המצביע האוטומטי: "הציבור לא מבין את עומק המניפולציה שעושים עליו"

בין אם תהיה הכרעה בבחירות או לא, דבר אחד כבר הוכרע: הזכות הבסיסית של אזרחי ישראל לפרטיות אבדה וספק אם תשוב. עוד ועוד כלים טכנולוגיים מופעלים על מנת לאתר, לפלח ולהמריץ מצביעים לקלפי, בתוך אותם כלים נערמות שכבות על גבי שכבות של מידע אישי על כל אחד ואחת מאתנו ללא ידיעתנו. תחקיר שומרים חושף את השיטה ולמה על רוב המניפולציות נדע במקרה הטוב רק בדיעבד

צילומי נתניהו, לפיד ובחירות: רויטרס. צילום מסך מתוך אתר אלקטור

בין אם תהיה הכרעה בבחירות או לא, דבר אחד כבר הוכרע: הזכות הבסיסית של אזרחי ישראל לפרטיות אבדה וספק אם תשוב. עוד ועוד כלים טכנולוגיים מופעלים על מנת לאתר, לפלח ולהמריץ מצביעים לקלפי, בתוך אותם כלים נערמות שכבות על גבי שכבות של מידע אישי על כל אחד ואחת מאתנו ללא ידיעתנו. תחקיר שומרים חושף את השיטה ולמה על רוב המניפולציות נדע במקרה הטוב רק בדיעבד

צילומי נתניהו, לפיד ובחירות: רויטרס. צילום מסך מתוך אתר אלקטור
צילומי נתניהו, לפיד ובחירות: רויטרס. צילום מסך מתוך אתר אלקטור

בין אם תהיה הכרעה בבחירות או לא, דבר אחד כבר הוכרע: הזכות הבסיסית של אזרחי ישראל לפרטיות אבדה וספק אם תשוב. עוד ועוד כלים טכנולוגיים מופעלים על מנת לאתר, לפלח ולהמריץ מצביעים לקלפי, בתוך אותם כלים נערמות שכבות על גבי שכבות של מידע אישי על כל אחד ואחת מאתנו ללא ידיעתנו. תחקיר שומרים חושף את השיטה ולמה על רוב המניפולציות נדע במקרה הטוב רק בדיעבד

המצביע האוטומטי: "הציבור לא מבין את עומק המניפולציה שעושים עליו"

בין אם תהיה הכרעה בבחירות או לא, דבר אחד כבר הוכרע: הזכות הבסיסית של אזרחי ישראל לפרטיות אבדה וספק אם תשוב. עוד ועוד כלים טכנולוגיים מופעלים על מנת לאתר, לפלח ולהמריץ מצביעים לקלפי, בתוך אותם כלים נערמות שכבות על גבי שכבות של מידע אישי על כל אחד ואחת מאתנו ללא ידיעתנו. תחקיר שומרים חושף את השיטה ולמה על רוב המניפולציות נדע במקרה הטוב רק בדיעבד

צילומי נתניהו, לפיד ובחירות: רויטרס. צילום מסך מתוך אתר אלקטור

שחר סמוחה

יחד עם

29.9.2022

תקציר הכתבה

ב

שקט בשקט, בלי הודעות לעיתונות או אפילו ידיעות בעיתונות, נחתם החודש הסכם פשרה שהביא לסיומה תביעה ייצוגית בסכום של מיליון שקל. 19 איש תבעו לפני כשנתיים את מפלגת הליכוד ואת חברת אלקטור בסכום של מיליון שקל בגין פגיעה בפרטיות במהלך מערכת הבחירות האחרונה של 2020. זאת, לאחר שמידע אישי של 6.4 מיליון בוחרים ישראלים דלף משרתי החברה פעמיים במהלך שבוע אחד.

מוקדם לדעת אם מערכת הבחירות הנוכחית שוב תציף אל פני השטח את העובדה, שהמפלגות ככל הנראה יודעות עלינו הרבה יותר מכפי שהן אמורות ומכפי שאנחנו היינו רוצים בכך. גם היום תוכנות מעקב אחר בוחרים דוגמת אלקטור, מאפשרות להוסיף על בסיסי הנתונים הלגיטימיים שלהן עוד ועוד שכבות של מידע על מנת לטרגט בוחרים ברמה אישית. במקביל, אנשי מקצוע מתריעים שהפרת הפרטיות שלנו עמוקה בהרבה ושהיא מאפשרת להפעיל עלינו מניפולציות מקוונות דומות מאוד לאלו שהפעילו אנשי הסייבר של פוטין בבחירות 2016 בארה"ב - ושכמו אז גם היום, אין לנו שום דרך לדעת על כך בזמן אמת. אולי גם לעולם לא.

יומיים לאחר החתימה על הסכם הפשרה עם אלקטור (הסדר דומה עם הליכוד נחתם לפני כמה חודשים) אומר לשומרים, עו"ד יהונתן קלינגר שייצג את התובעים, כי הוא סבור שהפשרה "מועילה לכל הצדדים". זאת, אף שפרטיה והסכום ששולם במסגרתה יישארו חסויים ולמרות ש"הלקוחות שלי לא הכי מרוצים בעולם, ואף אחד לא ילך לקנות מכונית חדשה".

ההגעה להסכם מעידה על שיפור באבטחת המידע ובשמירה על הפרטיות בארץ?

"לא היית יכול להיות בטוח לגבי המידע שלך קודם לכן ואתה לא יכול להיות בטוח לגביו עכשיו. התביעות נגעו לאירוע נקודתי שבו אלקטור אפשרה לפעילים לטייב את המידע הבסיסי מפנקס הבוחרים, ולאפשר לליכוד לדעת מי מהחברים שלך תומכי ליכוד, כדי שאפשר יהיה לשלוח להם הודעות כאילו אישיות ממך. אני רוצה להאמין שאחרי כמה וכמה אירועים, אלקטור ישפרו את המצב, אבל אני לא יודע מה יהיה בבחירות הקרובות. אני לא יכול לדבר על פרטי ההסדר אבל הייתי שמח אם אלקטור היו עושים דברים שיצמצמו את הפגיעה בפרטיות. אני אברך על זה. אם יהיו מקרים חמורים כמו שהיו בפועל - וברשות להגנת הפרטיות אמרו שהם חמורים - אני מעריך שתקום עוד קבוצה של אנשים שתעשה את אותו הדבר ותתבע".

משה, פעיל ליכוד ותיק מפתח תקווה, לא מתרגש. "אתם העיתונאים חושבים שהאלקטור זה איזה דמון שאוסף עליך מידע ואתם רואים אותה כמו איזה ג'ינגיס חאן, אבל תכלס זו תוכנה די עלובה. בתור מישהו שהוציא אנשים מהבתים להצביע כבר כמה מערכות בחירות אני לא מאמין בכלי הזה, ולדעתי גם בליכוד כבר פחות מתלהבים ממנו. אני אישית מכיר עשרות פעילי ליכוד שרופים, ואני אומר לך שאני לא מכיר אנשים שמשתמשים בה. אם זה היה עובד כנראה שהיה מגיע לכולם, אבל לדעתי זה לא הביא את התוצאות. החולשה של הליכוד היא היכולת להגיע למצביעים בשטח. אנחנו לא כמו החרדים בזה. 

"קח למשל את שכונת פג'ה בפ"ת. זו שכונה של יוצאי אתיופיה וקשה להגיע אליהם בכלי הזה. בגלל זה ביבי מגיע למלא מקומות עם ה'ביביבא' וכל הסרטונים שלו מראים איך הוא מביא אנשים בהתראה של שעות. הוא עושה את זה אישית - לא עם אפליקציות. למה? כי הוא רוצה לצרוב לאנשים במוח שכשהם הולכים להצביע, שיעלו לשכנה האתיופית למעלה וייקחו אותה לקלפי. פיזית".

בנימין נתניהו יו"ר הליכוד ב"ביביבא". צילום: רויטרס
משה, פעיל ליכוד ותיק מפתח תקוה: "אתם העיתונאים חושבים שהאלקטור זה איזה דמון שאוסף עליך מידע ואתם רואים אותה כמו איזה ג'ינגיס חאן, אבל תכלס זו תוכנה די עלובה. בתור מישהו שהוציא אנשים מהבתים להצביע כבר כמה מערכות בחירות אני לא מאמין בכלי הזה, ולדעתי גם בליכוד כבר פחות מתלהבים ממנו"

"כל מפלגה יכולה להוסיף שכבת מידע"

איך בעצם עובדות תוכנות למעקב אחר בוחרים דוגמת אלקטור? זמן מה לפני יום הבחירות מופיעה בחנות האפליקציות הגרסה החדשה ביותר של אלקטור. המפלגה קוראת לתומכיה להוריד אותה ולאחר ההורדה נשאל המשתמש אם הוא מעוניין לאפשר לאפליקציה לשאוב לתוכה את רשימת אנשי הקשר ששמורה על המכשיר שלו. לאחר מכן הוא מוזמן להוסיף שכבות של מידע על אודותיהם: מה מידת התמיכה שלהם במפלגה, מה מידת הנכונות שלהם להתנדב בעבורה ועוד. 

נתניהו קורא לתומכיו להשתמש באלקטור | קמפיין 2020

מקורב לחברת אלקטור: "כל לקוח צריך להתחייב ולחתום על כך שאסור לו להעלות למערכת מידע לא חוקי או כזה שהתקבל באופן לא חוקי". באותה נשימה מודה המקורב, כי לחברה אין אפשרות לגלות שימוש שכזה בזמן אמת. "כמו שגוגל לא יכולים לראות מה אתה כותב במסמך של גוגל דוקס"

אם לא מספיקה העובדה שהמשתמשים באפליקציה מתבקשים לחלוק את השערותיהם לגבי עמדותיהם של מכריהם, מבלי לבקש את רשותם לכך (בתנאי השימוש באפליקציות הללו מופיעים ניסוחים לפיהם הגורם המוסיף מידע על אודות אדם מסוים צריך לקבל את הסכמתו לכך, וכי מפתחת האפליקציה והמפלגה אינן אחראיות לאי עמידה בתנאים). הם גם יכולים להוסיף עליהם פרטים נוספים. למשל, אם המצביע הפוטנציאלי הוא נכה שנזקק לעזרה בהגעה לקלפי ביום הבחירות. לכאורה, פרט טכני לחלוטין. למעשה, פרט אישי מאין כמוהו. במיוחד כשמישהו מספק אותו לגביך מבלי שתהיה מודע לכך. משתמשים באלקטור שמוסיפים למערכת מצביעים פוטנציאליים רבים מקבלים עידוד בתוך האפליקציה דוגמת עלייה בסולם דרגות פנימי, בדומה למנגנון של ווייז. 

ביום הבחירות המפלגה כבר אינה מעוניינת בהזנת שמות של מצביעים פוטנציאלים ובעיבוי המידע על-אודותיהם אלא בשאלה, אם אלו שפרטיהם כבר הוזנו לתוכה הצביעו או לא. הדיווחים שמגיעים בזמן אמת ממשקיפים מטעמה בקלפיות מספקים את התשובה לשאלה החשובה הזו. אם מצביע "שלך" (כלומר כזה שאתה הוספת את פרטיו לאפליקציה) טרם מימש את זכותו הדמוקרטית, האפליקציה מדרבנת אותך ליצור איתו קשר ולהטיס אותו אל מאחורי הפרגוד. כאן גם המידע על אותה נכות, מרחק מהקלפי, צורך במלווה או כל שכבת מידע אחרת שהוספה מתישהו יכול לסייע.

צילומי מסך מתוך הדגמת האפליקציה באתר אלקטור
"אין אכיפה בתחום הזה ובטח שלא בתחום הפוליטי", אומר אור פיאלקוב. "למעשה יש לכל מפלגה אינטרס להפר את החוק, כי הן כולן יודעות שהמקסימום שיקרה הוא שהן ייקנסו בסכום לא גבוה שגם ככה משלמים אותו מכסף ציבורי. אני לא אופתע אם יש מפלגות שאפילו משקללות את מחיר הקנסות לתוך תקציב הקמפיין"

מקורב לחברת אלקטור טוען בשיחה עם שומרים, כי מאז "האירוע" ב-2020, נעשו שיפורים מהותיים ברמת האבטחה של המידע שנכנס לאפליקציה. הוא מדגיש כי במערכת הבחירות האחרונה לא היו דליפות מידע מהתוכנה ואומר כי היא עברה בהצלחה כמה בדיקות פריצה חיצוניות. לדבריו, בניגוד למצב לפני שנתיים, על אף שבפנקס הבוחרים מופיעים מספרי הזהות של המצביעים, המשתמשים באפליקציה לא נחשפים אליהם. הם גם אינם יכולים לראות את מספר הבניין שבו גר המצביע, אלא רק את שם הרחוב שלו. חיבור של מספר טלפון למצביע, הוא מדגיש, נעשה על ידי המשתמשים, וכי כיום הם אינם יכולים לאתר באמצעות המערכת מידע אישי על אנשים אחרים, כפי שהתאפשר בה בעבר. "אתה לא יכול לגלות דרך האפליקציה למשל את הטלפון של יהודה לוי", הוא מחדד.

מה לגבי שכבות המידע הנוספות?

"כל מפלגה יכולה להוסיף שכבת מידע, כמו האם המצביע זקוק לסיוע בהגעה לקלפי או אם הוא מעוניין לעזור למפלגה בכך שייתלה שלט תמיכה בה. אבל זו כבר אחריות של המפלגות, לא של אלקטור. אתה נותן להם CRM (מערכת לניהול קשרי לקוחות) ויש להם יכולת להוסיף פילטרים. כל מפלגה והפילטרים שלה. אני יכול להגיד לך שפיצ'ר מאוד פופולרי מאפשר לצבוע את התומכים ואת שעות ההצבעה שלהם במידה שהם הצביעו במערכות בחירות קודמות ונרשמו במערכת, וככה זה מאפשר לחלק את המאמץ ואת הפעילים על בסיס שעה ולזהות קלפיות חזקות וחלשות".

אז בעצם המפלגות יכולות להוסיף עוד ועוד פילוחים של מידע אישי שלא ברור מאיפה הוא מגיע?

"מנהל המטה יכול לקחת את זה לכל כיוון שהוא רוצה, אבל כל לקוח צריך להתחייב ולחתום על כך שאסור לו להעלות למערכת מידע לא חוקי או כזה שהתקבל באופן לא חוקי". באותה נשימה מודה המקורב, כי לחברה אין אפשרות לגלות שימוש שכזה בזמן אמת. "אלקטור לא אחראית למידע שהם מוסיפים וגם אין לה יכולת לדעת מה הוא כי כולו מוצפן. זה כמו שגוגל לא יכולה לראות מה אתה כותב במסמך של גוגל דוקס".

המקורב לאלקטור לא התייחס לשאלות בדבר המיתוג מחדש של אפליקציית "ליכודנט" שפיתחה החברה ושימשה את הליכוד בבחירות הקודמות. לפני כמה ימים עלתה האפליקציה שוב לרשת. בתחילה בשמה המקורי ומיד לאחר מכן מותגה מחדש כ"ניצחון 22" - שם שבאופן מעניין דומה למדי לשמה של תנועה חוץ פרלמנטרית חדשה בשם "פרויקט V22" שנועדה לעודד הצבעה בימין. יוסי דגן, פעיל ליכוד וראש מועצת שומרון העומד בראש התנועה החדשה, הכחיש קשר לאפליקציה.

מה קורה מחוץ לליכוד? ממרצ נמסר, כי המפלגה אינה משתמשת באפליקציית דירבון בוחרים. מיש עתיד, העבודה והציונות הדתית לא התקבלו תגובות, ומהמחנה הממלכתי נמסר, כי "במסגרת הערכות המחנה הממלכתי לבחירות מבוצעות פעולות המרצה בכפוף ובהתאם לחוק. קמפיין המחנה הממלכתי משתמש במגוון פלטפורמות להעברת המסרים ולשיח ישיר ובלתי אמצעי עם ציבור הבוחרים". 

בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי. צילום: רויטרס
מה קורה מחוץ לליכוד? ממרצ נמסר, כי המפלגה אינה משתמשת באפליקציית דירבון בוחרים. מיש עתיד, העבודה והציונות הדתית לא התקבלו תגובות, ומהמחנה הממלכתי נמסר, כי "במסגרת הערכות המחנה הממלכתי לבחירות מבוצעות פעולות המרצה בכפוף ובהתאם לחוק"

הכלי הדיגיטלי של המפלגות החרדיות

פנינה פויפר, מנכ"לית ארגון הציבור החרדי-ממלכתי, אומרת שהיא לא יודעת בדיוק באיזו תוכנה משתמשות המפלגות החרדיות, "אבל ללא ספק הן משתמשות בבסיסי נתונים והן עושות את זה טוב", כדי לעקוב אחר מצביעיהן הפוטנציאליים ולדרבן אותם להגיע לקלפיות. "הם שומרים את המידע הזה קרוב לחזה".

פנינה פויפר, מנכ"לית ארגון הציבור החרדי-ממלכתי, מסבירה כי לכל חסידות בסיס נתונים מעודכן ומפורט: "הם יודעים טוב מאוד איך להוציא אנשים מהבית ויודעים בדיוק מי הצביע ומי לא, ואת מי צריך להסיע ועל מי צריך ללחוץ לצאת אל הקלפי"

פנינה פויפר. צילום: שרון גבאי

פוייפר מסבירה כי לכל חסידות בסיס נתונים מעודכן ומפורט וכי לעתים קרובות המידע שבו מגיע ממוסדות החינוך הקשורים קשר הדוק למפלגות. "הם יודעים טוב מאוד איך להוציא אנשים מהבית ויודעים בדיוק מי הצביע ומי לא, ואת מי צריך להסיע ועל מי צריך ללחוץ לצאת אל הקלפי".

ואם לא תצביע, אתה צריך לחשוש?

"ככל שהקהילה סגורה יותר ויכולה לעקוב אחר מה שאתה עושה או לא עושה, אז גם אם לא מפעילים סנקציות עליך, עצם זה שמישהו יודע פרט כזה עליך זה דבר לא נעים. אם אני לא אצביע ואשלח את הילד שלי למוסד חינוך שבו יידעו שלא הצבעתי, זה מלחיץ. ויש גם את הצד השני - המנגנון המפלגתי בהחלט יכול להיות פחות נדיב עם תקציבים למוסדות חינוך שהאדמו"ר שלהם לא מעודד הצבעה". 

עיתונאי חרדי המסקר מזה שנים את מערכות הבחירות במגזר טוען כי יהדות התורה משתמשת במה שהוא מכנה "כלי דיגיטלי". "אני לא יודע אם זו אפליקציה על סמארטפון או משהו אחר, אבל אני יכול לומר לך שהם מאוד-מאוד יעילים. הכול ממוחשב. יש להם מאגר מידע שמעודכן שוב ושוב במשך שנים וכולל את כל מה שצריך לדעת על הבוחר מבחינת המפלגה". 

מה בדיוק יש שם? 

"האנשים שמתעסקים בתחום הזה לא רוצים לדבר עליו עם אף אחד, אבל אני יודע לומר לך שהם יכולים להגיע לכל אחד וגם יישבו טוב-טוב על בני המשפחה שלו אם הוא יתמהמה מדי ביום הבחירות. אם נניח הבוחר הפוטנציאלי עדיין לא הצביע והוא לא זמין כשמתקשרים אליו, בהחלט יתקשרו לאשתו או להורים שלו כדי לברר מה בעצם מונע ממנו להצביע".

משה, פעיל הליכוד שצוטט קודם לכן, מתאר את האופרציה של יהדות התורה בקנאה: "כל חסיד גור בארץ משויך לבית כנסת מסוים ובבוקר של הבחירות אגודת ישראל יודעת להגיד לך בדיוק של 90% כמה קולות יהיו להם בכל קלפי בארץ. לכל חסידות יש אחראי יום בחירות והתפקיד שלו זה לדעת איפה כל אחד באותו יום, וכדי לעשות את זה כל בן אדם נדרש לומר איפה הוא יהיה. 

"אם מישהו עובד בבני ברק יגידו לו להזדרז ולעלות לירושלים, אם הוא רשום שם. הם יודעים אם אנשים יהיו בארץ או לא, ובכל רגע נתון הם מסוגלים לומר לך מה אחוזי ההצבעה ברמה של משפחות. אם למשל, הם יזהו שציבור שמשתייך לבית כנסת מסוים נותן אחוזי הצבעה נמוכים עד שעה מסוימת, הרב שלו יידרש להסביר מה קורה שם. ותבין - אחוז הצבעה נמוך יכול להיות 90%".

פעיל בש"ס שמעורב בקמפיין המפלגה אומר שלש"ס יש אפליקציה ייעודית שפותחה לפני כמה מערכות בחירות. "זה כמו אלקטור: היא בנויה על בסיס פנקס הבוחרים ומחולקת לשכבות כמו 'פעיל', 'רכז' או 'ראש אשכול' ולפי אזורים שונים. הפעילים יכולים להיכנס לפי ההרשאות שנותנים להם וככה להוסיף פרטים על המצביע הפוטנציאלי".

איזה פרטים למשל?  

"אם האדם תומך בש"ס או לא, אם הוא מתלבט או אם הוא צריך הסעה לקלפי ביום הבחירות. המשקיפים מסמנים בזמן אמת מי מגיע ומי לא, וכל פעיל מקבל קלפי או אשכול קלפיות והוא אחראי לוודא שמי שברשימה שלו מגיע. מי שלא מגיע יקבל כמובן טלפונים ומבררים איתו מה קורה". 

מאוד חודרני לא?

"בעיני אין פה פגיעה בפרטיות. פעיל השטח לא באמת מכיר אותך. אם עוד לא הצבעת, המידע מועבר למוקד טלפוני שמתקשר לאנשים בכל הארץ. זה לא שמישהו יגיד 'שמעו, משה כהן לא הצביע וזה בעייתי".

במחסן הקלפיות. צילום: רויטרס
פעיל בש"ס שמעורב בקמפיין המפלגה אומר שלש"ס יש אפליקציה ייעודית שפותחה לפני כמה מערכות בחירות. "זה כמו אלקטור. המשקיפים מסמנים בזמן אמת מי מגיע ומי לא, וכל פעיל מקבל קלפי או אשכול קלפיות והוא אחראי לוודא שמי שברשימה שלו מגיע. מי שלא מגיע יקבל כמובן טלפונים ומבררים איתו מה קורה"

מתחת לרדאר: קמפיינים לשינוי תודעה

בעיניה של חוקרת התקשורת הדיגיטלית, פרופ' ענת בן-דוד מהאוניברסיטה הפתוחה, המצב דווקא מאוד בעייתי. הסדרת התביעה נגד אלקטור והליכוד אינה מעידה לטענתה על שיפור ברמת הפרטיות שלנו. "העתירות לבג"ץ ולוועדת הבחירות נגד אלקטור נדחו על בסיס זה ששני הגופים הם לא אלו שמוסמכים לדון בהפרת פרטיות בהקשר של בחירות, כלומר העתירות לא נידונו מטעמים טכניים", היא מסבירה. "הרשות לפרטיות מצאה בבדיקה שהיא ערכה שהיו הפרות והיא הטילה קנסות. מרבית תשומת הלב ניתנה לשאלת אבטחת המידע והדליפה שלו ופחות לשאלת המהות של האפליקציה שבעצם פתחה את פנקס הבוחרים להרבה מאוד אנשים מבלי שהם מוגדרים כעובדי מפלגה ומחויבים בסודיות ובשמירת הפרטיות של הבוחרים".

לדבריה, פנייה לקהל המשתמשים על מנת לטייב מידע על אדם, מבלי לקבל את הסכמתו לכך ומבלי שהוא כלל יידע שמידע על אודותיו הועבר לגוף פוליטי, "היא זו שבעיני מהווה עבירה על חוק הגנת הפרטיות שאומר שהעברת מידע צריכה להיות מבוססת על הסכמה. במיוחד מכיוון שמידע על דעות פוליטיות של אדם מוגדר כמידע רגיש".

פרופ' ענת בן-דוד: "שיטת הפעולה של כל שירות דיגיטלי כיום הוא שימוש תמורת מעקב: מקניית נעליים ועד דמוקרטיה. אתה יכול להגיע לאנשים ספציפיים, לשלוט ב'דיאטת המידע' שהם מקבלים ולעשות עליהם מניפולציות"

פרופ' ענת בן-דוד. צילום פרטי

"שיטת הפעולה של כל שירות דיגיטלי כיום הוא שימוש תמורת מעקב: מקניית נעליים ועד דמוקרטיה", היא אומרת. "הכיוון הוא כזה שהופך שאלות של אזרחות למורכבות מאוד, כי אתה יכול להגיע לאנשים ספציפיים, לשלוט ב'דיאטת המידע' שהם מקבלים ולעשות עליהם מניפולציות. עם זאת, עד כה לא ראינו טרגוט ממש אפל. ראינו בעיקר שימוש בדברים שהם המקבילה של שלטי חוצות דיגיטליים. אבל הפוטנציאל קיים וקשה מאוד לדעת את זה בזמן אמת. 

"רק אתמול בערב המון אנשים קיבלו סמסים על הגעה של ביבי לשכונה שלהם עם האוטובוס שלו. הם שאלו בטוויטר, איך הליכוד ידע שאנחנו קרובים לאזור ואיך ידעו לחבר את הכתובת לטלפון? הניסיון של מפלגות להגיע לבוחרים ולפלח אותם ואת הקלפיות לפי היסטוריית הצבעה ולשייך לרחובות, ואז להצליב עם מספרי טלפון ועם מאגרי מידע אחרים - כל זה כבר קורה. השאלה עד כמה המסגרת החוקית שלנו תאפשר לעשות את זה, ועד כמה נייצר מנגנונים של בקרה חיצונית על מדיה מטורגטת כדי שכל זה לא יעבור מתחת לרדאר".

אפשרי לעשות את כל זה באמצעות רגולציה?

"אין לי על זה תשובה טובה. זה כמו שאסור לעלות ב'פייסבוק לייב' עם תעמולה ביום הבחירות. אתה אולי תיקנס מאוחר יותר על הפרת החוק, אבל האפקט כבר נעשה. דרושה הרבה מחשבה איך לפעול בצורה מיידית מבלי לפגוע בחופש הביטוי".

עו"ד קלינגר מוסיף חשש נוסף לדיון והוא שבאמצעות מידע מפולח מאוד ניתן להפעיל על הבוחר מניפולציות מבלי שהוא מודע להן. לדבריו, "הדבר שאני מפחד ממנו, הוא שבעתיד נראה פה קמפיינים שלמים לשינוי תודעה שמבוססים על ביג דאטה ושהאנשים שנחשפים אליהם אפילו לא יודעים על קיומם. דמיין למשל, שאתה אבא לילד בחינוך המיוחד. אפשר להניח שהנושא הזה חשוב לך. אז תחשוב שמצד אחד אתה מקבל סמסים שבהם כותבים לך משהו כמו, 'רק זהבה גלאון תזרים תקציבים לחינוך המיוחד ותעלה את רמתו', ומצד שני אותה מפלגה קונה פרסומות שמטורגטות אליך כדי שכתגלוש באתרי חדשות שונים תראה ידיעות בסגנון, 'נתניהו החליט לקצץ את תקציבי החינוך המיוחד'. המשמעות היא שכל זה נעשה על מנת לפגוע ברצון החופשי שלך".

זה בעצם מה שהיה עם קיימברידג' אנליטיקה.

"נכון. בבחירות 2016 בארה"ב זה בדיוק מה שהרוסים ניסו לעשות כדי לדכא אוכלוסיות של שחורים מלהצביע. הם פעלו כדי לגרום להם לחשוב שהמרוץ כבר הוכרע לצד כזה או אחר, על מנת שהם לא יטרחו לצאת ולהצביע. אפשר לעשות אותו הדבר גם למאוכזבי לפיד, גנץ או כל אחד אחר".

מה צריך כדי להרים קמפיין כזה?

"אם נישאר בדוגמה של החינוך המיוחד, אתה צריך מספרי טלפון או כתובות מייל של אנשים שהילדים שלהם בזרם החינוך הזה. אתה מכניס אותם למאגר שלך וצובע אותם בצבע מסוים, ואז - אם אתה רוצה להעביר להם עוד מסרים - אתה יכול לטרגט אותם עוד יותר". 

איתמר בן גביר, הציונות הדתית. צילום: רויטרס
"בוא ניקח את בן גביר כדוגמה", אומר פיאלקוב. "אם השיח עליו יורד, הקמפיינר שלו יכול לקחת מסרים מתריסים מצד אחד, ומהצד השני להפיץ עליו דברים שליליים ולטרגט גם שמאלנים - אלו שאוהבים את זהבה גלאון - ולא רק את האוהדים שלו. השיח המפלג גורם לאנשים להקצין את הדעות שלהם ואת דפוסי ההצבעה שלהם"

המדריך לקיטוב: "משחקים לנו עם הראש"

אור פיאלקוב, מנכ"ל סוכנות פיאלקוב דיגיטל, מצחקק כשהוא שומע על החששות של קלינגר ובן-דוד. "זה כבר לגמרי קורה פה וכאזרח אין לך שום אמצעי לדעת על כך בזמן אמת", הוא אומר. "כולנו סטטיסטים במופע של טרומן. משחקים לנו עם הראש ואין לנו מושג איך".

תסביר.

"כשאתה רואה פרסומת באינטרנט שכתוב בה נניח, 'ביבי יחלק את ירושלים', אתה לא יודע שרק אתה רואה את הפרסומת הזאת. מבחינתך המפרסם קנה את האינטרנט, אבל המציאות היא שהיום אפשר להרכיב מסרים בצורה מאוד-מאוד ממוקדת - ברמת האדם הבודד. אם אני יודע שאתה לדוגמה מתעניין בתחבורה אני אראה לך מסרים כמו, 'מרב מיכאלי הרסה את התחבורה' - ורק אתה תראה את זה. אם אתה מתעניין מאוד בהתנחלויות ואני איש ליכוד - אני כמובן ארצה לשתות את הקול שלך מהציונות הדתית ולהעביר אותו לליכוד. במקרה כזה אתה תקבל מסרים שבהם יסבירו לך למה צריך שהליכוד יהיה חזק". 

איך עושים את זה? 

"קודם כל, יש לא מעט כלים. אלקטור משתמשת בפנקס הבוחרים, אבל בעצם אתה יכול לקחת את מרשם התושבים שדלף לפני 14 שנים ולהתאים לכל בן אדם מייל וטלפון. כשמישהו מוכר מידע כזה למפלגה הוא בדרך כלל מבקש שקל לרשומה. אני למשל, יכול לקבל היום את כל מי שנמצא בקבוצת פייסבוק שמתעסקת בפריימריז במפלגת העבודה. אם אני יודע שהם מצביעים עבודה, אז כקמפיינר של מרצ אני יכול לטרגט אותם ואז אני גם יכול לדעת עליהם הרבה יותר מזה שהם חברי אותה קבוצה - כמו מה תחומי העניין שלהם, מה הם אוהבים - כל מידע גלוי. כמובן שאת זה אני יכול להצליב עם כלים אחרים שיש באינטרנט. 

אור פיאלקוב: "כשאתה רואה פרסומת באינטרנט שכתוב בה נניח, 'ביבי יחלק את ירושלים', אתה לא יודע שרק אתה רואה את הפרסומת הזאת. המציאות היא שהיום אפשר להרכיב מסרים ברמת האדם הבודד"

אור פיאלקוב. צילום פרטי

"לדוגמה, אפשר למשל להוריד רשומות של עורכי דין מכל מיני מקומות ואפשר גם להוריד רשומות של עסקים קטנים מדפי זהב. אתה מחבר את זה למרשם האוכלוסין ואז דוחף למצביעים שמעניינים אותך הודעה על כמה הממשלה הנוכחית דפקה את העסקים הקטנים. לאחר מכן אתה גם מתאים לאנשים מסרים פרסונליים, והיתרון מבחינתך אדיר: אתה לא מפרסם באופן מסיבי ומשלם על הגעה למאות אלפי אנשים שלאו דווקא רלוונטיים למה שאתה מנסה להשיג, אלא רק לכמה אלפים שכן. את הרשימה הזאת אתה מחלק למלא-מלא סגמנטים וממש ממקד לכל אדם את הפרסומות לפי הדברים שמעניינים אותו או אפילו מעצבנים אותו".

איך זה עוזר לעצבן מישהו?

"בבחירות אם לא מדברים עליך, זה מכסח אותך פוליטית. מה אפשר לעשות במקרה כזה? בוא ניקח את בן גביר כדוגמה. אם השיח עליו יורד, הקמפיינר שלו יכול לקחת מסרים מתריסים מצד אחד, ומהצד השני להפיץ עליו דברים שליליים ולטרגט גם שמאלנים - אלו שאוהבים את זהבה גלאון - ולא רק את האוהדים שלו. אני מכין פוסט שמפעיל טריגר אצל האנשים ואני גורם להם ללכת לקצוות וכך אני מייצר פיצוץ שמייצר מעורבות. אם אני מטרגט לזה בן אדם שמתלבט בין הליכוד לבן גביר והוא ראה פוסט על בן גביר שמלא שמאלנים מגיבים עליו, זה מעצבן אותו ואני יכול לגרום לו להצביע בגלל זה לבן גביר. אם הייתי מטרגט רק אנשים שאני חושב שעשויים להצביע לבן גביר ולא את מצביעי מרצ, לא הייתי מזיז אותו. 

"השיח המפלג גורם לאנשים להקצין את הדעות שלהם ואת דפוסי ההצבעה שלהם, ויש לא מעט כלים וחברות שיביאו לך רשימות של אנשים כדי ליצור רשימות כאלה. למשל את כל אלו שעשו לייק לעמוד של זהבה גלאון".

וזה חוקי?

"לדעתי לא, אבל אלו דברים שעושים מתחת לרדאר וקשה מאוד לעלות על זה. גם אם תבדוק בפייסבוק את האפשרות של 'למה אני רואה את המודעה הזאת?', יגידו לך שאתה ברשימה מטעם גוף כלשהו, אבל אתה לא יודע מה מאפיין את הרשימה הזאת ואיזה חיתוכים נעשו בה. יגידו לך שזה בגלל שאתה תושב ישראל ומעל גיל 18, אבל לא ששילמנו למישהו שיפלח אותך ככה, שרק אתה תראה מודעות על שקיפות, ובמקרה המועמד שלי הוא זה שמקדם את הנושא בכנסת. אתה לא תדע את זה. 

זהבה גלאון ובנימין נתניהו על שלטי חוצות בבחירות 2015. צילום: קובי גדעון - לע"מ
"גם אם תלך לבית משפט ותבקש צו על כל המידע של המפלגה לא תמצא כלום, כי דברים כאלה סוגרים בשקט עם מישהו שמספק שירותי טרגוט ממוקד ובחיים לא תוכל לקשר את זה לזה שמישהו ראה פרסומת מסוימת כמה חודשים קודם לכן", אומר פיאלקוב. "הדרך היחידה לבדוק את זה היא לפתוח מלא פרופילים פיקטיביים"

"מבחינתך ראית פרסומת, ואם נכנסת לאתר שמקושר אליה, אני צובע אותך ואני אומר שהאדם הזה מגלה יותר מעורבות מהאדם הממוצע, ואני בונה לעצמי רשימות על רשימות על רשימות שבהן אנשים צבועים לפי בעד, נגד, מי שהתעצבן על פוסט מסוים או מי שצפה בווידיאו מסוים. מלא-מלא תתי קטגוריות שחלקן גם מורכב ממידע גלוי שנמצא באינטרנט. ברגע שאני מתחיל להוסיף על הרשימה החוקית כל מיני נושאים כמו מה אתה אוהב ומה לא, יש פה בעיית פרטיות ולעשות את זה בצורה חוקית לגמרי אי אפשר".

יש דרך לדעת מה מכל זה קורה ברגע נתון?

"מאוד קשה לגלות דבר כזה בזמן אמת. גם אם תלך לבית משפט ותבקש צו על כל המידע של המפלגה לא תמצא כלום, כי דברים כאלה סוגרים בשקט עם מישהו שמספק שירותי טרגוט ממוקד ובחיים לא תוכל לקשר את זה לזה שמישהו ראה פרסומת מסוימת כמה חודשים קודם לכן. הדרך היחידה לבדוק את זה היא לפתוח מלא פרופילים פיקטיביים, שלכל אחד יש מאפיינים שונים ואז לראות איזה פרסומות הפרופילים מקבלים ולהבין מי רואה מה. ברגע שאתה יודע את זה, אתה יכול להוציא דוח ואז תקלוט שמעט מאוד אנשים ראו פרסומת מסוימת ואז לנתח את הנתונים. 

"הבעיה היא שאין אכיפה בתחום הזה ובטח שלא בתחום הפוליטי, ולדעתי הציבור גם לא מבין מספיק את התחום כדי להבין את עומק המניפולציה שעושים עליו. למעשה יש לכל מפלגה אינטרס להפר את החוק, כי הן כולן יודעות שהמקסימום שיקרה הוא שהן ייקנסו בסכום לא גבוה שגם ככה משלמים אותו מכסף ציבורי שאנחנו נותנים להן. 

"אני לא אופתע אם יש מפלגות שאפילו משקללות את מחיר הקנסות לתוך תקציב הקמפיין. חברה פרטית לא תעשה את זה כי היא יכולה לחטוף והמנכ"ל יכול לעוף".