קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

הצעת חוק שניסחה אובר עצמה הוגשה שלוש פעמים לאישור הכנסת

הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת כמעט ללא שינוי בהשוואה לדרך בה נוסחה במקור על ידי החברה. בפעם האחרונה הוגשה הצעת החוק רק לפני כשמונה חודשים. המגישים: חברי כנסת מכמה מפלגות. אובר: "אין בכוונתנו לספק תירוצים עבור התנהגות העבר אשר אינה עולה בקנה אחד עם ערכי החברה בהווה"

הכנסת. צילום: שאטרסטוק
הכנסת. צילום: שאטרסטוק

הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת כמעט ללא שינוי בהשוואה לדרך בה נוסחה במקור על ידי החברה. בפעם האחרונה הוגשה הצעת החוק רק לפני כשמונה חודשים. המגישים: חברי כנסת מכמה מפלגות. אובר: "אין בכוונתנו לספק תירוצים עבור התנהגות העבר אשר אינה עולה בקנה אחד עם ערכי החברה בהווה"

הכנסת. צילום: שאטרסטוק

הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת כמעט ללא שינוי בהשוואה לדרך בה נוסחה במקור על ידי החברה. בפעם האחרונה הוגשה הצעת החוק רק לפני כשמונה חודשים. המגישים: חברי כנסת מכמה מפלגות. אובר: "אין בכוונתנו לספק תירוצים עבור התנהגות העבר אשר אינה עולה בקנה אחד עם ערכי החברה בהווה"

אורי בלאו

הכנסת. צילום: שאטרסטוק

10.7.2022

תקציר הכתבה

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
ה

דלפת ענק מאובר חושפת כי הצעת חוק שניסחה החברה עצמה, שהייתה מסדירה את פעילותה בישראל, הוגשה לא פחות משלוש פעמים לאישור הכנסת, כמעט ללא שינוי בהשוואה לגרסת המקור. את ההצעה הגישו ח"כים מכמה מפלגות שונות, בפעם האחרונה באוקטובר 2021. רק לאחרונה נחשף בעיתונות הכלכלית כי אובר מתכננת לנסות להיכנס שוב לשוק הישראלי לאחר שניסיונה הקודם לא צלח.

הרמת המסך מעל הדרך בה פועלת ענקית ההסעות בעולם מתבססת על הדלפת ענק מהחברה - 124 אלף מסמכים - שהגיעה לעיתון הגרדיאן הבריטי וקיבלה את השם The Uber Files. העיתון חלק את המסמכים עם ארגון התחקירנים הבינלאומי, ICIJ, ודרכו עם 180 עיתונאים ו-44 כלי תקשורת ברחבי העולם וביניהם הוושינגטון פוסט, לה מונד הצרפתי, בי-בי-סי הבריטי ועוד. שומרים, באמצעות העיתונאי אורי בלאו, הוא הנציג הישראלי בפרויקט.

בהדלפה נחשף בין השאר כי כי במקומות שונים בעולם, וביניהם צרפת, הולנד, בלגיה, הודו, רומניה והונגריה, היה לאובר מנגנון בשם "Kill Switch", שאפשר מחיקה מיידית של מידע בעל עניין לרשויות ולרגולטורים מקומיים. ברוסיה, כחלק מניסיונותיה להיכנס למדינה, עשתה החברה עסקאות עם אוליגרכים המקורבים לנשיא רוסיה פוטין למרות אזהרות פנימיות. בצרפת חושפת ההדלפה את מערך היחסים הקרוב והתיאום במאבק מול נהגי המוניות המקומיים עם מי שמכהן כיום כנשיא צרפת, עמנואל מקרון. בישראל מרימה ההדלפה את המסך מעל ניסיונות החדירה של החברה ואת המערך הנרחב של קשרים, לחצים ולובינג שהפעילה. (לפרויקט המלא).

אובר פועלת כיום ביותר מעשרת אלפים ערים בכ-72 מדינות ברחבי העולם ובשירותיה משתמשים כ-120 מיליון בני אדם. בחלק לא מבוטל מהמקומות בהם היא פועלת הביאה אובר, באמצעות התנהלות עסקית אגרסיבית לצמצום ניכר של שירותי המוניות המסורתיות ואף להיעלמות מוחלטת שלהם. בשבוע שעבר נחשף בעיתונות הכלכלית כי אובר מתכוונת לנסות ולהיכנס שוב לשוק הישראלי לאחר שניסיונותיה בעבר - שאליהם מתייחסת ההדלפה - לא צלחו.

The Uber Files. Illustration: Rocco Fazzari-ICIJ

ממחזרים את הצעת החוק

את טיוטת הצעת החוק החלה החברה לקדם חודשים ספורים אחרי שפתחה בישראל משרד באמצע 2014. "אנחנו סקפטיים באשר ליכולת של החוק הזה לעבור, אבל הרעיון הוא ללחוץ על שר התחבורה לשנות את הרגולציה הקיימת", כתב מנכ"ל אובר ישראל יוני גרייפמן לעמיתיו בחברה, וצירף גרסה מתורגמת לאנגלית של הצעת החוק שניסחה החברה, הצעה שתונח בהמשך בשינויי נוסח קלים בלבד על שולחן הכנסת. "הצעת החוק חשובה כי יש לה את הפוטנציאל להיות הבסיס לשינויים רגולטוריים עתידיים ולדיונים תקשורתיים. קרוב לוודאי שחברי הכנסת יכניסו להצעה תיקונים לפני שיחתמו עליה, אבל אני רוצה שאנחנו נהיה מתואמים לגבי נקודת הפתיחה".

זמן קצר אחר כך, בנובמבר 2014, שלח גרייפמן לקולגות מייל נלהב וצירף צילום של מסמך בעברית שכותרתו, "הצעת חוק פרטית: תיקון פקודת התעבורה (קידום התחרות באמצעות תחבורה שיתופית מקוונת)". "חבר'ה", כתב גרייפמן, "התמונה המצורפת למייל בטח לא אומרת לכם הרבה אבל זוהי הצעת חוק פרטית (שאנחנו ניסחנו…) שמקדמת נסיעות שיתופיות בישראל. היא נחתמה על ידי שישה חברי כנסת ממפלגות שונות!! אנחנו מתכננים להוסיף עוד כמה שמות לרשימה (…) בשבוע הבא שני החותמים המרכזיים ייצאו בהצהרות פומביות (…) זה ניצחון ענק והתחלה טובה לקמפיין שלנו".

את הצעת החוק הגיש בזמנו הח"כ לשעבר משה פייגלין (ליכוד). "לא זכור לי מי סייע בניסוח החוק המסוים הזה", הוא אומר בשיחה עם שומרים, "אולם מה שחשוב הוא שאני עומד לחלוטין מאחוריו. ההסעה השיתופית המקוונת, היא אחד הפתרונות הפשוטים למצבה העגום של התחבורה בישראל".

הצעת החוק של פייגלין לא צלחה את מסלול החקיקה אבל עיון בארכיון הכנסת מעלה כי היא הוגשה שוב ב-2016 כשהפעם חתומים עליה, בין השאר, חברי הכנסת אמיר אוחנה (ליכוד), בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), יואב בן צור (ש"ס), מירב בן ארי (יש עתיד), אורי מקלב (יהדות התורה), מיקי זוהר (ליכוד), יהודה גליק (ליכוד) ועוד. גם בסיבוב הזה לא אושרה ההצעה ולקראת סוף 2021 היא הוגשה בשלישית כשהפעם חתומים עליה איתן גינזבורג (כחול לבן), יוראי להב הרצנו (יש עתיד), עידית סילמן (ימינה) וניר אורבך (ימינה).

דברי ההסבר המצורפים להגשה האחרונה נשמעים - כנראה לא במקרה - כאילו יצאו מדף המסרים של אובר: "מטרת הצעת החוק להביא להוזלת יוקר הנסיעה בתחבורה הציבורית בישראל, להוריד את גודש התנועה, זיהום האוויר ומצוקת החנייה ופקקי התנועה, להרחיב את מגוון אפשרויות התחבורה וההסעה העומדות לרשות הציבור בישראל, להנגיש את שירות התחבורה השיתופית ולהגביר את התחרות בתחום, תוך מתן מקורות תעסוקה נוחים וחדשניים לאזרחי ישראל. זאת, באמצעות הסדרת הפעלתה של רשת תחבורה שיתופית מקוונת ויצירת מנגנון פיצוי הולם לבעלי המוניות (...) מודל התחבורה השיתופית המיושם בהצלחה רבה בלמעלה מ-400 ערים בעולם, צפוי להביא שורה של תועלות משמעותיות למשק ולחברה בישראל".

חשוב לציין כי מיחזור הצעות חוק היא פרקטיקה מקובלת בכנסת. מבדיקה שערכה עיתונאית שומרים חן שליטא בנושא בשנה שעברה, עולה כי ולא תמיד הח"כים מודעים למקורותיה של הצעת החוק שאותה הם מגישים מחדש.

הכנסת, תמונת מצב. איור: מורן ברק
בנובמבר 2014, שלח גרייפמן לקולגות מייל נלהב וצירף צילום של מסמך בעברית שכותרתו, "הצעת חוק פרטית: תיקון פקודת התעבורה". "חבר'ה", כתב גרייפמן, "התמונה המצורפת למייל בטח לא אומרת לכם הרבה אבל זוהי הצעת חוק פרטית (שאנחנו ניסחנו…) שמקדמת נסיעות שיתופיות בישראל. היא נחתמה על ידי שישה חברי כנסת ממפלגות שונות!!"

גם חברת לובינג

המיילים שדלפו משקפים את התפיסה שרווחה בחברה ולפיה הפוליטיקה היא זאת שתכריע את עתידה של אובר בישראל. בכירי החברה התעניינו בתוצאות בחירות 2015 לכנסת, הביעו תקווה שישראל כ"ץ שהתנגד לכניסתה לישראל לא יחזור לתפקיד שר התחבורה, נפגשו עם נציגי מס הכנסה כדי לבדוק את האספקטים המיסויים של הפעלת נהגים על ידי החברה (עניין שעליו ספגה ביקורת בעולם) והיו בקשר עם חברי כנסת שונים, ביניהם בועז טופורובסקי, כיום יו"ר סיעת "יש עתיד".

בחברה קיוו שטופורובסקי יוביל את הקמפיין להפיכת נסיעות שיתופיות לחוקיות והוא מצידו ביקש חומרים שיעזרו לו לשכנע את יו"ר מפלגתו ושר האוצר בזמנו, יאיר לפיד, לתמוך במהלך. בין השאר ביקש לכמת כמה יעלה פיצוי של נהגי המוניות אם אובר תיכנס לשוק הישראלי. במקביל שכרה החברה את שירותי "גלעד לובינג" בעלות של כ-6,000 דולר לחודש, וחברת יחסי ציבור באותו סכום.

אלא שמאמצי אובר לחדור לשוק הישראלי כשלו מול ההתנגדות הנחרצת שהפגין שר התחבורה לשעבר כ"ץ. קושי משמעותי לא פחות נבע מהחלטה שנתן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין שהוציא בסוף 2017 צו מניעה קבוע האוסר על אובר להעניק שירותי הסעה באמצעות נהגים פרטיים.

החברה המשיכה להפעיל את האפליקציה שלה בישראל ואפשרה להזמין דרכה מוניות רגילות, פעילות שהייתה מיועדת בעיקר לתיירים שמכירים את אובר ממדיניותיהם וכמעט ולא השפיעה על שוק המוניות בישראל.

כאמור, לאחרונה דווח כי אובר מתכננת לנסות להיכנס שוב לשוק הישראלי.

ח"כ בועז טופורובסקי. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
באובר קיוו שטופורובסקי יוביל את הקמפיין להפיכת נסיעות שיתופיות לחוקיות והוא מצידו ביקש חומרים שיעזרו לו לשכנע את יו"ר מפלגתו ושר האוצר בזמנו, יאיר לפיד, לתמוך במהלך. בין השאר ביקש לכמת כמה יעלה פיצוי של נהגי המוניות אם אובר תיכנס לשוק הישראלי

טופורובסקי: "ראיתי לנגד עיני חברה שתשקף את האידיאל מבחינתי"

יו״ר הקואליציה, ח״כ בועז טופורובסקי בתגובה: ״לאורך כל שנותי בפוליטיקה, ראיתי ואני רואה את המאבק בקטל בדרכים כשליחות הציבורית שלי. מתוך ארסנל הפתרונות, שתי הדרכים היעילות להורדת מספר תאונות הדרכים והצלת חיי אדם ממוות מיותר, הן הורדת מספר כלי הרכב על הכביש וקידום תחבורה ציבורית ושיתופית. משחשבה חברת אובר להיכנס לישראל, ראיתי לנגד עיני חברה שתשקף את האידיאל מבחינתי להורדת מספר הרכבים, הטמעת תחבורה שיתופית והגברת התחרות על תחבורה ציבורית כחלק מהניסיון להוזיל את יוקר המחייה בישראל. כל עיסוק שלי בנושא נבע מאינטרסים אלו בלבד תוך שקיפות ויעילות עבור אזרחי ישראל".

יוני גרייפמן אמר בשיחה עם שומרים כי "אני לא יודע מאיפה אתה מביא את הדברים שאתה מביא. רובם אין לי מושג על מה אתה מדבר".

לנציגות אובר בישראל הועברה בקשת תגובה פרטנית אולם החברה בחרה להעביר תגובה כללית שנוסחה לכלל כלי התקשורת שהשתתפו בפרויקט. התגובה נפתחת בתיאור הרפורמות שעברה החברה ב-2017 על רקע "טעויות שנעשו בהתנהלות עד אז", ובכלל זאת החלפתו של המנכ"ל החברה וחלק ניכר מהנהלתה. "אין בכוונתנו לספק תירוצים על התנהגות העבר אשר אינה עולה בקנה אחד עם ערכי החברה בהווה. במקום זאת אנו מבקשים מהציבור ומהמשתמשים שלנו לשפוט אותנו לפי הצעדים שנקטנו בחמש השנים האחרונות והדברים שנעשה בשנים הבאות", נאמר בתגובה.

בהמשך וביחס להפעלת מערך השתדלנות בעולם נאמר בתגובה כי בתקופה האמורה (2014-2016), פעלה אובר, יחד עם ממשלות בכל העולם, כדי להתאים את תקנות התעבורה השונות למאה ה-21 ולתחבורה שיתופית. "הטענה כאילו הדברים נעשו בסתר מגוחכת".

אובר התייחסה בתגובתה גם ל"קיל סוויץ'" ומסרה כי מאז 2017 לא נעשה בו שימוש. ביחס לקשרים עם האוליגרכים נמסר כי אין כיום באובר אף לא עובד אחד שהיה מעורב בבניית הקשר העסקי עם האוליגרכים.

את תגובתה חותמת אובר כך: " הגישה שלנו בתחילת הדרך אכן הייתה אסרטיבית ואף הודינו בעבר שאובר עשתה לא מעט טעויות לאורך הדרך. ככל שהתבגרנו, הגברנו את הפיקוח על מאמצי ההסברה ועל פעילות

הלובי, ובכלל זה פיקוח של ועדה ייעודית מטעם דירקטוריון החברה, כדי להבטיח שכל שיח עם גורמי ממשל עומד בקריטריונים של שקיפות ונעשה בהתאם לחוק".

מדליף המסמכים נחשף: מארק מק'גאן, לשעבר לוביסט בכיר באובר