קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

דוח מיוחד: האם ישראל מוכנה למגפה הבאה? לא ממש

רגע לפני שהעולם מציין שלוש שנים לחולה הקורונה הראשון, ועם יותר מ-11 אלף מתים בישראל, בדק שומרים את הפקת הלקחים מהמגפה. האם בתי החולים יהיו ערוכים טוב יותר? האם תהיה יותר שקיפות מצד מקבלי ההחלטות? האם הציבור ישתף פעולה? ואיך בכלל נדע שהמגפה הבאה כבר כאן? השאלות הקשות למערכת הבריאות, וגם תחזית: החורף יעבור בשלום אבל רק בתנאי שהדלתא לא תחזור

אילוסטרציה: שאטרסטוק
אילוסטרציה: שאטרסטוק

רגע לפני שהעולם מציין שלוש שנים לחולה הקורונה הראשון, ועם יותר מ-11 אלף מתים בישראל, בדק שומרים את הפקת הלקחים מהמגפה. האם בתי החולים יהיו ערוכים טוב יותר? האם תהיה יותר שקיפות מצד מקבלי ההחלטות? האם הציבור ישתף פעולה? ואיך בכלל נדע שהמגפה הבאה כבר כאן? השאלות הקשות למערכת הבריאות, וגם תחזית: החורף יעבור בשלום אבל רק בתנאי שהדלתא לא תחזור

אילוסטרציה: שאטרסטוק

רגע לפני שהעולם מציין שלוש שנים לחולה הקורונה הראשון, ועם יותר מ-11 אלף מתים בישראל, בדק שומרים את הפקת הלקחים מהמגפה. האם בתי החולים יהיו ערוכים טוב יותר? האם תהיה יותר שקיפות מצד מקבלי ההחלטות? האם הציבור ישתף פעולה? ואיך בכלל נדע שהמגפה הבאה כבר כאן? השאלות הקשות למערכת הבריאות, וגם תחזית: החורף יעבור בשלום אבל רק בתנאי שהדלתא לא תחזור

חן שליטא

אילוסטרציה: שאטרסטוק

15.9.2022

תקציר הכתבה

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
א

ולי לא שמתם לב, אבל בסוף הקיץ בא לסיומו גל הקורונה השישי שפקד את ישראל מאז התפרצה המגפה. רק לפני שנתיים וחצי רוקן הציבור את החנויות מאלכוג'ל, ביצים ונייר טואלט, צפה בחרדה בחניוני בתי החולים הופכים למחלקות קורונה מבודדות כמו בסרטי אסונות, הוגבל לשהות בטווח של מאות מטרים מביתו, ונחרד לגלות שאין בישראל מספיק מכונות הנשמה. כעת, שגרה. הילדים בבתי הספר ואפילו אין שביתה. 

האם זה אומר שישראל נמצאת כיום במקום בטוח מול גל הקורונה שצפוי לפקוד אותה בחורף הקרוב, והאם הניסיון שצברה בשנתיים החולפות מבטיח שתהיה מוכנה למגפה הכלל-עולמית הבאה? האם התנהלות תהיה מקצועית יותר או שהתקופה הראשונה נדונה מראש להיסטריה מצד מקבלי ההחלטות ולכאוס בקרב הציבור? 

יצאנו לבחון את הפקת הלקחים עם שורה של בכירי מערכת הבריאות בדוח מיוחד של שומרים, שמסקר את מגפת הקורונה מאז פרצה בשורה ארוכה של תחקירים. התשובות, כמו גם התרחישים, נחלקים לעתיד הקרוב ולזה הרחוק. חלקם מעודדים וחלקם הרבה פחות. 

נתחיל בקרוב. כאן דווקא יש מקום לאופטימיות, כפי שאומר פרויקטור הקורונה ומנהל ביה"ח זיו, פרופ' סלמאן זרקא. "אם ימשיך האומיקרון, זה אומר מבחינתי לעבור את החורף בשלום, בלי סגרים ומגבלות. נתייחס לקורונה כאל עוד מחלה נשימתית, שאפשר לצלוח עם מסכות, טיפול תרופתי וחיסונים חדשים מותאמי אומיקרון שיהיו זמינים בישראל במחצית השנייה של ספטמבר, ויוצעו לאוכלוסיות שבסיכון וגם למי שירצה. 

"מבחינתנו יש שני תרחישים: הראשון, המשך האומיקרון שמלווה אותנו מנובמבר שעבר, שהוא מאוד מדבק, אבל פחות אלים, ואוכלוסיות הסיכון שלו הן מבוגרים ואנשים עם מחלות רקע. והשני, הופעה של וריאנט חדש מזן הדלתא, שהוא זן אלים ופחות מדבק, ואוכלוסיות הסיכון שלו מאוד רחבות. אם נתמודד עם הדלתא, יהיה כבר צורך בפעילות ממשלתית, ולא בהתמודדות של משרד הבריאות לבדו. על פי נתוני ה-PCR והריצוף, אנחנו עדיין בתחלואת אומיקרון".

חניון בית החולים רמב"ם, מארס 2021. צילום: ביאה בר קלוש
פרופ' זרקא, פרויקטור הקורונה: "אם ימשיך האומיקרון, זה אומר מבחינתי לעבור את החורף בשלום, בלי סגרים ומגבלות. נתייחס לקורונה כאל עוד מחלה נשימתית, שאפשר לצלוח עם מסכות, טיפול תרופתי וחיסונים חדשים מותאמי אומיקרון. אם נתמודד עם הדלתא, יהיה כבר צורך בפעילות ממשלתית, ולא בהתמודדות של משרד הבריאות לבדו"

זרקא מספר כי "לפני הופעת האומיקרון, עשינו משחק מלחמה בראשות ראש הממשלה דאז נפתלי בנט, כדי שכל משרדי הממשלה יפיקו לקחים ובשבוע שעבר התקיים במפקדת אלון של פיקוד העורף משחק מלחמה נוסף במטרה להתכונן לחורף הקרוב עם בכירי מערכת הבריאות, מבחינת אשפוז, מענה בקהילה וזמינות של תרופות ובדיקות. קבוצה שנייה של מומחים עבדה מול אנשי משרד הפנים ומשרד התחבורה למקרה שנקבל תזכורת לקיומו של הדלתא. אנחנו משמרים את הכוננות במעברי הגבול, כך שנוכל לפרוס תוך ימים ספורים את כל מערך הבדיקות שלנו במעברים, בטח בנתב"ג". 

מקדם ההדבקה, ה-R, שוב חצה את האחד. איך אתם נערכים לזה?

"עליית ה-R כשלעצמה לא מדאיגה אותנו, כי כשהמספרים (של המאומתים) קטנים יש סטיות גדולות במקדם ההדבקה. לכן אני עוד לא יודע להגיד אם התחלנו את הגל (השביעי). כמנהל בית חולים, אני לא רואה את חדר המיון שלי מלא בחולים עם סימפטומים נשימתיים, אבל אני לא יודע אם תוך שבוע זה לא יקרה. אני מעריך שבאוקטובר התמונה תהיה שונה. הנחת העבודה היא שיהיה גל משולב של קורונה ושפעת, רואים את זה בחצי הכדור הדרומי". 

מה יקרה כשתופיע מחלה חדשה, שהתחזית מאוסטרליה לא תהיה רלוונטית לגביה? כאן אנו מספקים הצצה אל הצד הפחות אופטימי. "אחת הבעיות המרכזיות בניהול משבר הקורונה הייתה מעורבות הדרג הפוליטי בניהול המקצועי", אומר בכיר לשעבר במשרד הבריאות. לפרופ' איתמר גרוטו, ששימש כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות כשפרצה הקורונה, המעורבות הפוליטית הזו אינה חדשה. "בתקופת הסארס בדקנו את האפשרות להשתמש במצלמות תרמיות למדידת חום, ומצאנו שזה שווה להטלת מטבע", הוא מתייחס. "שש שנים אחר כך בשפעת החזירים, נתניהו החליט שככה נמדוד חום, ולמרות שאמרנו שזה לא יעיל, זה מה שהיה. גם באבולה. עוד לפני הקורונה הבנו שאין קשר בין מסקנות הדרג המקצועי להחלטות הדרג הפוליטי". 

הנה חמש שאלות מרכזיות שהתשובות עליהן מצביעות על כך שאין סיבה להיות רגועים, בטח לא שאננים מכך שהרע מכל כבר מאחורינו. 

1. 

האם יהיה מספיק ציוד מיגון ותרופות? 

כנראה שלא, וזו אפילו לא שאלה של כסף. "באירוע ביולוגי מגפתי, המוכנות שלך לאירוע הקודם, אף פעם לא תתאים לאירוע הבא", מסביר ד"ר טל ברוש, מרכז הצוות לטיפול במגפות (הצט"מ) של משרד הבריאות, ומנהל היחידה למחלות זיהומיות בבי"ח אסותא אשדוד. "חדרי הבידוד שהכנו לחולי הסארס בבתי החולים ב-2003, לא התאימו לחולי האבולה ב-2014 כי המחלה שונה, וצריך היה להיערך אחרת. והמוכנות שלנו לאבולה, לא התאימה לקורונה, כי באבולה יש חולים בודדים, שמשלשלים את עצמם למוות, וקורונה היא אירוע המוני. אז מפיקים לקחים ומשתפרים, ועדיין באירוע הבא יהיו אתגרים שלא חשבנו עליהם וקשה לנבא אותם מראש".

גם אם נצטייד עכשיו במכונות הנשמה מצוינות, נגלה שהן לא רלוונטיות.

"נכון, יכול להיות שזו לא תהיה מחלה שפוגעת בריאות, אלא במוח או באיבר אחר".

ציוד מיגון רלוונטי תמיד, לא?

"ישראל אוגרת ציוד מיגון. יש פה מחסנים עם מסכות, חלוקים, כפפות ומשקפי מגן, אבל כמה את יכולה לאגור, כשלא מדובר בציוד שמחזיק לעד? כפפות עשויות מלטקס. אחרי כמה שנים במחסנים חמים, החומר מתפורר והציוד הולך לפח. גם המסכות מחזיקות זמן מוגבל". 

"ניהול מלאי זו אמנות בפני עצמה" אומר לשומרים בכיר לשעבר במשרד הבריאות. "אם תרופה פגת תוקף אחרי חמש שנים ויש לה שוק גם בימי שגרה, מוציאים אותה מהמחסן אחרי שלוש וחצי שנים ומוכרים למדינות אחרות במחיר נמוך, אבל כזה שיכסה את ההוצאות. יש תרופות נדירות שאין להן שוק, והן מושמדות כשפג תוקפן. זה חלק מהמחיר שמדינה משלמת על היערכות לשעת חירום, וזה בסדר, אבל חייבים מלאי בסיסי שיאפשר לצלוח, לפי תרחישים שונים, לפחות את השבוע הראשון". 

אלא שבשלב הזה הופך הציוד ליקר ערך, וכל מדינה תעדיף לשמור אותו לעצמו, ואם למכור אז במחיר אסטרונומי. "כשמדובר בפנדמיה כמו הקורונה שבה כל העולם נדבק, אז כל אחד דואג לעניי עירו, ואף מדינה לא מסייעת לשנייה", אומרים מומחים לניהול אסונות. "אפשר לעקוף את התור אם משלמים יותר. ואפשר לעבוד על זה בימי שגרה, כדי שבמגיפה יגיע באמת מה שצריך ולא מה שירצו לדחוף לנו. ישראל נערכת עם תרופות רחבות טווח, יש לה חוזים נצורים עם חברות תרופות בחו"ל, שזה נחמד אבל אם תגיע מחלה שונה בתכלית, זה לא יהיה רלוונטי". 

אז אולי הפתרון, לפחות באשר למיגון, הוא ייצור מהיר בשעת מגפה? "קמה פה תעשייה חזקה עם קווי ייצור מהירים, שמייצרת מסכות, חלוקים, מטושים וכפפות", אומר ברוש, "זה לא היה לפני הקורונה". האם היא תחזיק מעמד כשהביקוש ירד? "צריך לסייע למפעלים האלה לעבוד גם בשגרה, כדי שבחירום יגיבו מהר", סבור גרוטו. "מפעל שייצר בארץ מסכות בתחילת הקורונה השתמש בבד של חיתולים חד פעמיים כחומר גלם. אלה היו מסכות ממש מוצלחות, אבל זה לא עניין, לאלתר כל הזמן. עכשיו אותו מפעל חזר לייצר מסיכות אב"כ". 

ד"ר דורית ניצן מארגון הבריאות העולמי, שהייתה אחראית על ההיערכות לשעת חירום באירופה, מוסיפה כי "האיחוד האירופי למד לקח מכך שלא השקיע בהיערכות בשגרה, והקים ארגון שדואג למחסני תרופות וציוד למדינות האיחוד. אני מקווה שישראל תדאג לייצור מקומי ובמקביל תושיט סיוע לשכנים שלנו ולעולם, כי זה מה שיביא להדדיות כלפינו בבוא היום, אנחנו עושים את זה, אבל לא תמיד מיידית ולא ברוחב הלב הנדרש".

מתחם בדיקות קורונה בירושלים, ינואר 2021. צילום: רויטרס
ד"ר ניצן, ארגון הבריאות העולמי: "האיחוד האירופי למד לקח מכך שלא השקיע בהיערכות בשגרה, והקים ארגון שדואג למחסני תרופות וציוד למדינות האיחוד. אני מקווה שישראל תדאג לייצור מקומי ובמקביל תושיט סיוע לשכנים שלנו ולעולם. אנחנו עושים את זה, אבל לא תמיד מיידית ולא ברוחב הלב הנדרש"
2.

האם בתי החולים יהיו ערוכים טוב יותר לאשפוז חולים?

מנהל בית חולים לשעבר ששוחח עם שומרים, ספקן לגבי אפשרויות האשפוז שיוצעו לציבור במגפה הבאה. לדבריו, "אפשר לבקש עוד מיטות טיפול נמרץ, כי המיטות בישראל הן במשורה. למחלקות הפנימיות יש מיטות טיפול מוגבר, לא נמרץ. ועדיין אם יש אלפי מאושפזים, עוד מאתיים מיטות בכל המדינה לא יעשו את השינוי המהותי".

מבחינת הטיפול שיוצע, ברוש אופטימי יותר. "אני לא אוהב את הקונספט, שישראל לא הייתה מוכנה לקורונה", הוא מצהיר. "בתי חולים התאמנו כחלק מהשגרה לקראת אירוע טרור ביולוגי ומגפות, במסגרת פרויקט מרהיב, בשם 'להבה כתומה', שבו כל פעם בית חולים אחר תרגל אירוע כזה. כשהודענו לבתי החולים בתחילת 2020, שצריך להקים חדר מיון ביולוגי, זו הייתה שפה מוכרת. נכון שלא הכל היה מושלם, אבל בהשוואה לבית החולים הפרטי הכי מעולה בארה"ב, נקודת הפתיחה שלנו הייתה מצוינת". 

הדריכות הביטחונית שלנו לקראת לוחמה ביולוגית עזרה לנו.

"נכון, מערכת הבריאות הישראלית נמצאת בממשק גבוה עם מערכת הביטחון. בהנהלות בתי החולים ובמשרד הבריאות חלק גדול מהאנשים הם בוגרי חיל הרפואה, זה מייצר מערכת בריאות עם תודעה צייתנית. משרד הבריאות יכול להגיד לבתי החולים 'אתם נדרשים להיערך לתרחיש מסוים ואנחנו נבוא לבדוק אתכם', והם יערכו. בארה"ב המרכז למניעת מחלות (ה-CDC) יכול להמליץ, אבל בית החולים לא חייב לבצע. פה הכל ריכוזי לטובה". 

תרגלתם על יבש, במציאות הכל היה יותר כאוטי.

"התכוננו לימים הראשונים, ובקורונה מצאנו את עצמנו מבינים, שמדובר במרתון וצריך לעבוד באופן שיחזיק שנתיים ולא שבוע. גם הציבור וגם המנהיגות לא רצו לשמוע כזה דבר. עכשיו אנחנו פותחים את הנהלים וחושבים מחדש, איך חיים לצד הקורונה". 

איך מתנהל אסותא אשדוד בימים אלה? 

"אנחנו בין הראשונים בארץ שעברו בתחילת גל האומיקרון לאשפז חולי קורונה לצד חולים אחרים. אם הם הגיעו בגלל קוביד, הם מתאשפזים במחלקה פנימית. אם זו יולדת שבאה ללדת ויש לה קוביד, היא תשכב במחלקת יולדות בחדר לבד. ואם זה חולה קשיש עם קורונה קלה, שנפל בבית ושבר את עצם הירך, הוא יאושפז באורטופדיה בחדר נפרד. החדרים האחרונים במחלקה הם של חולי קורונה והם מבודדים שם בצורה מספיק טובה מבחינתנו. הם לא יוצאים מחדרם, ויש דלתות זכוכית שמאפשרות לסגור מתחמים באופן מודולרי. אין לנו יותר מחלקת קורונה".

הרופאים שיטפלו באותם חולים שבסוף המחלקה יפסעו משם לחדר של חולה רגיל?

"חד משמעית. ירחצו ידיים וילכו לחדרים הרגילים. היום זה ככה כמעט בכל בתי החולים".

זה שינוי תפיסה בהשוואה להתמגנות בת השעתיים שהייתה בהתחלה.

"נכון, הורדנו חלק מהמיגון ולקראת החורף נוריד את רוב פריטי המיגון, אבל זה לאו דווקא לקח להתפרצות הבאה, אלא כי הקורונה כבר הרבה פחות מסכנת את הצוותים. כשכולם מחוסנים, ורובם גם מחלימים". 

יהיה נגיף חדש, ובתי החולים יחזרו לחניונים.

"ברור שנחזור למודל יותר מחמיר, אבל גם תכנון התשתיות יותאם לזה. הבניין חדש שמתוכנן אצלנו, יהיה ערוך לפנדמיה. ותהיה בו מחלקת בידוד שתקרא מחלקת התפרצות". 

תן דוגמה למשהו שלמדתם במגיפה הזו.

"בתחילת הקורונה, לא המלצנו על שימוש במסכות, כי הייתה עמדה מדעית חובקת עולם, שבהתפרצות מחלות מדבקות, ההמלצה לכלל הציבור ללכת עם מסכות אינה יעילה. באותם ימים היה גם מחסור גדול במסיכות והייתה דאגה שאם נמליץ לציבור ללכת עם מסכות, הציבור פשוט יקנה את כל המסכות שיש, ולא יהיו מסכות לצוותים הרפואיים. היום אני משוכנע שהמסיכה יעילה ובטוחה לכולם, ואנשים גם התרגלו אליה. שלא כמו בהתחלה, שכל שבוע נשאלנו מתי אפשר להוריד אותה". 

צעירה עם מסיכה בת"א, ספטמבר 2020. צילום: רויטרס
פרופ' גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: "בתקופת הסארס בדקנו את האפשרות להשתמש במצלמות תרמיות למדידת חום, ומצאנו שזה שווה להטלת מטבע. שש שנים אחר כך בשפעת החזירים, נתניהו החליט שככה נמדוד חום, ולמרות שאמרנו שזה לא יעיל, זה מה שהיה. עוד לפני הקורונה הבנו שאין קשר בין מסקנות הדרג המקצועי להחלטות הדרג הפוליטי"
3. 

האם תהיה יותר שקיפות מצד מקבלי ההחלטות? 

במדד השקיפות, ישראל מקבלת ציון נמוך. זה התחיל בהיעדר נתוני תחלואה ברורים, המשיך בהסכמים המושחרים עם חברת פייזר, ספקית החיסונים המרכזית, ונמשך גם היום, כשפסיקת בג"צ החודש אפשרה לממשלה לשמור על חיסיון תמלילי ישיבות הממשלה שעסקו בקורונה למשך שלושים שנה.

"ניהול הדאטה בשנה הראשונה היה קטסטרופה, כי המערכת לא הייתה מעוניינת בשקיפות אמיתית, וגם לא היו לה נתונים מסודרים לתת", אומר איש רפואה בכיר שליווה את משבר הקורונה. "האם מישהו הפיק לקחים מזה? ראשת ה-CDC האמריקאי עשתה תחקיר נוקב על תפקוד המרכז והיא יוזמת עכשיו מהפכה בכל הנוגע לשיקוף הדאטה לציבור. לא התרשמתי שבישראל נעשתה הפקת לקחים דומה". פרויקטור הקורונה זרקא לא השיב לשאלת שומרים בנושא. 

הדרישה הציבורית לפתוח את דיוני הצוות לטיפול במגפות לציבור, לא נענתה. שמות שמונים חברי הצוות שהיו חסויים פורסמו רק בנובמבר אחרון בעקבות לחץ ציבורי. ולמה בכלל צריך שמונים? "מצרפים אנשים, שהיה להם איזה ממשק מסוים לנושא, ואחר כך לא נעים להוציא אותם", מסביר מי שהיה פקיד בכיר במשרד הבריאות. 

ברוש סלחני יותר. "זה חלק מהיופי של הצוות, שהוא רב גוני. הגישה של ד"ר בעז לב, יו"ר הצט"מ היא מאוד פלורליסטית. כל מומחה שהיה מעוניין והיה לו מה לתרום הוזמן להשתתף, אז גדלנו מארבעים לפני הקורונה לכשמונים עכשיו, מבחינתנו זה הרכב נכון". 

למה צריך שווטרינר, קב"ט או דוברת יקבלו החלטות רפואיות, למשל בנוגע לחיסונים? 

"יש וטרינר, כי הרבה מגיפות קשורות לחיות כמו שפעת העופות ואבעבועות הקוף. בקורונה היינו צריכים אותו, כדי להחליט מה עושים עם חיות הבית של החולים. אנשי תקשורת כדי להציע הסברה טובה, וקב"ט עבור דיונים כמו אבטחת החיסונים, בעבר הוא גם עסק בסיווג הביטחוני של משתתפי הדיון. 

ד"ר ברוש: "אני לא אוהב את הקונספט, שישראל לא הייתה מוכנה לקורונה. בתי חולים התאמנו כחלק מהשגרה לקראת אירוע טרור ביולוגי ומגפות. כשהודענו לבתי החולים בתחילת 2020, שצריך להקים חדר מיון ביולוגי, זו הייתה שפה מוכרת"

ד"ר טל ברוש. צילום: אסותא אשדוד

"הצט"מ הוא לא מועצה רגולטורית. זו ועדת מומחים, אנחנו ממליצים, אבל ההחלטה היא של משרד הבריאות. כשרוצים לקבל אומדן של מה האנשים אצלנו חושבים, עושים הצבעה. כשתשעים אחוז הצביעו בעד, אתה מבין שיש תמימות דעים. ואם יש יחס של 40:60 משרד הבריאות מבין שגם המומחים חלוקים בדעתם, אין משקל כזה גדול לאדם בודד". 

למה התנגדתם לשידור הדיונים? כי אנשים יחששו לדבר בחופשיות מאימת מתנגדי החיסונים?

"גם וגם. אנחנו מקיימים דיון מקצועי מאוד פתוח, מתווכחים ומביעים ביקורת. לפעמים אני נכנס עם דעה מסוימת ויוצא עם אחרת. כשזה משודר, שולפים מהשידור רק את החלקים הצהובים, ומוציאים אותם מהקשרם". 

ה-FDA שהעביר דיונים בנוגע חיסונים בשידור ישיר הוא לא מודל מבחינתכם? 

"להפך, ככה נראה דיון אמריקאי מתוזמר, שבו כל אחד מביע דעה זהירה ושקולה, שהוכנה כנראה מראש, ואחרי זה מצביעים. הם לא מתווכחים ביניהם, ולא מעבירים ביקורת זה על זה או על הרשויות, כמו שקורה אצלנו לשמחתנו".

משמח שהדיון פתוח, רק שגם הציבור רוצה לשמוע את מגוון הדעות והשיקולים.

"ולכן אנחנו מוציאים סיכום דיון בתוך 24-48 שעות, וכמה ימים אחר כך, יש גם תמלול מלא של הדיון. לא מילה במילה, זה לא פרוטוקול בית משפט, כי הוא עובר סינון. לא כתוב שכעסתי על מישהו ואמרתי שהוא טועה, אבל מוזכרות כל והדעות שהובעו". 

דיירי בניין בתל אביב בסגר, אפריל 2020. צילום: רויטרס
ד"ר בודס, אונ' ת"א: "הפחדה, כפי שהיה בישראל בתחילת המגיפה, זו טקטיקה מצוינת בטווח הקצר, אבל משלמים עליה מחיר כבד בטווח הארוך. בשיא הגל הראשון רמת האמון הייתה כ-75-80 אחוז. באוגוסט 2020, בינואר 2021, ואחר כך בינואר 2022 ראינו את הנפילה, והאמון לא מצליח להשתקם. בחלק מהסקטורים הוא קרוב לאפס"
4. 

האם הציבור ישתף פעולה עם ההנחיות?

אמון הציבור במקבלי ההחלטות, שדעך ונשחק מגל לגל, תלוי באופי ההסברה ובמועד שבו תגיע המגפה הבאה. הפחדה כנראה לא תניע אנשים לפעולה בשנים הקרובות, כפי שמסביר ד"ר מורן בודס מהחוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת ת"א, שחוקר את חוסן האוכלוסייה והשפעת ההסברה על התנהגות הציבור בזמן אסון.

"באיום קיומי עם אי ודאות גדולה, אנשים נושאים עיניים להנהגה", מסביר בודס, "אם היא תנקוט בטקטיקה של הפחדה, כפי שהיה בישראל בתחילת המגיפה, כשהציגו תרחיש אימים של עשרת אלפים מתים עד פסח, אנשים ייבהלו ויצייתו למה שנאמר. זאת הסיבה שראינו בגל הראשון רחובות ריקים מאדם. זו טקטיקה מצוינת בטווח הקצר, אבל משלמים עליה מחיר כבד בטווח הארוך, כי כשהערפל מתפזר, ואנשים מבינים שהשד לא נורא כל-כך, נסדק האמון בהנהגה, באופן שקשה להשיבו. 

"עכשיו אנחנו בשלב המכונה בספרות 'אוכלוסיה קורבנית'. זו אוכלוסיה שחשופה באופן כרוני לאיום, ולכן מפתחת אדישות כלפיו. במובן מסוים זה דומה לאיך שהציבור הישראלי מתייחס לטרור. במצב כזה, כל אחד שם את הגבול במקום אחר. אם מגיפה תתחיל בעשור הקרוב, תראי הרבה מהאדישות הזו של האוכלוסייה הקורבנית"

"במחקרים שעשינו רואים שבפברואר 2020 רמת האמון במשרד הבריאות ובהנחיות היא בסביבות 70 אחוז, שזה די גבוה. חודש אחר כך בשיא הגל הראשון, האמון עלה בכל המגזרים ל-75-80 אחוז. את ממש רואה את התגובתיות הזאת, את הצורך של אנשים בהנהגה שתגיד להם מה לעשות. אבל כשבדקנו שוב באוגוסט 2020, בינואר 2021, ואחר כך בינואר 2022 ראינו את הנפילה מטה, והאמון לא מצליח להשתקם. הוא נשאר נמוך בסביבות העשרים אחוז ובחלק מהסקטורים הוא קרוב לאפס". 

מה קורה כשאין אמון? 

"מגיע השלב שבו הנורמות החברתיות שמחזיקות אותנו יחד כחברה מתפוררות, וכל אחד עושה לעצמו הערכת סיכונים אישית, ומתנהל לפי מה שנראה לו. זה בלט בגל השלישי, כשפיקוד העורף קיבל עליו את קטיעת שרשראות הדבקה, והתקשר לחולים, לברר עם מי הם באו במגע בשבועיים האחרונים. 25 אחוז מהחולים, סיפרו ששבועיים שלמים הם לא ראו אף אחד, כי הם אמרו לעצמם, אם אספר על האנשים שבאתי איתם מגע, אני דן אותם לבידוד. וזה לא חברי, עדיף לשקר".

במובן מסוים הנורמות החברתיות נותרו. אנשים סיפרו לסביבתם, אבל לא לרשויות, כדי שלא יעקבו אחרי החברים שלהם.

"ומה עם אנשים שהם לא יכולים לעדכן? לא מגיע להם לדעת? בעקבות הגישה הזו, פיקוד העורף פתח בקמפיין הסברה שונה לחלוטין מהסרטונים המפחידים שהופקו עד אז. הועלה סרטון בצבעים בהירים, מוזיקה אופטימית ומסר חיובי שבנה מחדש את הערבות ההדדית, תחת הסלוגן 'מגיע להם לדעת'. חודש אחרי, שיעור האנשים שדיווחו על אפס מגעים, ירד מ-25 אחוז לשני אחוז".

"הרבה אנשים רואים בציבור בעיה, אני רואה בציבור פתרון. מוכח מחקרית שאם יתמוטט בית ברעידת אדמה, מי שיצילו את מרבית האנשים שיהיו לכודים תחת ההריסות הם לא כוחות ההצלה, אלא חברים ושכנים שהיו בסביבה ואלתרו פתרונות. זה נכון גם במגיפות"

ד"ר מורן בודס. צילום: אוניברסיטת ת"א

אתה לא קצת נאיבי? ישראל היא חברה שבטית, והסולידריות פה לא משהו.

"אני כופר בעמדה הזו. קחי פקק רנדומלי בכביש. רובנו נרטון אבל נעמוד בפקק ורק מיעוט קטן יחתוך אותו מהצד. העומדים בפקק הם אותם אנשים נורמטיביים שאם תפני אליהם ותבססי אמון כמו שצריך, תוכלי דרכם להביא לשינוי. 

"הרבה אנשים רואים בציבור בעיה, אני רואה בציבור פתרון. מוכח מחקרית שאם יתמוטט בית ברעידת אדמה, מי שיצילו את מרבית האנשים שיהיו לכודים תחת ההריסות הם לא כוחות ההצלה, אלא חברים ושכנים שהיו בסביבה ואלתרו פתרונות. זה נכון גם במגיפות. אנשים בהתנהגותם קובעים את קצב התפשטות המגיפה. אם לא יהיה להם אכפת, המגיפה תתפשט מהר ולהפך. 

"הדרך להגיע לשינוי התנהגותי לא עוברת בהפחדה ולא בתמריצים כמו להגריל כסף בין המתחסנים או לקנוס את מי שרוכב על אופניים בירקון. אלא באמצעות פניה לאותו קול פנימי נורמטיבי, ולמרות שאנחנו נורא ציניקנים ולא נראה לנו, שישראלים יפגינו ערבות הדדית, אנחנו כאלה". 

לגבי תמריצים, בדקתם לאורך גלי התחלואה, האם הציבור יציית להוראות הבידוד אם יקבל פיצוי על אובדן ההכנסה, המחקר שלך הוכיח שגם פיצוי כזה לא עובד לאורך זמן.

"נכון, וזה מראה את הכרסום בקונפורמיזם הישראלי, בתחילת הקורונה קרוב למאה אחוז מהנשאלים הסכימו לבידוד בתנאי שיקבלו פיצוי, כי ממילא הפחד שלט. לאורך גלי התחלואה האחוזים ירדו לכיוון השמונים אחוז. כיום יותר אנשים אומרים, שגם אם יפצו אותם כלכלית אין להם שום כוונה להישאר בבידוד. גם אחוז האנשים שאומרים שיישארו בבידוד, גם אם לא יפצו אותם, יורד לאורך הזמן. מחמישים אחוז בגלים הראשונים ל-35 אחוז עכשיו". 

הגרף היחיד שעולה הוא של אנשים ש"מאיימים" שאם לא יפצו אותם הם לא יישארו בבידוד.

"זה מראה את הטינה כלפי הממשלה, אתם גם לא מפצים וגם דורשים ממני להישאר בבידוד? אנשים לא רואים יותר בבידוד ערך, ולא מאמינים לממשלה, שהוא נחוץ. ככל שאנחנו נכנסים לשלב הכרוני של המגיפה, הדרישות מציקות והקונפורמיזם דועך. אנחנו קוראים לזה עייפות פנדמית". 

הסולידריות שהזכרת תעבוד גם במגיפה חדשה? או ששוב ירוקנו את האלכוג'ל מהחנויות?

"תלוי מתי היא תתרחש. עכשיו אנחנו בשלב המכונה בספרות 'אוכלוסיה קורבנית'. זו אוכלוסייה שחשופה באופן כרוני לאיום, ולכן מפתחת אדישות כלפיו. במובן מסוים זה דומה לאיך שהציבור הישראלי מתייחס לטרור. במצב כזה, כל אחד שם את הגבול במקום אחר. יש את מי שימנעו מהתקהלויות כמו שבפיגועים היו את אלה שנמנעו מתחבורה ציבורית. 

"אם מגיפה תתחיל בעשור הקרוב, תראי הרבה מהאדישות הזו של האוכלוסייה הקורבנית. רוב האנשים יהיו בוגרי קורונה, ילעגו למסרים של הפחדה, ואותו משבר אמון שכבר נוצר, יכרסם שוב ביכולת שלנו להביא לשיתוף פעולה מצד הציבור, אבל אם זה יקרה בעוד 50 שנה, לדור חדש, שלא יזכור מה קרה פה, נראה מחדש את אותם דפוסים שחווינו בקורונה". 

הפגנת ענף האירועים בכיכר רבין בת"א, מאי 2020. צילום: רויטרס
5.

איך נדע שהמגפה הבאה כבר כאן? 

כל אנשי המקצוע שרואיינו פה מסכימים שאחת הבעיות בהיערכות לחירום היא שאין לנו מושג מה יהיה האירוע הבא, ובאיזו עוצמה הוא יתקוף את ישראל. במובן הזה אנחנו נערכים למלחמה של אתמול. 

אחת הביקורות שמשמיעים אנשי המקצוע מתייחסת לכך שמשרד הבריאות לא נתן משקל מספיק גדול למערך הבדיקות בתחילת משבר הקורונה. "היכולת והידע לגבי ה-PCR היו קיימים קודם, אבל היה צורך בתיעוש של התהליכים ובעבודה במספרים אחרים לגמרי", אומר גורם בכיר שמכיר היטב את המערכת. "נכון שבהתחלה היה מחסור בחומרי גלם, אבל גם כשהוא נפתר, לקח זמן עד שהפנימו את חשיבות הבדיקות. לקראת המגפה הבאה, נצטרך להיות מוכנים עם תשתית מעבדתית שתאפשר לעשות ריצוף המוני של עשרות אלפי בדיקות ביום, כדי לזהות מהר את היקף התחלואה, ולקבל החלטות מבוססות נתונים לפני בידוד או סגר". 

פרופ' זרקא: "אם המגפה הבאה תגיע בטווח הקרוב, אין לי ספק שהמדינה מוכנה. הוקם גוף מודיעין במשרד הבריאות, שתפקידו לחפש את האויב הוויראלי או החיידקי ולבנות מערכות קשרים ושיתופי פעולה עם גופים אחרים בעולם"

פרופ' סלמאן זרקא. צילום: משרד הבריאות באמצעות לע"מ

לדברי זרקא, המצב כיום שונה. "אנחנו עושים בדיקות קורונה מדגמיות באמצעות 'מרפאות זקיף', שמשמשות את משרד הבריאות לניטור התפשטות השפעת, ועורכים בדיקות PCR שבועיות לצוות במוסדות מגן אבות ואימהות, ואם מוצאים אצלם חולים, מבצעים בדיקות גם לדיירים. הקמנו לפני שלושה שבועות תחנת דיגום בתוך נתב"ג, כדי לדגום, למשל עובדים שמגיעים מחו"ל". 

הדגימה היא וולונטרית?

"וטוב שכך. אנחנו בעידן שהמחלה הזו תתחיל להיות עוד מחלה, וכמו שבשפעת אנחנו לא מחייבים כל אחד להיבדק. כך עכשיו עם הקורונה. צריך להחזיר לאנשים את האחריות על עצמם". 

ישראל בודקת בביוב הימצאות של פוליו, מומחים טוענים שהשימוש בביוב לקורונה לא מוסדר מספיק טוב. 

"יש ניטור שיטתי בביוב, אבל לכלי הזה יש מגבלות. הוא רלוונטי רק כשאין תחלואה בכלל, כי הגוף מפריש את הנגיף, לעתים גם שבועות אחרי ההחלמה ולכן איתור שלו בביוב, לא אומר שיש עכשיו תחלואה. אגב, ניסינו לבדוק את הקורונה בביוב של מטוסים שנחתו כאן. זה לא הצליח כי הביוב במטוס מתערבב מטיסות שונות, לא מחטאים אחרי כל טיסה". 

אתה מרוצה מתהליכי הפקת הלקחים שאתם עושים? 

ד"ר ברוש: "ישראל לא יכלה למגר מגפה עולמית לבדה. הקורונה בעיני היא קריאת כיוון למה שעוד צפוי לנו. כל המגע בין האדם, החיה והסביבה בכלל מתחמם. אנחנו חייבים להיות ערוכים"

ד"ר דורית ניצן. צילום פרטי

"כן, מתבצע תהליך של הפקת לקחים אחרי כל גל. משרד הבריאות הוציא חוברת לסיכום הגלים 1-3. אני מקווה שעוד החודש יצא סיכום גלים 4-6 כולל עדכון אסטרטגי לגבי הגלים הבאים. בכל מגיפה חדשה יהיה מרכיב של הפתעה. אם המגפה הבאה תגיע בטווח הקרוב, אין לי ספק שהמדינה מוכנה. הוקם גוף מודיעין במשרד הבריאות, שתפקידו לחפש את האויב הוויראלי או החיידקי ולבנות מערכות קשרים ושיתופי פעולה עם גופים אחרים בעולם. זה כלי שנבנה במהלך הקורונה והוא צפוי להתפתח מבחינה טכנולוגית". 

"ישראל לא יכלה למגר מגפה עולמית לבדה", מוסיפה ד"ר ניצן מארגון הבריאות העולמי. "הקורונה בעיני היא קריאת כיוון למה שעוד צפוי לנו. כל המגע בין האדם, החיה והסביבה בכלל מתחמם. אנחנו חייבים להיות ערוכים. אני חוזרת עכשיו מארבעה חודשים באוקראינה ורואה את המחירים שאנחנו משלמים אחרי מגיפות - מלחמות ופגיעה נפשית וכלכלית. העולם עייף".