במטה משפחות החטופים אימצו במהירות כמה מהלקחים שנלמדו בדרך הקשה במאבק לשחרור שליט, והנעדרים שלפניו (כפי שפורסם בשומרים). כחלק מההבנה שהן במרוץ נגד הזמן ואין מה להמתין שהממשלה תתעשת, הן מקימות עמותה שתגייס כספים עבור המאבק לשחרור החטופים. 

בימים אלה רושם הצוות המשפטי עליו נמנים עורכי הדין רז נזרי ודן אלדד עמותה שתרכז את הטיפול בנושא וזאת מתוך ההערכה שמדובר יהיה בפרויקט יקר, וגם אם אזרחים וגופים יסייעו למשפחות פרו-בונו, הוא עדיין יצריך נסיעות לחו"ל, הליכים משפטיים ואולי גם מאבק ציבורי בישראל. הקמפיין לשחרור שליט נוהל על ידי עמותה בנאמנות של משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן. 

בנוסף מקים מטה המאבק של המשפחות מאגר מידע עם שמות החטופים ובני משפחותיהם, שיקצר את איסוף המידע עבור משרדי הממשלה. כך למשל, עבור משרד הרווחה שמבקש לשלוח לבני המשפחה עובדים סוציאלים. אנשי הייטק שמסייעים למטה מקימים את התשתית הטכנולוגית למאגר, שיידרש לעמוד בסטנדרטים של אבטחת מידע ופרטיות, לצורך רישומו. 

סוגיה משפטית נוספת עלתה כשהזמרת שי-לי עטרי ביקשה לזרז את הליכי הזיהוי של גופת בעלה יהב, כדי שתוכל לשאוב ממנה זרע, ולהרות בעזרתו בעתיד (השאיבה התבצעה אולם בשל הזמן שחלף לא יתאפשר שימוש בזרע). גם בסוגיה זו טיפל הצוות המשפטי. 

נזרי ואלדד הם יוצאי משרד המשפטים שעברו בשנתיים האחרונות לשוק הפרטי. נזרי שימש כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול תפקידים מיוחדים וכן כמשנה לענייני משפט פלילי ומשפט ציבורי-חוקתי. הוא ישב בקבינטים שעסקו בשחרור שליט, כמו גם בשאלות המשפטיות שעסקו בהחזרתם לכלא של אסירים ביטחוניים, שהיו בין משוחררי עסקת שליט, והפרו את הסכמי החנינה שלהם. 

"יש מדינות שחמאס זקוק להן מבחינה כלכלית. עם כל הכבוד לתמיכה האיראנית, היא לא הגורם היחיד שמאפשר לעזה להתקיים"

אלדד שימש כראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, וכממלא מקום פרקליט המדינה במשך שלושה חודשים. כעו"ד פרטי הוא נמנה עם צוות ההגנה של גל הירש שהואשם בעבר בעבירות מס. הירש מונה השבוע למתאם הממשלה בנושא השבויים והנעדרים. 

כמי שקרוב לפן הכלכלי מתייחס אלדד לפעילות שמתכנן הצוות נגד נתיבי הכסף של חמאס. "יש מדינות שחמאס זקוק להן מבחינה כלכלית", הוא אומר בשיחה עם שומרים. "עם כל הכבוד לתמיכה האיראנית, היא לא הגורם היחיד שמאפשר לעזה להתקיים. יש מדינות שמעבירות כסף ויש כסף שעובר דרך מדינות אחרות, שגם מהן נבקש להתגייס. גורמים בעולם שרוצים לראות את עצמם כחלק מהעולם המשפטי, התרבותי הבינלאומי, שזה כולל את מדינות המערב, מדינות ערב וארגונים בינלאומיים שונים, צריכים שלא לתת לגיטימציה לחמאס. אנחנו נקדם מהלכים בזירה הבינלאומית שיגדירו את פעולות החמאס כפשעים נגד האנושות וכפשעי מלחמה". 

מה הספקתם כבר לעשות?

"אנחנו רק מתחילים להתארגן. נעבוד מול משרד המשפטים והפרקליטות הצבאית. יש הרבה פניות של עורכי דין שמבקשים לסייע". 

ומה עם עתירה לבג"ץ, שלא להפעיל על החטופים סוג של נוהל חניבעל, ובעצם לוותר עליהם עבור תקיפה נקמנית? נוהל חניבל זו פקודה צבאית שנויה במחלוקת, שלא ראוי שתוחל על אזרחים.

"הצד המשפטי הוא לא המשמעותי בדיון הזה. ובכל הנוגע לעתירות לבג"ץ, אנחנו לא שם, ואני לא יודע אם נהיה בעתיד. אני לא עוסק בזה". 

"גורמים בעולם שרוצים לראות את עצמם כחלק מהעולם המשפטי, התרבותי הבינלאומי, שזה כולל את מדינות המערב, מדינות ערב וארגונים בינלאומיים שונים, צריכים שלא לתת לגיטימציה לחמאס"

"מבחינתנו כולם בני ערובה. אזרחים ולוחמים כאחד"

האפשרויות המשפטיות שעומדות בפני משפחות החטופים עוסקות בהפעלת לחץ וסנקציות על החמאס, אבל הן לא יותר מרוח גבית למאמצי התיווך שישראל תידרש להפעיל. פרופ' יובל שני מהאוניברסיטה העברית ופרופ' תמר הוסטובסקי-ברנדס מהקרייה האקדמית אונו הם מומחים למשפט בינלאומי, ונמנים על קבוצת משפטנים שפנתה לגופים שונים באו"ם, כדי שיפעלו למען החטופים, שהם מקפידים לכנות בני ערובה, גם כשמדובר בחיילים. 

"אנחנו לא מכירים בכך שלחמאס כארגון טרור, יש לגיטימציה להחזיק בחיילים", אומרת הוסטובסקי-ברנדס. "כך שהמונח שבויי מלחמה שמתייחס לחיילים, כשמדובר בנפילה בשבי של מדינה, לא משרת אותנו פה. מבחינתנו כולם בני ערובה. אזרחים ולוחמים כאחד. החזקתם מנוגדת למשפט הבינלאומי וצריך לשחרר אותם באופן מיידי ובלי קשר למה שקורה ברקע". 

"קשה למצוא עילה משפטית שתחתיה אפשר לחייב את המדינה לפעול או להימנע מפעולה, בשביל לחלץ את אזרחיה. זה מאבק שמתנהל בזירה הציבורית"

"המטרה היא שיוציאו הודעות פומביות", מסביר שני, "ובהמשך שהוועדה באו"ם שעוסקת בהיעלמויות כפויות, תוציא צו שקורא לחמאס לשחרר את החטופים. זה לא צו משפטי מחייב, אלא יותר קריאה פומבית. היא עשתה את זה בעבר ביחס לחטופים ישראלים קודמים". 

וזה לא הרשים אף אחד.

"אנחנו מתמודדים מול ארגון טרור, שלא פועל לפי נורמות משפטיות, וזו בעיה. אבל לכלי הזה יש חשיבות ציבורית, בעבודה מול מדינות שיש להן השפעה על החמאס". 

מה עם מועצת הביטחון של האו"ם?

"זו עוד זירה שצריך לעבוד בה. היא יכולה להטיל נגד חמאס סנקציות שלא ראינו עד היום בזירה הבינלאומית. למשל, למנוע ממדינות שלישיות לסייע לחמאס, כמו שנעשה בעבר עם המדינה האיסלאמית (דאעש)".

אז ההקבלה לדעאש היא מעבר ללוחמה פסיכולוגית, יש לה משמעות.

"כן, אבל זה לא פשוט. לרוסיה זכות וטו במועצת הביטחון, והיא עלולה להשתמש בה, כפי שעשתה בעבר לגבי סוריה". 

דווקא לגבי דאעש, רוסיה איפשרה למועצת הביטחון לקבל החלטות.

"נכון. ואם זה יקרה גם פה, יש שורת צעדים שאפשר לנקוט. לדרוש ממדינות לא להעביר סיוע צבאי וכלכלי לחמאס, לא לאפשר לו חופש תנועה, לא לתת לאנשיו ויזות ולהקפיא חשבונות בנק. המועצה יכולה גם לאשר סנקציות צבאיות. כמו לאשר למדינות אחרות לבוא לעזרת ישראל". 

ביידן לא חיכה למועצה, כשהודיע שיתייצב לעזרתנו ביום שלישי.

"נכון. אם מדינה מותקפת מדינות אחרות יכולות לבוא לעזרתה, אבל לפעמים יש סימני שאלה אם באמת הייתה פה התקפה או אם זו התקפה שמקנה זכות להגנה עצמית, כי התוקף אינו מוגדר כמדינה. מנדט של מועצת הביטחון יכול להסיר את סימני השאלה המשפטיים, ככל שיעלו. התמיכה האמריקאית תמיד מאוד חשובה כשמדובר בדיונים גופים הבינלאומיים. וגם האירופית, כי במובן של זכויות אדם, אירופה היא שחקנית מרכזית". 

"גם נגד פוטין יש צו מעצר. הצווים האלה לא נאכפים בלי שיש כוח פוליטי או צבאי מאחוריהם, אבל גם כאן יש משמעות במישור הדיפלומטי והציבורי"

מה אפשר ללמוד מאוקראינה בהקשר הזה? 

"מועצת הביטחון לא הצליחה לקבל החלטות לגבי אוקראינה, אבל היו החלטות חשובות של העצרת הכללית של האו"ם שגינו את הפשעים הרוסים ויצרו מאגר מידע לגבי נזקים שנגרמו כדי שבסוף הלחימה, אפשר יהיה לתבוע תביעות כספיות את הרוסים. באופן אבסורדי, היכולת לממש את המשפט הבינלאומי, כשמדובר בקצוות - מעצמה כמו רוסיה וארגון טרור כמו חמאס - היא מאוד מוגבלת. ובכל זאת על רוסיה הטילו סנקציות נוקשות. הקפיאו טיסות, הקפיאו נכסים הורידו את דרגת היחסים הדיפלומטים, ואת פעילות הגופים המסחריים שפועלים בשטחה". 

זה מזיז לחמאס? הם בבונקרים, בעיי חרבות, אין פה נכסים או טיסות וגם לא ישות של מדינה.

"נכון, יש להם הרבה פחות מה לאבד והיכולת להפעיל עליהם אמצעים מוגבלת. בסוף תפקיד המשפט הבינלאומי הוא לתת רוח גבית ציבורית ודיפלומטית למאמצים של ישראל".

יש עוד זירה לפעול בה? 

"בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כבר הודיע שהוא בוחן את האירועים. הוא לא צריך שישראל תדרוש העמדה לדין, כי הפלסטינים הצטרפו לבית הדין לפני שמונה שנים, ולכן יש לו סמכות לדון בפשעים המתבצעים בגדה וברצועה או שנעשו על ידי פלסטינים. אלא שגם אם יגבש כתבי אישום כנגד מי שמעורב בחטיפות. זה לא פתרון קסם. גם נגד פוטין יש צו מעצר. הצווים האלה לא נאכפים בלי שיש כוח פוליטי או צבאי מאחוריהם, אבל גם כאן יש משמעות במישור הדיפלומטי והציבורי". 

"כשמדובר בקצוות - מעצמה כמו רוסיה וארגון טרור כמו חמאס - היא מאוד מוגבלת. ובכל זאת על רוסיה הטילו סנקציות נוקשות. הקפיאו טיסות, הקפיאו נכסים הורידו את דרגת היחסים הדיפלומטים, ואת פעילות הגופים המסחריים שפועלים בשטחה"

"מאוד מקובל שיש חילופי שבויים, תוך כדי מלחמה"

מה לגבי פעילות משפטית בתוך ישראל? איך המשפחות יכולות להילחם בהנחת העבודה של קודם מלחמה ורק אח"כ נטפל בחטופים? הוסטובסקי-ברנדס משיבה: "קשה למצוא עילה משפטית שתחתיה אפשר לחייב את המדינה לפעול או להימנע מפעולה, בשביל לחלץ את אזרחיה. זה מאבק שמתנהל בזירה הציבורית. אפשר לכאורה לטעון שפעולות מסוימות פוגעות פגיעה לא מידתית באזרחים, אבל זו טענה כללית מאוד בדיני לחימה, היא לא מתייחסת ספציפית לחובות כלפי בני הערובה". 

"אני לא יודע אם האמירה שקודם נלחמים היא אמיתית או מסך עשן, מאחורי משא ומתן שמתנהל", אומר שני. "לשאלות כמו, מה ישראל עושה כדי להגן על חיי החטופים ומתי היא תיכנס למשא ומתן שיוביל לעסקת חילופין, יש היבטים משפטיים, אבל אלה לא שאלות משפטיות. זו החלטת מדיניות פר אקסלנס של מקבלי ההחלטות, אם ואיך לבצע עסקת שבויים. מה שכן, מאוד מקובל שיש חילופי שבויים, תוך כדי מלחמה. אמנות שעוסקות בשבויי מלחמה, מתייחסות ספציפית לעסקאות כאלה, כך שזו בטח לא עמדה עקרונית, שאפשר להגן עליה, שקודם נלחם ואחר כך נטפל בבני הערובה". 

יש סיכוי שיבקרו אותם בשבי, אחרי שאת גלעד שליט איש לא ביקר שנים? 

"יכול להיות. יש עכשיו שיח אחר. מה שקרה פה מקוטלג בקטגוריה של פשעים נגד האנושות ושל השוואה בין חמאס לדאעש. זה מכניס את האירועים לקונטקסט פוליטי, משפטי וציבורי אחר ממה שראינו עד היום. גופים שהיו עד היום די אנמים ביחס להפרת זכויות אדם כשישראל הייתה בצד הקורבן, כי אמרו שהמציאות מורכבת, וגם ישראל מצידה הפרה זכויות אדם, מבינים, לדעתי, שהאירוע הוא בהיקף חומרה אחר, ולכן נראה יותר מעורבות בינלאומית ממה שראינו עד עכשיו".