עבירות הסתה: 43 כתבי אישום הוגשו בשנתיים, רובם המכריע נגד ערבים

בקשת חופש מידע שהגיש שומרים חושפת את המספרים שמאחורי אחת העבירות הרגישות בכל משטר דמוקרטי. רק שלושה מכתבי האישום שהוגשו לא עסקו בהתבטאויות על רקע לאומני: שניים בגין התבטאויות נגד נתניהו סביב המאבק בקורונה, שלישי בגין התבטאויות נגד שופטים. בכיר בפרקליטות: הפער בין יהודים וערבים נובע מכך שישנם יותר ארגוני טרור פלסטינים מוכרזים ומהעובדה ש"נוער הגבעות" לא נמצא ברשתות החברתיות. חשיפת שומרים

התפרעויות בלוד בימי "שומר חומות במאי 2021. צילום: רויטרס

בקשת חופש מידע שהגיש שומרים חושפת את המספרים שמאחורי אחת העבירות הרגישות בכל משטר דמוקרטי. רק שלושה מכתבי האישום שהוגשו לא עסקו בהתבטאויות על רקע לאומני: שניים בגין התבטאויות נגד נתניהו סביב המאבק בקורונה, שלישי בגין התבטאויות נגד שופטים. בכיר בפרקליטות: הפער בין יהודים וערבים נובע מכך שישנם יותר ארגוני טרור פלסטינים מוכרזים ומהעובדה ש"נוער הגבעות" לא נמצא ברשתות החברתיות. חשיפת שומרים

התפרעויות בלוד בימי "שומר חומות במאי 2021. צילום: רויטרס
התפרעויות בלוד בימי "שומר חומות במאי 2021. צילום: רויטרס

בקשת חופש מידע שהגיש שומרים חושפת את המספרים שמאחורי אחת העבירות הרגישות בכל משטר דמוקרטי. רק שלושה מכתבי האישום שהוגשו לא עסקו בהתבטאויות על רקע לאומני: שניים בגין התבטאויות נגד נתניהו סביב המאבק בקורונה, שלישי בגין התבטאויות נגד שופטים. בכיר בפרקליטות: הפער בין יהודים וערבים נובע מכך שישנם יותר ארגוני טרור פלסטינים מוכרזים ומהעובדה ש"נוער הגבעות" לא נמצא ברשתות החברתיות. חשיפת שומרים

עבירות הסתה: 43 כתבי אישום הוגשו בשנתיים, רובם המכריע נגד ערבים

בקשת חופש מידע שהגיש שומרים חושפת את המספרים שמאחורי אחת העבירות הרגישות בכל משטר דמוקרטי. רק שלושה מכתבי האישום שהוגשו לא עסקו בהתבטאויות על רקע לאומני: שניים בגין התבטאויות נגד נתניהו סביב המאבק בקורונה, שלישי בגין התבטאויות נגד שופטים. בכיר בפרקליטות: הפער בין יהודים וערבים נובע מכך שישנם יותר ארגוני טרור פלסטינים מוכרזים ומהעובדה ש"נוער הגבעות" לא נמצא ברשתות החברתיות. חשיפת שומרים

התפרעויות בלוד בימי "שומר חומות במאי 2021. צילום: רויטרס

דניאל דולב

יחד עם

1.8.2022

תקציר הכתבה

ב

יום ראשון בשבוע שעבר נערך בטוויטר דיון פתוח שאירח פעיל הליכוד רמי בן יהודה. בדיון שאלה אחת המשתתפות כיצד ניתן לשנות את הלך הרוח בפרקליטות. "יש לי זווית ראיה קצת קיצונית, אבל היא מהירה ופותרת את הבעיה", השיב לה מיכאל בן שושן, פעיל ליכוד אחר שהשתתף. "עושים משפט ראווה, מוצאים את האנשים שיש נגדם ראיות שהשתמשו בכוח שלהם להשחית, צובע קיר בצבע לבן, קיר יפה כזה, מעמיד אותם בשורה – מוציא להורג".

דבריו של בן שושן זעזעו רבים והביאו להגשת תלונות במשטרה נגדו ולדרישה לחקור אותו בחשד לעבירת הסתה לאלימות. באופן טבעי, חלק מהסערה עסקה בשאלה מתי המשטרה בוחרת לחקור באזהרה חשודים בגין דברים שאמרו, ומתי הפרקליטות בוחרת להגיש כתבי אישום ולהביא את הדברים בפני בית המשפט.

כדי לענות על השאלות האלה הגיש שומרים, באמצעות התנועה לחופש המידע, בקשה למשרד המשפטים לקבל את כל כתבי האישום שהגישה הפרקליטות בעבירות הנוגעות לחופש הביטוי בשנים 2020-2021. ניתוח כתבי האישום מאפשר הצצה למדיניות האכיפה בכמה מהעבירות המורכבות ביותר לטיפול.

בפרקליטות מתייחסים לכל תיק שנוגע להתבטאות כתיק רגיש ביותר. הסיבה ברורה: חופש הביטוי הוא אחת הזכויות הבסיסיות ביותר של אדם במשטר דמוקרטי, והפיכת התבטאות לעבירה פלילית פוגעת בצורה קשה בחופש הזה. בשל כך, נקבע עוד בשנות התשעים שכל פתיחה בחקירה פלילית בגין התבטאות תדרוש אישור של משנה לפרקליט המדינה, וכך גם הגשת כתב אישום. בין עבירות הביטוי ניתן למצוא את עבירות ההסתה לאלימות, לגזענות או לטרור, פגיעה ברגשי דת ומסורת, המרדה, זילות בית המשפט, גילוי הזדהות עם ארגון טרור ועוד.

מהנתונים שנמסרו לשומרים עולה כי כתבי אישום בעבירות ביטוי מוגשים במשורה: במשך שנתיים הוגשו 43 כתבי אישום בעבירות הקשורות להתבטאות, וזאת מתוך יותר מ-8,000 כתבי אישום שהגישה הפרקליטות באותן שנים. חלק מהתיקים מתנהלים בדלתיים סגורות בשל מעורבות קטינים או צווי איסור פרסום, ולא ניתן היה לעיין בהם. לכן הנתונים בכתבה זו מתייחסים ל-33 התיקים הגלויים שניתן היה לבחון.

מפגינות בתל אביב נגד הממשלה בימי סגר הקורונה באוקטובר 2010. המפגינות אינן קשורות לכתבה. צילום: רויטרס
רובם המוחלט של המקרים נוגעים להתבטאויות על רקע לאומני. רק בשלושה כתבי אישום הרקע לא היה לאומני: בשניים מהם הואשמו המעורבים בכך שקראו לפגוע בראש הממשלה לשעבר נתניהו על רקע הטיפול במשבר הקורונה. התיק הנוסף הוא אדם שהואשם בזילות בית המשפט לאחר שהשתלח ברשת בשופטים מבית המשפט לענייני משפחה

הדבר הבולט ביותר הוא שרובם המוחלט של המקרים נוגעים להתבטאויות על רקע לאומני. אלו יכולים להיות ערבים שהביעו הזדהות עם ארגוני טרור פלסטינים, או יהודים שקראו לפגוע בערבים במהלך אירועי שומר חומות בשנה שעברה. רק בשלושה כתבי אישום הרקע לא היה לאומני: בשניים מהם הואשמו המעורבים בכך שקראו לפגוע בראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו על רקע הטיפול במשבר הקורונה. התיק הנוסף הוא אדם שהואשם בזילות בית המשפט לאחר שהשתלח ברשת בשופטים מבית המשפט לענייני משפחה. הוא הואשם גם בהפרת צווי איסור פרסום, משום שפרסם הקלטות מדיוני שנערכו בבית המשפט בדלתיים סגורות. אבל אלו כאמור מיעוט התיקים.

מקרה אופייני יותר הוא זה של מחמוד עדווין ממחנה הפליטים שועפאט. עדווין הפעיל חשבון אינסטגרם ובו 481 עוקבים. כתב האישום נגדו, שהוגש לפני שנה, כולל 13 פרסומים מהשנים 2015-2018. למשל, בדצמבר 2016 העלה תמונה של רובה קלצ'ניקוב ולידו סמלי חמאס, וכתב: "תנגן יא מקלע את מנגינת זכרנו, אנחנו לוחמי הקסאם וכולם מפחדים מאיתנו". בהזדמנות אחרת, באוקטובר 2015, פרסם פוסט ובו תמונה של מחבל בשם מוחמד עלי שדקר שני שוטרים בשער שכם וכתב, בין היתר: "אללה יברך אותך, שתגיע לגן עדן מוחמד עלי". 

עדווין הורשע במסגרת הסדר טיעון בארבע עבירות של תמיכה בארגון טרור, שלוש עבירות של הסתה לאלימות או לטרור ושבע עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור. עונשו טרם נקבע.

הנתונים הכלליים מראים כי ב-24 תיקים הנאשם היה ערבי, ובתשעה תיקים יהודי. סעיפי האישום הנפוצים ביותר היו הסתה לטרור (23 אישומים), והזדהות עם ארגון טרור או תמיכה בהתאחדות בלתי מותרת (23 אישומים ביחד). האישומים בגין תמיכה בארגוני טרור או הזדהות עמם נוגעים כמעט לחלוטין לארגוני הטרור הפלסטינים, בעוד כתב אישום יחיד הוגש בגין הזדהות עם טרור יהודי: תושב ירושלים הואשם בגילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור לאחר שפרסם בפייסבוק של דברי שבח לברוך גולדשטיין ולטבח במערת המכפלה. לא ברור מדוע, אבל כבר באותו היום בו הוגש כתב האישום, הודיעה פרקליטות מחוז ירושלים גם על חזרה מכתב האישום.

רוב כתבי האישום בעבירות ביטוי מוגשים בגין התבטאויות ברשתות החברתיות. אלא שכאן ישנו הבדל בין יהודים לערבים. אצל הנאשמים הערבים רוב ההתבטאויות נעשו ברשתות 'פתוחות' כמו פייסבוק ואינסטגרם. אצל היהודים, לעומת זאת, רוב האישומים מגיעים מהתבטאויות בקבוצות ווטסאפ או טלגרם.

כך למשל, שלושה יהודים מהרצליה הואשמו בהסתה לטרור בגין דברים שכתבו בקבוצת ווטסאפ שהיו בה כ-40 חברים, בזמן מבצע "שומר חומות". בקבוצה נשלחה תמונה של פצועה מירי רקטה שנורתה מעזה, ובתגובה שלח אדם בשם אסי סלומון הודעה קולית שבה אמר: "כל אחד שרואה ברחוב, ויש לו הזדמנות לזיין אותו בלי להיעצר, חייבים... אני נגיד עכשיו עם גז פלפל פה בדיוק בדרך לירושלים. אם עכשיו אני רואה ערבי, אני מרסס אותו, דופק לו ת'קסדה 6 פעמים בראש ובורח". 

בגין התבטאות זו והתבטאויות נוספות הורשע סלומון במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הסתה לטרור והסתה לגזענות.

מאחז בשטחים. צילום אילוסטרציה: רויטרס
"גם אמירה כמו 'מוות לערבים' - בעיניי זו עבירה פלילית", אומר בכיר בפרקליטות. "האם נאכוף בכל סיטואציה? לא. נגיד עולם התגובות מאוד מאתגר אותנו ברמה המשפטית. לכתוב בתגובה מס' 333 מוות לערבים, זה לא כמו לכתוב את זה בפוסט. אנחנו גם נותנים משקל לשיקולים כמו כמה חברים יש לך, כמה ראו את זה, כמה לייקים, כמה תגובות"

"כתבי אישום אף פעם לא יהיו על התבטאות בודדת"

כשבוחנים את כתבי האישום שהוגשו, התחושה היא שמדובר בהתבטאויות שבוודאי נפוצות יותר ממספרם של התיקים – כעשרים בשנה. מנגד, ככל שהתבטאות נפוצה ורווחת יותר, יורדת הלגיטימציה להגיש נגדה כתב אישום פלילי. בנוסף, ספק אם מצב שבו כל התבטאות גבולית הופכת לאישום פלילי, ורשויות האכיפה "ממשטרות" את השיח הציבורי, ראוי במדינה דמוקרטית. 

בכיר בפרקליטות מסביר שהפער בין מספר כתבי האישום נגד יהודים ונגד ערבים נובע מכך שישנם יותר ארגוני טרור פלסטינים מוכרזים, וכן מהעובדה ש"נוער הגבעות לא נמצא ברשתות החברתיות, ומשם יוצאים הרבה אירועים לאומניים. הם בכלל לא מסתובבים עם טלפונים".

"בעבירות ביטוי אנחנו נוגעים בקצה קצה קצהו של מה שקורה ברשתות החברתיות", אומר אותו בכיר לשומרים. "ועדיין טענות לאכיפה בררנית נגדנו לא מתקבלות בבתי המשפט. כמובן שיש עוד אנשים שביצעו עבירות דומות ולא הואשמו, אבל יש גם אנשים שלא נתפסו כשהם חוצים באור אדום. אני חי את ההתבטאויות, ורגוע כשאני מסתכל במראה. אני עקבי. אני אסגור את התיקים שלא עולים כדי הרף הנדרש – גם נגד ימין וגם נגד שמאל".

"כתבי אישום אף פעם לא יהיו על התבטאות בודדת", ממשיך הפרקליט. "אתה תראה בכל אישום בין כמה התבטאויות לעשרות התבטאויות. בסוף אדם שמתבטא באופן סדרתי בתמיכה בפיגועי טרור ובהזדהות עם ארגוני טרור, עם כל ההגנה על חופש הביטוי, שהוא ערך שאנחנו מאד מקפידים עליו, אדם כזה אני חושב שצריכים להגיש נגדו כתב אישום. גם אמירה כמו 'מוות לערבים' - בעיניי זו עבירה פלילית. האם נאכוף בכל סיטואציה? לא. נגיד עולם התגובות מאוד מאתגר אותנו ברמה המשפטית. לכתוב בתגובה מס' 333 מוות לערבים, זה לא כמו לכתוב את זה בפוסט. אנחנו גם נותנים משקל לשיקולים כמו כמה חברים יש לך, כמה ראו את זה, כמה לייקים, כמה תגובות".

עד כמה אתה לוקח בחשבון את זה שאולי העבירה לא תישאר בגדר ביטוי ותוביל למעשה?

"זה הרף שצריך לעמוד בו (בעבירות הסתה). אני צריך להוכיח את היסוד התוכני, ואני צריך להוכיח שיש הסתברות ממשית שההתבטאות תוביל לידי אלימות או טרור. בסוף יהיה מי שיגיד שהסתה הובילה לרצח רבין, ומצד שני יגידו לך שזה שחרור אנרגיות ושזה עדיף על מעשים. אנחנו מנתחים ראיות ובודקים אם יש עניין ציבורי. אני מאוד עם יד על הדופק במובן של לא לפגוע בחופש הביטוי בהתבטאויות הגבוליות. אם תסתכל על הסטודנט בבצלאל שהציג עבודה עם חבל תלייה ליד נתניהו, שזה היה הומאז' לקמפיין של אובמה – אז לא משנה כמה יצעקו עלינו שהפקרנו את ראש הממשלה לשעבר, יש הסבר אלטרנטיבי לביטוי (ולכן לא הוגש אישום). במרווח של הביקורת (הפוליטית), המרחב יהיה מאד רחב. 

"אבל מי שחוצה את הקווים – תמיכה בפיגועים, תמיכה בארגוני טרור – יואשם. אני לא מרגיש שמדיניות האכיפה שלנו היא לא נכונה, שאנחנו לא מגנים על חופש הביטוי".

הנתונים המלאים שהגיעו לידי שומרים