קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

חשיפת שומרים: טביעות האצבע של פורום קהלת גם בחקיקה שהרחיבה את סמכויות המשרד לביטחון לאומי

מסמך שגובש בשותפות עם פורום בשם שילה, מייסודו של פורום קהלת, כולל סעיפים דומים להפליא לכמה מהדרישות של השרים בן גביר וסמוטריץ' במו"מ הקואלציוני. על המסמך חתומים לכאורה אלופים במילואים ניצבים בדימוס ואחרים, אבל חלקם מסתייגים ממנו. האלוף (במיל) עמוס ידלין טוען שמעולם לא חתם למרות ששמו מופיע. האלוף (במיל) עמוס גלעד: טעיתי. חשיפת שומרים מתפרסמת גם בעיתון TheMarker

השר לביטחון לאומי בן גביר. צילום: רויטרס
השר לביטחון לאומי בן גביר. צילום: רויטרס

מסמך שגובש בשותפות עם פורום בשם שילה, מייסודו של פורום קהלת, כולל סעיפים דומים להפליא לכמה מהדרישות של השרים בן גביר וסמוטריץ' במו"מ הקואלציוני. על המסמך חתומים לכאורה אלופים במילואים ניצבים בדימוס ואחרים, אבל חלקם מסתייגים ממנו. האלוף (במיל) עמוס ידלין טוען שמעולם לא חתם למרות ששמו מופיע. האלוף (במיל) עמוס גלעד: טעיתי. חשיפת שומרים מתפרסמת גם בעיתון TheMarker

השר לביטחון לאומי בן גביר. צילום: רויטרס

מסמך שגובש בשותפות עם פורום בשם שילה, מייסודו של פורום קהלת, כולל סעיפים דומים להפליא לכמה מהדרישות של השרים בן גביר וסמוטריץ' במו"מ הקואלציוני. על המסמך חתומים לכאורה אלופים במילואים ניצבים בדימוס ואחרים, אבל חלקם מסתייגים ממנו. האלוף (במיל) עמוס ידלין טוען שמעולם לא חתם למרות ששמו מופיע. האלוף (במיל) עמוס גלעד: טעיתי. חשיפת שומרים מתפרסמת גם בעיתון TheMarker

שוקי שדה

השר לביטחון לאומי בן גביר. צילום: רויטרס

23.1.2023

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

ברפורמה להחלשת מערכת המשפט, שמקדם שר המשפטים יריב לוין, ניכרות טביעות אצבעותיו של פורום קהלת, אף שאנשיו מסרבים לומר אם ועד כמה הם מעורבים בגיבושה. נראה כי בפורום קהלת לא הסתפקו בכך: גוף הקשור לפורום היה מעורב בחיבור מסמך שהופץ בנובמבר האחרון (למסמך המלא), בעיצומו של המשא ומתן הקואליציוני, וכולל שורת הצעות הדומות לדרישות שהועלו במשא ומתן מצד אנשיו של איתמר בן גביר. חלק מההצעות אף אומצו בהסכמים הקואליציוניים – למשל ההצעה לשנות את שמו של המשרד לביטחון פנים ל"משרד לביטחון לאומי"

ההצעות מופיעות במסמך שחיבר האלוף (במיל') ישראל זיו וערכה ד"ר ענת רוט, מנכ"לית פורום שילה, מייסודו של פורום קהלת. המסמך עצמו הוצג בכנס שערך בבנייני האומה בירושלים גוף בשם "הפורום למשילות, ביטחון והתיישבות", ורשימת החותמים כוללת 170 שמות וביניהם האלופים במילואים גיורא איילנד, אייל בן-ראובן, עמוס ידלין ועמוס גלעד, הניצבים בדימוס דוד צור ויוסי סדבון, פרופ' רבקה כרמי, עו"ד יהודה שפר, לשעבר ראש הרשות להלבנת הון, הח"כ לשעבר חיים ילין ועוד. 

העבודה על המסמך החלה כבר בחודשי הקיץ והוא הופץ בעיצומו של המשא-ומתן הקואליציוני, שלושה ימים אחרי שפורסמה דרישתו של איתמר בן גביר להפוך את המשרד לביטחון פנים למשרד לביטחון לאומי. אותה המלצה בדיוק מופיעה כאמור גם במסמך לצד המלצות אחרות המזכירות מאוד את אג'נדת הבחירות של בן גביר. 

 "מה קדם למה, מבחינת הרעיונות? אני לא נכנס לזה. זו רכילות. העיקר המטרה", אמר לשומרים אחד ממובילי היוזמה, שביקש שלא להזדהות בשמו. מחבר המסמך ישראל זיו קצת פחות מעורפל ומאשר שהיה קשר עם אנשיו של בן גביר בתקופת המו"מ הקואליציוני. "הם רצו להתייעץ איתנו. שוחחתי עם חלק מהאנשים שלו שביקשו להבין קצת יותר לעומק את הדברים. אלה היו שיחות לא רשמיות שהתקיימו עוד לפני הקמת הממשלה", הוא אומר. "לא הסכמנו לעשות פגישה רשמית איתם, כי לא ידענו אם הם מתמנים או לא ולכן לא הייתה פגישה רשמית". 

לדבריו, "יכול להיות שהעתיקו או לקחו משם. בסדר. אף אחד לא לוקח פה זכויות יוצרים". לזיו חשוב לציין כי השימוש בשם "המשרד לביטחון לאומי" (כפי שדרש וקיבל בן גביר) תוקן בגירסאות מאוחרות יותר של המסמך ל"משרד לביטחון לאומי פנימי".

מעניין לציין בהקשר הזה שבן גביר, שחטף לא מעט ביקורת על דרישתו להרחיב מאוד את סמכויותיו ביחס למשטרה, כמו גם על הרחבת סמכויותיו של המשרד לביטחון פנים, לא עשה בראיונות שנתן שימוש במסמך ובחותמיו כדי להצדיק את דרישותיו. האם צפה את הדיון הציבורי סביב מעורבות קהלת בתוכניות הממשלה לצמצם את סמכויותיה של מערכת המשפט והעדיף להתרחק ממנו? שומרים העביר שאלות בנושא לבן גביר אך הוא בחר שלא להגיב. דובר פורום קהלת מסר בתגובה רק כי "פורום שילה הוא גוף עצמאי". רוט מסרה בתגובה כי למסמך אין שום זיקה מפלגתית. תגובתה המלאה מובאת בסוף הכתבה.

אלוף במיל' ישראל זיו. צילום: טל שחר, מתוך ויקיפדיה
מחבר המסמך ישראל זיו מאשר שהיה קשר עם אנשיו של בן גביר בתקופת המו"מ הקואליציוני. "הם רצו להתייעץ איתנו. שוחחתי עם חלק מהאנשים שלו שביקשו להבין קצת יותר לעומק את הדברים. יכול להיות שהעתיקו או לקחו משם. בסדר. אף אחד לא לוקח פה זכויות יוצרים"

החיבור לפורום קהלת

הפורום לביטחון, משילות והתיישבות שבמסגרתו נכתב המסמך, הוא איחוד של שני גופים לא רשמיים שונים. הראשון הוא קבוצה של בכירים לשעבר במערכת הביטחון שהתגבשה סביב האלוף (במיל') יום-טוב סמיה, שהחלה לפעול לפני כשנתיים במטרה לקדם סוגיות של הגברת הביטחון האישי בנגב. הקבוצה השנייה היא פורום לב הגליל שאותו מוביל פורום שילה ופעילים בו, לצד אנשי ביטחון לשעבר, גם ראשי מועצות מקומיות ומועצות אזוריות בגליל. 

פורום שילה בתורו, ולפי ההגדרה שמופיעה באתר האינטרנט שלו, הוא "מכון מחקר ומדיניות, הפועל להעשיר את הידע אודות ההתיישבות היהודית בכל חלקי הארץ, אתגריה, צרכיה, חשיבותה והצידוק המוסרי שלה". הקשר עם פורום קהלת, גוף מחקר עתיר משאבים הנחשב לגוף המשפיע ביותר על הימין בישראל בעשור האחרון, מוצנע באתר אולם מופיע בחלק מהפרסומים של שילה וכן בדיווחים אחרים. כך למשל, קהלת מימנה ב-2020 את מקבל השכר היחיד שהיה בשילה באותה השנה. בחלק מפרסומי שילה כתוב "מייסודו של פורום קהלת", ישנם חברים משותפים בוועד המנהל ועוד. בדיווח לרשם העמותות מתאר שילה את הקשר לקהלת כ"מטרות משותפות ונושאי משרה משותפים".

יו"ר שילה הוא בנצי ליברמן, בעברו יו"ר מועצת יש"ע ומנהל רשות מקרקעי ישראל. מנכ"לית הפורום ועורכת המסמך המדובר, ענת רוט, מתוארת באתר הפורום בין היתר כיועצת לשעבר לשלושה מראשי מפלגת העבודה וכן כ"חוקרת ההתיישבות ביהודה ושומרון ומחברת הספרים "סוד הכוח – מועצת יש"ע ומאבקיה בגדר ההפרדה ובתוכנית ההתנתקות" (2005) ו"לא בכל מחיר – מגוש קטיף עד עמונה: הסיפור מאחורי המאבק על ארץ ישראל" (2014)". 

האם מעורבותו של שילה במסמך הסתכמה בעריכה של רוט? "פורום שילה לא מופיע כאן כפורום שילה ואנחנו לא מקבלים מהם כסף ותמיכה", טוען זיו. "כיוון שפורום שילה מעורב בנושאים של הגליל ושל ההתיישבות, לא הדרנו את רגליהם. אנחנו מקבלים את האנשים שלהם שרוצים להיות שותפים בתוך העשייה". 

אלוף במיל' עמוס גלעד. צילום: רדיו ת"א, מתוך ויקיפדיה
גלעד: "היו עוד היבטים שלא נראו לי, אחד מהם הוא ההמלצה להפוך את המשרד לביטחון פנים למשרד לביטחון לאומי. הייתי נחפז מדי בחתימה. לא אופייני לי, אבל כל אחד עושה טעויות (...) הצטרפתי עם אמוציה לרצון להחזיר את המשילות, אבל הייתי צריך לבדוק את זה יותר טוב"

המסמך והדרישות במו"מ

המסמך כולל ביקורת על הפקידות הממשלתית ועל בג"ץ, שמתואר כמי שמוביל מדיניות של אפליה מתקנת לטובת האוכלוסייה הערבית בתחום הקרקעות, וזאת לצד רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון. "בחלוף שלושה עשורים התוצאה שלה ברורה לעין: הצטמקות דרמטית של שיעור האוכלוסייה היהודית, הן בגליל והן בנגב", נטען בו. 

ידלין: "התנתקתי מהם לפני שנה. זה גוף שהתחיל לפעול בנושא האלימות והביטחון האישי בנגב אבל זה התחיל לקחת כל מיני כיוונים שלא מצאו חן בעיני והחלטתי להתנתק"

אלוף במיל' ידלין. צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, מתוך ויקיפדיה

על הפקידות הממשלתית נכתב: "מוסדות ציבוריים מרכזיים במדינת ישראל מתאפיינים בעשור האחרון בגיבוש מדיניות עצמאית, שמונחית על פי תפיסת העולם של הפקידים שמונו לעמוד בראשם. היחלשותו של הדרג הפוליטי נוכח תהליכי המשפטיזציה ואי היציבות הפוליטית פגעו בתהליכי הבקרה והפיקוח והפכו את הפקידות במוסדות השלטון למעין ממשלת צללים, שמתווה מדיניות עצמאית". 

גם כאן, הדוגמה הניתנת נוגעת לאפלייה מתקנת בתחום הקרקעות. ההמלצות הקונקרטיות במסמך הן להשלים את התיקון לחוק ועדות קבלה, כפי שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. תיקון זה מאפשר להרחיב את וועדות קבלה מ 400 משפחות בנגב ובגליל ל-700 משפחות, גם באזורים שקרובים יותר למרכז הארץ - לכיש, עדולם, עירון ויהודה ושומרון. את ההצעה ההיא יזמו חברי-כנסת מהימין בהם ניר אורבך ואורית סטרוק, בתמיכת שרת הפנים דאז, איילת שקד. 

בהסכמים הקואליציוניים עם הציונות הדתית ועם עוצמה יהודית מופיע סעיף לפיו חוק ועדות הקבלה יורחב לאלף משפחות ויחול גם על ישובים יהודה ושומרון. 

בדומה לסעיפים אחרים בהסכמים הקואליציוניים - עם הציונות הדתית ועוצמה יהודית - המסמך גם ממליץ על הרחבת הפטור ממכרז להקצאת מתחמי מגורים לכלל כוחות הביטחון (ולא רק לצה"ל) והקמת שכונות כפריות בשולי הערים בגליל ובנגב כדי לאפשר קליטה של קבוצות מאורגנות כמו עולים, בעלי בעלי מקצועות חיוניים ואחרים. מכלול הדברים מצביע על הרחבת הקצאת קרקעות להתיישבות יהודית בלבד (לסעיפים נוספים - ראו טבלה). 

ידלין: לא חתמתי על המסמך

זיו אומר כי כל הבכירים שחתומים על המסמך אכן עשו זאת ומכירים את תוכנו אולם בשיחות עם חלק מהם מצטיירת תמונה שונה; חלקם הביעו הסתייגות מעצם החתימה או מתכנים מסוימים במסמך. כך לדוגמה, עמוס ידלין, שבעבר היה מועמד המחנה הציוני לתפקיד שר הביטחון, אמר לשומרים שמבחינתו הוא לא חתום על שום מסמך. "התנתקתי מהם לפני שנה ואת פורום שילה אני לא מכיר בכלל", הוא אמר. "זה גוף שהתחיל לפעול בנושא האלימות והביטחון האישי בנגב אבל זה התחיל לקחת כל מיני כיוונים שלא מצאו חן בעיני והחלטתי להתנתק. אני אפילו לא בקבוצת הווטסאפ שלהם".

הכוונה לכיוונים יותר לאומניים?

"בוא נעצור כאן". 

בן ראובן: "אני לא תומך בבן גביר. הוא אדם לא ראוי. הדבר האחרון שבן גביר יכול להגיד על עצמו זה שהוא השר לביטחון לאומי. זה קשקוש"

אלוף במיל' בן ראובן. צילום: מתוך ויקיפדיה

האלוף (במיל') עמוס גלעד אמנם מכיר את המסמך, אך אומר שטעה כשחתם. "היו עוד היבטים שלא נראו לי, אחד מהם הוא ההמלצה להפוך את המשרד לביטחון פנים למשרד לביטחון לאומי. הייתי נחפז מדי בחתימה. לא אופייני לי, אבל כל אחד עושה טעויות(...) הצטרפתי עם אמוציה לרצון להחזיר את המשילות, אבל הייתי צריך לבדוק את זה יותר טוב". 

האלוף (במיל') והח"כ לשעבר איל בן ראובן מכיר את הפורום ופעילותו לאחר שהשתתף במספר סיורים שארגן (באחד מהם גם השתתפו השרים בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק, אז עדיין חברי-כנסת בתחילת מסע בחירות). בשיחה עם שומרים הוא מתרעם על הזיהוי הפוליטי עם בן גביר ודעותיו. "אני לא תומך בבן גביר. הוא אדם לא ראוי", הוא אומר. כשאנו מקריאים לו את האמירה במסמך על הפיכת המשרד לביטחון פנים למשרד לביטחון לאומי, הוא טוען שלא ידע על כך. "זה כתוב שם? אם כן, אני לא אוהב את זה. זה טעות. הדבר האחרון שבן גביר יכול להגיד על עצמו זה שהוא השר לביטחון לאומי. זה קשקוש. ביטחון לאומי זה מכלול של דברים, גם סוגיית איראן". לדברי בן ראובן. "אוכלוסייה לא מאוזנת גורמת לדברים לא טובים וכיום יש בגליל רוב של 86% ערבים מול 14% יהודים. זה עלול בהמשך להוביל לכל מיני דרישות כמו בקטלוניה (ספרד), מיעוט ההופך להיות לרוב במרחב גיאוגרפי, במעלה הדרך הוא מתחיל להעלות דרישות".

צור: "הייתי פעיל שם בתקופה מסוימת. היו לנו מפגשים עם המשטרה, בנושא המשילות. ברגע שזה הפך לפורום של התיישבות, הנושא תפס כיוון שלא לטעמי"

ניצב בדימוס צור. צילום: ראובן קפוצ'ינסקי, מתוך ויקיפדיה

גם ניצב בדימוס דוד צור, לשעבר חבר-כנסת מטעם "התנועה" של ציפי לבני, מתנער מההמלצה להפוך את המשרד לביטחון פנים למשרד לביטחון לאומי, ולדבריו הוא כבר לא פעיל בקבוצה. "הייתי פעיל שם בתקופה מסוימת. היו לנו מפגשים עם המשטרה, בנושא המשילות. ברגע שזה הפך לפורום של התיישבות, הנושא תפס כיוון שלא לטעמי. אני לא נגד ועדות קבלה, פשוט הפסקתי להתעסק בזה". 

גם לחותם יהודה שפר היו הסתייגויות, אולם עדינות יותר. "לא הייתי מתנסח ככה בנוגע לפקידים ומערכת המשפט", הוא אומר "אבל אני מסכים עם המסר המרכזי - צריך תוכנית כוללת להגברת המשילות. זה מסר שראוי שכלל המערכת הפוליטית תאמץ ותקדם".

תגובת פורום שילה והפורום למשילות

"נברך ונשתף פעולה עם כל נבחר ציבור שיבחר לאמץ את המסמך"

עורכת המסמך ומנכ"לית שילה, ענת רוט מסרה בתגובה: "למסמך ביטחון ומשילות בגליל ובנגב אין שום זיקה מפלגתית. פורום שילה הוא גוף עצמאי, שבנצי ליברמן ואני פעילים בו לצד הרבה מאוד גורמים אחרים מכל קצוות הקשת הפוליטית. נברך ונשתף פעולה עם כל נבחר ציבור שיבחר לאמץ את המסמך, כולו או חלקו.

"בנושאי ההתיישבות הכפרית, הכולל גם את קידום חוק ועדות קבלה, אנחנו פועלים יחד עם שותפינו בלב הגליל, אך הדבר אינו קשור לפורום לביטחון ומשילות. אנחנו פועלים כבר תקופה ארוכה מול גורמים שונים בכל המפלגות, כולל שרים, עוד מהימים הראשונים של הממשלה הקודמת. אנחנו שמחים ומברכים שחלק מהנושאים שחשובים לחיזוק ההתיישבות נכנסו כחלק מההסכמים הקואליציוניים, ומקווים שהם יתורגמו גם למדיניות מעשית".

לאחר פרסום הכתבה ביקש ישראל זיו להוסיף את התגובה הבאה: "הפורום לביטחון משילות והתיישבות, הוא פורום התנדבותי של בכירים יוצאי מערכות הבטחון, ראשי מועצות, גורמי ממשל ואנשי רוח המבקש לייצר הסכמה רחבה בין כלל המגזרים במדינת ישראל. הפורום שאינו בעל צביון או השתייכות פוליטית, החל לפעול לפני למעלה משנתיים לפני הקמת ממשלת בנט- לפיד במטרה להציע פתרונות לבעיית המשילות וההתיישבות בנגב ובגליל. עוד לפני פרסום התוכנית העדכנית, הגבירה פעילות הפורום את המשילות כדוגמת הידוק שיתוף הפעולה בין הצבא למשטרה, והתוכנית להתיישבות בנגב שפרסמה ממשלת בנט- לפיד.

"התוכנית העדכנית הופקה לפני כינונה של הממשלה הנוכחית, על בסיס ידע וניסיונם של חבריו, ופרסומה התעכב בשל פיזור הכנסת הקודמת בכוונה שלא יעשה בה שימוש על ידי המתמודדים. לאחר הבחירות פורסמה התוכנית לשימוש כל ממשלה שתקום ללא כל אמירה פוליטית, אלא כהצעת פתרון

לבעיות המשילות וההתיישבות בנגב ובגליל.

"לפורום לביטחון משילות והתיישבות אין קשר או השתייכות ל' פורום קהלת' כפי שגם נאמר מפורשות לכתב. תוכנית הפורום כיוונה להגברת הביטחון והמשילות ולא ליתן צידוק לשינויי חקיקה או הסדרים פוליטיים, ולבטח לא לצמצום סמכויותיה של מערכת המשפט אלא להגברת האכיפה דווקא מכוח סמכויותיה".