קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

מדינת הלכה למעשה: המהפכה המשפטית שלא מדברים עליה

ישראל סוערת מהרפורמה המשפטית של השר יריב לוין, אבל מתחת לרדאר, עמוק בהסכמים הקואליציוניים, סוכם בין הליכוד לבין השותפות שלו על מהפכה דרמטית לא פחות: פיצול המערכת המשפטית בישראל שיעניק לבתי הדין הרבניים מעמד של בית משפט לכל דבר ועניין. "לא צריך להיות מומחה גדול, כדי להבין שעכשיו יש יותר סיכוי, שהחקיקה תעבור". דוח מיוחד של שומרים

רה"מ נתניהו והשרים דרעי וסמוטריץ (מהגב) בישיבת הממשלה. צילום: רויטרס
רה"מ נתניהו והשרים דרעי וסמוטריץ (מהגב) בישיבת הממשלה. צילום: רויטרס

ישראל סוערת מהרפורמה המשפטית של השר יריב לוין, אבל מתחת לרדאר, עמוק בהסכמים הקואליציוניים, סוכם בין הליכוד לבין השותפות שלו על מהפכה דרמטית לא פחות: פיצול המערכת המשפטית בישראל שיעניק לבתי הדין הרבניים מעמד של בית משפט לכל דבר ועניין. "לא צריך להיות מומחה גדול, כדי להבין שעכשיו יש יותר סיכוי, שהחקיקה תעבור". דוח מיוחד של שומרים

רה"מ נתניהו והשרים דרעי וסמוטריץ (מהגב) בישיבת הממשלה. צילום: רויטרס

ישראל סוערת מהרפורמה המשפטית של השר יריב לוין, אבל מתחת לרדאר, עמוק בהסכמים הקואליציוניים, סוכם בין הליכוד לבין השותפות שלו על מהפכה דרמטית לא פחות: פיצול המערכת המשפטית בישראל שיעניק לבתי הדין הרבניים מעמד של בית משפט לכל דבר ועניין. "לא צריך להיות מומחה גדול, כדי להבין שעכשיו יש יותר סיכוי, שהחקיקה תעבור". דוח מיוחד של שומרים

חן שליטא

רה"מ נתניהו והשרים דרעי וסמוטריץ (מהגב) בישיבת הממשלה. צילום: רויטרס

12.1.2023

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

איש עסקים חרדי קונה חברת סלולר, ומכניס לחוזה האחיד שעליו חתומים הלקוחות סעיף חדש: כל מחלוקת תידון בבית הדין הרבני. תרצו לתבוע את החברה על מכשיר פגום, שירות רשלני או כל נושא אחר? בין אם אתם חילונים או דתיים, לא בית המשפט יהיה הכתובת עבורכם, אלא רק בית הדין הרבני. נשמע כמו תרחיש דמיוני? לא על פי ההסכמים הקואליציוניים שחתם ראש הממשלה נתניהו עם ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית ונעם, סיעת היחיד של אבי מעוז. בכל אחד מהם מופיעה ההסכמה להרחיב את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות, כלומר בתיקים אזרחיים, בהסכמת הצדדים כמובן. האם ההסכמה הזו ניתנת תמיד מרצון חופשי? על כך נרחיב בהמשך.

המהלך הזה אמנם אינו מוזכר ברפורמה המשפטית מעוררת המחלוקת הציבורית, שהציג שר המשפטים יריב לוין עם כניסתו לתפקיד, אבל הוא מהווה צעד נוסף בשינוי שיטת המשפט בישראל. 

יו"ר יהדות התורה גולדקנופף והסעיפים בהסכם הקואליציוני עם הליכוד. להסכם המלא. צילום: רויטרס

"זה עוד צעד בצונאמי של צעדים שמיועדים להגביר את האלמנט ההלכתי על החיים שלנו", מתריע פרופ' צבי טריגר, מהפקולטה למשפטים במכללה למנהל, שמתמחה בדיני משפחה ודיני חוזים. "דיני ממונות לא מתאימים לכלכלה, לתחכום ולערכים של חברה מודרנית. דרך בירור העובדות היא אחרת. אין הגנות שיש בדין האזרחי. בהלכה, למשל, אסורה ריבית והצמדה. רוב הדיינים לא מרגישים מחויבים לחוק החוזים, וחלוקים בדעותיהם לגבי מחויבותם לדיני תכנון ובנייה. בית דין רבני גם לא רואה עצמו כפוף לעקרון השוויון, לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הוא לא רואה עצמו כפוף לשום עיקרון אזרחי חוקתי. זה מופיע בחוק הדיינים: אין מרות על הדיין זולת דין תורה". 

עו"ד ד"ר רפי רכס, סגן היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, מבקש כמובן להרגיע: "ב-2018 כבר ניסחנו תזכיר חוק שעבר בקריאה ראשונה, וקיבלנו על עצמנו חוקים שנהיה כפופים אליהם. אני מאמין שהצעות החוק שיעלו בכנסת הזו יהיו דומות. ושתהיה הסכמה ברורה, נוסח שיתואם עם משרד המשפטים, שאומר שאת מגיעה מרצונך החופשי". 

רק שעכשיו רוב הסיעות מדברות על סמכות שיפוט ולא סתם בוררות.

"כי למה שהמתדיינים יצטרכו לרוץ למחוזי כדי לאשר את פסק הדין כמו שנדרש בבוררות? אנחנו מציעים בית דין שאפשר לערער עליו לבית הדין הרבני הגדול ואחרי זה לבג"צ, רק שההליכים אצלנו יותר יעילים ומהירים מבתי המשפט האזרחיים, האגרות אצלנו נמוכות יותר. את גם לא חייבת עורך דין, כי הדיין מוביל את הדיון. 

"בזמנו ליברמן היה היחיד בקואליציה שהתנגד לחקיקה הזו, ולכן זה נתקע. היום אנחנו רואים את מה שעברנו כירידה לצורך עלייה. לא צריך להיות מומחה גדול, כדי להבין שעכשיו יש יותר סיכוי, שהחקיקה תעבור". 

"הסכנה אינה רק מול תאגידים", מתייחס טריגר, "גם בעל הבית בדירה ששכרת יוכל להתעקש שבחוזה השכירות תהיה התניית שיפוט כזו". 

ונגיד, שנגיע לרבני, זה כזה נורא? 

"נשים לא כשירות לתת עדות לפי ההלכה, כך שאת כאישה כבר נמצאת בעמדת נחיתות ממנו. גם אם בכל זאת תעידי, כי בתי הדין מוצאים דרך לעקוף את המגבלה הזו, כדי לשמר את כוחם ולא להפסיד תיקים, תחשבי פחות אמינה ממנו, רק בגלל שהוא גבר". 

ומה עם גבר חילוני, זה גם בעייתי?

"לפי הדין העברי, אדם שלא שומר שבת, אינו כשיר לעדות. חרדי שומר מצוות יהיה אמין יותר על הדיינים מחילוני, דתי לאומי או רפורמי. ושוב, כדי שגם חילונים יופיעו בפניהם בתיקי גירושין, הרבנים הראשיים פסקו שאי אפשר לפסול עדות של גבר חילוני. אבל התפיסה הבסיסית בעיני הדיינים, שהם חרדים ברובם, שזו לא אותה רמת אמינות, שלא לדבר על אדם שאינו יהודי". 

יו"ר הציונות הדתית סמוטריץ, והסעיפים בהסכם הקואליציוני עם הליכוד. להסכם המלא. צילום: רויטרס

"הציבור לא מבין את המשמעות של זה"

לפני שתלכו לחפש את החוזה האחרון שעליו חתמתם, נבהיר: בית הדין הרבני לא מורשה כיום לדון בסכסוכים אזרחיים, שאינם פועל יוצא של ענייני מעמד אישי. מה כן? לפי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, בית הדין הרבני, מחזיק בבלעדיות בכל הקשור לנישואים וגירושין (מתן גט) בין בני זוג יהודים בישראל, ואם כל הצדדים מסכימים אז גם בענייני משמורת, מזונות וירושה. בחלק מהנושאים, למשל, בחלוקת רכוש - יש מה שנקרא מירוץ סמכויות - הצד שפותח ראשון בהליך, קובע אם התיק ידון בבית משפט למשפחה או בבית הדין הרבני. ועדיין גם בנושאים שבהם יש "סמכות מקבילה", הדיינים מחויבים להתחשב בחוקי מדינת ישראל, ולא בדין תורה (מלבד בענייני מזונות, בעניינם דן הרבני לפי ההלכה). 

כך שהסעיפים בהסכמים הקואליציוניים, הדורשים להכיר בבתי הדין הרבניים כערכאת שיפוט לנושאים אזרחיים או כבוררות שלא מצריכה אשרור של בית המשפט (שזה די דומה), הם בגדר מהפכה של ממש. 

יו"ר נעם אבי מעוז והסעיפים בהסכם הקואליציוני עם הליכוד. להסכם המלא. צילום: רויטרס

מאין באה הדרישה הזו? "לבתי הדין הרבניים מעולם לא הוענקה סמכות שיפוט בתחומי משפט אזרחי", מסביר ד"ר חנן מנדל מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. "בתקופה המנדטורית הם החלו לקחת על עצמם תיקים שעסקו בדיני ממון, אבל כבוררים בלבד. הרשויות לא מכירות בפסק בוררות, אם אין לו אישור של בית משפט. אי אפשר לגשת איתו להוצאה לפועל או למשרד הפנים, אם המחוזי לא אישרר את ההחלטה". 

ולכן ההסכמים הקואליציוניים מדגישים שלפסיקות של בתי הדין יהיה תוקף, הן לא רוצות להיות נתונות לאישור של בית משפט אזרחי. 

"נכון, בשנות התשעים, שופט בית המשפט העליון מישאל חשין העיר מדי פעם שהוא לא מבין איך בתי הדין הרבניים לוקחים תיקים מהצד כבוררים, אבל לא הייתה עתירה ספציפית, שהצריכה את בית המשפט לדון בזה, עד לפסיקה בעניין סימה אמיר ב-2006". 

"הצעות החוק שעלו ברוח הסעיפים האלה בכנסות קודמות נבלמו, כי בקואליציות קודמות שהנהיג נתניהו, היו מי שהבינו שיש כאן בעיה. בממשלה הזו אין גורם ליברלי לצד נתניהו", אומר ד"ר חנן מנדל

ד"ר מנדל. צילום: באדיבות המצולם

מה קרה שם?

"כשהזוג אמיר התגרש בבית הדין הרבני, הוא חתם על הסכם שאומר שבכל סכסוך רכוש עתידי ביניהם, הם ילכו אך ורק לבית הדין הרבני. כשהבינה סימה אמיר את ההשלכות של הסכם כזה עליה, כאישה, היא עתרה לבג"ץ כדי שיקבע שאין לבית הדין הרבני סמכות כזו". 

הם כבר התגרשו, הגט ניתן, מה יפגיש אותם שוב בבית משפט?

"שאלות שקשורת לילדים כמו מזונות ומשמורת. או כשיש שותפות עסקית בין בני הזוג, ומטעמי כדאיות כלכלית היא נמשכת גם אחרי הגט. הבוררויות שהתנהלו עד 2006 בבתי הדין הרבניים לא היו רק בין בני זוג אלא בכלל בסכסוכים אזרחיים. בג"ץ בראשות השופטת פרוקצ'יה קבע, שבית הדין רבני ממלכתי עם סמל המדינה, לא יכול לקחת עבודות מהצד בתור בורר, אלא אם כן הכנסת תעגן סמכות כזו בחקיקה". 

וזה נפסק?

"כשמערכת המחשוב לא אפשרה לנהל רישום כזה, היו בתי דין שהמשיכו באמצעות רישום ידני של הבוררויות במחברת, אבל גם זה דעך בסופו של דבר. היום קיימים בתי דין פרטיים לממונות שמנהלים בוררות פרטית, כמו אצל החילונים".

אבל הניסיונות להחזיר "עטרה ליושנה" לבתי הדין הרבניים לא רק שלא פסקו, אלא עלו מדרגה - מבוררות לערכאת שיפוט. 

"סעיפים כאלה הופיעו בקווי היסוד של כל ממשלות נתניהו האחרונות, החידוש הפעם הוא שזה חלק מחבילת גזרות מקיפה בתחום הדמוקרטי. הצעות החוק שעלו ברוח הסעיפים האלה בכנסות קודמות נבלמו, כי בקואליציות קודמות שהנהיג נתניהו, היו מי שהבינו שיש כאן בעיה. בממשלה הזו אין גורם ליברלי לצד נתניהו". 

וגם המוטיבציה היא אחרת.

"ולכן אם נתניהו יסכים, זה יקרה. בכנסת הזו עוד לא הוגשה הצעת חוק עדכנית, כך שהכל עוד פתוח. כשזה הגיע בעבר לדיון בוועדות הכנסת הוגשו הסתייגויות שמיתנו את ההצעה, אני לא רואה את ההסתייגויות האלה בהסכמים הקואליציוניים האחרונים. 

בית הדין הרבני בת"א. צילום: שאטרסטוק

"מצד אחד, מקובל להכניס הרבה עיזים להסכמים, כדי שאפשר יהיה להעביר את המהלך ולהגיד, 'אבל תראו איך החרגנו את חוקי המגן בדיני עבודה או הוספנו את חוק שיווי זכויות האישה'. מצד שני, עם הרוב שיש היום לקואליציה הדתית ימנית, לא בטוח שינסו למתן את זה. אני כאדם דתי, אומר שיש בעיה עם הענקת הסמכות הזו. זו עוד דרך לחזק את המוטיב הדתי, ולהפוך אותנו ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינה יהודית דתית". 

אתה צופה התנגדות ציבורית?

"הציבור לא מבין את המשמעות של זה. הוא יגיד, מה זה קשור אלי, אני לא הולך לבתי דין רבניים. שיעשו החרדים בשלהם. והממשלה תשווק את המהלך כפיתרון להקלת העומס על בתי המשפט, כי אנשים דתיים ילכו לשם במקום לבתי המשפט האזרחיים. זה לא מדויק, חלקם ממילא לא הולך לבתי משפט של המדינה, ובכל מקרה הם תופסים תור למי שרוצה להתגרש ואין לו ברירה אלא להגיע לרבני". 

הרב מרדכי בוגייב: "עם כל הכאב של כל מיני חלקים בחברה, אין סיבה לא לתת אפשרות למי שרוצה להתדיין ככה, זו החזרת המורשת שלנו, הרי אף אחד לא מדבר שזה יהיה בכפייה"

הרב בוגייב. צילום: באדיבות המצולם

אולי זו דרך להגדיל תקנים.

"ולכן אני לא רואה התנגדות למהלך מצד בתי הדין הפרטיים לממונות. אם דיין בבית דין פרטי יאבד את פרנסתו, כי קהל המתדיינים ילך לרבני. הוא יעבור לרבני ויקבל תנאים של עובד מדינה". 

"אם נראה שהציבור נוהר", מתייחס רכס, "ויכולת הקיבול שלנו לא תעמוד בזה, נגיש בקשה למדינה, שתפנה אלינו עוד דיינים. בינתיים אנחנו מאמינים שנספוג את זה, ודיני ממונות יהוו רק אחוז אחד מהתיקים". 

כמה זה אחוז?

"אני לא רוצה לזרוק סתם מספרים".

הרב מרדכי בוגייב, דיין מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל וראש מכון יסודות במשפט העברי: "המשפט העברי מלא בצדק, הוא הגיע מהתורה, התורה זה דבר אלוקי ואין משהו יותר צודק מאיך שאלוקים ברא את העולם עם הכללים שלו. אין סיבה שנסתמך על שיטות משפט של עמים ששלטו בנו בעבר. עם כל הכאב של כל מיני חלקים בחברה, אין סיבה לא לתת אפשרות למי שרוצה להתדיין ככה, זו החזרת המורשת שלנו, הרי אף אחד לא מדבר שזה יהיה בכפייה".

בית דין רבני בארה"ב. למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: שאטרסטוק
"נכון שבכל מדינות העולם יש שיטת משפט אחידה, אבל אנחנו מדינה של העם היהודי, זה חלק מהייחוד שלנו", אומר עו"ד רפי רכס,  סגן היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים. "כמו שיש לנו רבנות, יש לנו גם בתי דין רבניים, ואנחנו מציעים אפשרות של שפיטה הלכתית שקיימת אצל העם שלנו כבר אלפי שנים"

"מי שמפריע לו שאין נשים דיינות, שלא יבוא"

שאלת הכפייה או הסכמתם של כל הצדדים, מהווה מוקש משמעותי. גם אם נניח שהמילה הסכמה לא תמחק עם השנים, במסגרת מדיניות הרגל בדלת, שחוזים כמה משפטנים פסימיים. "לחברה החרדית יש כוח", אומר משפטן בכיר שמכיר אותה היטב. "יופעלו הרבה לחצים כלכליים וחברתיים שיביאו אנשים פרטיים ועסקים לשם, ויש עניין של כתב סירוב. מפעילים סנקציות חברתיות כנגד מי שמסרב לבוא לדין תורה. אמנם בג"ץ אסר על בתי הדין הרבניים לעשות את זה והיועץ המשפטי הוציא הנחיה דומה לבתי הדין הפרטיים, אבל זו פרקטיקה שעוד קיימת בעל פה". 

"להתדיין לפי דין דתי, זה להתדיין לפי מערכת חוקים לא שוויונית", אומרת ראשת מכון רקמן לקידום מעמד האישה, פרופ' רות הלפרין-קדרי, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן שעומדת בראש קואליציית ארגונים המתנגדת למהלך ושיגרה השבוע (8.1) מכתב בנושא לשר המשפטים לוין. לדבריה, "לקחת מערך שיפוטי ממלכתי עם סמל של המדינה ולתת לו כוח כזה, זה איום ונורא. אנשים גם לא יבינו שהם יכולים לסרב, כשהם יקבלו זימון עם סמל המדינה, זה ייתפס בעיניהם כערכאה מחייבת".

"להתדיין לפי דין דתי, זה להתדיין לפי מערכת חוקים לא שוויונית", אומרת פרופ' רות הלפרין קדרי. "אין נשים דיינות, רק גברים, לרובם השכלה תורנית ולא משפטית. למה המדינה צריכה לממן מערכת לא שוויונית בהגדרתה?"

פרופ' הלפרין-קדרי. צילום: רמי זרנגר

רכס מתנגד: "אין פה שום שינוי של סטטוס קוו. יש ציבור רחב שמעוניין בזה, ומי שאומר 'אני חי ב-2023 וזה לא מתאים לי', זה לא יכפה עליו. ההסכמה תינתן ברגע הגשת התביעה, ולא בגלל חוזה שחתמת עליו בעבר. לא תהיה חיה כזו של הסכמה מראש. אנחנו מודעים לבעיות האלה. ולגבי דיני ממונות - אין מבחינתנו הבדל בין גברים ונשים, חוץ מכאשר מדובר בבני זוג. אנחנו כפופים לפסיקה האזרחית שקיימת, אחרת לפסק הדין שלנו אין תוקף, ואנחנו גם כפופים לחוקי המגן של דיני עבודה ולהגנה על אנשים עם מוגבלויות. אין מה לדאוג". 

אם אתם כפופים לכל כך הרבה חקיקה ישראלית, אז למה צריך אתכם?

"כי לא תמיד התוצאה תהיה אותה תוצאה כמו בדין האזרחי. כשיש חוב למשל, בדין האזרחי יש התיישנות אחרי שבע שנים, בהלכה אין התיישנות. אנחנו נשלב בין ההלכה לחוק". 

הלפרין-קדרי לא מתרשמת: "גם כשהם מחויבים לדין האזרחי בתי הדין הרבניים, נותנים פרשנות יצירתית, או מתעלמים ממנו, בעיקר כשזה מתנגש עם זכויות אדם ועם עקרונות בסיסיים של שוויון. זו לא מערכת שוויונית. אין נשים דיינות, רק גברים, לרובם השכלה תורנית ולא משפטית. למה המדינה צריכה לממן מערכת לא שוויונית בהגדרתה? באף מדינה מערבית אין כזה כוח לדת בכל הקשור לנישואים וגירושים, אז להרחיב אותו לתחומים נוספים? ולמה מדינה אחת זקוקה לשתי שיטות משפט מקבילות, המושתתות על תפיסות צדק שונות, כשהכנסת קובעת פה את החוקים". 

רכס בתגובה: "נכון שבכל מדינות העולם יש שיטת משפט אחידה, אבל אנחנו מדינה של העם היהודי, זה חלק מהייחוד שלנו. כמו שיש לנו רבנות, יש לנו גם בתי דין רבניים, ואנחנו מציעים אפשרות של שפיטה הלכתית שקיימת אצל העם שלנו כבר אלפי שנים. זה נכון שלדיינים יש בעיקר השכלה תורנית, אבל הם עוברים הכשרות משפטיות. אנחנו נכשיר קבוצת דיינים שתלמד דיני עבודה בצורה מסודרת. ומי שמפריע לו שאין נשים דיינות, שלא יבוא. למרות שזה מה שכתוב בשולחן ערוך וכך היה מאז ומתמיד ביהדות".

הסכמים הקואליציוניים מתייחסים רק לבתי דין יהודיים. זו בעצם הטבה מסובסדת ליהודים בלבד? מה עם בני דתות אחרות שרוצים להישפט בדין דתי?

"ישראל זו מדינה יהודית ודמוקרטית וזה השילוב הכי מושלם. המחוקק כבר קבע שאם לבית המשפט יש לקונה, הוא יכול לפסוק לאור עקרונות המשפט העברי, אנחנו מציעים שיפוט עם משמעות".

הלפרין-קדרי מוסיפה לעניין האפליה: "בהסכם הקואליציוני עם ש"ס, הם מסתפקים בכך שרק אחד מבעלי הדין יהיה יהודי. את קולטת את האבסורד? את כופה דין תורה על אדם לא יהודי, שיהיה מהיותו גוי במעמד יותר נחות שם. תחשבי על חברה קבלנית שגוררת לשם פועלי בניין תאילנדים או פלסטינים, איזה סיכוי יש להם?". 

יו"ר ש"ס אריה דרעי והסעיפים בהסכם הקואליציוני עם הליכוד. להסכם המלא. צילום: רויטרס

"יקרב בין ישראל היהודית לדמוקרטית"

המתנגדים להרחבת הסמכויות מציגים כדוגמה את מחקרו של הרב פרופ' רון קליינמן, יו"ר הוועדה הישראלית של האיגוד הבינלאומי למשפט עברי ומרצה למשפט עברי ולדיני נזיקין בקריה האקדמית אונו. קליינמן סקר את פסיקות בית הדין הרבני בשבתו כבורר בתביעות מתחום דיני העבודה. הוא המחיש באמצעות פסקי הדין שדחו את תביעותיהן של גננות שעבדו ברשת הגנים של אגודת ישראל, את הבעייתיות שבהסתמכות על דין תורה. 

העובדות חתמו על חוזה עבודה לפיו הן מוותרות על זכויות סוציאליות בסיסיות, ויתור שאינו אפשרי לפי החוק בישראל. אלא שהדיינים דחו את תביעותיהן, בנימוק שהן הסכימו לכך בחתימתן. "רוב הדיינים", כתב קליינמן, "פסקו בניגוד לדיני העבודה הבסיסיים, כיוון שמצאו תוקף הלכתי לוויתור. הם קבעו שהגננות הסכימו לוותר על זכויותיהן הסוציאליות מתוך הזדהות עם חשיבות המוסדות או שההתחייבות של מנהלי המוסדות כלפי משרד החינוך לשלם לעובדות לפי חוק, אינה מחייבת מבחינה הלכתית. חלק מדיינים אף ביטא חשש מפורש שתשלום מלוא הזכויות יביא לקריסת מוסדות החינוך החרדים ולביטול תורה". 

"אני ניצב מאחורי הביקורת שלי, אבל המצב שונה עכשיו. יש דברים שכבר סוכם עליהם בדיונים בהצעות חוק קודמות, ואני מקווה שימשיכו משם. מה גם שהדור הצעיר של הדיינים יותר פתוח", אומר פרופ' רון קליינמן

הרב פרופ' קליינמן. צילום: טלי צומברג

קליינמן הסיק מכך שלהשקפתם החרדית של הדיינים הייתה השפעה על פסיקתם גם בעניינים ממוניים-אזרחיים, שאינם קשורים לדיני משפחה. מה יש לסגן היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, עו"ד רכס לומר על זה? "בעבר היו פסקי דין, של כמה הרכבים, שוויתרו על חוקי המגן. זה לא יקרה יותר". 

לאור מחקרו, היה מצופה מפרופ' קליינמן למחות נגד הרחבת הסמכויות, אלא שבמפתיע הוא דווקא תומך במהלך בשיחה עם שומרים. "אני ניצב מאחורי הביקורת שלי, אבל המצב שונה עכשיו", הוא מסביר. "יש דברים שכבר סוכם עליהם בדיונים בהצעות חוק קודמות, ואני מקווה שימשיכו משם. מה גם שהדור הצעיר של הדיינים יותר פתוח, הוא מכיר את חוקי המדינה ואת פסיקת העליון יותר מבעבר. יש היום יותר מודעות". 

ואתה סומך על זה? 

"זה עדיף בעיני על פנייה לבתי דין פרטיים לממונות, שם אין רישום מסודר של פרוטוקול, אין פסק דין מנומק, מקסימום שלוש-ארבע שורות של הכרעה, ואין זכות ערעור. אז מה עדיף, דיונים בחדרים חשוכים של בית דין פרטי, שפסקי הדין שלו לא מתפרסמים לעולם או דיון בבית דין רבני? אז דיינים יעברו השתלמויות בחוקי המדינה, זה לא בשמיים. אני יודע שאת סקפטית, אבל אני מאמין שזה עוד יקרב בין ישראל היהודית לדמוקרטית".