הדרג המקצועי במשרד האוצר מתנגד בחריפות לתוכנית חלוקת כרטיסי המזון של משרד הפנים, תוכנית שאמורה להיות מתוקצבת בכ-850 מיליון שקלים בתקציב 2023-2024. כפי שנחשף בתחקיר שומרים, שפורסם גם בכלכליסט, הקריטריונים לחלוקת כרטיסי המזון מוטים לטובת האוכלוסייה החרדית, וזאת על חשבון אוכלוסיות מוחלשות אחרות שנאלצו להסתפק בסיוע נמוך בהרבה.

על פי חוות הדעת, שעליה חתום ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, 32% ממשקי הבית החרדים עומדים בקריטריונים לקבלת לכרטיסי המזון, אף שרק 16% מהחרדים סובלים מאי ביטחון תזונתי. לעומת זאת, 42% מהמשפחות במגזר הערבי סובלות מאי ביטחון תזונתי, אך רק 17% מהן יהיו זכאיות לכרטיסי מזון

בסוף 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, הכריז משרד הפנים – אז בשליטת ש"ס ותחת השר אריה דרעי - על מיזם בגובה 700 מיליון שקלים שנועד לסייע למשפחות שסובלות מאי ביטחון תזונתי, באמצעות חלוקת כרטיסים נטענים לרכישת מזון. הקריטריון העיקרי לקבלת הסיוע באופן אוטומטי וללא הגשת בקשה, היה זכאות שוטפת להנחה של 70% בארנונה. הכסף הועבר בשלוש פעימות, כאשר גובה הסיוע נקבע לפי מספר הנפשות במשפחה, ויכול היה להגיע עד 7,200 שקלים.

בחודש שעבר חשף שומרים כיצד חולק הסיוע בפועל. מהנתונים עולה כי הקריטריון של הנחה בארנונה היטה את החלוקה בבירור לטובת האוכלוסייה החרדית. בחינת הסיוע שניתן ליישובים באשכולות 1-2 של הלמ"ס – בהם נכללים היישובים החלשים ביותר בישראל מבחינה סוציו-אקונומית – מראה זאת בבירור

בחודש שעבר חשף שומרים כיצד חולק הסיוע בפועל. מהנתונים עולה כי הקריטריון של הנחה בארנונה היטה את החלוקה בבירור לטובת האוכלוסייה החרדית. בחינת הסיוע שניתן ליישובים באשכולות 1-2 של הלמ"ס – בהם נכללים היישובים החלשים ביותר בישראל מבחינה סוציו-אקונומית – מראה זאת בבירור. בראש הרשימה ניצבת העיר החרדית מודיעין עילית, בה ניתנו כרטיסים נטענים ל-8,780 משפחות, בסכום כולל של כ-40 מיליון שקלים. בממוצע, כל תושב מודיעין עילית קיבל במסגרת המיזם 530 שקלים. במקום השני ניצבת ביתר עילית החרדית, שם קיבל כל תושב בממוצע 397 שקלים.

מנגד, ברהט שדומה בגודלה למודיעין עילית, רק 2,456 משפחות קיבלו כרטיסי מזון ובממוצע כל תושב בעיר הבדואית נהנה מסיוע בגובה 129 שקלים. בתל שבע עמד הסיוע הממוצע על 67 שקלים לתושב, בחורה על 55 שקלים, במועצה האזורית אל קסום על 18 שקלים, ובמועצה האזורית נווה מדבר – היישוב החלש בישראל על פי הלמ"ס – הסתפקו בסיוע ממוצע של 14 שקלים לתושב.

בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי משרד הפנים שבשליטת ש"ס, יקבל מיליארד שקלים בשנה לחלוקת כרטיסי מזון נוספים, ובמפלגה מתכוונים לחלק גם אותם לפי הקריטריון של הנחה בארנונה. בחוות הדעת של אגף התקציבים באוצר נכתב, כי "התוכנית המוצעת לחלוקת כרטיסי מזון אינה מתמקדת בהכרח באוכלוסיות הנמצאות באי-ביטחון תזונתי, וכן הקריטריונים שלה אינה ממקדים את ההשקעה באוכלוסיות הנמצאות בעוני"

בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנוכחית נקבע כי משרד הפנים שבשליטת ש"ס, יקבל מיליארד שקלים בשנה לחלוקת כרטיסי מזון נוספים, ובמפלגה מתכוונים לחלק גם אותם לפי הקריטריון של הנחה בארנונה. בחוות הדעת של אגף התקציבים באוצר, שהוכנה לקראת דיוני התקציב ונמסרה לממשלה בימים האחרונים, נכתב כי "התוכנית המוצעת לחלוקת כרטיסי מזון אינה מתמקדת בהכרח באוכלוסיות הנמצאות באי-ביטחון תזונתי, וכן הקריטריונים שלה אינה ממקדים את ההשקעה באוכלוסיות הנמצאות בעוני".

על פי חוות הדעת, שעליה חתום ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, 32% ממשקי הבית החרדים עומדים בקריטריונים לקבלת לכרטיסי המזון, אף שרק 16% מהחרדים סובלים מאי ביטחון תזונתי. לעומת זאת, 42% מהמשפחות במגזר הערבי סובלות מאי ביטחון תזונתי, אך רק 17% מהן יהיו זכאיות לכרטיסי מזון. 

"יודגש כי במנגנון תווי המזון באופן בו הוא מוצע בהחלטה זו ישנן בעיות נוספות של קריטריונים היוצרים תלות במנגנון הממשלתי ויוצרים מלכודת עוני וחוסר הלימה עם מדיניות הרווחה הכוללת", נכתב בחוות הדעת.

בנוסף, בחדשות 13 פורסמה חוות דעת שהעביר במהלך הלילה (שבת) היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, שמתנגד גם הוא לתוכנית. לדברי מסינג, התוכנית מעוררת קשיים משפטיים מהותיים, עד כדי כך שהקריטריונים לחלוקה "אינם יכולים לעמוד מקצועית ומשפטית". אף מסינג ציין כי בדיקות ומחקרים שבחנו את הסיוע בכרטיסי מזון שניתן בתקופת הקורונה העלו כי המשפחות שנהנו מהסיוע לא היו בהכרח אלו שסובלות מאי ביטחון תזונתי.

במסגרת תחקיר שומרים מהחודש שעבר פורסם גם כי בדיקה שנעשתה במיזם הלאומי לביטחון תזונתי, שמפעיל משרד הרווחה, מצאה שרק 16% מהמשפחות שנתמכות על ידי המיזם עמדו בקריטריון לקבלת הסיוע. בארגון "לתת", שמסייע לעשרות אלפי משפחות שסובלות מאי ביטחון תזונתי, מצאו בבדיקה עצמאית כי השיעור היה מעט גבוה יותר - כ-28%. בכל המקרה, המסקנה היא שרוב הסיוע שניתן באמצעות הכרטיסים הנטענים לא הגיע לאוכלוסייה שהייתה זקוקה לו יותר מכל - המשפחות הרעבות.

עיתונאי שומרים דניאל דולב מתארח בערוץ היוטיוב של ד"ר מיכאל מירו לשיחה על תחקיר תלושי המזון: