפחה אודות התהליך הנדרש, ובתיאום ההליך אם אושר בהחלטת בית משפט", נמסר לשומרים בתגובה מדובר צה"ל. אלא שקצינת הנפגעים אינה מעדכנת את המשפחה באופן יזום. היא עושה זאת רק אם המשפחה שואלת. צה"ל יממן את אגרת התשלום לצורך השגת הצו, ואת שאיבת הזרע ואחזקתו בבנק הזרע, במידה ובית המשפט אישר את ההליך. ההליכים המשפטיים שמגיעים לאחר מכן נעשים כבר באופן פרטי, ללא מעורבות צה"ל.

כמה ילדים נולדו עד היום מזרע של חייל שמת? וכמה מהם ביקשו הכרה כיתומי צה"ל? משרד הביטחון בחר שלא למסור נתונים מספריים, אבל ציין בתשובה לשאלה האם מכיר המשרד בילדים שנוצרו מזרע של חייל מת, כי "במקרה של חלל צה"ל, שימוש בזרע יתאפשר על ידי אלמנתו בלבד. במקרה זה יוכר היתום כילדו של החלל על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה". המשמעות: ילד שנולד לאישה, שלא הייתה בת הזוג הקבועה, לא יוכר בעיני המדינה כיתום צה"ל.

רחל כהן, אמו של קיוון שנהרג ב-2002, שהצליחה להביא להולדת נכדתה אושר מזרעו, לא מבינה מדוע היא צריכה לוותר על ההכרה בנכדתה כיתומת צה"ל. "קיוון היה במדים כשהוא נהרג", היא אומרת לשומרים. "אין דבר כזה שאושר תגדל ולא תהיה חלק מהצבא. מזמינים את הילדים האלה לימי כיף, יש להם פסיכולוגים. אני גם רוצה שאושר תשתתף באירועים האלה ותקבל מהם כח. כמו שהילדים שלי קיבלו כח ממפגשים עם אחים שכולים. וכמו שאני התחזקתי כשהכרתי אימהות שכולות אחרות. זה עוזר לנפש של הילד, שלא מרגיש לבד".

פנית למשרד הביטחון?

"כן, התיק שלנו יושב מולם ואין תשובה. אושר יודעת שיש לה אבא לוחם, שנפל למען המדינה. ועצוב שמודדים אותו ואת הבת שלו בכסף".

שר הביטחון בני גנץ. צילום: רויטרס
כמה ילדים נולדו עד היום מזרע של חייל שמת? וכמה מהם ביקשו הכרה כיתומי צה"ל? משרד הביטחון בחר שלא לתת נתונים מספריים, אבל ציין בתשובה לשאלה האם מכיר המשרד בילדים שנוצרו מזרע של חייל מת, כי "במקרה של חלל צה"ל, שימוש בזרע יתאפשר על ידי אלמנתו בלבד"

"משרד הביטחון חשש מהמשמעויות הכלכליות"

ח"כ לשעבר רויטל סוויד (העבודה), הגישה בימיה בכנסת, ב-2019, הצעת חוק העוסקת ב"שימוש בזרע חייל שנספה". "התמקדתי בחיילים, כי הבנתי שאני מייצרת כאן תרבות חדשה שלא קל לעכל", היא מסבירה בשיחה עם שומרים. "היה לי חשוב להצליח ולו עם חלק מהאנשים שזקוקים לפתרון, מתוך הנחה, שכמו בכרטיס אדי, זה יעלה את המודעות בהמשך. חיילי צה"ל והמשפחות השכולות הן קונצנזוס, הציבור אומר שמי ששלח את הבן שלו להילחם למען המדינה, זכאי להמשכיות כחלק מהפיצוי וההתמודדות עם האובדן, ולכן קל להתחיל מהם. רציתי שבאותו שלב בתהליך החיול, שבו כל חייל כותב מי היורשים שלו ומה יעשו בחפצים שלו, יהיה גם טופס שמתייחס לזרע שלו".

 ח"כ לשעבר רויטל סוויד: "התמקדתי בחיילים, כי הבנתי שאני מייצרת כאן תרבות חדשה שלא קל לעכל. היה לי חשוב להצליח ולו עם חלק מהאנשים שזקוקים לפתרון, מתוך הנחה, שכמו בכרטיס אדי, זה יעלה את המודעות בהמשך. חיילי צה"ל והמשפחות השכולות הן קונצנזוס"

רויטל סוויד. צילום: רמי זרנגר

ועם כל הקונצנזוס, גם זה לא עבר.

"יש פה עוד רגישויות. משרד הביטחון חשש מהמשמעויות הכלכליות של הולדת ילדים כאלה, שיוכרו כיתומי צה"ל ויבקשו תמיכה מהמדינה. לכן הדגשתי בהצעת החוק, שהילד שיוולד לא יהיה מוכר כיתום צה"ל, שלא יהיה פתחון פה".  

הצעת החוק, שהגיש לאחרונה ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה) דומה מאוד לזו של סוויד. שתיהן מתייחסות לחיילים בלבד, ומבקשות להסדיר את רצון החייל בטופס מסודר. אם יש למת ילדים, לא יאפשרו לאישה אחרת שהיא אינה אם ילדיו להרות מזרעו. אם בת הזוג אינה מעוניינת להרות, ואין לשניים ילדים - שיקול הדעת עובר להוריו של המת.

לשאלת שומרים אם משרד הביטחון הביע עמדה בנושא, כשעלתה הצעת החוק של סוויד ב-2019, השיב הדובר: "החלטה על שימוש בזרע של כל נפטר נתונה למשרדי הבריאות והמשפטים בלבד ומחייבת אישור בית משפט בכל מקרה".  

פרופ' יעל השילוני-דולב מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, המכהנת גם כחברת המועצה הלאומית לביואתיקה, מספרת כי "בוגי יעלון, כשהיה שר הביטחון התנגד לחקיקה הזו. כשפניתי, כחלק מהמחקר, לאגף השיקום במשרד הביטחון כדי להבין את מדיניות המשרד, לא שיתפו איתי פעולה. רוב הצעירים לא מתים בצבא, מרבית המקרים שמגיעים לבתי המשפט עוסקים בצעירים שמתו מתאונה או ממחלה קשה, ועדיין מיעוט החיילים שמת, ועוד בפעילות מבצעית, צובע את התופעה כולה".

השר לשעבר יעלון, באמצעות דוברו, סירב להתייחס לפעילותו בנושא.

שר הביטחון לשעבר יעלון. צילום: רויטרס
פרופ' יעל השילוני-דולב: "בוגי יעלון, כשהיה שר הביטחון התנגד לחקיקה הזו. כשפניתי, כחלק מהמחקר, לאגף השיקום במשרד הביטחון כדי להבין את מדיניות המשרד, לא שיתפו איתי פעולה. רוב הצעירים לא מתים בצבא, מרבית המקרים שמגיעים לבתי המשפט עוסקים בצעירים שמתו מתאונה או ממחלה קשה, ועדיין מיעוט החיילים שמת, ועוד בפעילות מבצעית, צובע את התופעה כולה"

החרדים דווקא תומכים: "עדיף על תרומת זרע אנונימית"

המאבק על השימוש בזרע לכאורה משותף, אבל לא תמיד יש חזית אחידה בין המשפחות. מבין המשפחות שלא קיבלו את אישור בית המשפט, יש כעס כלפי המשפחות ש"שיגעו את בית המשפט", לדברי כמה מהן, עם דרישות יוצאות דופן או נאבקו על הכרה כיתומי צה"ל, במקום לשמוח במה שיש. "הן תקעו מקלות בגלגלים לכולנו", אומר אב שכול לשומרים. "וזה מכעיס, כי זה תקע את ההתקדמות שכבר השגנו בדרך לחקיקה. אתה עובר בין חברי כנסת וכולם אומרים שיתמכו. ליצמן הבטיח לנו שלא יתנגד. הרב לאו, שהיה הרב הראשי, אמר שהוא בעד. ובסוף זה לא עובר".

מעניין שהחרדים תומכים.

"הבנו שמבחינתם, זה עדיף על תרומת זרע אנונימית, כי כך מונעים אפשרות של נישואי קרובים".

פרופ' טריגר: "נוצרת פה המשפחה האלטרנטיבית האולטימטיבית. אם המשפחות הלהט"ביות כפרו בצורך בזכר ונקבה. הולדה אחר המוות כופרת בצורך בהורים חיים. אבל יש פה סתירה מעניינת: אותם גורמים שמתנגדים למשפחות לה"טביות דווקא תומכים במשפחות כאלה. כל עוד יש אבא מהקבר ויש אמא, זה בסדר" 

פרופ' צבי טריגר. צילום: אסף אוחיון

פרופ' צבי טריגר, מומחה לדיני משפחה מהפקולטה למשפטים במכללה למנהל, מחייך נוכח האירוניה. "נוצרת פה המשפחה האלטרנטיבית האולטימטיבית", הוא אומר. "אם המשפחות הלהט"ביות כפרו בצורך בזכר ונקבה. הולדה אחר המוות כופרת בצורך בהורים חיים. אבל יש פה סתירה מעניינת: אותם גורמים שמתנגדים למשפחות לה"טביות דווקא תומכים במשפחות כאלה. כל עוד יש אבא מהקבר ויש אמא, זה בסדר".

טריגר, שמצוטט גם בחלקו הראשון של הפרויקט, חוקר את הנושא זמן רב. האם זה אומר שיש ביכולתו לשפוך אור על נתונים רשמיים באשר להיקפה של התופעה ובאשר לנעשה בבתי המשפט לענייני משפחה? התשובה המאכזבת היא שלא. "הכל קורה במחשכים ובלי הסתמכות על חקיקה, ולא מן הנמנע שמתרחש שם כאוס", הוא אומר, "כי כל שופט מביא את השקפת עולמו ואין עקביות בפסיקה. המעט שאנחנו יודעים הוא מאוד אנקדוטלי וספורדי, ולהערכתי מהווה פסיק מתופעה, שהיא הרבה יותר נרחבת. רק אם חשב השופט שכדאי להוציא לפרסום את פסק הדין, הוא משוחרר לאתר הרשות השופטת. עד עכשיו, כל פסקי הדין שפורסמו היו של צעירים ללא ילדים, אני משער שהיו גם מקרים שלאותו אדם שנפטר כבר היו ילדים, אבל  זה מעולם לא פורסם".

מה לגבי נתונים סטטיסטיים?

"עתרנו לבג"צ. ביקשנו לעיין בתיקים הללו לצורך מחקר עם חתימה על התחייבות לסודיות. ואם לא, אז שיספקו לנו את השורה התחתונה בתיק. לא פרטים מזהים, לא עיון במסמכים, רצינו לדעת כמה תביעות הוגשו וכמה התקבלו, וגם את זה לא הסכימו למסור לנו. הנהלת בתי המשפט עמדה על הרגליים האחוריות, כדי שלא נקבל את הנתונים".

ומה אמרו שופטי בג"צ?

"אחרי שהמדינה הבטיחה שתספק את המידע, השופטים הכריחו אותנו למשוך את העתירה תוך הבטחה שנוכל לשוב ולעתור אם לא נקבל אותו. זה היה בנובמבר 2020, ומאז אני עדיין מחכה. מכתבי ההתראה ששלחנו להנהלת בתי המשפט זכו להתעלמות וחבל. באנו עם תקציב לאיסוף המידע. לא רק שהם לא היו צריכים לנקוף אצבע. הם היו מרוויחים תובנות על המגמות בפסיקה, שהיו מאפשרות להם לגבש מדיניות, בהתבסס על נתונים".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. צילום: מארק ניימן, לעמ
זו לא הפעם הראשונה שהנהלת בתי המשפט מעדיפה להצניע נתונים, במקום להתנהל בשקיפות. "מאחר שאין חוק, בתי המשפט למשפחה לא פעם 'התפרעו' ואישרו למשפחות הפריה, תוך התעלמות מההנחיות שקבע היועמ"ש", אומר שופט בכיר בדימוס. "לעתים פסקי הדין הללו הגיעו לערעור ואז הם בוטלו, והיו גם מקרים שלא הוגש ערעור, על אף שפסק הדין היה בניגוד לכללים, ואותן משפחות הרוויחו מן ההפקר"

הרשות השופטת גוררת רגליים: "אם הכנסת חושבת שצריך להתיר את זה, שתחוקק"

שומרים פנה אף הוא בבקשה לגבי נתונים אודות הפסיקה לאורך השנים, חלוקתה בין בקשות שנגעו לאזרחים ולחיילים, ובין התביעות שנדחו לאלה שהתקבלו. "לא ניתן לעשות פילוח כמבוקש", מסרה דוברות הנהלת בתי המשפט, שהמליצה לנו להזין מילות חיפוש באתר הרשות השופטת. ניסינו וקיבלנו אזכור רק לשלושה פסקי דין, שגם אליהם הייתה הגישה חסומה. לשאלת שומרים מה יעשו מתמחים של שופטים שדנים בתיקים כאלה, ומחפשים פסיקה בנושא, השיבו במערך הדוברות "בדיוק מה שאת עושה. אין דרך אחרת".

זו לא הפעם הראשונה שהנהלת בתי המשפט מעדיפה להצניע נתונים, במקום להתנהל בשקיפות. מה הרציונל הפעם? כנראה רצון להצניע את התחמקות בתי המשפט מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא, והחירות שנטלו לעצמם חלק מהשופטים שדנו בנושא.

היועמ"ש לשעבר רובינשטיין פרסם ב-2003 הנחיות, שאומצו בחוזר מנכ"ל של משרד הבריאות והופצו למוסדות הרפואיים. ב-2012 אימצה את אותן עקרונות, גם ועדת מור יוסף, ועדה ציבורית שבדקה את ההסדרה החקיקתית של תחום הפריון וההולדה בישראל. "ההנחיות נותנות מענה לסוגיה, וככל שימצא צורך לעדכנה כך ייעשה", נמסר ממשרד המשפטים.

"ההנחה שהוביל משרד המשפטים", מסבירים גורמים שהיו בסוד העניינים, "היא למה שנניח שחייל בן 19 ירצה שיסתובבו בעולם ילדים שמעולם לא יכיר מאישה שמעולם לא פגש? הופכים אדם לבית חרושת לילדים, ללא ידיעתו והסכמתו המפורשת. זה לא מקרה שרוב המדינות אינן מתירות את זה. אם הכנסת חושבת שצריך להתיר את זה, שתחוקק. ההנחיות נועדו להנחות את נציגי המדינה, שיציגו עמדה אחידה בבואם לטעון בבית המשפט, אין להן תוקף מחייב מבחינת השופטים. ועדיין, התעלמות מהם על ידי בית המשפט והיעדר מדיניות אחידה מצד בתי המשפט, יכולות להביך את המערכת".

"מאחר שאין חוק, בתי המשפט למשפחה לא פעם 'התפרעו' ואישרו למשפחות הפריה, תוך התעלמות מההנחיות שקבע היועמ"ש", מציין שופט בכיר בדימוס. "לעתים פסקי הדין הללו הגיעו לערעור ואז הם בוטלו, והיו גם מקרים שלא הוגש ערעור, על אף שפסק הדין היה בניגוד לכללים, ואותן משפחות הרוויחו מן ההפקר".

איך קרה שלא ערערו?

"לעתים משרד המשפטים שאמור להגיש את הערעור לא עודכן בתוצאות פסק הדין. היו גם מקרים שהיועמ"ש עודכן ובחר שלא לערער. כל עוד אין הלכה של בית המשפט העליון, היועץ יכול להרשות לעצמו לסטות מההנחיה של עצמו. למיטב ידיעתי, זה כבר לא קורה בחמש השנים האחרונות. בתי המשפט לא יכולים להתעלם מההלכה שנקבעה בפסק דין מאירי בדצמבר 2016,  אבל עד אז במשך עשרים שנה, שופטים הפעילו את שיקול דעתם".

שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן. צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת
עו"ד מירה היבנר-הראל, היועצת המשפטית של משרד הבריאות, שנחשבה עד יציאתה לגמלאות לפני שלוש שנים לאורים והתומים בכל הקשור למשפט ופריון, שופכת עוד אור: "חשבנו שאנחנו יודעים איך נכנס לזה, אבל לא יודעים איך נצא. זו חקיקה עדינה וסבוכה עם המון שאלות אתיות, ואין גם לגמרי הסכמה הלכתית"

"נושא מורכב שמצריך הצעת חוק ממשלתית"

למה בכל זאת אין חקיקה? משרד הבריאות ביקש להסדיר את שאלת ההולדה לאחר המוות במסגרת תזכיר חוק בנקי זרע, הצעת חוק מקיפה שנועדה להסדיר מגוון שימושים בתרומות זרע, ופורסמה ב-2016 להערות לציבור. פרק נכבד בה מתייחס לשאיבה לאחר המוות. עיקריו: כיבוד רצונו המפורש של הנפטר, אם היה כזה. ואחריו את רצונה של בת הזוג הקבועה. קרובי משפחה אחרים ישמעו רק אם יתקיימו שני תנאים: לנפטר לא הייתה בת זוג קבועה, והוא הסמיך אותם בכתב לטפל בנושא. הילד שיוולד, לפי אותו תזכיר, יהיה ילדו של הנפטר לכל דבר ועניין, ואף ירשם כבנו במרשם האוכלוסין.

יעקב ליצמן, שר הבריאות דאז, סירב להתייחס לפניית שומרים בנוגע לנסיבות שגרמו לתזכיר להעלות אבק. דוברת משרד הבריאות, שנשאלה על הסיבות להשתהות, מסרה בתגובה, כי "הצעת החוק כוללת תחומי הסדרה שונים וצפויה לתכלל את כל נושא הרגולציה של בנקי הזרע ולא רק את נושא השימוש בזרע של נפטר. היא נמצאת בעבודה גם בימים אלה".

עו"ד רוזנבלום: "עוד אין בשלות בישראל לחקיקה כזו. זרקו עלי ביצים ועגבניות כשהתחלתי לעסוק בהולדה לאחר המוות. נתפסתי כנקרופילית. ובכל דיון משפטי, שמעתי מהפרקליטות את אותן מנטרות: 'זה נושא רגיש, בעל משמעות חברתית, אתית ופסיכולוגית'. לא בוער למדינה לטפל בזה"

עו"ד אירית רוזנבלום. צילום: אביגיל עוזי

עו"ד מירה היבנר-הראל, היועצת המשפטית של המשרד, שנחשבה עד יציאתה לגמלאות לפני שלוש שנים לאורים והתומים בכל הקשור למשפט ופריון, שופכת עוד אור: "חשבנו שאנחנו יודעים איך נכנס לזה, אבל לא יודעים איך נצא. זו חקיקה עדינה וסבוכה עם המון שאלות אתיות, ואין גם לגמרי הסכמה הלכתית".

הצעות החוק הפרטיות שמוגשות מדי פעם נושא ההולדה לאחר המוות יצליחו איפה שאתם נתקעתם?

"אני מתקשה להאמין שאחת מהן תעבור, זה נושא מורכב שמצריך הצעת חוק ממשלתית".  

עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת משפחה חדשה, שחיה את הנושא שנים רבות, מסכמת: "עוד אין בשלות בישראל לחקיקה כזו. זרקו עלי ביצים ועגבניות כשהתחלתי לעסוק בהולדה לאחר המוות. נתפסתי כנקרופילית. ובכל דיון משפטי, שמעתי מהפרקליטות את אותן מנטרות: 'זה נושא רגיש, בעל משמעות חברתית, אתית ופסיכולוגית'. לא בוער למדינה לטפל בזה".

ועדיין יש את הח"כ התורן שיעלה הצעת חק פרטית, שתמיד תעסוק רק בחיילים.

"זה ברור, לא? לחיילים יש יותר אמפתיה בציבור".

בחלק הבא של הפרויקט:

האם אפשר לאפיין את פרופיל המשפחות שיוצאות למאבקים, למה מי שמובילות אותו הן האמהות של הבנים שמתו?

לודמילה רוז'קוב ליד קבר בנה סגן גרמן רוז'קוב שנהרג בהיתקלות עם מחבלים. צילום: ‏פיליפ בלאיש, מתוך הסרט "ויתברך בזרעו"