מבוא לכאוס: נורות האזהרה מאחורי המחטף של בן גביר לחימוש המוני בצל המלחמה

הכשרות של שעות בודדות, מבלי לבדוק אפילו אם פגעו במטרות. הורדת הרף לקבלת נשק, בלי עבר קרבי ולכל מי שמתגורר ב"יישובים זכאים". חידוש אוטומטי של בעלי רישיונות ללא רענון, וראש אגף רישוי נשק במשרד לביטחון לאומי שהתפטר השבוע לאחר שהודה כי אנשי השר אישרו רישיונות ללא הסמכה. החימוש ההמוני, הבהול והספק חוקי של אזרחי ישראל, עלול להוביל למחיר דמים כבד. דוח שומרים

מטווח בכפר סבא, אוקטובר 2023. המצולמים אינם קשורים לכתבה. צילום: רויטרס

הכשרות של שעות בודדות, מבלי לבדוק אפילו אם פגעו במטרות. הורדת הרף לקבלת נשק, בלי עבר קרבי ולכל מי שמתגורר ב"יישובים זכאים". חידוש אוטומטי של בעלי רישיונות ללא רענון, וראש אגף רישוי נשק במשרד לביטחון לאומי שהתפטר השבוע לאחר שהודה כי אנשי השר אישרו רישיונות ללא הסמכה. החימוש ההמוני, הבהול והספק חוקי של אזרחי ישראל, עלול להוביל למחיר דמים כבד. דוח שומרים

מטווח בכפר סבא, אוקטובר 2023. המצולמים אינם קשורים לכתבה. צילום: רויטרס
מטווח בכפר סבא, אוקטובר 2023. המצולמים אינם קשורים לכתבה. צילום: רויטרס

הכשרות של שעות בודדות, מבלי לבדוק אפילו אם פגעו במטרות. הורדת הרף לקבלת נשק, בלי עבר קרבי ולכל מי שמתגורר ב"יישובים זכאים". חידוש אוטומטי של בעלי רישיונות ללא רענון, וראש אגף רישוי נשק במשרד לביטחון לאומי שהתפטר השבוע לאחר שהודה כי אנשי השר אישרו רישיונות ללא הסמכה. החימוש ההמוני, הבהול והספק חוקי של אזרחי ישראל, עלול להוביל למחיר דמים כבד. דוח שומרים

מבוא לכאוס: נורות האזהרה מאחורי המחטף של בן גביר לחימוש המוני בצל המלחמה

הכשרות של שעות בודדות, מבלי לבדוק אפילו אם פגעו במטרות. הורדת הרף לקבלת נשק, בלי עבר קרבי ולכל מי שמתגורר ב"יישובים זכאים". חידוש אוטומטי של בעלי רישיונות ללא רענון, וראש אגף רישוי נשק במשרד לביטחון לאומי שהתפטר השבוע לאחר שהודה כי אנשי השר אישרו רישיונות ללא הסמכה. החימוש ההמוני, הבהול והספק חוקי של אזרחי ישראל, עלול להוביל למחיר דמים כבד. דוח שומרים

מטווח בכפר סבא, אוקטובר 2023. המצולמים אינם קשורים לכתבה. צילום: רויטרס

שוקי שדה

יחד עם

5.12.2023

תקציר הכתבה

ר', איש שב"כ לשעבר, ויתר על נשקו האישי כשהשתחרר מהשירות לפני מספר שנים. כעת, לאור המצב הביטחוני החדש החליט שהוא רוצה לחדש את הרישיון. בשבוע שעבר התייצב, יחד עם עוד כשלושים איש, במטווח במרכז הארץ כדי לעבור הכשרה שלאחריה יוכל לקנות אקדח אישי. מה שהוא ראה, מהתרשמותו, מדאיג. "להערכתי, לפחות חצי מהאנשים שהיו שם, הם כאלו שלא ממש ראו נשק בימי חייהם. אחרי 4.5 שעות, ברוטו, הם הולכים הביתה עם אקדח", אומר ר' לשומרים. 

לדבריו, "החלק התיאורטי נמשך שעתיים וחצי, ברוטו, וכולל בעיקר הרצאה על-ידי מדריך. רק שלושה או ארבעה שקפים עוסקים בחוק להגנת עצמית, כלומר מתי בדיוק ואיך יורים באקדח לשם הגנה עצמית. המדריך התעכב יותר על איפה מותר ואסור לפרוק את האקדח כשאתה בבית. אחרי זה יורים 100 כדורים, אבל לא ממש בודקים אם פגעו או לא, ונראה לי שהמשתתפים לא הבינו עד כמה קשה לפגוע באקדח, לעומת רובה. אחד מהמועמדים, כבן 60, היה נראה לגמרי לא מחובר. הוא לא הקשיב להוראות, נראה לא מרוכז, והמדריך העיר לו כמה פעמים על כך שאם לא יקשיב, הוא לא יסמיך אותו. למרות זאת בסוף היום יצא מוסמך וקנה נשק. זה מפחיד, כי אנשים עכשיו יוצאים הביתה ולרחוב עם אקדח שהם בקושי ירו בו, והם לא בדיוק יודעים איך משתמשים בו". 

אסף דניאלי, עורך ב"הארץ", פרסם בסוף השבוע החולף טור שבו גם הוא משתף בחוויות האישיות על האופן שבו קיבל את רישיון האקדח שלו מהמשרד לביטחון לאומי. דניאלי כתב שהאחראי על ההכשרה הודה שהוא לא מסתכל על המטרות והוא לא מתעניין האם הם פוגעים, ומה שחשוב מבחינתו זה שהמשתתפים יצאו שלמים ויכירו את כללי הבטיחות. "תרגלנו בקצרה על יבש את הבסיס – פריקה, דריכה, כיוון ונקירה, ומיד עברנו לירי חי", תיאר דניאלי, "אחת המשתתפות כלל לא הצליחה לדרוך את הנשק, אחד אחר ירה 20 כדורים אך המטרה נשארה ללא חורים, אחרים התקשו בביצוע פעולות בסיסיות". 

תקרית הירי שבה נהרג יובל דורון קסטלמן ז"ל, ביום חמישי שעבר בפיגוע בירושלים לאחר שהסתער באומץ וחיסל שני מחבלי חמאס, מעוררת סערה ציבורית. ראשית משום שנורה למוות על ידי חייל צה"ל במילואים שהגיע לזירה, וזאת על אף שהרים את ידיו, לא היווה שום סיכון והתחנן על חייו. שנית בגלל החשש שתקרית זו היא רק פרומו לעתיד לבוא, במציאות שבה הרבה מאוד נושאי נשק יסתובבו ברחובות הערים. 

המטווחים מלאים, הרישיונות מחודשים אוטומטית

שאיפותיו של איתמר בן גביר להציף את אזרחי ישראל בכלי נשק אינן דבר חדש. לאחר כניסתו לתפקיד כשר ביטחון לאומי, הוא הצהיר על הקלה בקריטריונים למתן נשקים וטיוטת תקנות פורסמה ביולי האחרון. יחד עם זאת המהלך אושר בוועדה לביטחון לאומי בכנסת רק אחרי פרוץ המלחמה והתעצמות תחושת ההפקרות הקשה והעדר הביטחון האישי. 

מאז טבח ה-7 באוקטובר, הביקוש לרישיונות לאקדחים מרקיע שחקים: למשרד לביטחון לאומי הוגשו 260 אלף בקשות חדשות לנשיאת נשק, מספר השקול לבקשות שהוגשו בתקופה של עשרים שנה. בינתיים, אושרו כ-25 אלף בקשות למרות החשש מפני השימוש בנשקים לא רק בתקריות טרור, אלא באירועים פליליים ובמיוחד בפגיעה בנשים על-ידי בני-זוג אלימים - דבר שממנו מתריעה קואליציית הארגונים "האקדח על שולחן המטבח". 

שנת 2023 תשבור את כל השיאים: המספרים מאחורי מרוץ החימוש

מתוך תחקיר שומרים. מידע: מיקי לוי, אינפוגרפיקה: נעם תמרי

התקנות החדשות שיזם בן גביר צמצמו באופן משמעותי את התבחינים שאפשרו קבלת נשק. בין היתר, הן מאפשרות למתנדבים בארגוני הצלה (כמו מד"א או איחוד-הצלה), לקבל רישיון לנשק; מורידות את הרף מ"רובאי 07" של מי שעבר מסלול הכשרה של לוחם מיומן ל"רובאי 02" (טירונות כלל צה"לית); ומאפשרות, מגיל 27 ואילך, גם לאנשים שלא שירתו בצה"ל ומתגוררים בישובים זכאים (ישובים הקרובים לגבולות או לקו התפר, אליהם צירף גם את אופקים, נתיבות ושדרות) לקבל רישיון לנשיאת אקדח. 

כמו-כן, חברי קיבוצים ומושבים בכל הארץ, יכולים כעת לקבל רישיון לאקדח, בהיותם חברי אגודה חקלאית. מהלך זה, לצד הקמת מאות כיתות כוננות ברחבי הארץ שלהן חולקו רובים, יצר תחושה של "מדינה מתחמשת".

בן גביר, מצדו, התגאה במהלך, קרא לציבור "לכו תתחמשו", והבטיח שבמשרד מתגברים את האגף לכלי ירייה, האמון על הליכי מתן רישיונות נשק לציבור. אותו אגף שישראל אבישר העומד בראשו, התפטר השבוע (יום ב') לאחר שאנשי בן גביר אישרו רשיונות נשק ללא הסמכה חוקית (ראו הרחבה בהמשך). 

"בן-גביר הוא פופוליסט", אומר ליאור נדיבי, קצין משטרה בדימוס. "הוא מתעקש להצטלם עם כיתות כוננות ולעשות טקס ומי שלא רוצה להשתתף - אז עושים עליו איקס. האיש גוזר קופון פוליטי מהמצב, ולא פועל משיקולים מבצעיים"

בן גביר עם תומר גלאם, ראש העיר אשקלון, במעמד חימוש כיתות כוננות בעיר. צילום: רויטרס

על-אף שבן גביר דיבר לא מעט, עוד לפני המלחמה, על נשק אישי לאזרחים, נראה שבפועל המהלך נעשה בשליפה מהמותן ומבלי לחשוב לעומק על התשתיות האזרחיות שבסיס מערך מתן רישיונות לנשיאת נשק. דוגמה לכך, היא הנעשה במטווחים. כמעט כל המטווחים, ודאי אלו שבמרכז הארץ, פתוחים בימים אלו רק עבור הכשרת בעלי רישיון חדשים. רבים מהמטווחים הגבירו את שעות העבודה וגם הגמישו את האופן שבו הם מבצעים את האימונים שלהם - במקום לקבל חמישה אנשים לאימון הכשרה ראשוני, זה שאורך 4.5 שעות, נכנסים כעת כ-20-30 איש יחדיו. ומה לגבי כשירות בעלי הרישיונות הקיימים? בישראל יש כיום כ-150 אלף בעלי רישיון נשק (ובמקביל, כ-3,000 איש מאבדים, מסיבות שונות, את הרישיון מדי שנה), אשר אחת לשלוש שנים נדרשים לבצע בדיקה רפואית ולבצע מטווח לאימון לצורך רענון. אותם בעלי הרישיונות קיבלו לאחרונה הודעה מהמשרד לביטחון לאומי על הארכה אוטומטית של חצי שנה גם במידה שלא הספיקו לבצע את החידוש. כך, אלו שהיו אמורים לחדש את הרישיונות עד אוקטובר-דצמבר השנה, קיבלו דחייה לאפריל-יוני 2024. מבחינה מעשית, זה אומר עוד הרבה יותר אנשים ברחוב שחלף זמן רב מדי מאז שירו בפעם האחרונה באקדח שנמצא ברשותם. 

דוגמה נוספת היא סוגיית הכספות. לפי החוק, על הבעלים של אקדח להצהיר בפני המשרד לביטחון לאומי שיש לו גם כספת לאחסן אותו בבטחה. המשרד אמנם לא שולח פקידים מטעמו לבדוק האם האנשים אכן רכשו כספת, אבל רבים קונים כספת כזו ולו משום העובדה שאם נשקם ייגנב מבלי שאוחסן בכספת, הרי שהם צפויים לסנקציות פליליות. בירור שערך שומרים עם מספר חנויות כספות, העלה שבינתיים יש מחסור בכספות הזולות יותר, אלו עולות בסביבות 200 שקלים, כאשר בחנויות מסוימות ניתן לרכוש רק כספות יקרות יותר. 

"בסופו של דבר זה נשק, ולא הוצאת תו חנייה בתל אביב. נחרדתי לראות שבשם ההיסטריה והלחץ לעמוד בביקושים, הלכו לפתרונות מאוד הזויים וספק חוקיים", אומר תומר לוטן, לשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון פנים

חנות נשק בישראל. המצולמים אינם קשורים לכתבה. צילום: רויטרס

"נהלי האגף נכתבו בדם. זה לא סתם שיגעון של מישהו"

צוואר הבקבוק המשמעותי ביותר בכל הנוגע לרשיונות נשק הוא כוח-האדם במשרד לביטחון לאומי וליתר דיוק באגף לרישוי כלי יריה, האמון על אישור הבקשות, וכעת נאלץ להתמודד כעת עם מספר חסר תקדים של בקשות חדשות. בימים כתיקונם, ישנן שש לשכות שונות ברחבי הארץ, בהן מועסקים קרוב לעשרים עובדים. לשם מגיעים המועמדים לקבלת נשק לראיון פרונטלי, שמתבצע על-ידי פקיד מנוסה שהוכשר לכך ובין היתר אמור לזהות האם האדם מולו יש את הרקע המתאים וההבנה של כובד האחריות בנשיאת כלי נשק במרחב הציבורי. 

בן-גביר, כאמור, הבטיח לתגבר את כוח-האדם באגף, אבל הפתרון שלו היה בעייתי בלשון המעטה, עם למעלה מ-100 פקידי רישוי שהוסמכו לתפקיד מהרגע לרגע, על רקע המצב החדש. בין אלו היו, לתקופה מסוימת, גם ארבעה מיועציו של בן-גביר, במשרות אמון, שניהלו ראיונות בלשכתו כפי שנחשף בהארץ וכפי שהודה ראש האגף המתפטר אבישר בישיבה סוערת של הוועדה לביקורת המדינה ביום רביעי שעבר בכנסת. רק בעקבות הערות של מחלקת הייעוץ המשפטי במשרד, הופסקה עבודתם של אותם יועצים. 

בנוסף לכך, בנות שירות לאומי גויסו, אחרי הכשרה שארכה לעיתים שלוש שעות בלבד, להיות פקידות רישוי, וכך גם סטודנטים שעובדים במשרד או עובדי המשרד מאגפים אחרים. למשימה גויסו גם פקידים ממשרדי ממשלה אחרים - משרד ירושלים והמסורת וגם כמה עובדים מרשות האוכלוסין. 

אם זה לא מספיק, הרי שגם 40 עובדים מהכנסת יושבים בחדר מיוחד בכנסת, שכבר זכה לכינוי "חמ"ל בן גביר", ומסייעים משם למאמציו של השר לחלוקת הנשקים. מהלך זה זכה לביקורת חריפה בישיבת הוועדה לביקורת המדינה, במיוחד כאשר התברר שלא רק שבנות שירות לאומי צעירות גויסו להיות פקידות רישוי, הן גם ביצעו ראיונות טלפוניים. כמו-כן, התברר בישיבה שראיונות טלפוניים נעשו גם על-ידי יועצי בן גביר שפעלו מלשכת השר. ראש האגף אבישר ניסה להסביר לחברי הכנסת מהאופוזיציה שהראיונות הטלפוניים התחילו ככורח - בשל הנחיות פיקוד העורף שאסרו על התקהלות בימי המלחמה הראשונים ובממילא מדובר בנוהל של האגף, אך לא בחוק. 

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד), ניצב בדימוס וסגן השר לביטחון פנים לשעבר, השיב לו: "נהלי האגף נכתבו בדם. זה לא סתם שיגעון של מישהו. היום אנחנו לא באותו מצב של תחילת המלחמה. מהתקלה אסור לעשות אידיאולוגיה. דרך המלך היא ראיון פרונטלי שנעשה על-ידי אנשי מקצוע שיודעים לזהות דברים כמו שפת גוף והתנהגות של מי שעומד מולם". סגלוביץ' הוסיף שהמהלך של הפיכת יועצי השר לפקידי רישוי נשק, הוא בלתי חוקי, והביע דאגה מהמידע שאליו נחשפו היועצים, המוגדרים כמשרות אמון ואינם עובדי מדינה מהשורה. בהמשך הדיון אבישר הבטיח שהמשרד ישוב לבצע ראיונות רגילים, אך לא נקב במועד שבו זה יקרה. 

מאז טבח ה-7 באוקטובר, הביקוש לאקדחים פרטיים הוא עצום: למשרד לביטחון לאומי הוגשו 260 אלף בקשות חדשות לנשיאת נשק, מספר השקול לבקשות שהוגשו בתקופה של עשרים שנה. בינתיים, אושרו כ-25 אלף בקשות כאלו

מטווח בכפר סבא, אוקטובר 2023. המצולמים אינם קשורים לכתבה. צילום: רויטרס

לדברי תומר לוטן, שהיה מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי בתקופת השר עמר בר לב, האגף הפעיל שיקול דעת אחר בזמן העלייה בביקוש לנשק שהייתה בתקופתו. "היה פיק מאוד משמעותי בביקוש ממארס ועד יולי 2022", אומר לוטן לשומרים. "זו הייתה תקופה של גל טרור - פיגועים בחדרה, בני-ברק , באר-שבע ומקומות נוספים. בנט, שהיה ראש-הממשלה אמר - לכו להתחמש. בשל העלייה בביקוש, דחו את זמן מתן הרישיון משלושה-ארבעה שבועות לחודשיים-שלושה ואף יותר. אבל, בנות שירות לאומי לא עשו את הראיונות. בסופו של דבר זה נשק, ולא הוצאת תו חנייה בתל אביב. נחרדתי לראות שבשם ההיסטריה והלחץ לעמוד בביקושים, הלכו לפתרונות מאוד הזויים וספק חוקיים". 

לדבריו, כשהוחלט על הורדת התבחינים, המשרד לביטחון לאומי אמור היה לחזות את הלחץ מצד הציבור ולהבין, גם כלקח מגלי הטרור הקודמים, שאין לו את התשתית הקיימת לעמוד בביקושים. "כשהמפעל לא יכול לספק את הסחורה, הדבר האחרון שאתה עושה זה להוריד את התבחינים", כך לוטן. "כל התהליך הזה, הוא תחת לחץ אטומי לספק המון רשיונות בכמה שפחות זמן, מטבע הדברים - איכות הבדיקה והסינון יורדות משמעותית"

"להערכתי, לפחות חצי מהאנשים שהיו שם, הם כאלו שלא ממש ראו נשק בימי חייהם. אחרי 4.5 שעות, ברוטו, הם הולכים הביתה עם אקדח", אומר לשומרים ר', איש שב"כ לשעבר שהגיע למטווח במרכז הארץ על מנת לחדש את רישיון הנשק שלו

מטווח בכפר סבא, אוקטובר 2023. צילום: רויטרס

"צריך להבין שנשק זה חתונה קתולית"

בן גביר, מצדו, ממשיך בשלו, כאשר השבוע גם ראש הממשלה נתניהו נתן רוח גבית להתחמשות האזרחית, כאשר אל תקריות ירי דוגמת זו שהרגה את יובל דורון קסטלמן ז"ל, התייחס כ"אלה החיים" במסיבת עיתונאים השבוע. על-אף הביקורת הציבורית על מהלכי בן גביר, בשבת האחרונה פורסמו בעלוני בית-הכנסת במגזר הדתי-לאומי ובעיתונות המגזר, מודעות מטעם המשרד לביטחון לאומי הקוראות לצעירים הנמצאים בשירות לאומי פעיל לבקש לעבור למשרד, כדי להיות חלק מהמערך של מתן אישורים לנשיאת כלי ירייה. זאת, מבלי לתאם את הפרסום עם הרשות לשירות לאומי-אזרחי. 

למעשה, אנשי הרשות למדו על כך לראשונה מפניית שומרים אליהם. לפי מקורות שעימם שוחח שומרים, ברשות מאוד לא היו מרוצים מהמהלך הזה, שנעשה מאחורי גבם. כדי לנתב בנות שירות לתפקיד אחר, נדרש אישור של ועדה מיוחדת ברשות השירות האזרחי-לאומי ועצם פרסום המודעות מניח שהרשות היא חותמת גומי למהלך. 

מלבד כל הפיאסקו הזה, נראה שהכישלון הוא עמוק יותר, וגם לא בהכרח קשור רק לבן גביר. בעבר, היו מי שפנו למשרד לביטחון פנים והציעו רפורמה מקיפה הרבה יותר בחלוקת נשק לאזרחים. הייתה זו העמותה לתרבות הנשק בישראל, שנוסדה ב-2013, כאשר לדברי ליאור נדיבי, קצין משטרה בדימוס ומי שייסד את העמותה (כיום נדיבי אינו פעיל בה), הרעיון היה להוריד באופן רחב את התבחינים, אבל במקביל להקשיח את הדרישות ממי שמחזיק בנשק. באופן כזה, רק אנשים שמבינים לעומק את המשמעות של אחזקת נשק אישי, יהיו מחויבים לתהליך רישוי ואחזקת נשק. 

"צריך להבין שנשק זה חתונה קתולית", אומר נדיבי, "אם קנית אותו הוא עליך. אם הוא לא עליך - בשביל מה אתה צריך אותו? באנו ואמרנו אין בעיה שיותר אזרחים יקנו נשק, אבל אפשר לשים מכשולים - לחייב בארבעה אימונים בשנה, פעם בשלושה חודשים, וביקשנו שהאימון האחרון יהיה כמו טסט. אם אתה לא עובר אותו בציון מסוים אתה חייב להפקיד את האקדח במטווח. 

"דיברנו גם על קורס של 50 שעות כדי לקבל רישיון לאקדח, ולא 4 שעות וחצי כמו שיש היום. באנו בגישה רצינית והבאנו תוכנית מסודרת, שהתבססה על קורסי הכשרה של שוטרים. למי ש-50 שעות נראה הרבה, אז סימן שזה לא חשוב לו והוא יוותר על זה, אבל זו בדיוק המסננת שרצינו לשים". 

"בן-גביר הוא פופוליסט", מסכם נדיבי. "הוא מתעקש להצטלם עם כיתות כוננות ולעשות טקס ומי שלא רוצה להשתתף - אז עושים עליו איקס. האיש גוזר קופון פוליטי מהמצב, ולא פועל משיקולים מבצעיים".

תגובות 

"פעילותם של עובדי הכנסת בוצעה בהתאם להדרכה שניתנה להם על ידי משרד הבט"ל"

מהכנסת נמסר בתגובה: "בהמשך לפניית נציבות שירות המדינה לגופים בשירות הציבורי לאפשרות מתן סיוע למשרדי ממשלה המצויים במוקד המאמץ הלאומי החליטה הכנסת להשתתף במאמץ זה ולסייע לאגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי". 

בכנסת מבקשים להדגיש כי "פעילותם של עובדי הכנסת בוצעה בהתאם להדרכה שניתנה להם על ידי גורמי המקצוע של משרד הבט"ל ואלה נכחו לצד עובדי הכנסת לכל אורך שעות הפעילות, פיקחו על פעילות עובדי הכנסת ואישרו את הבקשות. עובדי הכנסת לא שימשו כפקידי רישוי ולא הונחו לפעול באופן זה".

מרשות השירות הלאומי-אזרחי נמסרה התגובה הבאה: "על פי חוק שירות אזרחי 2017 (סעיף 20), בהינתן מצב חירום מיוחד במשק רשאי מנהל הרשות לאשר תפקידים נוספים בחירום, כולל כאלה שיש בהם רכיב של החלפת כח אדם.

"לאור האמור, הסמיך מנכ"ל הרשות, מר ראובן פינסקי, את הוועדה לבחינת גופים מפעילים ברשות השירות הלאומי אזרחי, הפועלת מכח החוק, לבחון בקשות לחירום בתחומים רבים ומגוונים המגיעות לרשות כחלק מהסיוע למערך החירום. בין היתר אושרו פעילויות בסיוע בבתי המלון לילדי המפונים, חקלאות, מוקדי חירום, מערכי חירום בבתי החולים ותפקידים רבים נוספים.

"עם תחילת המלחמה ובמסגרת זו, פנה המשרד לביטחון לאומי שנקלע למצוקת כח אדם בנושא רישוי כלי ירייה וביקש אישור להוסיף בנות שירות לאגף לתפקידים שאושרו לו במקור ומופעלים בשגרה (יש באופן קבוע בשגרה שני מתנדבים המועסקים באגף זה).

"העיסוק הרגיל המאושר זה מספר שנים הוא: סיוע בקבלת חומר רפואי באמצעות פקס ודואר רשום. סיוע בהשגת נתונים מחוקרי משטרה לגבי תיקים המתנהלים במכון. סיוע בפניות לבתי חולים לצורך קבלת חומר רפואי לבקשת רופאי המכון. הזנת נתוני הטיפול בפניות של גורמי חוץ והעברת מיילים לגורם המטפל, סיוע בהדפסת חוו"ד, סיוע במעבדה ההיסטולוגית ועוד.

"לאחר מכן פנה בשנית המשרד לבט"ל בבקשה לאשר הגדרת תפקיד נוספת באגף לכלי ירייה עבור מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי מתוך צורך טכני לעמוד בכמות בקשות גדולה לרישוי. בבקשת המשרד לבט"ל צוין כי : "בנות השירות יעמדו בתנאי הסף: לקבלת הכשרה מתאימה לתפקיד". בקשה זו אושרה על ידי הדרגים המקצועיים במשרד בט"ל והובאה בפני הוועדה לאישור גופים מפעילים בחירום ברשות. 

"הוועדה אישרה את הבקשה ביום 27.11.23 - "התפקיד של בני השרות לתקופה זו בלבד הינו: עבודה בדסק כלי ירי, בדיקת בקשות לרישיונות כלי ירייה פרטים באופן ממחושב במערכת אופיר, מתן " אישור מותנה" המאפשר מתן רישיון לאחר השלמת הדרוש ע"י המבקש". 

"יודגש כי הרשות לא תקצבה תקנים לנושא זה. בתחילת המלחמה הוסטו 3 מתנדבות שירות ממקומות שהיו סגורים לטובת סיוע בתפקיד הרגיל שבשגרה באגף לכלי ירייה ומאז הן כבר חזרו לתפקידן המקורי שחזר לפעילות.

"משרד הבט"ל לפי שיקול דעתו, העביר מתנדבים ומתנדבות המשרתים במשרד לבט"ל לאגף כלי ירייה מתוך תעדוף פנימי ועל פי מדיניות המשרד (כ-20 מתנדבים). 

"לעניין השאלה בנוגע לפרסומים שיצאו בעלוני השבת ובמקומות נוספים - הפרסומים לא היו על דעת הרשות ולא באישורה".

תגובת המשרד לביטחון לאומי לא התקבלה עד מועד פרסום הכתבה. היא תתווסף ככל שתתקבל.