1.3 מיליון שקל: פורום קהלת מימן ניירות עמדה שנועדו לסייע לניר ברקת

במשך כשנתיים של פעילות נכתבו במסגרת ה"פורום לאתגרים לאומיים" חמישה ניירות עמדה. גורם שהיה מעורב טוען כי הפורום היה אמור להניח את הבסיס הרעיוני להתמודדות של ניר ברקת על ראשות הליכוד והממשלה. שני מומחים למשפט ציבורי חלוקים ביניהם אם ניירות עמדה נחשבים ל׳שווי ערך׳ לתרומה ומחייבים דיווח למבקר המדינה. קהלת בתגובה: מודים לכם על הגדלת החשיפה לקהלת ולניירות שנכתבו. חשיפת שומרים מתפרסמת גם בעיתון TheMarker

שר הכלכלה ניר ברקת. צילום: רויטרס

במשך כשנתיים של פעילות נכתבו במסגרת ה"פורום לאתגרים לאומיים" חמישה ניירות עמדה. גורם שהיה מעורב טוען כי הפורום היה אמור להניח את הבסיס הרעיוני להתמודדות של ניר ברקת על ראשות הליכוד והממשלה. שני מומחים למשפט ציבורי חלוקים ביניהם אם ניירות עמדה נחשבים ל׳שווי ערך׳ לתרומה ומחייבים דיווח למבקר המדינה. קהלת בתגובה: מודים לכם על הגדלת החשיפה לקהלת ולניירות שנכתבו. חשיפת שומרים מתפרסמת גם בעיתון TheMarker

שר הכלכלה ניר ברקת. צילום: רויטרס
שר הכלכלה ניר ברקת. צילום: רויטרס

במשך כשנתיים של פעילות נכתבו במסגרת ה"פורום לאתגרים לאומיים" חמישה ניירות עמדה. גורם שהיה מעורב טוען כי הפורום היה אמור להניח את הבסיס הרעיוני להתמודדות של ניר ברקת על ראשות הליכוד והממשלה. שני מומחים למשפט ציבורי חלוקים ביניהם אם ניירות עמדה נחשבים ל׳שווי ערך׳ לתרומה ומחייבים דיווח למבקר המדינה. קהלת בתגובה: מודים לכם על הגדלת החשיפה לקהלת ולניירות שנכתבו. חשיפת שומרים מתפרסמת גם בעיתון TheMarker

1.3 מיליון שקל: פורום קהלת מימן ניירות עמדה שנועדו לסייע לניר ברקת

במשך כשנתיים של פעילות נכתבו במסגרת ה"פורום לאתגרים לאומיים" חמישה ניירות עמדה. גורם שהיה מעורב טוען כי הפורום היה אמור להניח את הבסיס הרעיוני להתמודדות של ניר ברקת על ראשות הליכוד והממשלה. שני מומחים למשפט ציבורי חלוקים ביניהם אם ניירות עמדה נחשבים ל׳שווי ערך׳ לתרומה ומחייבים דיווח למבקר המדינה. קהלת בתגובה: מודים לכם על הגדלת החשיפה לקהלת ולניירות שנכתבו. חשיפת שומרים מתפרסמת גם בעיתון TheMarker

שר הכלכלה ניר ברקת. צילום: רויטרס

שוקי שדה

יחד עם

9.2.2023

תקציר הכתבה

פורום קהלת מימן במהלך השנים 2020-2021 גוף בשם 'הפורום לאתגרים לאומיים' בסכום ניכר של 1.3 מיליון שקל. את הגוף הקים וניהל אמנון מרחב, מקורב של שר הכלכלה ניר ברקת, שמונה לאחרונה לתפקיד מנכ"ל משרד הכלכלה. גורמים שמכירים את הגוף מקרוב טוענים כי ברקת היה מעורב בהקמת הגוף וכי תפקידו היה להכין עבורו ניירות מדיניות ליום שאחרי נתניהו והתמודדותו על ראשות הממשלה. אם זה אכן היה תפקידו של הגוף, הרי שהדבר מעורר סימני שאלה סביב העמידה בדרישות החוק ביחס למימון ולתרומות שמקבלים חברי כנסת ומועמדים.

שומרים פנה בנושא לברקת ולפורום קהלת אולם הם לא התייחסו לשאלות ספציפיות בנושא והעבירו תגובות כלליות המובאות במלואן בסוף הכתבה. 

הקשר עם ברקת נמשך שנים

פורום קהלת, המגדיר את עצמו כמכון מחקר, יצר במהלך השנים לא רק מחקרים וניירות עמדה אלא גם קשרים ענפים עם פוליטיקאים בימין ובהם נפתלי בנט, איילת שקד, שרן השכל, אביר קארה ואחרים. עם ניר ברקת, שלא מסתיר את כוונתו להחליף בבוא היום את בנימין נתניהו בראשות הליכוד והמדינה, יש לקהלת קשר קרוב כבר מספר שנים.

בשבוע שעבר נחשף בשומרים ובדה מרקר כי לקהלת, מהגופים המשפיעים בימין, יש "זרועות" נוספות בדמות עמותות וגופים חיצוניים שאיתם היא פועלת בשיתוף פעולה ו/או מממנת. בעקבות החשיפה הגיע לשומרים מידע ביחס לעוד גופים כאלה. אחד מהם הוא הפורום לאתגרים לאומיים.

מדובר בגוף שייסד ב-2020 אמנון מרחב, מקורבו של ברקת שכיהן תחתיו בעבר כמנכ"ל עיריית ירושלים וכיום כאמור מכהן כמנכ"ל משרד הכלכלה. הגוף פעל במשך כשנתיים עד שבאזור הקיץ שעבר, כאשר ברקע התהפוכות הפוליטיות שהובילו להקדמת הבחירות, הפסיק לפעול.

לפי הדוחות הכספיים של קהלת היא הוציאה 1.3 מיליון שקל על פעילות הפורום לאתגרים לאומיים. הפורום פרסם כאמור חמישה מסמכים, ארוכים ומפורטים, אך עדיין מדובר בסכום עתק עבור ניירות עמדה.

מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב. צילום: דוברות המשרד

לדברי גורם שהכיר מקרוב את פעילות הגוף, הרקע להקמתו היה הרצון של ברקת להתכונן ליום שאחרי נתניהו בליכוד. "היה שלב שהוא (ברקת, ש"ש) חשב שנתניהו יפרוש והוא ראה את עצמו כמועמד להחליפו", מסביר הגורם. "לקראת ההתמודדות וכניסתו לתפקיד ראש הממשלה ברקת ביקש להכין מסמכי מדיניות שיוכלו לשמש אותו". המקור מוסיף כי ברקת אף השתתף בחלק מהמפגשים שקיימה הקבוצה. 

בתקופת פעילותו תוצרי עבודת הגוף, כפי שאישר מרחב לשומרים, היו חמישה ניירות מדיניות בתחומים שונים. את אחד מהם, ביחס למדיניות בריאות, כתבה ד"ר רונית סגל הירשברג, בכירה לשעבר בבית-החולים רמב"ם. "לפני שנה וחצי הייתי חברה בהנהלת רמב"ם ויצאתי לפרישה מוקדמת", מספרת סגל הירשברג. "דרך קבוצה שבה הייתי חברה בשם 'נשים מובילות בריאות', הגעתי לאמנון מרחב ולניר ברקת שהקימו את הפעילות של הפורום. היו שם כל מיני קבוצות שעסקו בחינוך, בבריאות, ובנושאים חברתיים שניר רצה לקדם. היו גם מפגשים של האנשים שם".

את יודעת מי מימן את כל זה? 

"בנוגע למימון - תפנה לאמנון מרחב". 

מבדיקה שערך שומרים עולה כי הפורום לאתגרים לאומיים לא התאגד בישראל כעמותה או כחברה לתועלת הציבור. מרחב הוגדר כיו"ר הפורום, אבל לא היה לגוף מנכ"ל וגם לא ברור מי בדיוק היו החברים בו. מרחב מסביר כי אלה היו "מעגלי היוועצות רחבים ומגוונים שלקחו בהם חלק עשרות אנשים בהרכבים שונים". 

בחמשת המסמכים שנכתבו עבור הגוף אין את הסבר ה"אודות" המקובל ברבען ממסמכי המדיניות. מקומו של עמוד התודות דווקא לא נפקד: לפורום קהלת ולראשיו - היו"ר משה קופל והמנכ"ל מאיר רובין - על הסיוע לפעילות ולניר ברקת, שאותו מכנה מרחב בעמוד הזה 'מנטור אישי'. "(ברקת) ליווה אותי ואת צוות הכותבים בעצות טובות חכמות, בתפיסות אסטרטגיות חדשניות ומשמעותיות, שסייעו רבות בעיצוב המדיניות שמובאת במסמך זה", נכתב שם.

פורום קהלת וגופים הקשורים אליו. מתוך תחקיר שומרים
מבדיקה שערך שומרים עולה כי הפורום לאתגרים לאומיים לא התאגד בישראל כעמותה או כחברה לתועלת הציבור. מרחב הוגדר כיו"ר הפורום, אבל לא היה לגוף מנכ"ל וגם לא ברור מי בדיוק היו החברים בו. מרחב מסביר כי אלה היו "מעגלי היוועצות רחבים ומגוונים שלקחו בהם חלק עשרות אנשים בהרכבים שונים"

אחד הכותבים לא ידע שמדובר בקהלת

לפי הדוחות הכספיים של קהלת, כפי שהוגשו לרשם העמותות, בשנים 2020 ו-2021 היא הוציאה 1.3 מיליון שקל על פעילות הפורום לאתגרים לאומיים. מתוך סכום זה, 239 אלף שקל מופיעים תחת סעיף 'הוצאות שכר ונלוות'. כמיליון שקל מוגדרים תחת הסעיף 'הוצאות מחקר'. הפורום פרסם כאמור חמישה מסמכים, ארוכים ומפורטים, אך עדיין מדובר בסכום עתק עבור ניירות עמדה. האם הייתה פעילות נוספת? מרחב ופורום קהלת סירבו לענות על שאלות בנוגע לסוגייה הכספית.

כך או אחרת, שיחה עם כותבת של חלק מהמסמכים מעלה כי הייתה שכירה של קהלת. בנייר אחר התשלום לאחד משני הכותבים בוצע דרך צד שלישי ולטענתו הוא כלל לא ידע שקהלת מעורבת. את המסמך, שעוסק בסוגיות כלכליות ושיפור השירות הציבורי, כתבו במשותף, רון צור, בכיר לשעבר בנציבות שירות המדינה ובעל חברת יעוץ בשם ספארקס, ופרופ' ניסים כהן, חוקר מינהל ומדיניות ציבורית בפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. בשיחה עם שומרים אמר פרופ' כהן, כי הוא מתנגד לעמדות של פורום קהלת וכי לא ידע שהמימון מגיע מקהלת כיוון שעבד מול ספארקס. המימון של קהלת, לדבריו, נודע לו רק מפניית שומרים. 

רן צור מסביר כי מרחב פנה אליו כאשר הוא וכהן כבר היו בתהליך העבודה על הנייר. "אמנון מרחב פנה אלי ודיבר איתי על צרכים של מדיניות", הוא אומר. "הוא ראה טיוטה ראשונה של מסמך, ומחקר שאני וכהן יזמנו בנושא של ישראל בצמיחה. הוא למעשה ביקש לקחת את המחקר ולהעמיק אותו ושהוא יתקיים במכון שעומדים להקים בשם 'המכון לאתגרים לאומיים'. נסגר שהתשלום יבוצע על-ידי פורום קהלת. אני גאה במחקר שביצענו, ובפרסום המחקר במסגרת פורום קהלת, שהוא מכון מחקר ראוי ולגיטימי".

שר הכלכלה ניר ברקת. צילום: רויטרס
לדברי גורם שהכיר מקרוב את פעילות הגוף, הרקע להקמתו היה הרצון של ברקת להתכונן ליום שאחרי נתניהו בליכוד. "היה שלב שהוא (ברקת) חשב שנתניהו יפרוש והוא ראה את עצמו כמועמד להחליפו", מסביר הגורם

שאלת הכסף

לברקת וקהלת יש היסטוריה של שיתופי פעולה במסגרת גופים חיצוניים. כך למשל במאי 2019 קם מיזם ישראל צומחת, שבראשו עמדה מיכל שלם, מקורבת של ברקת שעבדה עמו בעיריית ירושלים. המיזם, שקיבל בין היתר גם מימון מקהלת וברקת סייע לקידומו, פעל במשך כשנה וחצי במטרה לחזק את הפריפריה על בסיס מודלים של הפרופ׳ מייקל פורטר, כלכלן מהרווארד, שבשנים האחרונות מלווה את ברקת כמנטור רעיוני. יצוין כי חלק מהמחקרים של פורטר מומנו על-ידי קהלת וברקת אף אישר בעבר לדה-מרקר שהוא העביר לפורום קהלת מיליון דולר שגייס לצורך זה. 

שיתוף פעולה אחר נחשף באתר שקוף. לפי הפרסום ברקת הציג בנובמבר 2020 תוכנית שאפתנית להגדלת ההתנחלויות, תוכנית שבעצם נכתבה בקהלת. מטעמו של ברקת נמסר בזמנו לשקוף כי : "אני גאה בעבודה המשותפת עם פורום קהלת, על מנת לקדם תוכניות חשובות לטובת מדינת ישראל ואזרחיה וליצירת סדר יום לאומי, כלכלי וליברלי". 

מיזם 'ישראל צומחת' וכנסים שערך ברקת עוררו ביקורת ציבורית ופנים ליכודית על כך שהוא, כמולטי מיליונר, משתמש בהונו במירוץ לראשות הליכוד. אולם הדיון בנושא אינו רק ערכי אלא גם חוקי - האם הפעילות של ברקת דרך קהלת עולה בקנה אחד עם חוקי המימון הפוליטיים? 

מומחה למשפט ציבורי, שהעדיף שלא להזדהות, מסביר שהשאלה העולה היא האם פעילות מחקרית היא שוות ערך לתרומה, דבר שעליו מחויבים פוליטיקאים לדווח למבקר המדינה. לדבריו מדובר בסוגיה מורכבת שכן מחקרי מדיניות, בניגוד למשל לסקרים, מיועדים לכאורה לציבור הרחב ולא רק לשימושו של הפוליטיקאי. הוא הוסיף כי לאחר הפרסומים הקודמים ביחס לברקת וקהלת, מן הראוי היה שמשרד מבקר המדינה יבדוק את הנושא ויכריע בסוגיה. 

עו"ד שחר בן-מאיר מציע עמדה שונה במקצת. "אפשר לראות במימון מסוג זה של מחקרים, כתרומה שוות כסף שעליה חבר-כנסת נדרש לדווח למבקר המדינה״, הוא אומר. 

ומה אם זה לא בתקופה של בחירות או פריימריז?

"זה נדרש גם אם לא מדובר בתקופה של בחירות פנימיות".

תגובות

קהלת: מודים על הגדלת החשיפה למחקרים ולפעילות

 פורום קהלת מסר בתגובה: ״הפורום לאתגרים לאומיים הוקם בהובלת עו"ד אמנון מרחב בשותפות עם פורום קהלת ושורת חוקרים ויועצים נוספים, והפיק סדרת ניירות מדיניות יישומיים על חינוך, בריאות, תעסוקה ואתגרים לאומיים אחרים הזמינים למנהיגות הלאומית ולציבור באתר פורום קהלת. אנו מודים לדה מרקר על הגדלת החשיפה למחקרי הפורום לאתגרים לאומיים ולפעילות פורום קהלת, דלתנו פתוחה לשותפות מקצועית וערכית מכל הסוגים״.

תגובת לשכת השר ניר ברקת: ״פורום קהלת הוא מכון מחקר ומדיניות מהמשפיעים והחשובים בישראל והשר ניר ברקת גאה לסייע לחיזוק המכון והרחבתו. קהלת חתומים על שורת מחקרים מקיפים ומעמיקים בתחומים אסטרטגיים לעתיד המדינה כמו חינוך, בריאות, תעסוקה ושלל אתגרים לאומיים של ישראל. המחקרים מפורסמים לציבור ומיושמים כיום בשלל משרדי הממשלה ומקדמים את ערכי הימין. עיתונאי דה-מרקר והציבור הרחב מוזמנים לקרוא את המחקרים שמפורסמים לציבור ולהתרשם מהתוכניות המקצועיות שגובשו בתחומים השונים. אין ספק כי מימוש המחקרים יזניק את ישראל לשיאים חדשים״.

עד שעת פרסום הכתבה לא התקבלה תגובתו של מרחב.