הניוזלטר של שומרים

כל התחקירים, נתוני האמת והפרויקטים המיוחדים אצלכם במייל מדי שבוע. הירשמו עכשיו:

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

לטלטלה הפוליטית של השנים האחרונות היו גם קורבנות נוספים: עגלים וכבשים באוניות המשלוח בדרך לישראל. "משלוחים חיים" אמנם היו אמורים להצטמצם ולהיעצר, אבל זה לא קרה ורק עכשיו, שלהי 2021, הכנסת חוזרת לדון בכך. וכן, גם אוכלי הבשר יסכימו שהדרך שלו אל הצלחת יכולה להיות מתעללת פחות

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

אפשר גם אחרת (ועדיין לצרוך בשר)

לטלטלה הפוליטית של השנים האחרונות היו גם קורבנות נוספים: עגלים וכבשים באוניות המשלוח בדרך לישראל. "משלוחים חיים" אמנם היו אמורים להצטמצם ולהיעצר, אבל זה לא קרה ורק עכשיו, שלהי 2021, הכנסת חוזרת לדון בכך. וכן, גם אוכלי הבשר יסכימו שהדרך שלו אל הצלחת יכולה להיות מתעללת פחות

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

לטלטלה הפוליטית של השנים האחרונות היו גם קורבנות נוספים: עגלים וכבשים באוניות המשלוח בדרך לישראל. "משלוחים חיים" אמנם היו אמורים להצטמצם ולהיעצר, אבל זה לא קרה ורק עכשיו, שלהי 2021, הכנסת חוזרת לדון בכך. וכן, גם אוכלי הבשר יסכימו שהדרך שלו אל הצלחת יכולה להיות מתעללת פחות

מיקי לוי

צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

14.9.2021

תקציר הכתבה

1.

סביר להניח שבישראל יש קונצנזוס רחב בנוגע לייבוא בשר בשיטת "המשלוחים החיים". לא צריך להיות טבעוני או צמחונית כדי להזדעזע מהמסלול המייסר שעוברים עגלים וכבשים באוניות המשלוח בדרך לישראל, על אחת כמה וכמה כאשר בחלק מהאוניות נמצאו ליקויים קשים שמעצימים את הסבל.

ב-2019, למשל, פרסם מבקר המדינה דוח קשה לאחר שמשרדו דגם אוניות של "משלוחים חיים". הנה חלק מהממצאים:

2.

מה שמעניין הוא שדוח המבקר פורסם כשנה לאחר שממשלת ישראל עצמה כבר הכירה בבעיית המשלוחים החיים, ואישרה הצעת חוק שתצמצם אותם עד להפסקתם המוחלטת בתוך שלוש שנים. זה לא קרה. הסיבה העיקרית היא שבשנים האלה נכנסה ישראל לסחרור פוליטי שגרר את הפרלמנט לקיפאון בתחומים רבים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית – ולמעשה לא קודמה עד לאחרונה. רק היום, ב-2021 היא נמצאת בהכנה לקריאה ראשונה.

צריך לציין גם שלשון הצעת החוק עצמה מחייבת את הפסקת המשלוחים בתוך שלוש שנים "מרגע פרסומה". ופה מגיע הקאץ': בהצעת החוק קבעו "תקופת ביניים", שבה יחולו פרמטרים שיצמצמו את היקף המשלוחים החיים. "המכסה לשנת 2020 לא תעלה על 75% ממספר בעלי החיים לשחיטה שיובאו לישראל בשנת 2018", נכתב בה, ו"המכסה לכל שנה ושנה, החל מהמכסה לשנת 2021, תהיה קטנה ב-25% לפחות מהמכסה שבשנה שקדמה לה".

גם זה לא קרה. ב-2020 המכסה הייתה 97% מ-2018, ובשנת 2021 (נכון לאוגוסט), המכסה אף גדלה ומהווה 103% מהשנה שקדמה לה. (הערה: הנתונים אינם כוללים את היקף הייבוא, הזניח יחסית, עבור הרשות הפלסטינית).

3.

לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המבוסס על נתוני משרד החקלאות, חלקם של "המשלוחים החיים" במקורות הבשר בישראל עלו בין השנים 2015-2018 מ-20% ל-27%. מה שעוד עלה – וזה נתון מעודד – הם משלוחי הבשר הטרי המצונן, ככל הנראה זו תוצאה של טכנולוגיות קירור חדשות. ב-2019 ביטלה הממשלה את המכסים על בשר זה ואפשר להניח שהיקפו יעלה (בכפוף למחאת מגדלי הבשר בישראל).

4.

בישראל, על אף היותה מדינה מתקדמת מאוד בנושאי טבעונות, אוהבים בשר. לפני נתוני OECD ישראל נמצאת במקום הרביעי בצריכת בשר בקר ובמקום הראשון בצריכת בשר עוף. הנתון הנוגע לעוף מעניין בפני עצמו בעיקר לאור שיטת הגידול ב"כלובי סוללה", הנחשבת לאכזרית מאוד ונאסרה בהדרגה באירופה ובחלק ממדינות ארה"ב.

בישראל נדרשו לנושא הכנסת, בג"ץ ועמותות לזכויות בע"ח, אבל עד עכשיו לא ברור מה מעמדה של שיטת גידול זו. יחד עם זאת, חשוב לזכור שישראל נמצאת במקום החמישי מהסוף בצריכת בשר חזיר, ובמקום יחסית נמוך בצריכת בשר צאן.

הנתונים בגרף הבא, הלקוחים מעיבוד שעשו באתר Our World in Data למחולל הנתונים של האו"ם, מראים את אספקת הבשר לנפש בישראל לעומת ממוצע OECD, אירופה, ארה"ב והעולם. מעניין לראות שהשנים שבהן עקפנו את אירופה, 1999-2001, היו דווקא שנות מיתון.

5.

ולמרות כל זאת, חשוב לזכור שישראל, כמו כמעט בכל היבט, היא נקודה קטנה מאוד על מפת העולם. במבט על צריכה כוללת (באלפי טונות), הצריכה בישראל היא מזערית. המשמעות היא שגם אם ישראל כולה תפסיק לצרוך בשר באופן מוחלט, ההשפעה של זה תהיה אפסית. כל כך אפסית, שנאלצנו במחלקת הדאטה "לעוות" את העיגול הכחול שמייצג את ישראל בגרף, כי אחרת אי אפשר היה לראות אותו.

ועדיין, סבל של עגל אחד, שלא לדבר על ארבעה מיליון, הוא עניין מספיק חשוב כדי שתופעת "המשלוחים החיים", או לפחות הצדדים החמורים ביותר שלה, תצומצם עד להפסקה מוחלטת. נמשיך לעקוב.