קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

פה האוטובוס לא עוצר, גם לא הרכבת: ביישובים ערבים בקושי יש תחבורה ציבורית

עשרות אלפי תושבי ירכא, יאסיף וג'דיידה נאלצים לנסוע לתחנת הרכבת היחידה בקו כרמיאל-חיפה, הסמוכה למושב אחיהוד המונה כמה מאות משפחות. בקו הצפוני מתוכננות לקום חמש תחנות, אף לא אחת מהן ביישוב ערבי. באוטובוסים המצב לא טוב בהרבה: טייבה, עיר בת 45 אלף תושבים (כמו רמת השרון), חנכה רק בחודש שעבר קו עירוני ראשון. אחרי עשורים של התעלמות נעשים אמנם צעדים לשיפור מצבה של החברה הערבית, אבל הפערים עדיין עצומים. דוח שומרים

העיר טייבה (משמאל ועם כיוון השעון), רכבת ישראל באזור ירכא-אחיהוד, שרת התחבורה מיכאלי ותחנת אוטובוס בכפר יאסיף. צילומים: פאדי אמון, שאטרסטוק, עדינה ולמן - דוברות הכנסת
העיר טייבה (משמאל ועם כיוון השעון), רכבת ישראל באזור ירכא-אחיהוד, שרת התחבורה מיכאלי ותחנת אוטובוס בכפר יאסיף. צילומים: פאדי אמון, שאטרסטוק, עדינה ולמן - דוברות הכנסת

עשרות אלפי תושבי ירכא, יאסיף וג'דיידה נאלצים לנסוע לתחנת הרכבת היחידה בקו כרמיאל-חיפה, הסמוכה למושב אחיהוד המונה כמה מאות משפחות. בקו הצפוני מתוכננות לקום חמש תחנות, אף לא אחת מהן ביישוב ערבי. באוטובוסים המצב לא טוב בהרבה: טייבה, עיר בת 45 אלף תושבים (כמו רמת השרון), חנכה רק בחודש שעבר קו עירוני ראשון. אחרי עשורים של התעלמות נעשים אמנם צעדים לשיפור מצבה של החברה הערבית, אבל הפערים עדיין עצומים. דוח שומרים

העיר טייבה (משמאל ועם כיוון השעון), רכבת ישראל באזור ירכא-אחיהוד, שרת התחבורה מיכאלי ותחנת אוטובוס בכפר יאסיף. צילומים: פאדי אמון, שאטרסטוק, עדינה ולמן - דוברות הכנסת

עשרות אלפי תושבי ירכא, יאסיף וג'דיידה נאלצים לנסוע לתחנת הרכבת היחידה בקו כרמיאל-חיפה, הסמוכה למושב אחיהוד המונה כמה מאות משפחות. בקו הצפוני מתוכננות לקום חמש תחנות, אף לא אחת מהן ביישוב ערבי. באוטובוסים המצב לא טוב בהרבה: טייבה, עיר בת 45 אלף תושבים (כמו רמת השרון), חנכה רק בחודש שעבר קו עירוני ראשון. אחרי עשורים של התעלמות נעשים אמנם צעדים לשיפור מצבה של החברה הערבית, אבל הפערים עדיין עצומים. דוח שומרים

פאדי אמון

העיר טייבה (משמאל ועם כיוון השעון), רכבת ישראל באזור ירכא-אחיהוד, שרת התחבורה מיכאלי ותחנת אוטובוס בכפר יאסיף. צילומים: פאדי אמון, שאטרסטוק, עדינה ולמן - דוברות הכנסת

25.7.2022

תקציר הכתבה

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
ל

פני חודש נחנך בטייבה קו אוטובוס עירוני ראשון. שמעתם נכון: עד יוני 2022 הייתה בטייבה, עיר בת 45 אלף תושבים, תחנת אוטובוס אחת בלבד - בצומת הכניסה, על הכביש הבין עירוני, תחנה בקו בין עירוני. דמיינו עיר כמו כרמיאל, רמת השרון או נס ציונה, הדומות לטייבה במספר תושביהן, ללא קווי אוטובוס פנימיים. תמוה? יוצא דופן? לא ממש. במגזר הערבי - 21% מתושבי ישראל נזכיר, זהו המצב הסטנדרטי.

אין ויכוח, שתחבורה ציבורית יעילה היא תנאי לצמיחה, פיתוח וצמצום פערים כלכליים - שאיפה שאמורה להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי. אז איך ייתכן, שקווי אוטובוס עדיין לא מרשתים ערים ערביות מרכזיות, ושמתוך 69 תחנות רכבת בישראל - אין ולו אחת ביישוב ערבי?

בדקנו ארבעה מקרי מבחן.

1.

קו כרמיאל-חיפה לא עוצר ביישובים ערביים

מירכא, יאסיף וג'דיידה נאלצים לנסוע לתחנה הסמוכה למושב אחיהוד

תחנת הרכבת בכרמיאל נפתחה לפני כחמש שנים, והיא היום התחנה הצפונית בארץ. תחנה אחת בלבד נבנתה בין כרמיאל לקרית מוצקין, והיא מוקמה בסמוך למושב אחיהוד המונה כמה מאות משפחות. ארבעה קילומטרים מערבית מהמושב נמצא צומת יאסיף, שדרכו נוסעים תושבי ג'דיידה מכר (כ-20 אלף תושבים), יאסיף (כעשרת אלפים תושבים) וירכא (כ-18 אלף בני אדם) - ריכוז אוכלוסייה גדול בהרבה, שבמדד החברתי-כלכלי של הלמ''ס נמצא מתחת לאשכול הרביעי. מדוע לא נעשה המאמץ לקרב אליו את הרכבת? או לחילופין להבטיח שקווי אוטובוס יגיעו מהיישובים הללו לתחנת הרכבת כמה פעמים ביום?

''כחלק מההליך הסטטוטורי של המסילה, מיקומי התחנות נבחנות בקפידה בהליך סדור ופרטני, לרבות סיורים בשטח ומפגש עם כלל הרשויות והוועדות המקומיות. תחנות הרכבת מתוכננות בסמיכות לשימושי קרקע קיימים או מתוכננים, במטרה ליצור קרבה למרכזי מגורים ותעסוקה אזורית ועירונית'', אומרים בתגובה משרד התחבורה.

פרופ' ראסם ח'מאיסי, מתכנן ערים, גיאוגרף ומרצה בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, לא משתכנע מההסבר הזה. "לצערי היישובים הערביים שקופים למערכת התכנון התחבורתי. יש בה פחות משלושה אחוזים פקידים ערבים", הוא אומר. "תחנות רכבת הם מנוף לפיתוח ובנייה של יישובים עירוניים. באירופה ובעולם, במקומות שבהם יש תחנות רכבת - ישנה צמיחה של עירוניות. לצערי הרב, חלק מהתפיסה הקיימת עד עכשיו היא הקמת אזורי תעשייה ביישובים יהודיים, לצורך פיתוחם.

"בצורה הזו ממשיכים למסד את תלות היישובים הערביים ביהודיים. מערכת התכנון צריכה להסתכל גם על היישובים הערביים כחלק בלתי נפרד מהמערכת הארצית, לייצר להם הזדמנויות פיתוח, וכך להעלות את רמת הדירוג החברתי-כלכלי שלהם".

רכבת ישראל באזור בצומת יאסיף. צילום: פאדי אמון
תחנה אחת בלבד נבנתה בין כרמיאל לקרית מוצקין, והיא מוקמה בסמוך למושב אחיהוד המונה כמה מאות משפחות. ארבעה קילומטרים מערבית מהמושב נמצא צומת יאסיף, שדרכו נוסעים תושבי ג'דיידה מכר (כ-20 אלף תושבים), יאסיף (כעשרת אלפים תושבים) וירכא (כ-18 אלף בני אדם)
2.

הקו הצפוני

חמש תחנות מתוכננות - אף לא אחת בקרבת יישוב ערבי

את קריית שמונה וכרמיאל תחבר בעתיד מסילה רכבת שמתוכננת להיות הצפונית ביותר בישראל. גם הפעם, לפי התוכנית שאושרה להפקדה, יהיו בה שלוש תחנות ועוד שתיים שמסומנות כרגע כאפשרות עתידית - כולן בקרבת יישובים יהודיים: קרית שמונה, אגמון החולה, חצור הגלילית, מרום הגליל (לשירות הנוסעים לקבר הרשב''י) וכרמיאל מזרח, שאמורה לשרת גם את תושבי בקעת הכרם.

מדוע לא נכללת בקו גם תחנה במסילה הארוכה שבין צומת עמיעד לכרמיאל, במיקום שיכול לשרת טוב יותר את תושבי היישובים מע'אר, עיילבון, עראבה וראמה (כ-64 אלף תושבים)?

"חלק משיקולים מקצועיים של תכנון רכבות הוא בדיקת היצע וביקוש, מיקומים גיאוגרפיים, נגישות לרכב, כדאיות כלכלית ועוד'', מסביר לשומרים ענאן מעלוף, מנהל מערך פיתוח תחבורה ציבורית ביישובי החברה הערבית במשרד התחבורה. ''עבור יישובים ערביים באזור תוקם תחנת כרמיאל מזרח (...) אנחנו מסתכלים על המרחב כמרחב כולל, מסתכלים על זה שתחנת כרמיאל תתן מענה לתושבי האזור. בעניין מע'אר ועיילבון, נבדוק אם קיימות בדיקות היתכנות''.

התוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל לשנת 2040 כוללת כ-1,300 קילומטרים של מסילות חדשות ו-52 תחנות חדשות. מתוכן, כמה ישרתו יישובים ערביים?

"אין לי תשובה בשלוף'', אומר מעלוף. ''לא כל תחנה ביישוב ערבי נותנת מענה לערבים ולא כל תחנה ביישוב יהודי נותנת מענה רק ליהודים. שירות תחבורה ציבורית הוא שירות מרחבי, והניתוח של המצב הקיים תלוי, בהמון מהמקרים, במצב משנים קודמות''.

שרת התחבורה מרב מיכאלי. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
את קריית שמונה וכרמיאל תחבר בעתיד מסילה רכבת שמתוכננת להיות הצפונית ביותר בישראל. גם הפעם, לפי התוכנית שאושרה להפקדה, יהיו בה שלוש תחנות ועוד שתיים שמסומנות כרגע כאפשרות עתידית - כולן בקרבת יישובים יהודיים: קרית שמונה, אגמון החולה, חצור הגלילית, מרום הגליל וכרמיאל מזרח
3.

המסילה המזרחית

תחנות מתוכננות בטייבה ובטירה. באקה אל-גרבייה תמשיך לחכות

מסילת הרכבת המזרחית היא אחד הפרויקטים התחבורתיים האסטרטגיים בישראל. כמו כביש 6 בזמנו, המטרה היא נתיב נוסף שיחבר בין צפון הארץ לדרומה, בלי לעבור בגוש דן הצפוף - אלטרנטיבה למסילות החוף העמוסות ולצוואר הבקבוק באיילון.

זהו מגה-פרויקט לאומי, בתקציב של כעשרה מיליארד שקלים. כרגיל בפרויקטים תחבורתיים גדולים, שנת הסיום שלו נדחית שוב ושוב, אך הוא כבר נמצא בשלב הביצוע. הקו יכלול שש תחנות חדשות, בהן שתיים שימוקמו, לראשונה בישראל, בערים ערביות - תחנת טייבה (שאמורה לתת מענה גם לתושבי השומרון וקלנסווה) וטירה (שתשרת גם את כוכב יאיר).

מסילות הרכבת מוקמות בדרך כלל בצמוד לכבישים בין עירוניים גדולים, בתוואי נוח ושטוח ככל האפשר. כך יוצא שהתחנות אינן ממוקמות ממש בתוך יישובים, אלא משרתות ריכוזי אוכלוסייה, שמגיעה אליהן ברכב הפרטי או באוטובוסים.

צפונית לטייבה, בהמשך לתוואי כביש 6, נמצאת באקה אל-גרבייה, עיר בת כ-30 אלף תושבים. אלא שהמסילה הצפונית אינה מגיעה עד אליה, רק כמעט. בקו תוכננה תחנה אחרת: במושב אחיטוב, בדרך לחדרה, כך שהיא תשרת את יישובי עמק חפר. אחיטוב יכול היה לתת גם לתושבי באקה מענה מסוים, אך לאחרונה נודע שגם הקמתה של התחנה הזו בוטלה, מסיבות תקציביות. תושבי עמק חפר מנסים להילחם בהחלטה, ללא הצלחה בינתיים.

במשרד התחבורה הסבירו כי לבאקה אל-גרבייה מתוכנן מענה בטווח הארוך יותר, בקו אחר, שנמצא בשלבים תכנוניים ראשוניים (סטטוטוריים). בינתיים, תושבי באקה ועמק חפר ימשיכו לחכות לרכבת.

רכבת ישראל באזור בצומת יאסיף. צילום: פאדי אמון
"תחנות רכבת הם מנוף לפיתוח ובנייה של יישובים עירוניים. באירופה ובעולם, במקום שיש בו תחנות רכבת - ישנה צמיחה של עירוניות", אומר פרופ' ח'מאיסי. "לצערי הרב, חלק מהתפיסה הקיימת עד עכשיו היא הקמת אזורי תעשייה ביישובים יהודיים. בצורה הזו ממשיכים למסד את תלות היישובים הערביים ביהודיים"
4.

אוטובוסים? בעיקר סביב הערים

גם בחינה של קווי האוטובוס המשרתים את המגזר הערבי - שירות שאפשר להתאים ולתכנן בקלות רבה הרבה יותר מרכבת - מראה את הפערים הקיימים במדיניות התכנון והתקצוב.

ראש העיר טייבה מנצור. צילום באדיבות המצולם

מנצור: "אנחנו עדים לשימוש מרבי בקו מספר 1, אך זהו צעד ראשון, הוא אינו נגיש להרבה שכונות בעיר. דיברתי עם שרת התחבורה מרב מיכאלי על החשיבות של הכנת תשתיות לקו שני ושלישי, כדי לכסות את כל שכונות העיר''

בסוף יוני האחרון חנכו ראש העיר טייבה, עו״ד שועאע מנצור, ושרת התחבורה מרב מיכאלי, קו אוטובוס פנימי ראשון בעיר. הוא עושה מסלול מעגלי בחלק משטחה. במילים אחרות: הוא מקיף את העיר אך לא נכנס למרכזה (ראו מפה בהמשך). לתושב שרוצה להתנייד בעיר זהו במקרה הטוב פתרון חלקי. גם בקלנסווה הסמוכה עובר קו אוטובוס וגם הוא מקיף את העיר אם כי במסלול מרכזי יותר.

"תחבורה ציבורית יעילה אין ספק שתעזור ליישובים הערביים בפיתוח כלכלי וצמיחה. היא תגדיל את הזדמנויות העבודה, לרבות בהייטק", אומר מנצור לשומרים. "אנחנו עדים לשימוש מרבי בקו מספר 1, אך זהו צעד ראשון, הוא אינו נגיש להרבה שכונות בעיר. דיברתי עם שרת התחבורה מרב מיכאלי על החשיבות של הכנת תשתיות לקו שני ושלישי, כדי לכסות את כל שכונות העיר''.

פרישה מצומצמת של קווי האוטובוס הנותנת מענה חלקי מאוד נפוצה ביישובים ערבים רבים. מעניין בהקשר הזה להשוות בין מסלולי האוטובוסים ביישובים שכנים - טירה (27 אלף תושבים) לעומת כוכב יאיר (9,000 תושבים), תל שבע (22 אלף תושבים) וחורה (25 אלף תושבים) לעומת עומר (7,000) תושבים. מפות הקווים מצורפות לכתבה בהמשך.

מפת קווי הלילה -שירות מבוקש שנותן מענה בשעות מאוחרות ובסופי שבוע - לא שונה מהותית מקווי היום: מתוך 104 קווי לילה הפועלים ברחבי ישראל, רק אחד עובר בעיר ערבית - נצרת.

כך נראית תחנת אוטובוס בכפר יאסיף. צילום: פאדי אמון
''עד שנת 2012 לא היו קווים עירוניים באף יישוב ערבי, חוץ מנצרת", אומר תמונה היותר גדולה אינה יותר טובה, אך צריך להתחיל ממנה'', אומר ענאן מעלוף, מנהל מערך פיתוח תחבורה ציבורית ביישובי החברה הערבית במשרד התחבורה. "עשור אחרי, נדמה לי שרק ביישוב אחד אין תחבורה ציבורית פנימית"

''התמונה היותר גדולה אינה יותר טובה, אך צריך להתחיל ממנה'', אומר מעלוף, שנכנס לתפקידו במשרד התחבורה לפני כחצי שנה. ''עד שנת 2012 לא היו קווים עירוניים באף יישוב ערבי, חוץ מנצרת. זה תלוי בגודל אוכלוסייה, בתשתיות וגם בהשקעה ובתקציבים שהועברו לקיום תחבורה ביישובים ערביים.

''עשור אחרי, נדמה לי שרק ביישוב אחד אין תחבורה ציבורית פנימית. אנחנו שואפים להשוות את רמת השירות בחברה הערבית ליהודית. בחומש האחרון הושקעו בכך כ-500 מיליון שקל, בחומש הקרוב הוקצו 400 מיליון שקל''.

מעלוף מזכיר את תנאי הדרך הקשים בתוך יישובים ערביים, שרובם לא נבנו בצורה מתוכננת, כאחת הסיבות לפערים שנוצרו. בטייבה, למשל, לקראת חניכת הקו הראשון, בוצעו עבודות תשתית נרחבות בכבישים ובצמתים, במטרה לאפשר מעבר של אוטובוסים או מיניבוסים. ''אנחנו שואפים לבניית רשת תחבורה ביישובים ערביים, ומשקיעים משאבים ותקציבים לשיפור ושדרוג תנאי הדרך בהם. לצערי אנחנו לא במצב של להגיע לעיר, ולשים בה קווים''.

מסלולי אוטובוסים בטייבה ובקלנסווה:

מסלולי אוטובוס בטירה ובכוכב יאיר

מסלולי אוטובוסים בחורה, עומר ותל שבע

תגובת משרד התחבורה

"המשרד מיישם את התוכנית האסטרטגית התחבורתית לחברה הערבית"

משרד התחבורה העביר לשומרים את התגובה הבאה: "המשרד רואה חשיבות עליונה בצמצום פערים בחברה הישראלית ומיישם את התוכנית האסטרטגית התחבורתית לחברה הערבית. במסגרת זאת, משקיע המשרד ביישובים רבים שתשתיות התחבורה בהם דלה וטעונת שיפור''.

תגובת המשרד מפרטת ומונה את הצעדים השונים שנעשים לתיקון המצב: ''רשת 2025'', התוכנית האסטרטגית לפיתוח תשתיות תחבורה ביישובים ערביים; ''סקר התחבורה הגדול'', שהתקיים באחרונה בעברית, ערבית ורוסית במטרה לשתף את הציבור בהליכי קבלת ההחלטות ובניית תכניות העבודה (תוצאותיו נמצאות עדיין בתהליך עיבוד); תוכנית של מערכת תחבורה מסועפת ליישובי ואדי ערה, ועוד.

אין ספק שסגירת פער של עשרות שנים הוא תהליך ארוך, שדורש תקציבים גדולים. אין גם ספק שעדיין נחוץ שינוי תפיסתי מהותי בקרב מקבלי ההחלטות. דוגמה טובה לכך היא הכותרת המתנוססת בראש מסמך התשובות לשאלותינו: ''תגובת משרד התחבורה בנושא תחנות רכבת ואוטובוסים בכפרים ערבים''. אלא ששאלות ''שומרים'' אינן מתייחסות לכפרים ערביים, ביטוי שמרמז על תפיסה מיושנת של מקבץ בתים בסביבה חקלאית, אלא לערים ערביות סואנות ושוקקות חיים. הגיע הזמן לתת גז.