כ

ארבעים דקות לאחר ששוטריו חילקו חמישה דוחות בסך 5,000 שקלים כל אחד למפגינים, שהגיעו בבוקר יום שני לביתו של גבי אשכנזי לכפר סבא ומחו על כוונת כחול לבן להיכנס לממשלה בראשות נתניהו, ניסה הקצין שניהל את האירוע להסביר לאחד מהמפגינים מדוע פעל כפי שפעל. "אין לי כוונה למנוע מכם להביע את מחאתכם, אבל המצב היום הוא מעט שונה", הוא אמר בניסיון להרגיע את האדם שמולו. "יש פה התקהלות של 80 איש והיא אסורה. אנחנו ביקשנו להתפזר. אם אתם רוצים להיות במוקדים של עשרה אנשים, נאשר את זה".

אלא שבחינת הסרטונים שצולמו מההפגנה מראה תמונה שונה מאוד מהמציאות שהקצין ניסה להציג. כל המפגינים שהגיעו לרחוב השקט בשעת בוקר מוקדמת עטו מסיכות ועמדו במרחקים של שני מטרים ויותר זה מזה. המפגינים אמנם צעקו סיסמאות בגנות אשכנזי ובטח העירו כמה שכנים (גם על כך חילקו להם פקחים עירוניים שלושה קנסות בסך 475 שקלים, אם כי מאוחר יותר הודיע ראש העיר, רפי שער, כי הם יבוטלו); אבל "התקהלות אסורה המפרה בצורה בוטה את צו בריאות העם", כפי שהגדירה זאת המשטרה, לא נראה שהייתה שם. כמעט בכל מרכול שבו אתם עושים קניות יהיה לכם צפוף יותר.

פרופ' גיא בן פורת, מומחה ליחסי משטרה־מיעוטים: "היעדר הפיקוח על המשטרה הוא דבר די תמידי וקבוע. העובדה היא שאלימות משטרתית לאורך כל השנים האחרונות לא ממש טופלה בסנקציות, ובתקופה הזאת זה הופך להיות מסוכן ממש. אנחנו רואים איך המשטרה מתייחסת לצעירים אתיופים, אנחנו רואים איך היא מתייחסת לערבים ובמידה רבה כלפי חרדים"

מני ורסס, עורך וידאו בן 49 מתל אביב, היה אחד מהחמישה שקיבלו קנס של 5,000 שקלים. כשאנחנו מדברים למחרת ההפגנה, הוא עדיין נשמע פגוע ומרומה. "תראה, אני אזרח שומר חוק שאין לו שום עימותים עם המשטרה, ובמהלך ההפגנה אתמול התנהגתי בצורה שומרת חוק. לאורך כל ההפגנה הם ניסו להגביל אותנו ושלחו פקחים של העירייה לרשום דוחות, עד שבאיזה שלב שוטר ניגש אליי ואמר לי לזוז. כשאמרתי לו שמותר לי להפגין ושאני לא קרוב לאף אחד מלבד לאישתי שהיתה לידי, הוא ביקש ממני תעודה מזהה, לקח אותה אליו ואחרי כעשר דקות חזר עם התעודה ונתן לי דוח על 5,000 שקל. זה המקסימום שהחוק מאפשר לו לתת וזה השאיר הרגשה עוד יותר רעה, כי מה בעצם קרה פה? לא הלכתי לחוף הים או התקהלתי ליד חנות ביצים או בבית כנסת. הלכתי לממש את הזכות הדמוקרטית שלי להפגין. זה הדבר הכי בסיסי לאזרח – הזכות להביע דעה. והשוטר בחר לתת את הקנס המקסימלי שהחוק מקנה לו.

"איך זה גורם לי להרגיש? קודם כל זה מפחיד. זה סכום מאוד גדול ואלו ימים לא פשוטים כלכלית. אשתי ואני עצמאים, אנחנו בבית ואין לנו עבודה. מצד שני, למרות שזה מרתיע, אני חושב שיש דברים ששווה לשלם עליהם מחיר והמאבק על הדמוקרטיה זו מטרה ראויה מספיק. אם מקבלים קנס שהוא כל כך אנטי דמוקרטי, אז כנראה שבאמת יש סכנה לדמוקרטיה וצריך לצאת להפגין".

ואתה חושב שסוג האכיפה הזאת של המשטרה היא מדיניות שמגיעה מלמעלה או שזו יוזמה מקומית?

"תראה, אני לא חובב גדול של תיאוריות קונספירציה. היינו בשבועיים האחרונים בהפגנות בתל אביב, בראש העין ובכפר סבא וראינו תגובות שונות של שוטרים ורמות שונות של מתן יחס מצדם ושל חופש שהם מוכנים לתת למפגינים. במשטרת כפר סבא אני יכול לומר שההתייחסות הייתה מאוד לא נעימה וגסה, ושהיד שלהם מאוד קשה עם מפגינים".

שריפים כל יכולים במערב הפרוע

לא רק מפגינים מרגישים בשבועות האחרונים שחל שינוי מהותי בהתנהגותם של שוטרי משטרת ישראל כלפי אזרחים נורמטיביים. מצב החירום הבריאותי נתן בידי שוטרים סמכויות חסרות תקדים (ולעתים נראה שחלקם מרחיבים אותן הלאה על דעת עצמם), ורוח המפקד שנושבת מלמעלה – ומתארת את המצב כמלחמתי (דבר שבא לידי ביטוי בטרמינולוגיה הצבאית בה משתמשים ראש הממשלה, שר הביטחון וראשי מערכת הבריאות; בהיעזרות בצה"ל לאכיפת הסגר בין הערים ובמתן אישור לשב"כ לבלוש אחר אזרחים) – למעשה מעודדת שימוש בכל אמצעי שעולה על הדעת כדי להילחם בקורונה. כהרגלו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסח את המדיניות טוב מכולם: "קודם כל, החיים עצמם".

בעוד שבימי שגרה הרשו לעצמם שוטרים מסוימים לגלות יחס אלים, מתעמר ושרירותי רק כלפי כמה מגזרים מוגדרים היטב בחברה הישראלית, הגדרת מצב החירום הבריאותי כמלחמה, הרחיבה בן לילה את מעגל האזרחים שעמם מתמודדים השוטרים בשגרה. וגרוע מכך: בעוד שעד עכשיו הם התעסקו עם פושעים, כעת משדרים להם שכל מפר בידוד הוא מפיץ אפשרי של הנגיף, כלומר גרוע מפושע – אויב הציבור.

משלל הסרטונים שעלו בשבועות האחרונים לרשת, ובהם תועדו שוטרים רודפים אחר חשודים בהפרת תקנות הבידוד והריחוק, עוצרים אותם באלימות, פורצים לבתים או מפגינים שיקול דעת תמוה. כמו למשל, במקרה מעצר האישה שנתפסה רוכשת ספר ברחוב אלנבי בתל אביב בשבוע שעבר, או במתן קנסות ענק למפגינים, עולה תמונה של כאוס.

"למרות שזה מרתיע", אומר ורסס שקיבל קנס של 5,000 שקל על שיצא להפגין מול ביתו של גבי אשכנזי. "אני חושב שיש דברים ששווה לשלם עליהם מחיר והמאבק על הדמוקרטיה זו מטרה ראויה מספיק. אם מקבלים קנס שהוא כל כך אנטי דמוקרטי, אז כנראה שבאמת יש סכנה לדמוקרטיה וצריך לצאת להפגין"

יש להניח שברוב המקרים שבהם שוטרים קונסים אזרחים בגלל הפרת צו בריאות העם מתנהלת האינטראקציה בין הצדדים בצורה סבירה יחסית, אולם קשה שלא לקבל את הרושם ששוטרים רבים מדי מרשים לעצמם להתנהג בימים אלו לאזרחים כאילו היו שריפים כל יכולים במערב הפרוע.

העובדה שהרחובות כעת ריקים כמעט לגמרי ושבודדים במרחב הציבורי אפילו רואים את האינטראקציה שלהם עם אזרחים אחרים ויכולים לתעד אותה או להתערב, בוודאי שאינה ממתנת את התנהגותם. משום שקשה להאמין שקצין בכיר הוריד לשוטרים פקודה סודית, שבו הנחה אותם להתנהג לאזרחים בצורה מכוערת, יש להניח שברוב המקרים היוזמה להתנהגות הזו מגיעה מהשוטרים בשטח ושהממונים עליהם מאפשרים אותה בשתיקה.

מטבע הדברים, רובן המוחלט של ההיתקלויות האלימות או הלא נעימות עם שוטרים לא מדווחות ולא מתועדות בשום מקום. עם זאת, להרבה אנשים שמוציאים את האף מהבית בימים אלו יש סיפור או שניים על כחולי המדים, שלחרדתם מזכירים להם יותר את ביריוני הבסיג' באיראן מאשר את האנשים שאמונים על ביטחונם של הישראלים.

זה מתחיל בטון, בעוצמה בטרמינולוגיה שנשמעת ממערכות כריזה של הניידות שמחליקות ברחובות הריקים ("תתחפפו מפה!", "עופו הביתה!" וכיו"ב); נמשך לאינטראקציות מאיימות ולא פרופורציונליות כמו איום על קטינים שנתפסים כשהם מסתובבים לבדם ברחוב, ויכול להגיע גם לפריצה לדירה ללא צו חיפוש וניתוק אגרסיבי של רמקולים ומגברים, כפי שחוו שני אחים חרדים בבני ברק בשבוע שעבר.

אזרחים שומרי חוק

מיטל מתל אביב, מספרת סיפור מינורי לכאורה שממחיש את האווירה ברחובות. "המצב המשפחתי שלי קצת מורכב: אני התחתנתי עם אדם גרוש עם שתי ילדות והתגרשתי ממנו לאחר מכן. אנחנו ביחסים מאוד טובים, גרים צמוד והילדים שגרים איתי ואיתו שומרים על כל כללי הבידוד, בגלל שאשתו הקודמת והאמא של הילדות היא אישה לא בריאה ואין לה מערכת חיסונית – ומאושפזת עכשיו בבית חולים בלי קשר לקורונה.

"מה שקרה זה שבבוקר שאחרי ליל הסדר העליתי את הבנות של הגרוש שלי על שתי מוניות נפרדות – בדיוק לפי הכללים – ושלחתי אותן אליו הביתה. המונית הראשונה נסעה בלי בעיה, אבל את המונית השנייה שעליה הייתה הצעירה מהן – בת 17 בסך הכל – עצרו שוטרים במחסום ליד רחוב באזל והשוטר בו לא הסכים לתת לה לחזור הביתה. הוא הוריד אותה מהמונית ואמר לה שהיא צריכה להוכיח לו שהיא נוסעת לאבא שלה. היא נכנסה ללחץ נוראי וניסתה להסביר לו את המצב, ולתת לי לדבר איתו אבל הוא רק צרח עליי בטלפון ואמר לי שאין לו מה לדבר איתי כי אני לא אמא שלה.

"הצגתי את עצמי בתור האמא החורגת, אבל גם זה לא עזר והוא דרש שיהיה עליה אישור מעבר כזה או אחר, שלדעתי בכלל לא קיים. בסופו של דבר הפכתי את הבית ושלחתי לה בווטסאפ את הדף הראשון בהסכם הגירושים ביני לבין אבא שלה ואיכשהו זה שכנע אותו לתת לה לחזור הביתה".

גם בועז טרגרמן שמפעיל מה"מרסנד" – בית הקפה הסגור שלו – שירותי קייטרינג מצומצמים, אומר שעד השבועות האחרונים הוא מעולם לא נתקל בהתנהגות כה אלימה ולא מכבדת מצד שוטרים. "בגלל שהקפה נמצא על צומת רחובות ואני רואה מה הולך מולי אני נחשף להתנהגות פרועה שעד היום אף פעם לא ראיתי", הוא מספר. "למשל שלושה שוטרים שמתנפלים על רוכב קורקינט שאולי עבר באור צהוב. הם נעמדים מסביבו, צורחים עליו וכל צורת הדיבור שלהם הייתה מאיימת ואלימה.

"אתמול כשחילקתי סחורה ראיתי שוטרים שעצרו ילד בן 14 על סקייטבורד. אני מניח שהוא הפר את ההנחיות, אבל היית צריך לראות איך השוטרים דיברו אליו ועמדו לידו. הם אמנם לא הכו אותו, אבל זה היה מאוד־מאוד לא נעים לראות, וגם הרגיש מאוד מפחיד ואלים ולא פרופורציונלי. כמה ימים קודם ראיתי שוטר שרודף אחר רוכב טוסטוס שכנראה עשה עבירת תנועה. ברגע שהוא הגיע אליו הוא זינק עליו והוציא לו את המפתחות מהסוויץ'. הרוכב אמנם היה מספיק חכם כדי לדבר יפה אל השוטר ובסוף הוא ויתר לו, אבל אני אמרתי לעצמי שזו פעם ראשונה שאני רואה סצינה כזאת בתל אביב. התגובות של השוטרים מאוד קצרות. בגלל אווירת החירום הם כנראה מרגישים שהם קיבלו קארט בלאנש לעשות כל מה שבא להם".

לא עומדים פה מול אויב

ד"ר עמיקם הרפז, תנ"צ בדימוס שמלמד במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, התריע כבר לפני כחודש בראיון שנתן למתן ברניר מ"גלובס" על הבעייתיות האפשרית שבשימוש במשטרה לאכיפת ההוראות החדשות ללא הדרכה מתאימה. כל האזהרות שהוא ניפק באותו ראיון התממשו. "השוטרים מביאים איתם לסוג הפעילות החדש הזה את ההרגלים הישנים שלהם" הוא מסביר, "הרבה פעמים יש להם גישה יותר אכיפתית ופחות שירותית והתוצאה היא שבמפגשים עם הרבה מאוד אזרחים, שהם אנשים שומרים חוק שגם להם המצב החדש הזה חדש ושגם הם לא מורגלים בו, הדברים מתפרצים ויש התנגשות שאינה טובה לא לחברה ולא למשטרה".

הרפז אומר שהרוח שאמורה לנשוב מהפיקוד הבכיר של המשטרה צריכה לעודד גישה "שירותית יותר, זהירה יותר ורחמנית יותר" כלפי האזרחים בימים אלו. "תבין, האנשים שהם מתעסקים איתם היום הם לא קהל היעד העברייני המוכר להם. יש פקודות, יש צווים וצריך למלא אותם בנחישות. אלא שבעיני זה לא נכון. אנחנו לא עומדים פה מול אויב. הציבור הישראלי הוא לא ציבור עברייני. חיכוכים תמיד יהיו אבל מפקדים צריכים להבהיר לשוטרים שלהם שהם צריכים להיות יותר סלחניים.

"מצד שני, וזה כבר לא המשטרה אלא הממשלה, גם קנסות של 5,000 שקלים נשמעים לי לא סבירים בעליל. מה המדינה מנסה לעשות פה? להחזיר לעצמה כסף שהיא הפסידה בקורונה? קנס של 3,000 שקל או של 1,000 שקל לא היה עושה את העבודה?"

מתן הקנסות העצומים הללו למפגינים מול ביתו של גבי אשכנזי, שתוארו בתחילת הכתבה, בכלל מרתיח את הרפז. "זה חמור מאוד בעיני! זה פשוט לסתום לאנשים את הפה! במקרה הזה החליט מי שהחליט שבשם הערך של שמירה על ביטחון הציבור צריך להחמיר. זה יכול להיות נתון לויכוח אבל אני חושב שלטווח ארוך הפגיעה ביכולת של הציבור להביע את דעתו היא הרבה יותר חמורה.

"אני לא יודע אם יש פה יד מכוונת אבל ללא ספק יש רוח מסוימת שמנשבת מהדרג הממשלתי כלפי מטה ושעיקרה נקיטת כל הצעדים כדי לקבל תוצאות מהירות. הדברים האלו קורים בשם הגישה הזאת, אבל אני משוכנע שהמשטרה צריכה לגלות יחס יותר סלחני ולגלות יותר כבוד כלפי האזרחים".

פרופ' גיא בן פורת, שעומד בראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון ומתמחה ביחסי משטרה־מיעוטים, אומר שבאופן טבעי המשטרה היא הגורם שמקבלת סמכויות נרחבות במצבי חירום ושהשאלה המטרידה שעולה מאליה היא אם תוספת הכוח הזו תנוצל לרעה ונגד מי. "אתה רואה פה – וגם במקומות אחרים בעולם – שמיעוטים, עניים, מהגרים לא חוקיים וחסרי בית סובלים יותר מיחס אלים המשטרה", הוא אומר. "באופן כללי אפשר לומר שככל שקבוצה היא יותר מוחלשת, כך היא יותר פגיעה לאלימות משטרתית. אני חושב שמה שאנחנו רואים עכשיו היא שיש רוח כללית שאומרת שהמשטרה יכולה לעשות כיום יותר דברים ממה שהיא עשתה בדרך כלל, ואז גם ליוזמה מקומית של שוטרים בשטח יש יותר גיבוי ויש פחות פיקוח ובקרה עליהן".

המצב הזה חמור יותר כיום בגלל המצב הפוליטי והיעדר מנגנוני פיקוח?

"אני חושב שהיעדר הפיקוח על המשטרה הוא דבר די תמידי וקבוע. העובדה היא שאלימות משטרתית לאורך כל השנים האחרונות לא ממש טופלה בסנקציות, ובתקופה הזאת זה הופך להיות מסוכן ממש. אנחנו רואים איך המשטרה מתייחסת לצעירים אתיופים, אנחנו רואים איך היא מתייחסת לערבים ובמידה רבה כלפי חרדים, ואני חושב שהמצב הזה לא ממש מטריד אותה, כי היא מרגישה שיש גיבוי רחב לפעולות שלה.

"אם אני מנסה לחשוב על נקודה שמעוררת אצלי קצת תקווה תוך כל המצב הזה, היא שאם עד עכשיו האלימות המשטרתית הופנתה בעיקר כלפי קבוצות מוחלשות ולכן הציבור הלא מוחלש – הרוב היהודי הלבן – בכלל לא התעניין בה; אז עכשיו כשזה פוגע סתם באנשים שהולכים ברחוב וחווים אלימות משטרתית שמופעלת נגדם, אולי תעלה דרישה ליותר פיקוח אזרחי על המשטרה. בתקופה הקרובה לא נראה שיפור אבל אולי זה יקרה אחרי הקורונה".

‍

עימותים נוספים שפורסמו לאחרונה:

מעצר אלים בחוף בת ים משתי זוויות
‍https://www.ha-makom.co.il/post-masha-night-viol

‍מעצר אלים בפארק הירקון משתי זוויות
‍https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5708159,00.html

קטטה בין שוטרים למבקשי מקלט
‍https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5697711,00.html

‍מרדף אחר רוכב אופניים בפארק הירקון
‍https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5703070,00.html