קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

הכאוס הפוליטי המתחדש: הנתונים מאחורי הקואליציה המתפוררת

בין פרישת סילמן להפרשת כלפון וגם אחרי חזרת רינאוי-זועבי לגוש ה-60, הקואליציה מחזיקה כיום ביחס הנמוך ביותר בין ח"כים לסיעות. ובכל זאת אחוז הצעות אי-האמון בכנסת הנוכחית הוא גם כן הנמוך ביותר. מחלקת הדאטה של שומרים עושה סדר בכאוס הפוליטי, עם שני מדדים חדשים ומפתיעים ו-12 בסך הכול, שבוחנים את ביצועי נבחרי הציבור. האם מרצ באמת לא משפיעה על סדר היום של הקואליציה? מה מחבר בין הציונות הדתית לרשימה המשותפת? וגם: המדד שבו מנסור עבאס עקף את בנט ואת נתניהו

לפיד ובנט (צילום: רויטרס), רינאוי-זועבי, סילמן וכלפון: צילומים: נועם מושקוביץ, דני שם-טוב, דוברות הכנסת
לפיד ובנט (צילום: רויטרס), רינאוי-זועבי, סילמן וכלפון: צילומים: נועם מושקוביץ, דני שם-טוב, דוברות הכנסת

בין פרישת סילמן להפרשת כלפון וגם אחרי חזרת רינאוי-זועבי לגוש ה-60, הקואליציה מחזיקה כיום ביחס הנמוך ביותר בין ח"כים לסיעות. ובכל זאת אחוז הצעות אי-האמון בכנסת הנוכחית הוא גם כן הנמוך ביותר. מחלקת הדאטה של שומרים עושה סדר בכאוס הפוליטי, עם שני מדדים חדשים ומפתיעים ו-12 בסך הכול, שבוחנים את ביצועי נבחרי הציבור. האם מרצ באמת לא משפיעה על סדר היום של הקואליציה? מה מחבר בין הציונות הדתית לרשימה המשותפת? וגם: המדד שבו מנסור עבאס עקף את בנט ואת נתניהו

לפיד ובנט (צילום: רויטרס), רינאוי-זועבי, סילמן וכלפון: צילומים: נועם מושקוביץ, דני שם-טוב, דוברות הכנסת

בין פרישת סילמן להפרשת כלפון וגם אחרי חזרת רינאוי-זועבי לגוש ה-60, הקואליציה מחזיקה כיום ביחס הנמוך ביותר בין ח"כים לסיעות. ובכל זאת אחוז הצעות אי-האמון בכנסת הנוכחית הוא גם כן הנמוך ביותר. מחלקת הדאטה של שומרים עושה סדר בכאוס הפוליטי, עם שני מדדים חדשים ומפתיעים ו-12 בסך הכול, שבוחנים את ביצועי נבחרי הציבור. האם מרצ באמת לא משפיעה על סדר היום של הקואליציה? מה מחבר בין הציונות הדתית לרשימה המשותפת? וגם: המדד שבו מנסור עבאס עקף את בנט ואת נתניהו

מיקי לוי

לפיד ובנט (צילום: רויטרס), רינאוי-זועבי, סילמן וכלפון: צילומים: נועם מושקוביץ, דני שם-טוב, דוברות הכנסת

22.5.2022

תקציר הכתבה

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
1.

העדכון הנוכחי של המאגר הפלרמנטרי מגיע כשבועיים אל תוך כנס הקיץ, אחרי פגרה סוערת במיוחד: פרישתה של ח"כ עידית סילמן (ימינה) מתפקידה כיו"ר הקולאיציה, הפרשתו של ח"כ עמיחי שיקלי (גם כן ימינה) למען יראו וייראו, והחלפתו של ח"כ יום טוב כלפון (פעם שלישית, ימינה) לטובת שילובו בכנסת של מתן כהנא. העובדה שכל זה קורה במפלגה של 6 מנדטים, שהעומד בראשה הוא ראש הממשלה, יכולה להמחיש את שבריריותה של קואליציית השינוי – אם בכלל נדרשות המחשות.  

אבל גולת הכותרת של השבריריות הזו הגיעה ממש לקראת סוף השבוע, ממפלגה אחרת ובלתי צפויה – מרצ. אחרי כל סערות הפגרה, דווקא פרישתה של ח"כ ג'ידא רינאוי-זועבי (וחזרתה כיומיים לאחר מכן) הייתה התזכורת החותכת לאיומים שמחכים לממשלה הזו מעבר לפינות הצדדיות ביותר.

המשוואה הנוכחית, כך נראה, עומדת על 60 ח"כים ו-8 סיעות בקואליציה. זהו היחס הנמוך ביותר בין נבחרי הציבור למספר הסיעות בשנים האחרונות, וככל הנראה משקף עוד נדבך של הפוליטיקה הישראלית המפוצלת.

לפני כשנתיים עסקנו במשמעות שיש למספר הסיעות מול היכולת של הפרלמנט להתנהל, ומאז נראה שהפיצולים רק הולכים ומתרבים. כך זה נראה ביחס למדינות עם פרלמנטים דומים ואוכלוסייה דומה:

2.

ואחרי הכול, הישרדותה של הקואליציה עד כה נראה כהישג לא מבוטל, המשקף גם התנהלות נבונה ושימוש יעיל בחוק הנורבגי: כפי שהראינו לפני קצת יותר מחודש, בממשלה הנוכחית היו הכי הרבה חילופים במסגרת החוק, אבל בפרק זמן קצר, של כחודש אחד בממוצע. המהלך  הביא להכנסה של חברי כנסת חרוצים שמשמנים את גלגלי הקואליציה בכנסת. האם החילוף של ח"כ כלפון מסמנת התחלה של משחקי כיסאות תכופים יותר? יש לקוות שלא.

ברמת האופוזיציה, העבודה עם מאגרי הכנסת העלתה ממצא מעניין: נכון לעכשיו, בכנסת ה-24, שיעור הצבעות האי-אמון כאחוז מסך ההצבעות היה הנמוך ביותר ביחס לכנסות הקודמות (מאגר ההצבעות שעליו התבססנו הולך אחורה עד לכנסת ה-16).

הצבעות אי-אמון הן הכלי הדמוקרטי שבמסגרתו גורמים בפרלמנט מבקשים להביע אי אמון בממשלה. בתיאוריה (ונכון להיום זה נשאר בגדר תיאוריה), הוא יכול גם להיות נקודת הפתיחה בדרך להפלת השלטון. על הנייר, ובניגוד לתחושה הרווחת, נראה שהאופוזיציה לא ממהרת להשתמש בכלי הפרלמנטרי הזה, אולי כי כלים אחרים משמעותיים יותר מבחינתה, כמו הרשתות החברתיות, מחאה ציבורית וכו'.

את מספר הצעות האי-אמון מובילים הליכוד (21), יהדות התורה וש"ס (20 כל אחת), ועם מספר הצעות קטן בהרבה – הרשימה המשותפת והציונות הדתית (2 כל אחת).

3.

המיעוט בהצעות אי אמון אינו הפרמטר היחיד שמחבר בין הרשימה המשותפת והציונות הדתית. שתי הסיעות, שבאופן כמעט מסורתי מובילות במדדי המאגר שלנו בכנסת ה-24, נמצאות ראשונות בטבלת ההצעות לסדר – עוד כלי פרלמנטרי חשוב.

בקואליציה מובילות, כרגיל, מרצ, העבודה וכחול לבן.

4.

העדכון הנוכחי של המאגר כולל שני מדדים חדשים, שהם למעשה שני צדדים של אותו המטבע: מדד אחד בוחן את חברי הכנסת שהצביעו "נמנע" הכי הרבה, ומדד מקביל בוחן את חברי הכנסת שנכחו במשכן אך החליטו שלא להשתתף בהצבעה.

הימנעות מהצבעות בכנסת היא  סוגיה מרתקת: יש בה גם חישובים פוליטיים קרים וגם אמירה אידיאולוגית – או יותר נכון התחמקות מאמירה כזו. באופן טבעי, נבחרי הציבור עם המספר הגדול ביותר של הצבעות "נמנע" הם חברי הכנסת מהרשימה המשותפת (סמי אבו שחאדה, אוסמה סעדי, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף). הפער בינם לבין הבאים בתור עצום, ועשוי לשקף את המתח המשולש שבין החריצות הפרלמנטרית שלהם, התנגדותם לממשלה הנוכחית, והתהום האידיאולוגית בינם לבין יתר חברות וחברי האופוזיציה, מסיעות הימין.

באופן כללי, נראה שהצבעות ה"נמנע" וחוסר השתתפות ההפגנתי בהצבעות נמצאות במגמת עלייה בכנסת ה-24, ביחס לכנסות הקודמות. יחד עם זאת, השיא של 20 השנה האחרונות עדיין שמור לכנסת ה-16, הזכורה כזו שהעבירה את תוכנית ההתנתקות.

5.

ביתר המדדים עולים עוד ממצאים מעניינים: מדד מספר התוצאות בגוגל בוחן את ההופעות של חברות וחברי כנסת במנוע החיפוש חצי שנה אחורה. הפעם הוספנו גם חיפושים בערבית וברוסית, וכתוצאה מכך את המקום הראשון כובש יו"ר רע"מ מנסור עבאס, עם כ-46,800 תוצאות (לפי גוגל, מדובר בהערכה), שכמחצית מהן תוצאות בערבית. חברות וחברי כנסת נוספים שמספר התוצאות בערבית מקביל או עולה על מספר התוצאות בעברית: מאזן גנאים, איימן עודה, ווליד טאהא ואימאן ח'טיב יאסין. חברות כנסת שמספר התוצאות ברוסית מקביל או עולה על מספר התוצאות בעברית: יוליה מלינובסקי וטטאינה מזרסקי. חשוב לסייג את התוצאות של הכלי הזה, לאור העובדה שאופן האלגוריתם של החיפוש בגוגל אינו ידוע.

ח"כ עידית סילמן (ימינה), יו"ר הקואליציה הפורשת, מובילה עדיין, ובאופן טבעי, את מדד ההצבעות. אחרי ח"כ ענבר בזק מיש עתיד, ח"כ מוסי רז ממרצ, ח"כ (ויו"ר ועדת הכספים) אלכס קושניר (ישראל ביתנו) וח"כ לימור מגן תלם (ישראל ביתנו).

את מדד השאילתות מובילים כרגיל חברות וחברי הרשימה המשותפת והציונות הדתית, לסירוגין: במקום הראשון איימן עודה (המשותפת), במקום השני אורית סטרוק (הציונות הדתית), מקומות 3-7 אוסאמה סעדי, סמי אבו שחאדה ועופר כסיף (המשותפת), ובמקום השמיני איתמר בן גביר (הציונות הדתית). אחריו מגיעים עמיחי שיקלי, מחברי הכנסת המדוברים ביותר בזמן האחרון לאחר שהופרש מימינה, וחבר הכנסת שלמה קרעי מהליכוד. ח"כ קרעי גם פותח את הניתוח שפרסמנו לפני כמה חודשים על משמעות השאילתות.

מדד ההשתפות בוועדות הוא עקב אכילס של המאגר: ראשית, מפני שהוא אחד המדדים החשובים ביותר לעבודתם של נבחרות ונבחרי הציבור. שנית, מפני שהנתונים לא ניתנים לחילוץ מהמאגרים השקופים לציבור, ונדרשה אוטומציה כדי לעשות זאת. שלישית, מפני שלא בטוח שרישום של ח"כ בפרוטוקול של הוועדה משקף עבודה אמיתית של חקיקה ופיקוח. נדרשים עבור זה פתרונות יצירתיים, ואנחנו עובדים עליהם במרץ (ומזמינים את הציבור לשגר לנו הצעות ורעיונות). המדד מעודכן ל-10.3, כחמישה ימים לפני הפגרה, ואנחנו מאמינים שבמבט על היחסיות שבו, אפשר להבין פחות או יותר את מידת ההשתתפות של חברות וחברי הכנסת בוועדות. מובילים אותו אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), נירה שפק ו-ולדימיר בליאק (יש עתיד), אורי מקלב (יהדות התורה) וינון אזולאי (ש"ס).

יש עוד שורה של מדדים, סה"כ 12 במספר, במאגר הפרלמנטרי, ואנחנו מזמינים את הציבור להיכנס לממשק ולבחון את פעילות חברות וחברי הכנסת. בעדכון הנוכחי אנחנו גם משחררים לציבור את הנתונים הגולמיים שאספנו – ומזמינים את הציבור לבחון אותם.

כאמור, הנתונים מבוססים על המאגרים באתר הכנסת הנגישים ושקופים לציבור, וככל שיש פערים בין הנתונים שם לבין הנתונים במערכת הפנימית של הכנסת, חשוב לנו לשמוע זאת ולעדכן. זו הזדמנות לחזור ולקרוא לנשות ואנשי הכנסת לפעול ככל שניתן שהפערים האלה יצומצמו, כדי שמה שידוע בתוך הכנסת, יהיה שקוף גם מחוץ למשכן.