מחדל המיגון: כך הגיעה ישראל למצב שבו מיליוני תושבים אינם ממוגנים

בקריית שמונה חסרים אלפי ממ"דים. באשקלון, העיר המטווחת ביותר מעזה, לרבע מהתושבים אין מיגון, וכך גם באשכול וברחבי הגליל. כך הגיעה ישראל, שנמצאת תחת איום רקטי כבד זה למעלה מעשור, למצב שבו רבע מתושביה אינם ממוגנים. שומרים צלל אל החלטות הממשלה לאורך השנים: הכספים שהוקצו ובוטלו, ההבטחות שלא קוימו, הסחבת הבירוקרטית - וחזר עם תמונת מצב מקיפה. דוח מיוחד

בניין באשקלון שספג פגיעה ושעליו מודעת התחדשות עירונית. צילום: רויטרס

בקריית שמונה חסרים אלפי ממ"דים. באשקלון, העיר המטווחת ביותר מעזה, לרבע מהתושבים אין מיגון, וכך גם באשכול וברחבי הגליל. כך הגיעה ישראל, שנמצאת תחת איום רקטי כבד זה למעלה מעשור, למצב שבו רבע מתושביה אינם ממוגנים. שומרים צלל אל החלטות הממשלה לאורך השנים: הכספים שהוקצו ובוטלו, ההבטחות שלא קוימו, הסחבת הבירוקרטית - וחזר עם תמונת מצב מקיפה. דוח מיוחד

בניין באשקלון שספג פגיעה ושעליו מודעת התחדשות עירונית. צילום: רויטרס
בניין באשקלון שספג פגיעה ושעליו מודעת התחדשות עירונית. צילום: רויטרס

בקריית שמונה חסרים אלפי ממ"דים. באשקלון, העיר המטווחת ביותר מעזה, לרבע מהתושבים אין מיגון, וכך גם באשכול וברחבי הגליל. כך הגיעה ישראל, שנמצאת תחת איום רקטי כבד זה למעלה מעשור, למצב שבו רבע מתושביה אינם ממוגנים. שומרים צלל אל החלטות הממשלה לאורך השנים: הכספים שהוקצו ובוטלו, ההבטחות שלא קוימו, הסחבת הבירוקרטית - וחזר עם תמונת מצב מקיפה. דוח מיוחד

מחדל המיגון: כך הגיעה ישראל למצב שבו מיליוני תושבים אינם ממוגנים

בקריית שמונה חסרים אלפי ממ"דים. באשקלון, העיר המטווחת ביותר מעזה, לרבע מהתושבים אין מיגון, וכך גם באשכול וברחבי הגליל. כך הגיעה ישראל, שנמצאת תחת איום רקטי כבד זה למעלה מעשור, למצב שבו רבע מתושביה אינם ממוגנים. שומרים צלל אל החלטות הממשלה לאורך השנים: הכספים שהוקצו ובוטלו, ההבטחות שלא קוימו, הסחבת הבירוקרטית - וחזר עם תמונת מצב מקיפה. דוח מיוחד

בניין באשקלון שספג פגיעה ושעליו מודעת התחדשות עירונית. צילום: רויטרס

שוקי שדה

יחד עם

19.10.2023

תקציר הכתבה

בתחילת השבוע הביא שומרים את סיפורים של הפועלים התאילנדים שעבדו בשדות עוטף עזה, והיו קורבנות למעשי הזוועה של חמאס ב-7 באוקטובר. 18 תאילנדים נרצחו, 11 נחטפו לעזה. בעקבות האירועים, חלק מהפועלים נמצאים כעת כבר בתאילנד, או בדרך לשם. מי שנשארו עברו לאזור השרון, לעמק חפר וליישובי הערבה. במשך שנים, הפועלים עבדו רוב היום בשדות העוטף, חשופים לירי הרקטות, אך למרות זאת לא היו ממוגנים כהלכה, על-אף החלטות ממשלה שהתקבלו בשנים האחרונות. לדוגמה, לפי אתר משרד ראש הממשלה, החלטה שהתקבלה באוגוסט 2022 להעברת שלושה מיליון שקלים למשרד החקלאות לטובת הצבת מיגוניות בשטחי עוטף עזה, טרם יושמה.

זוהי רק דוגמה אחת, קטנה יחסית, לאופן שבו מדינת ישראל לא השלימה את מיגון האוכלוסייה מפני איום הרקטות מדרום ומצפון, על-אף שמדובר באיום המרכזי על אזרחי ישראל זה למעלה מעשרים שנה. לפעמים אלו החלטות הנובעות משיקולי תקציב, לפעמים חוסר יישום החלטות, ואולי זו בכלל התפיסה שכיפת ברזל היא המענה המרכזי והמספק לאיום הרקטי, בדומה לתפיסה שהגדר המשוכללת על גבול עזה תספק הגנה.

כך או אחרת, השורה התחתונה ברורה: מיגון האוכלוסייה האזרחית בישראל טרם הושלם. בעיית המיגון היא כלל ארצית ול-2.5 מיליון איש, כ- 28% מהאוכלוסייה אין כלל מיגון. בדרום, כ-80 אלף אזרחים חסרי מיגון בטווח של 20 קילומטר מעזה. בצפון, בטווח דומה מהגבול, כ-150 אלף תושבים הם חסרי מיגון. בדוח שפרסם ב-2020, התריע מבקר המדינה על בעיית המיגון, אך נראה כי הדברים לא השתנו באופן משמעותי. 

נתונים: מבקר המדינה, דוח שנתי 70ג, אוגוסט 2020

שנתיים קודם לכן, בשנת 2018, קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני את החלטה 302, שבה התווה את הכללים לשיפור המיגון עד 2030. כשיצאה התוכנית לדרך הכוונה הייתה שמדי שנה הממשלה תקצה כ-500 מיליון שקל לטובת מיגון בתים, בעיקר בצפון, ואף נגזרה מכך תוכנית מיוחדת בשם "מגן הצפון". נציין כי לא מדובר בתקציב ביטחון, אלא בכספים שצריכים להיות מאושרים מדי שנה או שנתיים, ומבחינת הצבא זה לא דבר אידיאלי מכיוון שאין ודאות תקציבית. בתקופה שבה היו שלוש מערכות בחירות ברצף, למשל, לא היה תקציב מדינה וזה הורגש גם בפרויקט זה.

בישיבת ועדת חוץ וביטחון שהתקיימה בכנסת בסוף מאי 2021, התברר שיש קשיים במימוש התוכנית. תא"ל איציק בר, בכיר בפיקוד העורף, הסביר אז, שכדי להשלים את המיגון לטווח של עד 9 קילומטרים מגבול הצפון, נחוץ תקציב של 1.6 מיליארד שקל. לטווח רחב יותר, של 45 קילומטר מהגבול, תג המחיר גבוה הרבה יותר, כ-28 מיליארד שקלים. בר אמר בישיבה שרק בישובים שהם ממש על הגדר, המדינה תיתן מימון מלא ואילו במקומות הרחוקים יותר היא תפעל כרגולטור, כאשר הרשויות והאזרחים נדרשים למגן על חשבונם. "אם אני מסכם את הפערים שקיימים עכשיו בתוכנית מגן הצפון: אחד, השלמת פערי המיגון למרחב של 0–9 קילומטרים. 0–9 קילומטרים זה בעצם גזרת פיקוד צפון, זאת הגזרה המאוימת, על כלל הרכיבים שאנחנו מכירים". 

באותו הדיון, היו מי שהביעו חשש מתקצוב חסר של המדינה בהמשך הדרך. ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד) שאלה אם היא מבינה נכון והתקציב המיועד לשנים הבאות אינו מובטח. השאלה הופנתה לנציג משרד האוצר בדיון, יוחנן פלסהיים. הוא השיב: "יש פערים בין מתי מוקצה תקציב לבין מתי הוא ממומש… המיגון לצפון… התקציב הוקצה ב-2019 והמיגון בפועל והמימוש שלו אמור להתבצע במהלך 21' ו-22' בגלל שיש מכרזים לבניית הממ"דים ועבודות בשטח בפועל. עד כה הוקצו 640 מיליון שקלים. לגבי העתיד דייקת בדברייך".

ואכן נראה כי מה שברביבאי חששה שיקרה אכן קרה. בשנת 2023 המדינה פעלה לשנות את אופן התקצוב, דבר שמבחינת ראשי הרשויות בצפון הוא קיצוץ, אך מבחינת המדינה הוא שינוי האופן שבו מועברים הכספים (ראו תגובת משרד האוצר בסוף הכתבה). 

משה דוידוביץ', ראש מועצת מטה אשר ויו"ר פורום יישובי קו העימות, מסביר בשיחה עם שומרים: "השנה קיצצו מ-500 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל וזה יהיה ככה גם ב-2024, כי זה תקציב דו-שנתי. המשמעות היא שאלפי בתים בגליל יוותרו ללא הגנה. על בסיס תקציב של 500 מיליון שקל, היה צריך לבנות 5,000 ממדים. מכיוון שבניית ממ"ד עולה כ-100 אלף שקל, אז מדובר על פחות 4,000 ממ"דים בשנה. וכל זה בקו שעד 2 ק"מ מהגבול. קריית שמונה ושלומי, הם יישובים שהם ממש על קו הגבול, רק בקריית שמונה מתגוררים 25 אלף תושבים ושם חסרים 7,000 ממ"דים שלא קיימים". 

נתונים: מבקר המדינה, דוח שנתי 70ג, אוגוסט 2020
משה דוידוביץ', ראש מועצת מטה אשר ויו"ר פורום יישובי קו העימות: "השנה קיצצו מ-500 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל. המשמעות היא שאלפי בתים בגליל יוותרו ללא הגנה. רק בקריית שמונה מתגוררים 25 אלף תושבים ושם חסרים 7,000 ממ"דים"

מלכוד 7 הק"מ: "תמיד נתקלנו בתשובה שלילית"

בדרום, לפחות באזורים שהם ממש על הגבול, המצב היה טוב יותר בכל הנוגע למיגון. מרחב עוטף עזה, כפי שהוגדר על-ידי הממשלה, הם שבעה קילומטרים מגבול רצועת עזה לתוך ישראל. מרחב זה מוגן כולו על ידי פיקוד העורף בפרויקט שהתחיל כבר לפני 16 שנה והסתיים בשנת 2021 - בערך באותו הזמן שבו צה"ל הכריז על סיום בניית המכשול התת-קרקעי בין רצועת עזה לבין ישראל.

לפי נתונים של משרד הבינוי והשיכון, בפרויקט מיגון עוטף עזה, הושלם עד מאי 2021 מיגונם של כ-11 אלף יחידות דיור. זה קרה בהדרגתיות. תחילה מוגנו הבתים בטווח של עד 4 ק"מ בלבד ובשנת 2012, בעקבות החלטת ממשלה, הוחלט להגדיל את הטווח שמוגדר כ'עוטף עזה' מ-4 ל-7 ק"מ. החלטות הממשלה שנגעו לאזור עוטף עזה מאז ואילך, נגעו בעיקר להשקעות רבות בתחומים האזרחיים - הטבות במיסים, ארנונה, קרקעות במחיר כמעט אפסי, ודברים נוספים שנועדו להגדיל את האוכלוסייה באזור. דבר שאכן קרה, בעיקר בקיבוצים.

נתונים: מבקר המדינה, דוח שנתי 70ג, אוגוסט 2020

במרכיבי הביטחון, הושקעו פחות כספים. כך לדוגמה, באפריל 2023 התקבלה החלטת ממשלה 462. בהחלטה זו הוקצו 1.7 מיליארד שקלים לעוטף עזה בשנתיים הקרובות. ואולם, מתוך סכום זה משרד הביטחון הקצה 64 מיליון שקלים בלבד, 3.7% מכלל ההוצאות עבור מה שקרוי 'מרכיבי ביטחון', כאשר רוב הסכום אמור להינתן בכלל בשנת 2024, לטובת הקמת מרכז שליטה באזור. בדיעבד, מעט מדי ומאוחר מדי. 

ואולם, הבעיה המרכזית בעניין מיגון היישובים היא עצם ההחלטה להגדיר את מרחב העוטף ל-7 ק"מ בלבד. במועצה אזורית אשכול, שספגה ב-7 באוקטובר מכה קשה ביותר בשל חדירת המחבלים ליישובים, ישנם יישובים שהם בקו 7 ק"מ וישנם יישובים סמוכים, כגון המושבים תלמי אליהו ואוהד, שמרוחקים מאות מטרים בלבד מקו 7 ק"מ, שם בתים אינם ממוגנים. באוהד, למשל, נהרגו שני פועלים תאילנדים במהלך מבצע "שומר חומות" במאי 2021. 

במשך שנים ניסו במועצה אזורית אשכול לשנות את מתווה 7 הק"מ בפגישות שלהם עם נציגי הממשלה, ללא הצלחה. גם במועצה אזורית מרחבים הגובלת באשכול ובעיר אופקים, ניסו לשנות את הכללים, שוב ללא הצלחה. "הכל מבוסס על החלטה מטופשת מלפני הרבה שנים, שעוטף עזה נגמר אחרי 7 ק"מ", אומר לשומרים שי חג'ג', איש ליכוד וראש המועצה האזורית מרחבים. 

לדבריו, "ניסינו בכל דרך להרחיב גם את המיגון, וגם את ההטבות הכלכליות שנובעות מההגדרה של 'עוטף עזה', תמיד נתקלנו בתשובה שלילית. הנימוק היה אם נצטרך למגן אתכם נצטרך למגן גם את אשקלון - זה המון כסף, וזה בלתי אפשרי. בכל משרדי הממשלה נתנו לי את אותה התשובה. יש לי עכשיו כ-1,800 איש במרחבים לא ממוגנים, כולל אנשים מבוגרים. גם המקלטים בישובים לא שווים שום דבר. לשמחתנו לא היו פגיעות ישירות".

ח"כ מירב כהן (יש עתיד) ניסתה לטפל בבעיה. "מה שאני הצעתי לפני מספר שנים", היא אומרת, "היה שגם אם המדינה לא שמה את כל הכסף, שתיתן סיוע בכל מה שקשור בבירוקרטיה והנעת תהליכים. חוץ מזה, גם חשבתי שנכון לעשות ועדת חריגים עבור אוכלוסייה מבוגרת ובעלי מוגבלויות. עבורם כן צריך למצוא פתרונות". 

תושבי אשקלון בחדר המדרגות בעת אעזקה השבוע. צילום: רויטרס
שי חג'ג', איש ליכוד וראש המועצה האזורית מרחבים: "הכל מבוסס על החלטה מטופשת מלפני הרבה שנים, שעוטף עזה נגמר אחרי 7 ק"מ. הנימוק היה אם נצטרך למגן אתכם נצטרך למגן גם את אשקלון - זה המון כסף, וזה בלתי אפשרי"

נתניהו הבטיח מיגון לאשקלון. מתי? עד 2031

הרשות המקומית שנפגעת בצורה החריפה ביותר מחוסר המיגון היא אשקלון, שנמצאת מעבר לקו 7 הק"מ, ומתגוררים בה 160 אלף איש. כרבע מהם, חיים בדירות ללא ממ"ד בעיר, רבים מהם בשכונות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. לפי נתוני העירייה נכון ליום ד' השבוע, 15% מכלל השיגורים לעיר במלחמה נחתו בה - 174 נפילות מתוך 1092 שיגורים.

ביום ד', יומיים אחרי שראש עיריית אשקלון תומר גלאם מתח עליו ביקורת חריפה בישיבת ועדת הכספים בכנסת, הודיע שר האוצר סמוטריץ' שהוא הנחה להגדיר את אשקלון כיישוב של עוטף עזה בכל הנוגע לפיצויים בגין נזקי מלחמה. צעד לא מבוטל אבל גם לא כזה שנותן מענה לבעיית המיגון. 

צפו בראש העיר אשקלון השבוע בוועדת הכספים

רק בחודש מאי האחרון ביקר נתניהו באשקלון והבטיח בפגישות עם התושבים שהוא ידאג להם לממ"דים. בשל העלות התקציבית הגבוהה, מדיניות הממשלה לאורך השנים הייתה למגן את אשקלון באמצעות פרויקטים של התחדשות עירונית (פינוי-בינוי). בעוד שאפשר לראות את ההיגיון הכלכלי במדיניות זו, הרי שאין בה היגיון אל מול מציאות ביטחונית של סבבי לחימה מדי שנה-שנתיים בזמן שתוכניות התחדשות עירונית דורשות זמן ארוך וסבלנות, בין היתר בשל ביורוקרטיה איטית בהליכי אישור הפרויקטים.

נתונים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת

בפברואר 2020, למשל, קיבלה הממשלה את החלטה 4865 המנחה את רשות מקרקעי ישראל להאיץ מיזמי התחדשות עירונית באשקלון, על רקע בעיית המיגון. החלטה דומה, התקבלה בדצמבר אותה שנה. שינוי התרחש במארס 2022, בתקופת ממשלת השינוי של בנט-לפיד. אז החליטה הממשלה על הקצאה של 350 מיליון שקלים לטובת מיגון דירות באופן ישיר. התוכנית ייעדה לתת מענקים והלווואות של עד 160 אלף שקלים לבעלי דירות ללא ממוגנות וגם לפנסיונרים ובעלי מוגבלויות. ואולם, היא יושמה באופן חלקי ביותר ובאיחור. 

רק אחרי עתירה לבג"ץ של תושבת העיר, עו"ד תמר קידר, שכיום מתמודדת לראשות העיר, התחילה הממשלה ביולי 2023 לפרסם את האופן שבו ניתן לבקש בקשות למענקים והלוואות עבור בניית ממ"דים, והודיעה שהיא תקצה לשם כך 106 מיליון שקלים. אלא שהליך זה נמשך כחודש בלבד. לדברי קידר, מי שהספיק בחודש הזה לבקש בקשות, ככל הנראה יוכל להסתייע במענק או בהלוואה, אבל מי שלא הספיק להגיש בחלון הזמן הקצר שהיה, כבר לא יוכל לעשות זאת. 

בסוף יולי החליטה הממשלה לחזור למדיניות של התחדשות עירונית. ההחלטה החדשה, ששינתה את ההחלטה מתקופת ממשלת בנט-לפיד, קבעה שהתקצוב לפרויקטים של התחדשות עירונית יעלה באופן משמעותי ויגיע ל-600 מיליון שקל עד 2031. 350 מיליון שקל הוקצו בנוסף לסבסוד פרויקטים של התחדשות עירונית שאין בהם כדאיות כלכלית.

"יום אחרי שראיתי את ההחלטה החדשה רתחתי", אומרת קידר לשומרים. "שנים הממשלה מפקירה את המיגון של תושבי אשקלון ובסוף מתברר שדוחים את המיגון לשנת 2031. זה אומר שלא באמת חושבים על מיגון וביטחון, אלא על נדל"ן. גם ההתנהלות של תומר גלאם, ראש העיר, תמוהה. העירייה לא הצטרפה אליי לעתירה, ואחרי זה גלאם הסכים להחלטת הממשלה החדשה שבה העירייה קיבלה הרבה כסף למטרות אחרות, כמה חודשים לפני מערכת הבחירות. שנים הממשלה הזו מפקירה את תושבי אשקלון. שנים". 

מבחינת עיריית אשקלון, הדברים נראית אחרת. הם מסכימים שראש העיר שיתף פעולה עם ההחלטה החדשה, אבל זאת מתוך הבנה שלממשלה אין 22 מיליארד שקלים כדי למגן את כל הבתים הדרושים מיגון באשקלון. ואולם, בעירייה הסבירו לשומרים שהעירייה דרשה מהממשלה שני מיליארד שקלים לטובת מיגון בתים שבהם אין כדאיות כלכלית לביצוע התחדשות עירונית, דבר שהממשלה סירבה לתת. 

"המערכה הנוכחית מראה מעבר לכל ספק את אוזלת ידה של הממשלה", נמסר מהעירייה, "דבריה של קידר נאמרים מתוך הפוזיציה שבה היא נמצאת". 

פגיעה בבית באשקלון השבוע. צילום: רויטרס
עו"ד תמר קידר שהגישה עתירה לבג"ץ וכיום מתמודדת על ראשות העיר אשקלון: "שנים הממשלה מפקירה את המיגון של תושבי אשקלון ובסוף מתברר שדוחים את המיגון לשנת 2031. זה אומר שלא באמת חושבים על מיגון וביטחון, אלא על נדל"ן"

20 הרוגים: בפזורה הבדואית אין אפילו אזעקות

בעוד שתושבי אשקלון נהנים לפחות מהגנת מערכת כיפת ברזל ויודעים להסתתר כאשר האזעקות מופעלות, התושבים בפזורה הבדואית בנגב גם לא זוכים לזה. מתחילת המלחמה נהרגו 20 אזרחים בדואים. 17 מתוכם תושבי הפזורה בכפרים הבלתי מוכרים, כולם מירי טילים - מתוכם, שישה ילדים. בימים האחרונים, לצד שטף הסיפורים שזורם מהזוועות בקיבוצים ובמסיבת הטבע, מתפרסמים גם סיפורים על אזרחים בדואים שהגיעו לתופת של המסיבה וחילצו ניצולים. הם עשו זאת, על-אף היחס של אזרחים מסוג ב', שקיבלו בכל הנוגע למיגון.

במארס 2015, אחרי עבודת מטה מקיפה שנעשתה, הציגה המדינה את הפתרון שלה לבעיית מיגון של הבדואים תחת הכותרת, "תוכנית למיגון האוכלוסייה הבדואית מפני טילים". היה זה בתשובה לעתירה לבג"ץ של האגודה לזכויות האזרח, שהוגשה כמה חודשים קודם בעקבות מבצע צוק איתן, בנוגע להיעדר מיגון בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. מבחינת פיקוד העורף, הקושי העיקרי במיגון שם הוא עצם הגדרתם כיישובים לא חוקיים, בעוד שממ"דים צריך להיבנות באישור. 

על בסיס שיקולים תקציביים, רמת הסיכון וחוסרי המיגון הוצגה תוכנית שכללה, בין היתר, שיפורים במערך ההתרעה והקמת מחסני חירום מרחביים על בסיס שקי חול ובשילוב עם גלילי בטון והצבת סוללות כיפת ברזל בהתאם לשיקולים עניינים. ואולם, מספר ההרוגים הגדול בסבב הזה, מעיד על מה נעשה עם התוכנית ההיא. 

בתחילת המלחמה הנוכחית הוציא ועד הרשויות הערביות מכתב לפיקוד העורף בדרישה להציב מיגוניות בשטחי הפזורה הבדואית. בינתיים, בסיוע המשרד לשוויון חברתי, מיגוניות הוצבו בנגב רק בשטחים של כפרים מוכרים ולא באלו הלא מוכרים. לדברי אמיר בשאראת, מנכ"ל הוועד הרשויות הערביות, בימים אלו נאספות תרומות, בארץ ובעולם, לטובת הצבת מיגוניות עבור שאר האוכלוסייה הבדואית בפזורה בנגב. 

"בכפרים הלא מוכרים אין שום מעטפת הגנה", אומר בשאראת, "אין כיפת ברזל, כי ההתייחסות אל המקומות האלו אלו הם כשטחים פתוחים, ואין אזעקות מאותה הסיבה. מכיוון שמדובר בבנייה קלה, אז גם אין את הרע במיעוטו שהוא להתחבא בבית, במרחב שבין שתי קירות". 

גם האגודה לזכויות האזרח פנתה השבוע במכתב למערכת הביטחון. המכתב מזכיר שהעתירה של האגודה נדחתה בשנת 2017, ובפסק-הדין כתבו שופטי בג"ץ שבזמן רגיעה שהיה אז, מערכת הביטחון יכולה לתכנן באופן מסודר את הפתרונות לאוכלוסייה הבדואית. "חזקה על הגורמים המקצועיים בפיקוד העורף שיעדכנו בעתיד את פתרונות המיגון בפזורה, איזור מוחלש, ככל שתשתנה הערכת האיום; ולנגד עיניהם יהא השוויון", נכתב בפסק דין.

לא רק בשטחים הפתוחים הבדואים סובלים מהיעדר מיגון. שלושה מתושבי רהט, שניים מהם ממשפחתו של ראש העיר, עטא אבו-מידעם נהרגו מירי רקטי מתחילת המלחמה ובנוסף יש עוד עשרות פצועים. במאי האחרון פנה אבו-מידעם לשר הביטחון גלנט והתריע בפניו ש-25 אלף מתושבי העיר אינם ממוגנים וביקש שלפחות יוצבו בעיר מיגוניות. 

לדברי אבו-מידעם, ב-2021, אחרי מבצע שומר חומות, נעשתה פנייה דומה למערכת הביטחון. "המצב לא השתנה מאז", הוא אומר, "הגשתי דרישה לספק לעיר 60 מגוניות עם נ"צ, כי יש המון משפחות שאין להם בתים קבועים והם נכנסו לשטח שיפוט העיר הן בדרום, ובצפון העיר. גם בתוך העיר עצמה יש אנשים מחוסרי דיור". 

יירוטי כיפת ברזל מעל אשקלון השבוע. צילום: רויטרס
אמיר בשאראת, מנכ"ל הוועד הרשויות הערביות: "בכפרים הלא מוכרים אין שום מעטפת הגנה. אין כיפת ברזל, כי ההתייחסות אל המקומות האלו אלו הם כשטחים פתוחים, ואין אזעקות מאותה הסיבה"

לא מחכה לממ"ד: הפתרון של יאיר גולן

לאחר שהחלה המלחמה בעזה, החלה הממשלה בקידום מהיר יותר של פתרונות. בין היתר, נקבע כי בתים פרטיים כלל לא יצטרכו היתר בנייה כדי לבנות ממ"ד, אלא רק ידווחו על כך בדיעבד. פיקוד העורף ביקש את זה כבר לפני שנה, ורק כעת, תחת תקנות החירום, המהלך יצא לדרך. המשמעות היא שבבתים של עד שתי קומות (בעיקר בתים פרטיים), גם ניתן לבנות ללא היתר, בתנאי שהבנייה לא חורגת מקווי בניין. אלא שפתרון זה לא תקף לבתים של מעל שתי קומות (כלומר בנייני מגורים), ובמצב כזה נראה שבעיית המיגון תיוותר בעינה בחלקים מסוימים בקריית שמונה ובאשקלון, בוודאי במצב שבו עלול להיות עימות ממושך. 

יחד עם זאת, ישנם פתרונות אחרים, שלא ברור האם המדינה שוקלת אותם בכלל. אחד כזה הועלה בישיבת ועדת חוץ וביטחון שהתקיימה במאי 2021, על ידי ח"כ דאז יאיר גולן, שהיה אלוף פיקוד העורף בזמן "עופרת יצוקה" ב-2009. "באשקלון", אמר גולן, "עשינו פיילוט, פיקוד העורף, של מיגון חדרי מדרגות בעלות זניחה שלוקחת חדרי מדרגות, שהיום זה בלוקים, ונותנת להם מיגון ברמה אחרת לגמרי, שהיא לא כמו ממ"ד אבל היא קרובה מאוד לממ"ד. אין שום סיבה שהתוכנית הזאת לא תהפוך לתוכנית בהיקף לאומי… כל המקומות האלה שאין לאזרחים יכולת באמת להוציא כסף מהכיס ועכשיו לבנות לעצמם ממ"ד, זו תוכנית מצוינת". 

גולן אמר השבוע לשומרים: "זה שדרוג מטורף לעומת האפס מיגון שיש בבתים האלו והעלות היא נסבלת. אפשר לשים פלטות על הקירות, טיח מיוחד, להחליף חלונות, יש דברים שאפשר לעשות באופן מהיר וזול יחסית, גם בלי ללכת על פתרון ממ"ד". 

ח"כ לשעבר יאיר גולן בוועדת חוץ וביטחון. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
יאיר גולן: "זה שדרוג מטורף לעומת האפס מיגון שיש בבתים האלו והעלות היא נסבלת. אפשר לשים פלטות על הקירות, טיח מיוחד, להחליף חלונות, יש דברים שאפשר לעשות באופן מהיר וזול יחסית, גם בלי ללכת על פתרון ממ"ד"

ד"ר בני ברוש, לשעבר המהנדס הראשי בפיקוד העורף מוסיף: "ישנם פתרונות מיגון מאושרים ע"י פיקוד העורף ומותקנים בתוך חדר בדירה המיועד לחיזוק ולמיגון. שיטות המיגון מבוססות על צפוי קירות החדר בחומר מיוחד, חזק מאוד למתיחה, אשר בולם את השפעת ההדף של הפיצוץ הדוחפת את קיר הבלוקים הקיים, פנימה. זה מנגנון פעולה שנקרא ממברנה, שבו יריעה או פח תפוסים בקצוות הקיר לרצפה ולתקרה העשויים מבטון, וכך ההשפעה של הפיצוץ ממותנת באופן משמעותי". 

תגובות

האוצר: "מיגון אזורים בדרום מעבר ל-4 ק"מ נעשה על פי סדר עדיפויות ביטחוני"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "לא קוצצו כספים בנוגע למיגון, להפך. בתוכנית הרב שנתית האחרונה תוקצבה תוכנית למיגון האזורים השונים. תקצוב זה החל וניתן עם הרשאה וודאות לאורך זמן ובתיאום מלא עם משרד הביטחון. 

"בנוגע לאשקלון - במסגרת המענה לצורכי המיגון בעיר גובש מתווה, בשיתוף העירייה, שיאפשר מיגון וחיזוק תוך חידוש המרקם הוותיק בעיר. בהחלטת הממשלה שהתקבלה ביולי 2023 נוספו לצורך תכנית זו תקציבים בהיקף של כ-350 מיליון שקלים.

"לגבי האוכלוסייה הבדואית: במסגרת החלטת הממשלה שמספרה 1279, תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2022-2026 מיום 14 במרץ 2023, אנו מקדמים תכנית להקמת פתרונות מיגון מידיים וארוכי טווח ליישובי החברה הבדואית בנגב. בנוסף, מיגון אזורים בדרום מעבר ל-4 קילומטרים נעשה על פי תעדוף של פיקוד העורף, מבחינת סדר עדיפויות ביטחוני".

מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה, וגם לא ממשרד ראש הממשלה. ככל שיגיעו תגובות הן יעודכנו בכתבה.