קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

כספים ממקלט מס מממנים את טיסתו של "האסטרונאוט הישראלי השני" לחלל

התשלום עבור הטיסה הגיע מחברת אוף שור באיי הבתולה הבריטיים. הרישום החשבונאי בוצע בספרים של עמותת "קרן רמון". וחלק מהמימון לניסויים שיערכו בטיסה מגיע מכיסו של משלם המסים הישראלי. תחקיר שומרים חושף את תנועות הכספים שמאחורי טיסתו לחלל של איתן סטיבה. התחקיר מתפרסם גם בעיתון TheMarker

צילום מסך מתוך עמוד היוטיוב של SpaceX
צילום מסך מתוך עמוד היוטיוב של SpaceX

התשלום עבור הטיסה הגיע מחברת אוף שור באיי הבתולה הבריטיים. הרישום החשבונאי בוצע בספרים של עמותת "קרן רמון". וחלק מהמימון לניסויים שיערכו בטיסה מגיע מכיסו של משלם המסים הישראלי. תחקיר שומרים חושף את תנועות הכספים שמאחורי טיסתו לחלל של איתן סטיבה. התחקיר מתפרסם גם בעיתון TheMarker

צילום מסך מתוך עמוד היוטיוב של SpaceX

התשלום עבור הטיסה הגיע מחברת אוף שור באיי הבתולה הבריטיים. הרישום החשבונאי בוצע בספרים של עמותת "קרן רמון". וחלק מהמימון לניסויים שיערכו בטיסה מגיע מכיסו של משלם המסים הישראלי. תחקיר שומרים חושף את תנועות הכספים שמאחורי טיסתו לחלל של איתן סטיבה. התחקיר מתפרסם גם בעיתון TheMarker

אורי בלאו

צילום מסך מתוך עמוד היוטיוב של SpaceX

27.3.2022

תקציר הכתבה

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
א

יתן סטיבה הפך השבוע לאזרח הישראלי השני שיוצא את גבולות כדור הארץ. המסע לחלל קיבל את השם "רקיע", ומהפרסומים אודותיו אפשר ללמוד שסטיבה ישהה בתחנת החלל שמונה ימים, יבצע ניסויים מדעיים ולהבדיל, גם שאת כרטיס הטיסה שמחירו 55 מיליון דולר רכש על חשבונו הפרטי.

מסע היח"צ המוצלח שמלווה את המשימה קצת טישטש את הערבוב שקיים ב"רקיע" בין תיירות חלל פרטית למשימה לאומית, בין עסקיו של סטיבה לפילנתרופיה שלו ובין עמותה ישראלית למקלט מס רחוק. כך למשל מתברר שגם המדינה השקיעה כמה מאות אלפי שקלים במשימה, שהתשלום על הטיסה הגיע מחברה הרשומה באיי הבתולה וגם שהכספים למשימה נרשמו בספריה של עמותת קרן רמון ע"ש אילן, רונה ואסף רמון, עניין שלכאורה יכול ליצור לסטיבה חיסכון משמעותי במס.

סטיבה נהנה מההילה הכרוכה במשימה ובשבועות האחרונים נתן ראיונות נרחבים לערוצי הטלוויזיה בנושא. כשהשאלות הופכות לקשות יותר הוא כנראה לא רואה צורך להסביר את התנהלותו ולכתבה הנוכחית בחר שלא להגיב.

ממקלט מס דרך עמותה ולחלל

דרכו של איתן סטיבה לחלל עברה בכמה תחנות ביניים ובראשן עמותת קרן רמון. העמותה הוקמה לאחר מותו של אילן רמון באסון התרסקות המעבורת קולומביה ב-2003 ובין מטרותיה גם "העצמת תחום החינוך לחלל". סטיבה, חברו של רמון מהשירות בחיל האוויר, היה חבר בעמותה מראשיתה.

אדם המכיר היטב את פעילות העמותה הסביר לשומרים כי הרצון לשלוח אסטרונאוטית ישראלית לחלל עלה עוד בתקופה בה ניהלה רונה רמון את הקרן אולם מעולם לא נמצא לכך המימון הנדרש. לפי אותו גורם, שנים מאוחר יותר נוצרה זהות אינטרסים בין רצונו של סטיבה לטוס לחלל לבין הצורך של העמותה למצוא את דרכה לאחר פטירתה של רונה רמון ב-2018. הגורם הגדיר את משימת "רקיע" כ"זריקת בוסטר" לעמותה ולפעילותה.

במשך רוב תקופת פעילותה נע המחזור הכספי השנתי של העמותה סביב כמה מיליוני שקלים שהגיעו בעיקר מתרומות. בדוח הכספי האחרון שלה (2020) קפץ המחזור מעשרה מיליון שקל לכמאה ושלושים מיליון. בדוח נאמר כי כ-120 מיליון שקלים מהסכום נתרמו כ"שווי כסף" עבור משימת "רקיע" על ידי חברה בשם Tyros International Group Ltd מאיי הבתולה הבריטיים. יש לציין כי עלות המשימה גבוהה הרבה יותר והפער צפוי להופיע בדוחות של השנים הבאות.

ההסכם בין העמותה לטיירוס נחתם באוקטובר 2020. מטרת ההתקשרות: "טיירוס תתרום כספים לקרן רמון באופן ישיר, או בשם קרן רמון, לאקסיום (החברה המשגרת את הטיסה, א"ב) עבור משימת הישראלי השני בחלל". ההסכם, דיווחה העמותה לרשם העמותות, "מכשיר את קרן רמון לנהל את משימת החלל כדי למקסם את התועלת עבור העמותה". קרן רמון סירבה לבקשת שומרים לעיין בהסכם.

האסטרונאוט המנוח אילן רמון. צילום: רויטרס
מה לכאורה הרוויח סטיבה מביצוע המשימה דרך קרן רמון? גורמים שונים מצביעים על הערך הסמלי בטיסה שמוצגת כפרויקט לאומי (בניגוד לתיירות חלל פרטית למיליונרים) וגם על משקלה הרגשי של החברות בין סטיבה לרמון. אבל להעברת הכספים דרך הקרן עשויה להיות גם משמעות כלכלית

טיירוס היא חברה המשמשת את סטיבה לחלק מעסקיו. דרכה למשל הוא השקיע מיליוני דולרים בחברת קבסיר אדיוקיישן (Kvasir Education), שנוסדה ב-2014 למטרת הוראה אקדמית מקוונת של מדעים. בתשקיף שהגישה קבסיר לבורסה נכתב כי טיירוס הינה "חברה פרטית המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים, המוחזקת במלואה בעקיפין על ידי מר איתן סטיבה".

מה לכאורה הרוויח סטיבה מביצוע המשימה דרך קרן רמון? גורמים שונים מצביעים על הערך הסמלי בטיסה שמוצגת כפרויקט לאומי (בניגוד לתיירות חלל פרטית למיליונרים) וגם על משקלה הרגשי של החברות בין סטיבה לרמון. אבל להעברת הכספים דרך הקרן עשויה להיות גם משמעות כלכלית. רואי חשבון עימם התייעץ שומרים הסבירו שעל הטבות שמקבל שכיר/בעלים יש חבות מס. לדבריהם, בין אם מדובר בתלושי שי שמקבלים עובדים לחג ובין אם בכרטיס טיסה לחלל, הכללים בארץ מחייבים 'זקיפת הטבה' - תשלום מס בגין ההטבה שהתקבלה. לפי המומחים, תרומת משימת "רקיע" לקרן רמון יכולה לפתור את הסוגיה הזו ולכאורה חוסכת לו מיליונים במיסים. חשוב להדגיש כי לא ידוע אם סטיבה שילם את המס הנדרש בגין ההטבה או אפילו אם הוא בכלל נדרש לשלם אותו; לפי פרסומי עבר האסטרונאוט הישראלי השני טען למרבה האירוניה בעבר כי הוא בכלל תושב בריטניה שבה כללי המס שונים. לשאלות שהועברו אליו בנושא הוא כאמור לא הגיב.

כרטיס אשראי עם דגל איי הבתולה הבריטיים. אילוסטרציה: שאטרסטוק

רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון מסר בתגובה כי "פרטי התרומה מפורסמים בגלוי לציבור הרחב. כלל המימון של המשימה מדווח לרשות המיסים, הן מצד עמותת קרן רמון והן מצד איתן סטיבה. כמו כן, הדו"חות הכספיים והמילוליים של העמותה שקופים באינטרנט לכל דורש. עמותת קרן רמון עומדת בכל בכללי מנהל תקין וכל ניסיון להציג זאת כאילו מדובר בניסיון מתוחכם של הסתרה הוא מופרך. אופן הרישום של התרומה בדו"ח העמותה הוגדר על ידי יועצים משפטיים ויועצי מס של קרן רמון בשקיפות מלאה, כדי לעמוד בכללי המנהל התקין של רשם העמותות ורשות המיסים".

לבנה הוסיף ש"איתן סטיבה או כל גורם מטעמו מעולם לא ביקשו אישור תרומה עבור זיכוי במס. נמסר לנו שהוא וכל גורם הקשור אליו אינם מתכוונים לדרוש הטבות מס בגין משימת 'רקיע".

לבנה מזכיר בתגובתו את הצוות המקצועי של העמותה כמי שאישרו את אופן רישום התרומה. בהקשר הזה מעניין למצוא שמשרד רואי החשבון שאול ציפריס רשום כגוף המבקר של קרן רמון. במשרד לכל הפחות מכירים את האסטרונאוט העתידי: סטיבה וציפריס מכהנים יחד כנציגים של טיירוס בהנהלת חברה בשם SINTRA GRIFFIN 2021 LLC שהוקמה לאחרונה בפלורידה. אגב, מטה החברה הזו, כמו גם המטה של טיירוס ועסקים אחרים של סטיבה, נמצאים בכלל בקפריסין.

סטיבה עם הנשיא לשעבר ריבלין בשנה שעברה. צילום: מארק ניימן, לע"מ
רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון: "פרטי התרומה מפורסמים בגלוי לציבור הרחב. כלל המימון של המשימה מדווח לרשות המיסים, הן מצד עמותת קרן רמון והן מצד איתן סטיבה. כמו כן, הדו"חות הכספיים והמילוליים של העמותה שקופים באינטרנט לכל דורש"

גם משלם המסים בתמונה

לפחות באחד הראיונות שנתן דיבר סטיבה בגאווה על דגל ישראל הרקום על חליפת האסטרונאוט שלו. החברה של סטיבה אמנם משלמת על הכרטיס אבל הדגל אינו רק קישוט: מתברר כי משלם המסים הישראלי משתתף במימון ניסוי במשימה.

בישיבה שנערכה בחודש יוני 2021 אישרה ועדת המכרזים של משרד המדע והטכנולוגיה פטור של עד 930 אלף שקלים לצורך השתתפות ב"רקיע". "סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה מבקשת להיות שותפה למהלך היסטורי בעל השפעה אדירה על דור העתיד של מדינת ישראל", נכתב בפרוטוקול הדיון. "המשימה תאפשר ליזמים, מדענים וחוקרים ישראליים לקדם רעיונות חדשניים, תספק הזדמנות נדירה בעבורם לבחון את היוזמות שלהם בסביבת מחקר ייחודית ובכך לתרום לטובת המחקר ותעשיית החלל הישראלית והבינלאומית".

מה משמעות המלל הזה? מתברר כי המשרד פרסם קול קורא לניסויים במיקרו כבידה בסכום כולל של כמיליון וחצי שקלים. 4 ניסויים נבחרו ותוקצבו ואחד מהם ישוגר עם סטיבה לתחנת החלל. בנוסף, המשרד גם תיקצב "מיזם חינוכי" אודות "רקיע" בהיקף של כ-400 אלף שקל.

אמנם מדובר בסכום זעום יחסית לעלות המשימה אולם המעורבות הלאומית הזאת תורמת לטשטוש בין איש העסקים סטיבה שימריא לחלל על חשבונו לאסטרונאוט סטיבה, מודל החיקוי לילדי ישראל. האם בכלל ניתן להפריד בין השניים? חיפוש בארכיונים מציף גם ידיעות עסקיות שיכולות להיתפס כקצת פחות חיוביות. שותפיו לשעבר בחברת LR, למשל, תובעים פיצוי של למעלה ממיליארד שקלים בטענה שהוליך אותם שולל במסגרת פירוק השותפות. מול שותף אחר שלו, אבי בוזגלו-יורש, מתנהל הליך בוררות חשאי בשל טענות של האחרון כי סטיבה חייב לו בין עשרות למאות מיליוני שקלים בגין פעילות עסקית באפריקה. גם דיווחי עבר על עיסקאות עם ממשלת אנגולה במסגרת אותה LR, ובכלל זאת מכירת שני מטוסי קרב סובייטים מסוג סוחוי 27, יתקשו להיתפס כמודל חיקוי לנוער.

בין מסמכי פנמה למסמכי פנדורה

המסמכים חושפים עסקי הומלנד סקיוריטי באנגולה והאיטי

כשסטיבה נשאל על עיסוקיו הוא בוחר להתמקד בפרויקטים העוסקים בחקלאות וב"השקעות אימפקט" במדינות עולם שלישי. "יש לנו פרויקטים לטיהור שפכים באפריקה, בית חולים אונקולוגי באוקראינה, אנרגיה ירוקה בהודו, שכונות ירוקות מודרניות, מחלבה באוגנדה. אנחנו עוסקים רק בהשקעות שיש להן תשואה חברתית, אותה אנחנו מודדים במאות קריטריונים שונים, כדי לבחור מה יוביל לאימפקט גבוה יותר", הוא סיפר בראיון לגלי וינרב בגלובס אשתקד. מסמכים שנחשפים כאן לראשונה חושפים כי לצד הפעילות העסקית הזאת סטיבה ניהל - לפחות עד לשנים האחרונות - עסקים נוספים.

כפי שנחשף בהדלפות המסמכים הגדולות של השנים האחרונות, מסמכי פנמה" ו"מסמכי פנדורה" של ארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ, סטיבה פעל בין היתר דרך מקלטי מס. יש להדגיש כי החזקת נאמנות או חברה במקלט המס אינה עבירה על החוק הישראלי.

בחינה מחודשת של מסמכי פנמה הציפה את שמה של HLS International Ltd, מאיי סיישל. ההדלפה כוללת מאות מסמכים הקשורים לחברה אולם סטיבה מופיע רק באחדים מהם החושפים טפח לא מוכר בעסקיו. מדובר במסמך מ-2017, שנים אחרי פירוקה של LR וכאשר סטיבה כבר עמוק בהשקעות אימפקט. המסמך, שנשלח לפירמת עורכי הדין מוסאק פונסקה (שממנה דלפו מסמכי פנמה) מתאר כי המוטבים הסופיים של החברה הם איתן סטיבה ושותפו דאז חיים טייב (ממנו נפרד בשנת 2019). סטיבה מזוהה במסמך כאזרח ישראלי תושב סביון. החברה, נאמר במכתב, עוסקת ב"ביטחון פנים" (Homeland Security) באנגולה ובהאיטי. סטיבה חתם על המסמך בכתב ידו.

פנמה סיטי. צילום: רויטרס

מסמכים אחרים הנוגעים לחברה מגלים שבשנת 2016 ערכה הרשות למאבק בהלבנת הון בסיישל ביקורות פיסית במשרדי מוסאק פונסקה כדי לבדוק את מסמכי החברה. טרם הביקורת נדרשה החברה לספק למוסאק פונסקה מסמכים שונים, ובכללם כאלו החושפים את בעליה.

סטיבה כאמור, בחר שלא להגיב לכתבה.