בין דם לדם: מי החולים שמקבלים את הטיפול הניסיוני לקורונה?

בצד אחד חולים שמשפחותיהם נשלחות למצוא מחלימים שיכולים לתרום ובנק דם שמסרב לקבל תורמים בשבת או בחג. בצד השני חולה ששר הבריאות מאתר עבורו את התורמת, אמבולנס מיוחד שמקפיץ אותה בשישי בערב לבנק הדם וצוות מומחים שמפקח על התהליך. תחקיר שומרים: כך נראה המירוץ אחר פלזמה עם נוגדני קורונה

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

בצד אחד חולים שמשפחותיהם נשלחות למצוא מחלימים שיכולים לתרום ובנק דם שמסרב לקבל תורמים בשבת או בחג. בצד השני חולה ששר הבריאות מאתר עבורו את התורמת, אמבולנס מיוחד שמקפיץ אותה בשישי בערב לבנק הדם וצוות מומחים שמפקח על התהליך. תחקיר שומרים: כך נראה המירוץ אחר פלזמה עם נוגדני קורונה

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

בצד אחד חולים שמשפחותיהם נשלחות למצוא מחלימים שיכולים לתרום ובנק דם שמסרב לקבל תורמים בשבת או בחג. בצד השני חולה ששר הבריאות מאתר עבורו את התורמת, אמבולנס מיוחד שמקפיץ אותה בשישי בערב לבנק הדם וצוות מומחים שמפקח על התהליך. תחקיר שומרים: כך נראה המירוץ אחר פלזמה עם נוגדני קורונה

בין דם לדם: מי החולים שמקבלים את הטיפול הניסיוני לקורונה?

בצד אחד חולים שמשפחותיהם נשלחות למצוא מחלימים שיכולים לתרום ובנק דם שמסרב לקבל תורמים בשבת או בחג. בצד השני חולה ששר הבריאות מאתר עבורו את התורמת, אמבולנס מיוחד שמקפיץ אותה בשישי בערב לבנק הדם וצוות מומחים שמפקח על התהליך. תחקיר שומרים: כך נראה המירוץ אחר פלזמה עם נוגדני קורונה

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

נעם עמית

יחד עם

11.4.2020

תקציר הכתבה

ב

מהלך השבוע האחרון לחייו של דורון שהם, תושב פתח תקווה כבן 37, עשו רעייתו ובני משפחתו מאמצים נואשים לאתר תורם דם שיוכל להציל את חייו. "מחפשת עבור בעלי, חולה קשה שמורדם, מישהו שהחלים מקורונה (שבועיים מהבדיקה השלילית השנייה), עבור תרומת דם. אנא פנו", כתבה אישתו חני בפייסבוק. "צריכה את עזרתכם הדחופה, עבור חבר קרוב, בחור צעיר בן 37, אב לשתי בנות קטנות שחולה קשה בקורנה. אנו מחפשים מחלימים מקורונה, שבועיים לאחר משטח שלילי שני ושאינם בבידוד, לתרומת פלזמה בבנק הדם של מד"א. חשוב ביותר על מנת להכין חיסון פסיבי. שעתיים מזמנכם ויש לכם את הזכות להציל חיים!!", כתבה חברה של המשפחה בפוסט אחר.

המשפחה הזאת אינה היחידה שחיפשה עזרה. עוד ועוד משפחות של חולי קורונה קשים פונות דרך הרשתות החברתיות למחלימים בניסיון למצוא את תורמי הדם שיוכלו אולי להציל את יקירם. דניאל שמי, המוכרת מהתיעוד הנרחב של מחלתה ברשתות החברתיות כ"חולה מספר 74", מספרת שקיבלה בשבוע האחרון עשרות הודעות כאלה. "פנו אלי מלא מלא אנשים למרות שעוד לא עברו שבועיים מהבדיקה השלילית האחרונה שלי. נורא הטריד אותי שאנשים פרטיים פונים; נראה לי ממש מוזר שאנשים נאלצים לחפש בנרות מחלימים כשיש למשרד הבריאות מאגר של מבריאים, שאף אחד לא אומר להם כלום על זה".

שמי משתמשת בהגדרה "מוזר", אך זאת אינה חריפה דיה כדי לתאר את הנעשה בשטח. עדויות שהגיעו לשומרים מעלות שאלות קשות על הדרך שבה הדברים מתנהלים, משליחת המשפחות לאיתור התורמים בעצמן, דרך גרירת רגליים של בנק הדם באיסוף התרומות ועד מאבקי האגו מאחורי הקלעים. חמורות הרבה יותר העדויות של בני משפחות של חולים במצב קשה שמספרות על הקשיים בהשגת הטיפול ליקיריהן בעוד מד"א, לפי הודעה שפרסם, החיש ביום שישי בערב באמבולנס מיוחד מירושלים, תורמת מתאימה, "שאיתרו שר הבריאות ועוזרו", כדי שמדמה תופק פלזמה לחולה המאושפז באסותא באשדוד. ואם מעורבותם של שר הבריאות ועוזרו באיתור התורמת לא תמוהה דיה אז נוסיף שבנק הדם סירב לקבל תורמים פוטנציאלים בשישי בבוקר בטענה שהוא סגור בסופי שבוע.

להציל חיים? לא בשישי

שימוש בפלזמה כטיפול נגד נגיפים הוא עניין רווח ומוכר אולם בטיפול בקורונה טרם הוכחה יעילותו. העדויות שנצברו בנושא עד כה ראשוניות ומצומצמות ומגיעות בעיקר מסין. מחקר שבוצע בבית חולים בעיר שנזן הראה כי מצבם של חמישה חולים במצב קשה שטופלו בפלזמה השתפר במהירות. על הרקע הזה החליט גם מינהל המזון והתרופות האמריקאי לאשר טיפול ניסיוני דומה בארה"ב, ניסוי שמתנהל כעת בניו יורק.

במשרד הבריאות היו מודעים לטיפול הזה וכבר לפני כשבועיים פנה מד"א (האחראי על בנק הדם) למחלימים וקרא להם להגיע לבנק הדם ולתרום. "במסגרת הפרויקט יאסוף מד"א מנות פלזמה ממחלימים מקורונה ואלה ינתנו בעירוי לחולים הקשים. זאת בהתבסס על ההנחה שמי שהחלימו מהמחלה פיתחו חלבונים מיוחדים נגד הנגיף (נוגדנים) שנמצאים בפלזמה שלהם. עירוי מנות אלה יספק לחולים 'חיסון פסיבי' שעשוי לעזור להם להתמודד עם המחלה", נכתב בהודעת הארגון. המחלימים, נאמר עוד בהודעה, יכולים לפנות 14 יום לאחר החלמתם המלאה ואפילו מספר טלפון מיוחד הוקצה לעניין.

עד כאן נדמה כי רשויות הבריאות, אולי בניגוד להתנהלותן מאז פרוץ המשבר, פעלו ובמהירות וביעילות, אך כשמצטברות העדויות מתברר כי המצב רחוק מכך.

ארז תורג'מן, איש היי־טק כבן 43 מרמת גן, היה החולה ה–113 בקורונה, ולאחר אישפוז בבית החולים ובבית המלון דן פנורמה, הוא החלים ושוחרר. גם אליו הגיעו הפניות לתרום פלזמה. "מיד כשפנו אלי התקשרתי לבנק הדם ואמרו לי שצריך לחכות 14 יום כי יש לי עדיין שאריות של הנגיף בדם. הם גם אמרו שבגלל פסח אי אפשר לעשות את זה בדיוק אחרי 14 יום, כי זה נופל על יום שישי", הוא מספר.

דניאל שמי: "פנו אלי מלא מלא אנשים למרות שעוד לא עברו שבועיים מהבדיקה השלילית האחרונה שלי. נורא הטריד אותי שאנשים פרטיים פונים; נראה לי ממש מוזר שאנשים נאלצים לחפש בנרות מחלימים כשיש למשרד הבריאות מאגר של מבריאים
ארז תורג'מן: "אמרתי לפקידה שזה בשביל להציל חיי אדם והיא ענתה לי שאלה הנהלים של משרד הבריאות. אני לא מבין את זה. אני מראשוני המחלימים, יש לי סוג דם שמאפשר לתרום לכולם ובכל זאת, קבעו לי תור רק ל–12 באפריל ואמרו לי שזה בגלל הפסח"

תורג'מן לא מיהר לקבל את התשובה. כדי שאדם ייחשב כמי שהחלים מקורונה, עליו לעבור שלוש בדיקות רצופות בהן תתקבל תוצאה שלילית לנוכחות הנגיף בדמו. לפי ההודעה של מד"א, את הדם ניתן לתרום שבועיים לאחר הבדיקה השנייה, תאריך שבמקרה של תורג'מן היה ה–6 לאפריל. בבנק הדם התעקשו שהוא יתרום רק שבוע מאוחר יותר. "אמרתי לפקידה שזה בשביל להציל חיי אדם והיא ענתה לי שאלה הנהלים של משרד הבריאות. אני לא מבין את זה. אני מראשוני המחלימים, יש לי סוג דם שמאפשר לתרום לכולם ובכל זאת, קבעו לי תור רק ל–12 באפריל ואמרו לי שזה בגלל הפסח".

וזה לא רק הפסח שדחה בכמעט שבוע את מתן התרומה של תורג'מן. בשיחה עם המוקד הטלפוני המיועד למחלימים שרוצים לתרום שמענו כמה הסברים שקשה להאמין שניתנים בסיטואציה בה נעשים מאמצים להציל חיים. כך למשל כששאלנו מדוע המשפחות נאלצות לחפש תורמים בעצמן הוסבר לנו שיש כ–600 מחלימים, "אבל אנחנו מקבלים את הנתונים אחרי שמשרד הבריאות התקשר לאנשים וביקש את אישורם להעביר אלינו את הנתונים, וזה לוקח הרבה זמן. בנוסף, יש אנשים שאינם מופיעים בקובץ של משרד הבריאות ולכן כדי לזרז את העניינים יצאנו בפנייה כללית בתקשורת". כשניסינו לברר, האם ניתן לתרום במהלך חג הפסח נאמר לנו "לא בחג עצמו. ביום שישי. ובחול המועד אפשר".

חזרה לתורג'מן: הוא המשיך לקבל פניות ממשפחתו של דורון שוהם בן ה–37 ששכב מורדם ומונשם. הידיעה שמחפשים בכל דרך תרומה כדי להציל את חייו והוא יכול לתרום אך לא תורם, לא הניחה לו. ביום שלישי שעבר, למעלה משבועיים לאחר שהחלים לפי הקריטריונים של מד"א, הוא התקשר שוב לבנק הדם והסביר את הסיטואציה. "אתה תורם בשניים עשר באפריל. אנחנו גם ככה לא עובדים בסוף שבוע ובחג" נאמר לו. "עניתי לה שאני מעשרים ושלישי במרץ נקי מהמחלה, אחרי בדיקה שנייה. אמרתי לה שכבר פנו אליי בבקשות מכל מקום אפשרי ושאני ממש מבקש לתרום קודם", הוא מספר. בבנק הדם סרבו לתאם לו תור מוקדם יותר ובאותו הערב נפטר דורון שוהם בבית החולים בו היה מאושפז.

עוד עדות על ההתנהלות בבנק הדם קיבלנו מס', תושב מרכז הארץ שנדבק בקורונה כששהה בחו"ל, החלים ורצה לתרום. "שמעתי בתקשורת שמחלימים יכולים לתרום דם כדי לעזור לחולים הקשים", הוא מספר. "התקשרתי למכבי והם הפנו אותי למד"א. התקשרתי למד"א ושם העבירו אותי בין מוקדים ובסוף נתנו לי טלפון של בנק הדם. בבנק הדם לא ענו. המתנתי 20 דקות ואז השארתי הודעה. לא חזרו אלי. התקשרתי שוב למד"א ולקופת חולים ושוב שלחו אותי לבנק הדם. שוב המתנתי 15 דקות ושוב העבירו אותי למענה אוטומטי. השארתי עוד הודעה".

השר מאתר, האמבולנס ספיישל

ההתנהלות שעליה מספרים תורג'מן וס' נמצאת צורמת במיוחד מול הניסיונות הנואשים של בני המשפחות להשיג תורמים מתאימים. ודווקא על הרקע הזה נדמה כי יש מי שאיכשהו כן מקבלים את הטיפול הנחוץ בדרכים מדרכים שונות.

גם במקרה הזה העדות הראשונה מגיעה מהרשתות החברתיות שם פרסמו בניה של חולה במצב קשה פניות נואשות ברשתות החברתיות. "אנא מכם שתפו!!! אם אתם מכירים מישהו שהחלים ממחלת הקורונה שמוכן לבוא ולתרום דם (פלזמה) לחולה במצב קשה אשר מורדמת ומונשמת מזה כשבועיים, אנא פנו לטלפונים הבאים... "

חסרות מכונות פלזמה פנויות אבל בשישי לא עובדים. אמבולנס בת"א צילום: ביאה בר קלוש

תורג'מן קיבל את ההודעה ממכרה בערב החג. "היא שאלה איזה סוג דם יש לי וכשהבינה שיש לי את הסוג המתאים, העבירה את המספר שלי למשפחה" הוא משחזר. "הבן התקשר אלי, סיפר שאימו מאושפזת במצב קשה מזה כשבוע וחצי. הוא אמר שבית החולים רוצה לעשות הכל כדי שתחלים, שהם רוצים לארגן שיבואו לקחת תרומה ממני, מהבית שלי, עוד היום".

אישור לעובדה שבנק הדם יכול לפעול בשישי, ושרשויות הבריאות יכולות לעזור כשהן רוצות, מגיע במקרה הזה ישירות ממד"א. בהודעה של הארגון נאמר כי תורמת הדם אותרה בסיועו של שר הבריאות יעקב ליצמן ושל עוזרו. בניגוד לתורמים שהשאירו הודעה במשיבון, כאן התורמת הובהלה באמבולנס מיוחד מירושלים למרכז של בנק הדם בתל השומר שם נלקחה ממנה התרומה באישור ועדת מומחים של משרד הבריאות, טופלה והועברה לבית החולים בו מאושפז הצעיר

תורג'מן ביקש לדעת אם הנושא מתואם עם בנק הדם, אם יש אישורים של משרד הבריאות ורצה להבין למי בדיוק הוא תורם. "אני רוצה שהחולה שהכי זקוק לכך יקבל את התרומה. לא מי שיש לו הכי הרבה קשרים. רציתי לדעת אם במידה ואתרום להם, אוכל ביום ראשון לתרום גם בבנק הדם", הוא מספר. בני המשפחה לא חזרו אליו. הפרק הבא בסיפור מגיע גם הוא מהרשתות החברתיות. במוצאי החג העלו בני משפחתה של החולה את העדכון הבא: "דבר ראשון אנחנו רוצים להודות באופן אישי לכל המשתפים ולכל אותם אנשים שפשוט הראו מהי אחווה ורעות ועשו הכל כדי לתרום! אין לנו מילים לתאר את כמות האהבה שקיבלנו אתם פשוט אנשים נפלאים ומרגשים ! עם ישראל הראה פעם נוספת שכולו לב טהור ומאוחד !!! ⁦❤️⁩ נכון לאתמול נמצא תורם וכולנו תקווה שננצח יחד במלחמה הזו". הבוקר (ראשון) פורסם בידיעות אחרונות כי החולה, אישה בשנות השישים לחייה שעבדה במשך עשרות שנים בבית החולים שיבא, אמנם קיבלה את העירוי, וכן פורסם שמו של התורם.

החג, והעובדה שבנק הדם לפי הכרזות נציגיו סגור, לא הפריע בעוד מקרה של חולה צעיר במצב קשה. "מחפשים בדחיפות עבור בן דוד שלי, בן 29, אב לשלושה שנלחם על חייו, מישהו שחלה והבריא", כתבה קרובת משפחה שלו בערב החג. בשישי בערב, הועלה עדכון: "לשמחתנו ובעזרת אנשים טובים הצלחנו להשיג תורמי פלזמה, אך עדיין להצלת חייו, אנו זקוקים למנות נוספות". אישור לעובדה שבנק הדם יכול לפעול בשישי, ושרשויות הבריאות יכולות לעזור כשהן רוצות, מגיע במקרה הזה ישירות ממד"א. בהודעות של הארגון נאמר כי תורמת הדם אותרה בסיועו של שר הבריאות יעקב ליצמן ושל עוזרו. בניגוד לתורמים שהשאירו הודעה במשיבון של בנק הדם, כאן התורמת הובהלה באמבולנס מיוחד מירושלים למרכז של בנק הדם בתל השומר שם נלקחה ממנה התרומה באישור ועדת מומחים של משרד הבריאות, טופלה והועברה לבית החולים בו מאושפז הצעיר. מתגובת מד"א לכתבה עולה כי העירוי ניתן לצעיר מבלי שעבר את הבדיקות הנדרשות שכן בנק הדם לא יכול היה לבצע אותן מספיק מהר. עוד על כך בהמשך.

הפער בין הטיפול הדחוף והראוי הזה לבין היחס שמקבלות משפחות אחרות בלתי נתפס. "הבנו מבנק הדם שאין הרבה מחלימים ולא לכולם עברו שבועיים מאז שהחלימו, והכי חשוב שזה יהיה אותו סוג דם כמו של אמא" מסביר בן של חולת קורונה שמצבה קשה מאוד.

גם הוא ובני משפחתו פנו לציבור בקריאה למציאת תורם מתאים. "בבנק הדם אדם אמרו שעושים את המירב אבל שאם גם אנחנו יכולים לנסות זה יעזור". כשנשאל מה הם עושים עם התורמים הפוטנציאלים, שעה שבנק הדם לא עובד בגלל החג, ענה: "יש לי בטן מלאה", אך ביקש לא להרחיב בנושא. "קודם שאמא תחלים ורק אחר כך נדבר".

כמה דם צריך לפלזמה?

בדומה למדיניות הראשונית (שבוטלה בסופו של דבר) ביחס לבדיקות הקורונה, גם במקרה של הטיפול בפלזמה מנסה משרד הבריאות לשמור על ריכוזיות מקסימלית. לפי פרסומים בעיתונות ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, הודיעה לכל מנהלי בתי החולים וקופות החולים כי איסוף דם ממחלימים למטרות הפקת פלזמה יתבצע באמצעות שירותי הדם של מד"א. עזרא הדגישה כי ההחלטה "מי יזכה לקבל את הטיפול החדשני" תתקבל על ידי רופא מחטיבת הרפואה במשרד הבריאות שירכז את כל הבקשות בנושא. משרד הבריאות לא הסתפק בכך ופעל גם אקטיבית כדי למנוע מתן טיפול על ידי גופי בריאות אחרים: בסוף השבוע פרסם ישראל היום כי המשרד הורה לבית החולים הדסה בירושלים להפסיק לאסוף תרומות דם ממחלימי קורונה, בטענה שמדובר ב"משאב לאומי", והוא צריך להינתן על ידי משרד הבריאות. "הפלזמות ממבריאים מנוהלות באופן מרוכז ברמה הלאומית על ידי בנק הדם הלאומי של מד"א ולא ביוזמות פירטיות. מדובר במשאב לאומי מוגבל ולכן זה צריך להיעשות במרוכז ובפרוטוקול מרכזי", צוטט בכתבה גורם בכיר במערכת הבריאות.

ההוראה של משרד הבריאות הגיעה לאחר שמנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשיין, מבקר חריף של התנהלות משרד הבריאות, הודיע בשבוע שעבר כי מעבדה לבדיקות סרולוגיות (קיום נוגדנים) של נגיף הקורונה נפתחה בהדסה לאחר עבודה מאומצת. הבדיקות הללו מדויקות יותר מהבדיקות האחרות שנעשות בישראל לגילוי הנגיף עצמו (PCR) ובניגוד אליהן מאפשרות לקבוע גם באיזה שלב של הדבקה, מחלה או החלמה נמצא הנבדק. נכון לעכשיו, רק בהדסה קיים קו בדיקות שכזה.

גורם בכיר במערכת הבריאות אומר לשומרים כי ללא הבדיקה הסרולוגית לא ניתן לתת עירוי פלזמה לחולים ואת הדברים הללו אישרה, בראיון להארץ, גם סמנכ"לית שירותי הדם של מד"א, פרופ' אילת שנער. נכון לעכשיו לא ברור מה יעשו עם התרומות שאוספים בבנק הדם כל עוד לא ניתן לעשות שם את הבדיקות הסרולוגיות של כמות ויעילות הנוגדנים. כאמור, החולה בן ה–29 קיבל את הפלזמה מבלי שעברה את הבדיקות הנדרשות.

אותו הגורם הוסיף כי למיטב הבנתו בני המשפחות מוטעים על ידי בנק הדם כשהם נשלחים לחפש תרומות. לדבריו, כדי להציל חולה במצב קשה יש צורך לאסוף 13 ליטרים של דם טרי מחולים שיש להם רמת נוגדנים גבוהה למחלה. על השאלה איך ניתן להסביר את התרומה שקיבל החולה בן ה–29, השיב שהתרומה אינה לפי הפרוטוקול אך עדיין עדיפה על לא כלום.

תגובת מד"א:

שומרים העביר למד"א שורה של שאלות. הארגון העביר בתשובה את התגובה הבאה: "אננו מבקשים שמי שרוצים לתרום דם יתקשרו למרכ"ז הטלפוני של מד"א (03-9101101) ו/או פנו לדואל: hadarm@mda.org.il. אנו נחזור אל הפונים לראיון ולקביעת מועד לתרומה.

"תור למתן תרומה לא נקבע מיידית כי אנו חייבים שתהיינה לנו מכונות פנויות לחבר אליהן את התורמים. למד"א אכן אין קו לבדיקות סרולוגיות (בדיקות הנוגדנים) ולכן הבדיקות נעשות באוניברסיטת תל אביב תוך 24–36 שעות מהתרומה. בשל כך, החולה בן ה-29 שמאושפז במצב קשה קיבל פלסמה שלא נבדקה. הבדיקה תתבצע מחר. מדובר במקרה היחידי שמד"א היו מעורבים בו במהלך החג וסוף השבוע, בשל הצורך למצוא תורמים שסוג דמם תואם לזה של החולה".

עד שעת פרסום התחקיר לא התקבלה תגובת משרד הבריאות.