קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.

חשיפה: חביות של פסולת רדיואקטיבית אוחסנו במשך שנים בראשל"צ

מכון וולקני הנמצא בראשון לציון, צבר במשך תקופה ארוכה של בין 10 ל-15 שנה, כמות גדולה של פסולת רדיואקטיבית שהייתה אמורה לפי הנהלים להיות מפונה לקמ"ג בדימונה. חלק מהפסולת היה של איזוטופ בשם P32 שעלול לגרום נזק בריאותי משמעותי. ביקורת של המשרד להגנת הסביבה דרשה לסלק את הפסולת לאלתר - עניין שלקח עוד כארבעה חודשים. חשיפת שומרים

אילוסטרציה: שאטרסטוק
אילוסטרציה: שאטרסטוק

מכון וולקני הנמצא בראשון לציון, צבר במשך תקופה ארוכה של בין 10 ל-15 שנה, כמות גדולה של פסולת רדיואקטיבית שהייתה אמורה לפי הנהלים להיות מפונה לקמ"ג בדימונה. חלק מהפסולת היה של איזוטופ בשם P32 שעלול לגרום נזק בריאותי משמעותי. ביקורת של המשרד להגנת הסביבה דרשה לסלק את הפסולת לאלתר - עניין שלקח עוד כארבעה חודשים. חשיפת שומרים

אילוסטרציה: שאטרסטוק

מכון וולקני הנמצא בראשון לציון, צבר במשך תקופה ארוכה של בין 10 ל-15 שנה, כמות גדולה של פסולת רדיואקטיבית שהייתה אמורה לפי הנהלים להיות מפונה לקמ"ג בדימונה. חלק מהפסולת היה של איזוטופ בשם P32 שעלול לגרום נזק בריאותי משמעותי. ביקורת של המשרד להגנת הסביבה דרשה לסלק את הפסולת לאלתר - עניין שלקח עוד כארבעה חודשים. חשיפת שומרים

אורי בלאו

אילוסטרציה: שאטרסטוק

8.9.2022

תקציר הכתבה

קיבלנו את הפרטים שלך, תודה!
אופס! משהו השתבש בזמן שליחת הטופס.
מ

כון וולקני שפועל בראשון לציון איחסן בתחומו במשך שנים כ-25 חביות ובהן פסולת רדיואקטיבית. הפסולת נאספה לאורך תקופה ארוכה - 10 עד 15 שנים - ולא פונתה למרות הזיהום המסוכן שיכול היה להיגרם במקרה של שריפה או דליפה. הפסולת התגלתה בביקורת של המשרד להגנת הסביבה שנערכה במאי השנה ובעקבות זאת נדרש המכון לסלק את הפסולת לאלתר. הפינוי אמור להיערך היום (חמישי).

מכון וולקני הוא מינהל המחקר החקלאי הגדול בישראל. הוא מחזיק ב"היתר עבודה רדיואקטיבי" וזאת לצורכי מחקר שונים שבהם נעשה גם שימוש במקורות רדיואקטיבים פתוחים - חומרים רדיואקטיבים שהגישה הבלתי-אמצעית אליהם פשוטה יחסית והשימוש בהם לרוב מהיר. לאחר תום השימוש מושלכת הפסולת, למשל מבחנות שבהם היו החומרים, לחביות ייעודיות המאוחסנות במה שאמור להיות איחסון זמני, במחסן ייעודי לפסולת רדיואקטיבית. 

הפסולת הזאת, לפי הנהלים המחייבים, אמורה להיות מועברת לאתר הקריה למכון גרעיני (קמ"ג). אלא שבניגוד לנהלים מתברר כי במשך תקופה שמוערכת בין 10 ל-15 שנה, הפסולת לא הועברה לקמ"ג ובמכון הצטברו עשרות חביות המכילות פסולת רדיואקטיבית. 

מכון וולקני בראשל"צ. צילום: יגאל אלעד, ויקיפדיה
הפסולת אמורה להיות מועברת לאתר הקריה למכון גרעיני (קמ"ג), אלא שבניגוד לנהלים מתברר כי במשך תקופה שמוערכת בין 10 ל-15 שנה, הפסולת לא הועברה ובמכון הצטברו עשרות חביות המכילות פסולת רדיואקטיבית. בתקופה הזאת מסר המכון, כי "אי הטמנת חביות אלו מהווה סיכון להתפרצות זיהום במקרה של שריפה"

לשומרים נודע כי הפסולת שנאספה היא תוצר של איזוטופים מסוג H3, C14 ו- P32. קרינת האיזוטופים הללו נחשבת אמנם לנמוכה יחסית, אך חשיפה אליהם - ובמיוחד לאיזוטופ P32 - מסוכנת, שכן היא עלולה לחדור דרך העור והאוויר לגוף ולגרום נזק לאיברים פנימיים. על פי דף מידע של אוניברסיטת ייל שבארה"ב יש לעבוד עם האיזוטופ רק מאחורי מסך בעובי 1.25 ס"מ ותוך שימוש בבגדי מגן. 

העובדה כי הפסולת לא פונתה לפחות עשור לאחר שהחלה הפסולת להיאסף, התגלתה כאמור רק במאי השנה בביקורת של המשרד להגנת הסביבה, והמכון התבקש לפנות את הפסולת הרדיואקטיבית באופן מיידי. למרות זאת ארגון העברת החביות על ידי מוביל מורשה ארך חודשים ארוכים. בתקופה הזאת מסר המכון, כי "אי הטמנת חביות אלו מהווה סיכון להתפרצות זיהום במקרה של שריפה". את הפינוי, אמורה לבצע חברת רותם תעשיות, החברה היחידה בישראל המוסמכת לעשות כן. 

"אין אתר אחר לפסולת גרעינית בישראל"

הטיפול בפסולת מסוכנת מוסדר כיום בתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), תשנ"א-1990. אשתקד פרסם המשרד להגנת הסביבה טיוטה לתקנות החומרים המסוכנים (פסולת מסוכנת), התשפ"א–2021, בכוונה לעדכן את הרגולציה החלה על פסולת מסוכנת הנוצרת ומטופלת בישראל. "עדכון זה נדרש הן לצורך מילוי אחר התחייבות מדינת ישראל לארגון ה– OECD בתחום הטיפול בפסולת המסוכנת בישראל, והן לצורך יישום עבודת מטה מקצועית שנעשתה במשרד להגנת הסביבה בנושא עדכון מדיניות ניהול הפסולת בישראל", נאמר בזמנו בהודעה שפרסם המשרד.

"הגדרת הפסולת המסוכנת בתקנות הקיימות היא הגדרה מיושנת ומרחיבה, אשר אינה תואמת את המקובל כיום במדינות ה-OECD. כמו כן, הגדרה זו שונה מההגדרה הקבועה בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993 ובתקנות מכוחו העוסקות בייצוא וייבוא של פסולת מסוכנת, המכילה חומרים מסוכנים המפורטים בתוספות לחוק החומרים המסוכנים. תהליך הבדיקה והסיווג של פסולת המוצע בתקנות מבוסס על עקרונות ומסמכים בינלאומיים מקובלים, ובעיקר רשימת הפסולת האירופית, וכן על שיטות בדיקה סטנדרטיות".

הפסולת הרדיואקטיבית מוטמנת, כאמור, באתר הקריה למחקר גרעיני בדימונה. על האתר ניתן ללמוד מעט מאוד מפרסומים בשנים האחרונות. אבל דברים שמסר לכנסת בשנת 1993 השר לאיכות הסביבה דאז יוסי שריד, מלמדים בכל זאת משהו. שריד מסר אז, בתגובה לשאילתא, כי הפסולת הגרעינית של ישראל קבורה באתר קמ"ג וכי "אין אתר אחר לפסולת גרעינית בארץ". 

הוא הוסיף כי "כשירות האתר והתאמתו נבדקו על-ידי הוועדה לאנרגיה אטומית בפיקוח הוועדה לבטיחות גרעינית", וכי "אין שום סילוק של פסולת רדיואקטיבית לחוץ-לארץ. במקרים מסוימים יש החזרה אל הספק בארץ המוצא של מקורות רדיאוקטיבים חתומים, בדרך כלל מבתי-חולים, שהשימוש בהם הסתיים". 

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. צילום: רפי בן-חקון, לע"מ
"הגדרת הפסולת המסוכנת בתקנות הקיימות היא הגדרה מיושנת ומרחיבה, אשר אינה תואמת את המקובל כיום במדינות ה-OECD", כך על פי המשרד להגנת הסביבה. כמו כן, הגדרה זו שונה מההגדרה הקבועה בחוק החומרים המסוכנים, ובתקנות מכוחו העוסקות בייצוא וייבוא של פסולת מסוכנת
תגובות

המשרד להגנ"ס: "נמדדו ערכים תקינים ברמות קרינת הרקע באזור" | מכון וולקני: "המתקן תקין" 

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "בסיור פיקוח שערך המשרד להגנת הסביבה במכון וולקני, נמצאו חביות המכילות פסולת רדיואקטיבית ממגוון חומרים המותרים למוסד על פי ההיתר. החביות היו בחדר פסולת מיועד לכך, כנדרש. בבדיקה שנערכה במהלך הסיור, נמדדו ערכים תקינים ברמות קרינת הרקע באזור ולא נשקפה סכנה לחשיפה לקרינה לעובדים או לאזרחים באתר. 

"מבירור של גורמי המקצוע של המשרד מול ממונה בטיחות קרינה במכון, החביות הצטברו במהלך 10-15 השנים האחרונות. בהתאם להיתר הקרינה של מכון וולקני, על המכון לפנות את הפסולת הרדיואקטיבית שלא בשימוש. על כן, דרש המשרד מהמכון לפנות את הפסולת הרדיואקטיבית לאתר הטמנה ייעודי. לפי דיווח מכון ולקני למשרד, פינוי הפסולת הרדיואקטיבית עתיד להתבצע בימים הקרובים".

ממכון וולקני נמסר בתגובה: "מכון וולקני מחזיק בהיתר עיסוק בחומר רדיואקטיבי או במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי, הניתן לו על-פי החוק בפיקוח מעבדה מוסמכת והמשרד לאיכות הסביבה. אחד מהמתקנים הכלולים בהיתר הינו אתר לאחסון פסולת, שבו מורשית להישמר הפסולת. האתר עומד בכל דרישות ההיתר. הפסולת המאוחסנת מפונה לקמ"ג, אחת לכמה שנים, ע"פ שיקולי נפח אחסון זמין ונפח פינוי מוצדק. הפסולת נשמרת על-פי הרגולציה המתבקשת בחביות מתכת ייעודיות לשמירת פסולת רדיואקטיבית שנרכשות בקמ"ג שבתוכן שקיות פלסטיק ייעודיות. 

"יחד עם המעבדה המוסמכת, הוחל בדצמבר 2021 בתהליך התקשרות עם קמ"ג על מנת לפנות את הפסולת הקיימת. בביקורת של נציגת המשרד לאיכות הסביבה במאי 2022 היא עודכנה לגבי התחלת הליך הפינוי לקמ"ג, תמכה בהחלטה וציינה כי המתקן תקין ומועד הפינוי הקרוב תואם ל-8 לספטמבר. 

"יש לציין כי המקורות הפתוחים המשמשים בפועל למחקר הם ברובם איזוטופים קצרי חיים שלאחר חצי שנה אינם בבחינת רדיואקטיבים. בחלק זעיר נעשה שימוש באיזוטופים, שקרינתם חלשה במיוחד ואינה עוברת דף נייר. ובפועל, רוב נפח הפסולת אינו רדיואקטיבי זמן קצר לאחר הכנסתו לחבית. 

"בעקבות מעבר לאנליזות חדשות שאינן מחייבות שימוש באיזוטופים, נפח העבודה הרדיואקטיבית עם מקורות פתוחים הוא אפסי ולכן כמות הפסולת המיוצרת אפסית".