הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

"אם נדרוך על המוקש הזה נראה הדבקה של מחלקות פסיכיאטריות שלמות"

עם מיגון חסר, הזנחה של שנים ואוכלוסיות מוחלשות שלא תמיד מסוגלות להבין, בבתי החולים הפסיכיאטרים מזהירים מאסון

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

עם מיגון חסר, הזנחה של שנים ואוכלוסיות מוחלשות שלא תמיד מסוגלות להבין, בבתי החולים הפסיכיאטרים מזהירים מאסון

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

עם מיגון חסר, הזנחה של שנים ואוכלוסיות מוחלשות שלא תמיד מסוגלות להבין, בבתי החולים הפסיכיאטרים מזהירים מאסון

דורון אביגד

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

31.3.2020

תקציר הכתבה

שומרים על קשר

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

הניוזלטר של שומרים:
נרשמים כאן בקליק - ולא מחמיצים אף תחקיר חשוב

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
33

ניצולי שואה, קשישים כמובן ועמוק בתוך האוכלוסייה הנמצאת בסיכון הרב ביותר להינזק מנגיף הקורונה, שוהים באחד המוסדות הנמצאים תחת פיקוחו של פרופ' יחיאל לבקוביץ, מנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב נס ציונה. הוא מכיר אותם היטב, את הנסים המהלכים הללו עם טראומות העבר הקשות מנשוא, ולא בלב קל החליט להטיל על המעון שבו הם דרים סגר מלא. "אני לא ישן בלילה", הוא מודה. "סכנת ההדבקה בבתי החולים ובמוסדות לבריאות הנפש היא אדירה. אנחנו יודעים את זה גם מנתונים שהתקבלו ממוסדות לבריאות הנפש בדרום קוריאה, שהתמודדו עם הקורונה. למזלנו יש לנו צוותים מדהימים, שמפגינים חמלה יוצאת דופן שלא זוכה למקום מרכזי בתקשורת. מחיאות הכפיים שמגיעות להם לא נשמעות. הם וההנהלה עומדים מדי יום בדילמות קשות ביותר ונאלצים לקבל החלטות לא פשוטות. לדוגמה, סגר על מעון לניצולי שואה".

איך נראה סדר יום תחת איום ההדבקה – איך אתם נשמרים?

"אנחנו שומרים על תקשורת מרחוק, באמצעות טלפון ושיחות וידיאו עם המשפחות. מטופלים שיכולים משתחררים והולכים הביתה. בנוסף לכך הקמנו מתחם, שבו כל עבודת טיפול היום מתבצעת ברפואה מרחוק. יש לנו קו מענה שנותן מענה לעובדים ולמשפחותיהם. עדיין חסרות לנו מסיכות, כמו גם אמצעים לביצוע בדיקות קורונה. אנחנו לא במיקום גבוה במערכת הרפואה, אבל מקווים שזה ישתפר. בינתיים, אנחנו מנהלים את החסר ושומרים שלא תתרחש הדבקה המונית באוכלוסיה מוחלשת.

"יש לנו ארבע מטרות עיקריות כרגע: טיפול בחולים המאושפזים; מתן בית לאוכלוסיות מיוחדות כדוגמת נוער במצוקה וניצולי שואה; מתן מענה לאוכלוסייה הכללית שנמצאת בחרדה גדולה; וטיפול בצוות עצמו, באנשים שצריכים להגיע אלינו לעבודה בכל בוקר ונמצאים בסכנת הדבקה מיידית".

בריאות הנפש – הזנחה של שנים

הנתונים שמשחרר משרד הבריאות כל כמה ימים באשר לצוותים רפואיים שמצויים בבידוד, הם לבטח מקור לדאגה. על פי העדכון האחרון לא פחות מ–3,647 אנשי צוות רפואי (רופאים, אחים וצוות עזר) נמצאים כיום בבידוד, בנוסף ל–108 אנשי צוות רפואי שנמצאו כנשאי נגיף הקורונה.

בחלוקה לפי תחומים, בתי החולים הפסיכיאטריים מצליחים לפי שעה להישאר בתחתית רשימת אנשי הצוות הנדרשים לבידוד, עם 71 איש לעומת 2,139 אנשי צוות בבידוד מבתי החולים הכלליים, 919 מקופות החולים ברחבי ארץ, 163 מאנשי מד"א ו–77 אנשי צוות במוסדות גריאטריים. אולם איש אינו משלה את עצמו שלעולם חוסן.

"יהיה מאוד קשה למנוע הדבקה של מטופלים ואנשי צוות במחלקות הפסיכיאטריות", אומר ד"ר צבי פישל, העומד בראש איגוד הפסיכיאטרים בישראל ומנהל מחלקה בבית החולים גהה. "יש צפיפות בלתי אפשרית וקשה מאוד למטופלים שלנו, במצבים הפסיכוטים שבהם הם נמצאים, לשמור על הנחיות משרד הבריאות – כמו שטיפת ידיים, שמירת מרחק והימנעות ממגע בפנים. אנחנו חרדים שברגע שיהיה מקרה אחד, זה יתפשט כמו אש בשדה קוצים".

צילום: אביטל זימט

ד"ר צבי פישל: "יש צפיפות בלתי אפשרית וקשה מאוד למטופלים שלנו, במצבים הפסיכוטים שבהם הם נמצאים, לשמור על הנחיות משרד הבריאות – כמו שטיפת ידיים, שמירת מרחק והימנעות ממגע בפנים"

ככל הידוע, עד כה לא נרשם המקרה הראשון שד"ר פישל כה חושש ממנו. "אם נדרוך על המוקש הזה", הוא מזהיר, "נראה הדבקה של מחלקות פסיכיאטריות שלמות, של בתי חולים שלמים. צוותים יקרסו ולא יוכלו לעבוד – ובסופו של דבר נראה אחוזים מאוד גבוהים של חולים מאומתים, חולים קשים ואולי אפילו מתים בקרב הציבור שלנו, ובקרב אנשי הצוות. אנחנו ממש זועקים שיתנו לנו מיגון, כדי למנוע מהצוותים להכניס את הווירוס למחלקות. הצוותים הנפלאים שלנו הם לא ברי החלפה, זה מצב מאוד בעייתי".

עדיין אין לכם מיגון?

"בשבוע שעבר יצאה לראשונה הנחיה של קופת חולים כללית, ואני מניח שמשרד הבריאות ילך בעקבותיה, שכל מטפל שלא יכול לשמור על מרחק של שני מטרים ממטופל – תסופק לו מסיכה. מדובר במסיכות כירורגיות פשוטות שמונעות מהצוות להדביק, אבל לא מונעות בהכרח את הדבקת הצוות. קיבלנו חלוקים, כדי שלא נלך הביתה ונחזור עם אותם בגדים, אבל מדי חדר ניתוח למשל אין במלאי כרגע".

אתה מרגיש שמתעלמים ממערכת הבריאות הנפש במשבר הנוכחי?

"מערכת בריאות הנפש בעולם, ועוד יותר מכך בישראל, מוזנחת מזה עשרות שנים, החל מתקציבים ועבור למתקנים, מיטות אשפוז, וכוח אדם רפואי, פרה־רפואי וסיעודי. גם היום אני מרגיש שההתייחסות ניתנת לנו בעיכוב, באיחור. מובילי המערכה לא מספיק מבינים את המשמעות של תרגום ההנחיות לתחום בריאות הנפש. לכן, אני מזהיר אותם חזור והזהר: היזהרו, יש כאן מוקש שאסור לנו לדרוך עליו, יש כאן אוכלוסייה שלא מסוגלת לקיים את ההנחיות שלכם, ולכן צריך ללכת לשלב הבא של ביצוע בדיקות.

"אסור לנו להגיע לתרחיש הקיצון שבו מחלקות שלמות נדבקות, אנחנו צריכים לשמור על החלשים באוכלוסייה הישראלית. חוסנה של אוכלוסייה נמדד בטיפול בחלשים שלה. והחלשים כרגע זה הקשישים, החולים הגופניים והחולים הפסיכיאטריים. צריך לזכור גם שלחולים הפסיכיאטריים יש בעיות נלוות של עודף משקל, סוכרת, יתר לחץ דם, עישון כבד – הם מועדים להסתבכות במקרה של הידבקות בקורונה, וצריך להיזהר".

למטופלים קשה לציית להנחיות

בישראל מאושפזים כיום למעלה מ–4,000 מטופלים פסיכיאטריים, בבתי חולים מיוחדים לבריאות הנפש ובמחלקות פסיכיאטריות בבתי החולים הכלליים. "החולים מבינים את המצב וב–99% מנסים לשתף פעולה", אומר פרופ' לבקוביץ שעומד גם בראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב. "זה אולי מפתיע שמישהו פסיכוטי עדיין יכול לקלוט מציאות. מה שכן, למטופלים קשה לפעמים לציית להנחיות משרד הבריאות".

"ככלל", מצדד ד"ר פישל, "המטופלים שלנו מתנהגים למופת. הם מבינים את המצב. החרדה מהם והלאה. כולם שואלים אותי על זה שלבטח יש לחץ אדיר אצלנו במחלקה ואני אומר כל הזמן שכל הלחץ אצלנו – הצוות. אנחנו חרדים ממה שעתיד לבוא. המטופלים לא בלחץ. כשאתה פסיכוטי, העולם הפנימי מאיים והעולם החיצוני לא רלוונטי. עם זאת, חלק קטן מהמטופלים באמת לא מבין – וזה קשה. הם מעבירים סיגריות וטלפונים מיד ליד, אוכלים מאותו הכריך או החטיף, ולכן יהיה קשה מאוד למנוע הידבקות".

איך אפשר להתמודד עם זה?

"אנחנו לוחצים לפתיחת מחלקות ייעודיות לחולים פסיכיאטרים שיש להם קורונה. כך גם החולים הפסיכיאטריים יקבלו טיפול, וגם נמנע הדבקה של מחלקות שלמות. ביום רביעי בשבוע שעבר נפתחה מחלקה ראשונה כזו, בתל השומר. כמובן שחולים פסיכיאטריים שיהיו במצב יותר קשה מבחינת הקורונה יועברו לבתי החולים הרגילים. לא נאפשר מצב שבו יימנע טיפול מיטבי בקורונה בחולה רק בגלל שהוא חולה פסיכיאטרי".

פרט לאנשי הצוות, מי שמודאגים אף יותר מהמטופלים, אומר ד"ר פישל, הם בני המשפחה שלהם, שמכירים אותם טוב יותר מכל אחד אחר ויודעים עד כמה נמוכים הסיכויים שישטפו ידיים בצייתנות, או שיענו בשלווה לקריאה של שוטר בעודם משוטטים לעת ערב בבלוק בשכונה.

כל אירוע כזה, שרובנו מבצעים כבר כמעט על אוטומט, עלול להתלקח תוך שניות למהומה רבתי. "המשפחות מבינות באמת שאי אפשר להגיד לחולים כאלה מה לעשות, גם אם אתה שוטר. לכן, ומאחר שנראה שפיקוד העורף נכנס לעניינים, הייתי שמח אם הם היו לוקחים תחת חסותם גם את פגועי הנפש. הם צריכים לקבל רשימה שמית של אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם".

סיר לחץ בכל בית ובית

מעבר למצוקה הקיימת במוסדות לבריאות הנפש, ברור שהמצב הנוכחי, שבו הציבור מסוגר כמעט לחלוטין בבתים – איש איש וסיר הלחץ הפרטי שלו – מהווה אתגר לא פשוט לבריאות הנפשית של רבים באוכלוסייה הכללית.

"להפתעתנו", אומר פרופ' לבקוביץ, "מספר הפניות למיון הפסיכיאטרי לא השתנה. אבל אנחנו מטפלים באלפי אנשים שפונים למרפאות ולטיפולי יום ורואים שרמת החרדה עולה. אני רואה את זה גם אצל המטופלים האישיים שלי. קשה מאוד להיות בסגר בבית, וחרדות הפרנסה משחקות תפקיד מהותי במשבר הנוכחי. אנשים חרדים לגורלם הכלכלי. המצב של להיות כלואים באותו מרחב קשה מאוד גם לזוגיות וגם לבודדים, וקשה מאוד גם עם הילדים".

לפי ד"ר פישל, "מתחילה עלייה במספר האנשים שמגיעים בגלל עניינים שקשורים בקורונה. עד עכשיו העלייה באה לידי ביטוי בעיקר בפניות לרופא המשפחה, למיון כללי ולעמותות כמו ער"ן. עם זאת, יש גבול גם ליכולת ההכלה של המערכת הראשונית, ולכן אנחנו רואים עלייה שעוד תתגבר בפנייה למיונים הפסיכיאטריים".

מפלס החרדה לא עומד לרדת בקרוב.

"במקום שהמדינה תהיה גורם שמכיל את החרדה ומאזן את הדברים, אנחנו רואים את החרדה עוברת מההנהגה הבכירה, דרך משרד הבריאות והתקשורת. לא ממש ברור אם מובילי המאבק בקורונה מדברים מתוך חרדה אישית שלהם, של איך הם יראו ביום שאחרי, בוועדת החקירה.

"מאוד קשה לקחת כפשוטו את דבריהם, כי כל אחד שואל את עצמו: האם זו פאניקה מוצדקת או פאניקה לצורכי – אמרנו לכם ולא הקשבתם. יש חוסר איזון בין הטלת אחריות על האזרח הפשוט לבין התחייבויות של המערכת, של הממסד. אין גם כמעט ניסיון להפיג את חששות הציבור ממה שיקרה אחר כך, ביום שאחרי".

האם ההתמודדות עם המגיפה עלולה להותיר טראומות, בדומה למלחמות, אינתיפאדות או שגרה בצל אזעקות? פרופ' לבקוביץ, שעומד גם בראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב, סבור שעדיין מוקדם לדעת. "אנחנו נמצאים בתקופה של אי ודאות, אבל במקרה של טילים יותר קל להתמודד, כי יש טובים ויש רעים ויש אויב ברור. פה האויב בלתי נראה ויכול לתקוף בכל מקום, את כל אחד מאיתנו. קטסטרופות ביולוגיות לפעמים קשות יותר ממתקפת טילים".

פרופ' יחיאל לבקוביץ: "אני לא ישן בלילה. סכנת ההדבקה בבתי החולים ובמוסדות לבריאות הנפש היא אדירה. אנחנו יודעים את זה גם מנתונים שהתקבלו ממוסדות לבריאות הנפש בדרום קוריאה, שהתמודדו עם הקורונה"

"עוצמת החרדה כתוצאה מאזעקה ומבום של טיל היא עצומה, יותר מהחרדה מקורונה", אומר ד"ר פישל. "עם זאת, בקורונה יש חוויה שאנחנו עוד לא מכירים: מדובר באירוע כלל עולמי, במכה שמתרגשת לבוא על כל העולם. נוצר מצב מוזר שבו אנחנו כאילו רואים במציאות את מה שאנחנו עלולים להגיע אליו. אנחנו לא בהכרח מסתכלים על המדינות שמצליחות להתמודד עם המגיפה, אלא בעיקר על המדינות שלא, על איטליה וספרד – ואומרים לעצמנו שעוד מעט נהיה שם. אבל זה לא נכון, זו רק אופציה אחת מבין כמה. בידינו עדיין לבחור את עוצמת הפגיעה, לפי מידת הציות שנבחר להנחיות משרד הבריאות".

אתה רואה גם נקודות אור?

"כן, החדשות הטובות של העניין הזה הן שאנחנו במאה ה–21. מה שאומר שרוב האנשים מעבירים הרבה מאוד שעות בבית גם בלי בידוד וקורונה. דרכי התקשורת והבידור שלנו השתנו, יש כיום המון אופציות טכנולוגיות שמסייעות להקל על הבידוד. יחד עם זאת, בידוד מביא חיכוכים בין בני הבית, אבל לא רק זה – גדל גם החיכוך בינך לבין עצמך. לאנשים וורקוהוליים למשל, שהתמודדות שלהם נעשית דרך עשייה, פתאום אין מה לעשות ואז יש לפעמים הצפה של מתחים, חרדות, מחשבות קשות ודיכאונות".