א

ירועי ההתעללות הקשים שנחשפו בפברואר האחרון במוסד בני ציון לאנשים עם צרכים מיוחדים נכנסו לכל מהדורות החדשות וזעזעו את ישראל. חומרים ממצלמות האבטחה במוסד חשפו שמטפלים במוסד הכו, התעללו ופגעו במשך תקופה ארוכה בדיירים. זמן קצר לאחר החשיפה הוגשו 3 כתבי אישום נגד מטפלים. בסוף החודש שעבר הוגשו 9 כתבי אישום נוספים. 

במשך השנים הגיעו למשרד הרווחה שורה של תלונות על בני ציון אולם רק בעקבות החשיפה החליט המשרד לפעול בנחרצות. בצעד יוצא דופן סולקה החברה הפרטית שהפעילה אותו והניהול הועבר לידיים חדשות. "זה לא היה פשוט אבל טיפלנו באירוע הזה לעומק", התגאתה מנכ"לית משרד הרווחה סיגל מורן. 

בראיון שנערך עימה במסגרת סדרת התחקירים "מוסדות הרווח", המשותפת לשומרים ולתוכנית זמן אמת, חזרה המנכ"לית והזכירה את הצעד כדוגמא למדיניות החדשה והנוקשה שנוקט המשרד נגד ההתעללויות במוסדות. "האירוע בבני ציון היה משבר שבו אמרתי לאנשי במשרד שאנחנו נמצה עד תום ונלמד ממנו", אמרה. 

צפו בתחקיר המשותף לשומרים לתוכנית "זמן אמת", כאן 11

שישה חודשים אחרי החשיפה, ושלושה וחצי חודשים אחרי החלפת המפעיל, בדק שומרים מה השתנה בבני ציון ובחיי דייריו. הממצאים עגומים: שלושה מטפלים פוטרו לאחרונה תחת ההנהלה החדשה, לאחר שהתעורר חשד ליחס לא הולם כלפי דיירים. מדיניות קשירות הדיירים למיטות בלילה נמשכת וכך גם השימוש ב"הרגעה" בחדר נעול או בקשירה לכיסא ריסון. בשעות הלילה עדיין נמצא רק עובד אחד על מספר גבוה של דיירים - 15 לפי אחד העובדים, וישנם גם דיווחים על סוגיות הקשורות למזון חסר. ואם לא די באלה מסמכים שהועברו לשומרים מצביעים על היקף שעות עבודה ברמה חריגה של חלק מהעובדים - 260-300 שעות בחודש - היקף שאולי יכול להסביר לפחות חלק מההתנהלות.

"אחרי שהאירועים הקודמים נחשפו הייתי עצוב אבל גם שמחתי שזה טלטל כל כך את המדינה. חשבתי שעכשיו כולם יתעוררו סוף סוף ויתחילו להסתכל על הדיירים כאן כאנשים", אומר לשומרים אדם המכיר מקרוב מאוד את המוסד. "אבל שום דבר לא באמת השתנה. בני ציון זה עדיין מקום קשה מאוד והדיירים מסכנים. אחרי הרעש והמעצרים כולם נרדמו בחזרה – המשפחות, התקשורת ומשרד הרווחה".

בשיחה עם שומרים הביעו מנכ"ל העמותה שקיבלה את הפעלת המוסד, משה שטיין ומנהל המוסד מטעמה משה סוויל, את כוונתם לתקן את בני ציון והדגישו את מחויבותם להביא לשיפור מהותי ברווחת הדיירים. הם הופתעו לשמוע על חלק מהדברים ואמרו כי יפעלו לשינוי המצב. התגובה המלאה מובאת בסוף הכתבה.

"הוועדה שבוחנת את מצב המוסדות ישבה עם ההנהלה, ראתה הצגה יפה של חזון המוסד ועשתה סיור. אבל צריך להיות כאן כדי להבין. השיטות הן אותן שיטות - חדרי "הרוגע" בהם סוגרים דיירים באי שקט, כיסאות "הגנה" אליהם קושרים אותם והחדרים עם הדלתות המוגבהות שמונעות יציאה – כל אלה עדיין קיימים בבני ציון"

העובדים: חסר אוכל

בבני ציון מתגוררים כ-240 דיירים בגירים המאובחנים עם פיגור שכלי או אוטיזם והוא אחד ממאות מוסדות רווחה המתופעלים על ידי חברות פרטיות שזכו במכרזים של משרד הרווחה. את המקום הפעילה במשך שנים חברה פרטית בשם אלאור, חברה ותיקה בתחום שמתחייבת באתר האינטרנט שלה להעניק לדיירים "סביבה פיזית בטוחה ואסתטית באווירה נוחה ונינוחה" (על הבעייתיות בשיטה במסגרתה מפעילות חברות פרטיות את המוסדות - ר' תחקיר בנושא).

בכתבי האישום שהוגשו נגד המטפלים קשה מאוד למצוא עקבות לאותה "סביבה פיזית בטוחה": הם מתארים אלימות קשה, פגיעות מיניות והתעמרות בדיירים. מטפלים אחרים הואשמו בכך שנחשפו לאלימות של חבריהם לעבודה אך לא פעלו כדי לעצור אותה. 

התקשורת כאמור הזדעזעה, ההורים הפגינו ומנכ"לית משרד הרווחה סיגל מורן ראתה באירוע מקרה בוחן. לצד בדיקת סוגיית הפיקוח במקום, דרישה להתקין מצלמות (בכלל המוסדות), סמכות למפקחי המשרד לצפות בחומרים המצולמים שעד אז למרבה האבסורד לא הייתה להם ועוד, היא קיבלה החלטה לסלק מיידית את המפעיל. במאי האחרון הועבר בני ציון לידי עמותה בשם פרח, שעיקר עיסוקה הוא בתחומים אחרים, וזאת לאחר שמשרד הרווחה התקשה במציאת מפעיל מהתחום. 

"שמחנו שהחליפו מפעיל, אמרנו סוף-סוף מישהו יעשה כאן סדר", אומר לשומרים מקור מהמוסד. "ההנהלה החדשה הגיעה עם הרבה פוזה, חילקו מחדש את המעון לחטיבות, החליפו מנהלים. אבל פרח לא מגיעה מתחום המעונות והם אולי יודעים להביא מנהלים אבל הבעיה העיקרית של בני ציון זה כוח האדם שמטפל שעליו הכל קם או נופל. ובזה לא היה שינוי". 

מנהל המוסד החדש אמנם פעל לגיוס עובדים חדשים אבל מהר מאוד נתקל בקשיים המוכרים בתחום. בשיחה פנימית, לפי גורם אחר שהשתתף בה, הוא הגדיר את הבעייתיות בכוח האדם כפצצה מתקתקת. "הוא סיפר על מקרה שבגללו הוא פיטר עוד כמה מטפלים", אומר אותו גורם. "אני לא יודע אם הוגשה תלונה למשטרה ואני לא יודע אם המשפחות בכלל דווחו. בסיטואציה של קושי חמור בגיוס עובדים אני די משוכנע שלא פיטרו אותם סתם". פרח בתגובתה אישרה כי היו פיטורים נוספים על רקע "פגיעה בחסרי ישע", אולם ציינה כי הפגיעה התרחשה לפני כניסתה למוסד וכן כי המקרים דווחו למשטרה. התגובה המלאה כאמור בסוף הכתבה.

המקור מתוך המוסד אומר כי אינו יודע מדוע היו הפיטורים. "אני כן יודע שבאחד המקרים היה בירור סביב נרות שדחפו לאחד הדיירים אבל לא מה היו הממצאים".

גיוס כוח אדם הוא כאמור סוגיה מורכבת אולם ישנן נוספות שבוודאי מאפשרות שינוי מהיר. רמת האוכל למשל, נושא כאוב ברבים מהמוסדות. בשבועות האחרונים נשלחו בקבוצות הווטסאפ של העובדים הודעות המספקות הצצה: "בוקר טוב. קודם כל, ראיתם מה היה בארוחת הבוקר? מה זה הארוחה הזו? מלפפון, לבן ולא לכולם הייתה גבינה לבנה!!! בבקשה שתפו את הדיאטניות, לא יכולה להיות ארוחה כזאת. לדיירים לא היה מה לאכול! זה לא אוכל שיכול להחזיק בטן עד 12:30 (...) הארוחה לא ארוחה". 

הודעה אחרת גרסה שלחלק מהדיירים אין די אוכל: "שוקו זה לא אוכל, חומוס לא קיבלו...לגרוסים וטחונים (הכוונה לדיירים הזקוקים למזון כזה. ר"ז) אין מה לאכול". 

באותן קבוצות ווטסאפ דווחו בעיות בתחומים נוספים. כך למשל דווח על מטפלת שהחליטה לנטוש את המשמרת ואת הדירות בהן עבדה ללא התראה מוקדמת וללא שהיה מי שיחליף אותה. בהודעות אחרות מדווח כי בבוקר מסוים המטפלים בשש דירות שונות לא לקחו את הדיירים לצחצח שיניים - סוגיה בעייתית בקרב אנשים עם מוגבלויות שמובילה פעמים רבות למצב שיניים ירוד.

הודעה בקבוצת ווטסאפ של העובדים: "בוקר טוב. קודם כל, ראיתם מה היה בארוחת הבוקר? מה זה הארוחה הזו? מלפפון, לבן ולא לכולם היתה גבינה לבנה!!! בבקשה שתפו את הדיאטניות, לא יכולה להיות ארוחה כזאת. לדיירים לא היה מה לאכול. זה לא אוכל שיכול להחזיק בטן עד 12:30 (...) הארוחה לא ארוחה"

בגדים לדיירים? בני ציון מבקש תרומות

סדרת התחקירים עסקה בין היתר גם בקשיים הנובעים משחיקת העובדים ומשכרם הירוד. מסמכים פנימיים מבני ציון מדגימים את הדבר במספרים: חלק מהמועסקים עובדים משמרות כפולות ובהיקפים של 268-301 שעות בחודש. במעונות הממשלתיים, לשם ההשוואה, ישנה הגבלה של כ- 170 שעות בחודש. מטרת ההגבלה הוא לשמור על הדיירים: כל הגורמים המעורבים מסכימים כי שחיקה של המטפלים מובילה לתוצאות קשות ובכלל זאת לאלימות. "יש כאן עובדים שלמעשה גרים במוסד יותר מאשר בבית. השעות שלהם מטורפות. שתביני את גודל השחיקה", אומר המקור בבני ציון. 

בכתבי האישום שהוגשו נגד המטפלים ציינה הפרקליטות כי חלק מהאירועים קרו בשעות בהם נשאר מטפל אחד בביתן שבו היו בלילה 15 דיירים. "גם זה לא לגמרי השתנה ועדיין יש רק מטפל אחד על הרבה דיירים בלילה ועדיין יש תופעה של קשירות למיטה עם רצועות", אומר המקור. רשמית, הוא מסביר, הקשירה נעשית כדי למנוע נפילות מהמיטה אך בפועל "זה גם כדי שהם לא ירדו מהמיטות בלילה". 

גם כיסאות "הגנה" עדיין משמשים בבני ציון לטיפול בדיירים שנכנסים ל"אי שקט". כיסאות אלה הם למעשה כיסאות שננעלים על היושב בהם ואינם מאפשרים לו לקום. "בנוהל כתוב שמותר לשים ככה חצי שעה אבל זה חרטא, לפעמים שמים בכיסא ושוכחים שעות ואף אחד לא ידבר על זה", מתאר המקור. 

דיירים גם מוכנסים לחדרים שיש בהם "חצאי דלתות" המאפשרות לנעול את החדר אך להיות בקשר עין עם מי שבתוכו. אגב, הנהלת המוסד הנוכחית מאשרת בתגובתה כי עדיין נעשה שימוש בשיטות הריסון הדרקוניות הללו, אולם טוענת כי משמעותית פחות מאשר בעבר מתוך כוונה להפסיק לחלוטין (ר' תגובה מלאה בהמשך). מדוע לא לבטל לאלתר את השימוש באמצעים הללו? שאלה טובה ונטולת מענה. 

במסגרת כניסתה של העמותה החדשה והתקציבים שהתקבלו ממשרד הרווחה, מתקיימים בימים אלה שיפוצים בבני ציון. חלקם נתפסים כשינוי חיובי - כך למשל הקמת דירות במקום משרדים ששימשו את אלאור. אחרים - כמו למשל הקמת מרפאה במקום חדר ספורט ששימש את הדיירים - הרבה פחות. צריך, טוען המקור, לשפץ קודם כל את אזורי המגורים הנוכחיים. ההנהלה בתגובתה טוענת כי הדבר ייעשה בהמשך.

"אני תמיד בעד לתת 100 ימים של חסד, במקרה הזה למפעיל החדש שנכנס רק בחודש מאי", אומרת הפעילה החברתית ומנכ"לית "התנועה לעצמאות" נעמה לרנר, "אבל במקרה הזה אני כבר יודעת לומר שהם לא בכיוון הנכון". לרנר מתייחסת לשיפוצים שהיו צריכים לתפיסתה להתחיל בחדרי הדיירים אך חשוב מזאת - בשינוי היחס לדיירים. "העובדה שבמקום עדיין ישנן רצועות קשירה למיטות וכיסאות הגבלה שהמפעיל החדש לא חשב שצריך לסלק ביומו הראשון, מצביעה על בעיה קשה במקום הזה".

לרנר מזכירה עוד סוגיה מכעיסה. "זמן קצר לאחר שהעמותה נכנסה לבני ציון היא פרסמה מודעה ובה ביקשה תרומות של בגדים וחפצים עבור דיירי בני ציון. למה צריך להפוך את הדיירים למקבצי נדבות? למה לא עושים שימוש בתקציב כדי לקנות להם בגדים כמו שצריך ולא לקבץ בגדי יד שניה?".

מהנהלת בני ציון הסבירו לאחר מכן כי הייתה זו יוזמה פרטית של אחת מעובדות העמותה וכי מיד כשנודע על פרסום המודעה היא נגנזה. בהנהלה הסבירו, כי דיירי המקום לא מקבלים בגדי יד שניה מתרומות אלא בגדים חדשים.

כחלק מהשינויים הוצבה בבני ציון מפקחת של משרד הרווחה שבוחנת את הדברים מקרוב. גם ועדה בראשות השופטת בדימוס שלומית דותן, שבוחנת את מצב מוסדות הרווחה, ביקרה לאחרונה בבני ציון. "הם ישבו עם ההנהלה, ראו הצגה יפה של חזון המוסד ועשו סיור. אבל צריך להיות כאן כדי להבין. השיטות הן אותן שיטות - חדרי "הרוגע" בהם סוגרים דיירים באי שקט, כיסאות "הגנה" אליהם קושרים אותם והחדרים עם הדלתות המוגבהות שמונעות יציאה – כל אלה עדיין קיימים בבני ציון", אומר אותו גורם לשומרים.

"הכל תחת שיפוצים ונראה יפה, אבל צריך להיות כאן כדי להבין. אמרתי לאחת המפקחות שהיו כאן: תסתובבי בין הדיירים ותראי כמה לא צחצחו שיניים, לא החליפו חיתול, מה אוכלים. את מסכימה איתי שזה לא צריך להיות ככה? והיא ענתה: כן, אתה צודק, זה באמת קטסטרופה", אומר המקור בבני ציון.

המצלמה הנסתרת של שומרים חושפת את השיטה | צפו בסרטון